נְקִישַׁת דַּלְתִּי, חֲרִיקַת הַסְּגוֹר,

קוֹל פְּסִיעוֹת בָּרְחוֹב – וּדְמָמָה.

אִם אֶפְרֹשׂ יָדַי, אִם אֶקְרָא: חֲזֹר! –

לֹא תִרְאֶה אֶת זֹאת, לֹא תִשְׁמַע.

שָׂא נָא לְנַפְשִׁי קִלְלַת מִרְיָהּ,

גְּזַר גַּאֲוָתוֹ – לְלִבִּי.

כִּבְדִידוּת עִוֵּר בְּחוּצוֹת קִרְיָה

בְּדִידוּתִי שֶׁלִּי וְעָצְבִּי.

תרפ"ז