_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

פּוּרָה / נפתלי הרץ אימבר

מֻקְטָר לְהַמְּשׁוֹרֵר יְהוּדָה לֵיבּ גוֹרְדוֹן

 

"פּוּרָה שַׂר-שֶׁל-שִׁכְחָה, אָנָּא חָנֵּנִי

יְהוּדָה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי בִּקֵּשׁ לִפָנֶיךָ –

זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים אָנָּא שַׁכְּחֵנִי

שַׁכְּחֵנִי וּשְׁמַע לִתְפִלַּת עַבְדֶךָ

כֵּן פִּלֵּל

לָךְ מִלֵּל

לַעֲצָתְךָ לֹא יִשְׁמַע פּוּרָה לְקוֹלֶךָ,

יֵינֵךְ לֹא יִשְׁתֶּה מִגַּת יְקָבֶיךָ;

כִּי עִבְרִי לֹא יִשְׁתֶּה נֶסֶךְ יֵינֶךָ,

מְשׁוֹרֵר עִבְרִי, לִבִּי יֶהֱמֶה עָלֶיךָ,

אֵיכָה כָּזֹאת תַעֲלֶה עַל לִבֶּךָ?

לֹא גוֹי הִנֵּהוּ לִהְיוֹת נֶסֶךְ יֵינוֹ,

כִּי פּוּרָה רַק נַעַר, וּפוּרָה הִנּוֹ.

הָאָדָם בָּאָדֹם יְגוֹנוֹ שׁוֹכֵחַ,

חֲמָתוֹ חָמְקָה, הַחֵמֶת סַפֵּחַ,

תֵּן שֵׁכָר לָאוֹבֵד, יַיִן לְמָרֵי נֶפֶשׁ,

שֵׂכָר לְגוֹי-אוֹבֵד וּמְבַקֵּשׁ חֹפֶשׁ;

גּוֹי אוֹבֵד עַמִּי, אִישׁ-אוֹבֵד הִנֵּנִי

וּפְתַח נֹאדְךָ, פּוּרָה, וְאָנָּא שַׁכְּרֵנִי".

 

"שְׁמַעְתִּיךָ קוֹרֵא בִּשְׁמִי, וָאֹמַר הִנֵּנִי,

עַתָּה בָּאתִי וּלְךָ הוֹשִׁיעַ,

לִשְׁתּוֹת מִיֵּינִי עֵת תִּשְׁמָעֵנִי,

כָּל סַעֲרַת לִבְּךָ רֶגַע אַרְגִּיעַ,

שְׁתֵה וְהֵרָעֵל בְּכוֹס הַיַּיִן מָסַכְתִּי

כִּי פּוּרָה לְבַדִּי פּוּרָה דָּרַכְתִּי".

 

"רַב תּוֹדָה לְךָ פּוּרָה, בָּאתָ הוֹשִׁיעֵנִי,

בִּקְהַל נְזִירִים לְךָ תּוֹדָה אַבִּיעַ,

אֶשְׁתֶּה מִיֵּינְךָ, אָנָּא, שַׁכְּרֵנִי,

וּצְרוֹר יְגוֹנִי בַּמְּצוּלָה אַשְׁקִיעַ.

מִסֵּפֶל אַדִּירִים נָא הַגְמִיאֵנִי,

זִכְרוֹנוֹת שְׁנַיִם, אָנָּא, שַׁכְּחֵנִי.

 

אַךְ לֹא אַהֲבָה נִסְתָּרָה, לֹא עִתּוֹת נְעִימוֹת,

אוֹתָן, פּוּרָה, לֹא אֹבֶה לִשְׁכֹּחַ;

יַעַן עוֹדָן נַפְשִׁי תְּשַׁעֲשַׁעְנָה תַּנְחוּמוֹת,

אוֹתָן אֶזְכֹּרָה עוֹד אַחֲלִיף כֹּחַ.

 

גַּם לֹא יְמֵי נְעוּרַי, שַׁחֲרוּת הַזֹּהַר,

מֵרְסִיסֵי טַל-יַלְדוּת נָטְפוּ קְוֻצוֹתַי;

עֵת, אֵלִים יוֹמָם רָאִיתִי בַּנֹּעַר,

וְשֵׁדֵי-עֲזָאזֵלִים, פַּחַד לֵילוֹתַי...

 

עֵת יַלְדוּתִי לִי קֹדֶשׁ אַזְכָּרָתָהּ,

כַּנֵפֶל הָיִיתִי שְׁתוּם עֵינַיִם;

טֶרֶם רָאִיתִי תֵּבֵל וְחֶלְאָתָהּ,

כִּי אַךְ מָוֶת, מָוֶת בְּסִּיר הַחַיִּים...

 

גַּם לֹא אָהֲבַת רֵעִים, פּוּרָה, שַׁכְּחֵנִי,

אִם כִּי מְעַטִּים לִי בֶּחָלֶד –

לְכָל נָגוּעַ וּמְעֻנֶּה רֵע הִנֵּנִי,

וְזֶה הָאָדָם, אָח לַצָּרָה יִוָּלֶד.

 

אַךְ שְׁנֵי זִכְרוֹנוֹת הַעֲבֵר כַּסּוּפָה,

אוֹתָם לִשְׁכֹּחַ עֲשֵׂמוֹ נָא כָּלָה;

אֲחָיוֹת-שְׁתַּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה, )

בִּשְׁמוֹתָן הֵנָּה, חֲסִידָה, הַשְׂכָּלָה,

 

חֲסִידָה הוֹבִילַתְנִי דַרְכֵי נִסְתָּרוֹת,

אַחֲרֶיהָ רָדַפְתִּי – וּבְחָפְנִי רוּחַ...

כִּי אֶפְחַד, אֶדְאַג, אַךְ מִיּוֹם עֲבָרוֹת,

מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ...

 

כִּי יָבוֹא הַגּוֹאֵל בְּאַחֲרִית-הַיָּמִים

הָשֵׁב עַמִּי לִירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה;

מֵתִים יָקִימוּ, יָקִיצוּ נִרְדָמִים,

רַק רִשְׁעֵי-עוֹלָם, נַפְשָׁם לֹא חַיָּה.

 

וְעִבְרִים עִוְרִים בְּלִמּוּדָהּ יִשְׁמָעוּ,

בְּתוֹחֶלֶת אִוֶּלֶת לִבָּם נְכוֹנָה;

כַּמָּה בַּגּוֹיִם נִטְבָּעוּ, נִפְצָעוּ,

וְלִבָּם לֹא יִתְּנוּ לָשׁוּב צִיּוֹנָה...

 

הַבְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה

תַּרְגִיעַ בַּגּוֹיִם?  נַפְשִׁי תָּשׁוּחַ;

צַפֵּה לְמָשִׁיחַ, תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּכָה

הִיא מַחֲלַת-לֵב, גַּם נֶפֶשׁ וָרוּחַ.

 

לְאַרְצֵךָ צִיּוֹן שׁוּבָה-נָא, שׁוּבָה,

שָׁמָּה הַמְּנוּחָה, לַיָּעֵף מַרְגֵּעָה;

תַּחֲרֹשׁ, תִּזְרַע, תֹּאכַל פְּרִי תְּנוּבָה,

וּבַל עוֹד תִּקָּרֵא יַעֲקֹב תּוֹלֵעָה...

 

הַשְׂכָּלָה הוֹרַתְנִי דַרְכֵי הַחַיִּים,

כִי אֵין דִין, אֵין חֶשְׁבּוֹן בִּשְׁאוֹל...

כִּי אֵל-צְבָאוֹת הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם,

הוּא עוֹלָם וּמְלֹאוֹ בַּכֹּל, מִכֹּל, כֹּל...

 

לִמַּדְתְנִי, קֶדֶם לֹא אָדָם יְלָדָנִי

וּמֵרֶחֶם לֹא קִדְּמוּנִי בִּרְכַּיִם;

סֵפֶר יִחוּסֵנוּ – בֶּן קוֹף אָנִי...

וּלְאַט-לְאַט נִהְיֵיתִי הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם.

 

לִמְּדַתְנִי כִּי תֹהוּ הֵמָּה הָרְגָשׁוֹת,

נַרְגִּישׁ לִבֵּנוּ לְיֶשַׁע וְנֶחָמָה;

תִּלָּחֵם מִלְחֲמּוֹת הַחַיִּים הַקָּשׁוֹת,

וּבְכָל מָקוֹם לְךָ קֶבֶר בָּאֲדָמָה,

 

בָּנֶיהָ אֲשֶׁר בְּלִמוּדָהּ יִשְׁמָעוּ,

מֵהֵד זִמְרָתָהּ לְשׁוֹנָם תָּרֹנָּה;

כַּמָּה מֵהֶם בַּגוֹיִם נָדוּ וְנָעוּ

וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לָשׁוּב צִיּוֹנָה.

 

חִנָּם תֹּאמְרוּ: בָּעַמִּים נִתְבּוֹלֵלָה,

נִהְיֶה כָּמוֹהֶם, בָּנִים כֶּחָשִׁים;

גַּם אָז סְבִיבְכֶם אֵשׁ אוֹכֵלָה,

וּמֵאַרְצוֹת הַגּוֹיִם תִּהְיוּ נִגְרָשִׁים.

 

"טוּב אֶרֶץ תֹּאכֵלוּ – לַעְגָּם עֲלֵיכֶם, –

מֵעֲמַל אֲחֵרִים לָמָּה תִּשְׂבָּעוּ?

גַּם לָכֶם אֶרֶץ, אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם,

לָמָּה תְּלָמֶיהָ לֹא תְּשַׂדְּדוּ, תִּזְרָעוּ?"

 

אֲחָיוֹת שְׁתָּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה,

פְּלַגּוֹת בְּיִשְׂרָאֵל דָּמֹעַ תִּדְמַע עֵינִי;

זִכְרוֹנוֹת אֵלֶּה נָא הַעֲבֵר כַּסּוּפָה,

פְּתַח נֹאדְךָ וּמִיֵּינְךָ שַׁכְּרֵנִי.

 

אֶשְׁתֶּה, אֶשְׁכָּחֵם, אוּלַי אֶמְצָא תְרוּפָה,

לְמַחֲלַת עַמִּי גַּם מֶנָּה נֶחְלֵיתִי;

מַחֲרֵשָׁה, מַעְדֵּר בְיָדִי אָנִיפָה

לַחֲרֹשׁ, לִזְרֹעַ וָאֹמַר: נִרְפֵּאתִי...."

 

מַעֲנֶה

"בַּקָּשָׁתְּךָ אֲמַלֵּא עֲשׂוֹת אוּכָלָה,

זֶה רַבּוֹת אֶלָּחֵם מִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה

עִם בְּנוֹת עֲלוּקָה: חֲסִידָת הַשְׂכָּלָה,

אֲחָיוֹת שְׁתַּיִם, בְּנוֹת אֵם אַחַת הַחֲנוּפָה.

 

הַבֵּט, יַלְדֵי הַחֲסִידָה שָׁם נִקְבָּצוּ

לְבֵית הַצַּדִּיק, גֶּבֶר שְׁתוּם-הָעַיִן;

אִישׁ אָחִיו יִדְחָקוּן, יַחַד יִתְרוֹצָצוּ,

לִשְׁמֹעַ בִּרְכָּתוֹ יְקַדֵּשׁ הַיַּיִן.

 

כַּסּוּס צוֹהֵל יִצְהַל גַּם יָרִיעַ,

יֵינִי יִמְאַס, בְּנִסְכִּי לֹא יִתְגָאֵל;

אַךְ מִיֵין-שָׂרָף יְמַלֵּא הַגָּבִיעַ,

יִשְׁתֶּה, יִתְהוֹלֵל זֶה קָדוֹשׁ-יִשְׂרָאֵל...

 

כִּי יֵין-שָׂרָף עֵת יָבוֹא קִרְבֵּהוּ,

וּבְחֻמּוֹ מִמְּקוֹמוֹ יְלַחֵךְ שְׂפָתַיִם,

יִדְמֶה שֶׁגַּם הוּא כַּשָּׂרָף הִנֵּהוּ,

וְעַל כַּנְפֵי הֶגְיוֹנוֹ יַעֲלֶה שָׁמַיִם...

 

יוֹדֵע הַצַּדִּיק רְפֵה הַכֹּחַ,

יִשְׁתֶּה יֵינִי בַּקֹּדֶשׁ הֲלִיכָתוֹ;

אֲזַי בְּתוֹךְ אָהֳלוֹ יִתְגַּל כְּנֹחַ...

וּבְקָהָל רַב תִּגָּלֶה עֶרְוָתוֹ...

 

יוֹדֵע, יִשְׁתֶּה, יִשְׁכַּח צִדְקֵהוּ;

יִשְׁכַּח כִּי צַדִּיק הָיָה בָּאָרֶץ;

וְּכְבֵן-חֲלוֹף יְסַלֵּף דַרְכֵּהוּ,

וּכְאַחַד הָאָדָם גַּם יִפְרֹץ פָּרַץ.

 

לָכֵן יֵין-שָׂרָף יְגַמֵּא קִרְבֵּהוּ,

יִשְׁתֶּה יִתְהוֹלֵל, לוֹ רֹאשִׁי אָנִידָה;

יִשְׁתֶּה עֲדֵי אִשּׁוֹ תְּלַהֲטֵהוּ

כָּלִיל עֲלֵי מוֹקְדָה עִם הַחֲסִידָה...

 

גַּם הַהַשְׂכָּלָה לְרוּחִי הִנֶּהָ מֶמֶר,

וּבָנֶיהָ בְּדַרְכֵי נְלוֹזִים תְּנַהֵלָה;

מִיַּיִן מָסָכְתִּי לֹא יִשְׁתּוּ יֵין חֶמֶר,

רַק יֵין צָרְפַת, יֵין הַתַּרְעֵלָה.

 

מִמַּחֲשׁוֹף הָעֵצִים אַלּוֹן וָאֵלָה,

עִם נֹפֶת צוּף יְבַשְּׁלוּ בַּפָּארוּר;

רָאשֵׁי בַּשָׂמִים בְּיֵין הַתַּרְעֵלָה

בְּבַקְבּוּק עָמֹק חָתוּם וְצָרוּר.

 

וְיַיִן זֶה אַךְ יִנְעַם לְחִכָּם,

וּבְיֵינִי הַטּוֹב מִפּוּרָה יִמְאָסוּ;

יוֹם-יוֹם יִשְׁתָּיוּן עֲלֵי לֶחֶם חֻקָּם,

רַק יֵין צָרְפַת, וּבוֹ יִתְעַלָּסוּ.

 

יִמְאֲסוּ דָם-עֵנָב מִגַּפְנֵי נְטוּעִים,

אֶת אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים יְשַמֵּחַ – –

וּבְרָאשֵׁי אַשְׁכּוֹלוֹת, כְּאַבְנֵי מִלּוּאִים,

מֵאֶגְלֵי טַל-אוֹרוֹת, עֵנָב זוֹרֵחַ.

 

יִשְׁתּוּ יִתְהוֹלְלוּ בְּיֵין מִשְׁתֵּיהֶם,

יַיִן מָסַכְתִּי, בּוֹ גָעָלוּ;

יִשְׁתּוּ עֲדֵי יֵאָכֵל קִרְבֵּיהֶם,

מִכּוֹס הַתַּרְעֵלָה יֶחֱלוּ, יֻרְעָלוּ...

 

שְׁאֵלָה

"פּוּרָה שַׂר-שִׁכְחָה תַּעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת,

קִנְאָה גַּם שִׂנְאָה מִלְּבָבוֹת שַׁכֵּחַ;

מַדוּעַ, הַגֶּד נָא, בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת,

אֵיפֹה הָיִיתָ אָז גִבּוֹר צוֹלֵחַ?

 

עֵת הִתְנַפְּלוּ עַל עַמִּי בַּחֲמָתָם

לִשְׁלֹל שָׁלָל, וְלָבֹז גַּם בָּז;

לָמָּה לֹא שָׁכְחוּ קִנְאָתָם, שִׂנְאָתָם?

אֵיפֹה, פּוּרָה, הָיִיתָ אָז?"

 

תְּשׁוּבָה

"פּוּרָה דָרַכְתִּי מִיֵּינִי שָׁתָיוּ,

קֶרֶב לִבָּם בָּא, וַיִּתְהוֹלְלוּ חִישׁ;

וּבֵין הֲמוֹן הַפְּרָאִים אָז הָמָיוּ

הֲרָאִיתָ, הֲמָצָאתָ אֶחָד אִישׁ?

 

וּמִשְּׁפַל הַמַּדְרֵגָה רַב הָעֶרֶב.

עִם בְּנֵי-בְּלִי-שֵׁם יַחַד נִקְהָלוּ;

כַּחֲזִירֵי יַעַר בַּנֶּשֶׁף, בָּעֶרֶב,

תַּחַת שׁוֹאָה בַּחֹשֶׁךְ יִתְגַּלְגָּלוּ.

 

בַּדֹמֶן, בָּאַשְׁפַּתּוֹת יִתְגּוֹלֵלוּ,

וּלְקוֹל הֲמוֹנָם לְעַנּוֹתָם בָּאתִי;

חֲמָתִי סִפֵּחוּ, יֵינִי חִלֵּלוּ.

וָאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וָאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי".

 

תְּפִלָּה לְפוּרָה

 

"פּוּרָה עוֹד אַחַת אֱלֹהֵי חֵלֵכָה,

רַק בַּקָּשָׁה אַחַת לִי הִנֶּהָ;

טֶרֶם אֶפָּרֵד וּמִמְּךָ אֵלֵכָה,

נָא, פּוּרָה לְמַעֲנִי עֲשֵׂה, וּשְׁמָעֶהָ.

 

בְּרִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן בְּזֹאת הַשָּׁנָה,

הִנֵּה מִתִּירוֹשׁ יָשִׁיקוּ הַיְקָבִים;

דוֹרְכִים, בּוֹצְרִים הֵידָד יַעֲנוּ בִּרְנָנָה

בַּגַּת יִדְרְכוּ אַשְּׁכְּלוֹת עֲנָבִים.

ֹ

פּוּרָה! מֵעֲסִיס תִּירוֹשְׁךָ שַׁכְּרֵמוֹ

עַד בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם לֹא יֵדָעוּ;

זִכְרוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים, פּוּרָה, שַׁכְּחֵמוֹ,

הֵן זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁהֵם יָגָעוּ.

 

שַׁכְּחֵמוֹ מִמֶּרְחָק הֵנָּה טֻלְטָלוּ,

בַּמִּדְבָּר וָיָם הֵם נָדָדוּ;

שַׁכְּחֵמוֹ הַצָּרוֹת, תְּלָאוֹת סָבָלוּ,

גַּם אֶת הוֹנָם וּרְכוּשָׁם אָבָדוּ.

 

שַׁכְּחֵמוֹ הַשָּׂפָה, בָּהּ נִדְבָּרוּ,

בְּאֶרֶץ לֹא-לָהֶם, לְשׁוֹנָם מִלֵּלָה;

טֶרֶם מִמֶּנָּה כַּמֹּץ נִסְעָרוּ,

לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל טֻלְטְלוּ טַלְטֵלָה.

 

שַׁכְּחֵמוֹ הַשִּׂנְאָה, תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת,

שִׂנְאָה, קִנְאָה בַּל יַעֲלוּ עַל לִבְבֵיהֶם;

עֵת שֻׁדָּדוּ בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת,

מִבְּנֵי-אָדָם כְּמוֹהֶם וּמִשִּׁכְנֵיהֶם...

 

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, כִּי יֵשׁ אֲרָצוֹת

אַדְמָתָן יוֹתֵר טוֹבָה וּפוֹרִיָּה;

שַׁכְחֵמוֹ הַחֲרָפוֹת, קְלָלוֹת וְנֶאָצוֹת

מִבְּנֵי בְּלִיַעַל, שָׁמְעוּ, וְסָבְלוּ בְּדוּמִיָּה.

 

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, הַצָרוֹת, הַתְּלָאוֹת,

עֵת הַכֶּסֶף אָפֵס מִכְּלֵיהֶם;

הָאֲנָחוֹת הַכְּבֵדוֹת וְהַדְּמָעוֹת

עֵת לְלֶחֶם יָבֵשׁ צָעֲקוּ יַלְדֵיהֶם...

 

שַׁכְּחֵמוֹ, פּוּרָה, תַּעֲנוּגוֹת חָלֶד,

מְחַכּוֹת לֶעָנִי בּוֹ עַמָּם יִגָּאֵל;

יֵדְעוּ כִי אָדָם לֶעָמָל יִוָּלֶד,

כִי הֵמָּה אִכָּרִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

 

רִאשׁוֹנוֹת יִשְׁכְּחוּ מִיָּמִים עָבָרוּ,

דִבְּרוּ לָמוֹ בְּמַרְאֶה וְחִידוֹת;

עֵינֵיהֶם יָשִׂימוּ לְיָמִים יֻצָּרוּ,

לְיָמִים יֻצָּרוּ, יָחִישׁוּ לָמוֹ עֲתִידוֹת.

 

יֵדְעוּ כִּי מִמִּיץ עִנְבֵי אַשְׁכְּלוֹתֵיהֶם,

יִשְׁתּוּ דַם עֵנָב, גַּם דָּמִים טְהוֹרִים;

בְּדַם עֵנָב הִתְבּוֹלֵל דַּם אֲבוֹתֵיהֶם,

בְּעַד אַרְצָם פֹּה נָפְלוֹ מוֹת גִבּוֹרִים.

 

פֹּה דְּמֵיהֶם כַּמַּיִם נִגָּרוּ,

רָוְתָה אֲדָמָה לֵח כִּלְיוֹתֵיהֶם;

וְכַדֹּמֶן בַּשָּׂדֶה פֹּה יַחַד קֻבָּרוּ,

תַחַת כַּרְמֵי שָׁרְשֵׁי גַפְנֵיהֶם.

 

יִשְׁתּוּ דַם עֵנָב, וְדַם אֲבוֹתֵיהֶם,

הֱיוֹת כְּמוֹהֶם, לֶאֱהֹב אֶרֶץ אֲבוֹתָם;

דַּם הַמַּכַּבִּים יָבוֹא אֶל קִרְבֵּיהֶם,

כַּמַּיִם בְּקִרְבָּם, כַּשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָם.

 

גַּם אוֹתִי, מֵעֲסִיס תִּירוֹשָׁם שַׁכְּרֵנִי,

אֶשְׁתֶּה מִיֵּינְךָ וּמִסֵּפֶל אַדִּירִים

אֵדַע מַה אָנִי! רִאשׁוֹנוֹת שַׁכְּחֵנִי,

וָאֲהַלֶּלְךָ בְּתוֹדָה בִּקְהַל הַנְּזִירִים..."

 

(יפו, פסח שני תרמ"ו)

 

שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה

 

עוֹד הַפַּעַם אָבוֹא אֵלֶיךָ,

פּוּרָה, פְּתַח לִי שַׁעַר;

עוֹד הַפַּעַם אֶדְפֹּק דְּלָתֶיךָ,

כִּי לִבִּי יֶהֱמֶה כַּסַּעַר.

 

מִכּוֹס חֲמָתְךָ, פּוּרָה, שַׁכְּרֵנִי,

אֶשְׁתֶּה לָרְוָיָה וְאֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ;

מֵעֲסִיס יֵינֵךָ נָא הַרְוֵנִי,

וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶמְצָא מָנוֹחַ.

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, וְאֶשְׁכַּח שָׁכֹחַ,

כּוֹס חֲמָתְךָ לְפִי אַסִּיעַ;

כִי עַמִּי יֵלֵךְ שְׁחוֹחַ,

וַאֲנִי כְּגֶבֶר לֹא יוּכַל הוֹשִׁיעַ.

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, שֶׁיֶּשְׁנָם יְהוּדִים

עָלֵימוֹ בַּמֵּצַח רָשׁוּם הַתָּו;

כִּי בְּעַד נֵזֶר, טַבָּעוֹת וּצְמִידִים,

יִמְכְּרוּ לַנָּכְרִי גוֹי וֵאלֹהָיו...

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם רַבָּנִים

מוֹרִים טָחֵי טוַּח וְתָפֵל;

הֲמְּצַפִּים לַמָּשִׁיחַ לְעִדָּן וְעִדָּנִים,

וַד' אָמַר לִשְׁכֹּן בַּעֲרָפֶל...

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם מַטִּיפִים,

בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת יְדַבְּרוּ כָּזָב;

מִתּוֹרָה, מִדֵּעָה וְחָכְמָה שְׁדוּפִים,

וּנְפָשׁוֹת יִקָּחוּ אֲדֹנָי עָזָב...

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי יֶשְׁנָם מַשְׂכִּילִים

שׁוֹכְחֵי אֱלֹהִים וְחַסְרֵי דֵעָה;

קָדִים יִרְדֹּפוּ, מֵאֵת מַהְבִּילִים,

לוֹבְשִׁים אַדֶּרֶת וּקְצוּצֵי פֵּאָה...

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, כִּי מְשׁוֹרֵר אָנֹכִי,

מַנְעִים זְמִירוֹת לְעִתּוֹת בָּצָרָה;

שַׁכְּחֵנִי, כִּי לָרִיק תַּם כֹּחִי,

וְתִקְוַת חַיַּי כַּצֵל עָבָרָה.

 

שַׁכְּחֵנִי, פּוּרָה, הַצָרוֹת, הַתְּלָאוֹת,

מֵעֵת הַחִילֹותִי לָשִׁיר בַּשִּׁירִים;

לִתְפִלָּתִי שְׁמַע, הַרְאֵנִי נִפְלָאוֹת,

וְעַל מִזְבַּחֲךָ אַקְרִיב הַנְּזִירִים...

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה