_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ברוריא, בת רב חנינא בן תרדיון / שמואל ישראל מוּלְדֶר

 

המחלקה הראשונה

 

מְשׂוֹשׂ חֶלְקִי בַּחַיִּים מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ

            אִשָּׁה יָפָה וְטוֹבַת טַעַם;

רַעְיָתִי בְמַרְגוֹעַ מְנַחַמְתִּי בְפָרֶץ

תַּמָּתִי בְאָשְׁרִי עֶזְרָתָה לִי בְקָרֶץ

            יַעֲלַת-חֵן בְּנֹעַם וָזַעַם!

 

בְּשַלְהֶבֶת עֵינַיךְ בִּיפֶה לְחָיַיִךְ

            לִבַּבְתִּנִי וּתְלַבִּבִינִי;

מִיַּיִן מָה-טוֹבוּ נָעֲמוּ דוֹדָיִךְ

מֵחָלָב מַה-צַּחוּ מָתְקוּ אֲמָרַיִךְ

            נֶחָמָתֵךְ תַּגְמִיאִינִי:

 

אַךְ בְּאַיֶּלֶת אֲהָבִים הָאֱיָל וְהַיֹּפִי

            מַדוּעַ לֹא יְתְלַכָּדוּ?

מַדוּעַ גַּם אַתְּ בְּרוּרְיָּא תְּהִילָּה בְדֹפִי

עֹז הַשֶׂכֶל בְּקַלוּת נָקֵל תַּחֲלֹפִי

            כִּמְעַט... אָשוּרָיִך יִמְעָדוּ?

 

הֵן בְכָל נְשֵי תֵבֵל מִקֶּדֶם יָדַעַתְּ

            חַכְמֵי-יָהּ נָתְנוּ מִגְרָעַת;

וּבְכָל יְגִיעָתֵךְ בַּתּוֹרָה כִּי יָגַעְתְּ

גָּם עָלַיִךְ נֶחְרָץ הַמִּשְׁפָּט שָׁמַעְתְּ

            כָּל הַנָּשִים קַלּוֹת דָּעַת:

 

כֵּן הָגָה רַב מְאִיר וְיוֹם יוֹם הִבִּיעַ

            לְרַעְיָתוֹ גְבֶרֶת הַבָּיִת;

כֵּן תְּהִילָּת הַיֹּפִי יוֹם יוֹם הִשְמִיע

אַך יוֹם יוֹם גַּם קַלּוּת דַּעֲתָהּ הוֹדִיע

            "שוֹשַנָּה אַתְּ סוּגָה בְּשִׁית!"

 

וַתִּשְׁמַח וַתָּגֶל וַתָּשֶׂשׂ הַגְּבֶרֶת

            עַל תְּהִלַּת אַלּוּף נְעוּרֶיהַ;

אַךְ תָּהֳלָתוֹ בְלִבָּה כְּלַהַב בּוֹעֶרֶת

וּלְקַנֵּא קִנְאָתָהּ אֹמֶר גֹּזֶרֶת

            קִנְאָתָהּ וְקִנְאַת רְעוּתֶהָ:

 

וַתֶּחֱרַשׁ וַתִּדּוֹם וֹתֶּחֱשֶׁה פַעַם

            וַעָדֵן פַעַם וּפַעֲמָיִם;

אָז נִמְלְאָה נַפְשָׁה חֵמָה וָזַעַם

וַתָּשֶב אֲמָרָיהָ וַעֲדֵן בְּטוּב טַעַם

            בְּדַעַת וּמֶתֶק שְׂפָתָיִם:

 

מִי חִוְךָ רַב-מְאִיר מִי זֹאת הִבִּיעַ

            תֵּת בִּנְשֵי-חֶלֶד מִגְרָעַת?

לָמָּה תְּהִלָּתֵנוּ יוֹם יוֹם תַּשְׁמִיעַ

וְעִמָּהּ יוֹם יוֹם חֶרְפָּתֵנוּ תּוֹדִיעַ

            כָּל הַנָשִׁים קַלּוֹת דָּעַת?

 

מַה-לָּכֶם אֲנָשִים עַל מָה תִּתְפָּאָרוּ

            עַל עֱזוּז שֶׂכֶל אוֹן וָכֹח?

שָׁוְא לָּכֶם הִתְגָּאֶה לְשָוְא תִּתְיַקָּרוּ

כִּי אִשָׁה חֲלוּשָׁה בְּכֹחָה תִּתְעַמָּרוּ

            תִּלְכָּדְכֶם בְּזִקִים וָחוֹחַ:

 

תְּצוּדְכֶם בִּמְצוּדָה תֶּאֱסְרְכֶם בַּחֶבֶל

            תַּעַבְדוּהָ כְּעֶבֶד לְמֶלֶךְ:

בְּאַחַת מְעֵינֵיהָ... תִּשְְּׁקוּ הַכֶּבֶל

בְּעָנָק מִצַּוָארָהּ... תִּשְׂמְחוּ בַּסֶּבֶל

            תְּצַו... וְכַפֵּיכֶם תוֹמְכִים פֶּלֶךְ:

 

תְּצַו... וּבִּשְפַל קוֹל כְּמוֹ מִצְעַר עֲבָדֶיהָ

            תָּסוּרוּ תָּמִיד לְמִשְמָעַת;

וְאֵיך גָּאֹה תִּתְגָּאוּ לַחֲרוֹץ עָלֵיהָ

וְאֵיךְ מֵצַח תָּעִיזוּ לְהַגִיד בְּפָנֶיהָ

            כָּל הַנָשִׁים קַלּוֹת דָּעַת?

 

וַתֶּחֱרַש בְּרוּרְיָא וַיַּעַן הַבַּעַל:

            יְפַת קוֹל! לֹא כֵן אַתְּ דֹבֶרֶת;

עַל-מָה תְּהִלַּת הַיוֹפִי תַּעֲלִי מַעַל

עַל-מָה גֹדֶל שִׁפְרֵךְ תַּמֹדִּי בְּשַׁעַל

            וַהֲדָרֵךְ לָמָּה אַתְּ מְאַשֶּׁרֶת?

 

הַבָאֵלָּה חַכְמֵי-יָהּ נִדְבֹּר נִדְבָרוּ

            הַבָהֵן שָׂמוּ מִגְרָעַת?

לֹא! – עַל הַשֶׂכֶל כִּי רָפֶה אָמָרוּ

עַל חֶסְרוֹן הַאֹמֶץ מִשְׁפָּט גָּזַרוּ

            כָּל הַנָּשִׁים קַלוֹת דָּעַת!

 

וַיִּדוֹם רַב-מְאִיר וּכְמוֹ שַׁלְהֶבֶת

            בָּעַר בְּלֵב בְּרוּרְיָא הַזָּעַם:

אֲנִי הַאִשָּׁה קָרְאָה עִמְּכָה נִצֶּבֶת

חֵי נַפְשְׁךָ! לְהוֹרוֹתְךָ אֲנִי מִתְעָרֶבֶת

            כִּי הָגוּת לִבְּךָ בְּלִי טָעַם:

 

הַאִם מֵאֵם כָּל חַי הָרִפְיוֹן תַּשְמִיעַ

            עַל כִּי לַנָּחַשׁ שׁוֹמָעַת?

הֵן אָז גָם חֲלֻשַׁת אַלּוּפָה תּוֹדִיעַ

גָּם הוּא נָשָׁה הַמִּצְוָה יָּה הִבִּיעַ

            וַיֹאכַל מֵעֵץ הַדָּעַת:

 

לוּ שַׁדַּי לְחַוָּה צִוָּה וַיְאַלְפֶהָ,

            "בַּל תֹאכְלִי מִזֶּה הַפְּרִי"

מִי יוֹדֵע אִם אָז מָטוּ רַגְלֵיהָ

אִם נִפְתְּתָה עַל דִּבְרֵי אַלּוּף נְעוּרֶיהָ

            לַחֲטֹא לֵאלֹּהִים כְבַת-מֵרִי!

 

בִּזְקוֹן יִצְחַק וְרֶגַע שָׁכַח הַיֹּשֶׁר

            בִּרְכָּּתוֹ לְהוֹבִיל לְבֶן-רֶשַׁע;

מִי עָזַר הַתָּם לְהַנְחִילֵהוּ אֹשֶׁר? –

לְרִבְקָה יוֹדֶה כְּעַד כָּל מִשׂרָה וָעֹשֶר

            אַךְ הִיא הִלְבִּישַתְהוּ יֶשַׁע:

 

בִּבִגְדֵי חֲמֻדּוֹת מֵעֵשָׂו בְּכוֹר בָּנֶיהָ

            אֵת יַעֲקֹב מַהֵר מוֹפָעַת;

וְכָל הַצֹּרָךְ חִישׁ הֵכִינוּ יָדֶיהָ

כִּי רוּחַ אֵל-שַדַי נָחָה עָלֶיהָ

            רוּחַ יִרְאַת יְיָ וְדָעַת:

 

וְאֶת גֹּדֶל עֶרֶךְ תָּמַר מִי יְשׂוֹחֵחַ

            עֵת זָנְתָה בְּנִקְיוֹן כַּפָּיִם?

לָאֵש הוֹצִיאוּהָ מִבֵּית מַרְזֵחַ

יְהוּדָה עָמַד לְפָנֶיהָ כִּמְרַצֵּחַ

            וּכְבָר חָלוּ בָּהּ יָדַיִם:

 

רָאֲתָה הַמּוֹקֵד רָאֲתָה הַשַּׁלְהֶבֶת

            וַתְּכַלְכֵּל כָּל בְּאֹמֶץ רוּחַ;

לְאִישׁ אֲשֶר אֵלֶּה לוֹ אַךְ זֹאת הִיא דֹבֶבֶת

לוֹ אָנִי הָרָה אָמוּתָה בְלִי עַצֶּבֶת

            אָכֵן שְמוֹ בְּקִבְרִי יָנוּחַ:

 

כְּבַקֵּש יָהּ לְהָמִית בַּמָלוֹן בָּדֶּרֶךְ

            הֶעָנָו מִכָּל בְּנֵי חָלֶד;

מָה עָשְׂתָה אִשָּׁה יְקָרָה מִכָּל עֶרֶךְ?

חִיש לָקְחָה צוּר בֶּן בִּטְנָה עַל הַבֶּרֶךְ

            וַתִּכְרֹת עֹרְלַת הַיֶּלֶד!

 

עֲדַת בְּנֵי יְשׁוּרוּן כְּמוֹ יַם סוּף כִּי עָבָרוּ

            לִצְבִי לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת;

עִם אַבִּיר הַרוֹעִים הַגְּבִירִים שָׁרוּ

אַךְ הַגְּבִירוֹת מִרְיָם אָחוֹתוֹ בָּחָרוּ

            וַתְּהִי לָהֵן לִמְשוֹרֶרֶת:

 

אֶל אֲבִי הַמְּחוֹקְקִים בּנוֹת צְלָפְחָד קָרָבוּ

            מִשְפָּטָן לְפָנָיו לְהַבִּיע;

מַה עָנָה מְחוֹלֵל-שַׁחַק לַאֲשֶר אָבוּ?

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דוֹבְרוֹת לְבֵית אַב נֶחְשָׁבוּ

            זֹאת מֹשֶׁה לָהֶן תּוֹדִיעַ:

 

לִדְבוֹרָה לוּ אָבִיתִי תֵּת דֵּי שֶׁבַח

            הַאִם שִׂפְתוֹתַי לֹא תִּלְאֶינָה?

כַּשּוֹר הוּבָלוּ בְּנֵי-יַעֲקֹב לַטֶּבַח

הָכְרַת מִבֵּית אֱלוֹהַּ מִנְחָה וָזֶבַח

            נָפְלָה עֲדַת-יָּה מִי יְקִימֶנָה?

 

וְהִיא תַּחַת תֹּמֶר לַמִּשְׁפָּט יֹשֶׁבֶת

            וַתָּעַר לֵב בֶּן-אֲבִינֹעַם;

עִמָּה עֲדַת יִשְׂרָאֵל כִּחֹמָה נִצֶֶּבֶת

לַעֲרּך קִרָב נֶגֶד סִיסְרָא חִישׁ נִקְרֶבֶת

            כִּי תְעוֹרְרֵם בְּמֶתֶק וָנֹעַם!

 

מַה רוֹמַמְתְּ אֵשֶׁת לַפִּידוֹת מַה גָּדַלְתְּ

            בְּעֱזוּז שֶׂכֶל בְּאֹמֶץ דָּעַת!

עֵץ גָּבוֹהַּ בְּמִלַּיךְ הֵשַׁחְתְּ הִשְׁפַּלְתְּ

וּלְנַצֵּחַ הַנֵּצַח לָשׁיר הוֹאַלְתְּ

            שִׁיר נָעִים לְאֹזֶן שֹׁמָעַת:

 

מַה אֲעִידֵךְ מַה אֲדַמֶּה לָךְ אֵשֶׁת חֶבֶר

            הֹלֶמֶת צוֹרֵר בְּיָדָיִּךְ?

לִמְחוֹץ רֹאש סִיסְרָא לְהוֹרִידֵהוּ קֶבֶר

אַת אֵשֶׁת חַיִל הֶעֱלִית כַּנֶשֶר אֵבֶר!

            כָּרַע נָפַל בֵּין רַגְלָיִךְ!

 

אֲבִימֶלֶךְ הָרַג אֶחָיו בְּנֵי יְרוּבַּעַל

            שִׁבְעִים אִישׁ עַל אֶבֶן אַחַת;

וַיֹאמֶר: אַחְרִיב שְׁכֶם וְעַל תֵּבֶץ אַעַל;

וַתַּשְׁלֵךְ אִשָׁה פֶּלַח רֶכֶב מִמַּעַל

            וַתָּרֵץ קָדְקֹד הַפַּחַת:

 

וּבַת יִפְתָּח מַה לְאָבִיהָ עָנְתָה

            עֵת פָּצָה לְיְיָ פִּיהוּ?

בְּאָמִיץ לֵב כְּגִבּוֹר נִדְבַת פִּיו עָשָׂתָה

לֹא הַחֵלַתָּה אַף כִּי לִמְאֹד קָשָׁתָה

            "שָׁם אֵשֵׁב כִּי אִוִיתִיהוּ"!

 

וְרוּת! מִי לּא יְהַלֵּל יְפָאֵר צִדְקוֹתֶיהַ

            עַל כִּי בַחֲמוֹתָה דָּבֵקָה?

דְּרָכֶיהַ נֹעַם חָכְמָה נְתִיבוֹתֶיהָ

דָעַת וּתְבוּנָה הֵאִירוּ פָנֶיהָ

            תּוֹרַת שַׁדַּי כִּי חִבֵּקָה:

 

וְאַתְּ אִשָׁה טוֹבַת שֶׂכֶל: אַתְּ אֲבִיגַיל:

            מְחָרְפֵינוּ מַה מְאֹד תַּקְטִינִי!

כִּמְעַט בָּאת, עַד לֹא נָטְתָה חֶשְׁכַּת לַיִל.

וְדוִד קָרָא: בָּרוּךְ טַעֲמֵךְ בַּת-חַיִל

            אֲשֶר מִבּוֹא בְדָמִים כְּלִתִּינִי!

 

וְיוֹאָב מִי בָּחַר עַל מִי שָׂם תוֹחֶלֶת

               הַטּוֹת מֶלֶךְ בְּנוֹ לִסְלוֹחַ?

עַל אִשָּׁה חֲכָמָה תְּקוֹעִית מִתְאַבֶּלֶת

אֲשֶר כָּל דְבָרֶיה בִּתְבוּנָה מְכַלְכֶּלֶת

               הַנִדָּח בַּל עוֹד לִנְדוֹחַ:

 

כֵּן הַנָּשִׁים בְּתוֹרַת שַׁדַּי נִשְׂגָּבוּ

               כֵּן מִפִּי נְבִיאִים נֶהְדָּרוּ:

וְעוֹד רַבּוֹת בְּתוֹלְדוֹת יְמֵי קֶדֶם נִכְתָּבוּ

לַחָכָמוֹת, לֹא לְקַלּוֹת דַּעַת, נֶחֱשָבוּ

               בְּדַעְתָּן פָּנֶיךָ יֶחֱוָרוּ:

 

שְׁמָעֵנִי נָא בַעַל מִי כְבֶן מָנוֹח

               אִישׁ חַיִל וְגִבּוֹר בָּאָרֶץ?

חִיל אָחַז כָּל אִישׁ עַל שֵׁמַע הַכֹּחַ

וְאִשָה הִפִּילַתְּהוּ בְזִקִים וָחוֹחַ

               מַה-פָּרְצָה עָלֶיהָ פָרֶץ:

 

מִי כְּדָוִד תְּהִלַּת אֵל שַדַּי יַבִּיעַ

               מִי כָמוֹהוּ רוֹדֵף צֶדֶק?

מִנְעוּרָיו עִם יְיָ לֶכֶת הִצְנִיעַ;

אַךְ בַּת שֶׁבַע בְּמוֹ תֻמָּתוֹ תַפְרִיעַ

               כִּמְעַט... כָּל טוּבוֹ כַּחֶדֶק:

 

וּשִׁלֹמֹה מִי עוֹד תַּחַת הַשָּׁמָיִם

               חָכָם וּמַשְׂכִּיל כָּמוֹהוּ?

וְהַבְלֵי נָשִׁים אִסְּרוּהוּ בִנְחֻשְׁתַּיִם

לְבַב חָכָם הִטְּתָה בַּת מֶלֶך מִצְרַיִם

וַיְחַבֵּק תֹּהוּ וָבֹהוּ:

 

וְאִם כֵּן אֵיפוֹא גְּבוּרָה צְדָקָה וָדַעַת

               מָה הֵנָּה בְּעֶרֶך נְשֵׁי חֶלֶד?

הֵן אִשָׁה אַחַת דַּעְתָּה כִּי בֹצַעַת

חָכְמַת חָכָמִים אָבְדָה דַּעְתָּם נִבְלַעַת

               וְגִבּוֹר לְפָנֶיהַ כְּיָּלֶד:

 

וַאֲנִי הֲגַאֲוַת רַב יוֹסֶף לֹא הִשְׁפַּלְתִּי

               עֵת אָזְנִי דְּבָרוֹ שֹׁמָעַת?

כֵּן לְהַבְזוֹת אֲנָשִׁים מֵעוֹדִי הוֹאַלְתִּי

חָרוֹץ מִשְׁפָּט עֲלֵיהֶם גַּם אֲנִי לֹא חָדַלְתִּי

כָּל הָאֲנָשִׁים קַלֵּי דָעַת:

 

כְּהִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת אֵש יָרִיחַ

               כֶּאֱכוֹל קַש יָבֵשׁ הַלַּהַב;

כֵּן קָצַף רַב-מֵאִיר אִשְׁתּוֹ לְהוֹכִיחַ

לִבּוֹ בְּכָעֲסוֹ כַּסִּיר מְצוּלָה יַרְתִּיחַ

               עַל הַגָּאוֹן וְעַל הָרַהַב:

 

הַחְרִישִׁי נַעֲוַת! הַחֲרִישִׁי וָדֹמִּי!

               צָוַח אִישָׁהּ בְּאַף וָקֶצֶף;

אַךְ פְתַיוּת, הֶבֶל, רְעוּת-רוּחַ תַּחֲלֹמִי

חֵי נַפְשֵךְ! מַהֵר הַחֲכָמִים תָּרֹמִי

               תְּקוֹנְנִי עַל אֲשֶר הָגִית בּשֶצֶף:

 

כְּצִיִים אַדִּירִים בְּמִשְׁבְּרֵי-יָם נִפְגָּשוּ

               יֶהֱדֹפוּ וְיִבְרְחוּ בָרוּחַ;

כֵּן בְּרוּרְיָא וּבַעֲלָהּ לְדַרְכָּם נִפְרָשׁוּ

אַחֲרֵי בְמוֹ מַצֻּתָם שְׁנֵיהֶם רֻטָּשוּ

               כִּי לִבָּם לֹא יָדַע סְלוֹחַ;

 

 

המחלקה השניה

 

רַבִּים תַּלְמִידִים עַשׂוּ חַיִל

               בְּתוֹרָה תוּשִׁיָה הַשְׂכֵּל וְיָדֹע;

רַבִּים עָמְלוּ יוּמָם וּלַיִל

               לֶקַח רַב מֵאִיר בְּלִבָּם לְנְטוֹעַ

אַךְ אֶחָד עָלָה עַל כֻּלָּמוּ

               בְּשִׂכְלוֹ, בְּתֻמָּתוֹ, מוֹרוֹ שִׂמֵּחַ;

כָּל תַּלמִידֵי רַב מֵאִיר רָמוּ

               אָכֵן הוּא בְתוֹכָם צָפְנַת פַּעֲנֵחַ.

 

לוֹ קָרָא הָרַב בְּשֶׁצֶף-זַעַם

וַיְצַוֵּהוּ מְזִמוֹתָיו לְבַצֵּעַ;

וַיֹּאמֶר: אוּרִיָה בְּנִי! הַפַּעַם

               אֶל גְבֶרֶת הַבַּית הִתְרוֹעֵעַ:

 

וְהַטֵּה לְבָבָהּ לִבְגוֹד לִפְשֹׁעַ

               לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס הַחֵטְא הַקֻּבָּעַת;

וּבְקִרְבָּה הַדֵּעָה לִנְטֹעַ

               כְּכָל הַנָּשִׁים אַף הִיא קַלַּת דָּעַת.

 

כְּדֹנַג נָמֵס לֵב אוּרִיָהוּ

               עַל אֲשֶר מוֹרוֹ הִשְׁמִיע הַפָּעַם;

רַעַד הִשִּׂיגוֹ חִיל אֲחָזָהוּ

               לִרְאוֹת רַב מֵאִיר בְּחֵמָה וָרָעַם.

 

"בּי אֲדוֹנִי! סְלַח"... הַס מִסְּלוֹחַ

               לְבַצַּע אִמְרָתִי אוֹתִךָ אַשְׁבִּיעַ;

יָדַעְתִּי כִּי לְךָ אֲיָל וָכֹחַ

               אַתָּה גֵּאוּת הַמַּרְדוּת תַּכְנִיעַ.

 

לְבַב אִשָּׁה נָצוּר מִנְּעוּרֶיהַ

               יִצְרָהּ בְּחָנֵף תְּעוֹרֵר בְּשִׂיג וָשִיחַ;

וְתִפֹּל בַּבוֹר כְּרוּיָה לְרַגְלֶיהַ

               וְהַוָּתָה אֶת גַּאֲוָתָהּ תַּדִּיחַ.

 

אָז תִּנָּחֵם מֵאִמְרֵי פִיהָ

               בְּחַכְמֵי-יָהּ בַּל עוֹד תִּתֵּן מִגְרָעַת;

אָז תֵּדָע כִּי חָטְאָה וְהֶחֱטִיאָה

               וְהַנָשִׁים, כֻּלָּנָה קָלּוֹת דָּעַת!

 

כֵּן בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הָגָה הַבַּעַל

               אַף כִּי נַפְשׁוֹ רַעֲיָתוֹ חֹבֶבֶת;

אַךְ לַהֲטִיבָה תֵשְׁתְּ מִכַּף רַעַל

               מִקִּרְבָּה לְשָׁרֵשׁ גֵּאָה מְתֻעֶבֶת.

 

וְאוּרִיָהוּ אַף כִּי לֵאלֹהַּ

               קִנֵּא, לְבַל תְּהִי עוֹד אִשָּה שֹׂרֶרֶת;

אַף כִּי מִכָּל רֵעָיו גָּבֹהַּ,

               נַפְשׁוֹ בְקִרְבּוֹ עַד מְאֹד מִשְׂתָעֶרֶת.

 

וַיֶחֱרַשׁ וַיִּדּוֹם הַנַּעַר

               תֵּת מַעֲנֶה עוֹד חָדַל לוֹ יְכֹלֶת:

וְלִבּוֹ מָלֵא דְּאָָגה וָצַעַר

               פֶּן שָׁטֹף תִּשְטְפֵהוּ הַשִּׁבֹּלֶת.

 

הֲיִחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ הֲיִתֵן שַׁלְהֶבֶת

               בְּחֵיקוֹ, וּבְגָדָיו לֹא תִּשָׂרַפְנָה?

הֲיִרְוֶה דוֹדִים מִבְּאֵר מְכַזֶּבֶת

               וּמְזִימוֹת נַפְשׁוֹ לֹא תִתְעָלַפְנָה?

 

וּכְצוּר מוּצָק בְּמוֹ מִשְׁבְּרֵי מָיִם

               עָלָיו יִסְעָרוּ יִרְעֲשׁוּ יִתְגָּעָשׁוּ;

לְשָוְא הֶמְיַת גַלִּים רִבּוֹתָיִם

               הַצּוּר יַעֲמֹד מוֹסְדָיו לֹא יֶחֱלָשׁוּ;

 

כֵּן בְּרוּרְיָא כְּצוּר אֵיתָן עֹמֶדֶת

               לְהַפִּילָהּ, אַךְ לְמַחְסֹר דְּבַר שְׂפָתָים;

וְנֶפֶשׁ מֵסִיתָהּ כְּאֵשׁ יֹקֶדֶת

               חִיש מָצְאָה עָרְמָה אַחַת אַפָּיִם.

 

בְּסֵתֶר הַלֵּב בְּחֶבְיוֹן הַנֶּפֶש

               הִחְבִּיא הִסְתִּיר כָל יָזֶם עָלֶיהָ;

לִיבּוֹ כַּיָּם נִגְרָש טִיט וָרֶפֶש

וּכְמֵי בְּדֹלַח הִתְרָאָה לְעֵינֶיהָ.

כְּהַרְחֵק נְדֹד מֵאִשׁתּוֹ הַגֶּבֶר

               כֵּן קָרֵב אֵלֶיהָ אוּרִיָהוּ;

סוֹבְבָהּ כִּתְּרָהּ מִכָּל עֵבֶר

               רֶגַע לֹא עֲזָבָה כְּמוֹרוֹ צִוָּהוּ.

 

עַד כִּי בְרוּרְיָא בְּלִבָּה שָׁפָטָה.

               כַּנַעַר הַזֶּה אֵין לִי עוֹד רֵעַ;

וְרוּחָה לֹא נָחָה לֹא שָׁקָטָה

               עַד כִּי בְבֵיתָהּ הוֹאֵל הִשְׁתַּקֵּעַ.

 

כֵּן בְּכַשִׁיל וּכֵלַפּוֹת עָמָלוֹ

               עֵץ הָדָר לְהַפִּיל לְפָרְצֵהוּ פָרֶץ;

כֵּן עֲלֵי אֶרֶז נִשְׂגָּב נָפָלוּ

               בְּקַרְדֹם וְגַרְזֶן לְהוֹרִידוֹ לָאָרֶץ:

 

אֶרֶז שָתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם

               עַל יוּבַל שָׁרָשָיו יִשְׁלַח שְׁלוֹחַ;

עֵץ נֵחְמָד תַּאֲוָּה לָעֵינָיִם

               כְּאַחַד אַרְזֵי אֵל בְּגֹּבַהּ וָכֹחַ!

 

בְּיוֹם חֹם צַח כָּל עָנָן בּוֹרֵחַ

               הַשֶּׁמֶש בָּא בַּאֲדַמְדַּם וָזֹהַר;

כַּסַּפִּיר יָצַא הַיָּרֵחַ

               וּכְעֶצֶם הַשָׁמַיִם לָטֹהַר;

 

עֲדַת הַמְּזַמְּרִים בִּנְעִימוֹת שָׁרוּ

               מִבֵּין עֲפָאִים קוֹלָם הִשְׁמִיעוּ;

זִיז שָׁדָי לְמִינָם הִתְחַבָּרוּ

               יַחְדָּיו הִתְעַנְּגוּ יַחְדָּיו הִרְגִּיעוּ;

 

וּבְרוּרְיָא הַלְכָה לָהּ לָשׂוּחַ

               לְהִנָּפֵש בְּמוֹ גַנָּה מִמְּרוּדֶיהָ;

כָּל-הַיּוֹם דַּעְתָּהּ לֹא תָנוּחַ

               כִּי אוּרִיָה לֹא רָאוּ עֵינֶיהָ.

 

עָבַר יוֹם יוֹמַיִם וּשְׁבוּעַ

               וְעַפְעַפֶּיהָ הַבָּחוּר לֹא שָׁזָפוּ; –

מַה זֹאת, שָׁאֲלָה בְקִרְבָּהּ, מַדּוּעַ

               בֹּא אֵלָי כְּמִלְפָנִים, רַגְלָיו רָפוּ?

 

הֲמֵאָז כְּעֶרְכּוֹ לֹא כִבַּדְתִּיהוּ?

               הֲאִם טוֹב וָחֶסֶד מֶנוּ מָנַעְתִּי?

הֲהֶעֱצַבְתִּיהוּ? הֲמָרִיתִי פִּיהוּ

               מְאָז כְּבֵן מַשְׂכִּיל אוֹתוֹ יָדַעְתִּי?

 

אֲהָהּ! רְעִי לָמָּה לְךָ בָרַחְתָ?

               הֲאִם כְּבָעֲלִי אֵלַי עֹרֶף פָּנִיתָ?

לוּ תֵדַע אֵיךְ נַפְשִׁי הִשַּׁחְתָּ

               עַל מַעַלְךָ בִּי בּוּשָׁה עָטִיתָ!

 

כֵּן הָגְתָה בְּרוּרְיָא בְּשֶׁבֶר רוּחַ

               וְהַהֶגְיוֹן לֹא עָבַר דַּל שְׂפָתֶיהָ;

וַתְּהִי בְּרוּרְיָא הָלֹךְ וָשׂוּחַ

               וְאֶל הַסֻּכָּה הִגִּיעוּ אָשׁוּרֶיהָ:

 

שָׁם תַּחַת צִלְלֵי הַתַּפּוּחַ

               מְקוּם רְוֹת דּוֹדִים אֵת בַּעַל נְעוּרֶיהָ;

שָׁם עַד כִּי הָעֶרֶב יָפוּחַ

               בָּחֲרָה לְהַבְלִיג מְרֹב תְּלָאוֹתֶיהָ.

 

וַתִּגָּש וְאָזְנֶיהָ שָׁמָעוּ

               צוּף דְּבַש אִמְרֵי נֹעַם אִמְרֵי טָעַם;

שָׁמְעָה... וּבְמוֹ לִבָּהּ נִשְׁקָעוּ

               דִּבְרֵי הַשִׁירָה הַזֹאת הַפָּעַם:

 

מַה יָקַרְתְּ מַה רוֹמַמְתְּ

מַה יָפִית מַה נָעַמְתְּ

               אַתְּ אֲהַבָה בְּתַעֲנוּגָיִךְ;

לֵב נִדְכֶּה תְּשַׂמֵחִי

שׁוֹא גַלָּיו תְּשַׁבֵּחִי

               תְּחַדְּהוּ אֶת פָּנָיִךְ:

 

אַךְ אָבוֹי כִּי תִזְעֹמִי

וְלֵב גֶּבֶר תַּפְצֹמִי

               מִבְּלִי תְּרוּפָה לִפְצָעָיִךְ:

כִּי אָז יַעֲמֹד נֶצַח

בְּכָל עַצְמֹתָיו רֶצַח

               בְּחֵץ חַד מֵאַשְׁפָּתָּיִךְ:

 

אָנִי לִבִּי נָטִיתִי

רַגְלָי לֹא כָלִאתִי

               מִדְּרוֹך בִּנְתִיבֹתָיִךְ:

אַהֲבָה בַּל תְּבִישִׁינִי

נָא! בְּחַסְדֵּךְ תְּנַחֲמִינִי

               וָאֵרָפֵא מִפִּצְעָיִךְ!

 

מַה-זֹאת רֵעִי! בְּרוּרְיָא קָרָאָה

               מִבָּחוּר כַאֲרָזִים מַה-שָמַעתִּי?

מְצֹא סֵתֶר לִבְּךָ נַפְשִׁי לָאָה

               וּכְהַיוֹם מְצָאתִיהוּ וְלֹא יָגָעתִּי?

 

הַאַתָּה בְפַח אִשָּׁה נָפַלְתָּ

               תִּכְרַע בֶּרֶך לִפְנֵי מַחֲמָדֶּיהָ?

הֵן מֵאָז בְּאַהָבָה הִסְתוֹלַלְתָּ

               וְאֵיך עַתָּה תְּקוֹנֵן עַל תַּחֲלֻאֶיהָ?

 

וּמִי הַיָּפָה הַמְּאֻשֶּׁרֶת

               הַמָּחֲצָה אַף חָלְפָה טוּחוֹתֶיךָ?

אַיֵה עַלְמָה מִמְּךָ נִבְחֶרֶת

               וְלֹא תִלְבַּשׁ גִּיל לְמַלְּאוּת תּוֹחַלְתֶךָ?

 

אֲהָה גברתי! זעק אוריה

               מַה אֻמְלְלָה נַפְשִׁי מַה מְאֹד נֶעֱצָבָה!

לוּ בְטוּחוֹתַי עֵינַיִךְ רָאוּ

               אָז תֵּדְעִי כִּי תוֹחַלְתִּי נִכְזָבָה:

 

תֵּדְעִי כִּי יוֹנָתִּי אַךְ אַחַת

               הַשָּׂמָה רַגְלִי בְסַד, זְרוֹעִי בְכָבֶל;

כֻּלָהּ בָּרָה וְיָפָה כֻּלָהּ נַחַת

               כָּל בְּתוּלוֹת תֵּבֵל נֶגְדָּה אַךְ הָבֵל;

 

אַך מוֹרָשֵׁי לְבָבִי חֻבָּלוּ

               אֲהוּבָתִי נֶצַח לֹא תֶאֱהָבֵנִי;

מְיַחֵל לְאַהֲבָתָהּ עֵינַי כָּלוּ

               וּמִי יוֹדֵע כִּי לֹא תְּשְׁטְמֵנִי?

 

וַתַּעַן בְּרוּרְיָא: מְאּד נִפְלֵאתִי

               עַל הָגוּת לִבְּךָ עַל מַצְפֻּנֶיךָ;

לִמְצוֹא שֵם הָעֲדִינָה לַשָוְא נַעֲנֵתִי

               הַאִם לֹא יַעֲבֹר עַל דַּל שְׂפָתֶיךָ? –

 

כֵּן בַּת-חַיִל! בַּל עוֹד אַחְרִשָׁה

               בְּמִדְבָּרֵךְ תִּגְבֹּרֶת בְּכִלְיוֹתַי שַׁתְּ;

אַדַבְּרָה! אוּלַי מִפְלָט אָחִישָה

               כִּי הָאִשָּׁה אָהַבְתִּי.. הַלֹא הִיא אַתְּ!

 

אֹתִי? קָרְאָה בְרוּרְיָא זוֹעֶמֶת,

               הַאֹתִי בֶאֱמֶת בְּתָמִים אָהַבְתָּ?

וְאֵיכָכָה נַפְשְךְ לֹא נִכְלֶמֶת

               כִּי חַטָּאת מֶרִי לְרֹאשְךְ הִרְכַּבְתָּ?

 

הַלָאֵל תֶחְטָא וּלְמוֹרֶךָ

               וְאוֹתִי תִּתֵּן לִפְנֵי בַת בְּלִיָעַל?

הַאִם לֹא עַלְתָה עַל דַעְתֶּךְ

               כִּי אָנֹכִי אִשָּׁה בְּעוּלַת בָּעַל?

 

הָסֵר מִמְּךָ עָוֹן וָרֶשַׁע

               בְּשַחַת בְּלִי יְחִידָתְךָ בַּל תּוֹרִידָה;

אָז שַׁדַּי יִשָּׂא לָךְ הַפֶּשַׁע

               וְכָל יָמַי עַל תֻּמָּתְךָ אָעִידָה.

 

אוֹהֵב דָּבֵק מֵאָח הָיִיתָ

               רֵעַ נֶאֱמָן מֵאָז הִכַּרְתִּיךָ;

אֳחֹז בַּיֹשֶר, רֶגַע נָשִׁיתָ

               וְעַצְמוֹתַי תְּרַנֵּנָה כִּי יְדַעְתִּיךָ!

 

אַךְ אוּרִיָה בְרִי שְׁמֹר נַפְשֶךָ

               מֵעֲבֹר עַל אֲשֶׁר בְּתֻמָּתִי הִגַּדְתִּי;

כִּי אָז חַטָּאתְךָ אֲגַל לְמוֹרֶךָ

               וַאֲנִי... כַּאֲשֶר אָבַדְתִּי אָבַדְתִּי:

 

וַתֶחֱרַשׁ וַתִּדֹּם הַגְּבֶרֶת

               וּבְעֶצֶב שָׁבָה לַחֲדָרֶיהָ; –

דִּבְרֵי אוּרִיָה הִיא שֹׁמֶרֶת

               וָהַשֵּׁנָה נָדְדָה מְעַפְעַפֶּיהָ:

 

דְּבָרָיו לְחַדְרֵי בִטְנָהּ יָרָדוּ

               תְּמוּנַת הַבָּחוּר בְּלִבָּהּ נִטָּעָה: –

הֲרֵעֶיהָ בְּבַעֲלַה לּא בָּגָדוּ?

               הֲהֵיטֵב חָרָה לָהּ עַל אֲשֶׁר שָׁמָעָה?

 

רֵאשִׁית אַהֲבָה פֹטֵר מָיִם

               כְּמַר מִדְּלִי תִּטֹּף בְּמוֹ כִלְיוֹתֵינוּ;

חִישׁ תְּהִי לְנָהָר רַחֲבַת יָדָיִם,

               וּבְמוֹ רֶגַע בִּמְצוּלָה תִשְׁטְפֵנוּ.

 

אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִמְצָא צוּר וָסָלַע

               לְהַחְזֶק בָּם עֵת הַשֶּׁטֶף יַגִּיעַ.

הַנִשְׁמְרָה בְרוּרְיָא מִכַּף הַקָּלָע? –

               זֹאת מְחַקֵר! הַשִּׁיר הַבָּא יוֹדִיעַ.

 


המחלקה השלישית

 

אֵל דֵעוֹת יְיָ עֲלִילוֹת גֶּבֶר

               לְפָנָיו גְּלוּיוֹת מֵרֹאש לוֹ נִתְכָּנוּ;

הוּא יִמְחַץ הוּא יִנְצֹר מִשֶּׁבֶר

               אַחֲרֵי הֵיטַבְנוּ עָשֹׂה אוֹ חָטָאנוּ.

 

אַךְ הַבְּחִירָה נָטָע בְּלִבֵּנוּ

               שָׁמָּה מְקוֹר הַטּוֹב מַעְיָן הָרֵעַ;

צֶדֶק נִרְדֹף בִבְחִירָתֵנוּ

               גַּם בָּהּ אֶל הָרֶשַע נִתְרוֹעֵעַ.

 

רַבִּים מְכַתְבִים עָמָל כִּתֵּבוּ

               הַיְּדִיעָה וְהַבְּחִירָה לִקְשׁוֹר יַחַד;

עִוְרִים! אֵיךְ דַּרְכֵי-יָהּ תְּשַלֵּבוּ

               עִמּוֹ כָּל עָצְמָה הַמְשֵׁל וָפַחַד?

 

עִמּוֹ נֵצַח גְּבוּרָה וָכּח

               לְחַבֵּר הַנֶּהֱפָכִים לְעַפְעַפֵינוּ. –

אַך בֹּו הַרְגֵּיעַ בֹּו מָנוֹחַ

               כִּי לֹא מַחְשְבוֹת שַׁדַּי מַחְשְבוֹתֵינוּ!

 

גַּם כִּלְבַב בְּרוּרְיָא בִּכִלְיוֹתֶיהָ

               לַטּוֹב לָרַע בְּחִירָה עוֹד מֹשֶלֶת;

וּמֵעַל כְּבָר נִגְזָר עָלֶיהָ

               אִם תַּעֲמֹד אִם תִּהְיֶה מִשְׁתוֹלֶלֶת.

 

הֲתִשְכְּחִי בְרוּרְיָא תּוֹרַת אֱלֹהַיִךְ?

               הַנָבֹל תִּבֹלִי בַּת-מְלֵאָה-דָעַת?

נָא! הַחְזִיקִי בְּמוּסַר הוֹרַיךְ

               פֶּן מְעַוֵּל יִתֵּן בְּנַפְשֵךְ מִגְרָעַת!

 

כִּי בְחָנֵף יָזַם אוּרִיָהוּ

               אֶל בּוֹר-רֶשַע הַגְּבֶרֶת לְהַדִּיחַ;

אַז נָקִי יְהי מֵאֲשֶר צִוָּהוּ

מוֹרוֹ, וְאָז יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ!

 

זֶה יוֹם שָׁבוּעַ וּשְׁבֻעַיִם

               כִּי חָדַל הַמְּסִית רְאוֹת פָּנֶיהָ;

וְתַחַת כְּבֹה הָאֵש, בְּמֵי אַפְסִים

               לְאַת הִבְעִיר הַבְּעֵרָה וְתַחֲלֻאֶיהָ.

 

לֵב בְּרוּרְיָא יָדַע הַמַּדִּיחַ,

               גְּבוּרוֹת, מְזִמוֹתֶיהָ בַּל תַּהֲרֹסְנָה;

אַך בִּזָּיוֹן עֲלֵיהֶן יַצְלִיחַ

               כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ כָּל טוּב תַּחֲמוֹסְנָה:

 

יָדֵע אִם כָּבוֹד וּמֶמְשֶלֶת

               מֶנָּה יֶחְדַּל גְּאוֹנָהּ יִשְׁפָּל בְּשָׁצֶף;

נָבֹל תִּבֹּל כְּעַלֶּה נֹבֶלֶת

               תִּקְצֹף... וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף.

 

קָלוֹן וְחָנֵף מֵאָז נֶאֱחָרוּ

               תֻּמַּת אֵשֶת חַיִּל לְהַשְׁלִיך אָרֶץ;

אָשִיוֹתֶיהָ כַּקָנֶה נָדוּ

               עוֹד מְעַט... וְהַמַּדִּיחַ יִפְרְצַן פָּרֶץ:

 

בְּתַחֲבוּלוּתָיו פַּנָיו נָפָלוּ

               דַּל אַף רָזֶה הִתְרָאָה לְפָנֶיהָ;

אָז מוֹסְדֶיהָ מָטוּ כָּשָׁלוּ

               כִּי אֶל אוּרִיָה נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ:

 

מַדּוּעַ שְׁאָלַתְהוּ, מַדּוּעַ

               זֶה שְׁבֻעַיִם אוֹתְךָ לֹא רָאִיתִי?

אָמַרְתָּ: "כָּל הַיוֹם אֲנִי נָגּוּעַ"

               "חֻלֵּיתִי אִם בְּרוּרְיָא לֹא חָזִיתִי!"

 

וְעַתָּה יְדִידִי! אַחֲרֵי גֵוָּךָ

               הִשְׁלַכְתַּנִי, מֶנִּי נְדֹד תַּרְחִיקָה;

מִבֹּא לָמָּה כַּלֵּה רַגְלֶיךָ

               הַבִּבְתוּלוֹת נָכְרִיוֹת תַּשְׂפִּיקָה? –

 

לֹא נָאוָה הַבְזוּת אִישׁ קְשֵׁה רוּחַ

               כִּי אַתְּ תִשְׂטְמִינִי בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ:

תִּגְרַת חֲמָתֵךְ עָלַי תָּנוּחַ

               וְתִשְׁאָלִינִי: עַל מָה אֲנִי בּוֹרֵחַ?

 

הַאַתְּ אֶשֶׁת חַיִל לֹא שָׁנִית

               תַּחַת יָהּ וּמוֹרִי הִתְפָּרַצְתִּי?

לֹא נָשִׁיתִי הַמִּשְׁפָּט צִוִּית

               עַל כֵּן אֲנִי חֻלֵּיתִי בְּחַיַי קָצְתִּי!

 

טוֹב לִי כִּי אֶבְרַח מִמַּרְאַיִך

               בְּבֵיתֵךְ אֲנִי כָּלוּא כִבְבֵית הַסֹּהַר;

הַאֶרְאֶה בְּלִי אֲהֹב יְפֵה עֵינַיִךְ

               כְּמוֹ עֶצֶם הַשָׁמַיִם לָטֹהַר?

 

בְּגֹדֶל שִׂכְלֵךְ בְּדַעְתֵּךְ עָל עָלִית

               עָל כָּל נְשֵי תֵבֵל כָּל יְצוּרֵי חָלֶד;

אַף בְּתֹאֲרֵך מִכֻּלָן יָפְיָפִית

               וּבָהּ יִלֻבַּב אִישׁ-שֵׂיבָה גַּם יָלֶד.

 

אִם בֶּאֱמֶת בְּלֵב תָּמִים תִּרְצִינִי

               דִּבְרֵי אַהֲבַתִי תוֹעִילִי שְמוֹעַ;

אָז תָּשִׁיבִי נַפְשִי תְּחַיִינִי

               וּכְמַדָּה אֶלְבַּש גִּיל וּמַרְגּוֹע;

 

כֵּן דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּמוֹ בֶּן-חַיִץ

               וּבְחֲלַקְלַקּוֹת כְּבֵדָהּ מְפַלֵּחַ;

נֶהְפָּךְ לְשַׁדָּהּ בְּחַרְבּוֹנֵי קַיִץ

               נָטַע רֹש וְלַעֲנָה בְּלִבָּהּ צוֹמֵחַ.

 

בּוֹא אֵלֶיהָ לִרְאוֹת פָּנֶיהָ

               הָרִשְׁיוֹן הַפַּעַם לוֹ נָתָנָה;

מִנִּי אָז לֹא עָזַב אֲשוּרֶיהָ

               וּבְלֵב אוּרִיָה תּוֹעֲבוֹת שִׁבְעָנָה.

 

הֵן אָשִׁיוֹת הַשָׁתוֹת יֵהָרֵסוּ

               אִם בְּלִי הֲפוּגוֹת הַגַּלִּים יֶהֱדֹפוּ;

וְאִם גְּבִירִים מָתְנַיִם יְשַׁנֵּסוּ

               נֶגֶד אִשָׁה, הֲדַעְתָּהּ לֹא יִטְרֹפוּ?

 

טָרֹף טֹרְפָה דַּעַת הַגְּבֶרֶת

               וַעֲדֵן שָׁנָה בְּתֻמָּתָהּ הֶחֱזִיקָה;

אַךְ אַז דַּעְתָהּ כֻּלָה נֶעֱכֶרֶת

               הִרְבְּתָה לִפְשׁוֹע סָרָה הֶעֱמִיקָה.

 

שָׁכְחָה בַעֲלָה אַלּוּף נְעוּרֶיהָ

               שָׁכְחָה דַת-יָּה כָּל צֶדֶק וָּיֹּשֶר;

עַל אוּרִיָה כָּל רַעְיוֹנֶיהָ

               אוֹתוֹ שִׁחֲרָה מִכָּל הוֹן וָאֹשֶר.

 

וְרַב-מְאִיר הָגָה בְלֵב שָׁמֵחַ:

               בַּת-חֲנִינָא מַהֵר תִּפֹּל בָּרֶשֶׁת;

אִם כָּעֶת אֲנִי מֶנָּהּ בּוֹרֵחַ

               אָז בַּל עוֹד תַּעֲמֹד חִיש תְּהִי נִקֶּשֵת.

 

רַב-מְאִיר בְּרוּרְיָא וְאוּרִיָהוּ!

               מַה שְׁגִיתֶם בָּרֹאֶה פַּקְתֶּם דָּעַת;

לוּ עֵינֵיכֶם הָבָּאוֹת רָאוּ

               עֲטֶרֶת תִּפְאַרְתְּכֵן אֵיכַה נִכְנָעַת:

 

בְּעֶרֶב סַגְרִיר חֹשֶךְ וַעֲרָפֵל

               הֶעָבִים מַלְאוּ בָּרָק וָרָעַם;

זִרְמֵי מָטָר יַרְדוּ בַשֶּׁפֶל

               מֵרוֹם הַשַּׁחַק בְּסַעַר וָזָעַם;

 

בָּעֶרֶב זֶה בְּרוּרְיָא קָרָאָה

               אֶל מֵסִית נַפְשָה לָבֹא אֵלֶיהָ;

עַל כַּנְפֵי-אַהֲבָה לְנֶגְדּוֹ בָאָה,

               בֵעֲלָהּ הָלַךְ לוֹ, רָאוּ עֵינֶיהָ.

 

בְּלֵב מָלֵא אֵשׁ-אַהֲבָה וְשַלְהֶבֶת

               כַּבֵּה לֹא יְכַבּוּם הֲמוֹן זִרְמֵי מָיִם;

בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ בְּחַדְרָהּ נִצֶּבֶת

               וְכֹחְ הִבִּיעָה, וְקֶסֶם עַל שְׂפָתָיִם:

 

חוּשָׁה יְדִידִי בָּחוּר אָהַבְתִּי

               חוּשָׁה נָא בִזְרוֹעוֹתַי בֶּן-חָיִל!

אֶל נְשִׁיקוֹתֶיךָ מְאֹד תָּאַבְתִּי

רָבָה! נִרְוֶה דוֹדִים כָּל הַלָּיִל!

 

הָאִישׁ אֵין בְּבֵיתוֹ הָלַך בְּדֶרֶךְ

               צְרוֹר הַכֶּסֶף לָקַח בַּיָדָיִם;

מִשְׁכָּבִי נַפְתִּי עֲלֵי כָּל עֶרֶךְ

               אַף עַרְשִׂי חֲטֻבוֹת אֵטוֹן מִצִרָיִם.

 

זֶה עַרְשִׂי מַרְבָּדִּים רָבַדְתִּי

               כָּל תַּעֲנוּגִים הֵכַנְתִּי לְפָנֶיךָ;

וַאֲנִי... כָּל הַיוֹם הִתְעַתַּדְתִּי

               עַד בֹּקרֶ לְהִתְעַלֵּס בָּאֳהָבֶיךָ.

 

מִנְשִׁיקוֹת פִּיךָ נָא! נָשְׁקֵנִי

               אוּלַי תִּכְבֶּה זֶה הָאֵש שְׂרָפָנִי;

הֵן פְּצַמְתַּנִי, כֵּן תַחֲלִימֵנִי

               חוּשָׁה נָא! כִּי חוֹלָת אַהֲבָה אָנִי.

 

כֵּן דִּבְּרָה הַנָּפְלָה בָרֶשֶׁת

               וַתְּחַבֵּק אֲהוּבָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ;

אַך הוּא מַהֵר קָם כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת

               וְכֹה, בְּלַעֲגֵי מָעוֹג דִּבֵּר אֵלֶיהָ:

 

מַה-זֹאת בְּרוּרְיָה מַה אֵיפּה יָזַמְתְּ

               כִּי כָמוֹך חוֹלֵה-אַהֲבָה אָנֹכִי?

בְּכֹל יָפְיֵךְ לְשָׁוְא, לְאֶפֶס לְפָנַי קַמְתְּ

               לְהֶבֶל כָּל עֲמָלֵךְ לְרִיק עֹז תִּדְרֹכִי.

 

חָלִילָה בְּרוּרְיָא! בָּך לִנְגּוֹעַ

               חָלִילָה לִי! שׂוּם בְּמוֹרִי מִגְרָעַת;

חָנַפְתִּי... כִּי תֵּדְעִי יָדוֹע:

               כְּכָל הַנָּשִׁים גַּם אַתְּ קָלַּת דָּעַת.

 

אֲהָּה! עֲשִיתִיו בְּנֶפֶשׁ מִתְאַבֶּלֶת

               כִּי בַחֲלַקְלַקוֹת נֶצַח אָקוּצָה: -

וַיִּדוֹם, וַיִפְתַּח הַדֶּלֶת

               וַיָנָס, וַיֵצֵא חִישׁ הַחוּצָה.

 

כְּרַעַם יִרְעַם מִן הַשָּׁמַיִם

               כְּבָרָק יִבְרַק בְּלַפִּיד עַל הָאָרֶץ,

עֵץ גָּבוֹהַּ מְשׂוֹש כָּל עֵינַיִם

פִּתְאֹם יְשָׁרְשׁוּהוּ יִפְרְצוּהוּ פָרֶץ;

 

כֵּן בַּת חֲנִינָא פִתְאֹם נָפָלָה

               בִּשְׁאַת-נֶפֶש בְּלִי דַעַת עַל הָאָרֶץ;

נַפְשָׁהּ מְאֹד אֻמְלְלָה מְאֹד נִבְהָלָה

               עַל גֹּדֶל הַשֶּׁבֶר עֲלֵי הַקָּרֶץ.

 

חָרְדָה תֵבֵל בְּחֻצּוֹת נִשְׁלָחוּ

               אֵש בָּרַד שֶׁלֶג קִטּוֹר וָרוּחַ;

כָּל מַלְאֲכֵי מָרוֹם מַר צָוָחוּ

               כִּי בְּרוּרְיָא כְּמֵת עַל עַרְשָׂהּ תָּנוּחַ.

 

דֹּמִי בַּת-הַשִּׁיר אַחֲלַי דֹמִי!

               אוּלַי הָאֻמְלְלָה תִּגְוַע הַפָּעַם;

לוּ פֹה קוֹרוֹתֶיהָ תַחֲתֹמִי!

               כִּי טוֹב לָהּ מוֹת מֵחֲיֹה חַיֵי זָעַם!

 

 

המחלקה הרביעית

 

שָׁבַת הָרַעַם הַקּוֹלוֹת חָדֵלוּ

               הַסּוּפָה בַּל עוֹד נִשְׁמָעָה;

שִׂיחְ קָנֶה וָסוּף בַּל עוֹד קָמֵלוּ

יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אוֹרָם יָהֵלוּ

               הַתֵּבֵל עֹנֶג נִשְׂבָּעָה.

 

אַךְ בְּטוּחוֹת בְּרוּרְיָא עוֹד סָעֲרוּ רָעָשׁוּ

               חֵמָה בְּהָלָה וָרֶתֶת;

מֵעֹז הָאַף טוּחוֹתֶיהָ רֻטָּשׁוּ

וּמְרֹב הַחִיל רֵעֶיהָ נֶחֱלָשוּ

               כָּל דַּעַת מֶנָה נִצְמֶתֶת.

 

כִּי חֲלוֹמוֹת שָׁוְא וּמַדוּחִים בִּהֲלוּהָ

               חֲלוֹמוֹת זַעַם וְאֵידֵי רָעַם;

חָלְמּה: כָּל עוֹבְרֵי דֶרֶך קְבּב יִקְבוּהָ

וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה חִיש יַשִּׂיגוּהָ

               וַיְהַלְמוּהָ כְּהֹלֶם פָּעַם.

 

וּשְׁאוֹל אֶת פִּיהָ עַד בְּלִי חֹק פָתָחָה

               כָּל רְפָאִים נֶגְדָהּ יְרָנֵּנוּ;

מְחוֹלַלְתָּהּ עָלֶיה מַר מַר צָוָחָה

וּמְאָבִיהָ בַּחֲרוֹן אַף נִדָּחָה

               לִרְאוֹת פָּנֶיהָ יְמָאֵנוּ.

 

וַתִּיקַץ הָאֻמְלָלָה בְּחֶרְדַת נֶצַח

               כְּשִׁיכּוֹר מִתְעוֹרֵר מִיָיִן;

בְּרוּחַ נִדְכָּה בַּעֲצָמוֹת מְלֵאוֹת רֶצַח

בִּמְחִתָּה בְּזֵעַת מָוֵת עֲלֵי הַמֶּצַח

               בְּעַרְשָׂה הֵעִיפָה הָעָיִן.

 

מַה-זֹּאת קָרְאָה, הַאִם כָּל זֹאת חָלַמְתִּי?

אָן הָיִיתִי? – אָן אָנֹכִי? –

הַאִם מֵחֶזְיוֹנוֹת שָוְא עֲדֵן נִפְעַמְתִּי

אוֹ אוֹרוּ עֵינָי וּבַל עוֹד נִרְדַּמְתִּי? –

הָה נַפְשִי! עַל מָה תִתְמֹכִי?

 

כֵּן דּוֹבְבָה; – וּפִתְאוֹם כָּל רִגְשׁוֹתֶיהָ

               שָׁבוּ, כְּבָרַק יֵרֵד אָרֶץ;

מוֹשַׁב אוּרִיָה הוּכַן מִיָדֶיהָ

הַמִּטָּה מוּצַעַת רָאוּ עֵינֶיהָ

               וַתָּבֶן גֹּדֶל הַפֶּרֶץ.

 

וַתִּתְחַלְחַל בְּרוּרְיָא מְאֹד הִתְחַלְחָלָה

               שַׁמָּה וּשְׁמָמָה אֲחָזוּהָ;

יָדְעָה: עַתָּה בִּבְאֵר שַׁחַת נָפָלָה

יָדְעָה: כָּל כְּבוֹדָהּ לָאָרֶץ הֻשְׁפָּלָה

               חֶרְפָּה וּבוּז יִרַדְפוּהָ:

 

אֵלִי אֵלִי! – קָרְאָה – לָמָּה עֲזַבְתָּנִי

               סִגַּרְתַּנִּי בְּמוֹקְשׁוֹת-רֶשָע?

מַדּוּעַ, עֵת בַעֲלִי לְשִׁמְצָה שָׂמָנִי

וְתַלְמִידוֹ בְּפֶה חָנֵף חִנָּם רְדָפָנִי

               הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִי יֶשַע?

 

לָמָּה נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִים לוֹהֲטִים שַׂמְתָּ.

               שִנֵיהֶם אַךְ חֲנִית וָחֶרֶב?

הָהּ! מַדּוּעַ כְּאֵל-נוֹקֵם עָלַי קַמְתָּ

וְלִבִּי בְּפִצְעֵי מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ פָּצַמְתָּ

               הַגָּרְמוּ מִזְּאֵבֵי עָרֶב?

 

אוֹי לְךָ אוּרִיָה! כִּי בְחֹנֶף מִלֶּיךָ

               כֵּן הִשִׁיתַנִּי לִפְשׁוֹעַ!

אָרוּר אַתָּה... אַךְ לָמָּה אֶקָּבֶךָ?

כְּבֶן חַיִל שָׁמַרְתָּ מִצְוַת מוֹרֶךָ

               הָעֲנָוָה בְּלִבִּי לִנְטוֹעַ. –

 

אַךְ אַתָּה גֶבֶר יָהִיר! אִישׁ מְבַלֵעַ

               אֲשֶׁר מְעוֹלָם לֹא אֲהַבְתָּנִי;

אֵיך הָיִיתָ אֶל הַשְּׂעָרָה קוֹלֵעַ! –

נֶצַח אֵבוֹשָׁה נֶצַח אִכָּנֵעַ

               כִּי שִׁפְלַת הַנָּשִׁים אָנִי.

 

וּמֶה חָטָאתִי לָךְ? לָמָּה כְרוֹצֵחַ

               כְּשׁוֹדֵד לַיִל עָלַי קַמְתָּ?

הַבְּזֹאת תִּתְפָּאֵר הַבְּזֹאת תִּשְׁתַּבֵּחַ

כִּי בְּחָנֵף הָיִיתָ עָלַי מְנַצֵּחַ

               וּכְבוֹדִי לִכְלִמָּה שַׁמְתָּ?

 

אוֹתְךָ יַכֶּה יְיָ... אַךְ מַה-פָצִיתִי?

               חָלִילָה לְנַפְשִׁי קוֹבְבֶךָ! –

הֵן בְּעַד חַטָּאִים מֵלֶצֶת הָיִיתִי.

וְאוֹתְךָ אֶקֹּב? – יְיָ נֶגְדּוֹ מָרִיתִי

               כִּפְרִי יָדְךָ יִגְמָלֶךָ!

 

וַתִּדֹם; – אַך רוּחָהּ בַּל עוֹד שָׁקָטָה

               כַּיָם נִגְרָש טִיט וָרֶפֶש;

בְּאַכְזָרִיוּת חֵמָה בָּהּ הִתְקוֹטָטָה

לְהַשְׁמִיע לָהּ כִּי בַיְיָ בָּעָטָה

               מֵאֲשֶר חָטְאָה עַל הַנֶּפֶש.

 

בַּת הֵילֵל בֶּן-שַׁחַר! אֵיךְ מִשָּׁמַים

               אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר פְּלָאִים נָפָלְתְּ;

בַּת קְדוֹש יְיָ צֶאֱצָאַת נְקִי כַפַּיִם

רַגְלַיִךְ אֵיכָה הֻגְּשוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם

               בַּעֲוֹנֵךְ אֵיכָכָה נִכְשַׁלְתְּ?

 

הֲזֹאת בַּת-חֲנִינָא בְּיוֹם חֹרֶף לָמָדָה.

               שְׁלֹשׁ מְאוֹת הֲלָכוֹת כָּאַחַת?

הֲזֹאת הַאִשָׁה עִם חַכְמֵי-יָהּ נִפְקָדָה

וְתוֹרַת אֵל חַי מִפִּיָה לֹא נִכְחָדָה

               אוֹי לָךְ! אֵיךְ נָפַלְּת בַּפַּחַת!

 

הֲזֹאת הַמַּשְׂכֶּלֶת עֵת מוֹת שְׁנֵי בָנֶיהָ

               נֶחָמָה לְבַעֲלָהּ הִשְׁמִיעָה?

הֲזֹאת הַמְּלֻמָּדָה שֶגָּזְרוּ עָלֶיהָ

בִּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת יֵעָשֶׂה כְּחִין אֲמָרֶיהַ

               בְּשֶׁבֶת תַּחְכְּמוֹנִי הִבִּיעָה?

 

אוֹי לָךְ אֵשֶׁת חַיִל! אֲבוֹי לָךְ מַשְׂכֶּלֶת!

               אֵיך חָכְמָתֵךְ תִּתְבַּלֵעַ?

אֲהָה! נָבֹל תִּבֹּלִי כְּעָלֵה נוֹבֶלֶת

כִּי נֶפֶש אַלוּפֵךְ תְּהִי בָך גּוֹעֶלֶת

               מִי עוֹד אִתָּךְ יִתִרוֹעֵעַ? –

 

כֵּן הַגְתָה בְרוּרְיָא – וּפִתְאֹם בְּקוֹל נֶהִי

               הֵלִילָה: מַה לִי הַצָּעַר?

הֵן בְּעֵינֵי בַעֲלִי נְמִבְזָה וְנָמֵס אֶהִי

וּשְׁמִי לְדֵרָאוֹן לְחֶרְפַּת עוֹלָם יֶהִי

               לְשִׁמְצָה בְּפִי זָקֶן וָנָעַר!

 

נַפְשִי מִתּוּגָה מִכִּלְיוֹן עֵינַיִם

               דָּלְפָה; וְאֵיךְ כַּלְכֵּל הַשִּׂיחַ?

לוּ יְחָנֵנִי הַיּוֹשְׁבִי בַשָׁמַים

נַפְשִי לָקַחַת מִבֵּין הַנְּחֻשְׁתַּיִם

               אָז שְׁאוֹן גַּלֶּיהָ יַשְׁבִּיחַ!

 

אֲהָה מָוֶת! אֶת חַרְבְּךָ אֶת חֶרְמֵשְׁךָ

               מְאָז עֲלֵי רַבִּים הֵנַפְתָּ;

נָא! גַּם עָלַי כְּהַיּוֹם הַרֵם יְמִינֶךָ!

יְהִי חַסְדְּךָ לְנַחְמֵנִי בְּאַכזָרִיוֹתֶךָ!

               אָז אוֹדְךָ כִּי רִיבִי רַבְתָּ.

 

הוֹרִי וּמוֹרִי! גַּם אַתָּה בָחַרְתָּ

               מָוֶת, מְחֲיֹה חַיֵי זָעַם;

לָמָּה אֶשְׁטֶה מֵהָאֹרַח שָׁמַרְתָּ?

בְלֵב שָׂמֵחַ אֲמַהֵר כַּאֲשֶר מִהַרְתָּ

               עֲזוֹב עֵמֶק עָכוֹר הַפָּעַם.

 

טוֹב יְיָ, לַכֹּל מַדּוּעַ אֶת-רוּחַ

               אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ, יָרִיב לָנֶצַח?

גֹּדֶל חֶמְלָתוֹ גַּם עָלַי תָּנוּחַ

יְחִידָתִי בַּל יִתֵּן לְאֵש לֹא נָפוּחַ

               כִּי אֶמְסוֹר נַפְשִׁי לָרֶצַח.

 

שָׁם בְּאֶרֶץ הַחַיִים בַּל עוֹד אַשְׂמְאִילָה

               חֵטְא וְעָוֹן שָׁם לֹא יְכַתְּרוּנִי;

שָׁמָּה עַל בוּז-אָדָם בַּל עוֹד אֵלִילָה

שָׁמָּה אֶשְׁתַּעְשֵעַ אֶשְׂמַח אָגִילָה

               בְּהוֹרַי וּבָנַי יְצָאוּנִי.

 

וַתֵּאַלֶם בְּרוּרְיָא... כְּמוּ גַלִּי מַיִם

               בִּסְעָרָה יֵאָלְמוּ רָגַע;

אַך כִּמְעַט קָט בְּרַעַש בַּחֲמַת כִּפְלַים

יָשׁוּבוּ יִסְעֲרוּ כָּל מֵימֵי אַפְסַיִם

               יַגְדִּילוּ אָסוּן וָפָגַע;

 

כֵּן רִגְשַת הָאֻמְלָלָה רֶגַע דָּמָה

               מִגֹּדֶל הַכְּאֵב וְהַשָּׁבֶר:

פִּתְאוֹם הָעֲנִיָה-סוֹעֲרָה-לֹא-רֻחָמָה

בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתֶיהָ בְּשִׁגָּעוֹן קָמָה

לְהוֹרִיד מְעִיל-נַפְשָׁהּ בַּקָּבֶר.

 

וַתִּקָח וַתֹּאחַז מִצַּוְרֹנֶיהָ

               אַחַד עֲנָק בְּרוּחַ חֻבָּלָה;

וַתִּמְשׁוֹך פַּעַם וְעוֹד פַּעַם בְיָדֶיהָ

עֲדֵי נָפְלָה מִתְעַלֶּפֶת עַל פָּנֶיהָ

               בְּלִי דַעַת אַרְצָה נָפָלָה.

 

תַּחַת נוֹי וָיוֹפִי כְּשֶׁלֶג חָוָרוּ

               אַף פָּארוּר קִבְּצוּ פָנֶיהָ;

אַחֲרֵי כֵן כְּעוֹפֶרֶת הִתְקַדָּרוּ

וַתִּחַר לְשׁוֹנָה וְעֵינֶיהָ נֶעְכָּרוּ

               וַתַּמָת בַּחֲצִי יָמֶיהָ.

 

כֵּן שָׁתְתָה ומָצְתָה אֶת כּוֹס הָרַעַל

               הַמְּפֹאָרָה בִּנְשֵי חָלֶד;

וַתִּגְוַע וַתָּמָת כְּמוֹ בַת בְלִיַעַל

בְּזוּיָה וְנִבְזָה מִכָּל אִשָּׁה וּבַעַל

לְקֶלֶס בְּפִי זָקֵן וָיָלֶד.

 

הַבֹּקֶר אוֹר וְנֶפֶש בַּעֲלָהּ, מְבֹהֶלֶת

               וּמְטֹרָפֶת הָיִתָה סֶלָה;

יָדַע: הוּא הִטָה אִשְׁתוֹ לָאִוֶּלֶת

יָדַע: בִּפְתַיּוּתוֹ בְּרוּרְיָא נֶחְשֶלֶת

וַיְמַהֵר לָנוּס בָּבֶלָה.

 

מְצוּקֵי אֶרֶץ רוֹפְפוּ פוֹר הִתְפּוֹרָרוּ

               וּסְעָרָה גְדוֹלָה נִשְׁמָעַת.

כָּל דָּרֵי מַעַל אָז אֹמֶר גָּזָרוּ

וְכָל שֹׁכְנֵי מַטָּה כָּמֹהֶם אָמָרוּ:

אֲנָשִׁים וְנָשִׁים קַלֵי דָעַת:

 

דֹמִּי בַּת הַשִּׁיר! פֹּה כַלִי אֲמָרַיִך

               פֹּה חֲתֹמִי אֶת כּוֹס הַקֻּבָּעַת!

לוּ בְּזֹאת אַתְּ מָצָאת חֵן בְּעֵינֵי שֹׁמְעַיִךְ!

לוּ הַיוֹם בַּל יֶחְרְצוּ מִשְׁפָּט עָלַיִךְ

               כִּי נִבְעֶרֶת אַתְּ מִדָּעַת;

 

אָז לְאֵל חַי בְּחֶדְוַת נֶצַח אָרִיעַ

               כִּי רוּחֵךְ עָלַי נֶאֱצֶלֶת;

אָז תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן לְיוֹצֵר כֹּל אַבִּיעַ

כִּי אֱיָל נָתַן לִי דְבָרַיִךְ לְהַצִיעַ

               בְּאָזְנֵי עֲדַת חֶבְרַת תּוֹעֶלֶת!

 

חשון תקפ"ד

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה