_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אבנים לבנין

משה ליב ליליינבלום

לתוכן הענינים

 

על דברי שאמרתי במאמרי "הוו מתונים" על אדות עניי עמנו המעפילים לעלות לארץ-הקדש, לאמר: "יסבלו רעב במקומם, אך אל יסעו לארץ-ישראל לסבול שם רעב" וכי צריך "לעצור בעדם כמו שעוצרים בעד מגפה" – הוכיחני איש אחד במכתבו אלי.  הוא אומר, כי לחץ חיי אחינו אינו נודע לי, ולוּ ראיתי לחצם – כי אז אחרת דברתי.  "ואם אמנם שאלת הישוב ושאלת הלחם אין להן שייכות זו לזו, ואלה אשר ינועו ללחם לא בארץ-ישראל מקומם אך באמריקה ובארצות אחרות, אך מה יעשו אלה אשר נוח להם למצוא לחם צר ומים לחץ בארץ אבותיהם, שבה כל תקותם וכו', מהון רב בארץ נכריה, ומדוע נמנע את הטוב אשר בידנו לעשות וגם לנו לא ירע".

אין ספק, כי רבים חושבים כבעל-המכתב, ורואים בנסיעת העניים לארץ-ישראל טובה פרטית לעצמם והעדר רעה להכלל, ובכח סברא מזויפת כזו הם מעפילים לעלות, באמרם: "הלא אך לחם צר נבקש ולמי נגרום רעה?" על כן הנני להוסיף על מאמרי הנ"ל ולברר לכל התמימים את טעותם.  מצב אחינו השפל והאומלל נודע לי היטב, על זה יעידו מאמרי "צרעת נושנת" ("המליץ תרל"ג), "עזרה בצרות" (שם תרל"ח), "לחם לרעבים" (שם תרל"ט).  מלבד זה הנני רואה כמעט יום-יום גולים ונוסעים מכל קצות תחום-המושב וחוצה לו, ולרגלי משרתי באודיסה הנני רואה מאות עניים בכל חודש (חדשים לבקרים), שמלבד שאין בידם לקנות חמש אמות בד לתכריכים לעולליהם המתים, אין להם גם כן עשר קאפ' לקנות לחם לעולליהם שנשארו בחיים.  אך לכל זה אין שום שייכות עם ישוב ארץ-ישראל.  מטרת הישוב הוא בנין בית ישראל על אדמת הקדש.  כל העוסק בבנין עליו לבחור אבנים שלמות, אבנים מוצקות, להניחן ביסוד הבנין, למען יוכלו להשען עליהן יתר האבנים ממסד עד הטפחות.  אם נכונן את יסוד הבנין מן אבנים רעועות, אז יהיה כל הבנין כקורי-עכביש.  גם מי שאין לו מוח רב בקדקדו צריך להבין, כי הנוסעים עתה לארץ-הקדש הם-הם יסוד בנין בית ישראל, ועל כן צריכים הם להיות חזקים ומוצקים בכל האופנים.  מה רב האסון, אם תחת אבנים מוצקות כאלה יבואו לנו צללים נטוים, עניים מרודים, ויאמרו לנו: "הנה מר לנו בחיים, ועל כן הבה ונהיה אבנים לבנין בית ישראל".  התהיה אחרית לבנין כזה? האם מקורי-עכביש נבנה את בית עמנו? היהיה בכח האבנים המוצקות היחידות שישנן כבר, לשאת עליהן את המון האבנים השבורות והרעועות המתנפלות עליהן? לא! העניים הנוסעים הם עוכרי ישראל ומחריבי בנינו, אם גם לא יגזרו גזרות מצד ממשלת תוגרמה.  על אנשים כאלה יאמרו דורשי טובת עמם באמת: יאבדו הם ואלף שכמותם ואל יהרס בנין בית-ישראל.  כי אם גם ימצאו שם לחם צר אין שוה טובתם הפרטית בנזק הכלל, וכל-שכן עתה, שגם תקותם זאת לא תבוא, והם עוכרים את כלל ישראל מבלי להביא תועלת לעצמם.  יהיו במקום שיהיו, ילכו למקום שילכו, ואל יהרסו את בנין ישראל בידים בטרם נבנה.

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה