Olim truncus eram... / הורטיוס / שאול טשרניחובסקי

שיר–הלצה זה על קנידיה נתון בתבנית סיפורו של האל פּרִיאפּוּס העומד בגנו של מצנט. גן זה היה בצלע הר אסקוִילינוּס מחוץ לעיר, על שדה אסקוִילינוּס, ששימש קודם מקום קבורתם של דלת העם. סָטירה עוקצת זו נותנת לנו אפשרות להבין לרוחו של המשורר, איך התייחס אל אמונת האלילים. העץ שעשוהו אל היה יכול להיעשות גם שרפרף לשבת עליו. העץ הוא הגרוע שבעצים. הנגר מפקפק, אינו יודע מה לעשות בו. דבריו של פריאפּוּס, במה כוחו גדול, במה הוא מגרש את הגנבים ואת העוף שלא יטנפוהו — כולם מצטיינים בחידודם. בין שלושת בעלי הסָטירות ברומא היה הורציוס המצוין שבהם. ועיין ישעיהו: מד, ט–יד: “יֹצרי–פסל כֻּלם תֹהו…חָרַש עצים נטה קו יתארהו בשֶּׂרֶד…לִכְרָת–לו ארזים וַיִקח תרזה ואלון ויאַמֶץ–לוֹ בעצי–יער נטע אֹרן…” ↩
עץ התאנה, כלומר, שאינו טוב לשום מלאכה מפני שהוא שביר. ↩
פְּרִיאַפּוּס — אלוהות השדה, וביחוד לגנות ולשתילים, שביניהם היו מעמידים את פסלו. יחד עם זה שימש דחליל לגרש את הציפורים. היה מעיט אותם בזמורה שעל ראשו. ↩
פסלו הצטיין בצורה מגונה מאוד. ↩
שלא ילכלכוהו העורבים. ↩
עבד עסק בקבורה ולא אדונים. ↩
ששימשה לו דירה. ↩
ראה הערה 107 — הערת פרוייקט בן יהודה. ↩
כנראה, היו שניהם עדיין בחיים. ↩
על אבן זו היו מסמנים שמו של הנדבן שנדב מאדמתו לצורכי ציבור. ↩
מונח טכני של אנשי–המשפט: hoc monumentum heredes non sequitur. ↩
אור הלבנה יפה לקסמים, ביחוד בימי המולד ובמילואהּ. ↩
עשבים שפרחו על קברים כוחם יפה לקסמים. ↩
רגלים יחפות וצמות פרועות, כך דרכן של אוספות עִשבי–קסמים. ↩
כך מתאר את הדרישה אל המתים הומרוס. ↩
דמים דרושים לנפשות כדי שיהיה להן כוח לענות. ↩
כנראה, שׂמה בגלל סכסוכי אהבה תמונה של צמר — זו של עצמה, ותמונה של דונג (זו של האוהב או של צרתה) זרקה באש שילהט באהבה, או שתישרף זו באש. ↩
הֶקָטָה — אלוהות התרקים, אֵלת–הקסמים לפעמים היא הלבנה, או פרוזרפינה משאול–תחת. ↩
טִיסִיפוֹנָה — אלת–הנקמה. ↩
כלבים היו מלווים את אלת–הנקמה ואת הֶקטה. ↩
הלבנה, שהיא מסייעת לקוסמות, הפעם נזדעזעה גם היא למעשי התֶּבֶל. ↩
יש סבורים, שזה היה עבדו המשוחרר של אחד מידידי המשורר. ↩
הצללים הדקים כעין הרוחות קולם דק ומצפצף (עיין המצפצפים והמהגים). ↩
שימש סגולה כנגד קסמים של אחרים, ועליו היה להשמיד קסמיה של צרתה של קנידיה. ↩
שיניים תותבות היו ידועות כבר אז. ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

קִראו עוד על אודות הפרויקט ועל איך לעזור 1

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות

חדש!

עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

ליצירה זו טרם הוצעו תגיות

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53407 יצירות מאת 3180 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!