כאבי רב

כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה

וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה,

וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי,

וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה.

שְׁלֹשָה אֻסְּפוּ עָלַי לְכַלוֹת

שְׁאֵר גּוּפִי וְרוּחִי הָעֲנוּשָׁה:

גְּדֹל עָוֹן וְרֹב מַכְאוֹב וּפֵרוּד –

וּמִי יוּכַל עֲמֹד לִפְנֵי שְׁלֹשָה?

הֲיָם אָנִי וְאִם תַּנִין, אֱלֹהַי,

וְכִי בַרְזֵל עֲצָמַי אוֹ נְחוּשָׁה?

אֲשֶׁר כֹּל עֵת יְסֻבּוּנִי תְלָאוֹת,

כְּאִלוּ הֵם מְסוּרִים לִי יְרֻשָּׁה,

וְתִדְרשׁ לַעֲוֹנִי רַק, כְּאִלּוּ

לְךָ אֵין עַל בְּנֵי אָדָם דְּרִישָׁה!

רְאֵה נָא בַעֲמַל עַבְדָּךְ וְעָנְיוֹ

וְכִי נַפְשׁוֹ כְּמוֹ דָאָה יְקוּשָׁה –

וְאֶהְיֶה לָךְ לְעוֹלָמִים לְעֶבֶד

וְלֹא אֶשְׁאַל עֲדֵי נֶצַח חֲפִישָׁה.

לתוכן הענינים