מָבוֹא 🔗
אידיליה זו כתבתי על יסוד כמה וכמה זכרונות מימי ילדותי וזכרונות-משפחה. אני ניסיתי לתאר בה ממנהגי אבותינו בְטַבְרִיָּה בדור שקדם לנו איזה עשרות שנים. ביסוד ליצירתי זו מונח מכתב אחד, השמור אתי בכתביי, ואת טופסו הריני נותן לפניכם ככתבו וכשפתו עם כל פליטות-הקולמוס שבו בלשון אידית:
"אין פאדאווקע האט געוויינט ר' אברהם מרדכי דער פאדאווקער, ער האט געהאט איין איינציגע טאכטער, האט ער איין שדח געטאן פון מעליטאפאל מיט ר' יצע ל… איין זון וועלכער האט געהאלטין דיע פאסט און ווען ער פלייגט דארפען פארין אויף טארגעס, פלייגט ער אפ פראווען חצות און זייגענין זיך מיט סעמעיסטווע מיט דיע ווערטער איר זאלט וויסן או דיע פאשט וועט זיין פאר מירו וארים איך זיי אז איך קים אריין אין פריסאטסטוויע ועוועט זיך איין מלך מיט גאלדענע עפאלעטין און שרייט אויס:
אויך דער חתנה פלייגין זיך צי נייף פארין אללע פריינד און פריינדס פריינד און בעקאנטע פון אללע דערפער און דערפליך. אויף שבת צום פארשפיל דאס הייסט דיים טאג ווען דער חתן רופט זיך אויף פארין זיך צי נייף אללע מיידליך צו דער כלה. אויף דער חתנה זאנען געקימען 20 מיידליך וועלכע האבן געטאנצט איין גאנצען טאג. און אויף דער נאכט איז שוין קלעזמער אויך גיוועזען און מען האט ווייטער געטאנצט. דיא אגאטשעניע איז גיווייזען מאצעלעך מיט ציקער. מאנטיג איז מען גיפארין באגייגינען דיים חתן מיט קלעזמער מען פלייגט טאנצען און שרייען מזל טוב. צו דער צייט זאנען שוין צינויף געפארין אללע געסט און מחתנים און מען האט געהילעט איין גאנצע נאכט. צו באדעקינס דינסטאג האבען דיע מיידליך געטאנצט. דער כלה פריצאסקע אין בעשטאנען פין פיל צעפאליך און איידער דער חתן איז אריינגעאנגען באדעקין האט מען דיע כלה אוועק גאזעצט אימיטען זאל און אללע וייבער האבען ציפלאכטען דיע צעפליך מיט איין געוויין. דערנאך האט מען געהילעט אגאנצע נאכט. דיע חפה וועטשערי מיטוואך איז דער שלייער ווארמעס האט מען אן געטאן דער כלה איין פאריק, נאר דיע מיידליך האט מען שוין אוועקגעשיקט אהיים ווייל פון 6 קול מייל האט קיין ברויט ניט געסטייעט. נאר דער גאנצער אוילם האט געהילעט בין זונטיג. שבת האט מען געפירט דיע כלה אין שול אריין. און שבת צינאכט האט מען געקאכט איין פראשטאלנע בארשץ."
בהנחת השמות נזהרתי להשתמש דווקא באותם השמות שהיו נהוגים באמת באותו זמן ואם אפשר גם באותם הכפרים. אילו הייתי אני וַלְטֶר סְקוֹט, ונכדיהם של אלה – אצילים שֶייחוסם חביב עליהם, ודאי שהיו מחבבים גם את פסוקי שירי, שאני מזכיר אותם בם הן לשבח הן לגנאי, ואולם אני אינני וַלְטֶר סְקוֹט, והם אינם אצילים, ובוודאי ובוודאי שאינם קוראים שירים עברים ואין לחשוש כלום. הכּול על מקומו יבוֹא בשלום. כמה ימים היה המלאך הממונה על השירים מזרז אותי: קום כתוב! אלא שחפצתי לראות שוב את כל הסביבה וכל אותם הכפרים בטרם אכתוב את השיר. כמעט שעלה הדבר בידי, אלמלא קפץ על רוגזו של הַבַּטְקוֹ מַכְנָא. גמרתי אומר והעליתי על הגיליון את כל הדברים כמו שאני זוכר אותם וכמו שהם שמוּרים בלבי מימי-ילדוּתי. מכתבו של החתן כתוב ברוח הסגנון המליצי הנהוג אז.
שיר ראשון: מרדכי הפודובקאי 🔗
עָרַב הַיּוֹם וְר' מָרְדְּכַי הַסּוֹחֵר בִּתְּבוּאָה בְּפּוֹדוֹבְקָה
יוֹשֵׁב עַל כֶּבֶשׂ-הַבַּיִת, שֶּׁנִּמְשַׁח זֶה-עַתָּה טִיט לָבָן
וְעוֹמֵד צָנוּעַ בַּמַּחֲרוּזוֹת שֶׁל פִּלְפֵּל מַאְדִּים-אַרְגָּמָן,
תְּלוּיוֹת כְּנֶגֶד הַחַמָּה לִימוֹת-סְתָו יָבוֹאוּ, מַכֹּלֶת
בְּיַחַד עִם דְּלָעוֹת זְהַבְהַבּוֹת, שֶׁתַּבְנִית הַנֵּבֶל לָהֵנָּה.
מוֹעֵד שׁוּב הַבֶּהָמִים וְרוֹעֵי-הַצֹּאן מִן הַשָּׂדֶה
בְּשָׁאוֹן וּמְהוּמָה וּמְבוּכָה וּבְעַנְנֵי אָבָק פּוֹרֵחַ.
גָעֹה תִּגְעֶינָה הַפָּרוֹת הַנַּעֲנוֹת לָהֶם לְעֶגְלֵיהֶן,
אֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ הַבְּעָלִים מִבּוֹא אֶל הַדֹּבֶר הָרַעֲנַן
לִינֹק מִשַּׁד אִמּוֹתֵיהֶם, וְשׁוֹרְקִים הָרְחֵלִים וְהַטְּלָאִים
לְקוֹלֵי-קוֹלוֹתָן, וְצָוְחוּ בַּעֲלוֹת-הַבַּיִת מַזְעִיקוֹת
בָּקָר וָצֹאן הֶחָצֵרָה, וּכְלָבִים צוֹעֲקִים זְעוּמוֹת,
עוֹזְרִים עַל-יָדָן לְהַפְנוֹת הַכִּבְשָׂה הַטִּפְּשָׁה וְכָל-שׁוֹר-פָּר
מַמְרֶה אֶל אֵבוּס בְּעָלָיו וְאֶל רֶפֶת הַגְּבִירָה בְּחָצֵר –
וְצָלְלוּ אָזְנַיִם מִשְּׁמֹעַ וְעַיִן תִּמָּלֵא חוֹל וְאָבָק.
מָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בַּמַּעֲלוֹת, עוֹדֶנּוּ מַזִּיעַ, מִתְעַנֶּה
תַּחַת הַחֹם וְהַמְהוּמָה, אֲשֶׁר בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל
הָחֵל מִיּוֹם אֲשֶׁר אֵרַס אֶת-בִּתּוֹ הַיְּחִידָה אֶת-אֶלְקָה
וְנַעֲשׂוּ תְּכוּפִים בְּבֵיתוֹ הַחַיָּט, הָאַשְׁפָּר וְהַסַּנְדְּלָר,
רַצְעָן וְשׁוּלְיָא דְּרַצְעָן, וְנַעֲשׂוּ בְּבֵיתוֹ תַּקִּיפוֹת
תּוֹפְרוֹת לְבָנִים וּשְׂמָלוֹת, חַיָּטוֹת, רַקָּחוֹת וְטַבָּחוֹת
וְכָל “שְׁאָר מִינֵי יְרָקוֹת” (כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַשְּׁנוּנָה),
וְנִטְּלוּ מִמֶּנּוּ כְּלֵי-בֵּיתוֹ: שֻׁלְחָן, כִּסְּאוֹת וּשְׁרַפְרַף,
לְרַבּוֹת הַמִּטָּה וְהַסַּפָּה הַמְּמֻנָּה לְשֵׁנָה חֲטוּפָה,
שֵׁנָה שֶׁל צָהֳרַיִם, כִּי נַעֲשׂוּ מַסְעֵד וּמַשְׁעֵן
גְּפִיפוֹת, כֻּתָּנוֹת וּשְׂמִיכוֹת, מַצָּעוֹת וּגְלוּמֵי-אֲרִיגִים,
חֻלְצוֹת-צִבְעוֹנִין וּלְבָנוֹת וּשְּׁכָמוֹת מִשְּׁכָמוֹת יְקָרוֹת,
בָּתֵּי-הָרֹאשׁ בְּסַלְסָלוֹת וַעֲטוּרֵי מִקְלָעוֹת מִקְלָעוֹת,
כַּפּוֹת שֶׁל יוֹם וְשֶׁל לַיְלָה, צְנוּעוֹת וְלֹא צְנוּעוֹת מִתְיַפּוֹת,
גֶּרֶב וּפֻזְמָק וְסִנָּרִים מִתְגַּנְדְּרִים לָמוֹ בַּחֲשַׁאי:
שַׁרְווּל לְכָאן וְשַׁרְווּל כָּאן וְשֹׁבֶל וְכָנָף וְשׁוּלָיִם.
תָּפְסוּ כָּל-פִּנּוֹת הַבַּיִת, וּמָרְדְּכַי נַעֲשָׂה טָפֵל
לְגַבֵּי סְמַרְטוּטִים שֶׁל נָשִׁים וְשִׂמְלוֹת-חֲתֻנָּה הֲדוּרוֹת.
נִטַּל כְּבוֹדוֹ וַיִּדַּל וְאֵין בּוֹ מַשְׁגִּיחַ לִכְאוֹרָה.
נוֹסָף עַל כָּל הַ“הוּ-הַהּ” כְּלוֹמֵר הַמְּהוּמָה בִּלְשׁוֹנוֹ,
מְנוּחָה לֹא יָדַע גַּם-עַתָּה, כִּי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה שָׁם אֶצְלוֹ
מֵאִיר הַקַּבְּלָן – מַכָּרוֹ, יְהוּדִי טַרְחָן וְאַרְכָּן,
מֵצַר לַבְּרִיּוֹת בְּדַבְּרוֹ, כִּי דְּבָרָיו אֵין לָהֶם שִׁעוּר,
מוֹשֵׁךְ בְּדִבּוּרוֹ בְּקוֹל-בּוֹכִים; וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב וְנֶאֱנָח,
יַעַן הֻטַּל עָלָיו הַגּוֹרָל וְנִגְזְרָה הַגְּזֵרָה
לִהְיוֹת לְבַדּוֹ שׁוֹמֵעַ אֶת-דִּבְרֵי הַקַּבְּלָן הַטַּרְחָן.
מֵאִיר הוֹלֵךְ וְטוֹחֵן, מַמְשִׁיךְ בְּקוֹל-בּוֹכִים, וּמָרְדְּכַי
עוֹשֶׂה אֶת-עַצְמוֹ שׁוֹמֵעַ, מַסְכִּים לוֹ בְּאָמֵן חֲטוּפָה.
מָשָׁל לְמָה הָיָה דּוֹמֶה מָרְדְּכַי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה?
דּוֹמֶה לְבַר-שׁוּרָא שֶׁבָּא בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק וְהָאוֹיֵב
בָּנָה עָלָיו הַדָּיֵק וַיִּשְׁפֹּךְ מִסָּבִיב לוֹ סוֹלְלָה,
זוֹרֵק בּוֹ אַבְנֵי-הַקֶּלַע וְחִצִּים רָב וּבַלִּיסְטְרָאוֹת.
כָּכָה יָשַׁב אָז מָרְדְּכַי וְהַקַּבְּלָן קוֹלֵעַ אֲבָנִים:
אִגְרָא… אַדְרַכְתָּא… אַנְקְלִיטָא… הַרְשָׁאָה… גּוּבַיְנָא… אַקְנִיתָא…
גְּבִיָּה… אֲשַׁרְתָּא… אַכְרַזְתָּא… בֵּית-דִּין… אִפּוֹתֵּיקָה וּפְרִידָה…
קַסְדּוֹר… סַנֵּיגוֹר… קַטֵּיגוֹר… פַּתְשֶׁגֶן… הַתְרָאָה… קוּבְלָנָא…
פְּרַקְלִיט… אִגֶּרֶת-שׁוּם… אֲמַרְכָּל וַאֲסֵקְרַטּוֹר…
דִּסְקָא וּקְבַעְתָּא… הַשְּׁטָר… שְׁטָר שֶׁל הַקְנָאָה, וְגוֹמֵר…
מָרְדְּכַי מִתְכַּוֵּץ שׁוֹמֵעַ – וּמֵאִיר קוֹלֵעַ וְקוֹלֵעַ…
מִי זֶה יוֹדֵעַ, עַד-הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים
אִלּוּ לֹא הָיְתָה הָרְוָחָה לְמָרְדְּכַי בְּהֶסַּח-הַדָּעַת.
מָרְדְּכַי נִמְלַךְ בְּכִלְיוֹתָיו: מַה יַּעַשׂ לְמֵאִיר: אִם יַעֲמֹד
וְיִשְׁלַח בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ (וְעַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת) הָרוּחַ,
אוֹ יִשְׁאָלֵהוּ: הֶעָשָׂה יְהוּדִי תְּפִלָּתָהּ שֶׁל מִנְחָה?
וְהִנֵּה קָרְבָה בִּתּוֹ אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה,
בָּאָה גַּם פְרֵידָה הַדּוֹדָה… פָּסַק בָּאֶמְצַע הַדִּבּוּר…
"אֵי מִזֶּה תָּבוֹא יוֹנָתִי? הַעֵת לָךְ עַתָּה לָשׂוּחַ
וְאִמֵּךְ כָּל-עוֹד בָּהּ הַנְּשָׁמָה וְרַגְלֶיהָ בָּצְקוּ מֵרִיצָה,
מִדַּאֲגָתָהּ לְצָרְכֵי הַחֲתֻנָּה וְהַמַּלְבּוּשִׁים".
"אַל-נָא, – עָנַתּוּ הַדּוֹדָה (וּמֵאִיר נִשְׁתַּתֵּק וְנֶחְנַק
בְּאַחַת בְּאֶבֶן שֶּׁקָּלַע) –, מִבֵּית-הֶעָלְמִין אַךְ בָּאנוּ
עַתָּה, מֵהַזְמִין הַדּוֹדָה אֶטֶלֶה וְאֶת-אֲחוֹתֵנוּ
פֶּרֶלֶה אֶל הַחֲתֻנָּה, שֶׁתִּהְיֶה בְּעֶזְרַת הַבּוֹרֵא.
שֶׁמָּא לֹא טוֹב מַעֲשֵׂנו? כָּךְ נוֹהֲגִים, אָחִי: תֵּדַעְנָה,
וַדַּאי תִּשְׂמַחְנָה בְּשִׂמְחַת אֶלְקָה, וְשָׁמָּה בַּמְּרוֹמִים
זְכוּתָן תָּגֵן עָלֵינוּ לִישׁוּעוֹת קְרוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת"…
מָרְדְּכַי יָדַע כִּי פְרֵידָה הַדּוֹדָה בַּעֲלַת-לָשׁוֹן,
וְהָיָה כִּי-פָּתְחָה בְּשֶׁלֶג דְּאִשְׁתַּקַּד וְדָשָׁה בִּגְרִיסִין,
הָרִים תַּרְקִיעַ וּשְׁחָקִים, וְדִבְּרָה עַל עֵצִים וַאֲבָנִים,
צוֹפָה עַד קְצֵה כָּל הַדּוֹרוֹת, וְסִיְּמָה – בַּאֲפוּנִים גַּמְלוֹנִים…
נָפַל מִפַּח אֶל הַפַּחַת וַיַּקְדֵּם הָרְפוּאָה לַמַּכָּה:
"אָמְנָם וְאָמְנָם אֲחוֹתִי, טוֹב כִּי לֹא שְׁכַחְתֶּן אֶת הַמֵּתִים,
צָרִיךְ וְצָרִיךְ לְהַזְמִינָם, וּבָרוּךְ הַמַּזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת!
אַחַר אֲרוּחַת-הָעֶרֶב בְּיַחַד נִתְבּוֹנֵן בִּרְשִׁימַת
אֵלֶּה הַחַיִּים לְהַבְדִּיל, הִזְמַנּוּ לַחֲתֻנַּת אֶלְקָה,
אִם לֹא בִּלְבַּלְנוּ הַתְּחוּמִים וְאִישׁ לֹא שָׁכַחְנוּ, וְלֹא יֵצֵא
קֶצֶף עָלֵינוּ וָכַעַס וְחֶרְפָּה כָּזֹאת לֹא תִמָּחֶה.
מֵאִיר נִזְדָּרֵז לְמִנְחָה!"
וְאַחֲרֵי אֲרוּחַת-הָעֶרֶב
יָשְׁבוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּיַחַד: מָרְדְּכַי, אֶלְקָה וְהַדּוֹדָה
(פְּרֵידָה הַדּוֹדָה), כִּי אִשְׁתּוֹ, אֵשֶׁת-הַחַיִל חִיֶּנָה,
עוֹדָהּ עֲסוּקָה בְּשֶׁלָּהּ וְרֹאשָׁהּ סוֹבֵב כַּגַּלְגַּל.
יָשְׁבוּ בַּפְּרוֹזְדוֹר הַמְּפֻלָּשׁ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן, וּמָרְדְּכַי
מַרְכִּיב מִשְׁקָפָיו עַל חָטְמוֹ וּשְׁמוֹת כָּל הַקְּרוּאִים בְּיָדָיו.
קוֹרֵא בָּהֶם לְסֵרוּגִים וְנוֹתֵן סִימָנִים בְּצִדָּם.
מָרְדְּכַי קוֹרֵא וְרוֹשֵׁם, וְהִנֵּה תּוֹפְרוֹת מַאֲזִינוֹת:
כְּפָר אֲהַיְמָנִי – שָׁם שְׁנַיִם: חֲלֶצְקִי וְהַזָּקֵן לִיסוֹבְסְקִי,
שְׁנַיִם יְדִידִים מֵאָז – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
קָמִינְקָה, מְקַדְּשֵׁי נוֹשָׁנוֹת, מִיּוֹצְאֵי דּוֹבְּרוּדְזָ’ה, יְסָדוּהָ,
חוֹבְבֵי גַּנֵּי-יְרָקוֹת וְרֹב דָּגָן בַּאֲסָמֶיהָ
אֲשֶׁר עַל חוֹפֵי הַקּוֹנְקָה, הַשּׁוֹפְכָה לַדְּנֶפֶּר – שׁוּב שְׁנָיִם.
צִירְלִין הַקַּפְּדָן וְלִיטִינְסְקִי הַלֵּץ שֶׁבַּלֵּצִים בָּעוֹלָם,
קָרוֹב לִי – שֵׁנִי בִּשְׁלִישִׁי – לַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
אוֹי לִי מִיּוֹשְׁבֵי טוֹקְמַק הַמְּצֻיֶּנֶת בְּטִיט וּבְגַזְלָנִים,
אִם לֹא הִגִּיעָה פִּתְקָתִי לְיַד קַהַרְלִיצְקִי וּסְנִיצֶר,
יְדִידִי מִקַּדְמַת דְּנָא – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
כְּפָר לָפַּטִיחָה הַגְּדוֹלָה, מְלֵאָה כָּל-טוּב, שָׁם וִינֶצְקִי,
יִטֹּשׁ אֶת-מִמְכַּר דְּגָנוֹ, כִּי בְּחֶדֶר אֶחָד לָמָדְנוּ!
יְדִידִי בְּלֹא לֵב וָלֵב – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי שֶׁיָּבוֹא
הִנֵּה מִיכַאיְלוֹבְקָה גְּדוֹלָה, כְּבֵדָה בַּחִטָּה הַטּוֹבָה,
הִיא הַמְּצֻיֶּנֶת בְּרָב-עָם, הַקְשֵׁבְנָה לָרְשִׁימָה וְדֹקְנָה:
קוֹרְנְבְּלִיט מֹשֶׁה וּבָנָיו חֲמִשָּׁה – “עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן”,
זְאֵב פְּיַטִּיגוֹרְסְקִי הַקַּמְחָן, הַגַּבַּאי לְדוֹרוֹת, הַכַּעְסָן,
גּוֹרְדִּין הַמַּשְׂכִּיל בְּהַתֵּר, בְּנוֹ יַאנִי, וּסְלַוִּינְטַנְטֶר,
אַהֲרֹן סֶרֶבְּרֶנִיק – סוֹחֵר וּמַלְוֶה בְּרִבִּית קְצוּצָה –
כֻּלָּם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
סְקֶלְקִי הַכְּפָר, אֲשֶׁר שָׁם הַדְּבַשׁ וְהַדּוֹנַג הַמְּשֻׁבָּח,
שְׁלֹשָׁה: בְּרִין וּחְמֶלְנִיצְקִי וְיֶנְטִיל הַדּוֹדָה הַיְּקָרָה –
יְדִידִים בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
יוֹשְׁבֵי רוֹגַצִ’יק הָעֶלְיוֹן – קַדָּרִים פֶּחָרִים עֲלוּבִים,
רְשׁוּמִים: חוֹטִינְסְקִי רְפָאֵל, דֹּב לֶבֶּדִינְסְקִי, צִפַּרְסְקִי,
קְרוֹבִים-רְחוֹקִים וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
יַנְצִיקְרַק – ווֹלְף חֲצִירֵוִיץ', הוּא ‘חָצִיר יָבֵש’ יְכֻנֶּה,
חָבִיב וְיָקָר מֵאָח – אֶל הַחֲתוּנָה וַדַּאי שֶׁיָּבוֹא.
כְּפָר בִּילִיזִירְקִי, דְּמִתְקָרֵית ‘ִמְצַרִים קְטִינָא’ בַּיְּהוּדִים:
שְׁנַיִם בְּנֵי בּוֹהוּסְלַבְסְקִי וְדָן לִיחוֹבִיצֶר – רַמָּאִי,
כֻּלָּם יְדִידִים יְקָרִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
כְּפָר סֵירוֹגוֹזִי – לִיטִינְסְקִי, כְּפָר מֶנְצִיקוּרִיס – לִיטְרוֹבְנִיק,
זַלְמָן הַקַּבְּצָן הֶעָלֵז וּוֶנְּגרוֹב “הַבָּקִי בְּזַקּוֹנִים”,
בַּעֲלֵי בְּרִיתִי יְדִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
חַצְרוֹת אֲלֶשְׁקִי הָרְחוֹקָה, הַמְּגַדְּלָה יַרְבּוּזִים נִפְלָאִים!
רָשׁוּם פֹּה: רֵינוֹב הָעִלֵּג וְיַמְפּוֹלְסְקִי – בַּעַל דִּמְיוֹנוֹת,
שְׁאֵרֵי-בָּשָׂר וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻּנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ.
הִנֵּה קַחוֹבְקָה רַבָּתִי, הִיא הַמְהֻלָּלָה בַּיָּרִיד:
אוֹלֵינוֹב זָקֵן אַשְׁמָאִי וְקַרְפְּ אַפִּיקוֹרֵס לְמֶחֱצָה –
כֻּלָּם אֲהוּבִים וִידִידִים – אֶל הַחֲתֻנָּה וַדַּאי יָבוֹאוּ".
כָּכָה יָשַׁב וְהִסְבִּיר, רוֹשֵׁם וּמוֹחֵק וְרוֹשֵׁם.
וְלַיְלָה רֵיחָנִי וְדוֹמֵם מֵצִיץ מִתּוֹךְ הַחַלּוֹנוֹת
וְסִיעוֹת חֲסִידָיו הַקְּטַנִּים שֶׁל רִבּוֹן-הָעוֹלָם מִתְכַּנְּסִים:
יַתּוּשׁ וּפַרְפַּר בֶּן-לַיְלָה, צִפֹּרֶת-הַכְּרָמִים וְחָסִיל,
וְיוֹצְאִים בַּמְּחוֹלוֹת וְרוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַנֵּר וְהַמְּנוֹרָה.
שִׁיר שֵׁנִי: יום ו'. “שבת צום פארשפיל”. מוצאי שבת. 🔗
יוֹם הַשִּׁשִּׁי הִתְחִילוּ הַשְּׁעָרִים וְהַפִּשְׁפָּשׁ צְרִיחָתָם…
נִרְאוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנִים בְּרַעַשׁ וּבְעַנְנֵי-אָבָק
פּוֹנִים כְּלַפֵּי בֵּית מָרְדְּכַי, וְעַל-פְּנֵי הָעֲגָלוֹת דְּמוּת-פְּלָאִים:
גּוּף – וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן מִתַּחַת סוּדָרִים וְכֵלִים.
(יָרְאוּ הַנְּעָרוֹת הַבָּאוֹת, פֶּן תִּשְׁלֹט חַמָּה בָּהֵנָּה).
וְהָיָה בְּהִשָּׁמַע בָּרְחוֹב קוֹל שַׁעֲטוֹת סוּס וְקוֹל אוֹפַן,
לְרַבּוֹת צַעֲקוֹת הַכְּלָבִים, וְנֶחְפְּזוּ אֶלְקָה וּפְרֵידָה
אִמָּהּ וְשִׁפְחַת-הַבַּיִת לְקַדֵּם אֶת-פְּנֵי הָעֲגָלָה.
וְזוֹרִיק הַכֶּלֶב הַזָּקֵן זוֹקֵף כְּפוּפוֹת שְׁתֵּי אָזְנָיו,
טָס אֶל הַקָּרוֹן הַקָּרֵב, אוֹזֵר כְּגִבּוֹר חֲלָצָיו,
כְּאִלּוּ בָּזֶה תְּלוּיִים חַיָּיו, וּבְקֶצֶף וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה
צוֹעֵק עַל סוּסִי הָאִכָּר, גּוֹעֵר בָּהֶם וּמִתְרוֹמֵם,
רוֹקֵד כְּנֶגְדָּם עַל שְׁתַּיִם לְחֶרְדַּת הַנְּעָרוֹת הָרַכּוֹת.
וְאַחַר שֶׁהוּרַם הַסּוּדָר, הַצָּעִיף וְהַמַּעֲטָפָה,
גְּלִימָה וְשָׁבִיס וּבַרְדָּס, עַד-כְּדֵי לְהַבְחִין בַּבָּאוֹת,
תַּתְחִיל פָּרָשַׁת נְשִׁיקוֹת בְּקוֹלוֹת וּבְרַעַשׁ שְׂפָתָיִם,
פּוֹסְקוֹת וְחוֹזְרוֹת חָלִילָה, וְקוֹל דַּק וְצִפְצוּף יִשָּׁמֵעַ,
צִיּוּץ אֲנָחוֹת וּקְרִיאוֹת וּדְמָעוֹת שֶׁל שָׂשׂוֹן בְּיָחַד.
פָּסְקוּ – וְטָסוּ הַנְּעָרוֹת הַבַּיְתָה אֶל-מוּל פְּנֵי הַמַּרְאָה.
תְּרֵיסַר נְעָרוֹת אָז בָּאוּ לָשִׂישׂ בִּמְשׂוֹשָׂהּ שֶׁל אֶלְקָה
בְּ’שַׁבָּת צוּם פָארְשְׁפִּיל', מִנַּעֲרוֹת הַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר.
וְאֶלְקָה הַכַּלָּה הַנְּבוֹנָה הִקְדִּימָה דּוֹאֶגֶת לָאֵלֶּה.
טֶרֶם תָּבוֹאנָה הִמְצִיאָה לְאַחַת וְאַחַת דִּירָתָהּ
אֵצֶל הַקְּרוֹבִים וְהַשְּׁכֵנִים, וְעָלֶיהָ מַחְסוֹרָן לְכַלְכְּלָן.
תְּרֵיסַר נְעָרוֹת אָז בָּאוּ מֵרַעֲיוֹתֶיהָ הַגָּרוֹת
סָמוּךְ לָהּ לְפּוֹדוֹבְקָה, בַּכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים, וְיִתְרָן
בָּאוּ עִם אֲבוֹתֵיהֶן בְּיַחַד אֶל הַחֲתֻנָּה.
לַמָּחֳרָת הַשִּׁשִּׁי בַּבֹּקֶר קָלְפָה הַגּוֹיָה הָאָמָה
וּבְצִפָּרְנֶיהָ הַחֵמָר הַמְּדַבֵּק אֶת דֶּלֶת-הַתַּנּוּר
אֶל הַמִּשְׁבֶּצֶת וַתּוֹצֵא הַקַּהֲוָה, הִטְמִינוּ בּוֹ אֶתְמוֹל
(יַעַן כֵּן דֶּרֶךְ חִיֶּנֶה לְכַבֵּד הַשַּׁבָּת בְקַהֲוָה).
יָשְׁבוּ לַשֻּׁלְחָן מִסָּבִיב, אַךְ בְּנֵי הַבַּיִת, אֵין אִתָּם
בִּלְתִּי אִם הֵנִי הַשְּׁחוֹרָה, רְעוּתָהּ הַטּוֹבָה שֶׁל אֶלְקָה,
וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁתוּ וְאָכְלוּ אֲכִילָה חֲטוּפָה, וְהַגְּבָרִים
פָּנוּ אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, כִּבְּדוּ הַנְּעָרוֹת הַשֻּׁלְחָן:
הָסֵר מִמֶּנּוּ כָּל כֶּלִי, נַעֵר וְהַשְׁלֵךְ הַפְּתוֹתִים
אֲשֶׁר עַל-גַּבֵּי הַמַּפָּה הַצְּחוֹרָה וּמְרֻבַּת-הַגְּדִילִים.
וְיָצְאוּ הַשְּׁתַּיִם הַגִּנָּה הַסְּמוּכָה לְבֵיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי.
גְּדוֹלָה אֵינֶנָּה אַךְ שָׁלֹשׁ שְׂדֵרוֹת לָהּ בִּלְתִּי-רְחָבוֹת.
הָיְתָה חֲבִיבָה עַל מָרְדְּכַי, כִּי לְיֶתֶר בָּתֵּי הַיְהוּדִים
גִּנָּה לֹא הָיְתָה מֵעוֹלָם וְחַצְרוֹת בָּתֵּיהֶם אַךְ קָרְחָה,
הָיוּ הַפֵּרוֹת מוּעָטִים, לֹא סִפְּקוּ לְצָרְכֵי הַבַּיִת,
אוּלָם חֲבִיבִים עַל מָרְדְּכַי, כִּי מִשֶּׁלּוֹ אָכַל פֵּרוֹת.
הָיְתָה הַשְּׂדֵרָה הָאַחַת, וָהִיא הַתִּכוֹנָה, מְמֻנָּה
לְקִבּוּל הָאוֹרְחִים הַמְטַיְּלִים, כִּי יֶתֶר הַשְּׂדֵרוֹת מְשַׁמְּשׁוֹתֹ
גִּנַּת-יְרָקוֹת וְהֶעֱלוּ בֵּין עֵץ וּבֵין עֵץ פֶּטְרוֹשִׁילִין,
שׁוּמָר רֵיחָנִי וּבָצֵל, פַסִילְיָה מִתַּפְּשָׂה בְּמוֹטוֹת,
כְּרוּבִית מִתְעַטְּפָה בְּמֵאָה טַלִּיתוֹת וְקִטְנִית שׁוֹבֵבָה,
גֶּזֶר מָתוֹק וּצְנוֹן, וְחַזֶּרֶת מַכְרִיזָה עַל דְּמָעוֹת,
זְהוֹרִית מִסְתַּכְּלָה בַּחַמָּה וּדְלַעַת נִמְתַּחַת בְּהַרְחָבָה –
תְּלָמִים תְּלָמִים קְטַנִּים וּזְרוּעִים מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת.
וַעֲצֵי הַגִּנָּה בְּרֻבָּם אֲגַסִּים עֲנֵפִים וְתַפּוּחִים,
דֻּבְדְּבָנִיָּה מַאְדִּימָה וְעַכָּבִית מְרֻבָּה עֳקָצִים,
אֶחָד שָׁזִיף וּשְׁתַּיִם מְשִׁיּוֹת מַלְבִּינוֹת-הָעִנְבָּה.
שְׂדֵרָה תִּיכוֹנָה בַּקָּצֶה לָהּ חֲצִי גֹּרֶן עֲגֻלָּה
עֵצִים עֲנֵפִים כַּשִּׂיחַ – אֲקַקִּיּוֹת צְהֻבּוֹת-הַפְּרָחִים.
וְאֶלְקָה הַכַּלָּה נוֹהֶגֶת אֶת-הֵנִי אֶל פִּנַּת גִּנָּתָהּ,
אֲשֶׁר אָהֵבָה, אֶל-תַּחַת צַפְצָפָה מַאֲהִילָה עֲנָפִים,
פִּנָּה הֶעֶלְתָה חֲרוּלִים וּצְמָחִים מְגֻדְּלֵי-הֶעָלִים
וְעָלְשֵׁי-בָּר עוֹטִים צִיץ-סִגְלָה, קֵן שָׁקֵט וּמֵצַל מֵחַמָּה.
שָׁמָּה גַּם יָשְׁבוּ הַשְּׁתָּיִם. וְהֵנִי מִתְרַפְּקָה עַל אֶלְקָה:
“אִמְרִי לִי אֶלְקֶ’לֶה, לִבִּי, יָפֶה חֲתָנֵךְ?” – תִּרְאִיהוּ.
עָנְתָה וְהִנֵּה פָּרָחָה שׁוֹשַׁנָּה עַל לֶחְיָהּ הַנָּאָה.
“שָׁלַח לָךְ דּוֹרוֹן?” – כְּמוּבָן, עֲגִילִים וְאֶצְעָדָה שֶׁל זָהָב.
“וְאַתְּ לוֹ?” – שָׁלַחְתִּי לוֹ שָׁעוֹן וְכִיס-תְּפִלִּין מְאֹד נָאֶה תָּפַרְתִּי,
קְטִיפָה כְּעֵין דֻבְדְּבָנִים וּמָגֵן-דָּוִד עַל-גַּבּוֹ,
שָׁזוּר בְּמֶשִׁי זְהַבְהַב וּשְׁמוֹ וְשֵׁם אָבִיו לוֹ עוֹטְרִים –
מֶשִׁי יְרַקְרַק-חֲוַרְוַר, וְתוֹכוֹ הָאַטְלַס הַכָּחֹל;
פְּתִילֵי הַכִּיס אֲדַמְדַמִּים וּגְדִילִים הֲדוּרִים עַל קְצוֹתָם".
“מִכְתָּב לָךְ הֵרִיץ?” – כְּמוּבָן, כַּמָּה וְכַמָּה מִכְתָּבִים!
“וְאַתְּ הֲשִׁיבוֹת לוֹ אִגֶּרֶת?” – כָּתַבְתִּי… כְּלוֹמַר הָרַבִּי
אֲשֶׁר לְבֶן-דּוֹדִי הוּא כָּתַב וְחִבֵּר, אֲנִי הֶעְתַּקְתִּי…
“אָנָּא הַרְאִיהוּ, לִבָּתִי, מַה כָּתַב חֲתָנֵךְ – וָאֶקְרָא!”
לָמָּה לָךְ, הֵנִי? חֲתָנֵךְ לָךְ יִכְתֹּב, אוֹתוֹ תִּקְרָאִי.
וְהֵנִי מִתְרַפְּקָה: “לִבָּתִי, הַרְאִינִי וָאֶקְרָא…”
וַתָּרָץ אֶלְקָה אֶל בֵּיתָהּ וַתָּשָׁב וּבְיָדָהּ אִגֶּרֶת חֲתָנָהּ.
וְאֶלְקָה – הֵנִי חִבְּקַתָּהּ וְהִיא קָרְאָה בְּקוֹל וּבִנְעִימָה:
"לְכַלָּתִי הַיְּקָרָה הַצְּנוּעָה מְאֹד הַמְּפֻרְסֶמֶת מִנָּשִׁים
בָּאֹהֶל תְּבֹרַךְ מָרַת אֶלְקָה בַּת מָרְדְּכַי תִּחְיֶה.
זֶה מִכְתָּבֵךְ הִגִּיעַנִי הֶאָח! עֵינַי אוֹרוּ וְעַפְעַפַּי
נִבְקְעוּ כְּשַׁחַר מִשֶּׁמֶשׁ הַבְּשׂוֹרָה הַנְּעִימָה שֶׁזָּרְחָה
לִי מִבֵּין שׁוּרוֹתֶיהָ, אֵין קֵץ לְשִׂמְחָתִי שֶׁמָּלְאָה
חַדְרֵי לִבִּי וְכִלְיוֹתַי בְּקָרְאִי כִּי אָתְּ בְּקַו הַבְּרִיאוּת,
יוֹאֵל אֱלֹהַּ וְיוֹסֶף-לָךְ טוֹב כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה,
יַאֲרִיךְ יָמַיִךְ שְׁנוֹתַיִךְ בִּנְעִימִים, וְהָיָה כַּאֲשֶׁר
יִיטַב לָךְ אֶשְׂמַח גַּם-אָנִי, כִּי אַךְ בִּשְׁלוֹמֵךְ לִי שָׁלוֹם.
כְּנַחַל הַשּׁוֹטֵף עַל גְּדוֹתָיו לְהַשְׁקוֹת צִמְחֵי הַשָּׂדֶה
וְכֶרֶם מִסָּבִיב, כֵּן שָׁטְפָה שִׁפְעַת הֲמוֹן כָּל-שִׂמְחוֹתַי
מֵאִגַּרְתֵּךְ הַחֲמוּדָה לְהַשְׁקוֹת תַּלְמֵי לְבָבִי
יִבְלֵי עֹנֶג וָנָחַת. הֵן רַבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי
חֶדְוָה וְגִיל בִּרְאוֹתִי, כִּי קִדַּמְתְּ אַתְּ לְהָפִיק רְצוֹנִי
טֶרֶם הִשְׁמַעְתִּיו לָךְ בְּשָׁאֳלֵךְ כִּי אֶכְתֹּב לָךְ תָּמִיד.
רוּחַ לִבִּי תִּפְרֹשׁ כְּנָפֶיהָ לָשֵׂאת לָךְ מֹהַר
רְבָבָה, בְּרָכוֹת נַעֲמָנוֹת עַל תְּשׁוּרוֹת שָׁלַחְתְּ לִי, הַנּוֹבְעוֹת
כֻּלָּן מִמְּקוֹר אַהֲבָתִי הַגְּדוֹלָה – מָה אַהֲבָה תֹּאמְרִי?
אַהֲבַת יוֹנָתָן וְדָוִד? הוֹי יְדִידָתִי, שָּׁגִיתִי
כַּפְּרִי, גַּם-הִיא כְאַיִן וּכְאֶפֶס מוּל אַהֲבָתִי,
כִּי אַהֲבָתִי לֹא מִלֵּב אֱנוֹשׁ הוּקָרָה וְאָכֵן
לֹא מִלֵּב בָּשָׂר נֶחְצָבָה וְהִיא מְכוֹן שִׁבְתָּהּ עוֹלָמִים.
אִם כָּל-מַחֲמַדֵּי הַזְּמַן שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּלָּיוֹן יִקָּחֵם,
זְרוּעֵי הָאָרֶץ עָשׁ וְרָקָב יֹאכְלֵם, אַךְ בַּחֲמוּדוֹת
כָּל-יְדִידוּתִי לֹא תִגַּע בָּם יַד הַכִּלָּיוֹן, כִּי אֵינָהּ
תְּבוּאַת הַשָּׂדֶה, אַךְ תְּבוּאַת מַטָּעֵי עֲרוּגוֹת הַלֵּבָב,
טַרְפֵּי צִמְחָהּ לֹא יִיבְשׁוּ וְגִזְעָהּ לֹא יִזְקַן עַד אַחֲרִית
יָמִים.
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים וְכִרְבִיבִים תְּמוֹגְגֶינָה
עַפְרוֹת אָרֶץ, כָּכָה אִמְרוֹת בִּין זַרְזִיף עַל נֶפֶשׁ
מַשְׂכִּיל תַּתִּיכוֹ כִּבְכוּר כֶּסֶף תְּמִירֵהוּ וְתַחֲלִיף
כֹּחָהּ תִּתְחַדֵּשׁ אֵיכוּתָהּ מִתְּכוּנָה לִתְכוּנָה חֲדָשָׁה
וּמִקְּצֵה הָאֵיבָה עַד תַּכְלִית הָאַהֲבָה תְּבִיאוֹ,
הִנֵּה זֹאת קְצוֹת כֹּחוֹת הַמְּלִיצָה וּסְגֻלּוֹתֶיהָ
תַּכְלִית מְנוּחוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר לָזֹאת גַּם-אָמַרְתִּי
תִּטֹּף נָא נִטְפֵי אֲמָרִים עַל לִבֵּךְ, כַּלָּתִי הַנְּעִימָה,
אוּלַי יֹאבוּ פַּאֲרֵי הַמְּלִיצָה אוּלַי יוּכְלוּ
לְהַטּוֹת אֶת-נַפְשֵׁךְ, הָהּ, יְחִידָתִי! וְאֵדַע אָנֹכִי
דַּרְכֵּךְ יְשָׁרָה וְלֹא תְּבַלִּי עִתֵּךְ לָרִיק וְחָלִילָה,
לָכֵן לֹא תַּנִּיחִי יָדֵךְ גַּם מִזֶּה וּבְכָל אֲשֶׁר
יִקְרֶה לְפָנַיִךְ נוֹסֵעַ הָעוֹבֵר דֶּרֶךְ עִירֵנוּ
אַל נָא תִּמָּנְעִי מִשְּׁלֹחַ אִגֶּרֶת לִי מִבְּרִיאוּתֵךְ,
יַעַן כִּי לִבִּי הוֹמֶה תָּמִיד עַל-אוֹדוֹתַיִךְ
וּבְמִכְתָּבַיִךְ תְּשַׂמְּחִי לִבִּי וְלֵב הוֹרַי כַּיַּיִן,
דִּבְרֵי חֲתָנֵךְ הַמְּיַחֵל אֶל מִכְתָּבַיִךְ. יְהוּדָה".
וְעוֹד יֵשׁ לִי פִּתְקָה, שֶׁבָּאָה בְּיַחַד עִם הָאִגֶּרֶת,
וְאוּלָם אֲנִי לֹא הֶרְאֵיתִי לְאָבִי וְאִמִּי לֹא תֵּדָע.
"נוֹסָף עַל אֵלֶּה, תַּמָּתִי, הֲרֵי גַּם בֶּאֱמֶת אֲהַבְתִּיךְ.
מְהַרְהֵר אָנֹכִי בְּנַפְשִׁי: מָה אִכְפַּת לָנוּ לַיְּהוּדִים
אִלּוּ חַגּוֹנוּ פִּי-שְׁנַיִם וְשָׁבוּעוֹת לָנוּ פַּעֲמַיִם
וְיוֹרֵד הָיִיתִי לִכְבוֹד הֶחָג הַמָּתוֹק לְפּוֹדוֹבְקָה
וְשַׁבְתִּי וּרְאִיתִיךְ עוֹד פַּעַם, כִּי כָּלְתָה נַפְשִׁי אֵלַיִךְ.
שִׁלְשׁוֹם רְאִיתִיךָ בַּחֲלוֹמִי וְזֶה סִימָן טוֹב לִי, יְהוּדָה.
פִּתְקָה זוּ אַל תַּרְאִי לְאָבִיךְ וּלְאִמֵּךְ חָלִילָה".
- “וְאַתְּ הֶאָהַבְתְּ אֶת-חֲתָנֵךְ?” – כְּלוּם נַפְשִׁי יוֹדַעַת מָה אַהֲבָה?
נַפְשִׁי כָלְתָה לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹלוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ תְּפִלָּתוֹ,
לִבִּי מְפַרְפֵּר בְּקִרְבִּי וְחָרֵד כְּלֵב צִפּוֹר בַּשִּׁבְיָה
לְקוֹל מִצְעֲדוֹתָיו כִּי קָרֵב, אַךְ בּוֹשְׁתִּי מֵהַבִּיט בְּפָנָיו.
אוֹמְרִים לִי: נָאֶה חֲתָנֵךְ; שְׁחַרְחֹר, אִיסְטְנִיס, לַמְדָן…
נַפְשִׁי יוֹצֵאת בְּדַבְּרוֹ… כְּלוּם יוֹדַעַת אֲנִי מַה הִיא אַהֲבָה?
אִמְרִי אַתְּ הֵנִי… – וְהִנֵּה פָּרְחוּ שׁוֹשַׁנִּים בְּפָנֶיהָ –
נָשׁוּב יוֹנָתִי, הַבַּיְתָה, כִּי מוֹעֵד שׁוּב מִן הַתְּפִלָּה –
כְּלוּם אֲנִי יוֹדְעָה, אִם אֹהַב…"
וְאָמְנָם שָׁבוּ הַגְּבָרִים
מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְקִדְּשׁוּ וְסָעֲדוּ יַחְדָּו כְּעֶשְׂרִים
אִישׁ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, גְּבָרִים וּנְעָרוֹת וִילָדִים,
וְאַחַר שְׁנַת-צָהֳרָיִם הִתְחִילָה הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ.
חֹדֶשׁ לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה נוֹעַץ מָרְדְּכַי בְּכִלְיוֹתָיו,
נוֹעַץ בְּאִשְׁתּוֹ וּבְרֵעָיו, אֵיפֹה יַתְקִינוּ הַשִּׂמְחָה.
שֶׁמָּא יַתְקִינוּ בַּבָּיִת? קָטָן הַבַּיִת מֵהָכִיל
כָּל-הַמְּזֻמָּנִים בְּיָחַד. וְיֵשׁ עוֹרְכִים הַשִּׂמְחָה בְּאִמְבָּרִים,
הֵמָּה אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, הָעוֹמְדִים מוּכָנִים מִקַּיִץ
לְקַבֵּל הַדָּגָן – מְרֻוָּחִים וְנוֹתְנִים רֵיחַ הַדָּגָן,
נוֹצְרִים מֵהֶבְלוֹ שֶׁל קַיִץ בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה לְמֶחֱצָה.
נוֹטְלִים מִתּוֹכָם הַמְּחִיצוֹת וּסְיָגֵי הַקְּרָשִׁים הַצַּחִים,
קוֹשְׁרִים כָּתְלֵיהֶם בִּשְׁטִיחִים וּפוֹשְׁטִים סְדִינֵי-צִבְעוֹנִי
וְקַרְשֵׁי הָרִצְפָּה הַיְּשָׁרָה, עֲלֵיהֶם יִשְׁפְּכוּ טַלְקוּם,
וְהָיָה יָפֶה בִּשְׁבִיל הַקָּהָל הַיּוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת.
וְאוּלָם יֵשׁ בּוֹנִים אֹהָלִים, אֹהָלִים שֶׁל קְרָשִׁים, וּסְפוּנִים
שְׁטִיחִים שֶׁל פִּשְׁתָּן וּבַד, גְּדוֹלִים עֲשׂוּיִם לַדָּבָר.
(חֶנְוָנִים יוֹרְדִים לִירִידִים וְסוֹחֲרֵי הַתְּבוּאָה, לָאֵלֶּה
יֶשְׁנָם שְׁטִיחִים כָּאֵלֶּה וְטַבְּעוֹת-נְחֹשֶׁת עַל קְצוֹתָם).
וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לָאֹהֶל הַנִּמְתָּח לִרְוָחָה!
לְאַחַר שַׁקְלָא וְטַרְיָא גָּמַר – וַיִּבֶן הָאֹהֶל.
יָצְאוּ אַרְבָּעָה אִכָּרִים וּבְיָדָם יָעֶה וּמִרְדָּה,
וְכָרוּ בּוֹרוֹת בְּמִסְפָּר וּבְעֵצָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה,
בּוֹרוֹת עֲמֻקִּים וְצָרִים לְקִבּוּל עַמּוּדֵי הָאֹהֶל.
תְּרֵיסַר עַמּוּדִים מְהֻקְצָעִים וּגְדוֹלִים הִשְׁקִיעוּ בַּבּוֹרוֹת
לִהְיוֹת מַשְׁעֵן לַקְּרָשִׁים וּשְׁנַיִם לִמְזוּזוֹת הַפָּתַח.
עִטְּרוּם שִׁבְרֵי-לְבֵנִים וִימַלְּאוּ כָּל-בּוֹר מֵחֻלְיָתוֹ,
סְלָלוּם, בּוֹסְסוּם הֵיטֵב בִּידוֹתָם שֶׁל יָעֵי-הַבַּרְזֶל.
קְרָשִׁים, קַרְשֵׁי אֳרָנִים, הֵבִיאוּ וַחֲבִילוֹת חֲבָלִים,
צָמְדוּ קֶרֶשׁ אֶל קֶרֶשׁ מַעֲשֵׂה-קֶלַע בִּשְׁתָּיִם.
מַסְמֵר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם, כִּי בַּחֲבָלִים דֻבָּקוּ,
וְקוֹרוֹת הַמַּעֲזִיבָה נִפְגָּשׁוֹת עֲלֵיהֶם מִמָּעַל.
נִמְתְּחוּ שְטִיחֵי הַפִּשְׁתִּים וְהַבַּד בְּטַבַּעַת-נְחֻשְּׁתָּם,
יָצָא הָאֹהֶל מְרֻוָּח וָרָם; וְאֶלְקָה וְרַעְיוֹתֶיהָ
קִשְּׁטוּ הַכְּתָלִים בִּשְׁטִיחִים וּבְכָל תַּפֵּיטָאוֹת שֶׁמָּצְאוּ,
תִּקְּנוּ נִבְרָשׁוֹת לְגַבָּם וְאַרְבַּע מְנוֹרוֹת בַּסִּפּוּן.
וְקִלְּסוּ הַבְּרִיּוֹת וְהַשְּׁכֵנִים הָאֹהֶל הַגָּדוֹל הֶהָדוּר.
אוּלָם כְּשֶׁיָּצְאוּ הַנְּעָרוֹת בַּמְּחוֹלוֹת לֹא יָצְאוּ בְּאֹהֶל,
כִּי-אִם בִּמְעוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, מִכַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים.
פִּנּוּ לָהֶן אֶת-הָאוּלָם. וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ
וְיָצְאוּ בְּמָחוֹל וְרָקְדוּ כָּל-אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֹא פָּסְקוּ
עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם וְקָרְאוּ לָהֶן אֶל הַסְּעֻדָּה.
וְהָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת-לִבָּן בְּמֵי-דְבַשׁ וּבְמִינֵי מַמְתַּקִּים,
מַצּוֹת רַכּוֹת וּקְטַנּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.
אֶפֶס אַחַר הַסְּעֻדָּה עָצְמָה הַשִּׂמְחָה וַתִּגְדַּל,
יַעַן הֶעֱרִים מָרְדְּכַי לַנְעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת וְהִזְמִין
לָהֶן אֶת-שִׂמְחָה הַחִגֵּר, חָרַשׁ הַפַּחִים הַזָּרִיז,
מְנַגֵּן בְּכִנּוֹר עֲלוּבוֹת – וְהָיָה מְנַגֵּן לִפְנֵיהֶן.
וְהָיוּ הַבָּנוֹת שְׂמֵחוֹת – וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ
וְרָקְדוּ יַחַד בְּחֶדְוָה וּבְשִׂיחַ פִּטְפּוּטֵי-בְּתוּלוֹת.
וְאַנְשֵׁי הֶחָצֵר נָסַבּוּ עֲלֵיהֶן, מַבִּיטִים בַּדָּלֶת.
וְרָקְדוּ וְשִׂמְחוּ אֶת-לִבָּן בְּעֻגוֹת
מַצּוֹת זְרוּעוֹת-הַסֻּכָּר.
שֵׁנִית הֵרִיעַ הַשֶּׂכְוִי
עַל הַמַּרְגּוֹעַ וְהַשֵּׁנָה, וְתַרְנְגוֹל שָׁכֵן לִשְׁכֵנוֹ
מָסַר מוֹדָעָה עַד עָבְרָה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה וּפָסְקָה
הַרְחֵק בְּחוּצוֹת הַכְּפָר – וְכִנּוֹרוֹ שֶׁל שִׂמְחָה עוֹדֶנּוּ
מְנַגֵּן עֲלוּבוֹת וּצְרוּדוֹת, וְהַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת – מְרַקְּדוֹת.
שִׁיר שְׁלִישִׁי: יום א'. 🔗
אוּלָם לְמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת אֵחֲרוּ קוּם כָּל-הַבְּתוּלוֹת,
יַעַן כִּי רָקְדוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת-לִבָּן כָּל אוֹתוֹ הַלָּיְלָה.
וְעָרְכוּ לָהֶן אֲרֻחָתָן – אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
גַּם-כֵּן בְּאִחוּר שֶׁל זְמָן, כִּי טְרוּדִים הָיוּ בֵּית מָרְדְּכַי
וְעָסְקוּ בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים וְשִׁמְּשׁוּ תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים.
עָרְכוּ כְּנָהוּג, אֲרֻחָה בִּשְׁבִיל כְּלֵי-הַקֹּדֶשׁ בַּקְּהִלָּה
עוֹמְדִים בְּמַעֲלָה שְׁנִיָּה: סוֹפֵר סְתַּ"ם וְשַׁמָּשִׁים,
“יְהוּדֵי הַקְּבָרוֹת”, הַשּׁוֹמֵר וּמוֹכֵר סְפָרִים אוֹרֵחַ.
פָּתְחוּ בְּיַיִן וּרְקִיקִים וַיֹּאכֵלוּ הַמָּרָק הַשָּׁמֵן,
אַחַר צְלִי-בָּשָׂר, וְגָמְרוּ בְּלִפְתַּן אֲגַסִּים וּשְׁזִיפִים,
שְׁלֹשָׁה תַּבְשִׁילִין, כְּנָהוּג; וּמָמוֹן מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף,
רֻבְּל לֹא הֶחֱסִיר מָרְדְּכַי, וְאִשְׁתּוֹ חִיֶּנֶה, הִיא נָתְנָה
פֵּרוֹת וּמִינֵי מַמְתַּקִּים לִבְנֵי-בֵּית הַקְּרוּאִים בְּבֵיתָם.
אוֹתוֹ הַיּוֹם גָּדְלָה שִׂמְחַת הַנְּעָרוֹת הַבְּתוּלוֹת, כִּי בָּאוּ
מִמֶּלִיטוֹפּוֹל הַמְּנַגְּנִים – חֲמִשָּׁה מְנַגְּנִים בְּמַקְהֵלָה:
אֶחָד כִּנּוֹר וְאֶחָד בַּס, וְעוֹד אֶחָד וְהוּא כִּנּוֹר שֵׁנִי,
אֶחָד חֲצוֹצְרָה וְאֶחָד טַנְבּוּר וְצִלְצְלֵי-שָׁמַע.
רְפָאֵל הַמַּזִּיק בְּרֹאשָׁם, (לֵיצָנֵי הַדּוֹר, מָה הֵם אוֹמְרִים?
אֶחָד טִפֵּשׁ, וְאֶחָד בַּהֲקָן, וְעוֹד אֶחָד תֹּרֶן,
אֶחָד פַּזְלָן וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְנַגֵּן;
וְנוֹתְנִים סִימָנִים בָּהֶם: מַקְהֵלַת בַּת טִפְּ"שִׁיל וְגוֹמֵר…)
אֵלֶּה בָּאוּ מֵעִיר מֶלִיטוֹפּוֹל לְשִׂמְחַת ר' מָרְדְּכַי.
נִכְנַס רְפָאֵל בְּשִׂמְחָה וּפָרַשׂ שָׁלוֹם בְּהַרְחָבָה,
פְּרִישַׂת שָׁלוֹם בְּיָדָיו מֵאֵת הַמְּחֻתָּנִים: - “יָבוֹאוּ!”
מַסְבִּיר תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר, כִּי רְעֵבִים בְּנֵי הַחַבְרַיָּא.
מִהֲרָה עֲקֶרֶת-הַבַּיִת וְעָרְכָה הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם,
מַשְׁקֶה הִגִּישָׁה כַּדָּת, וְיִסְעֲדוּ לִבָּם הַבָּאִים.
וְאַחַר שֶׁבֵּרְכוּ בִּמְזֻמָּן פָּרְשׁוּ הַבַּס וְהַכִּנּוֹר
גַּם הַחֲצוֹצְרָה לַפְּרוֹזְדוֹר – לַחֲטֹף מְעַט שֵׁנָה, כְּנֶאֱמַר.
הָלַךְ רְפָאֵל לָאֶחָד מִידִידָיו בַּכְּפָר בְּפּוֹדוֹבְקָה.
נִשְׁאַר הַטַּנְבּוּר הַבָּחוּר מִתְלַבֵּט בֵּין פִּנָּה לְפִנָּה,
יָצָא חָצֵרָה וְתוֹעֶה הֵנָּה וָהֵנָּה בֶּחָצֵר.
עוֹד הַיּוֹם בּוֹעֵר כַתַּנּוּר – יוֹמָא דְּפַגְרָא – יוֹם רִאשׁוֹן:
שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה מִסָּבִיב – וְהִנֵּה קוֹל צְוָחָה וּמְהוּמָה,
קוֹלוֹת מֵאֵצֶל הַמַּתְבֵּן. וּבְדֶלֶת הַמַּתְבֵּן בָּא מוּעָף
אוֹתוֹ הַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר וְכַפּוֹ עַל לֶחְיוֹ הַשְּׂמָאלִית,
וְלֶחְיוֹ כֻּלָּהּ בּוֹעֶרֶת וְעָלֶיהָ סִמָּנִים סִמָּנִים.
וְאַחֲרֵי הַבָּחוּר דְּמוּת אִשָּׁה מְעֻלֶּפֶת קַשׁ וְנִשֹּׁבֶת,
וְאַחֲרֵי הָאִשָּׁה עוֹד בָּחוּר (בְּנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן הַקָּרוֹב),
עָלָיו גַּם-הוּא הַנִשֹּׁבֶת, מִהֵר וְנֶעְלַם בֵּינְתַּיִם.
הָיְתָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי שִׁפְחָה בְּתוּלָה-וַלְדָנִית,
גַּבְרִית דִּבּוּרָהּ וּבְרִיאָה, עֲבַת קִבֹּרֶת-הָרֶגֶל,
הִיא הִיא הָאִשָּׁה שֶׁפָּרְצָה מֵאֵצֶל הַמַּתְבֵּן וְהַדֶּלֶת,
קוֹרֵאת מַה-שֶׁהִיא קוֹרֵאת וְהַטַּנְבּוּר נֶחְפָּז לִבְרֹחַ,
אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מַדּוּעַ זֶה נָס, וְזֶה נִמְלַט וְזוֹ פְּרוּעָה.
אוּלָם שָׁחֲקוּ הַרְבֵּה. וְגוּפוֹ שֶׁל דָּבָר עַד-הַיּוֹם
אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ. וְאָכֵן יוֹם מוּכָן לְפֻרְעָנִיּוֹת הָיָה.
עָבְרָה עוֹד שָׁעָה וְיָצָא הַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר מִתְלַבֵּט,
(לֶחְיוֹ טָפְחָה כַּבָּצֵק, כַּבָּצֵק שֶׁטָּפַח בְּיַד אִשָּׁה),
תּוֹעֶה הֵנָּה וָהֵנָּה בֶּחָצֵר הַגָּדוֹל, מִסְתַּכֵּל
בְּעֵינָיו שֶׁל פַּזְלָן; וְהִרְגִּישׁ בּוֹ זוֹרִיק הַכֶּלֶב הַזָּקֵן,
חָרַץ לָשׁוֹן כְּנֶגְדּוֹ, הִתְנַפֵּל עָלָיו בְּעֶבְרָתוֹ,
צוֹדֶה אֶת-שׁוֹקוֹ לְתָפְשָׂהּ. וְנִבְהַל הַבָּחוּר הַטִּפֵּשׁ,
אֵין אִישׁ בֶּחָצֵר לְעֶזְרָה! מִגֹּדֶל הַפַּחַד וְהָאֵימָה
כָּפַף אֶת-שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו, יוֹשֵׁב בְּחִיל עַל עַכּוּזוֹ,
פּוֹעֵר אֶת-פִּיו בְּקוֹל-פְּחָדִים, וְזוֹרִיק בִּיבָבָה מְיַבֵּב.
זֶה רוֹקֵד כְּנֶגְדּוֹ נוֹבֵחַ, וְזֶה יוֹשֵׁב מָרָה צֹוֵחַ.
הָיָה הֶחָצֵר לַחֲרָדָה וְנִבְהֲלוּ אַנְשֵׁי-הַבַּיִת,
כִּבְּדוּ אֶת זוֹרִיק בְּמַגְלֵב, וְהַבָּחוּר נוֹשַׁע בִּתְרוּעָה.
הָיוּ הַבְּתוּלוֹת מִתְעַנּוֹת עַד עֶרֶב הַיּוֹם, וַיְהִי לַיְלָה,
נֶחְפְּזוּ לָבוֹא אֶל אוּלַם בֵּית מָרְדְּכַי לִשְׂמֹחַ עִם אֶלְקָה,
הָיְתָה שִׂמְחָה עִם מְנַגְּנִים: – שָׁרַק הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן,
הָמָה הַבַּס בְּקוֹל צָרוּד וּבְחֻצְפָּה הֵרִיעָה הַחֲצוֹצְרָה,
וְכִנּוֹר שֵׁנִי מִתְחַטֵּא, עוֹמֵד לִמְשִׁיחַת נְטַף-אֵלָה –
עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ בֵּינֵיהֶם וּבְיַחַד הִתְחִילוּ בַּפּוֹלְקָה,
שֶׁפִי וְגֹוְעִים מִמְּתִיקוּת. וְהֶחֱזִיקָה אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ
וְרָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת כָּל-אוֹתוֹ הַלַּיְלָה וְלֹא פָּסְקוּ.
הָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת לִבָּן, מְשׂוֹחֲחוֹת וְחוֹזְרוֹת מְרַקְּדוֹת.
וְשֻׁלְחָן עָרְכוּ לִפְנֵיהֶן: מֵי-דְּבַשׁ וְכָל-מִינֵי מַמְתַּקִּים,
מַצּוֹת קְטַנּוֹת וְרַכּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.
וְאַנְשֵׁי הֶחָצֵר נָסַבּוּ עֲלֵיהֶן מַבִּיטִים בַּדָּלֶת.
וְרַבִּים בַּחוּרֵי הַכְּפָר וְגַם הַבַּחוּרוֹת הַנָּאוֹת
רָצִים לִשְׁמוֹעַ מַנְגִּינַת חֲתֻנָּה יְהוּדִית, וְצוֹבְאִים
עַל הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים וְעַל דַּלְתֵי הַבַּיִת, וְנִצִּים,
הוֹדְפִים אִישׁ אָחִיו בַּכָּתֵף וְנֶהֱנִים מִשִּׂמְחַת ר' מָרְדְּכַי.
וְקוֹל הַמַּנְגִּינָה מִתְחַטֵּא וְעוֹבֵר מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה,
בְּשֶׁקֶט הַלַּיְלָה בַּכְּפָר הַיָּשֵׁן שֵׁנָה עֲמֻקָּה,
עוֹטֶה שְׁחוֹרוֹת וּצְנוּעוֹת. וְעוֹמְדוֹת הַגִּנּוֹת מֻקְסָמוֹת,
מַחֲשׁוֹת עַל סוֹדוֹתֵיהֶן, וְיָרֵחַ עוֹשֶׂה אֶת-דַּרְכּוֹ,
שׁוֹפֵךְ מִכַּסְפּוֹ עַל בְּרֵכָה, יֵשׁ מַכְסִיף כָּתֵף שֶׁל בַּיִת,
עוֹטֶה מַמְגּוּרָה לַבְנוּנִית וְעוֹטֵר עֲטָרוֹת לִתְרָזוֹת
שְׁקוּעוֹת בְּמַעֲרִיב מְאֻחָר… וְחָדַר קוֹל הַמַּנְגִּינָה
לְחֹרְשׁוֹת הַקָּנֶה הַזָּקוּף וְשַׁדְמוֹת הַסּוּף הַמִּתְלַחֵשׁ,
אַחַר יָמוּת בַּמֶּרְחָק, הַרְחֵק הַרְחֵק בַּשָּׂדֶה…
וְקוֹלוֹת הַנְּגִינָה הַחֲצוּפָה נַעֲשִׂים רַכִּים מִתְחַטְּאִים,
נַעֲשִׂים קוֹלוֹת אֲבֵלִים, קוֹלוֹת-יְגוֹנִים שֶׁבְּשִׂמְחָה,
כְּאִלּוּ אֵין קוֹלוֹת אֲחֵרִים בַּכְּפָר וּבָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ,
כְּאִלּוּ אַךְ שִׁירַת-הַבְּכִיָּה יָאֲתָה לְעוֹלְמֵי-עוֹלָמִים…
שיר רביעי: יום ב' 🔗
מַלְאָךְ בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי – נַעַר בֶּן-עֶשֶׂר עַל סוּסוֹ:
רֹאשׁוֹ פָרוּעַ וְלֹא רֻכְּסוּ כַּפְתּוֹרֵי כֻּתָּנְתּוֹ לִבְשָׂרוֹ,
רַגְלָיו הַיְּחֵפוֹת מִתְלַבְּטוֹת, דּוֹפְקוֹת בְּסוּסוֹ הַזָּרִיז,
נֶחְפָּז הַנַּעַר, מַשְׁמִיעַ: “הֵם בָּאִים וְשֶׁבַע עֲגָלוֹת!”
וְעֶשֶׂר עֶגְלוֹת-אִכָּרִים, הָעוֹמְדוֹת בֶּחָצֵר זֶה-כַּמָּה,
נִמְלְאוּ תֵּכֶף בְּנֵי-אָדָם – עַד אֶפֶס מָקוֹם לָשֶׁבֶת.
מָרְדְּכַי מְפַקֵּד לְכֻלָּם: אֵתָיוּ, מְנַגְּנִים, מְנַגְּנִים!
אַיֵּךְ, אַתְּ מְחֻתֶּנֶת! וּמַשְׁקֶה יֵשׁ? וּפַרְפְּרָאוֹת?
בְּתוּלוֹת! הִזְדָּרְזוּ, הִזְדָּרְזוּ! מַהֲרוּ, בַּעֲלֵי-עֲגָלָה!
וְעֶשֶׂר עֶגְלוֹת-אִכָּרִים הִתְפָּרְצוּ מֵאֵצֶל בֵּית-מָרְדְּכַי
בְּקוֹלוֹת וּשְׁרִיקָה וּצְוָחָה, שְׁעָטָה וּמְחִיאוֹת הַמַּגְלֵב.
אַחַת אַחַת הִתְפָּרְצוּ, מִתְחָרוֹת זוֹ בְּזוֹ עָטוּ,
כַּלְבֵי הֶחָצֵר לִפְנֵיהֶן וְעַנְנֵי-אָבָק אַחֲרֵיהֶן,
חָשׁוֹת לִקְרַאת הַמְּחֻתָּנִים לְקַבֵּל אֶת-פְּנֵיהֶם בִּתְרוּעָה.
וְהַרְחֵק שְׁתַּיִם פַּרְסָאוֹת, בּוֹאֲכָה פּוֹדוֹבְקָה, תֵּל-קְדוּמִים,
בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה מִתְנוֹסֵס וּמַעֲלֶה שִׂיחַ-הַשָּׂדֶה,
בּוֹדֵד וְאָבֵל בַּמֶּרְחָק הַגָּדוֹל עַד קְצֵה הָעֲרָבָה,
הַרְחֵק מִדֶּרֶךְ-הַמֶּלֶךְ. וְהַשִּׂיחַ הַחוֹפֵף עַל-גַּבּוֹ
אָבָק פּוֹרֵחַ מְכַסּוֹ וְסַעַר יִזְרְעוֹ עָפָר.
סַלּוֹן וְגַלְגַּל מוֹרִיקִים, יֶרֶק חֲוַרְוַר וְעוֹמֵם
וְקָמַת סְפִיחַ שֶׁל חִטָּה וְשִׁבֹּלֶת-הַשּׁוּעָל וְשִׁפּוֹן,
יְבֵשִׁים וּשְׁזוּפִים מִשֶּׁמֶשׁ, בּוֹלְטִים מִבֵּינוֹת הֶחָצֵר,
וְהָיָה מַרְאֵהוּ כְּאִילּוּ זָקַן זֶה עֶשְׂבּוֹ עַל-גַּבּוֹ
וְשֵׂיבָה זָרְקָה גַּם בּוֹ מִזֹּקֶן וְעֹצֶר גַּעְגּוּעִים
לְדוֹרוֹת שֶׁעָבְרוּ וְחָלְפוּ, כְּשֶׁטֶף אֲפִיקֵי הָאָבִיב,
גַּם-לְלֹא סָפֵק שֶׁל רֶשֶׁם וְשִׁירָה קַיֶּמֶת בָּעוֹלָם.
מַה-לְּךָ תֵּל-קְדוּמִים, כִּי תִּקְדַּר, כִּי תֶּאֱבַל פֹּה בָּעֲרָבָה!
מִי הֵם כָּרוּךָ, כּוֹנְנוּךָ, מָרוֹם וְנִשָּׂא בַּשָׂדֶה?
סוֹדוֹ שֶׁל מִי טָמוּן בְּחֻבְּךָ? הֶאָבְלוּ אוֹ שָׂשׂוּ יוֹצְרֶיךָ
וּבְהִבָּנוֹתְךָ? אַיָּמוֹ? גַּם שְׁכֵחֵי שְׁכֵחֶיךָ נִשְׁכָּחוּ,
כַּאֲשֶׁר תִשְׁכַּח הַנַּעֲרָה אֶת-הַפַּעֲמוֹנִים הַנּוֹתְנִים
רֵיחַ-הַשָּׁקֵד הֶעָדִין, כִּי תִּקְטְפֵם בֹּקֶר לְרַגְלֶיךָ.
“קֶבֶר-הַמְּלָכִים” קָרְאוּ לְאוֹתוֹ תֵּל-קְדוּמִים, וְאֵלָיו
נָטוּ מָרְדְּכַי וְאוֹרְחָיו מְחַכִּים לְבוֹא הַמְּחֻתָּנִים.
חָשׁוּ הַבְּתוּלוֹת בְּרִיצָה, וּבְצָהֳלָה רַבָּה תַּעְפֵּלְנָה
לַעֲלוֹת בַּתֵּל וּמִתְחָרוֹת, מִי תַּעַל בַּתֵּל לָרִאשׁוֹנָה.
פָּסְעוּ הַזְּקֵנִים בִּזְהִירוּת, בַּאֲנָחָה וּנְשִׁימָה בְּקֹשִׁי,
מְשַׁסִּים בְּתוּלָה בִּבְתוּלָה, מְסִיתִים נַעֲרָה בְּנַּעֲרָה.
עָמְדוּ עַל-גַּבּוֹ וְנָגֹלּוּ לִפְנֵיהֶם מֶרְחֲבֵי עֲרָבָה:
עֵירֹם וְעֶרְיָה זְעוּמָה, עֲפוּרִים וּשְׁזוּפִים מִשָּׁמֶשׁ.
עֵירֹם בֶּהָדָר מִקֶּדֶם וְעֶרְיָה מִשִּׁפְעָה שֶׁל כֹּחוֹת;
הוֹד וְדוּמִיַּת-הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאֵין לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ,
שְׁרוּיָה עָלֶיהָ מִיָּמִים מִקֶּדֶם, מִימוֹת מַעֲשֵׂה-בְּרֵאשִׁית
וְאֵין קֵץ לַמֶּרְחָב הָאָיֹם וְאֵין גְּבוּל לַדּוּמִיָּה הַקְּדוֹשָׁה,
בִּלְתִּי אִם זְרוֹעוֹת שָׁמַיִם, הַחוֹבְקִים וְסוֹגְרִים עֲלֵיהֶם.
וְנִבָּט הַמֶּרְחָב הַגָּדוֹל וּמְשַׁטֶּה בְּדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ
רְצוּעָה מַעֲלָה אָבָק אוֹרֶבֶת לִשְׁכוּנוֹת בְּנֵי-אָדָם
הוֹי, הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה! הֲכֹחוֹת חֲדָשִׁים בָּךְ תּוֹסְסִים
בְּאוֹן-עֲלוּמֵיהֶם וְקוֹדְחִים בְּשִׁכְרוֹן הָעָצְמָה וְהַמְשׁוּבָה?
וְאוּלַי לֹא חָרְבוּ עֲדֶנָּה הַיְשָׁנִים, עֲמוּסֵי-מַשְׂטֵמָה
וְאֵיבַת-הַדּוֹרוֹת בְּעִוְרוֹנָהּ –? כִּי מִדֵּי יוֹבֵל בְּיוֹבֵל
שׁוּב יִתְנַעֲרוּ אֲיֻמִּים, כֹּחוֹת הַפְּרָאִים הַקָּשִׁים,
וְתִרְעַד כָּל-הָעֲרָבָה מִיָּם וְעַד יָם וּמַמְלָכָה,
תְּחוֹלֵל עֲיָרוֹת וְקִרְיָה וְתַרְגִּיז מֶמְשְׁלוֹת גּוֹיִים?
הוֹי הָעֲרָבָה הַגְּדוֹלָה! מִי יָלַד לָךְ אֵלֶּה, הַגִּידִי?
אִם נְשָׂאָתַם הָרוּחַ מֵעֵבֶר לְיַמִּים וּגְבָעוֹת,
אוֹ בְּמַחֲשַׁכֵּי לֵילַיִךְ הַשּׁוֹתְקִים אֲפֵלָה חִבְּלָתַם?
וְאַיֵּה טִפַּחְתִּם וּצְפַנְתִּם: בִּמְאוּרוֹת זְאֵבֵי-עֲרָבוֹת,
בּוֹרוֹת חֲרֵבִים נִשְׁכָּחוּ עַל דְּרָכִים מֵאֵין עוֹבְרִים בָּמוֹ,
אוֹ בַּעֲרוּצֵי הַנְּחָלִים, שֶּׁכָּרוּ אֲפִיקֵי הָאָבִיב?
וְאוּלַי יָצְאוּ מִקֶּבֶר, מִתַּחַת הַתִּלִּים הַקְּדוּמִים,
תִּלֵּי-הַקֹּדֶשׁ הַקּוֹדְרִים – כֹּחוֹת מִדְבָּרִיִּים, קָשִׁים
וְעַזִּים, אֲשֶׁר יָגִילוּ לְבַרְזֶל וָדָם וְתִימְרוֹת-עָשָׁן?
וְאוּלַי זֶה נְקַם הָעֲרָבָה וְשִׁלֵּם מִגּוֹי וּמֵאָדָם,
חִלֵּל דּוּמִיַּת-הַקֹּדֶשׁ וַיַּעֲבֵר עָלֶיהָ מַחֲרַשְׁתּוֹ?
נוֹעַ תָּנוּעִי, תָּחוּלִי לְנַעֵר, כְּנַעֲרֵךְ מִקֶּדֶם
גְּבוּלוֹת מַמְלָכוֹת וּשְׁבָטִים שֶׁנִּכְחֲדוּ וְלֹא יִזָּכֵרוּ.
וְעַנְנֵי הָאָבָק הָרָצִים בְּדֶרֶךְ-הַמֶּלֶךְ מִתְאַבְּכִים,
הוֹלְכִים הָלוֹךְ וְגָדוֹל, וְנִרְאוּ עֲגָלוֹת מְרַקְּדוֹת,
נִגְלוּ הַיּוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנוֹת, הוֹלְכִים וּקְרֵבִים וּמַפְנִים
רָאשֵׁי סוּסֵיהֶם כְּלַפֵּי הַתֵּל. וּמַקְהֵלַת רְפָאֵל
פָּתְחָה בְּמַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה, וַיָּרַע הָעָם וַיִּזְדָּרְזוּ.
אֵלֶּה מֵרֹאשׁ תֵּל-הַקְּדוּמִים וְאֵלֶּה מִקָּרוֹן וַעֲגָלָה,
אֵלֶּה בְּחֶדְוָה וְדִיצָה וְאֵלֶּה בְּקוֹל שָׂשׂוֹן וּתְרוּעָה,
קוֹרֵא מְחֻתָּן לִמְחֻתָּן וּקְרוֹבִים יָשִׂישׂוּ עַל קְרוֹבִים:
מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב, חָתָן! מַזָּל טוֹב, מְחֻתָּנִים!
הֵידָד! וּלְרַגְלִי הַתֵּל כְּבָר פָּרְשׂוּ שְׁטִיחַ וּמַפָּה,
וְקַרְנֵי הַחַמָּה כְּבָר טוֹבְלוֹת בְּקַנְקַן הַיַּיִן הַצְּהַבְהַב,
עוֹבְרוֹת וּמְמַשְּׁשׁוֹת חֲמִימוֹת רְקִיקֵי-הַסֹּלֶת הַקְּטַנִּים,
עֻגּוֹת וּמַצּוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת, כְּעָכִים וּמִינֵי לְגִימָה,
בְּטַסֵּי-הַכֶּסֶף, בְּסַלְסִלּוֹת וּבְקַעֲרוֹת זְכוּכִית מְצַלְצֶלֶת.
קוֹל הַמַּקְהֵלָה בָּרָמָה וְקוֹל הַמְּחֻתָּנִים: לְחַיִּים!
שׁוֹתִים וְאוֹכְלִים הַזְּקֵנִים, הַבְּתוּלוֹת נִכְלָמוֹת – וְשׁוֹתוֹת.
וְכֵיוָן שֶׁפָּתְחוּ בְּיַיִן, לֹא הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ עַד אָפֵס
כֻּלּוֹ מִכָּל-הַקַּנְקַנִּים, לֹא נִשְׁאֲרָה טִפָּה לַהֲדִיחָהּ.
אֶפֶס כָּל-הַמְּחֻתָּנִים שְׂמֵחִים גַּם בְּלֹא מַשְׁקֶה,
גּוֹמְרִים בְּשִׁירָה, מְשׂוֹחֲחִים, שָׂשִׂים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ.
וְהִנֵּה נִפְגְּשׁוּ שְׁנַיִם, רֵעִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם,
אֲשֶׁר הִתְעַנּוּ שְׁנֵיהֶם תַּחַת יַד מְלַמֵּד אֶחָד,
שָׂשִׂים אִישׁ עַל רֵעֵהוּ: – יַעֲקֹב, שַׁלָּמָה כֹּה שַׂבְתָּ?
וְאַתָּה הָאָדֹם, מַה-תַּלְבִּין? – וּמַה מַּעֲשֶׂיךָ? – וְאַתָּה?
בָּנִים כַּמָּה לָךְ, גֵּרְשׁוֹן? – בֶּאֱמוּנָתִי, כְּלוּם אֵדָע?
אֶחָד הַיָּשֵׁן בְּמִטָּתִי וּשְׁנַיִם בְּיַחַד עִם אִמָּם,
אֶחָד עַל-גַּבֵּי הַסַּפָּה וְיִתְרָם מִתְגּוֹלֵל בַּפִּנּוֹת,
וְכַמָּה הֵם? – שׁוֹטֶה! בְּמָטוּתֵי… לְרִקּוּד, לְרִקּוּד, רַבּוֹתַי!
וְיָצְאוּ בְּרִקּוּד וּמְחוֹלוֹת לְקוֹל מַנְגִּינוֹת כְּלֵי-זֶמֶר,
שָׂרִים וּמְסַיְּעִים לָאֵלֶּה בְּחֶדְוָה וּבְצָהֳלָה גְּדוֹלָה.
יָצְאוּ הַגְּבָרִים לְבַד; וַתִּלֹּנָּה הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת,
רָבוּ בְּחָזְקָה עִם יֶתֶר כָּל-הַמְּחֻתָּנִים, וְנִגְּנוּ
גַּם-לָהֵנָּה הַמְּנַגְּנִים, וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת גַּם-הֵנָּה.
גַּם-לְעֶגְלוֹנִים דָּאָגוּ – וּלְיַד הָעֲגָלָה הָאַחַת
יָשְׁבוּ מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם אֶל מַשְׁקֵה-חֲרִיפִין וּכְעָכִים.
אָמַר מָרְדְּכַי לְהַבְהִיל אֶת-אַחַד הַנְּעָרִים לְפּוֹדוֹבְקָה
לְהָבִיא הַיַּין הַמְּשֻׁמָּר וּמָחוּ בְּיָדָיו, וַיֵּשְׁבוּ
כָּל-הַמְּחֻתָּנִים בִּקְרוֹנוֹת לָבוֹא לְפּוֹדוֹבְקָה, אֵין אָדָם
מַבְחִין בֵּין קָרוֹן לְקָרוֹן, בַּאֲשֶׁר יָשְׁבוּ – יָשָׁבוּ.
נֶחְפְּזוּ לָבֹא הַכְּפָרָה, מְאִיצִים בָּעֶגְלוֹן וְדוֹפְקִים
בְּסוּסֵי הָעֶגְלוֹן, מְנִיפִים עֲלֵיהֶם זֶה שׁוֹט וְזֶה מַגְלֵב;
זֶה לָזֶה קוֹרְאִים וּמְשַׁסִּים עֶגְלוֹן בְּעֶגְלוֹן לְהַעֲבִיר
עֶגְלוֹן שֶׁקְּדָמוֹ, וְקוֹרְאִים: הֵידָד, מַזָּל טוֹב, הֵידָד!
עוֹשִׂים מַעֲשֵׂי קוּנְדֵּס, שׂוֹחֲקִים וְנֶהֱנִים הַרְבֵּה, -
כָּכָה פָּגְשׁוּ בֵּית מָרְדְּכַי אֶת-פְּנֵי הַמְּחֻתָּנִים הַבָּאִים.
אוֹתוֹ הַיּוֹם בֵּית ר' מָרְדְּכַי זָע כַּמֶּרְקָחָה וּשְׁעָרָיו
הֵמָּה לֹא נִנְעֲלוּ, יַעַן מַרְבִּים לָבוֹא מְחֻתָּנִים:
אֵלֶּה נִכְנָסִים וְאֵלֶּה מִתְכַּנְּסִים עַל-גַּב אִצְטַבָּאוֹת,
מָשָׁל לְיָרִיד – הֲמֻלָּה.
אוּלָם בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁדָּלְקוּ
נֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב בְּאוּלַם בֵּיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי, הִתְכַּנְּסוּ
כָּל הַמְּחֻתָּנִים וְהָאוֹרְחִים וִידִידָיו אֲשֶׁר בְּפּוֹדוֹבְקָה,
שָׁבָה הַשִּׂמְחָה וַתִּגְדַּל; עָמְדוֹ הַמְּנַגְּנִים לְדוּכָן.
אָמְרוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת לָצֵאת בִּמְחוֹלוֹת כְּדַרְכָּן,
אֶפֶס חָזְקָה עֲלֵיהֶן יַד הַמְּחֻתָּנִים: הַפַּעַם
נִזְכֶּה אֲנַחְנוּ בַּנְּגִינָה! וְהָיוּ מְנַגְּנִים הַלַּיְלָה,
דִּבְרֵי חַזָּנוּת וּקְטָעִים מֵאוֹפֵּירוֹת, קוֹזַק וּוָלַךְ,
עַד חֲצוֹת לָיְלָה. וְהָעוֹלָם מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם,
מַרְבִּים בְּמִשְׁתֶּה וּבְשִׂמְחָה. וְכַאֲשֶׁר עָיְפוּ הַזְּקֵנִים,
הָלְכוּ לָהֶם אִישׁ לְבֵיתוֹ לְהַחֲלִיף כֹּחַ, לָנוּחַ.
נִשְׁאֲרוּ לְבַדָּן הַבְּתוּלוֹת – וַתַּחֲזֵק אִשָּׁה בִּרְעוּתָהּ,
רָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת כָּל-אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, וְלֹא פָּסְקוּ,
הָיוּ מֵיטִיבוֹת אֶת-לִבָּן, מְשׂוֹחֲחוֹת, וְחוֹזְרוֹת וְרוֹקְדוֹת.
וְשֻׁלְחָן עָרְכוּ לָהֶן: מִי-דְבַשׁ וְכָל-מִינֵי מַמְתַּקִּים,
מַצּוֹת קְטַנּוֹת וּזְרוּעוֹת הַסֻּכָּר הַלָּבָן.
רָקְדוּ וְיָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת עַד אֲשֶׁר הִכְרִיזוּ הַשֶּׂכְוִים:
בָּאָה אַשְׁמוּרָה הַשְּׁנִיָּה, אִישׁ לִיצוּעֶיךָ, יִשְׂרָאֵל!
שִׁיר חֲמִישִׁי: יום ג' “צום בּאדעקענס”. “חֻפּה-וועטשערי”. 🔗
יוֹם בּוֹ הָכְפַּל כִּי-טוֹב הִתְחִיל בְּשִׁיר וּמַנְגִּינָה.
הָלְכָה כָּל-הַמַּקְהֵלָה וְהָלַךְ הַבַּדְחָן עִמָּהֶם
לְקַבֵּל פְּנֵי חָתָן בְּמַנְגִּינָה, הִיא ה“דּוֹבְּרִי-דְזֵ’ין” בִּמְעוֹנוֹ.
תֵּכֶף הִתְאַסֵּף קְהַל “שְׁקָצִים” קְטַנִּים מִגָּרֵי הַשְּׁכוּנָה
לְקוֹל הַחֲצוֹצְרָה וְהַתֹּף, וַיַּחֲנוּ עֲלֵי הַמַּקְהֵלָה.
וְכַאֲשֶׁר פָּסְקוּ הַמְנַגְּנִים, וְהַבַּדְחָן כִּלָּה דְּרָשָׁתוֹ
וְקִבְּלוּ הַמְּנַגְּנִים הַיַּ"ש וְסָעֲדוּ לִבָּם בְּעֻגוֹת,
הִפְנוּ אֶת-שִׁכְמָם לָלֶכֶת אֶל בֵּית הַכַּלָּה. וַיֵּצֵא
אוֹתוֹ הֶחָלוּץ לִפְנֵיהֶם בְּקוֹלוֹת וּשְׁרִיקָה גְּדוֹלָה,
קְפִיצָה וְצָהֳלָה מְשֻׁנָּה, מִתְגָּרָה בְּכַלְבֵי הַשְּׁכוּנָה,
תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר הֲלִיכָה בִּקְפִיצָה עַד בּוֹאָם בֵּית מָרְדְּכַי.
עָמְדוּ הַמְּנַגְּנִים בְּשׁוּרָה וְעָרְכוּ “דּוֹבְּרִי-דְּזֵ’ין” לַכַּלָּה.
וְאֶלְקָה נִכְלָמָה וּבוֹשָׁה, חָלְקָה לִמְּנַגְּנִים מִגְדָּנוֹת
וְנָתוֹן לִפְנֵיהֶם הַיַּ"ש – וְנֶהֶנְתָה מְאֹד הַחַבְרַיָּא.
כְּאוֹתָן צִפֳּרִים קְטַנּוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לָנוּ בַּחֹרֶף,
שֶׁתִּתְכַּנֵּסְנָה בַּסְּתָו (עֵת גָּדַל הָרָעָב בַּחֹרְשָׁה)
אֵצֶל הַגֹּרֶן, שָׁם עָרַךְ הַצַּיָּד זֵרְעוֹנִים לְצוּדָן:
אֵלֶּה תָּבֹאנָה וְסוֹקְרוֹת וְאֵלֶּה תִּפְרֹשְׂנָה כַּנְפֵיהֶן,
נָסוֹת וְחוֹזְרוֹת וְשָׁבוֹת, מִתְגַּנְּבוֹת לִזְכּוֹת בַּזֶּרַע,
אַחַת אַחַת תָּבֹאנָה: הַשַּׁרְשׁוֹר, הַחוֹרְפִי וְהַיַּרְגָּז
אוֹ אַדְמוֹנִיָּה וְחַלְחִי, מִתְנוֹסְסִים בִּשְׁלַל נוֹצוֹתֵיהֶם
יָרֹק וְכָחֹל וְאָדֹם, שָׁחֹר וְכָתֹם שֶׁל לִימוֹן, –
כָּכָה הִתְכַּנְּסוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת אֶל חֶדְרָהּ שֶׁל אֶלְקָה
עוֹטוֹת מַחֲלָצוֹת הֲדוּרוֹת, בִּגְדֵי-צִבְעוֹנִין, תַּכְשִׁיטִים,
וְרֵיחוֹת סַמֵּי-הַבֹּשֶׂם נוֹדְפִים מֵהֶן לְמֵרָחוֹק,
אֵלֶּה נִכְנָסוֹת בְּרִיצָה, וְאֵלֶּה תֵּצֶאנָה בְּחִפָּזוֹן,
מְשׂוֹחֲחוֹת, מְשַׁפְּרוֹת אֶת-עַצְמָן, מֵיטִיבוֹת מַחְלְצוֹת רֵעוֹתָן.
וְהָיָה הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר נוֹטֶה וּבְמַהֲלָכוֹ הַיָּמָּה
כַּאֲשֶׁר פָּרְצוּ הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת, כְּפֶרֶץ פַּרְפָּרִים
בְּרֵאשִׁית הָאָבִיב הַחַם וְכִצְרוֹר-פְּרָחִים אֲשֶׁר הִתְפַּזָּר,
וְאֶלְקָה, לְבוּשָׁה מַחֲלָצוֹת, גַּם-הִיא בֵּין הַנְּעָרוֹת נִכְנָסָה
שֶׁפִי וְחִוְרַת-הַפָּנִים לְאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַנִּמְתָּח.
עָמַד הַבַּדְחָן מְחַכֶּה, מוּכָן לִקְרָאתָהּ וְהַמְּנַגְּנִים
פָּתַח בְּקוֹל גָּדוֹל: "לִכְבוֹד וְלִכְבוֹד הַבְּתוּלָה הַכַּלָּה –
יָפָה בַּנָּשִׁים וְנַעֲלָה – תּוֹפַע כִּצְּפִירָה בַּהִלָּהּ –
וְכִירוּשָׁלַיִם עַל תִּלָּהּ – בָּרָה לְאָבִיהָ וּלְאִמָּהּ –
לְכָל-יְדִידֶיהָ לָהּ עִמָּהּ – מְתוּקָה מִדְּבַשׁ וּמֵחָמֶר –
עִמְדוּ, הִזְדָּרְזוּ, כְּלֵי-זָמֶר – הַכּוּ בַּתֹּף וּבַנִּימִים-
שִׁירִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים!"
וַיָּרַע הַבַּס וְהַכִּנּוֹר,
נֶחְפְּזָה גַּם הַחֲצוֹצְרָה וְנִלְוָה הַכִּנּוֹר הַשֵּׁנִי;
פָּתְחוּ ב“טוּשׁ” מַרְעִים רַעַם וּמַחֲרִישׁ אָזְנֵי שׁוֹמֵעַ.
חָשׁוּ כָּל-רֵעוֹתֶיהָ, נֶחְפָּזוֹת לִקְרָאתָהּ בִּנְשִׁיקוֹת.
וְהָיְתָה מְהוּמָה וּמְבוּסָה, וַיַּהַס הַבַּדְחָן הַנָּשִׁים.
עַתָּה הִתְחִילוּ הַמְּחוֹלוֹת, וְרָקְדוּ הַבְּתוּלוֹת-הַנְּעָרוֹת
פּוֹלְקָה, קַדְרִיל וְלַנְסְיֶה, וְהַכַּלָּה רוֹקֶדֶת עִמָּהֶן,
חִוְרַת-הַפָּנִים מִצּוֹמָהּ, עִם-כָּל-רֵעוֹתֶיהָ רָקָדָה,
לֹא הֶחֱסִירָה אַף-אַחַת, כִּי כֵן מִנְהָגֵנוּ מִקֶּדֶם.
וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת אֶת-כָּל הַמִּנְהָגִים וְלֹא תַּלְבִּין
פְּנֵי רֵעוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת לִשְׂמֹחַ אִתָּהּ בְּשִׂמְחָתָהּ –
כָּכָה יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת, וְהָאֹהֶל הוֹלֵךְ וְנִמְלָא.
אוֹרְחִים מִתְכַּנְּסִים וּבָאִים, עֲטוּפִים מַחֲלָצוֹת חֲדָשׁוֹת,
הוֹדְפִים אִישׁ בְּצַד רֵעֵהוּ, אֵלֶּה וְאֵלֶּה מְמַלְּלִים.
הָיְתָה מְהוּמָה שֶׁל חֶדְוָה וּמְבוּסָה מִתּוֹךְ תַּעֲנוּגִים,
יַעַן כִּי רַבִּים הַבָּאִים – פּוֹדוֹבְקָה כֻּלָּהּ שָׂמֵחָה.
בָּאוּ זְקֵנִים וּנְעָרִים וִישִׁישִׁים נֶחְפָּזוּ, לְרַבּוֹת
כָּל-הַמְקֹרָבִים וְהַטַּף, הֵבִיאוּ עִמָּהֶן אִמָּהוֹת.
(גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים מְנַקְּרִים בְּחָטְמָם וּבְרֹאשָׁם הַנּוֹתֵן
רֵיחַ שֶׁמֶן-הַשָּׁקֵד). וּשְׁלֹשָׁה טְעָמִים בַּדָּבָר:
רֵאשִׁית – עַל מִי זֶה יְנַטְּשׁוּ צֹאן-הַקֳּדָשִׁים בַּבָּיִת?
שֶׁמָּא יְהַפְּכוּ הָעוֹלָם וְיָצְאוּ בְּשֵׁן וּבָעָיִן.
שֵׁנִית – לְמַאי נַפְקָא מִנָּהּ, אִם יֵהָנוּ גַּם-הֵם מִן הַשִּׂמְחָה?
שְׁלִישִׁית – יִזְכּוּ טַּפְלַיָּא גַּם-הֵם בְּמִגְדְּנוֹת ר' מָרְדְּכַי.
וְהָיְתָה מְהוּמָה שֶׁל חֶדְוָה וּמְבוּסָה מִתּוֹךְ תַּעֲנוּגִים:
קוֹלוֹת מְמַלְּלִים וְעוֹנִים, וְקוֹל הַמַּקְהֵלָה עַל-כֻּלָּם.
פַלִּיק הַשַּׁמָּשׁ, הוּא הִכְרִיז בַּשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה אֶת-כְּרוּזוֹ:
“בִּקְּשׁוּ שֶׁלֹּא לְהִתְבַּקֵּשׁ הָעוֹלָם אֶל הַחֲתֻנָּה!”
וְנִלְווּ עֲלֵיהֶם הַשְּׁפָחוֹת וְעַמֵּי-הָאָרֶץ מִסָּבִיב
צוֹבְאִים עַל פֶּתַח הָאֹהֶל, נִדְחָקִים וְדוֹחֲקִים עַצְמָם.
אוּלָם הֶחָתָן בְּחֶדְרוֹ עוֹדֶנּוּ; הָאוֹרְחִים מִתְכַּנְּסִים,
בָּאִים אֶחָד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם לְ’קַבָּלַת-הַפָּנִים',
עַד שֶׁהֶעֱרִיב הַיּוֹם וְנִתְבַּקְּשׁוּ הַקְּרוּאִים לְהָסֵב.
יָשַׁב הֶחָתָן בְּרֹאשׁ לַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל הֶעָרוּךְ,
חַלַּת-הַלֶּחֶם הַקְּלוּעָה מֻנַּחַת לְפָנָיו עֲשׂוּיָה
עַל זַעַפְרַנָּה מַכְתִּימָה, מְמֻלָּאָה צִמּוּקִים מְתוּקִים,
מַפָּה צְחוֹרָה כַּכֶּסֶף וּקְטַנָּה נְתוּנָה עָלֶיהָ.
יָשְׁבוּ שְׁנֵי הַשֻּׁשְׁבִּינִים מִיָּמִין לֶחָתָן, מִשְּׂמֹאלוֹ.
נֶחְפָּז הָעוֹלָם וַיֵּשֶׁב, מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בַּיַּיִן,
נֶהֱנִים מִן הַפַּרְפְּרָאוֹת וּמִן הַמִּגְדָּנוֹת וְהַכְּעָכִים,
בְּעַיִן יָפָה נְתוּנִים עַל-טַסֵּי כֶּסֶף וּקְעָרוֹת,
אֶפֶס הֶחָתָן לֹא טָעַם, מֵאָז הַבֹּקֶר הִתְעַנָּה.
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַקָּהָל וְעָמַד מִלִּטְעֹם בְּיַחַד,
שָׁלְחוּ לְהַגִּיד: חֲסַל סֵדֶר קַבָּלַת-הַפָּנִים.
שָׁמַע הַבַּדְחָן וַיְמַהֵר וַיַּהַס הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה,
פּוֹנֶה לְכָאן וּלְכָאן וּמַרְעִים בְּקוֹלוֹ לַנָּשִׁים:
"נָשִׁים, הַסֶּינָה! מַהֵרְנָה, הַעֲלֶינָה הַנֵּרוֹת! מַהֵרְנָה,
נָשִׁים, לְיַשֵּׁב הַכַּלָּה!" וְהַנָּשִׁים נֶחְפָּזוֹת, מִזְדָּרְזוֹת,
אֵלֶּה בְּאֵלֶּה נִדְחָפוֹת, שׁוֹאֲלוֹת וְעוֹנוֹת בְּבַת-אַחַת: –
שָׁאוֹן וּמְהוּמָה וּמְבוּסָה: – “מָקוֹם, תְּנוּ מָקוֹם לַכַּלָּה!”
וְגוֹלְדָה רַקַּחַת בֵּית-מָרְדְּכַי בּוֹקַעַת לָהּ דֶּרֶךְ בֶּהָמוֹן
מַמָּשׁ בְּסַכָּנַת-נְפָשׁוֹת, כַּחַיָּל הַנִּמְלָט מִשִּׁבְיוֹ,
לְתוֹךְ אוֹתוֹ אֹהֶל-הַקְּרָשִׁים, לְבוּשָׁה צְהֻבּוֹת וִירַקְרַק.
צָעֲדָה שֶׁפִי בִּגְאוֹן-מְחֻתֶּנֶת צַד חָתָן (לֹא פָּחוֹת
מַמָּשׁ), בְּכַפֶּיהָ מִשְׁאֶרֶת גְּדוֹלָה, צַחָה וּרְחָבָה.
וְאֶת-הַמִשְׁאֶרֶת הֶעֱמִידָה בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל וְהָפְכָה
כְּלַפֵּי הַקַּרְקַע וַתָּשֶׂם עָלֶיהָ הַכֶּסֶת, וּבְמַרְבָד
פַּרְסִי וְרִקְמָה כִּסָּתַן. וּשְׁתֵּי הַשֻּׁשְׁבִּינוֹת הוֹבִילוּ
שֶׁפִי וּצְעָדִים מְדוּדִים אֶת-אֶלְקָה עֲדֵי הַמִּשְׁאֶרֶת.
קָרְבָה וַתֵּשֶׁב עָלֶיהָ וַתִּתְכַּס בַּסּוּדָר הַלָּבָן.
אָז תְּסֻבֶּינָה הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת וּבְיָדָן נֵר דּוֹלֵק,
אַחַת אַחַת קָרָבוּ, בִּבְכִיָּה וּדְמָעוֹת נֶאֱנָחוּ.
אַחַת אַחַת הִתִּירוּ צַמָּה וְצַמָּה עַל רֹאשָׁהּ,
יַעַן כִּי רֹאשָׁהּ כְּבָר עָשׂוּי מַחֲלָפוֹת מַחֲלָפוֹת וְצַמּוֹת.
גָּדְלָה הַבְּכִיָּה, כִּי בָּכוּ הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת וְהַבְּתוּלוֹת,
בָּכְתָה הַכַּלָּה גַּם-הִיא, מִתְמוֹגְגָה בְּדִמְעוֹתֶיהָ.
שָׁמְעוּ הַפְּעוּטִים קוֹל בֶּכִי, רָאוּ פְּנֵי אִמָּם בּוֹכִיָּה,
נָשְׂאוּ אֶת-קוֹלָם גַּם-הֵמָּה, כְּדֶרֶךְ הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים.
עָמַד הַבַּדְחָן וְדָרַשׁ דְּרָשָׁתוֹ עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ
בְּנִגּוּן-אֲבֵלִים וְקוֹל-בּוֹכִים וְהַבַּס וְהַכִּנּוֹר מְלַוִּים,
עוֹנִים גַּם-הֵם לְעֻמָּתוֹ אֲנָחָה חֲרִישִׁית, עֲמֻקָּה,
וְקָהָל מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת, מְבַכִּים הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה.
פָּתַח בִּדְבָרִים כְּבוּשִׁים, מַזְהִירָהּ עַל מִצְווֹת שֶׁל נָשִׁים,
מְעוֹרֵר אֶת לִבָּהּ לִתְשׁוּבָה – וְסִיֵּם בְּדִבְרֵי-תַּנְחוּמוֹת.
פָּתַח הַבַּדְחָן וְאָמַר: "מֶה אָדָם וְאַחֲרִיתוֹ אַךְ רִמָּה –
חָרַז: עַל כֵּן-תִּבְכִּי, כַּלָּה, הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה, –
הוֹסִיף: אוֹי אוֹי! פַּלְגֵי מַיִם וְלֹא קִמְעָה קִמְעָה…
אָנָּא חֲלִי פְּנֵי עֶלְיוֹן, פְּנֵי יוֹשֵׁב מָרוֹם – וּמֶלֶךְ
כָּל הָאָרֶץ גַּם צָפוֹן גַּם דָּרוֹם – וְיִטַּע בְּלִבֵּךְ
לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת – וְלֹא נֵפֶן לַיִּדְּעוֹנִים וְלָאֹבוֹת –
יַעַן הַמַּרְבֶּה צְדָקָה – לֹא יֵדַע לְעוֹלָם מוּעָקָה –
יִחְיֶה, יִרְאֶה בַּטּוֹב, יִרְבֶּה כַּחוֹל שְׁנוֹת חַיִּים –
אֲדֹנָי הוּא יָסִיר מִמֶּנּו כָּל מַדְוֵי מִצְרָיִם –
טוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כִּפְלָיִם…"
כִּלָּה הַבַּדְחָן אֶת-דְּבָרָיו וַיָּרַע הַכִּנּוֹר, וְאַחֲרָיו
הֶחֱרָה הֶחֱזִיק הַבַּס – וַתִּגְדַּל הַשִּׂמְחָה בָּאֹהֶל.
כָּכָה הָיוּ מְבַכִּים הַכַּלָּה אֶת-אֶלְקָה בַּת-מָרְדְּכַי.
אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶחְפָּז הַבַּדְחָן בְּיַחַד
עִם הַמַּקְהֵלָה הַנָּאָה אֶל מְעוֹן הֶחָתָן הָאִסְטְנִיס,
בְּכַפָּיו מַתְּנוֹת הַכַּלָּה: הַקִּיטְל הַלָּבָן הַמְּרֻוָּח,
אֵזוֹר-הַבַּד וְהַיַּרְמוֹלְקָה, עֲשׂוּיָה אַטְלַס וְרִקְמַת-
כֶּסֶף עָלֶיהָ, וְטַלִּית – וַיִפְרְשֵׂם לִפְנֵי הֶחָתָן.
פָּתַח בִּדְבָרִים כְּבוּשִׁים, מַזְהִירוֹ עַל מַעֲשִׂים טוֹבִים,
מְעוֹרֵר אֶת-לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הַחַיִּים.
עוֹמֵד דּוֹרֵשׁ וְחוֹרֵז, וּמְעוֹרֵר אֶת-לִבּוֹ לִתְשׁוּבָה
בְּנִגּוּן-אֲבֵלִים וְקוֹל-בּוֹכִים, וְהַבַּס וְהַכִּנּוֹר מְלַוִּים,
עוֹנִים גַּם-הֵם לְעֻמָּתוֹ בְּעֶצֶב וַאֲנָחָה חֲרִישִׁית.
וְלִבּוֹת הַיּוֹשְׁבִים מִתְרַכְּכִים, נִזְכְּרוּ בִּימֵי-עֲלוּמֵיהֶם,
רוּחַ-עַצֶּבֶת שְׁרוּיָה, וְיֵשׁ אֲשֶׁר תִּדְמַע עֵין גֶּבֶר,
עַד שִׁכְּלָה הַבַּדְחָן דְּרָשָׁתוֹ וְסִיֵּם בִּבְדִיחוֹת.
נֵעוֹר הַכִּנּוֹר וְהַבַּס וּפָתְחוּ בְּמַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה.
כָּכָה בִּדַּח הַבַּדְחָן אֶת-חֲתָנָהּ שֶׁל אֶלְקָה הַצְּנוּעָה.
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה דְּרָשָׁתוֹ וְקָמוּ הַקְּרוּאִים וְהֶחָתָן –
קָהָל עָצוּם מְאֹד, – וַיֵּלְכוּ לְ’כִּסּוּיֵי הַכַּלָּה'.
צָעַד הֶחָתָן לְאִטּוֹ וּשְׁנַיִם שֻּׁשְׁבִּינִים לְצִדּוֹ
וְיֶתֶר הַגְּבָרִים אַחֲרֵיהֶם, כִּי אַךְ הַגְּבָרִים מְתַקְּנִים
סֵדֶר ‘קַבָּלַת-הַפָּנִים’. צָעַד לְאִטּוֹ, אַךְ לִבּוֹ
הָלַם בְּחָזְקָה בְּחָזוֹ וּתְכוּפוֹת תְּכוּפוֹת, וְאוּלָם
יֵשׁ אֲשֶׁר נִדְמָה לוֹ, וְלִבּוֹ עָמַד וְחָדַל מֵהַכּוֹת:
מִי הִיא הַקְּטַנָּה הַבָּרָה, זֹאת אֲרוּסָתוֹ הַצְּנוּעָה,
בְּהִירַת-הָעַיִן, צָדַתּוּ, כִּי לִבּוֹ נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיהָ?
מִי-זֶה יָחוּשׁ עֲתִידוֹת וּמִי יוֹדִיעֶנּוּ אֶת-חַיָּיו?
אָמְנָם, אִם כְּאַבָּא וּכְאִמָּא, מַה-טּוֹב וּמַה-נָעִים גּוֹרָלוֹ!
וַדַּאי כְּאַבָּא וּכְאִמָּא! מַה-נָּאָה הַקְּטַנָּה הַצְּנוּעָה!
לִבּוֹ הוֹלֵם תְּכוּפוֹת תְּכוּפוֹת אוֹ אוֹמֵר לְהִפָּסֵק.
כָּכָה הִרְהֵר בְּלִבּוֹ עַד קָרְבוֹ עַד אֹהֶל הַשִּׂמְחָה.
וְאֹהֶל-הַקְּרָשִׁים מִתְנוֹסֵס כְּאוּלַם-מְלָכִים מְהֻדָּר,
כִּפַּת-הַבַּדִּים מַלְבִּינָה עַל-גַּבֵּי כְּתָלָיו הַמְּצֻפִּים
כְּבִירִים וּשְׁטִיחִים וּסְדִינִים בִּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם הָרַבִּים,
כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרוֹת הָרַבּוֹת וּתְרֵיסַר נִבְרָשׁוֹת מַבְרִיקוֹת
וּזְגוּגִיּוֹתָן הַזָּעוֹת מִתְהַפְּכוֹת לְשֶׁבַע עֵינָיִם.
יָשְׁבָה הַכַּלָּה בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל עַל-גַּב הַמִּשְׁאֶרֶת
כְּמַלְכָּה בִּקְהַל אַמְהוֹתֶיהָ, וַיִּקְרַב הֶחָתָן הַחִוֵּר,
אוֹחֵז בְּיָדָיו ‘מִטְפַּחַת-הַכִּסּוּי’ וּשְׂפָתָיו אַךְ נָעוֹת
בְּדַבְּרוֹ לָהּ: ‘אֲחוֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה!’
וְכִסָּה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה. וְאוֹתָהּ מִטְפַּחַת-הַכִּסּוּי
שִׁמְּשָׁה פָּרֹכֶת מַאְדִּימָה אֹדֶם גַּרְגְּרֵי-הַפִּטָּל,
מֶשִׁי יָקָר וּגְדִילֵי-הַזָּהָב לְכָל קְצוֹתֶיהָ.
וְדָמְתָה הַכַּלָּה לִנְסִיכָה מֵאֶרֶץ-הַקֶּדֶם, שֶׁעָמְדָה
בֵּין אַמְהוֹתֶיהָ מִסָּבִיב… מִי-זֶה יוֹדֵעַ, אִם אָמְנָם
הָיָה הַדָּבָר אוֹ אוּלַי אַךְ נִדְמָה לֶחָתָן הַחוֹלֵם?
נִדְמָה לוֹ, זוּג עַפְעַפַּיִם אֲרֻכִּים וּמַאֲפִילִים
זָעוּ וּשְׁנֵי זִיקִים חַמִּים נִחֲתוּ בּוֹ – וְלִבּוֹ הָלַם.
וְרֵעוֹת הַכַּלָּה הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת הָעוֹמְדוֹת עָלֶיהָ
חָשׁוּ וְזָרְקוּ עַל-גַּבֵּי הֶחָתָן שְׂעוֹרִים וְכִשּׁוּת,
מָטָר מַזְהִיב וְעָלֵז – כִּמְטַר קַיִץ כְּלַפֵּי הַחַמָּה.
הִכְרִיז הַבַּדְחָן: הַנָּשִׁים הַזְּקֵנוֹת, בָּרֵכְנָה הֶחָתָן!
וְעָנוּ הַזְּקֵנוֹת פֶּה-אֶחָד: "אֲדֹנָי אֱלֹהִים יְבָרְכֶנּוּ!
גַּם לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם אַל-נָא יַצְרִיכֶנּוּ!"
קָמָה הַכַּלָּה מֵעַל-גַּב מִשְׁאַרְתָּהּ וְעָמְדָה בָּאֹהֶל,
חָשׁוּ לְעֶזְרָתָהּ וּפִנּוּ לָהּ מָקוֹם בְּחֶזְקַת-יָדָיִם.
שָׁרַק הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וַיַּעֲנוּ הַבַּס וְהַחֲצוֹצְרָה,
וְיוֹסֵי עוֹמֵד וּמַכְרִיז בִּנְעִימָה עֲלֵי ‘מָחוֹל רִאשׁוֹן’.
מַקְרִיא אֶת-קְרוֹבוֹת הַכַּלָּה אַחַת אַחַת וְגוֹמֵר
בְּכָל-הַמַּטְרוֹנוֹת הַכְּבֵדוֹת, שֶׁבָּאוּ לִכְבוֹד הַחֲתֻנָּה.
וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת מִנְהָגִים, לֹא שָׁכְחָה אַף אַחַת
אַף לֹא הִלְבִּינָה פְּנֵי אִשָּׁה. וְיוֹסְל עוֹמֵד וּמַכְרִיז:
"מְבַקְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים פְּנֵי אִשָּׁה צְנוּעָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה,
יִרְאַת אֱלֹקִים, צַדֶּקֶת, חֲסֻדָּה, חֲכָמָה וּנְדִיבָה,
צְוֶטְל הַסָּבְתָא הַיְּקָרָה (תְּחִי מֵאָה שָׁנִים וְעֶשְׂרִים)
לָחֹל הַמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן הַזֶּה עִם הַכַּלָּה – פֹּה! הִנֵּה!
הוֹלְכָה וּקְרֵבָה, נָא סֹבּוּ, פַּנּוּ לָהּ מָקוֹם לִידִידַת
אֶלְקָה הַכַּלָּה הַיָּפָה וְחוֹבֶבֶת כְּלֵי-זֶמֶר וּמְנַגְּנִים!"
פָּתְחוּ הַמְנַגְּנִים בְּרַעַם וּבְפּוֹלוֹנֵיז מְאֹד הָדוּר
וְיָצְאָה צְוֶטְל הַכְּבֻדָּה הַסָּבְתָא, אִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי,
כְּפוּפָה וּקְמוּטַת-הַפָּנִים וְעֵינֶיהָ טוֹבוֹת וְרַכּוֹת,
כָּהוּ מִזֹּקֶן מִתּוֹךְ תַּעֲנוּג סָבְתָא עַל נֶכְדָּהּ,
וְגַבּוֹת עֵינֶיהָ כְּקֶדֶם נְטוּיוֹת שְׁתֵּי קַשְׁתוֹת-הַסַּמִּיט,
פְּלֵטַת יְפִי-עֲלוּמֶיהָ, סִמָּנִים לְיָפְיָהּ שֶׁפָּרַח.
שַׂמְלָה שְׁחוֹרָה עָלֶיהָ, תְּפִירָה יְשָׁנָה-נוֹשָׁנָה,
מֶשִׁי שָׁחוֹר וְכָבֵד – הָאֶרֶג הֶחָזָק הָעַתִּיק,
וְחֹשֶׁן-הָרִקְמָה עָלֶיהָ, הַ’בְּרִיסְטִיכְל', יוֹרֵד עַל חָזָהּ,
עָשׂוּי בְּחוּטֵי הַזָּהָב, רִקְמָה מַרְהֶבֶת-עֵינַיִם,
מַעֲשֵׂה-אָמָּן כִּתְמוּנוֹת שֶׁל פְּרָחִים עֲדִינִים וְנָאִים.
שֶׁבַע מַחֲרוּזוֹת שֶׁל פְּנִינִים עוֹטְרוֹת צַוָּארָהּ הָרָזֶה,
פְּנִינִים הֲדוּרוֹת וּגְדוֹלוֹת, אַחַת לְאַחַת נִשְׁתָּוָה,
כְּתָאֳמֵי-דִּמְעָה שֶׁנָּטְפוּ עֵינַי הַיֶּלֶד הַבּוֹכֶה,
‘פְּנִינֵי הוֹלַנְדִיָּה’ כֻּלָּן וּמִן הַמְּשֻׁבָּחוֹת בְּמִינָן.
(נִכְּרוּ מִיָּד אוֹתוֹתֵיהֶן, שֶׁאֵינָן פְּנִינִים ‘עִבְרִיּוֹת’).
וְעוֹד עַל צַוָּארָהּ שַׁרְשְׁרֹת-אֶלֶקְטְרוֹן אֲרֻכָּה וְנָאָה,
יוֹרְדָה עַל חָזָהּ כִּשְׁנַיִם קִלּוּחֵי הַזָּהָב הָעוֹמֵם.
וּפְרִיפָה יָפָה שֶׁל זָהָב צְמוּדָה מִתַּחַת לַנְּטִיפוֹת,
וַעֲגִילֶיהָ בְּאָזְנֶיהָ ‘כְּפוּלוֹת’ וְאַבְנֵי בָּרֶקֶת,
אַחַת קְבוּעָה מִמַּעַל וְאַחַת תְּלוּיָה מִתַּחַת,
נוֹצְצוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּאֵשׁ, מַרְהִיבוֹת עֵינַיִם בְּנָגְהָן.
אַךְ כָּעֲטָרָה, שֶׁנִּתְּנָה לִנְסִיכָה מֵאֶרֶץ-הַקֶּדֶם,
עִטֵּר לְרֹאשָׁהּ הַנֵּזֶר, ה“שְּׁטֶרְנְטִיכְל” הַמַּבְרִיק.
תַּבְנִית מִקְלַעַת שֶׁל קְטִיפָה שְׁחֹרָה חוֹבֶקֶת לְרֹאשָׁהּ,
וּבַמִּקְלַעַת בָּאֶמְצַע קִנְּנָה רַכּוֹת, מַלְבִּינָה
טַבְלָה שֶׁל כֶּסֶף – פַּח קָטָן זְרוּעַ אֲבָנִים יַהֲלוֹמִים,
וְאַבְנֵי-יַהֲלוֹם קְבוּעוֹת גַּם בַּמִּקְלַעַת לְצִדֵּי
אוֹתָהּ הַטַּבְלָה מִכָּאן וּמִכָּאן, אַבְנֵי-יַהֲלוֹם הַהוֹלְכוֹת
הָלוֹךְ וְקָטוֹן בְּמִדָּה שֶׁהֵנָּה רְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה,
נוֹצְצוֹת בּוֹעֲרוֹת כְּאֵשׁ, מַרְהִיבוֹת עֵינַיִם בְּנָגְהָן.
כָּכָה הָיְתָה הַסַּבְתָּא צְוֶטְל עֵת יָצְאָה לִקְרָאתָהּ
אֶלְקָה נֶכְדָּתָהּ בְּיוֹם חֲתֻנָּתָהּ, בְּיוֹם שִׂמְחַת-לִבָּהּ.
עָנוּ לְעֻמָּתָן הַמְּנַגְּנִים וְיִּמְחֲאוּ כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.
הָלוֹךְ וְטָפוֹף יָצָאָה, קָרְבָה לְאַט אֶל הַכַּלָּה,
צוֹעֲדָה מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וַתַּחֲזֶק בַּכַּלָּה וַתִּסֹּב
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.
אַחַר שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, הָלוֹךְ וְטָפוֹף הָלָכָה.
וְיוֹסְל הַבַּדְחָן כְּבָר מַכְרִיז: "מְבַקְּשִׁים וּמְבַקְּשִׁים פְּנֵי אִשָּׁה
צְנוּעָה לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, יְרֵאַת אֱלֹקִים וְגוֹמֵר…"
יָצְאָה מִתּוֹךְ הַמְּחֻתָּנוֹת הָאֵם שֶׁל הֶחָתָן הַנָּאֶה,
הָלוֹךְ וְטָפוֹף יָצָאָה, קָרְבָה לְאַט אֶל הַכַּלָּה,
צוֹעֲדָה מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וַתַּחֲזֵק בַּכַּלָּה וַתִּסֹּב
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.
אַחַר שָׁבָה לִמְקוֹמָהּ, הָלוֹךְ וְטָפוֹף הָלָכָה.
כָּכָה יָצְאוּ ‘בַּמָּחוֹל הָרִאשׁוֹן’ הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת:
הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּצֶאנָה וּקְרֵבוֹת לְאִטָּן, נִכְבָּדוֹת;
צוֹעֲדוֹת מְדוּדוֹת וּקְצָרוֹת, וְהֶחֱזִיקוּ בַּכַּלָּה, תִּסֹּבְנָה
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בָּעִגּוּל, וְהַקָּהָל מוֹחֵא כַּפָּיִם.
אַחַר תָּשׁוֹבְנָה לִמְקוֹמָן, הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה,
וְיוֹסֵי הַבַּדְחָן בָּא, פּוֹשֵׁט אֶת-כַפּוֹ וּמְקַבֵּל הַמִּנְחָה.
כָּכָה יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת, לֹא נֶעְדְּרָה אִשָּׁה אַף-אֶחָת.
וְעַרְבִית חֲשֵׁכָה מְמַלְּאָה הַשְּׁכוּנָה מִסְטוֹרִין וְסוֹדוֹת,
כַּאֲשֶׁר יָצָא הֶחָתָן מִתְכּוֹנֵן לַחֲצַר בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.
יָצָא הֶחָלוּץ לִפְנֵיהֶם – הַשְּׁקָצִים מִכָּל-הָעֲיָרָה
בְּשָׁאוֹן וּבְצָהֳלָה מְשֻׁנָּה, רוֹקְדִים כְּנֶגֶד הַמְּנַגְּנִים,
וְרַעַם שֶׁל מַרְשְׁ מָלֵא גְּבוּרָה מְמַלֵּא חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם.
שְׁנַיִם שֻׁשְבִּינִים לְצִדָּיו, פּוֹסֵעַ הֶחָתָן מְדוּדוֹת,
אֶחָד מִימִינוֹ – ‘שֶׁלּוֹ’, וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ – ‘שֶׁל כַּלָּה’,
(וְזוּג הַשֻּׁשְׁבִּינִים גַּם-שְׁנֵיהֶם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה זוּג רִאשׁוֹן,
רִאשׁוֹן לְאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה לוֹ, וְיֵשׁ לָהֶם בָּנִים).
חָתָן עוֹטֶה הַקִּיטְל הַלָּבָן שֶׁשָּׁגְרָה כַּלָּתוֹ,
פַּרְוַת-הַנְּמִיָּה עַל כְּתֵפָיו, כִּי חַם הַיּוֹם וְלֹא לְבָשָׁהּ,
וְיֶתֶר הַגְּבָרִים אַחֲרֵיהֶם בְּהָדָר וּבְהָמוֹן שָׂמֵחַ.
וּבַחֲצַר בֵּית-הַמִּדְרָשׁ כְּבָר עָמְדָה הַחֻפָּה נְכוֹנָה,
כְּנוּפְיוֹת נְעָרִים כְּבָר נִצִּים עָלֶיהָ עַל-דְּבַר הַכְּלוֹנְסָאוֹת,
וְעוֹמְדִים הָרַב וְהַחַזָּן. – וְנִכְנַס הֶחָתָן וְשֻׁשְׁבִּינָיו
תַּחַת חֻפַּת-הַמֶּשִׁי, וְהַמְּנַגְּנִים הִפְנוּ אֶת שִׁכְמָם
לְהוֹבִיל הַכַּלָּה לְחֻפָּה. וְשַׂרְפֵי-הַמָּרוֹם גַּם הֵמָּה
הֶעֱלוּ נֵרוֹת בַּמְּרוֹמִים צַחִים וּקְטַנִּים וַחֲבִיבִים,
לִרְאוֹת אֶת-אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה בְּלֶכְתָּהּ לַחֻפָּה.
נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים הַזְּרִיזִים מַרְשְׁ מָלֵא הָדָר וּגְבוּרָה,
שְׁתֵּי הַשֻּׁשְׁבִּינוֹת לְצִדָּהּ עִם נֵרוֹת, וְעָלֶיהָ הִינוּמָה,
אֵינָהּ יוֹדַעַת בְּצָעֳדָהּ, רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נִשְּׂאוֹת,
אַף לֹא הִרְגִּישָׁה בְּסוֹבְבָהּ שֶׁבַע סָבִיב לֶחָתָן,
רָעַד קוֹלוֹ הַזָּקֵן וְהֶעָרֵב שֶׁל רַבִּי רְפָאֵלּ:
“בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם…”
גַּם לֹא הִרְגִּישָׁה בְּטַבַּעַת-הַזָּהָב עַל אֶצְבַּע-יְמִינָהּ.
שָׁמְעָה וּמְאוּם לֹא הֵבִינָה בְּדַבֵּר הַשַּׁמָּשׁ בְּאָזְנֶיהָ:
"הֵא לָךְ, בִּתִּי, כְּתֻבָּתֵךְ, שִׁמְרִיהָ, נִצְרִיהָ עַד מֵאָה
וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּרְאִי וְלֹא תֹּאבַד, כִּי אָסוּר לָךְ, בִּתִּי,
לִהְיוֹת לָךְ לְאִישֵׁךְ בְּאֵין כְּתֻבָּה". וְשֶׁבַע הַבְּרָכוֹת מְצַלְצְלוֹת,
עוֹלוֹת בְּאָזְנֶיהָ בְּנִגּוּנָן הֶעָרֵב וְהֶעָצֵב וְנוֹגְעוֹת
בְּלִבָּהּ וְצָדוֹת אֶת-נַפְשָׁהּ בִּרְמָזִים שֶׁאֵינָהּ מְבִינָה.
וְכַאֲשֶׁר שָׁבַר הֶחָתָן בְּרַגְלוֹ צִנְצֶנֶת-הַיַּיִן
נֵעוֹר קוֹל רַעַשׁ וְשָׁאוֹן: מַזָּל טוֹב! מַזָּל טוֹב, שִׂמְחָה! –
- בְּשָׁעָה טוֹבָה, מֻצְלַחַת! הֵרִיעוּ לְעֻמָּתָם הַמְּנַגְּנִים,
נִשְׁמְעוּ נְשִׁיקוֹת וְקוֹלוֹת, וּשְׁלוּבֵי-זְרוֹעַ גַּם-יָצְאוּ
חָתָן וְכַלָּה וְשֻׁשְׁבִינִים אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי בֶּהָמוֹן.
שְׁתֵּי הַמְּחֻתָּנוֹת הַזְּקֵנוֹת מְנַשְּׁקוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ,
מְרַקְּדוֹת לִפְנֵיהֶן בְּצָהֳלָה, בִּמְחִיאַת-כַּפַּיִם וְשִׁירָה.
וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹדַעַת אֶת –כָּל-הַמִּנְהָגִים, מִסְתַּכְּלָה
לִרְאוֹת אֶת-שְׁנֵי הַשּׁוֹאֲבִים, הַיּוֹצְאִים לִקְרָאתָהּ בְּמַיִם.
שְׁנַיִם יָצְאוּ לִקְרָאתָהּ: הַפְּקָה, הִיא שִׁפְחַת הַבַּיִת,
וְשׁוֹאֵב-הַמַּיִם פַּסְקָא, וְדָלְיֵיהֶם מְלֵאִים עַל שְׂפוֹתָם,
עוֹבְרִים וְשׁוֹפְכִים מֵימֵיהֶם: בְּשָׁעָה טוֹבָה, מֻצְלַחַת!
זָרְקוּ הֶחָתָן וְהַכַּלָּה מַטְבְּעוֹת-כֶּסֶף בְּדָלְיֵיהֶם:
מַחֲצִית הָרֻבְּל בַּדְּלִי, מַחֲצִית הָרֻבְּל בַּדְּלִי.
כָּכָה שָׁבוּ הַקָּהָל מֵאֵצֶל הַחֻפָּה בֵּית מָרְדְּכַי
עַד שֶׁהִגִּיעוּ עַד פֶּתַח הַבַּיִת הַלָּבָן הַמְרֻוָּח.
וְעָמְדָה עַל מִפְתַּן-הַבַּיִת, חִיֶּנֶה, אֵם אֶלְקָה, וּבְכַפָּהּ
חַלַּת-הַלֶּחֶם הַגְּדוֹלָה, סֹלֶת עַל זַעַפְרַנָּהּ,
וְנֵרוֹת שְׁנַיִם שֶׁדָּלְקוּ וּבְכַפָּהּ הַשְּׁנִיָּה כּוֹס-יָיִן.
וְאוֹתָם הִכְנִיסוּ לְחֶדֶר וְאָכְלוּ ‘מְרַק זָהָב’ מִצּוֹמָם.
אֶפֶס בָּאֹהֶל הַגָּדוֹל נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים, וְהַנְּעָרוֹת
יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת-מַחֲנַיִם מְחַבְּקוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ,
וְטֶרֶם עוֹד הִסְפִּיק הַזּוּג לָנוּחַ קְצָת מִתַּעֲנִיתוֹ
וְהִנֵּה הִתְחִילוּ מֵחָדָשׁ לְהִתְכַּנֵּס הָאוֹרְחִים הַקְּרוּאִים,
יָצְאוּ הַקְּרוֹבִים וְהַקְּרוֹבוֹת לְשַׁמְּשָׁם וְלַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת.
יָשְׁבוּ הַגְּבָרִים לְבַד וְהַנָּשִׁים הֵן לְבַדָּנָה.
תָּפַס הֶחָתָן מְקוֹמוֹ בְּרֹאשׁ כָּל-הַקְּרוּאִים – הַגְּבָרִים,
וְאֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה יוֹשֶׁבֶת אֶל שֻׁלְחַן-הַנָּשִׁים.
וְעָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן כַדָּת: מְלִיחִים גְּזוּרִים וּכְתוּתִים
בְּשֶׁמֶן-זַיִת וָחֹמֶץ, נֶעֶטְרֵי זֵיתִים בִּקְעָרוֹת,
מְלִיחֵי-אַסְטְרַחַן וְקֶרְטְשׁ וּדְגַת יַם-בֶּרְדְּיַנְסְק הַמְהֻלָּלָה,
חִילָק וְסֻלְתָּנִית זְהַבְהַבִּים וְאִלְתִּית מְתוּקַת-הַבָּשָׂר,
וְיַיִן, יֵין-שָׂרָף וְיֵין גֶּפֶן, מֵי-דְבַשׁ וּבַקְבּוּקֵי הַשֵּׁכָר
כְּיַד הַנְּגִידִים לָרֹב, וְעֻגוֹת וּכְעָכִים וּמַצּוֹת.
הָיָה הָעוֹלָם מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם וְקוֹרְאִים “לְחַיִּים”,
אֶפֶס לֹא פִּנּוּ אֶת לִבָּם מִן הַמַּטְעַמִּים, לֹא הִרְפּוּ,
וְאָפְסוּ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת. בֵּינְתַיִם, בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל,
נִגְּנוּ נִגּוּנֵי-חַזָּנִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים לָאֹזֶן,
שִׁירֵי בְּנֵי-צֹעַן שׁוֹבֵבִים וְנוּסְחָאוֹת צַדִּיקֵי-חֲסִידִים,
רַכִּים עַד כְּלוֹת-הַנֶּפֶשׁ וּמִינֵי מִזְמוֹרֵי-תֵּיאַטְרוֹן,
עַד שֶׁהִכְנִיסוּ לָאֹהֶל אֶת-קַעֲרוֹת הַדָּגִים הַנּוֹתְנִים
רֵיחַ-נִיחוֹחָם לְמֵרָחוֹק וּמַעֲלִים רֻקּוֹ שֶׁל אָדָם:
אֶת הַשִּׁבּוּטָה הַנָּאָה, תִּפְאֶרֶת מֵי-דְּנֶפֶּר וְגַאֲוָתָם,
צְלוּיָה עַל אֵשׁ וּמְמֻלָּאָה וּזְאֵבֵי-הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים,
תַּאֲוַת לֵב יִשְׂרְאֵלִי, מְמֻלָּאִים מַלְיָתָה חֲרִיפָה.
אֶפֶס לֹא נִפְקַד מְקוֹמָם שֶׁל אוֹתָם הַדָּגִים הַקְּטַנִּים,
פִּרְקָה מְתוּקָה וְאַבְרוֹמָה וְאוֹקוּנוֹס עוֹטֵה-הַכֶּסֶף,
תִּכְלוֹן חֲסַר-הַקַּשְׂקֶשֶׂת וְקוֹרַשְׁיָה רַחֲבַת-הַגְּוִיָּה.
הֵיטִיב הָעוֹלָם אֶת-לִבּוֹ וְקִלְּסוּ אֶת-כָּל-הַטַּבָּחוּת.
אֶפֶס לֹא פָּסְקוּ וְלֹא עָמְדוּ – לֹא נִשְׁאֲרוּ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת.
וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה הַקָּהָל חֲמָתוֹ בַּדָּגָה וַיָּנַח,
עָלָה יוֹסֵי הַבַּדְחָן וְעָמַד עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ
וְשִׂמַּח לְבַב כָּל-הַקְּרוּאִים בְּמִלֵּי דִּבְדִיחוּתָא וּבְמוֹפְתִים,
הֶרְאָה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת: – קִבֵּל טַבַּעַת וּמְסָרָהּ
לְיוּקְל הַמְּשָׁרֵת – וְאָבְדָה, וּמְצָאָהּ בִּזְקָנוֹ שֶׁל פַלִיק
שַׁמַּשׁ הַקְּהִלָּה. וְקִבֵּל שְׁעוֹנוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הַגָּדוֹל,
זָהָב סָגוּר, וַיִּכְתֹּש אוֹתוֹ הַשָּׁעוֹן בַּמַּכְתֵּשׁ,
וְנִמְצָא שָׁלֵם בַּאֲבָרָיו, שָׁלֵם בְּשַׁרְשַׁרְתּוֹ וּבְתִיקוֹ,
תַּחַת בֵּית-שֶׁחְיוֹ שֶׁל רֵינוֹב, וְהִתְפַּלֵּא הַקָּהָל וְהֵרִיעַ.
קִבֵּל מִטְפַּחַת הַכַּלָּה וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ עַל הַמְּנוֹרָה,
זָרַק עֲפָרָהּ – וַנִּמְצְאָה שְׁלֵמָה בְּכִיס קַהַרְלִיצְקִי.
רָאָה הָעוֹלָם וַיָּרַע, וּמָחֲאוּ כַּף, הִתְפַּלָּאוּ.
וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב: פָּקַד עַל מֹשֶׁה לִיטִינְסְקִי
בַּעַל-הַחֹטֶם וַיְזוֹרֵר, וּקְטַנּוֹת מַטְבֵּעוֹת לוֹ נוֹשְׁרוֹת
דֶּרֶךְ נְחִירָיו הַגְּדוֹלִים, שֶׁהֶעֱלוּ שְׂעָרוֹת מַלְבִּינוֹת.
רָאָה הָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּא, הַקָּהָל – וַיִּמְחָא כַּפָּיִם.
אַחֲרֵי-כֵן הִזְמִין אֶת-יוּקְל הַמְּשָׁרֵת הַטִּפֵּשׁ וַיֹּאמַר:
"רוֹצֶה בְּנִי, וַאֲלַמֶּדְךָ מְלָאכָה נְקִיָּה וְקַלָּה,
מְלֶאכֶת צַלְמוֹנִי בָּעוֹלָם, כָּל-אֲשֶׁר-אֶעֱשֶׂה תַּעַשׂ.
הִנְנִי נוֹגֵעַ בַּפִּנְכָּה וְשָׁב וְנוֹגֵעַ בְּפָנַי –
כַּאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה תָּעַשׂ". – וַיִּגַּע בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה
בְּזֶרֶת-יְמִינוֹ וַיִּגַּע בְּחָטְמוֹ הָעָב וְהַמְּאָדָּם;
נָגַע גַּם יוּקְל הַטִּפֵּשׁ בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה וַיִּגַּע
בְּחָטְמוֹ הַמְּעֻקָּל – וְהִנֵּה פָּרַח קַו שָׁחוֹר בְּחָטְמוֹ.
נָגַע הַבַּדְחָן בַּפִּנְכָּה וַיַּעֲבֵר קַו עַל-פְּנֵי מִצְחוֹ –
נָגַע גַּם יוּקְל בַּפִּנְכָּה וַיַּעֲבֵר קַו עַל-גַּב מִצְחוֹ –
פָּרַח קַו שָׁחוֹר עַל מִצְחוֹ – וַיִּרְאוּ הָעָם וַיִּשְׂחָקוּ.
יוֹסְל הַבַּדְחָן לָבָן, וְיוּקְל הוֹלֵךְ וּמַשְׁחִיר.
(הֶעֱרִים יוֹסְל לַמְּשָׁרֵת וַיִּמְשַׁח אֶת-קַרְקַע הַפִּנְכָּה
פִּיחַ נֵר-שַׁעֲוָה, וְהָיָה בְּנָגְעוֹ בְּקַרְקַע הַפִּנְכָּה,
נָגַע בְּזֶרֶת וּקְמִיצָה וּבְפָנָיו נָגַע בָּאֶצְבַּע).
וְכַאֲשֶׁר יִשְׁחֲרוּ פָּנָיו כֵּן יִגְדַּל הַשְּׂחוֹק וְכֵן יֶאֱמָץ.
יוּקְל מַבְלִיט אֶת-עֵינָיו לָדַעַת לַשְּׂחוֹק מַה-זֶּה עוֹשֶׂה?
עַד שֶׁהִכְנִיסוּ לָאֹהֶל הַמָּרַק הַמַּעֲלֶה אֵדוֹ.
וְעָמַד הָעוֹלָם מִשַּׂחֲקוֹ וְעָסַק בְּהִלְכוֹת הַמָּרָק,
מוֹצֵא אֶת-טַעְמוֹ לִשְׁבַח וּפְתִיתֵי הַשְּׁקֵדִים מְתוּקִים.
נִגְּנוּ הַמְּנַגְּנִים בֵּינְתַּיִם עַד אָפֵס הַמָּרָק הַשָּׁמֵן.
וְיוֹסְל שׁוּב עוֹלֶה לְדוּכָן עַל-יַד שֻׁלְחָן בְּאֶמְצַע הָאֹהֶל:
“מַתְּנוֹת יְדִידֵי הֶחָתָן וּמַתְּנוֹת יְדִידִי הַכַּלָּה”.
יָצָא רְפָאֵל חוֹטִינְסְקִי וּבְיָדוֹ טַס-כֶּסֶף וְעוֹד כֶּלִי,
שָׂמָם עַל-גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן וַיִּפֶן וַיֵּשֶׁב עַל מְקוֹמוֹ;
הֵנִיף הַבַּדְחָן הַטַּס, מַרְאֶה לַקְּרוּאִים וּמַכְרִיז:
"דּוֹרוֹן שֶׁל דּוֹדוֹ שֶׁל חָתָן, הַנָּגִיד הַמְּפֻרְסָם הַנּוֹדָע,
רַבִּי רְפָאֵל חוֹטִינְסְקִי – טַס-כֶּסֶף אֶחָד וַהֲדַס-
כֶּסֶף מַעֲשֵׂה-אָמָּן!" וְהַמְּנַגְּנִים הִרְעִימוּ ‘טוּשׁ’ עָלֵז.
יָצָא עַזְרִיאֵל לִיטְרוֹבְנִיק וּבְיָדָיו מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף,
שָׂמָן עַל-גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, וַיִּפֶן וַיֵּשֶׁב עַל מְקוֹמוֹ.
הֵנִיף אוֹתָן הַבַּדְחָן, מַרְאֶה לַקָּהָל וּמַכְרִיז:
"דּוֹרוֹן לִידִיד הֶחָתָן, הַנָּגִיד הַמְּפֻרְסָם הַנּוֹדָע
רַבִּי עַזְרִיאֵל לִיטְרוֹבְנִיק – שְׁתַּיִם מְנוֹרוֹת שֶׁל כֶּסֶף
יָפוֹת, מַעֲשֵׂה אָמָּן!" וְהַמְּנַגְּנִים הֵרִיעוּ ‘טוּשׁ’ עָלֵז.
אֶחָד אֶחָד יָצָאוּ, מַנִּיחִים אֶת-מַתְּנַת-הַדְּרָשָׁה,
קְרוֹבֵי הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וְכָל-יְדִידֵיהֶם הַטּוֹבִים,
אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, מִתְכַּוְּנִים לְטוֹבָה:
זָהָב, כֶּסֶף וּשְׁטָרוֹת, כְּלֵי-בַּיִת וְתַכְשִׁיטִים שֶׁל נָשִׁים.
וְאַחַר שֶׁכִּלּוּ הַקְּרוֹבִים לְהָבִיא מַתָּנוֹת וְדוֹרוֹן,
שָׁבוּ הַמְּשָׁרְתִים וְהִכְנִיסוּ הַבָּשָׂר הַצָּלוּי הַנּוֹתֵן
רֵיחַ-נִיחוֹחוֹ בָּאֹהֶל, אִישׁ אִישׁ אֶשְׁפָּרוֹ לֹא נֶעְדַּר:
בָּשָׂר מְטֻגָּן, בְּשַׂר-שׁוֹר וּצְלִי-אֵשׁ וְדֻבְשָׁנִיוֹת שָׁלֹשׁ.
אֵלֶּה דִּבְרֵי מִשְׁתֵּה-הַחֻפָּה, שֶׁעָרַךְ ר' מָרְדְּכַי.
אֶפֶס, אַךְ כִּלּוּ הַמְּנַגְּנִים אֶת סְעֻדַּת-הָעֶרֶב גַּם-הֵמָּה,
יָצְאָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה לְאֶמְצַע הָאֹהֶל מוּכָנָה
וְעוֹמְדָה ‘לַמָּחוֹל הַכָּשֵׁר’ וּבְכַפָּהּ מִטְפַּחְתָּהּ הַלְּבָנָה.
בּוֹשָׁה נִכְלָמָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אֵי-תַּסְתִּיר פָּנֶיהָ,
שְׁנֵי עַפְעַפֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים מַאֲפִילִים עַל-גַּב לְחָיֶיהָ.
פָּתְחוּ מִיַּד כְּלֵי-הַזֶּמֶר בִּשְׂפַת פּוֹלוֹנֵיז מְיֻשֶּׁבֶת.
עָמַד מִשִּׁבְתּוֹ הָרַב ר' רְפָאֵל וְיִּצְעַד בְּנַחַת,
קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת;
צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים
בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַגָּדוֹל לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל הַקְּרוּאִים.
אַחֲרָיו עָמַד הַחַזָּן ר' אֵלִי הַמְּגֹהָץ בְּאַטְלַס,
קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת,
צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים
בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַגָּדוֹל לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל הַקְּרוּאִים.
אַחֲרָיו יָצָא הַשְּׁלִישִׁי אֲבִי הֶחָתָן ר' אִיצִי,
קָרַב עַד לִפְנֵי הַכַּלָּה וְתָפַס בִּקְצֵה הַמִּטְפַּחַת,
צָעֲדוּ לְאִטָּם בִּמְתִינוּת וְסָבְבוּ שְׁלֹשָׁה סִבּוּבִים
בְּאֹהֶל הַקְּרָשִׁים הַמְרֻוָּח לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.
אֶחָד אֶחָד כֵּן יָצְאוּ נִכְבְּדֵי-הָעוֹלָם – הַגְּבָרִים,
צוֹעֲדִים לְאִטָּם בִּמְתִינוּת לְקוֹל מְחִיאוֹת-כַּף כָּל-הַקְּרוּאִים.
כָּכָה תִּקְנוּ בְּאֹהֶל מָרְדְּכַי ‘הַמָּחוֹל הַכָּשֵׁר’.
תָּפְסוּ הַנָּשִׁים הַנְּשׂוּאוֹת מְקוֹמָם שֶׁל גְּבָרִים וְרָקְדוּ.
פָּתְחוּ הַמְּנַגְּנִים בִּ“פְרֵיילִיכְס” שׁוֹבֵבָה וּמְלֵאֲתִי-תְּנוּעָה,
אִשָּׁה הֶחֱזִיקָה בִּרְעוּתָהּ. מְסַיְּעוֹת בְּקוֹלָן לִמְּנַגְּנִים.
הָלוֹךְ וְטָפוֹף מַתְחִילוֹת וְגוֹמְרוֹת נִשָּׂאוֹת בִּסְעָרָה,
קוֹרְאוֹת לַמְּפַגְּרוֹת לַיּוֹשְׁבוֹת, מוֹשְׁכוֹת אֶת-אֵלֶּה בְּחָזְקָה.
וְעָלְתָה הַשִּׂמְחָה וְגָדְלָה – וְהִנֵּה הַכַּלָּה אֵינֶנָּה…
שָׁבוּ הַגְּבָרִים וְתָפְסוּ מְקוֹמָן שֶׁל נָשִׁים בָּאֹהֶל,
פְרֵיילִיכְס וּפְרֵיילִיכְס הֵרִיעוּ וְהַבָּחוּר הַטַּנְבּוּר הַשּׁוֹטֶה
נֵעוֹר הִתְנַעֵר הַפַּעַם וִיגַבֵּר חֲיָלִים בַּטַּנְבּוּר,
מַחֲרִישׁ הַכֹּל בִּמְצִלְתַּיִם וְהַקָּהָל הַמְּבֻסָּם מְרַקֵּד,
קוֹרְאִים אֵלֶּה לָאֵלֶּה וּמְסַיְּעִים בְּקוֹלָם לִמְּנַגְּנִים,
וְנֶעְלַם בֵּינְתַּיִם הֶחָתָן – וְהָעוֹלָם יוֹצֵא בִּמְחוֹלוֹת.
אֵלֶּה יוֹשְׁבִים וְשָׁרִים וְאֵלֶּה מוֹחֲאִים כַּפַּיִם
עַד לִידֵי זֵעַת-אַפַּיִם וְעַד כְּדֵי אֲפִיסַת-הַכֹּחוֹת,
נָחִים, מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בְּשִׂיחַת יְדִידִים וּבְדִיחוֹת,
בְּדִבְרֵי-תּוֹרָה, וְחוֹזְרִים נִמְשָׁכִים מִפְרֵיילִיכְס לִפְרֵיילִיכְס.
וְכֵיוָן שֶׁעָלְתָה הַשִּׂמְחָה עַד לְמַעְלָה-רֹאשׁ, וְהַיַּיִן
עוֹשֶׂה מַה-שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּלִבּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, עָמַד
וְקָרָא לְאִשְׁתּוֹ חִיֶּנֶה: "עֲלִי, מְחֻתֶּנֶת, לְדוּכָן!
נַחְנוּ נֵצֵא בְּמָחוֹל, יִרְאוּ הַצְּעִירִים וְיֵבוֹשׁוּ".
אוֹחֵז בְּיָדָהּ לְמָשְׁכָה: "הַמְּנַגְּנִים, אֲנִי שׂוֹכֵר פְרֵיילִיכְס
זֶה לִכְבוֹד זוּגָתִי!" נִכְלְמָה הָאִשָּׁה, נִשְׁתַּמְּטָה:
“אִי לְךָ זָקֵן מִשְׁתַּטֶּה, כְּלוּם אָבְדָה בִּינָתְךָ, יְהוּדִי?”
"אֵינֵךְ רוֹצָה בִּי, אִשָּׁה? אָחוּלָה בְּגַפִּי, בְּגַפִּי!
הָבוּ הַמְּנַגְּנִים לִי, קוֹזַק, וּבְרֶגֶשׁ וּבְחֹם וּבִגְבוּרָה!
פַּנּוּ לִי, מְכֻבָּדִים!" (וְהַקָּהָל נְפוֹצִים בְּעִגּוּל) –
קוֹפֵל תּוֹךְ-כְּדֵי-דִּבּוּר אֶת כַּנְפוֹת מְעִילוֹ שֶׁל מֶשִׁי,
נַעֲנָה הַכִּנּוֹר הָרִאשׁוֹן וַיַּעַן הַטַּנְבּוּר בְּכֹחַ
קוֹזַק אַדִּיר, מְלֵא-אוֹן וּתְנוּעָה וְחַיִּים וָרֶגֶש,
שָׂם אֶת-כַּפּוֹתָיו עַל חֲלָצָיו וַיָּעֶף עֵינָיו עַל-סְבִיבוֹ,
הָלַם בְּרַגְלָיו בְּכֹחַ בָּרִצְפָּה וַיָּעָף וַיָּטָשׁ:
יֵשׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב בְּעִגּוּל בַּקָּהָל בַּתָּוֶךְ,
וְיֵשׁ שֶׁהוּא תּוֹפֵס מְקוֹמוֹ מְכַתֵּשׁ כַּתִּישִׁים וּתְכוּפוֹת,
וְיֵשׁ שֶׁהוּא פּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹתָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה וְגַעְגּוּעִים,
וְיֵשׁ שֶׁהוּא טָס וּמְעוֹפֵף, מִתְהוֹלֵל בְּשִׁגְיוֹנוֹ וּבְאוֹנוֹ.
וְקָהָל עוֹמֵד מִתְפָּעֵל, מוֹחֲאִים לוֹ כַּף וּמְרִיעִים –
עַד שֶׁנֵּעוֹרוּ הַשֶּׂכְוִים בַּשְּׁלִישִׁית וְקָרְאוּ: בַּרְקָאִי!
שיר ששי: יום ד‘, יום ה’, יום ו'. “שלייערווארמעס”, “פרייליכער שבת”. 🔗
לְמָחֳרַת הַיּוֹם הֶאֱרִיכוּ יְהוּדֵי פּוֹדוֹבְקָה בְּשֵׁנָה,
אֵחֲרוּ לָקוּם, וּבְקוּמָם הִתְהַלְּכוּ עֲיֵפִים וְחוֹלְמִים,
מַמָּשׁ כְּאוֹתָם הַזְּבוּבִים כְּתֹם יְמֵי-קַיִץ, וּפִתְאֹם
תֹּאחַז הַצִּנָּה אֶת-כֻּלָּם וּמְחֻסְּרֵי-כֹּחַ הֵם יוֹשְׁבִים
תְּלוּיִם בִּכְתָלִים וּזְכוּכִית-חַלּוֹנוֹת, כָּךְ הָיוּ גַּם-הֵמָּה,
וְאָבֵל הָאֹהֶל הַנִּמְתָּח מֵאֵין בָּאֵי-שִׂמְחָה לְתוֹכוֹ,
נְעָרִים מְחַטְּטִים בְּפִנּוֹתָיו. הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת אַךְ הֵנָּה
טָשׁוּ וְחָשּׁו מִבַּיִת אֶל בַּיִת, אִשָּׁה לִרְעוּתָהּ,
בָּאוֹת לִרְאוֹת אֶת אֶלְקָה, אִם יָאֶה פַּרִיק לָהּ אוֹ אָיִן.
אַחַר בָּאוּ הַמְּנַגְּנִים וְיוֹסְל הַבַּדְחָן עִמָּהֶם,
עָמְדוּ כְּלֵי-זֶמֶר בְּיַחַד, כּוֹנְנוּ כְּלֵיהֶם, הִתְחִילוּ
לְנַגֵּן מַנְגִּינָה עֲצוּבָה, מַנְגִּינַת הַפְּרֵדָה הַנָּאָה,
כִּתְּרוּן בְּנֵי בֵּית מָרְדְּכַי, הַשְּׁפָחוֹת וְהַמְּשָׁרֵת אַף-הֵמָּה,
וְרֵעוֹת אֶלְקָה, שֶׁהָיוּ אִתָּהּ בְּשָׁעָה זוֹ עוֹמְדוֹת,
זוֹלְגוֹת עֵינֵיהֶן דְּמָעוֹת – כִּי הָיְתָה מַנְגִּינָה עֲרֵבָה.
קִבְּלוּ הַמְּנַגְּנִים שׁוּב יַיִן, וּמִינֵי לְגִימָה, פַּרְפְּרָאוֹת.
וְיָשְׁבוּ בַּקָּרוֹן הַשָּׂכוּר, הַמְּחַכֶּה לָהֶם, וַיִּפָּרְדוּ
מֵעִם בֵּית מָרְדְּכַי בִּבְרָכוֹת וּשְׂבֵעֵי-נַחַת, כִּי שְׂכָרָם
קִבְּלוּ בְּעַיִן מְאֹד יָפָה וְלֹא גָּרְעוּ מֵהֶם גַּם הַקְּרוּאִים
(אַף כִּי אָמַר מָרְדְּכַי: עָלַי כָּל-הוֹצָאוֹת הַמְּחוֹלוֹת,
עָמְדוֹ עַל-דַּעְתָּם הַקְּרוּאִים לָתֵת שְׂכַר פְרֵיילִיכְס וּפְרֵיילִיכְס,
לִהְיוֹת נֶהֱנִים בְּהַכְרִיז רְפָאֵל הַמַּזִּיק אֶת-כְּרוּזוֹ:
"פְּלוֹנִי בֶּן-פְּלוֹנִי הַגְּבִיר הַמְּפֻרְסָם, נָגִיד וָשׁוֹעַ,
שָׂכַר וְשִׁלֵּם שְׂכַר פְרֵיילִיכְס לְכָל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל").
שָׁרַק הָעֶגְלוֹן וְזָזוּ הַסּוּסִים, וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶם
זוֹרִיק הַכֶּלֶב הַטִּפֵּשׁ, וְהַצְּלָלִים נֶחְפָּזִים מִשְּׂמֹאלָם.
וְשֶׁמֶשׁ שֶׁל צָהֳרָיִם עוֹמֵד בְּאֶמְצַע שָׁמַיִם,
שׁוֹפֵךְ מִזָּהֳרוֹ אַרְצָה וְאוֹמֵר כְּבָר לִנְטוֹת הַיָּמָּה,
בְּשָׁעָה זוֹ עָרְכוּ הַשֻּׁלְחָן בִּפְרוֹזְדוֹר הַבַּיִת הַלָּבָן,
יָשְׁבוּ הַזּוּג וְהַמְּחֻתָּנִים וִידִידִים קְרוֹבִים מִקֶּדֶם.
וְאֶלְקָה הַנְּבוֹנָה יוֹשָׁבֶת, פַּרִיק לָהּ עַל רֹאשָׁהּ הַנָּאֶה,
יוֹשְׁבָה בְּהַרְחָבָה וּכְאִשָּׁה נְשׂוּאָה זֶה-כַּמָּה וְכַמָּה,
שׁוֹמְעָהּ בְּנַחַת וְעוֹנָה בְּיִשּׁוּב-דַּעַת שֶׁל זְקֵנִים.
אָכֵן, שׁוֹשַׁנֵּי לְחָיֶיהָ פּוֹרְחוֹת בִּיפִי עֲלוּמֶיהָ,
אוּלָם זֶה הַפַּרִיק מוֹסִיף עָלֶיהָ עוֹד שָׁנִים.
וְנֶהֱנִים פְּנֵי הַמְּחֻתָּנִים לְמַרְאֵה הַזּוּג וִישִׁיבָתוֹ,
דִּבְּרוּ בְּיָמִים עָבָרוּ, מְשׂוֹחֲחִים אִישׁ עִם רֵעֵהוּ,
זוֹכְרִים נִשְׁכָּחוֹת מִיָּמִים. וְשִׂמְחָה חֲרִישִׁית פּוֹרַחַת
נְסוּכָה עֲלֵיהֶם, רוֹעֶדֶת יְרֵאָה מִשָּׁאוֹן וַהֲמֻלָּה.
וְעָבַר הַיּוֹם וְכָל הָעֶרֶב בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה גְּמוּרָה,
אוּלָם בַּלַּיְלָה הִתְאַסְּפוּ שׁוּב כָּל-הַקְּרוּאִים בְּיַחַד
סָבִיב לְשֻׁלְחָן ר' מָרְדְּכַי הַמָּלֵא כָּל-טוּב וְיֵין-שָׂרָף,
פּוֹתְחִים בִּדְבָרִים בְּעָלְמָא, בְּחָכְמוֹת וּבְלָצוֹן מְסַיְּמִים,
בְּשִׂמְחָה וּבְצָהֳלָה גְּדוֹלָה וּבְשִׁירָה וּזְמִירוֹת הָרַבִּי.
אֵחֲרוּ עַד חֲצוֹת לַיְלָה; וְאוּלָם הַנְּעָרוֹת-הַבְּתוּלוֹת,
הֵנָּה לֹא בָּאוּ וְלֹא נִרְאוּ, כִּי שְׁלָחוּן כֻלָּהַן הַבָּיְתָה,
יַעַן כִּי כָּלוּ כָּל-שֵׁשֶׁת שַׂקִּי הַקֶּמַח, שֶּׁהֵכִין
מָרְדְּכַי טֶרֶם הַחֲתֻנָּה, וְלֹא מָצְאוּ וְאָפֵס הַלֶּחֶם.
יוֹם ה' בַּשַּׁבָּת הִתְחִילוּ אֲחָדִים מִשְׁתַּמְּטִים, וְאוּלָם
רֻבּוֹ שֶׁל קָהָל – הַבָּאִים נִשְׁאֲרוּ עַד מוֹצָאֵי-שַׁבָּת.
הָיוּ מֵיטִיבִים אֶת-לִבָּם בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי וּמַרְבִּים
בְּשִׂמְחָה בַּיָּמִים, לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת הַקְּצָרִים שֶׁל קַיִץ.
וְהֵמָּה עִם הַמְּחֻתָּנִים הוֹבִילוּ הֶחָתָן בְּשַׁבָּת
לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בֶּהָדָר, וְכִבְּדוּם שָׁם בַּעֲלִיּוֹת.
וְהֵם לֹא הֵבִישׁוּ פְּנֵי מָרְדְּכַי וְעָשׂוּ לוֹ “מִי שֶׁבֵּרַךְ”,
לוֹ וְלֶחָתָן, וּמְנַדְּבִים לְשִׂמְחַת גַּבָּאִים וְגִזְבָּר.
גַּם הַמְּחֻתָּנוֹת הוֹבִילוּ אֶת-אֶלְקָה הַכַּלָּה הַצְּנוּעָה
אֶל בֵּית-הַמִּדְרָשׁ בְּרָב-פְּאֵר וּשְׂמָלוֹת שֶׁל יוֹם טוֹב עֲלֵיהֶן
אוֹתָהּ הוֹשִׁיבוּ בְּרֹאשׁ עַל מְקוֹם הָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה,
וְיָשְׁבָה מְאִירָה כַּחַמָּה, אֵינֶנָּה מִתְפַּלְּלָה, שׁוֹתֶקֶת.
וְאֹהֶל-הַקְּרָשִׁים הַנִּמְתָּח שׁוּב נִמְלָא הֲמֻלָּה וְשָׁאוֹן:
עָרֹךְ בְּתוֹכוֹ שֻׁלְחָנוֹת וּפָרֹשׂ עֲלֵיהֶם הַמַפּוֹת,
נָתוֹן עֲלֵיהֶם הַטַּסִּים וְהַקְּעָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת הַמְּלֵאוֹת
עֻגוֹת, רְקִיקִים וּכְעָכִים וּמִינֵי תַּרְגִּימָה וְיֵין-שָׂרָף.
יַעַן כִּי אַחַר הַתְּפִלָּה לֹא הָלְכוּ אַנְשֵׁי פּוֹדוֹבְקָה
כְּדַרְכָּם בַּשַּׁבָּת הַבָּיְתָה, כִּי סָרוּ לְקִדּוּשׁ אֶל מָרְדְּכַי:
גְּבָרִים, נָשִׁים וָטַף, לֹא נֶעְדַּר אִישׁ כָּל-הַקְּהִלָּה.
וְצִלְלֵי-הָעֶרֶב הַזְּרִיזִים הִתְכַּנְּסוּ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב,
תָּפְשׂוּ חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם וַיִּשְׁפְּכוּ עָלָיו מֶמְשַׁלְתָּם
לִהְיוֹת לַיְלָה אָפֵל. וַחֲצַר מָרְדְּכַי מָלֵא עֲגָלוֹת
מְחַכּוֹת לְאוֹרְחָיו הַשָּׁבִים – וְאֵלֶּה מְפַגְּרִים וְשׁוֹהִים,
מְחַכִּים לִ’מְרַק כְּרוּב-שֶׁל-פְּרֵדָה' הָרוֹחֵשׁ וְרוֹתֵחַ בַּדְּוָדִים
וְנוֹתֵן רֵיחַ-נִיחוֹחוֹ בַּחֲלַל כָּל-הַבַּיִת וְהֶחָצֵר.
הָיָה לַיְלָה מְצֻנָּן עוֹשֶׂה בַּחֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם
דַּרְכּוֹ הַשְּׁקֵטָה וְהָרְחוֹקָה… וְעוֹד זְמַן רַב בְּמַחֲשַׁכֵּי עֲרָבָה
עָלָה קוֹל שְׁרִיקוֹת אוֹפַנִּים וְשַׁעֲטַת סוּסִים בְּהֵחָפְזָם:
אוֹרְחֵי ר' מָרְדְּכַי וְכָל-מְחֻתָנָיו עָשׂוּ אֶת-דַּרְכָּם.
אֵלֶּה דִּבְרֵי חֲתֻנַּת אֶלְקָה הַכַּלָּה בְּפּוֹדוֹבְקָה.
אודסה י“ז-כ”ו מרחשון תרפ"א.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות