¹

ועידת חבר־הנאמנים של האוניברסיטה שנתקיימה בלונדון עשתה צעדים ניכרים בדרך התפתחותה של האוניברסיטה וכל מי שלבו קשור באוניברסיטה יסוד לו להיות מרוצה מהתוצאות. חבר־הנאמנים אישר חלק גדול של התכנית שהוצעה על־ידי המועצה הירושלמית של האוניברסיטה.

צריך להדגיש ולהבין, שלמרות הפתיחה החגיגית לפני שלוש שנים עוד אין לנו גם היום אוניברסיטה ממש, כי אם ראשיתה של אוניברסיטה בלבד. כל עבודתה במשך השנים שכבר עברו וגם של השנים הקרובות היא מעין הכשרת־הקרקע ופעולת־הכנה למען האוניברסיטה שבעתיד. ואם לא תשכח מלבנו עובדה זו לא נתעה בדרך, ולא נבוא בטענות ובדרישות מוגזמות שמעיקרן ולפי טבען אינן ניתנות להתמלא. שלוש השנים שעברו שמשו תקופת־נסיון לשם המסורת האוניברסיטאית במקום שמסורת כזו לא היתה קיימת עדיין, ואל יקל בעיניכם ענין יצירת המסורת המיוחדת שלנו, הרי מדברים אנו בשבעים לשון של הנפש ושל הגוף, ושנים עוד תעבורנה עד שתצמח הסינתיזה העברית מתוך הקרקע המשותפת לכולנו

ההתקדמות החשובה ביותר היא מנויים ורבויים של אנשי־המדע שיעבדו כאן ויצורפו לחבר העובדים המדעיים. כי, סוף־סוף, מהי אוניברסיטה, אם לא אנשי האוניברסיטה עצמם? ומה רוחה, אם לא רוח האנשים האלה? כל החוקות והתקנות אינן אלא דברים חיצונים, ענינים ממדרגה שניה, ואני שמח מאד שחבר־הנאמנים בא לידי ההכרה שעיקר העיקרים הוא לרכוש אנשי־מדע המתאימים לאוניברסיטה ולמסור לידיהם יותר ויותר את חופש־הפעולה בהנהלת־עניניה. אנשי האוניברסיטה בירושלים הם שצריכים להיות החלוצים והמטביעים את חותמם על התפתחותה של האוניברסיטה.

התוצאה השניה של הועידה שכדאי לציינה היא יסודן של שתי פקולטאות – האחת למדעי־הרוח והשניה למדעי־הטבע או למדעים המדויקים. עד היום היה מבנה האוניברסיטה מכונים מכונים, שהיו נפרדים זה מזה ונועדו בעיקר למחקר. בחרו בצורה זו בראשית קיומה של האוניברסיטה מכמה וכמה טעמים הגיוניים. אינני רואה מן התועלת בחזרה על הטעמים האלה ובהסברתן. אך רצוני לומר במלים מספר, שלא עלה בדעתו של מי שהוא, כי המכונים יהיו תמיד נפרדים זה מזה או שההוראה השיטתית לתלמידים רגילים לא תוכלל בהם. מהי הדרך ואיזוהי המדה שהאוניברסיטה תוכל עכשיו להשתמש בזכויות החדשות של הפקולטאות, דבר זה תלוי כמובן באנשים שיהיו אתנו ובאמצעים החמרים שיעמדו לרשותנו. ההחלטות החדשות אין בהן עוד, לצערנו, כדי סיפוק צרכי התלמידים בארץ ובחוץ־לארץ הזקוקים לאוניברסיטה העברית והמחכים בכליון עינים להתפתחותה השלמה. דבר זה תלוי בעם ישראל, במדה שיתן את ידו למפעל הזה. על כל פנים נעשה צעד חשוב לקראת הסרת המכשולים הפורמליים וכל הרוצה עתה להחיש את מהלך בנינה של האוניברסיטה יפנה־נא לעם ויברר וילבן לפניו את דרישותיו של הנוער העברי ואת צרכיו החיוניים.

ומלה אחת לאזהרה ולהודעה: האוניברסיטה לא תזוז מדרכה ומכוונתה להעמיד את כל לימודיה על הרמה המדעית והאקדמאית הגבוהה ביותר. יורשה־נא לי להשתמש בפרדוכס: אין בכוונתנו לקרב את הנוער ללמודים באוניברסיטה כי אם להרחיקו, וכל אלה שיכנסו לאוניברסיטה למרות זאת, על־אף כל הקשים והרמה הגבוה, הם הם האנשים המתאימים והמוכשרים לעבור את סף המקדש־מעט שעל הר־הצופים. ומתוך דאגתנו לרמה תרבותית גבוהה הנאה לנו, לבני עם בעל תרבות עתיקה ולצבור שחונך במרכזי התרבות במערב, מביטים אנו לא בלי חשש על הצעדים הנעשים מצד חוגים רשמיים בארץ לתת תארים אקדמיים בלי קורסים אוניברסיטאיים ועל־ידי בוחנים שאינם עובדים באוניברסיטה, מה שיוריד את הרמה הגבוהה שהאוניברסיטה העברית משתדלת לקבוע למרות כל הקשיים ומתוך יסורים. לכל האומרים ליצור בארץ מוסדות אוניברסיטאיים שיעמדו על הרמה הדרושה קוראים אנו: ברוכים תהיו, ורצונה של האוניברסיטה העברית לעבוד יד ביד אתכם. אולם מתנגדים אנו ליצירת “ליבנטיניות” בארץ ונלחם בכל מאמצינו נגד מכה זו, אחת היא אם בעלי ה“ליבנטיניות” בתוך מחננו הם, או בתוך חוגים רשמיים מן החוץ. –

ועכשיו אגש לפרטים. ומשום שאין אני יודע באיזו מדה כבר נתפרסמו בעתונות תוצאות האספה, תרשו לי לתת לפניכם דין וחשבון מפורט במקצת אם גם ידועים לכם כבר כמה דברים.

הפקולטה למדעי הרוח. – חלקי פקולטה זו יהיו כעת: המכון למדעי־היהדות, המכון למדעי־המזרח וקורסים כלליים חדשים לפילוסופיה, לספרות ולהיסטוריה. בחפצי לחזור ולומר, שרק הודות לנדיבות־לבה של הגב' רוזנבלום תוכל האוניברסיטה לעשות את הצעד החשוב הזה. בקורסים אלה יהיה הד“ר רות מהאוניברסיטה במנצ’סטר פרופיסור־חבר Associate Professor לפילוסופיה הכללית. חבר־הנאמנים החליט לקרוא לקתדרא זו על שמו של אחד־העם. זו היתה האספה הראשונה אחרי מותו של מורנו ז”ל וחבר־הנאמנים רצה לכבד את זכרו היקר בלי דחוי ומבלי לחכות לתוצאות עבודתם של הועדים אשר נוסדו לשם אוסף כספים ליסוד קתדרא זו. האוניברסיטה מקוה שעתה, כשכבר קיים דבר ממשי הנקרא על שם המורה הגדול של דורנו, יקל יותר לאסוף את האמצעים הדרושים ליצירת קרן־קיימת לקתדרא זו.

למרצה לפילוסופיה החדשה נתמנה ד"ר ה. ברגמן, מנהל בית־הספרים. אם נוסיף לכך שגם במכון למדעי היהדות וגם במכון למדעי המזרח ישנם אנשים המתעסקים בפילוסופיה, נמצא שבאוניברסיטה יש מקום גדול להתגדר במקצוע זה. ואין תימה, כי הרי הפילוסופיה היא ענין של השקפת החיים והעולם ואין דבר חשוב יותר בימי מבוכה אלה מהתבוננות והתעסקות עמוקה בפרובלימות אלו.–

ד“ר מ. שוובה, המורה במכינה של המכונים למדעי היהדות והמזרח, נתמנה כמרצה לפילולוגיה הקלסית. ד”ר א. צ’יריקובר מתל־אביב, חבר־למחקר במכון למדעי היהדות, נתמנה כמדריך Instructor בהיסטוריה של יון ורומא.

המקצועות במדעי הרוח הכלליים יחשבו עתה בתכנית ההוראה בחוגים משניים ובכלל רק המקצועות שיש להם פרופסורים ומרצים והמכשירים הדרושים לעבודת המחקר וההוראה יחשבו לעת־עתה כחוגים ראשיים בשביל תלמידים הרוצים להבחן ולרכוש תואר אקדמי.

הלמודים הערביים של המכון למדעי המזרח הוכרו על־ידי חבר־הנאמנים כחוג ראשי, כלומר, החל משנת־הלמודים הבאה יוכל כל תלמיד לבחור בלמודים אלה כמקצוע שיוליך אותו לבחינת הגמר ולקבלת תואר אקדמי.

הוחלט להזמין למכון מרצה לאשורית־בבלית.

בהזדמנות זו נעים לי להזכיר את שמותיהם של מר במברגר ומר ומרת פליקס פולד מניו־יורק, ניו־י’רסי שעל־ידי יצירת קרן קבועה לצרכי המכון למדעי המזרח, אפשרו את הרחבת פעולותיו.

עדיין לא הוחלט על שמות התארים של האוניברסיטה שינתנו לתלמידים גומרים. וכדי לרכוש תואר אקדמי באוניברסיטה יהא על התלמיד ללמוד ארבע שנים ולבחור לו מלבד חוג ראשי עוד שני חוגים משניים: הוא יצטרך גם לכתוב דיסרטציה שתוכיח את ידיעותיו בשיטה המדעית ובבעית המחקר, ואח"כ יהא עליו לעבור בבחינות קשות.

בנוגע למכון למדעי היהדות החליט חבר־הנאמנים לבקש מאת מועצת המכון שתוועד בסוף אוגוסט להציע לאוניברסיטה את המקצועות שיש להכירם כחוגים ראשיים. צריך, איפוא, לחכות עד שתתקיים ועידה זו ואז תוכל האוניברסיטה לפרסם בין הסטודנטים על מקצועות מדעי היהדות שיוכלו לבחור בהם כחוגים ראשיים.

יש לקוות שבשנת הלמודים הבאה יחזור וישתקע בירושלים הפרופ' קליין, שמקצועו הוא ידיעת ארץ־ישראל ושכמרצה לפילוסופיה עברית יבוא ד“ר דיזנדרוק מוינה. כן מקוים שד”ר בער מברלין יבוא למכון למדעי היהדות – אמנם רק אחרי שנה ומחצה – להרצות בהיסטוריה של עם ישראל. ובאשר לתנ“ך, עלה בידי בדרכי לארץ להועיד לישיבה כמה מלומדים עברים מברלין ושם עוררו מחדש את הרעיון שהביע בזמנו פרופ' הופמן ז”ל, מנהל הסמינריון של הילדסהימר בברלין, להזמין ירושלימה שני אנשים בעלי שיטות שונות שיעמדו על הגובה המדעי המתאים. אם יעלה בידי המכון למדעי היהדות להוציא לפועל תכנית זו במשך השנתים הבאות אפשר יהיה להגיד עם גמר בית רוזנבלום שקיים חבר מורים מתאים כראוי לתקופה הראשונה של מרכז זה למדעי היהדות.

הפקולטה למדעי הטבע תורכב מהמכונים למתמטיקה, לפיסיקה, לחימיה ולביולוגיה. אולם משום שהמכון לפיסיקה עוד לא החל בפעולתו ומשום שאין עדיין מחלקה לחימיה אי־אורגנית ולחימיה פיסיקלית, החלט חבר־הנאמנים לא להתחיל כעת בהוראה רגילה במקצועות אלה לשם בחינה ומתן תואר אקדמי, אלא לפרסם שיתחילו בה לא יאוחר מאשר בשנת תרצ"ב. אמנם מקוים אנו שיוכלו להתחיל בהוראה לפני עבור ארבע שנים אלה, אולם אין באפשרותנו להבטיח זאת.

בינתים תמשך במכון למתמטיקה ההוראה לשמה בלבד, כלומר, לא לשם גמר ומתן תואר אקדמי. צריך להוסיף ולהדגיש את ההחלטה, שאין לתת כל הבטחה ללומדים עתה מתימטיקה או איזה מדע מדויק אחר שבשעה שהאוניברסיטה תכניס את ההוראה לשם גמר ומתן תואר אקדמי, יוקחו בחשבון למודיהם שישתתפו בהם במשך ארבע השנים הקרובות. הוזמנו כפרופסור למתמטיקה פרופ' פרנקל מקיל, לפנים במרבורג, וכמרצה – ד"ר פקטה מבודפסט.

שמח אני להודיע, שבית־ווטנברג של מכון־אינשטין יגמר בימים אלה, והאוניברסיטה מתכוננת לחנוך את הבית בצורה מתאימה. עבודת־הבנין של המכון לפיסיקה תתחיל בעוד שבועים והבנין לא יוקם במקום שנקבע לו קודם, אלא על מגרש מתאים יותר למכון כזה עם מכשיריו הדקים שבדקים. ד"ר ש. סמבורסקי יתמנה כעוזר מן המנין לפיסיקה, הוא יהיה היועץ בענינים הפיסיקליים בקשר עם הבנין החדש וירצה במכון למתמטיקה על הפיסיקה התיאורטית.

בנוגע לחימיה נתחדשה ההחלטה להזמין פרופיסור שני לחימיה, לחימיה אי־אורגנית ופיסיקלית, וההוראה במכון לחימיה תופסק בתחילת זמן־הלמודים הבא ותחודש רק לכשיציעו זאת שני הפרופסורים לחימיה. נתמנתה ועדה מיוחדת ולה יפוי־כח להזמין פרופיסור שני לחימיה.

ואשר לביולוגיה הוחלט להעביר ירושלימה במדה האפשרית את המכון לחקירת טבע ארץ־ישראל ולמסור לידי פרופ' ורבורג ולמועצת האוניברסיטה בירושלים את שאלת ההוראה בביולוגיה כהוראה הפרוביזורית שבמכון למתמטיקה. ד“ר פ. בודנהימר, שמחודש יולי יעבוד כעוזר במכון לחקירת טבע ארץ־ישראל, נתמנה החל מזמן־החורף הבא כחבר־למחקר בסטטוס של מרצה בזואולוגיה. מוצעת תכנית שלפיה אפשר יהיה להרחיב בהרבה את עבודת המכון. האוניברסיטה מודה ביחוד למר שמואל פלס מפילדלפיה על האפשרויות החדשות שנתן לבסוס הביולוגיה באוניברסיטה. כך מודה האוניברסיטה למר שלמה למפורט שנתן חלקת־קרקע על הר־הצופים בשטח של למעלה מכ”ב דונם לשם נטיעת גן בוטני לזכר י. מונטגיו למפורט ז"ל,ומודה היא למר שמואל למפרוט על התרומה להכשרת הגן ולהחזקתו.

ד"ר אדלר, מנהל המחלקה לפרזיטולוגיה של המכון למיקרו־ביולוגיה נתמנה כפרופיסור־חבר.

ד"ר ו. שטראוס מהמכון להיגיינה בברלין נתמנה כמרצה לקלימטולוגיה במכון להיגיינה.

חבר־הנאמנים אישר סדור של קורסים גבוהים בהיגיינה ומדעים מדיציניים לרופאים ומלא את ידי הפרופסורים קליגלר ואדלר להזמין למטרה זו גם אנשים מחוץ לכתלי האוניברסיטה. שאלת התפתחותם של המדעים הרפואיים בתוך האוניברסיטה נמסרה לידי ועדה מיוחדת.

דנו גם על שאלת הרפובליקציות של האוניברסיטה, מבלי לבוא לידי החלטות מסוימות. האוניברסיטה מחויבת בלי ספק לתת לעובדיה המדעיים את האפשרות לפרסם את פרי־עבודתם ולהראות בדרך זו לעולם המדעי ולעם ישראל על קיומה של האוניברסיטה. עד היום היו חילוקי־דעות בדבר הדרך לפרסום הפובליקציות, ועדיין קיימים קשיים בענין זה, ומשום כך על אנשי האוניברסיטה בירושלים למצוא את המוצא מתוך המבוכה. מה נאה ומה יאה לאוניברסיטה, ובכל אופן לחוגים קרובים לה, ליצור מעין “הוצאת ספרים אוניברסיטאית” University press שתעסוק לא רק בהוצאת חבורים על העבודה הנעשית בתוך כתלי האוניברסיטה, אלא גם בפרסום הספרות המדעית בכלל, הדרושה לאוניברסיטה ולהתפתחותה. תועלת לאין־ערוך יכולה היתה להפיק ממפעל כזה האוניברסיטה ואתה התרבות העברית בכללה.

כממלא־מקומו של אחד־העם ז“ל בתור חבר של חבר־הנאמנים נתמנה מר אוסישקין, וכממלא־מקומו של פרופ' חיות ז”ל נתמנה פרופ' ביכלר. מר רוזנבלום מפיטסבורג, בנו של מר סול רוזנבלום, שתרם את התרומה הגדולה הראשונה לטובת האוניברסיטה נתמנה כחבר בחבר־הנאמנים.

פרופ' ד. כהן מאמסטרדם הוזמן להיות חבר במועצה האקדימית לפילולוגיה קלסית, ופרופ' אולשקי מהידלברג – לספרות של ימי־הבינים, ולמכון למדעי היהדות ניתנה הזכות למנות שלשה מבין חברי המועצה שלו למועצה האקדמית של האוניברסיטה.

נתמנתה גם ועדה מיוחדת מטעם חברה־הנאמנים שתדון בשאלת האדמיניסטרציה האקדמית של האוניברסיטה בהתחשב עם הנסיונות של שנות־קיומה הראשונות של האוניברסיטה וגם עם המסורות השונות של אדמיניסטרציה אקדמית בארצות שונות.

עמדה על הפרק גם שאלת היחסים בין האוניברסיטה ומוסדות חנוכיים בארץ והוחלט לחקור, אם ואיך אפשר ליצור קשרים עם התחנה לנסיונות וגם עם בתי־הספר המקצועיים כבתי־המדרש למורים והתכניון וגם בית־הספר החקלאי במקוה־ישראל. האוניברסיטה תכניס לתוך חקירה־ודרישה זו גם את בתי־הספר התיכוניים העברים בארץ ובחוץ־לארץ. מובן מאליו שהאוניברסיטה מתענינת גם בחינוך התיכוני העברי, שעליו להכשיר את הנוער העברי בשביל האוניברסיטה.

אי־אפשר כמובן, להוציא לפועל את התכנית שנתאשרה על־ידי חבר־הנאמנים מבלי להשיג את הכספים הדרושים לכך. לשנת־הלמודים הבאה נתאשר תקציב של 54.000 לא“י, בערך להוצאות הרגילות. מלבד זה תצטרך האוניברסיטה להשיג את הכספים הדרושים להשלמת הבנין החדש של בית־הספרים ולרהוטו. יש לקוות שלא יהיו עכובים להעברת הספריה לביתה החדש לאחר חדשים אחדים, ואומרים לחוג את חג חנוכת־הבית לא יאוחר מאשר בניסן תרפ”ט (באחד באפריל 1929), ארבע שנים לאחרי חגיגת פתיחת האוניברסיטה.

כידוע, כמעט כל האמצעים להחזקת האוניברסיטה באים מאמריקה, בוש אני להגיד לכם – ואולי גם לא תאמינו לי – מה פעוט הסכום הניתן לאוניברסיטה על־ידי שאר הארצות, מחוץ לאמריקה. גם באמריקה צריכה האוניברסיטה להשיג יותר ויותר, אך האוניברסיטה נוסדה בשביל כל היהדות. גם ארץ־ישראל וגם היהדות במזרח וגם זו שבאירופה צריכות לשאת באחריות ולמלא את חובתן.

פונים אנו לכל הקהל העברי בארץ ובחוץ־לארץ: תנו יד לעבודה זו למען נוכל לומר בעוד שנתים, כי במשך חמש שנים מיום הפתיחה החגיגית עלה, לפחות, בידינו להניח את יסודות האוניברסיטה העברית.