מליצתי בדאגתי
מְלִיצָתִי
בְּדַאְגָתִי הֲדוּפָה
וְשִׂמְחָתִי
בְּאַנְחָתִי דְחוּפָה,
וְאִם אֶרְאֶה
שְׂחוֹק – יִבְכֶּה לְבָבִי
לְחַיָּתִי שְׁהִיא
מִנִּי קְטוּפָה.
"יְדִידִי,
הַלְּבֶן עֶשֶׂר וְשִׁשָּׁה
סְפֹד וּבְכוֹת
עֲלֵי יוֹם הָאֲסִיפָה –
אֲשֶׁר הָיָה לְהִמָּשֵׁךְ
בְּיַלְדוּת
בְּלֶחִי
כַּחֲבַצֶּלֶת שְׁזוּפָה?"
שְׁפָטַנִי לְבָבִי
מִנְּעוּרַי
וְעַל כֵּן הָיְתָה
נַפְשִׁי כְפוּפָה,
וְשָׁם[h1] הַבִּין וְהַמּוּסָר מְנָתוֹ
וְנַפְשִׁי
הַחֲרוּצָה שָׁם[h2] קְצוּפָה.
"וּמַה בֶּצַע
בְּהִתֵ[h3]קַצֵּף? אֲבָל דֹּם
וְקַוֵּה, כִּי לְכָל
מַכָּה תְּרוּפָה!
וּמַה יּוֹעִיל
בְּכוֹת עַל הַמְּצוֹקִים
וּמָה יּוֹעִיל
לְדִמְעָה הָעֲרוּפָה?"
וּמָה אוֹחִיל וְעַד
כַּמָּה אֲיַחֵל –
וְהַיּוֹם עוֹד
וְלֹא מָלְאָה תְקוּפָה?
וְטֶרֶם בּוֹא צְרִי
גִלְעָד – וְיָמוּת
אֱנוֹשׁ נִכְאָב
אֲשֶׁר נַפְשׁוֹ נְגוּפָה.
(1038–1037)