_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אנטול פרנס בנעלי בית

מאת ז. ז. ברוסון, פאריס, 1926

רחל

לתוכן הענינים

 

בנעלי בית, לאמר:  בלא אבקת רוכל, בהתגלוּיות אינטימיות של אישיוּתו, בפרטי הפרטים של יום-יום הסמויים מעיני הקהל.

ברוסון היה מזכירו של אנטול פרנס.  הוא מובא בסוד נעלי הבית, והנהו לחשפו לנו.  בתאוה מיוּחדת הוא מציין ומבליט את החוּלות הקטנות, הליקוּיים והמגרעות;  מטעים ומדגיש קוִים שליליים או סתם בלתי מלבבים, מציג לפנינו זקנון משוּנה, ערמומי וציני, מדבּר רעוֹת על ידידיו, נופל על צוארי אנשים שהוא מבטלם, ומוטל בעצמו על ידי שפחתו.

בני אדם רבים בודאי יודוּ לברוסון.  "עתה – יאמרו הם – אין עוד האמן הגדול רק דמות מופשטת, אלא בשר ודם, אשר ה'אנושי, יותר מדי אנושי' לא זר לו.  עתה למדנו להעריך אותו ולאהבו."  אבל אחרים יצטערו כי הסופר גזל מהם את אנטול פרנס.

 

תרפ"ז

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה