על הרופא הנופל שדוד ברשת האהבה / אפרים לוצאטו

יַלְדָה יָפָה אַחַת וּמְאֹד אֹהֶבֶת

בָּאָה בֵיתָה רוֹפֵא מָזוֹר לָקַחַת,

לֵאמֹר, כִּי זֶה יָמִים נַפְשָׁהּ כֹּאֶבֶת,

אַף בַּלֵּילוֹת רָחַק מִמֶּנָּה נַחַת.

עוֹד הַשֵּׁגָל הַזֹּאת אֶצְלוֹ נִצֶּבֶת,

שָׁלַח יָדוֹ לַחְקֹר אִם יֵשׁ קַדַּחַת;

וַתִּצַּת בִּלְבָבוֹ פִתְאֹם שַׁלְהֶבֶת,

אָהַב, נִלְכַּד גַּם הוּא אֶל תּוֹךְ הַפַּחַת.

נִדְהָם, אַף מִשְׁתָּאֶה הָיָה הַגֶּבֶר;

עַד הַחוֹלָה שֵֹנִית הֵטִיבָה טַעַם:

בִּי הָאָדוֹן, הַאֵין מַרְפֶּה לַשֶּׁבֶר?

אָז הוּא: הָהּ רַעְיָתִי, אַל נָא תַחְשׂוֹכִי,

חִבְשִׁי אַתְּ אֶת פִּצְעִי, אָמְנָם הַפַּעַם

לֹא הָרוֹפֵא, אַךְ הַחוֹלֶה אָנֹכִי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה