_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הַמַּבּוּל בשנת 1524

קלמן שולמן

לתוכן הענינים

 

חכמת הַאָסְטְראָלאָגיע, הלא היא החכמה לדעת עתידות על פי מַצב הכוכבים, עתיקה היא במאד מאד, וראשיתה מראשית ימות עולם. בחצרות כל מלכי הקדם, נִמצאו הוֹבְרֵי שמים החוזים בכוכבים ומודיעים לחדשים את הָאֹתִיות לאחור, ודבריהם נחשבו בעיני המלכים כדברי אלהים חיים.  החכמה הזאת נולדה על בִרכי האמונה אשר האמינו בני האדם בגודל לבבם כי כל כוכבי השמים וכסיליהם יְצָרָם יוֹצְרָם רק בעבור האדם לעָבדו ולשָמרו בכל דרכיו.  ועל פי זה החליטו כל חכמי קדם כי כל צבא המָרום בַמרום ישפיעו מכֹּחָם וְיַאצילו מהודם על הליכות בני האדם בתבל, וידם חִלַקְתָה להם בַקָו את הצלחתם וששונם, את רעתם ואסונם, את חייהם ואת מותם.  ועל כן לא הֵרִים איש את ידיו ואת רגליו בטרם שָאַל את פי החוזים בכוכבים.  מהמלך היושב על כִּסְאוֹ, ועד אחד מִדַלַת העם לא עשו מאומה כי אם את אשר הוֹרוּם נביאי השקר ההם.

ולמען דעת כל עַמֵי הארץ איך גָברה האמונה הזאת לפָנים עד כי נואלו גם כל חכמי לב להאמין בשוא ודבר כזב כזה, אעתיק לך קורא יקר סִפור מַבהיל וְזָר אשר מצאתי ראיתי בסִפרי הזכרונות לחכמי העמים, הַסְכֵּת ושמע נא!

בשנת 1520 קם אחד מחכמי התבל, ושמו יאָהאָן סטאֶפלער, ראש מוֹרֵי המאַטעמאַטיק בטיבינגען, וַאֲבִי החוֹזים בכוכבים, וַיִנָבֵא על פי חכמת האסטראלאגיע כי בשנת 1524 בחדש שבט (פעברואַר) יִפָּתְחו ארובות השמים, וְיִבָּקְעוּ מעינות תהום רבה, וִיהִי מַבול מים על הארץ לְשַחֵת כל בשר מתחת השמים.  ורוח נבואה זאת בִּעֲתַתוּ בגלל מַצב הכוכבים אשר צָפָה כי יהיה בעת ההיא, והוא: כי מזל שבתאי (סאַטורן) ומזל צדק (יופיטער) ומאדים (מאַרס) יתלכדו בעת ההיא ויתיצבו במזל דגים, וזה יורה כי יהי' אז מבול על הארץ וְיִמַח את כל היקום אשר תחת השמש.  ואת הנבואה ההיא כתב יאָהאַן סטֶפלער בספר, וישלח לראשונה את הספר ההוא אל קארל החמישי קיסר שפאַניען, והקיסר הזה חָרַד ופָחד בשָמעו את הנבואה הנוראה ההיא, גם כל חכמיו ויועציו וכל שריו ועבדיו חָלו ורגזו, כי האמינו אמונה אֹמֶן בדברי סטאֶפלער אשר שמעו את שִמעו ואשר ידעו את רוב חכמתו ובינתו בהליכות הטבע, ואת ידו החזקה בסִתרי עולם ותעלומות כל חי.  גם כל הוברי שמים וחכמי לב אשר היו בעת ההיא, העידו והגידו כי דברי החכם סטאֶפלער סמוכים על מוסדות אמת ומיוסדים על אדני חכמת אלהים.  ואף כי עמד אז אחד מחכמי הדור ההוא אשר שמו אויגוסטונוס ריפוס, וַיוֹכַח בצדק בסִפרו אשר כתב כי שקר נִבא האיש סטאֶפלער, ואת כל דבריו ישא רוח יקח הבל, בכל זאת לא הִרגיע החכם הזה בדבריו את לב עַם הארץ, כי בני העם זה דרכם כסל למו לְשַחֵר נִפלאות תמיד, ולהאמין בכל דבר זר ומבהיל אשר יְתַעֵב השכל, והתבונה תִּזְרֵהו הלאה.  רק הקיסר לבדו הֵחל לפסוח על שתי הסעפים מן העת אשר קרא את דברי ריפוס, ועל כן לא חש הקיסר לְהַשְׁלים את עצת ראַנגאָ שר צבָאו אשר יעצהו לבנות ערי מסכנות בראשי ההרים ולאסוף בתוכם בָּר ומזון לכלכל את נפשות אנשי חֵילוֹ בימי הרעה העתידים לבוא.  אמנם שר הצבא ההוא בְּאַוָתוֹ להחזיק את נבואת סטאָפלער ולהאדירה, הוציא לאור שני ספרים תוצאות לב חכמי הדור ההוא ויודעי העתים, והספרים ההם שָׂמו לְאַל את כל דברי החכם ריפוס, וַיחזקו בכל תוקף ועוז את נבואת החוזה סטאָפלער.  ומני אז יָספו עוד עַם הארץ לְפַחֵד תמיד מפני הֶחָזות הקשה אשר הוגד למו, ואימות מָוֶת נפלו עליהם מפני מֵי המבול אשר כְּשֹׁד מִשַדַי יבא לְחַבֵּל כל הארץ.  בארץ צרפת השתגעו אנשים רבים מרוב פחד לבבם, ואנשים רבים אשר בתיהם בנוים על חוף יַמים ונהָרות, מכרו את בתיהם ואת שדותיהם וגניהם, ויצברו אֹכֶל למו, ויברחו ויעלו על ראשי ההרים הגבוהים.  אנשים רבים בָּנוּ להם אניות וספִינות, ורבים עשו להם תֵּבוֹת כתֵבת נֹחַ אבינו.  ועוד רבים ונכבדים עָשו תחבולות אחֵרות ויביאו עֵצות למרחוק לְמַלֵט נפשם מִכִּלָיוֹן חרוץ אשר הִתעתד לבוא עליהם, אך יותר מכֻלם עשה אחד השרים הגדולים אוריאל ממחוז טוילויזע, כי הוא בָנָה לו תֵּבָה גדולה ורחבת ידים עם תַחתים שְנִים ושְלִשִים, ויאסוף בתוכה בָּר ואֹכֶל למכביר, גם יַיִן ושמן וכל תענוגות בשר, ולבל ישטפו מֵי המבול את התבה הזאת, יְסָדָה גם הֱכִינהּ על ארבעה עמודים גדולים וחזקים במאד מאד, עמודי שַׁיִש עָבִים ומוצקִים עד להפליא.

החדש האיום והנורא אשר הפיל אימות מות על כל יושבי תבל, הוא חדש שבט בשנת 1524, החדש ההוא הנה זה בא!  השמים טהורים מכל עב וענן, רוח צַח מרחף תמיד כל היום, והארץ נָחה ושָקטה!  ובכל זאת תִּבָּהֵל כל נפש, ירעד כל לב, ורוח כל בשר איש ינוע, כי עוד לא עָבַר הַחֹדֶש! – .  יום אחר יום יַעבור, בקר אחר בקר יֶאתה, והשמים בהירים כספירים, השמש יאיר בהודו והדרו, רוח צח וּמֵשיב נפש תמיד יפוּח, והמבול – הה הפלא ופלא! – המבול – איננו!! – .

ובכל זאת לא שָבוּ עוד המַהבילים מֵהַבְלֵי הַשוא אשר החזיקו בהם!  הַצְבוּעים החנֵפים אשר בָּעָם הֶחליטו כי ראה האלהים את עֱנוּת נפשם ואת צומם ומעשיהם הטובים, וַיִתְעַשֵת וַיִנָחֵם על הרעה אשר חשב לפקוד עֲלֵי תבל.  החכמים הוכיחו כי אביר הטבע הֶראה לבני האדם כי יש את נפשו לשחת כל בשר מפני רֹעַ מעלליהם, אך אחת נשבע בקדשו לבלתי הביא עוד מבול על הארץ.  אך כותבי דברי הימים אשר היו בימים ההם, לא אָבוּ שמוע לכל הדברים ההם, וַיְמָאנו להאמין כי אותות השמים יְשַנו את תפקידם ולא ישימו מִשְׁטָרָם בארץ, ועל כן החליטו בימים הבאים כי אותות שמים ההם הודיעו לבני האדם את מלחמת הָאִכָּרִים (דיא בויערנקריג) אשר היתה אחרי כן בעת ההיא – .

סטאָפלער החוזה בכוכבים והנביא השקר ההוא, הוא גם אֲבִי הָאִוֶלֶת הזאת: להודיע לֶחָדָשים בלוח השנה את כל אשר תִּקראנה בימים יֻצָרוּ.  כי בשנת 1499 הוציא לראשונה בעיר אֻלם לוח השנה אשר יכלכל בתוכו אותות השמים על פי חכמת האסטראלאגיע הבנויה על מוסדות תֹהוּ והבל.  ומהיום ההוא והלאה יצאו כל יושבי תבל בעקבותיו לכתוב בלוח השנה נבואות שקר וחזיונות אָפַע על פי מצב הכוכבים.  סטאָפלער החוזה הורה עוד בספר חזיונותיו איך ישפיעו הכוכבים והמזלות את כֹחָם על מבנה הבתים והמגדלים, על זרועי הגנים, על כל הליכות האדם עם האדם, על האהבה, על המסחור, ועל כל מצעדי גבר ומעללי איש.  הוא יָעַד את המועדים ואת הזמנים אשר בם יתפלל האדם, ילמד חכמה, ישלח את בניו לבתי הספר, יגַלח את ראשו, ילבש בגד חדש, ירחץ בשרו במים, ילד בדרך, יעשה מקנה וקנין, יצוד דגים חיה ועוף, ירפא חולים;  גם חָזָה לנו את המַחלות והמכאובות אשר יוכלו להֵרפא ואשר ימאנו להרפא בימים ידועים ובעתים מזמנים.

ואתם בני הדור הזה, דור דֵעָה, זִכְרוּ נא את החוזה יאָהאַן סטָפלער, ואת החזון אשר חָזָה על חדש שבט בשנת 1524 זכרו נא זאת והתאוששו!  שימו את נבואת הנביא השקר הזה על לב, ואל תוסיפו עוד לדרוש בכוכבים, ומאותות השמים את תֵּחַתוּ, כי יֵחַתוּ הכסילים והמהבילים מהמה! – .

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה