רשות לברכו
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֲשֶׁר לוֹ הַגְּדֻלָּה
וּמְרוֹמַם עַל כָּל
בְּרָכָה וּתְהִלָּה.
אֲסִיר תִּקְוָה
הָגְלָה / יְקַדֵּם אֵל בְּמִלָּה,
רֹאשׁ הַתְּהִלָּה /
יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה.
בְּאֵשׁ מוּסָר
הוּבָא / וְאָמַר: מֵאַהֲבָה
מְסֻתֶּרֶת טוֹבָה /
תּוֹכַחַת מְגֻלָּה.
רְפָא לְבָבוֹת
נֶחְלוּ / עַל שִׁבְרָם, יְיַחֲלוּ
לְקוֹל קוֹרֵא:
סֹלּוּ, / סֹלּוּ הַמְסִלָּה!
הוֹחַלְתִּי
לְפֵשֶׁר
/ דְּבַר חוֹזֵי יֹשֶׁר –
נָאַם אֵל: לְיוֹם
אֲשֶׁר / אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה.
מָרוֹם, הַט
זְבוּלְךָ, / רֵד וּגְאַל חֶבְלָךְ
מֵעוֹלָם, כִּי לְךָ
/ מִשְׁפַּט הַגְּאֻלָּה.