אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ...

אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ, הֵן הַמּוּעָט לִי רָב.

כָּךְ מִשִּׁפְעַת הַזֹּהַר בַּקַּיִץ תִּיקַר

קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחַת בַּסְּתָו.

אֶל הַחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי אֶשָּׂא עֵינַיִם

שְׁלֵווֹת. כָּל שִׂמְחָה לִי שִׂמְחָה לֹא צְפוּיָה –

תְּהִי בְּרוּכָה שִׁבְעָתַיִם.

מִקֶּרֶן זָוִית אֶסְתַּכֵּל בַּחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי,

שָׁלוֹם לַהוֹלְכִים! הַאִם אֶתְאַוֶּה גַם לִטֹּל?

וְלָתֵת, רַק לָתֵת, כְּלוּם לֹא דַי?