טֶרֶם הֱיוֹתִי
טֶרֶם הֱיוֹתִי חַסְדְּךָ
בָאִָני,
הַשָּׂם לְיֵשׁ איִן
וְהִמְצִיאָנִי,
מִי הוּא אֲשֶׁר רִקֵּם
תְּמוּנָתִי? וּמִי
עָצְמִי בְּכוּר יָצַק
וְהִקְפִּיאָנִי?
מִי הוּא אֲשֶׁר נָפַח
נְשָׁמָה בִי? וּמִי
בֶטֶן שְאוֹל פָּתַח
וְהוֹצִיאָנִי?
מִי נִהֲגַנִי מִנְּעורַי
עַד הֲלֹם?
מִי לִמְּדַנִי בִין
וְהִפְלִיאָנִי?
אָמְנָם אֲנִי חֹמֶר
בְּקֶרֶב יָדְךָ
אַתָּה עֲשִׂיתַנִי,
אֱמֶת, לֹא אָנִי.
אוֹדֶה עֲלֵי פִשְׁעִי
וְלֹא אֹמַר לְךָ,
כִּי הֶעֱרִים נָחָשׁ
וְהִשִּׂיאָנִי.
אֵיכָה אֲכַחֵד מִמְּךָ
חֶטְאִי? הֲלֹא
טֶרֶם הֱיוֹתִי חַסְדְּךָ
בָאָנִי!