רשות לנשמת

אוֹדֶה לְאֵל חַיַּי חַסְדּוֹ, שָׂמַנִי

מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים.

בַּמֶּה אִכַּף לְךָ? – אֵין לִי זוּלָתִי

פֶה יוֹדֶה כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים.

רַבּוּ מוֹפְתֵי אֵל מִבַּיִת וּמִחוּץ,

אִם לֹא אֵדָעֵם לָמָּה לִּי חַיִּים?

הוּא מְקוֹר הַחָכְמָה; אֵיךְ יִיבַשׁ לִבִּי,

אַחַר נָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים?

מַעֲשָׂיו רָאִיתִי, בָּאתִי גַּן עֶדְנוֹ –

שָׁם עֵץ הַדַּעַת, שָׁם עֵץ הַחַיִּים.

עֵינַי אוֹרוּ, כִּי הָאֵל נָטַע בִּי

אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים.

זֶה אֵלִי הִנּוֹ, אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ,

[אַגִּיד] כִּי מִמֶּנּוּ תוֹצְאוֹת חַיִּים.

רָמָה הַדְרַת חֶסֶד הִנְחִילַנִי,

גַּם הִיא תוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים.

הוּא בָנָה עֶזְרִי מִצֵּלַע אָדָם

וַיֹּאמֶר לִי: עִם אִשָּׁה רְאֵה חַיִּים.

הוּא חַי הָעוֹלָם, בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרֵךְ

כָּל אֲשֶׁר בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה