_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בני קרח

יוסף הלוי זליגר

לתוכן הענינים

 



בקֹבץ שירי דוד וחבריו המהללים הקדמונים הננו מוצאים שנים עשר מזמורים, אשר שם "בני קרח" קרוא עליהם (תהילים מ"ב – מ"ט, פ"ד, פ"ה, פ"ז, פ"ח).  על האֹפי המיֻחד לשירים הציוניים האלה לא נדבר הפעם; בתור דבר בעתו באנו לחקֹר עתה, מי הם המשוררים האלה, אשר נמסר לנו רק שם אביהם או זקנם.  בספרים הידועים לנו לא הֻברר עוד הדבר הזה ואולי יצלח בידינו.

הסברה נותנת, שאין שני בני אדם משוררים כאחד; כי שיר הראוי לשמו יוצא מהלב ותכונה נפשית שפוכה עליו, ואם שנים עבדו בו, הוא קרוע וטלוא.  עבודה מדעית יכולה וצריכה להעָשות בידי רבים, כי חותם המדע הוא אמת ענינית[1], שכמו שתֵעָלם הנפש החוקרת, כן יקרב המדע לשלמותו.  לא כן שיר, אשר עקרו תִשפֹכֶת הנפש המשוררת.  ושירי בני קֹרח, אף הם יש בהם חכמה וחקירה ויש מהם, אשר הכתֹבת "שיר משכיל" או "משכיל" בראשם הם בעקרם שירי רגש וגעגועים ולב אחד דופק בכֻלם.  ברור הוא, כי איש אחד שורר את כלם ו"בני קרח" הוא שמו הספרותי.  אחרי אשר ידענו, כי "בני קרח" הוא רבים תחת יחיד, נדע גם את שם המשורר, ואין עוד מעתה כל דֹחק בפסוק הראשון של מזמור פ"ח "שיר מזמור לבני קרח...  משכיל להימן האזרחי", שהמשורר העלים את שמו בענוָתו ויִחֵס את פרי רוחו לאבותיו הגדולים ולמשפחתו, אשר היתה ידועה בשם "בני קרח".  ורק עורכי תהלים רשמו את שמו הפרטי על האחרון באלה משיריו, אשר נאספו אל קבוצת התהלות.

השם הימן נמצא עוד במקומות אחרים בכתבי הקֹדש.  בדברי הימים (א', ו', י"ח – כ"ג) "הימן המשורר בן יואל בן שמואל בן אלקנה בן ירֹחם...  בן קֹרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל".  הכנוי "המשורר" והיחוס עד קֹרח עדות נאמנה, גם נכד שמואל הנביא הוא המשורר בתהלים, ששמו הספרותי "בני קרח".  שם ובפרק כ"ה הוא אחד השלשה, אשר עמדו בראש כל המשוררים במשכן ציון בימי דוד ואחרי כן בבית המקדש, אשר בנה שלמה: הימן בראש הקהתי או הקרחים, אסף בראש הגרשוני ואיתן בראש המררי; איתן נקרא פעמים רבות גם ידותון.  גם מאסף ואיתן הננו מוצאים שירים בתהלים: שם אסף רשום על מזמור נ' ומע"נ עד פ"ג; ובראש פ"ט "משכיל לאיתן האזרחי".  ויש אשר שורר דוד את השיר.  וידותון (איתן) חבר את המנגינה; בראש ל"ט למנצח לידותון מזמור לדוד".

ומכיון שהיו איתן והימן בני דורו של שלמה, הלא קרוב הדבר, שאתם כונוהו כותבי הדורות, שהוא גדל בחכמתו אף מהם, וזה שנאמר (מלכים א', ה' י"א) "ויחכם מכל אדם מאיתן האזרחי והימן וכלכֹל ודרדע בני מחול".  ואך פה הגענו לענין קשה מאד, שכנראה בעבור זה נסוגו כל המבקרים אחור מהחקירה הזאת, כי ארבעה האנשים הנקובים במלכים היו כנראה אחים בני מחול – ומתוך דברי הימים ידענו, כי איתן היה ממשפחת המררי והימן ממשפחת הקהתי.  ועוד יותר קשה, כי ארבעת השמות האלה בשנוי קטן נמצאים בד"ה (א', ב', ו') בשבט יהודה "ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכֹל ודרע".  ובכתבי יד רבים גם פה הגרסה "ודרדע" כמו במלכים.  ומלבד שווי השמות אי אפשר לאמר, כי איתן והימן המשוררים שהיו לויים, אינם בני זרח בן יהודה.  שהלא אף, הם נקראו במקומות רבים אזרחים: "איתן האזרחי", "הימן האזרחי".

מכל המבוכה הזאת נחלץ בהנחה אחת קטנה, כי מחול איננו שם איש כי אם שם אשה והיא היתה חכמה בדור דוד משבט יהודה מזרע זרח והיא היתה נשואה בזווג ראשון ליואל בן שמואל הנביא ותלד לו את הימן ובזווג שני אחרי מות יואל לקישי בן עבדי ממשפחת מררי ותלד לו את איתן, או להפך בזווג ראשון לקישי ובשני ליואל.  ובשביל שילדה מחול ארבעה בנים, אשר יצא שמם בחכמה, שהיו גדולים מכל חכמי דורם מלבד שלמה.  אשר עלה עליהם, והם לא היו בני איש אחד, נקראו על שם אמם, שכנראה היתה היא הגורמת בשלומותם כמו חנה בשלמות שמואל הנביא, ובעבור זה נקראו גם על שם משפחת אמם, שהיתה מגזע זרח בן יהודה: "איתן האזרחי".  ואמנם הימן, שהיה נכד שמואל הנביא התיחס גם לקֹרח ויכתב בשם הספרותי "בני קרח".  כי כנראה התיחס גם שמואל בעצמו לקֹרח וכמוהו שנא את המלוכה תכלית שנאה.  באמת היה קֹרח איש גדול ונחמד, אלא ששגה במרע"ה לחשדו במשתרר על עמו.  ולמען הזכירנו את יחס שמואל לקֹרח, תקנו קדמונינו להפטיר בפ' קרח בפרשת שנאת המלוכה של שמואל.  מזה יוצא, ששני המנצחים ע"י מחלקות המשוררים הימן בן יואל לקחתי ואיתן בן קישי לגרשוני היו אחים בני אם אחת, וכמו שלקח אלקנה אבי שמואל אשה, אשר גדלה ממנו, ותחנך לו בן סגֻלה, כן לקח גם יואל בנו, אשר בפי עדות הכתוב (שמואל א', ח', ג') לא הלך בדרכי אביו, אשה חכמה, את מחול האזרחית ותחנך לו פרי הלולים, משורר וחוזה להשיב לבית שמואל את גדלתו.  וחזקה במשפחת בני קרח, שהבנים מתקנים, מה שקלקלו האבות.

גם בדעות הזמן מכירים, כי קבל השפעה לא רק מצד אביו משמואל וקֹרח, משבט הלוים אוהבי חרות ושונאי מלוכה.  כי אם גם מצד אמו, אשר יצאה משבט יהודה, אשר העמיד את מלכות דוד.  ומה שאִירע לזקנו מואל, אִירע גם לו.  אלקנה היה קרחי, אבל חנה היתה משבט אחר והיא התפללה על שמואל בנה "יתן עֹז למלכו וירם קרן משיחו".  ותפלתה נמלאה בבנה הקרחי החפשוני ובעל כרחו המליך את שני המלכים הראשונים בישראל.  גם הימן קורא לקב"ה "מלך גדול על כל הארץ" (תהלים מ"ז וכדומה, וכמו שאמר קרח זקנו "כל העדה כֻלם קדושים", אמר הימן "ולציון יֵאָמר איש ואיש יֻלד-בה (פ"ז).  ובכל זה שר שיר ידידות לשלמה המלך (מ"ה) ובד"ה (א' כ"ה, ה') הוא נקרא "חוזה המלך בדברי האלהים".[2]

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] עניני objectiv  – המו"ל.

[2] נדפס בשבועון "בת-קול גליון כ"ב לבוב תרע"ג.