אֲיוּמָה הַמְּעוּלָה עַל כְּרוּבִים / ר' שלום שבזי
אֲיוּמָה
הַמְּעוּלָה עַל כְּרוּבִים,
זְכוּת
לַמְּדִי עֲלֵי בָּנִים אֲהוּבִים.
בְּעֵת רָצוֹן
תְּחַלִּי אֶת פְּנֵי אֵל,
אֲדוֹן
הַכֹּל מְרוֹמָם עַל נְדִיבִים.
וְיַשְׁגִּיחַ
עֲלֵי דַּלִּים וְרָשִׁים,
אֲשֶׁר
הֵמָּה בְּתוֹ תֵּימָן עֲזוּבִים.
יְהֵא מָעוֹז
בְּעֵת צָרָה וְצוּקָה,
וְהוּא
נוֹרָא וּמַשְׂבִּיעַ רְעֵבִים.
הֵיכְלֵי
רַחֲמִים יִפְתַּח לְפַרְנֵס
עֲדַת
קָדְשׁוֹ אֲשֶׁר הָמוּ כְּאוֹבִים.
וְיַעֲשֶׂה נֵס
לְכָל הַבּוֹטְחִים בּוֹ,
תְּשׁוּעָתוֹ
תְּשַׂמֵּיחַ עֲצֵיבִים.
דְּלָתָיו
דּוֹפְקִים בּוֹקֶר וְעֶרֶב,
בְּשֵׁם
יֵיחוּד וּבִתְהִלּוֹת עֲרֵבִים.
הַמְּהוּלָּל
בְּפִי כָּל חַי וְלָשׁוֹן,
וְרַב
חֶסֶד וּמְקַבֵּל לְשָׁבִים.
שְׁכִינָה,
לַעֲנִיֵּי עַם תְּלַוִּי,
וְהַזְכִּירִי
זְכוּת אָבוֹת חֲטוּבִים.
בְּמִגְדָּל
עוֹז חֲזַק וֶאֱמַץ לְבָבִי,
וְאַל
תִּבְטַח וְתִשְׁעַן עַל רְהָבִים[1].
זְכוֹר
בּוֹרְאַ מִשְׂגָּב לְדַלִּים,
שְׁהוּא
מִסְעָד לְכָל הַנֶּעֱלָבִים.
יְקַוּוּ לוֹ
עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים,
יְפַרְנֵסָה
רְחוֹקִים עִם קְרוֹבִים.