_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בחוץ

י"ל פרץ

לתוכן הענינים

 

אברהם  (הולך)

מלכה  (קוראת):  אברהם,  אברהם!

אברהם  (הופך פניו בנחת):  אַתּ,  אַתּ קוראת,  מלכה?

אברהם:  כן,  אני!...

אברהם  (קרב אליה ואוחז בידה): היש לך דבר טוב?

מלכה:  כן,  תפוח מטוגן!  (נותנת לו והוא אוכל).

אברהם:  בעליך חיים חיי עונג!  תפוחים מטוגנים!

מלכה:  ובכל זאת אוכל הוא אותה בכל פה!

אברהם  (בצחוק):  והיא?

מלכה  (ברחמים):  היא בוכיה...

אברהם:  אך מה לנו ולהם?!... במשך הימים האחרונים אספתי שלוש פעמים שלושה    כמה?

מלכה:  תשעה!

אברהם:  טוב מאד! (תופס בלחיה).

מלכה  (משתמטת):  ואני אך חצי רובל אספתי.

אברהם (בדאגה): מדוע?

מלכה:  קמצן הוא ומקלל אותה על כל אגורה,  וצר לי עליה!... כבר אספתי רובל שלם,  ובבוקר,  אחרי ליל בכי וקללות שם,  החזרתי לה בחשאי את החצי,  שׂמתי בכלֵיה    ומה גדלה שׂמחתה במצאה את המטבעות!  אומללה!

אברהם  (באנחה):  כן,  אומללה!  אבל,  באופן כזה,  מלכה,  ימָשכו עוד הימים עד החופה!

מלכה:  וכמה חסרים אנחנו עוד?

אברהם:  עוד חמשה-עשׂר     

מלכה  (בחשד קל): ולפני ימים אמרת אך שנים-עשׂר   

אברהם:  הרב  רוצה יותר...

מלכה:  ואתה נותן?

אברהם:  ומה אעשׂה?  מלבד זה יש שם ספקות בהכתבים....

מלכה:  ואם תוסיף לו     

אברהם  (מצחק):  יוכשר הכול...

מלכה:  ובכן    עוד שלושה-עשׂר!

אברהם:  חמשה-עשׂר אמרתי...

מלכה:  גם זה נקבץ בנקל     

אברהם:  אבל אם תתמלאי רחמים על הגבירה!

מלכה (באומץ): לא אחוס ולא ארחם עוד, ויהי מה!  גם אני ראויה למעט אושר!  האינני ראויה? ימח שמם!

אברהם:  יפה אַת,  מלכה,  בכעסך...

מלכה  (בצחוק): אני יודעת,  שאני יפה...

אברהם  (בחשד): בעל הבית שלך אומר?

מלכה  (בצחוק): גם אתמול אמר!

אברהם:  ואַת?

מלכה:  אני הראיתי לו את שינַי...

אברהם:  מתוקה אַת,  מלכה!

מלכה  (בצחוק): אני יודעת,  שאני מתוקה...

אברהם:  וזאת מי הגיד לך?

מלכה:  הבן הגיד לי     

אברהם:  ואַת?

מלכה:  ואני ציויתי להביא שני רובּל כסף...

אברהם:  ומאין יקח?

מלכה:  ולי למה לדעת מאין? יגנוב!

אברהם  (בחשד): ואם יביא?

מלכה:  אַראנו את נחת זרועי!...

אברהם  (בחשד ורוגז):  הזהרי,  מלכה!

מלכה:  הזהר אתה ואל תוציא כסף לבטלה!

אברהם  (בכעס):  מלכה!

מלכה  (מתחרה): אברהם!

אברהם:  יהי כן    אחר החופה נתראה פנים     

מלכה:  אם כה,  לך לדרכך     

אברהם  (מתנצל):  ומה אעשׂה,  והמחשבות הרעות זוחלות אל מוחי מאליהן... כל הלילות הן מנקרות שם כיתושים... הוי מלכה,  לפעמים אני מדמה,  שאשתגע...

מלכה  (בדמעות שׂמחה):  אברהם שלי!

אברהם:  מלכה... תני לי אות נאמן, אות נאמן,  שאַתּ,  שאינך... שאַתּ...

מלכה  (בצחוק): לך  לך,  משוגע,  אין לי פנאי!  כבר חצי שעה אני עומדת,  ושם     

אברהם  (בתקוה):  מלכה,  חופתנו תהיה מהר,  מהר מאד... לא אשתה עוד,  ולא אעשן עוד... מהר תהיה,  מהר!

מלכה:  מי יתן!...

אברהם  (בתחנונים):  מלכה,  אך נשיקה אחת מראש!... על החשבון הבא!  אך נשיקה אחת!

מלכה  (מתחמקת):  אף לא חצי נשיקה,  אף לא רביעית נשיקה    לך,  לך!

אברהם  (תופס בבגדה).

מלכה:  ההשתגעת?  בחוץ?!

אברהם  (עוזב את בגדה.  מלכה הולכת.  הוא מביט אחריה זמן רב).

 

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה