_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הִמְנוֹן אֶל הֶרְמֵס / הומרוס / שלמה שפאן

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

שִׁירִי, הַמּוּזָה, הַלֵּל לְהֶרְמֵס בֶּן זֶוְס וּבֶן מָיָה,

שָׂר עַל קִילֵינֵי וְשַׂר עַל אַרְקַדְיָה שׁוֹפַעַת הַכֶּבֶשׂ,

צִיר רַב-בְּרָכָה לִבְנֵי-נֵצַח, זוֹ מָיָה חִבְּלָה יְלָדַּתּוּ,

נִמְפָה יְפַת מַחְלָפוֹת, שֶׁנָּתְנָה לָאֵל זֶוְסְ אֶת דּוֹדֶיהָ,

אֵשֶׁת צְנִיעוּת שֶׁחָמְקָה מֵחֶבְרַת הָאֵלִים בְּנֵי-הָאֹשֶׁר     5

וּבִמְעָרָה עִמְקַת-צֵל לָשֶׁבֶת אִוְּתָה, שָׁם בֶּן-קְרוֹנוּס

אֶל הֲדוּרַת הַצַּמּוֹת, אֶל הַנִּמְפָה יָבוֹא בְּלִיל אֹפֶל,

נֹעַם שֵׁנָה עֵת כָּבַל אֶת הֵרָה מַלְבֶּנֶת הַזְּרוֹעַ, -

לֹא שְׁזָפַתְהוּ כָּל עַיִן, לֹא אֵל, לֹא אָדָם בֶּן-הַמָּוְתָה.

אֶפֶס בְּעֵת שֶׁשָּׁלְמָה עֲצַת זֶוְסְ הַשַּׂגִּיא וְנִהְיָתָה,  10

וַעֲשִׂירִי לַיְרָחִים כְּבָר צֻיַּן בַּשְׁחָקִים לָהּ מִמַּעַל, -

תַּם הֶרְיוֹנָהּ וְקָרָה מִקְרֶה רַב-עִנְיָן וְעַז-רֹשֶׁם:

בֵּן אָז יָלְדָה רַב-עֵצוֹת, זָרִיז בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנֵהוּ,

אִישׁ-חֲמָסִים וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּמֵבִיא חֲלוֹם לַיִל,

עַיִן פְּקוּחָה לוֹ בַחֹשֶׁךְ, אוֹרֵב בַּשְּׁעַרִים, וְנוֹעַד לוֹ            15

מַעֲלָלִים לִתְהִלָּה חִישׁ לִפְעוֹל בֵּין אֵלֵי הָאַלְמָוֶת.

שַׁחַר – נוֹלַד; צָהֳרָיִם – פָּרַט מַנְגִּינָה עֲלֵי נֵבֶל;

עֶרֶב – גָּנַב הַבָּקָר מֵאַפֹּלּוֹן הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

בּוֹ בָּרְבִיעִי שֶׁלַּחֹדֶשׁ, יוֹם מָיָה הַגְּבֶרֶת חִבְּלַתּוּ.[1]

אַךְ מֵרַחְמָהּ הִתְפָּרֵץ, מֵרֶחֶם אִמּוֹ בַּת-הַנֶּצַח,   20

לֹא עֵת רַבָּה עוֹד נִשְׁאַר לָנוּחַ בְּעֶרֶשׂ הַקֹּדֶשׁ,

אֶפֶס קָפַץ וְיָצָא לְחַפֵּשׂ בְּקָרוֹ שֶׁל אַפֹּלּוֹן

וַיַעֲבֹר אֶת מִפְתַּן מְעָרַת הַסִּפּוּן הַגָּבֹהַּ.

צַב הַשִּׁרְיוֹן אָז מָצָא וְנָפַל בְּחֶלְקוֹ שֶׁפַע אֹשֶׁר,

כִּי הָרִאשׁוֹן הוּא הֶרְמֵס שֶׁעָשָׂה אֶת הַצָּב לִכְלִי-זֶמֶר.    25

בָּא לִקְרָאתוֹ זֶה הַצָּב בֶּחָצֵר בְתוֹךְ פֶּתַח הַשַּׁעַר,

שָׂמָּה רָעָה וְאָכַל בִּמְבוֹא הַבָּתִּים יֶרֶק-דֶּשֶׁא

וּבִטְפִיפָה הִתְהַלֵּךְ, וּבֶן-זֶוְס הַמּוֹעִיל וּמוֹשִׁיעַ

אַךְ הִסְתַּכֵּל בּוֹ צָחַק וּמִיָּד אֲמַרֵיהוּ הִבִּיעַ:

 

   אוֹת שֶׁל מַזָּל הִנֵּה בָא לִי וְלֹא אֲזַלְזֵל בּוֹ חָלִילָה!        30

רֵעַ שֻׁלְחָן, שָׂא בְרָכָה, מַקִּישׁ בָּרִקּוּד, חֲמוּד-תֹּאַר!

הֵן בּוֹאֲךָ יְשַׂמְּחֵנִי!  מִנַּיִן לְךָ הַצַּעֲצוּעַ,

צָב שְׁכַן-הָרִים, שֶׁלָּבַשְׁתָּ – קְלִיפַּת הַשִּׁרְיוֹן הַמְנֻמֶּרֶת?

הָבָה אֵפוֹא אֶל בֵּיתִי אֶשָּׂאֶךָ, תִּהְיֶה לְמוֹעִיל לִי,

וּבִכְבוֹדְךָ לֹא אָקֵל, אַךְ אַתָּה לוּ תַּקְדִּים וּתְשַׁמְּשֵׁנִי!     35

טוֹב הוּא בַּבַּיִת לִהְיוֹת, כִּי בַחוּץ סַכָּנוֹת לְמוֹ-אָרֶב.

נֶגֶד כִּשּׁוּף מַרְבֵּה צַעַר סְגֻלָּה לִי תִהְיֶה בְּחַיֵּיךָ,

אַךְ אִם גָּוֹעַ תִּגְוַע – אֶת מֵיטַב הַשִּׁירִים אָז תַּשְׁמִיעַ.

 

   כָּכָה אָמַר וַיְרִימֵהוּ בִּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם וַיֵּלֶךְ

וַיַּחֲזוֹר אֶל בֵּיתוֹ בְּשֵׂאתוֹ אֶת צַעְצוּעַ הַחֶמֶד.     40

אֵת אֲבָרָיו אָז כָּרַת וּבְאִזְמֵל שֶׁל בַּרְזֶל אֲפֹר-צֶבַע

מֹחַ הַצָּב שְׁכַן הָהָר נִקֵּר וְהוֹצִיא מִתּוֹכֵהוּ.

אֵין זֶה אֶלָּא כְּעֵצָה בִּלְבַב הָאָדָם חִישׁ חוֹלֶפֶת,

עֵת מְצוּקוֹת בֶּהָמוֹן יַחְדָּו מִסָּבִיב יְכַתְּרוּהוּ,

אוֹ כְּעוֹפֵף מֶבָּטִים מַבְרִיקִים מֵאִישׁוֹן בַּת הָעַיִן, –        45

כָּכָה בִּן-רֶגַע הָגָה הֶרְמֵס הַתָּכְנִית גַּם הַפֹּעַל.

גֹּמֶא כָּרַת וְגָזַר הַקָּנִים בַּמִּדָּה וּבַקֶּצֶב

וַיִּתְקָעֵם בַּחוֹרִים בַּשִּׁרְיוֹן שֶׁל הַצָּב מִגַּבֵּהוּ,

עוֹר בְּהֵמָה מִסָּבִיב מָתַח בִּתְבוּנָה וּבְרָב-שֵׂכֶל,

אַף הַקַּרְנַיִם הִתְקִין וְחִבֵּר בִּצְמִיד-עֹל אֶת הַשְּׁתַּים       50

וּמֵיתָרִים אָז מָתַח שִׁבְעָה מִמְּעֵי בְּנוֹת-כֶּבֶשׂ.[2]

אֶפֶס אַחַר שֶׁכִּלָּה אֶת מְלֶאכֶת זֶה חֵפֶץ הַחֶמֶד

תֵּכֶף בְּחָנוֹ כָּרָאוּי בַּמַּקּוֹשׁ, וּמִתַּחַת כַּפֵּהוּ

רַעַם צְלִילִים הוּא הוֹצִיא, וַיְזַמֵּר גַּם הָאֵל בִּיפִי-נֹעַם

כָּל שֶׁעָלָה עַל לִבֵּהוּ פִּתְאֹם, כַּאֲשֶׁר יַחֲמֹדוּ         55

חֶבֶר בְּנֵי הַנְּעוּרִים לָצוֹן בְּשִׂמְחַת הָעֲצֶרֶת.

שָׂר עַל בֶּן-קְרוֹנוֹס, עַל זֶוְסְ, וְעַל מָיָה, יָפוּ נְעָלֶיהָ,

אֵיךְ בִּידִידוּת אַהֲבָה הִרְבּוּ לְפָנִים לְשׂוֹחֵחַ,

אַף אֶת סִפּוּר לֵדָתוֹ הַמְהֻלֶּלֶת פִּרְסֵם וְהוֹדִיעַ,

אֵת אַמְהוֹתֶיהָ שִׁבַּח וְאֶת זֹהַר בֵּיתָהּ שֶׁל הַנִּמְפָה,        60

הַחֲצוּבוֹת אֲשֶׁר לָהּ וּמַרְבִּית הַדְּוָדִים שֶׁבַּבַּיִת.

 

   אֵלֶּה עוֹד שָׁר, וּבְלִבּו מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת כְּבָר גָּמֵלוּ.

אֶת הֶחָלוּל אֶת נִבְלֵהוּ נָשָׂא אֱלֵי עֶרֶשׂ הַקֹדֶשׁ

וַיַּנִּיחוּ בְתוֹכוֹ, כִּי נָפְשׁוֹ בְּבָשָׂר אז חָשְׁקָה;

מִן הָאוּלָם טוֹב-הַבֶּשֶׂם קָפַץ לַמִּצְפֶּה הַגָּבֹהַּ,     65

בַּהֲגוֹתוֹ בְּלִבּו תְכָכִים נִפְתָּלִים, כִּבְנֵי-נֵכֶל,

אֶל הַחוֹרְשִׁים מְזִמּוֹת בִּשְׁעוֹת מַחְשַׁכִּים לְעֶת-לַיְלָה.

 

   הֵלִיּוֹס לָאוֹקְיָנוֹס צָלַל אֶל מִתַּחַת לָאָרֶץ –

הוּא וְסוַּסָיו וְרִכְבוֹ, וְהֶרְמֵס בִּמְרוּצָה אָז הִגִּיעַ

אֶל הֲרָרֵי הַצְּלָלִים אֲשֶׁר בְּאַדְמַת פִּיֶּרִיָה,          70

שָׁם בַּגְּדֵרוֹת הִסְתּוֹפֵף בְּקַר הָאֵלִים בְּנֵי-הַאֹשֶׁר –

עַל כָּרֵי-חֶמֶד רָעָה בֶּחָצִיר שֶׁמַּגָּל לֹא נָגַע בּוֹ.

חַד הַמֶּבָּט אַרְגֵּיפוֹנְטֵס בֶּן מָיָה מִנִּי זֶה הָעֵדֶר,

מִן הַפָּרוֹת חֲמִישִּׁים מֵיטִיבוֹת גְעִיָּה חִישׁ הִפְרִישׁ לוֹ

וּבִדְרָכִים נְלוֹזוֹת בַּחוֹל נְהָגָן עֲלֵי אֶרֶץ[3]  75

בַּהֲסַבַּת עִקְבוֹתָן, כִּי זָכַר לַעֲשׂוֹת פֹּעַל-עֹרֶם –

אֵת פַּרְסוֹתָן לַהֲפוֹךְ: אֶת אֵלֶּה מִקֶּדֶם – אָחוֹרָה,

קֵדְמָה – אֶת אֵל מֵאָחוֹר, וּבְעַצְמו מוּל פְּנֵיהֶן בָּא פּוֹסֵעַ.

אֵצֶל חוֹלוֹת שְׂפַת הַיָּם סַנְדַּלִּים מִנְּצָרִים אָץ לִקְלוֹעַ,

מַעֲשֶׂה-פֶלֶא עָשָׂם עַד אֵין לְשַׁעֵר וּלְהַבִּיעַ:          80

הוּא אֶת עַנְפֵי הַהֲדַס עֵרֵב עִם עַנְפֵי עֵץ הָאֵשֶׁל

וּמִשְּׁנֵיהֶם בְּעוֹדָם בְּאִבָּם לוֹ לָקַח מְלוֹא הַזְּרוֹעַ

עִם הֶעָלִים גַּם יַחְדָּו וְעָשָׂם סַנְדַּלִּים קַלֵּי-לֶכֶת.

תַּחַת רַגְלָיו בְּלִי חֲשָׁשׁ קְשָׁרָם.  וְהֵבִיא אַרְגֵּיפוֹנְטֵס

מִן פִּיֶּרִיָה אוֹתָם, בְּתִתּוֹ אֶת דַּעְתּוֹ עַל הַדָּרֶךְ.    85

כֹּה בְּעֵצָה יִתְכּוֹנֵן כָּל הָאָץ לַמֶּרְחָק עֲלֵי אֹרַחַ.[4]

 

   שָׂב שֶׁעָבַד אֶת כַּרְמוֹ הַפּוֹרֵחַ רָאֹה אָז רָאָהוּ

בָּא לַמִּישׁוֹר בְּעָבְרוֹ בְּאַדְמַת אוֹנְחֵסְטוֹס הַמְּעֻשֶּׂבֶת.

לוֹ אָז פָּתַח וְהִגִּיד בֶּן-מָיָה הָאֵל רַב-הַשֶּׁבַח:

 

   הוֹי, הַזָּקֵן הָעוֹדֵר בְּשֶׁכֶם נָטוּי אֶת הַצֶּמַח,    90

שֶׁפַע תִּירוֹשׁ הֵן תַּשִּׂיג בְּתֵת יְבוּלָם פֹּה כָּל אֵלֶּה,

[אֵם אַךְ תִּשְׁמַע בְּקוֹלִי וְתִשְׁמוֹר הַדְּבָרִים בִּלְבָבֶךָ:][5]     א91

מַה שֶׁעֵינְךָ רָאֲתָה – לֹא רָאִיתָ וּמְאוּם לֹא שָׁמַעְתָּ,

רַק הַחֲרִישָׁה, כָּל עוֹד לְשֶׁלְךָ שׁוּם רָעָה לֹא תַגִּיעַ.

 

   אֵלֶּה אָמַר וַיִּדְפֹּק הַפָּרוֹת חֲסֻנּוֹת-הַגֻּלְגֹּלֶת.

דֶּרֶךְ הַרְבֵּה הָרֵי-צֵל וּבְקָעוֹת הוֹמִיּוֹת בִּצְלִיל-רַעַשׁ        95

וַעֲרָבוֹת עוֹטוֹת פֶּרַח נָהַג בָּן הֶרְמֵס רַב-הַשֶּׁבַח.

רֹב שְׁעוֹתָיו שֶׁל הַלֵּיִל, בֶּן-בְּרִיתוֹ הָאָפֵל, כְּבָר יָצָאוּ,

חִישׁ גַּם הַשַּׁחַר נוֹלַד הַקּוֹרֵא לֶעָמָל בָּאֵי-חֶלֶד,

וֶאֱלֵי רוּם הַמִּצְפֶּה סֶלֵנֵי עַתָּה זֶה עָלָתָה,

זוֹ הַמַּזְהֶרֶת בַּת פַּלַס הַשּׁוֹעַ הוּא בֶּן מֶגָּמֵדֶס,    100

עֵת אֶל נְהַר אַלְפֵיאוֹס בֶּן-זֶוְס, הוּא הֶרְמֵס רַב-הַחַיִל,

אֵת בְּקָרוֹ שֶׁל אַפֹּלּוֹן הֵבִיא, הַבָּקָר גְּדָל-הַמֵּצַח.

אֶל הַמִּכְלָה הַגְּבוֹהָה בְּלִי טֹרַח וְיֶגַע הִגִּיעוֹ,

אֶל הַשְּׁקָתוֹת הָעוֹמְדוֹת בִּמְבוֹא הָאֲפָר רַב-הַחֶמֶד.

אֶפֶס אַחַר שֶׁהֵיטִיב הַפָּרוֹת הַגּוֹעוֹת לְהַשְׁבִּיעַ    105

בָּעֲשָׂבִים, וּכְנָסָן לַמִּכְלָה בִּצְפִיפוּת כֻּלָּן יַחַד

צֶמַח הַלּוֹטוֹס לִלְעוֹס וְגֹמֶא רָטֹב מִטַּל-שַׁחַר, –

אֵשׁ לְהַדְלִיק הִתְכּוֹנֵן וַיִּצְבֹּר הָעֵצִים לוֹ בְּשֶׁפַע;

בַּד מְפֹאָר שֶׁל דַּפְנָה אָז לָקַח וּבְסַכִּין הִקְצִיעָהוּ,

עַד שֶׁהִתְאִים בְּיָדוֹ, – וְתִמְרוֹת אֵשׁ-עָשָׁן הִתְאַבָּכוּ.       110

כִּי הָרִאשׁוֹן הוּא הֶרְמֵס שֶׁהִמְצִיא עֵץ מַצִּית וְשַׁלְהֶבֶת.[6]

רֹב שְׁבָבִים יְבֵשִׁים בְּתוֹךְ חֲפִירָה שֶׁבָּאָרֶץ

לַעֲרֵמָה גְּדוּשָׁה הוּא עָרַךְ, וְהָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת

חִישׁ הִתְלַקְּחָה וַתִּשְׁלַח אֱלֵי מֶרְחַקִּים לְשׁוֹן-לַהַב.

 

   כֹּח הֵפַיְסְטוֹס הָרָם עוֹדֶנּוּ מַבְעִיר הַשַּׁלְהֶבֶת, –          115

וֶאֱלֵי אֵשׁ הַמְּדוּרָה שְׁתֵּי פָרוֹת מְגֻדְּלוֹת הַקַּרְנַיִם

חוּצָה מָשַׁךְ מְהַמּוֹת, וְעָמַד לוֹ כָּל עֹצֶם כֹּחֵהוּ.

אַרְצָה נוֹשְׁמוֹת בִּכְבֵדוּת, הִפִּיל עַל גַּבָּן אֶת הַשְּׁתַּיִם

וַיְגַלְגְּלֵן וַיַּטֵּן וְאֶת חוּט שִׁדְּרָתָן אָז הִבְקִיעַ.

מַעַשׂ רָדַף אַחַר מַעַשׂ: בָּתַר הַבָּשָׂר רַב-הַחֵלֶב    120

וַיִּתְקָעוֹ עַל שְׁפוֹדִים עֵצִים עֲשׂוּיִים, וְאָז יַחַד

גַּב מְשֻׁבָּח הוּא צָלָה עִם בָּשָׂר וְדָמִים שֶׁהִשְׁחִירוּ

בָּאִיצְטוֹמְכָה וְהִנִּיחַ בּוֹ בַּמָּקוֹם עֲלֵי אָרֶץ.

אַךְ אֶת עוֹרוֹת הַבְּהֵמוֹת מָתַח וְשָׁטַח עַל צוּק סֶלַע,

שָׁמָּה עוֹדָם מֻנָּחִים, אַחֲרֵי שֶׁדּוֹרוֹת כְּבָר נָקָפוּ,            125

עֵת אֲרֻכָּה מִנִּי אָז בְּלִי הֶפְסֵק – וּמִיַּד אַחֲרֵי זֶה

אֶת הַנְּתַחִים הַשְּׁמֵנִים בְּנֶפֶשׁ שְׂמֵחָה וְצוֹהֶלֶת

שָׂם עַל מִשְׁטַח אֲבָנִים וְחִלְּקָם שָׁם לִשְׁנֵים עָשָׂר חֵלֶק

בַּגּוֹרָלוֹת, וְעָשָׂה בְּלִי מוּם כָּל מָנָה וּמֻשְׁלָמֶת.

אֵת הַבָּשָׂר הַקָּדוֹשׁ חָשַׁק אָז הֶרְמֵס רַב-הַשֶּׁבַח,           130

יַעַן הָרֵיחַ גֵּרָהוּ עַל אַף הֱיוֹתוֹ בֶּן-אַלְמָוֶת,

רֵיחַ נִיחוֹחַ עָרֵב, אַךְ לִבּו לֹא נִפְתָּה מְלֵא-הָאֹמֶץ,

חֵרֶף עָצְמַת תְּשׁוּקָתוֹ תֵת אֶל פִּיו הַקָּדוֹשׁ מִן הָאֹכֶל.[7]

אֶפֶס אֶל תּוֹךְ הַמִּכְלָּה גְבוֹהַת הַתִּקְרָה אֶת הַחֵלֶב

גַּם הַבָּשָׂר אֶת כֻּלּוֹ חִישׁ צָבַר וּתְנוּפָה הֱנִיפָהוּ –            135

אוֹת לַגְּנֵבָה בִּנְעוּרָיו – וְעֵצִים יְבֵשִׁים אָסַף שָׁמָּה

וּבַעֲשַׁן הַמְּדוּרָה כִּלָּה כָּל פַּרְסָה, כָּל גֻּלְגֹּלֶת.

 

   אֶפֶס אַחַר אֶת כָּל-אֵלֶּה הִשְׁלִים כַּיָּאוּת בֶּן-הַנֶּצַח,

חָשׁ וְהִשְׁלִיךְ סַנְדַּלָּיו אֱלֵי אַלְפֵיאוֹס גְּדָל-הַזֶּרֶם,

רֶמֶץ הָאֵשׁ הוּא כִבָּה וּפִנָּה אֶת כָּל אֵפֶר הַדֶּשֶׁן.  140

לַיְלָה כֻּלּוֹ טָרַח בְּהָאִיר יְפִי-נֹגַהּ סֶלֵנֵי,

אֶפֶס עִם בֹּקֶר חָזַר אֶל שִׂיאֵי הֶהָרִים שֶׁל קִילֵנֵי.

חִישׁ גַּם הִגִּיעַ, וְאִישׁ לֹא פְגָשׁוֹ בְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ –

לֹא מֵאֵלִים בְּנֵי-הָאֹשֶׁר וְלֹא בֶּן-תְּמוּתָה מִבְּנֵּי חֶלֶד,

אַף הַכְּלָבִים לֹא נָבְחוּ, וּבֶן-זֶוְסְ, הוּא הֶרְמֵס רַב-הַיֶּשַׁע,           145

דֶּרֶךְ מַנְעוּל הַמָּבוֹא נִדְחַק מִתְכַּוֵּץ אֶל הַבַּיִת

חֶרֶשׁ כְּרוּחַ הַקַּיִץ, כְּאֵד הַמְרַחֵף עֲלֵי אָרֶץ.

מִן הַמְּעָרָה בְּרַגְלָיו בַּלָּאט אֶל הַדְּבִיר רַב-הַשֶּׁפַע

לֶכֶת הֵישִׁיר, אַךְ שָׁאוֹן, כְּהוֹלְכִים עַל קַרְקַע, לֹא הִשְׁמִיעַ.

לַעֲרִיסָה חִישׁ נִכְנַס הֶרְמֵס הַמְהֻלָּל וַיִּשְׁכַּב בָּהּ,             150

בַּעֲטוֹתוֹ חִתּוּלָיו מִסָּבִיב לִכְתֵפָיו, כְּמוֹ יֶלֶד

רַךְ בְּיָמִים, וּמְשַׂחֵק בַּשְׂמִיכָה שֶׁכִּסְּתָה אֶת בִּרְכֵּיהוּ

נָח, וּבְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית חִבֵּק אֶת נִבְלוֹ הַיָּקָר לוֹ.

אַךְ מֵאִמּוֹ הָאֵלָה לֹא נִסְתַּר זֶה הַאֵל, וַתַּגֵּד לוֹ:

 

      אֵיךְ זֶה, מַרְבֵּה הַמְּזִמּוֹת! מֵהֵיכָן בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל לַיְלָה         155

בָּאתָ, עוֹטֵה הַחֻצְפָּה?  רַק זֹאת עוֹד עָלֶיךָ אֶחְשֹׁבָה,

כִּי בְחַבְלֵי אֵיתָנִים קְשׁוּרִים מִסָּבִיב לִצְלָעֶיךָ

יַד בֶּן-לֵטוֹ תְּנִיסְךָ חִישׁ קַל אֶל מֵעֵבֶר לַפֶּתַח,

אוֹ בַּבְּקָעוֹת תְּשׁוֹטֵט וּבְגֵזֶל יָדֶיךָ תִּשְׁלָחָה.

סוּרָה אֵפוֹא!  לְמַרְבֵּה הַדְּאָגָה הֵן אָבִיךָ עָשֶׂךָ –            160

פֶּגַע לִבְנֵי הַתְּמוּתָה וּלְאֵלֵי הָאַלְמָוֶת גַּם יָחַד.

 

   בַּאֲמָרִים עַרְמוּמִים עָנָה לָהּ הֶרְמֵס אָז וַיֹּאמֶר:

מַה זֶה, אִמִּי, אֵימָתֵךְ כֹּה תַּפִּילִי עָלַי, כְּעַל יֶלֶד

רַךְ בְּיָמִים, שֶׁלִּבּוֹ לֹא יַרְבֶּה לְהַכִּיר פֹּעַל-אָוֶן –

יֶלֶד מוּג-לֵב הַפּוֹחֵד מֵאִמּוֹ בִּדְבָרִים תּוֹכִיחֶנּוּ? 165

אֶפֶס אֲנִי עוֹד אֶמְצָא מִכָּל תַּחְבּוּלוֹת הַמְשֻׁבַּחַת,

אֵיךְ גַּם אוֹתִי גַם אוֹתָךְ תָּמִיד לְכַלְכֵּל, לֹא נֵשֵׁב פֹּה

בֵּין הָאֵלִים בְּנֵי הַנֵּצַח רַק אָנוּ הַשְּׁנַיִם בְּחֶסֶר

שַׁי וּפֻלְחַן תְּפִלָּה, כַּאֲשֶׁר תְּצַוִּי בִּדְבָרַיִךְ.

טוֹב בִּידִידוֹת לְבַלּוֹת תָּמִיד עִם בְּנֵי הָאַלְמָוֶת    170

וּלְהִתְעַנֵּג עַל רֹב שֶׁפַע וִיבוּל מִלָּשֶׁבֶת בַּבַּיִת

בַּאֲפֵלַת הַמְּעָרָה; וְגַם בְּכָבוֹד וּפְאֵר-טֶכֶס –

אֶל מַעֲלַת הַקְּדֻשָׁה כָּאַפֹּלּוֹן אַגִּיעַ גַּם אָנִי.

אַךְ אִם אָבִי אֶת כָּל אֵלֶּה מִמֶּנִי יִמְנַע, אֲנַסֶּה אָז –

הֵן בְּכֹחִי הוּא – לִהְיוֹת לְרֹאשָׁם שֶׁל חוֹמְסִים אַנְשֵׁי-אָוֶן.        175

אָז אִם בְּנָהּ רַב-הַפְּאֵר שֶׁל לֵטוֹ יְרַגֵּל – יִמְצָאֵנִי,[8]

נֵזֶק גָּדוֹל עוֹד מִזֶּה – חוֹשְׁבַנִי – כִּי בוֹא יְבוֹאֶנּוּ:

כִּי אֶל פִּיתּוֹן אֶהֱלֹךְ, אֶל בֵּיתוֹ הַגָּדוֹל שָׁם אַבְקִיעַ,[9]

וַחֲצוּבוֹת הֲדוּרוֹת לָרֹב וּדְוָדִים לִי אֶחְמֹסָה,

שֶׁפַע זָהָב וּבַרְזֶל לָטוּשׁ וּמַבְרִיק בִּבְרַק זֹהַר,     180

אַף מַלְבּוּשִׁים לְמַכְבִּיר – אִם תִּרְצִי הֵן תִּרְאִי בְּעֵינַיִךְ.

 

   כֹּה שׂוֹחֲחוּ זֶה עִם זֶה וּדְבָרִים בֵּינֵיהֶם הֶחֱלִיפוּ

בֶּן הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס, בֶּן זֶוְסְ, וְזוֹ מָיָה הַגְּבֶרֶת,

עַד שֶׁאֵאוֹס, הַנּוֹלֶדֶת עִם שַׁחַר הָאִיר לִבְנֵי-מָוְתָה,

קָמָה מֵהָאוֹקְיָנוֹס עֲמֹק הַזְּרָמִים, וְאַפֹּלּוֹן         185

אֶל אוֹנְחֵסְטוֹס אָז הִגִּיעַ, אֱלֵי הַחֹרְשָׁה הַנִּכְסֶפֶת,

זוֹ הַמֻּקְדֶשֶׁת לִגְדָל-הַסְּאוֹן הַתּוֹמֵךְ מוֹסְדֵי אָרֶץ.[10]

שָׂב שָׁם מָצָא שֶׁרָעָה בִּמְבוֹא חֲצֵרוֹ אֶת הַפֶּרֶא.[11]

רַב הַתְּהִלָּה בֶּן-לֵטוֹ פָּתַח בִּדְבָרִים וַיַּגֵּד לוֹ:

   הוֹי, הַזָּקֵן הַמְכַלֶּה אֶת קוֹצֵי אוֹנְחֵסְטוֹס הַמְעֻשֶּׂבֶת,             190

בָּאתִי בְקָרִי לְחַפֵּשׂ מִנִּי פִּיֶּרִיָה עַד הֵנָּה,

אֵלֶּה פָּרוֹת הֵן כֻּלָּנָה – וְקֶרֶן כֻּלָּן מְסֻלְסֶלֶת –

מֵעֲדָרַי; לְבָדָד רָעָה שָׁם הַפָּר שְׁחוֹר-הַצֶּבַע,

וּמֵאָחוֹר הִתְהַלְּכוּ הַכְּלָבִים בְּהִירֵי-הָעֵינַיִם –

הֵם אַרְבָּעָה, כִּבְנֵי אִישׁ תְּמִימִים בְּדֵעָה, וְשָׂרְדוּ לִי       195

גַּם הַכְּלָבִים גַּם הַפָּר – וּמַפְלִיא הַדָּבָר וּמַתְמִיהַּ!

עִם שְׁקִיעָתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ מִיָּד הַפָּרוֹת נֶעֱלְמוּ

מִן הַמִּרְעֶה הַמָּתוֹק, מִנִּי הָאֲפָר רַךְ-הַדֶּשֶׁא.

אָנָּא הַשָּׂב בֶּן דּוֹרוֹת שֶׁחָלְפוּ, לִי הַגֵּד, אִם רָאִיתָ

אִישׁ בְּעִקְבוֹת פָּרוֹתַי צוֹעֵד וְעוֹשֶׂה אֵת דַּרְכֵּהוּ. 200

 

פִיו אָז פָּתַח הַזָּקֵן, וַיַּעַן דָּבָר לוֹ וַיֹּאמֶר:

הוֹי, יַקִּירִי, הֵן יִקְשֶׁה לָאָדָם בִּלְשׁוֹנוֹ לְהַבִּיעַ

כֹּל שֶׁיִּרְאֶה בָּעֵינַיִם – רַבִּים נוֹדְדִים עֲלֵי דֶרֶךְ.

יֵשׁ רָב-רָעוֹת יַחְרְשׁוּ, וְיֵשׁ שֶׁלְּחֶסֶד יָבוֹאוּ,

אֶפֶס מְאֹד הֵן יִקְשֶׁה לְהַכִּיר כָּל אֶחָד וְלָדַעַת.    205

פֹּה אָנֹכִי יוֹם כֻּלּוֹ עֲדֵי שְׁקִיעָתָה שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ

נִיר הַגְּפָנִים מִסָּבִיב בְּתוֹךְ שֶׁטַח הַכֶּרֶם עָדַרְתִּי.

יֶלֶד, אִישִי הַנִּכְבָּד, נִדְמֶה לִי רָאֹה כִּי רָאִיתִי –

מִי הוּא בָּרוּר לֹא אֵדָעָה – בָּא עִם פָּרוֹת יְפוֹת-קֶרֶן,

יֶלֶד-תִּינוֹק עִם מַטֶּה פּוֹסֵעַ מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר,        210

הוּא לְאָחוֹר נְהָגָן בִּהְיוֹת רָאשֵׁיהֶן מוּל פָּנֵיהוּ.

 

   שָׂח הַזָּקֵן, וְאַפֹּלּוֹן שָׁמַע וַיְמַהֵר אֱלֵי דֶרֶך.

עוֹף פְּרוּשׂ-כָּנָף לוֹ נִרְאָה אָז, וְתֵכֶף יָדַע גַּם יָדוֹעַ,[12]

כִּי הַגַּנָּב הַנּוֹכֵל בֶּן זֶוְסְ בֶּן קְרוֹנוֹס הִנֵּהוּ.

אֶת פְּעָמָיו אָז הֵחִישׁ הַשַּׂר בְּנוֹ-זֶוְסְ הוּא אַפֹּלּוֹן            215

אַרְצָה הַקֹּדֶשׁ שֶׁל פִּילוֹס חַפֵּשׂ בְּקָרוֹ כְּבַד-הַרֶגֶּל,

בַּעֲטוֹתוֹ עֲרָפֶל אַרְגָּמָן עֲלֵי רֹחַב כְּתֵפֵיהוּ.

בָּעֲקֵבוֹת אָז הִרְגִּישׁ הַמַּרְחִיק-וּפוֹגֵעַ וַיֹּאמֶר:

 

   אוֹי, מַה עֵינַי תֶּחֱזֶינָה, פֶּלֶא גָּדוֹל מִכָּל פֶּלֶא!

אֵלֶּה אָמְנָם עֲקֵבוֹת שֶׁל פָּרוֹת מַיְשִׁירוֹת הַקַּרְנַיִם,        220

אַךְ לְאָחוֹר מוּסַבּוֹת אֶל כִּכַר הָעִירִית הַפּוֹרַחַת,[13]

יֵשׁ גַּם רִשְׁמֵי צְעָדִים – לֹא לְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה הוּא הַצַּעַד,

לֹא לָאֲרִי, לֹא לַדֹּב וְלֹא לִזְאֵבִים כֵּהֵי-צֶבַע,

כֵּן גַּם לֹא צַעַד קֶנְטַוְרוֹס סְבוּךְ-רַעֲמָה, כִּמְדֻמַּנִי.[14]

מִי הוּא אֵפוֹא בְּרַגְלָיו הַזְּרִיזוֹת כֹּה מַפְלִיא וּפוֹסֵעַ,       225

וַאֲיוּמּוֹת פְּסִיעוֹתָיו מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁל הַדָּרֶךְ.

 

   אָץ בְּאָמְרוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה הַשַּׂר בְּנוּ-זֶוְסְ הוּא אַפֹּלּוֹן,

עַד אֶל קִילֵנֵי הִגִּיעַ, לָהָר הֶעָטּוּר עֲצֵי יַעַר,

אֶל מְעָרַת הַסְּלָעִים עֲמֻקַּת-הַצְּלָלִים, שָׁם הַנִּמְפָה

הַאֱלֹהִית אֵת הַיֶּלֶד לְזֶוְסְ בֶּן-קְרוֹנוֹס יָלָדָה.      230

רֵיחַ נִיחוֹחַ נָדַף בָּהָר הַקָּדוֹשׁ מִכָּל עֵבֶר,

בֹּשֶׂם-עֶרְגָּה, וְרַב כֶּבֶשׁ דַּק-רֶגֶל רָעָה שָׁם בָּעֵשֶׂב.

אֶל הַמְּעָרָה הַמְעֻרְפֶּלֶת נֶחְפַּז וְיָרַד עַל סַף-אֶבֶן

הוּא בִכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הַמַּרְחִיק-וּפוֹגֵעַ אַפֹּלּוֹן.

 

אֶפֶס בְּעֵת שֶׁבֶּן-זֶוְסְ רָאָה בְעֵינָיו אֶת אַפֹּלּוֹן,     235

אֵת הַמַּרְחִיק-וּפוֹגֵעַ בִּגְלַל פָּרוֹתָיו בָּא בְּקֶצֶף –

בַּחִתּוּלִים הִתְכַּנֵּס מְקֻטְּרֵי הַבְּשָׂמִים, וּכְמוֹ אֵפֶר

הַמַּעֲלִים מִסָּבִיב בְּגֶזַע הָעֵץ רָב-הָרָמֶץ, –

כֵּן הִתְעַטֵּף גַּם הֶרְמֵס בִּרְאוֹתוֹ בְעֵינָיו אֶת אַפֹּלּוֹן.

הוּא כְּעוֹלָל מֵרַחְצָה כִּוֵּץ הַזְּרוֹעוֹת, הָרַגְלַיִם,    240

גַּם אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹכוֹ, וּכְשׁוֹאֵף לְשֵׁנָה מְעַנֶּגֶת

נָח בְּעַרְשׂוֹ – אִם כִּי עֵר – מַחֲזִיק בֵּיִת-שֶׁחְיוֹ אֶת נִבְלֵהוּ.

אֶפֶס בֶּן-זֶוְסְ וְלֵטוֹ הִכִּירָם – מֵעֵינָיו לֹא נֶעְלָמוּ

בַּת הֶהָרִים הַנֶּהֱדֶרֶת, הַנִּמְפָה, וּבְנָהּ שֶׁאָהֲבָה,

יֶלֶד-תִּינוֹק מְחֻתָּל בְּנִכְלֵי עֲרוּמִים וּבְרָב-שֵׂכֶל.  245

הוּא בְתוֹךְ בֵּיִת הַמִּדּוֹת בָּדַק כָּל זָוִית וְכָל קֶרֶן,

אַף בְּמַפְתֵּחַ מַבְרִיק שְׁלֹשָׁה אָז פָּתַח תָּאֵי סֵתֶר –

אֵלֶּה מְלֵאִים הָיוּ נֶקְטַר וְאֹכֶל אַמְבְּרוֹסְיָה נִכְסֶפֶת;

רֹב אוֹצְרוֹת-פָּז וְרֹב כֶּסֶף בָּהֶם נִצְבְּרוּ נֶאֱגָרוּ,

גַם רֹב שְׂמָלוֹת שֶׁל הַנִּמְפָה, שִׂמְלוֹת אַרְגָּמָן וְגוֹן-כֶּסֶף –            250

כֹּל כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא בְּבָתֵּי הָאֵלִים בְּנֵי-הָאֹשֶׁר.

אֶפֶס אַחַר שֶׁכִּלָּה לְחַפֵּשׂ בְּפִנּוֹת כָּל הַבַּיִת,

שָׂח בִּדְבָרִים בֶּן-לֵטוֹ אֶל הֶרְמֵס הַמְהֻלָּל וַיַּגֵּד לוֹ:

 

   יֶלֶד שׁוֹכֵב בְּעַרְשׂוֹ, מַעֲשֵׂה פָּרוֹתַי לִי הַגִּידָה

תֵּכֶף, לְמַעַן בְּרִיב שֶׁלֹא כַיָּאוּת לֹא נָבוֹאָה,        255

כִּי אֱלֵי אֹפֶל הַטַּרְטָרוֹס אֶשָּׂאֲךָ אֲטִילֶךָ,

אֶל מֵחְשַׁכִּים אֲיֻמִּים לְלֹא יֶשַׁע, וְלֹא יוֹצִיאוּךָ

אוֹר הָעוֹלָם שׁוּב לִרְאוֹת לֹא אִמְּךָ הוֹרָתְךָ, לֹא אָבִיךָ –

תַּחַת הָאָרֶץ תָּנוּד כְּמַנְהִיג קְטַנֵּי-אִישׁ אֲשֶׁר שָׂמָּה.[15]

 

   לוֹ בְּאִמְרֵי עֲרוּמִים הֵשִׁיב אָז הֶרְמֵס וְהִבִּיעַ:  260

מַה זֶּה קָשׁוֹת תְּדַבֵּר, בֶּן לֵטוֹ, בְּמִלִּים כְּמוֹ אֵלֶּה?

אֶת בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה לְחַפֵּשׂ אֵיךְ עַד הֵנָּה הִגַּעְתָּ?

לֹא שֶׁרָאִיתִי, לֹא שֶׁשָּׁמַעְתִּי וּמְאוּם לֹא הֻגַּד לִי,

אֵין לִי דָבָר לְהוֹדִיעַ, וּשְׂכַר הוֹדָעָה לֹא אַרְוִיחַ.

גַּם לֹא אֶדְמֶה לְאִישׁ-זְרוֹעַ גּוֹנֵב הַבָּקָר בְּכֹחֵהוּ, 265

לֹא פָּעֳלִי זֶה – אוֹתִי עִנְיָנִים אֲחֵרִים יַעֲסִיקוּ:

כִּי לְשֵׁנָה אֶדְאֲגָה, עַל חֲלֵב הוֹרָתִי אֶחֱשֹׁבָה,

שֶׁכֶם עֲטֹף בְּחִתּוּל וּרְחֹץ אֶת גּוּפִי בְּחֹם-מַיִם.

חַס לְךָ פֶּן יִוָּדַעַ בְּשֶׁלְמָה מְרִיבָה זוֹ פָּרָצָה,

יַעַן פְּלִיאָה גְדוֹלָה זֹאת תִּהְיֶה בְּעֵינֵי בְנֵי-הַנֵּצַח:           270

"רַךְ שֶׁנּוֹלַד זֶה עַתָּה עָבַר וְנִכְנַס בִּמְבוֹא-שַׁעַר

עִם בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה!" הֵן לֹא נְכוֹנָה בִּלְשׁוֹנֶךָ!

רֶגֶל רַכָּה לִי – הֵן תְּמוֹל לֵדָתִי – וְקָשָׁה לָהּ הָאָרֶץ.

אַךְ אִם תֹּאבֶה, בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִי אֶשָּׁבַע שְׁבוּעַת-אֹמֶן:

אֵין בִּי אַשְׁמָה – הָאֲמִינָה – כִּי לֹא אָנֹכִי שֶׁגָּנַבְתִּי,        275

אַף אֲחֵרִים לֹא רָאִיתִי גּוֹנְבִים בְּקָרְךָ מֵהַעֵדֶר –

כֹּל שֶּׁיִּהְיֶה הַבָּקָר – לְשֵׁמַע אָזְנִי רַק שְׁמַעְתִּיהוּ.

כָּכָה אָמַר וְיָרָה מֶבָּטִים נִמְרָצִים בְּעֵינֵיהוּ,

בַּהֲנִיעוֹ גַבּוֹתָיו, לַצְּדָדִים הִסְתַּכֵּל, לְכָל עֵבֶר,

עֵת לַדְּבָרִים הַבְּטֵלִים הֶאֱזִין בִּשְׁרִיקָה מְמֻשֶּׁכֶת.          280

 

   לוֹ בִצְחוֹק נַחַת הֵשִׁיב הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ אַפֹּלּוֹן:

הָהּ, הָרַמַּאי הֶעָרוּם הַמְפַתֶּה בְּחֶלְקַת לְשׁוֹנֵהוּ,

לֹא רַק אַחַת – אֲדַמֶּה – לְבָתִּים הֲדוּרִים בַּמַּחְתֶּרֶת

בָּאתָ הַלֵּיל וְהוֹשַׁבְתָּ שׁוֹכְנָם בְּעֵירוֹם עֲלֵי אָרֶץ,

כִּי בְתוֹכָם הַסְּדָרִים בְּלִי שָׁאוֹן וּבְלִי רַעַשׁ חוֹלַלְתָּ;        285

עַל הָרוֹעִים הָרַבִּים שׁוֹכְנֵי הַשָּׂדוֹת שֹׁד תָּבִיאָה,

עֵת לְבָשָׂר תִּתְאַוֶּה וּבֵינוֹת לֶהָרִים בְּתוֹךְ עֵמֶק

עֵדֶר בָּקָר בָּא מוּלְךָ, אוֹ עֵדֶר כְּבָשִׂים עֲבֵי צֶמֶר.

הָבָה אֵפוֹא – וְאִם לֹא – בְּלִי הָקִיץ זֹאת שְׁנָתְךָ לְךָ תֶּהִי –

מֵעַרְשְׂךָ מַהֵר קוּמָה, אַתָּה הֶחָבֵר לִשְׁחוֹר-לַיְלָה.          290

גַּם בֶּעָתִיד זֶה יִהְיֶה גוֹרָלֵךְ בֵּין בְּנֵי-הָאַלְמָוֶת:

"רֹאשׁ לַלִּסְטִים" הוּא הַשֵּׁם בּוֹ כָּל הַיָּמִים יְכַנוּךָ.

 

   כֹּה אָמַר פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן וַיָּרֶם לָשֵׂאת אֶת הַיֶּלֶד.

אַךְ הַגִּבּוֹר אַרְגֵיפוֹנְטֵס מוּרָם וְעָמוּס בְּיָדֵיהוּ

יַחַד הָגָה וְעָשָׂה – מוֹפֵת לְפָנָיו חִישׁ שִׁלֵּחַ:        295

צִיר מְחֻצָּף וּמְגֻּשָּׁם הַשָּׁלוּחַ שָׁרֵת אֶת הַבֶּטֶן,[16]

וְיִתְעַטֵּשׁ אַחֲרָיו חִישׁ מַהֵר, וּבִשְׁמֹעַ אַפֹּלּוֹן

הָעֲטִישָׁה, מִיָּדָיו אֶת הֶרְמֵס הַמְפֹאָר הִפִּיל אַרְצָה.

אָז לְפָנָיו הוּא יָשַׁב, אַף-עַל-פִּי שֶׁנֶּחְפַּז אֱלֵי דֶרֶך,

וּבִדְבָרִים שֶׁל לִגְלוּג פָּנָה אֶל הֶרְמֵס וַיַּגֵּד לוֹ:      300

 

   אַל דְּאָגָה, בֶּן-חִתּוּל, בֶּן זֶוְסְ אֲשֶׁר מָיָה יָלָדָה,

אֶת פָּרוֹתַי אַדִּירוֹת הַגֻּלְגֹּלֶת הוֹדוֹת לְמוֹפְתֶיךָ

אֵלֶּה אֶמְצָא, וְאַתָּה הוּא אֲשֶׁר מוֹרֵה-דֶּרֶךְ לִי תֶּהִי!

 

   כָּכָה אָמַר, וְהֶרְמֵס הַקִּילֵנִי קָפַץ עַל רַגְלֵיהוּ.

לֶכֶת מִהֵר בְּהַדְּקוֹ בִּשְׁתַּיִם יָדָיו לָאָזְנַיִם            305

אֶת הַחִתוּל בּוֹ כְתֵפָיו הָעֳטָפוּ.  וְכָכָה הִבִּיעַ:

 

   אָן, הַמַּרְחִיק וְקוֹלֵעַ, הָעַז בָּאֵלִים, תִּשָּׁאֵנִי?

מַה בַּעֲבוּר פָּרוֹתֶיךָ יִחַר כֹּה אַפְּךָ וּתְעַנֵּנִי?

הָהּ, מִי יִתֵּן וְיֹאבַד כָּל מִין הַבָּקָר מִן הָאָרֶץ!

אֵת בְּקָרְךָ לֹא גָנַבְתִּי וְגַם אֲחֵרִים לֹא רָאִיתִי – 310

כֹּל שֶׁיִּהְיֶה הַבָּקָר – לְשֵׁמַע אָזְנִי רַק שְׁמַעְתִּיהוּ.

הָבָה אֵפוֹא וְאֶל זֶוְסְ בֶּן קְרוֹנוֹס רִיבֵנוּ נַגִישָׁה.

 

   כָּךְ אֵת פִּרְטֵי הַמַּחְלֹקֶת בָּרֵר עוֹד הוֹסִיפוּ הַשְּׁנַיִם –

אִישׁ הַכְּבָשִׁים זֶה הֶרְמֵס וּבְנָהּ שֶׁל לֵטוֹ רַב הַזֹּהַר –

אַךְ לְהַשְׁלִים לֹא יָכְלוּ, כִּי אָכֵן זֶה בְּעֹז תְּקָפָהוּ,            315

אֵת הַמְהֻלָּל אֶת הֶרְמֵס בִּגְלַל פָּרוֹתָיו – לֹא בְלִי-צֶדֶק –

וּמִצִּדּוֹ בִנְכָלִים, בְּעָרְמַת מְזִמּוֹת וּבְרָב-שֵׂכֶל

זֶה הַקִילֵנִי אָבָה לְרַמּוֹת אֶת אֵל-קֶשֶׁת-הַכָּסֶף.

אַךְ בְּמַרְבֵּה-תַּחְבּוּלוֹת פָּגַע רַב-הַנֵּכֶל הַפָּעַם.

אָץ אֵפוֹא לֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַחוֹל, מִתְקַדֵּם וּפוֹסֵעַ,    320

הוּא לְפָנִים, וּבֶן זֶוְסְ, הַבֵּן שֶׁל לֵטוֹ, אַחֲרֵיהוּ.

חִישׁ אֶל פִּסְגַּת הָאוֹלִימְפּוֹס, הָהָר רַב-הַבֶּשֶׂם, הִגִּיעוּ,

אֶל אֲבִיהֶם בְּנוֹ-קְרוֹנוֹס, בְּנֵי זֶוְסְ הַכְּלוּלִים בְּתִפְאֶרֶת,

כִּי לִשְׁנֵיהֶם גַּם יַחְדָו מֹאזְנֵי הַמִּשְׁפָּט שָׁם הוּכָנוּ.

לאספה באולימפוס עטור השלגים בני הנצח 325

אז נקהלו בהופיע אאוס בעלת כס-הכתם.

 

   וַיִּתְיַצְּבוּ חִישׁ הֶרְמֵס וְאַפֹּלּוֹן אֶל-קֶשֶׁת-הַכֶּסֶף

אֵצֶל בִּרְכֵּיהוּ שֶׁל זֶוְסְ, וַאֲזַי אֶת בְּנוֹ רַב הַזֹּהַר

זֶוְסְ הַמַּרְעִים בַּמְּרוֹמִים שָׁאַל בִּדְבָרִים וַיַּגֵּד לוֹ:

פוֹיְבּוֹס, מֵאַיִן אִתְּךָ בִּזַּת אַבִּירִים זוֹ תָּבִיאָה,   330

יֶלֶד, עַתָּה זֶה נוֹלַד, הַדּוֹמֶה לְכָרוֹז בְּמַרְאֵהוּ?

עֵסֶק חָשׁוּב הִנֵּה בָא בִּפְנֵי אֲסֵפַת בְּנֵי-הַנֵּצַח.

 

   לוֹ אָז עָנָה הַשַּׁלִיט הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ אַפֹּלּוֹן:

תֵּכֶף, אָבִי, הֵן תִּשְׁמַע דָּבָר שֶׁלֹּא קַל לְבַטְּלֵהוּ,

חֵרֶף הַגְּנַאי, כִּי אֲנִי לְבַדִּי רַק אֹהַב הַמַּלְקֹחַ.     335

אֶת הַתִּינוֹק הַלָּזֶה, הוֹלֵל רַב-פּוֹרֵעַ, מָצָאתִי

בַּהֲרָרִים בְּקִילֵנֵי, עֵת דֶּרֶךְ רַבָּה שָׁם עָבַרְתִּי,

גַּס וּמְחֻצָּף – אֵל אַחֵר שֶׁיִּדְמֶה לוֹ עֲדֶן לֹא רָאִיתִי,

אַף לֹא אֱנוֹשׁ – כָּל-כַּמָּה שֶׁיֵשׁ רַמָּאִים עֲלֵי אָרֶץ.

הוּא מִמִּרְעֵה הַדְּשָׁאִים גָּנַב פָּרוֹתַי לְעֶת-עֶרֶב     340

וַיּוֹלִיכֵן עַל הַחוֹף לְאֹרֶךְ הַיָּם רַב-הַשַּׁאַג

דֶרֶךְ יָשָׁר אֱלֵי פִּילוֹס בִּשְׁנֵי מִינֵי צַעֲדֵי-פֶלֶא,

צַעַד מּוּזָר וּמַתְמִיהַּ – רַק דֵּימוֹן מַזְהִיר חוֹלְלָהוּ.

כִּי אֶת עִקְּבוֹת הַפָּרוֹת הֲפוּכוֹת, מוּסַּבּוֹת אֶל הָאָחוּ,

אֶל הָעִירִית, עוֹד גִּלָּה הָאָבָק הַשָּׁחוֹר, בּוֹ הָטְבָעוּ,         345

אַךְ בְּעַצְמוֹ, הַמְתַעְתֵּעַ, בַּחוֹל שֶׁמֵּעֵבֶר לָאֹרַח –

לֹא עַל רַגְלַיִם וְלֹא עַל יָדַיִם עָשָׂה אֶת דַּרְכֵּהוּ,

רַק בְּעֶזְרַת תַּחְבּוּלָה חֲדָשָׁה הוּא הָלַךְ כְּפוֹסֵעַ –

פֶּלֶא פְּלָאִים! – עַל גַּבֵּי עַנְפֵי אַלּוֹנִים רַכֵּי-צֶמַח.

עַד שֶׁצָּעַד אַחֲרֵי בְקָרוֹ בַּחוֹלוֹת עַל הָאָרֶץ,         350

כָּל עִקְּבוֹתָם בָּאָבָק בְּרוּרוֹת נִתְגַּלּוּ לָעֵינַיִם,

אֶפֶס אַחַר שֶׁעָבַר אֶת כָּל אֹרֶךְ הַחוֹל שֶׁבַּדֶרֶךְ,

חִישׁ נְתִיבֵי הַפָּרוֹת וְגַם נְתִיבָיו הֶעֱלִימָה

הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה, וְאוּלָם בֶּן-חֲלוֹף אָז רָאָהוּ,

אֵיךְ אֱלֵי פִּילוֹס יָשָׁר נָהַג בְּקָרוֹ רְחַב-הַמֵּצַח.    355

אַךְ לְאַחַר שֶׁהִצְפִּין פָּרוֹתָיו בַּחֲשַׁאי בִּמְקוֹם-סֵתֶר

וּבְמַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים וָנֵכֶל הַבַּיְתָה הִגִּיעַ –

חָשׁ וְשָׁכַב בְּעַרְשׂוֹ דוֹמֵם כְּמוֹ לֵיל-הַצַּלְמָוֶת,

בַּאֲפֵלַת הַמְּעָרָה הַכֵּהָה, לִרְאוֹתוֹ אַף הַנֶּשֶׁר

חַד הַמַּבָּט לֹא יַצְלִיחַ; שָׁמָּה לָרֹב בְּיָדֵיהוּ          360

אֵת הָעֵינַיִם שִׁפְשֵׁף בְּתָכְנוֹ פֹּעַל-אָוֶן וָנֵכֶל.

אַךְ אֵת דְּבָרָיו בְּלִי הִסּוּס יָשָׁר הוּא אָמַר וְהִבִּיעַ:

לֹא שֶׁרָאִיתִי, לֹא שֶׁשָּׁמַעְתִּי וּמְאוּם לֹא הֻגַּד לִי,

אֵין לִי דָּבָר לְהוֹדִיעַ, וּשְׂכַר הוֹדָעָה לֹא אַרְוִיחַ.

 

   אֵלֶּה הִגִּיד וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ הָאֵל פוֹיִבּוֹס אַפֹּלּוֹן.           365

אַךְ מִצִּדּוֹ אָז הֶרְמֵס הֵשִׁיב אֲמָרָיו לוֹ וַיֹּאמֶר –

הוּא אֶל בֶּן-קְרוֹנוֹס פָּנָה הַמּוֹשֵׁל עֲלֵי כָּל בְּנֵי-הַנֵּצַח:

 

   זֶוְסְ מוֹלִידִי, אָנֹכִי הָאֱמֶת לְפָנֶיךָ אַגִּידָה,

בֶּן אֱמוּנִים אָנֹכִי, וּלְשׁוֹנִי לֹא תֵּדַע דִּבְרֵי-שָׁקֶר.

עִם זְרִיחָתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הַיּוֹם אֶל מְקוֹם מְגוּרֵינוּ        370

אֵת בְּקָרוֹ לְחַפֵּשׂ, הַבָּקָר כְּבַד-הָרֶגֶל, הִגִּיעַ;

עֵד רְאִיָּה אוֹ שְׁמִיעָה לֹא הֵבִיא מִן בְּנֵי-הָאַלְמָוֶת,

אַךְ בִּכְפִיָּה גְדוֹלָה לְהוֹדוֹת בַּגְנֵבָה הִכְרִיחַנִי,

וּלְהַשְׁלִיכֵנִי אִיֵּם אֱלֵי רֹחַב הַטַרְטָרוֹס מַטָּה.

יַעַן פּוֹרֵחַ הִנֵּהוּ בִּפֵאֵר חֲמוּדוֹת גִּיל הַנֹּעַר,         375

אֶפֶס אֲנִי – רַק אֶתְמוֹל לֵדָתִי, הֵן יֵיטִיב זֹאת לָדַעַת,

גַּם לֹא יִדְמֶה תָאֳרִי לְגוֹנֵב בְּקָרִים, לְאִישׁ-זְרוֹעַ.

נָא הַאֲמֵן לִי – הַלֹא אָב אוֹהֵב לִי הִנְּךָ לִדְבָרֶיךָ –

כִּי אֶל בֵּיתִי הַפָּרוֹת לֹא הֵבֵאתִי – אֶרְאֶה כֹּה בְּנַחַת –

אַף לֹא עָבַרְתִּי עַל סַף, וֶאֱמֶת הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי.          380

אֵת הָאֵל הֵלְיּוֹס גַּם אֶת שְׁאָר הָאֵלִים אַעֲרִיצָה,[17]

אֶפֶס אוֹתְךָ אֹהֲבָה וּמִמֶּנּוּ אֶפְחַד, וְיָדַעְתָּ:

חַף מִכָּל פֶּשַׁע אֲנִי, וְנָכוֹן הִנְנִי הִשָּׁבֵעַ

אַף בָּאָלָה הַגְּדוֹלָה, בִּפְאֵר שַׁעֲרֵי בְּנֵי-הַנֵּצַח.

פַּעַם אֶגְמֹל עוֹד לַלָּז עַל אֲשֶׁר בִּקְשִׁי-לֵב חֲקָרַנִי, 385

אַף כִּי מִמֶּנִּי יֶאְמַץ – וְאַתָּה לַצָּעִיר תֵּן עֶזְרֶךָ.

 

   כֵּן אַרְגֵּיפוֹנְטֵס אָמַר, הַקִּילֵנִי, קוֹרֵץ בָעֵינַיִם

וּמַחֲזִיק חִתּוּלָיו לְבַל יִשָּׁמְטוּ מִנִּי זְרוּעַ.

זֶוְסְ צְחוֹק גָּדוֹל אָז צָחַק לְמַרְאֶה הַתִּינוֹק הַמְתַעְתֵּעַ,

זֶה הַמַּכְחִישׁ כָּל עִנְיַן הַפָּרוֹת בְּטּוּב-טַעַם וָדָעַת.           390

צַו הוּא נָתַן לִשְׁנֵיהֶם לַחֲדוֹל מִמַּחְלֹקֶת וְיַחַד

אֵת הַבָּקָר לְחַפֵּשׂ, וְהֶרְמֵס הַמַּנְהִיג יוֹרֶה-דֶּרֶךְ,

אַף בְּלִי מַחְשֶׁבֶת זָדוֹן יְגַלֶּה וְיַרְאֶה אֶת הָאָרֶץ,

שָׁמָּה הִצְפִּין עַד עַתָּה הַפָּרוֹת חֲסֻנוֹת-הַגֻּלְגֹּלֶת.

זֶוְסְ בְּרֹאשׁוֹ נִעֲנַע וַיְצַּיֵת לוֹ הֶרְמֵס רַב-הַזֹּהַר,   395

כִּי בְּנָקֵל רְצוֹן זֶוְסְ הָאוֹחֵז בָאַיְגִּיס הִכְנִיעָהוּ.

 

   וַיֵּחָפְזוּ אָז הַשְּׁנַיִם, בְּנֵי זֶוְסְ הַכְּלוּלִים בְּרֹב-יֹפִי,

בָּאוּ אֱלֵי מַעֲבַר אַלְפֵיאוֹס בְּחוֹלוֹת אֶרֶץ פִּילוֹס,

גַּם לַשְּׁדֵמוֹת וְלָרֶפֶת גְבוֹהַת הַתִּקְרָה חִישׁ הִגִּיעוּ,

שָׁם נִשְׁמְרוּ הַבְּהֵמוֹת וְטֻפְּחוּ בַּשָׁעוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה.          400

תֵּכֶף נִכְנַס אָז הֶרְמֵס אֶל תּוֹךְ הַמְּעָרָה שֶׁבַּסֶּלַע

וֶאֱלֵי זֹהַר הַיּוֹם הוֹצִיא הַבָּקָר גְּדַל-הַמֵּצַח.

אַךְ בֶּן-לֵטוֹ מִן הַצַּד הִבְחִין בָּעוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁטָחוּ

עַל כֵּף-הַסֶּלַע הָרָם וַיִּשְׁאַל אֶת הֶרְמֵס רַב-הַשֶּׁבַח:

   אֵיךְ זֶה יָכֹלְתָּ, עָרוּם, הַפְּשֵׁט הַפָּרוֹת אֶת הַשְּׁתַּיִם,     405

רַךְ בִּהְיוֹתְךָ עוֹד, תִּינוֹק שֶׁנּוֹלַד זֶה עַתָּה, וּתְמֵהַנִי,

מַה בֶּעָתִיד עוֹד תִּהְיֶה גְּבוּרָתֶךָ! אֵין אֵפוֹא צֹרֶךְ,

עוֹד כִּי תוֹסִיף וְתִגְדַּל, בֶּן-מָיָה, הַשַּׂר הַקִּילֵנִי!

 

   כָּכָה אָמַר וַיִּקְלַע חֲבָלִים חֲזָקִים בְּיָדֵיהוּ,

[בַּאֲבוֹתָוֹ לַעֲקוֹד אֶת הֶרְמֵס בִּנְצָרִים רַבֵּי-חֹזֶק,[18]         א409

אַךְ לֹא תָּפַס בּוֹ הַחֶבֶל, בַּדֵּי עֵץ-הַשַּׁעַם נָשָׁרוּ,]   ב409

וּלְרַגְלֵיהֶם חִישׁ מַהֵר מִתַּחַת צָמְחוּ מִנֵּי אֶרֶץ –            410

בּוֹ בַּמָּקוֹם הִשְׂתָרְגוּ וְאֵלֶּה עִם אֵלֶּה נִקְלָעוּ,

וַיַּעֲלוּ וַיְכַסּוּ אֶת פָּרוֹת הַשָּׂדֶה אֶת כֻּלָּנָה.

כָּכָה יָעַץ אָז הֶרְמֵס עוֹשֵׂה הָרְמִיָּה, וְאַפֹּלּוֹן

לַמַּחֲזֶה הִשְׁתּוֹמֵם, וְאוּלָם הַגִּבּוֹר אַרְגֵּיפוֹנְטֵס

לָאֲדָמָה בְּעָרְמָה יָרָה מֶבָּטֵי אֵשׁ יוֹקֶדֶת[19]          415

                     – –       

בַּאֲבוֹתוֹ לְהַסְתִּיר.  אַךְ אֶת לֵב בֶּן-לֵטוֹ הַמְּהֻלֶּלֶת,

לֵב הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ, עַל אַף הֱיוֹתוֹ גִבּוֹר-חַיִל,

חִישׁ כְּחֶפְצֵהוּ רִכֵּךְ: בְּתָפְשׂוֹ בְיַד שְׂמֹאל אֶת הַנֵּבֶל,

אֵת מֵיתָרָיו כַּיָּאוּת בָּחַן בַּמַּקּוֹשׁ, וַיַּשְׁמִיעוּ

קוֹל-אַדִּירִים בְּיָדָיו; צָחַק אֲזַי פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן   420

וַיַּעֲלוֹז, כִּי חֶמְדַּת צְלִילֵי הַנְּגִּינָה הַמַּקְסֶמֶת

בָּאָה חָדְרָה אֶל לִבּו, וְתָפַשׂ אֶת נַפְשׁוֹ מֶתֶק-כֹּסֶף

עֵת לָהּ הִקְשִׁיב.  וְהֶרְמֵס – בְּנַגְּנוֹ עַל נִבְלֵהוּ בְּנֹעַם,

אֹמֶץ מִלֵּא אֶת לִבּוֹ וּמִשְּׂמֹאל אֵצֶל פוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן

הוּא הִתְיַצֵּב, וַאֲזַי בְּפָרְטוֹ בִּתְרוּעָה עַל הַנֵּבֶל,   425

שָׁר בְּכָל עֹצֶם קוֹלוֹ – וְעָרַב כֹּה הַקּוֹל שֶׁלִּוָּהוּ –

שָׁר עַל אֵלֵי הָאַלְמָוֶת וְאֶרֶץ שְׁרוּיָּה בְּמוֹ אֹפֶל.

אֵיךְ מִבְּרֵאשִׁית הִתְהַוּוּ וּלְחֶלְקוֹ כָּל אֶחָד אֵיךְ הִגִּיעַ.

בָרִאשׁוֹנָה בְּשִׁירוּ סִפֵּר אֶת שִׁבְּחֵי מְנֵמוֹסִינֵי,[20]

אֵם כָּל הַמּוּזוֹת, עַל-כִּי לְבֶן-מָיָה הֵאִירָה פָּנֶיהָ.            430

גַּם עַל כָּל יֶתֶר בְּנֵי-נֵצַח – לְפִי מַעֲלַת תּוֹר הַזֹּקֶן –

שַׁר רַב-הַזֹּהַר, בֶּן-זֶוְסְ, וְתִנָּה כָּל אֶחָד אֵיךְ הוֹפִיעַ –

שָׂח כַּיָּאוּת אֶת הַכֹּל בְּנַגְּנוֹ עֲלֵי זְרוֹעַ.

נֶפֶשׁ אַפֹּלּוֹן אֲזַי מָלְאֶה כִּסּוּפִים עַד אֵין קֵצֶה

וּבִדְבָרִים קַלֵּי-אֵבֶר פָּנָה אֶל הֶרְמֵס וַיַּגֵּד לוֹ:     435

 

   רֵעַ-שֻׁלְחָן, רַב-הַנֵּכֶל, שׁוֹחֵט הַבָּקָר וְרַב-עֵסֶק,

לַחֲמִישִּׁים הַפָּרוֹת גְּמוּל רָאוּי בְּכָל אֵלֶּה הִמְצֵאתָ,

וַאֲדַמֶּה כִּי כָעֵת בְּשֶׁקֶט בֵּינֵינוּ נַשְׁלִימָה.

אֶפֶס עַתָּה לִי הַגִּידָה, בֶּן-מָיָה מַרְבֵּה הַמְּזִמָּתָה:

אֵל מַעֲשֵׂי הַפְּלָאִים – הַאִם מִלֵּדָה יְלַוּוּךָ,          440

אוֹ מִבְּנֵי-נֵצַח אֶחָד, אוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי בְנֵי-הַמָּוְתָה,

אֵת הַדּוֹרוֹן הַיָּקָר, אֶת שִׁירַת הַקְּסָמִים, שָׂם בְּפִיךָ?

יַעַן נִפְלָא הוּא הַקּוֹל וְחָדָשׁ יְצַלְצֵל בָּאָזְנַיִם,

וּמֵעוֹלָם – אַגִּידְךָ – לֹא זָכָה עוֹד כָּמוֹהוּ לָדַעַת

לֹא בֶן-אֱנוֹשׁ וְלֹא אֵל מִיּוֹשְׁבֵי הַבָּתִּים בָּאוֹלִימְפּוֹס, –  445

מִבִּלְעָדֶיךָ, נוֹכֵל, בֶּן-זֶוְסְ אֲשֶׁר מָיָה יַלָדָה.

זֹאת הִיא אֻמְנוּת!  אַךְ זֹאת הִיא שִׁירַת גַּעְגּוּעִים מְרַתֶּקֶת!

אֵלּוּ דְרָכִים בַּשִּׁירָה!  כִּי אָכֵן הַשָּׁלֹשׁ כֻּלָּן יַחַד

פֹּה לְיָדְךָ נִתָּנוֹת: גִּילַת-לֵב, אַהֲבָה וּשְׁנַת-עֵדֶן.

הֵן גַּם אֲנִי מְלַוֶּה אֶת הַמּוֹזוֹת אֲשֶׁר בָּאוֹלִימְפּוֹס,         450

אֵל שֶׁעֶסְקָן הַמָּחוֹל וְדַרְכֵי הַשִּׁירָה הַמַּזְהֶרֶת,

אַף הַזִּמְרָה הָרְווּיָה וּתְרוּעַת חֲלִילִים רַבַּת-כֹּסֶף, –

אֶפֶס לִבִּי מֵעוֹלָם עוֹד כֹּה לֹא נִמְשַׁךְ אֶל כָּל אֵלֶּה

אֵצֶל בְּנֵי הַנְּעוּרִים הַמְבַלִּים יְמֵיהֶם בְּגִּיל-עֹנֶג.

אַךְ מַה אַרְבֶּה הִתְפַּלֵּא לְשֵׁמַע חֶמְדַּת נִגּוּנֶיךָ!    455

הָבָה אֵפוֹא, מֵאַחַר שֶׁעַל אַף קָטְנְךָ כֹּה הִשְׂכַּלְתָּ,

שֵׁב, בֵּן יַקִּיר, וְכָבוֹד לְדִבְרֵי זְקֵנִים מִמְּךָ תֵּנָה,

כִי מֵעָתָּה גַם אַתָּה גַּם אִמְּךָ בֵּין אֵלֵי הָאַלְמָוֶת

שֵׁם תְהִלָּה תִנְחֲלוּ.  וְעוֹד-זֶה דְּבַר אֱמֶת אַשְׁמִיעֶךָ –

עֵד לִי כִּידוֹן הַמּוֹרָן! – כִּי בְקֶרֶב אֵלֵי הָאַלְמָוֶת[21]           460

רֹאשׁ אֲשִׂימְךָ וּמַנְהִיג מְהֻלָּל וּמְבֹּרָךְ בְּרֹב-שֶׁפַע,[22]

זִיו מְנָחוֹת אַנְחִילְךָ וְלֹא אַכְזִיבְךָ עֲדֵי נֶצַח.

 

   לוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל פְּקְחוּת עָנָה אָז הֶרְמֵס וְהִבִּיעַ:

בַּהֲבָנָה, בִּזְהִירוּת שְׁאַלְתַּנִי, הַאֵל הַקּוֹלֵעַ,

אֶפֶס עֵינִי לֹא תֵצַר בְּךָ, אִם אֳמָנוּת זוֹ תִלְמָדָה. 465

חִישׁ עוֹד הַיּוֹם תֵּדָעֶנָּה, הֱיוֹת יְדִידְךָ הֵן חָפַצְתִּי

גַּם בְּלִבִּי גַם בְּפִי, וְהַכֹּל הֵן לָדַעַת תֵּיטִיבָה,

יַעַן רִאשׁוֹן כִּסְאֲךָ, בֶּן-זֶוְסְ, בֵּין אֵלֵי הָאַלְמָוֶת,

עַז, אַמִּיץ-כֹּח הִנְּךָ וְאוֹהֵב אוֹתְךָ זֶוְסְ גְּדַל-הַדֵּעַ

כַּהֲלָכָה וְכַדָּת וּמְנָחוֹת יְקָרוֹת הִנְחִילֶךָ.            470

חֹק כִּבּוּדֵי הָאֵלִים תֵּדַע עַל פִּי זֶוְסְ – כֹּה יֹאמֵרוּ,

גַּם הַנְּבוּאוֹת מֵאִתּוֹ וְאֶת כָּל מוֹצָא פִּיהוּ יָדָעְתָּ.

כִּי בְּכָל אֵלֶּה בֹּרַכְתָּ- עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי גַם אָנִי.[23]

כֹּה אֵפוֹא דַעַת תּוּכַל אֶת כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחֶךָ.

וּמֵאַחַר שֶׁלִּבְּךָ כֹּה נִמְשַׁךְ לִנְגִינָה עֲלֵי נֵבֶל,         475

קַח מִיָּדִי הַדָּבָר: תְּזַמֵּר, תְּנַגֵּן וְתַשְׂבִּיעַ

נֹעַם נַפְשֶׁךָ.  וְלִי, יַקִּירִי, הַתְּהִלָּה הַעֲנִיקָה!

זֶמֶר תֵּיטִיב עֵת תֹּאחֵז אֶת הַיְדִיד רָם-הַצְּלִיל בְּיָדֶיךָ,

בַּהֲבִינְךָ כָּרָאוּי לְשׂוֹרֵר בְּטוּב-טַעַם וָהֶדֶר.

אֶל הַסְּעוּדָה הַדְּשֵׁנָה בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תְבִיאֶנּוּ           480

גַּם לִמְחוֹלוֹת הַחֶמְדָּה וֶאֱלֵי הַמַּסָּע רַב-הַצַּהַל –

גִּיל וּמָשׂוֹשׂ גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלַּיִל.  כִּי כָל הַיּוֹדֵעַ

בָּאֳמָנוּת לְבַקֵּשׁ וְלִדְרוֹשׁ מֵאִתּוֹ בַּטוּב-שֶׁכָל, –

לוֹ יַעֲנֶה בִּצְלִילָיו וּבְכָל הַדְּרָכִים יְעַנְּגֵהוּ,

כִּי בְקַלּוּת יְנֻגַּן בּוֹ בְּיָד עֲדִינָה וּמְאֻמֶּנֶת,             485

אַךְ בֶּעָמָל הַמְיַגֵּעַ יָקוּץ, וּבְעֵת יִדְרְשֶׁנּוּ

אִישׁ חֲסַר-דַּעַת בְּקֹצֶר הָרוּחַ וּבְחֹזֶק הַזְּרוֹעַ –

לוֹ יְקַשְׁקֵשׁ בְּלִי עִנְיָן וּדְבַר הֲבָלִים יַשְׁמִיעֵהוּ.

אֶפֶס אַתָּה הֵן תּוּכַל לִלְמוֹד כָּל עוֹלֶה עַל רוּחֶךָ,

הָבָה אֵפוֹא וְאֶתְּנֶנּוּ לְךָ, בֶּן-זֶוְסְ רַב-הַזֹּהַר.        490

אַךְ בְּעַצְמִי בֶּהָרִים וּבְמִרְעֵה הַסּוּסִים שֶׁבָּאָחוּ

אֵת בַּהֲמוֹת הַשָּׂדֶה, הָאֵל הַקּוֹלֵעַ, אֶנְהָגָה.

שָׁם הַפָּרוֹת מִפָּרִים תִּתְעַבֵּרְנָה וּבְשֶׁפַע תַּמְּלֵטְנָה

עֶרֶב זְכָרִים וּנְקֵבוֹת.  וְעַתָּה אֵפוֹא אֵין לְךָ צָרַךְ

בַּחֲמָת-זַעַם לְקָצוּף עִם כָּל הֱיוֹתְךָ רוֹדֵף בֶּצַע.   495

 

   שָׂח וְהוֹשִׁיט לוֹ הַנָּבָל וּפוֹיְבּוֹס אַפֹּלּוֹן קִבְּלָהוּ

וַיַּעֲבֵר בְּרָצוֹן לְהֶרְמֵס אֶת מַטֵּה הַתִּפְאֶרֶת

ויפקידהו רוֹעֶה.  וּבֶן-מָיָה קַבֵּל אֶת הַשָּׁבֶט

בְּעַלִּיזוֹת.  וַאֲזַי בֶּן-לֵטוֹ הַמַּרְחִיק וּפוֹגֵעַ,

הוּא רַב-הַזֹּהַר אַפֹּלּוֹן, תֹּפֵשׂ בִשְׂמֹאלוֹ אֶת הַנָּבֶל           500

וּבְמַקּוֹשׁ כַּיָּאוּת בָּחַנּוּ, וּמִתַּחַת ידהו

קוֹל אֵיתָנִים אָז הוֹצִיא, וְהָאֵל בְּיֹפִי-זַמָּר לְוָהוֹ.

 

   אֶל הַמִּרְעֶה הַקָּדוֹשׁ מִיַּד הַבָּקָר אָז הֵשִׁיבוּ

הֵם בְּעַצְמָם, הַשְּׁנַיִם, בְּנֵי-זֶוְסְ הַכְּלוּלִים בְּרָב-יֹפִי,

וַיְמַהֲרוּ לַחֲזוֹר לָאוֹלִימְפּוֹס, הָהָר כְּסוּי-הַשֶּׁלֶג,            505

מִשְׁתַּעַשְׁעִים בַּכִּנּוֹר, וְזֶוְסְ רַב-הַבִּין בְּלִבֵּהוּ

שָׁשׁ וַיִּטַּע אַהֲבָה בֵּין שְׁנֵיהֶם, וּבֶן-מָיָה בְּלִי הֶרֶף

אֶת בֶּן-לֵטוֹ לֶאֱהוֹב עוֹד הוֹסִיף, כְּמוֹ אָז עֵת הַנֵּבֶל

אֶת הֶחָמוּד, לְאַפֹּלּוֹן מָסַר, לַמַּרְחִיק-וּפוֹגֵעַ –

אוֹת לַיְדִידוּת – וְהַלָּז הֵיטִיב בּוֹ נַגֵּן עֲלֵי זְרוֹעַ.  510

אַךְ לְעַצְמוֹ הוּא בָחַר בִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אַחֶרֶת:

קוֹל הֶחָלִיל הֶאֳדִיר, עַד כִּי לַמֶּרְחָק יִשָּׁמֵעַ.

 

   בַּאֲמָרִים בֶּן-לֵטוֹ פָּנָה אֶל הֶרְמֵס אָז וַיֹּאמֶר:

פַּחַד אֶפְחַד, הַמַּנְהִיג, בֶּן-מָיָה מַרְבֵּה הַמְזִמָּתָה,

פֶּן אֶת נִבְלִי תִּגְנְבָה עִם קַשְׁתִּי הַמְּקֻמֶּרֶת גַּם יַחַד,        515

כִּי מַעֲשֵׂי חֲלִיפִים מָסַר הַאֵל זֶוְסְ בְּיָדֶיךָ

בֵּין אֲנָשִׁים לְחוֹלֵל עֲלֵי אֶרֶץ מַצְמַחַת הַלֶּחֶם.

אַךְ אִם תָּהִין וּשְׁבוּעַת הָאֵלִים הַגְּדוֹלָה תִשָׁבַע לִי,

בֵּין בְּנִעְנוּעַ הָרֹאשׁ וּבֵין בְּמֵי סְטִכְּסְ עַז-הַזֶּרֶם,

נַחַת תִּגְרֹם לְלִבִּי וְשִׂמְחָה בְּכָל פֹּעַל כַּפֶּיךָ.          520

 

   רֹאשׁ אָז בֶּן-מָיָה נִעְנַע לְסִמַּן הַבְטָחָה נֶאֱמֶנֶת,

כִּי לְעוֹלָם לֹא יִשְׁלַח אֶת יָדוֹ בִּרְכוּשׁוֹ שֶׁל אַפֹּלּוֹן,

אַף לֹא יִקְרַב אֶל בֵּיתוֹ הֶחָזָק, וְאוּלָם גַּם אַלְפוֹן,

זֶה בֶּן-לֵטוֹ, בְּרִית רֵעוּת וְחִבַּת אֱמוּנִים לוֹ הִבְטִיחַ –

יֶתֶר עָלָיו לֹא לָחֹן גַּם אֶחָד מֵאֵלֵי הָאַלְמָוֶת,      525

לֹא בֶּן-אֵלִים וְלֹא אִישׁ מִמּוֹצָא הָאֵל זֶוְסְ, וְאָז נֶשֶׁר –

[אוֹת לְאִשּׁוּר – אֲבִיהֶם חִישׁ הִפְרִיחַ.  וְכֹה דְבַר אַפֹּלּוֹן:][24]       א526

שׁוּם אֲשִׂימְךָ – רַק אוֹתְךָ – סִמָּן לִבְנֵי-נֵצַח כֶּלָּמוֹ,[25]

וִיכַבְּדְךָ לְבָבִי וּבְךָ יַאֲמִין, וְעַל אֵלֶּה

עוֹד אַנְחִילְךָ הַמַּטֶּה הַמְפֹאָר, שֶׁבְּרָכָה בּוֹ וָעֹשֶׂר,

שֵׁבֶט הַפָּז בֶּן שָׁלֹשׁ הַזְּמוֹרוֹת, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל נֵזֶק,[26]        530

אַף מַעֲשֶׂיִךָ יַשְׁלִים אֶת כֻּלָּם, כָּל דִבּוּר וְכָל פֹּעַל –[27]

אֵת הַטּוֹבִים, שֶׁאֲנִי – אַגִּידְךָ – עַל פִּי זֶוְסְ אַכִּירֵמוֹ.

אַךְ נְבוּאָה אִם תִּשְׁאַל, יַקִּירִי, הָאָמוּן עִם בְּנֵי-נֵצַח –

זוֹ אֲסוּרָה גַם לְךָ גַם לְיֶתֶר בְּנֵי הָאַלְמָוֶת,

זֶוְסְ לְבַדּוֹ בְּרוּחוֹ יֵדָעָהּ, וַאֲנִי גַם עָרַבְתִּי            535

בַּהֲנִיעִי אֶת רֹאשִׁי וְּבָאַלת הַשְּׁבוּעָה הַנִּצַּחַת,

כִי מִלְּבַדִּי גַם אֶחָד בָּאֵלִים הַהֹוִים עֲדֵי-נֵצַח

עֹז מַחְשַׁבְתּוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל זֶוְסְ לֹא יַשִּׂיג-יֵדָעֶנָּה.

אַף גַּם אַתָּה, בֶּן-אָבִי, אֶל שֵׁבֶט-הַפָּז, אַל תַּפְצֵר בִּי,

כִּי אֲגַלֶּה הַצְּפוּנוֹת, הֲגִיגִי הָאֵל זֶוְסְ גְּדָל-הָרֹאִי.            540

אַךְ לִבְנֵי אִישׁ בַּנְּבוּאָה גַּם נֵזֶק אָבִיא גַּם תּוֹעֶלֶת,

עֵת אֶת שִׁבְטֵי-הָאָדָם עֲלוּבֵי הַגּוֹרָל אֲסוֹבֵבָה.

כִּי בִּדְבָרִי יִוָּשֵׁעַ כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא עַל פִּי נַחַשׁ

עוֹף נֶאֱמָן בִּכְנָפָיו וְשָׁלֵם בְּקוֹלוֹ וּבָטוּחַ –

מִנְּבוּאָתִי זֶה יָפִיק הַתּוֹעֶלֶת וְלֹא אַכְזִיבֶנּוּ.        545

אֶפֶס אֲשֶׁר לְבָבוֹ יִפָּתֶה אַחֲרֵי עוֹפוֹת-שֶׁקֶר,[28]

וּנְבוּאָתִי לַחֲקוֹר עַל אַף רְצוֹנִי כָּל חֶפְצֵהוּ,

אַף גַּם לָדַעַת יִשְׁאַף יוֹתֵר מֵאֵלֵי הָאַלְמָוֶת –

זֶה – דַּרְכּוֹ שָּׁוְא, הָאֲמִינָה, וְאִם מִנְחָתוֹ אֲקַבֵּלָה.

 

   עוֹד אֶת אָזְנֶיךָ אֶגְלֶה, הַדֵּימוֹן הַטּוֹב לִבְנֵי-נֵצַח,         550

בֶּן הָאוֹחֵז בָּאַיְגִּיס וּבֶן מָיָה כְּלִילַת הַתִּפְאֶרֶת:

דַּע כִּי יֶשְׁנָן קְדוֹשׁוֹת, אֲחָיוֹת מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן,

הֵנָּה שָׁלֹשׁ בְּתוּלוֹת, שֶׁזָּכוּ לְכָנָף מְמַהֶרֶת;[29]

עַל רָאשֵׁיהֶן מְזֹרֶה בִּנְקוּדוֹת לְבָנוֹת אֲבָק-קֶמַח,

וְּמגוּרֵיהֶן בַּפַּרְנָס, בְּתוֹךְ בַּיִת מִתַּחַת לָרֶכֶס –   555

הֵן הַיְחִידוֹת מִלְּבַדִי מוֹרוֹת הַנְּבוּאוֹת, בָּן עָסַקְתִּי

יֶלֶד רוֹעֶה בִּהְיוֹתִי עוֹד (אָבִי הַדָּבָר לֹא הֶחְשִׁיב אָז).

אָנֶה וְאָנָה תָּעֹפְנָה, מִנִּי מִשְׁכָּנָן עֵת תֵּצֶאנָה,

מַאֲכָלָן חַלּוֹת-דְּבַשׁ, וְאֶת כָּל מַעֲשֶׂה תְּבַצַּעְנָה.

אֵלֶּה בְּטוֹב לְבָבָן, מִן הַדְּבַשׁ הַיָּרֹק כִּי אָכָלוּ,     560

אֵת הָאֱמֶת לְהוֹדִיעַ בְּנֶפֶשׁ שְׂמֵחָה תִּתְרַצֶּינָה.

אֶפֶס בְּעֵת שֶׁתֶּחְסַרְנָה מְזוֹן הָאֵלִים רַב-הַמֶּתֶק,

יַחַד אֲזַי תִּתְגּוֹדֵדְנָה וְשֶׁקֶר תַּבַּעְנָה-תָּפַּחֶנָה.

שַׁי גַּם אֵת אֵלֶּה קַבֵּל, וּלְנָכוֹן אֶת פִּיהֶן אִם תַּחְקֹרָה,

עֹנֶג תַּשְׂבִּיעַ נַפְשֶׁךָ.  וְאִם לְבֶן-מָוְתָה תּוֹרֶה זֹאת –         565

אִם בֶּן-מַזָּל הוּא, יִשְׁמַע לְעִתִּים גַּם קְרוֹבוֹת מַעֲנֶּיךָ.

קַח נָא אֵת אֵלֶּה, בֶּן-מָיָה, וּבְקַר הַשָּׂדֶה גְּדָל-הַקֶּרֶן

גַּם הַסּוּסִים צֵא וּרְעֵה וְאֵת הַפְּרָדִים בְּנֵי-הַיֶּגַע.

[כָּכָה אָמַר, וּמִנִּי הַשָּׁמַיִם אִשֵׁר אֶת דְּבַר פִּיהוּ[30]           א568

זֶוְסְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ וְצִוָּה כִּי עַל עוֹף הָרָקִיעַ,]  ב568

עַל חֲזִירִים לִבְנֵי-שֵׁן וַעֲלֵי אֲרָיוֹת צַחֵי-עַיִן,

אַף עַל כְּלָבִים וּכְבָשִׁים, כָּל כַּמָּה שֶׁתָּזִין רֹחַב-אֶרֶץ –   570

עַל הַמִּקְנֶה עַל כֻּלּוֹ יִשְׁלֹט רֵק הֶרְמֵס רַב-הַשֶּׁבַח.

הוּא לְבַדּוֹ אֱלֵי הָדֶס הַצִּיר הַמְבַצֵּעַ כָּל פֹּעַל,

וּמִמְחֻסַּר הַתְּשׁוּרוֹת יְקַבֵּל מַתָּנוֹת רַבּוֹת-עֵרֶךְ.[31]

 

   כָּכָה נִקְשַׁר בְּחִבָּה אַפֹּלּוֹן הַשַּׂר אֶל בֶּן-מָיָה

וַיֹּאֱהֲבֵהוּ בַּכֹּל, וּבֶן-קְרוֹנוֹס אָצַל לוֹ חֵן-נֹעַם.    575

עִם בְּנֵי-חֲלוֹף עִם כֻּלָּם יִתְרָעֶה וְעִם כָּל בְּנֵי-הַנֵּצַח,

רַק לִמְעַטִּים הוּא מוֹעִיל, אַךְ בִּשְׁחוֹר הַלֵּילוֹת בְּלִי הֶרֶף

אֶת הֲמוֹנֵי בְּנֵי-הַמָּוְתָה שׁוֹלָל הוּא מוֹלִיךְ בִּנְכָלֵיהוּ.

 

   שָׂא אֵפוֹא מֶנִּי בְרָכָה, בֶּן-זֶוְסְ אֲשֶׁר מָיָה יַלָדָה,

אֶפֶס אֲנִי גַם אוֹתְךָ וְשִׁירָה גַם אַחֶרֶת אַזְכִּירָה.            580

 

© כל הזכויות על התרגום שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] היום הרביעי לכל חודש היה מוקדש ביון לפולחן הרמס, כיום הולדתו של האל.  ביום זה הקריבו לו קרבנות ממנים שונים.

[2] "בנות כבש" – תרגום ל-θηλυτέρων עפ"י הנוסחה של אנטיגונוס מקאריסטוס (ראה הערות בהוצאת אלן) בכה"י יש כאן: συμφώνους

[3] משורה זו ואילך: הרמס העלים את עקבות הבקר ע"י זה שנהגו אחורנית.  עפ"י הצעדים נדמה אפוא שהפרות הולכות בכוון למרעה, בשעה שבאמת הלכו והתרחקו ממנו.  הוא בעצמו צעד בצעד נכון, אבל סנדליו המופלאים טשטשו את עקבותיו.

[4] במקור הדברים סתומים ומשערים שיש כאן לקוי וסרוס.

[5] השלמה עפ"י השערת ה.ג. אוולין-ווייט בהוצאת Loeb Classical Library.

[6] הכוונה להבערת אש ע"י שפשוף גזרי עץ זה בזה.

[7] כאחד משנים עשר האלים הראשיים (האולימפיים), שלהם הקריב את הקרבן, עליו להסתפק בריח הניחוח בלבד ולא ליהנות מאכילה ממש.

[8] בן ליטואפולון.

[9] פיתון=פיתו, מקום מקדשו של אפולון, דלפוי.

[10] גדל-הסאוןפוסידון.  באונחיסטוס היה קיים פולחן לפוסידון.  ראה "אל אפולון" שורות 230–238.

[11] התרגום הוא עפ"י תקון של אוולין-ווייט בהוצאת "Loeb"  הנ"ל.

[12] היונים היו מנחשים עפ"י מעוף הצפרים.

[13] עירית asphodelus – .

[14] קנטורוס – יצור אגדי, חציו אדם וחציו סוס.

[15] רמז לתפקידו של הרמס בממלכת השאול; הוא משמש כשרם של המתים בגיל רך, הואיל והוא בעצמו הנהו עול-ימים.

[16] נפיחה.

[17] הוא מזכיר את הליוס, אל השמש הרואה את הכל, כהוכחה לאמיתות דבריו.

[18] שורות מוספות ע"י אלן למלא את החסר.  השוה "אל דיוניסוס", שורה 13.

[19] הקוים מראים על חסר במקור.  כנראה, סופר כאן שהרמס רצה להעלים מאפולון את נבלו, אך אפולון הרגיש בדבר וכעס מאד.  הרמס כפר את פניו בנגינתו המקסימה ולבסוף נתן לו את הנבל במתנה.

[20] הרמס הוא מנת חלקה של מנימוסיני, אם המוזות ואלת הזכרון, והיא מגינה עליו.  לפי זה אפשר לתרגם את השורה 430 במלים:

אֵם כָּל הַמּוּזוֹת, אֲשֶׁר חֲסוּתָהּ עַל בֶּן-מָיָה פָּרָשָׂה.

[21] מורן – מין עץ, cornus.

[22] התרגום לפי התקון של טירל, הגורס:ἥγεμόν' εἵσω.

[23] תורגם עפ"י תקון אוולין-ווייט בהוצאת "Loeb" הנ"ל.  המקום במקור סתום.

[24] הוספת אלן למלוא החסר.

[25] ענין הסימן או המופת אינו ברור.

[26] שלוש הזמורות מסמלות את תפקידיו של הרמס בכל שלוש הממלכות: השמים, הארץ, השאול.

[27] "מעשיך" – תרגום ל-ἄθλους עפ"י תקונו של סיקס (הוצאת "Loeb" הנ"ל) במקום θεούς שבכה"י.

[28] עד שורה 549 אמתלה ותירוץ מראש לנבואות שאינן מתקיימות, אולם גם בעד נבואות אלה מקבלים את השכר.

[29] מכאן ואילך: המדובר הוא ב-Θριαί שלוש נימפות הגרות בבקעות הפרנסוס ועוסקות בנבואות ממדרגה נמוכה עפ"י חלוקי אבנים בתוך קלפי.  כאן הן מתוארות כבתולות מזדקנות, בעלות כנפים, שיש בהן מתכונות הדבורים או הצרעות.  אבק הקמח הוא אבקת הפרחים הנדבקת לראשן של הדבורים.  נבואה פרימיטיבית זו, המתאמת לפשטות חיי הרועים, נמסרה אפוא להרמס אל הרועים.  גם כאן יש כוונה להצדיק מראש את הנבואות שאינן מתקיימות (שורות 562–563).

[30] הוספת אלן.

[31] הכונה להדס, אל השאול, שלכבודו לא היה קיים שום פולחן ולא הקריבו לו מנחות וקרבנות.