הִצַּבְתִּי לִי צִיּוּן נִצְחִי מִנְּחשֶׁת זֹה,

רָם עַל פִּירָמִידוֹת עוֹמְדוֹת בְּהוֹד-מַלְכוּת,

לֹא יִצְלְחוּ עָלָיו מִטְרוֹת-אוֹן מְאַכְּלִים,

סוֹעַת-צָפוֹן עַזָּה אַף לֹא הֲמוֹן שָׁנִים,

יוֹבְלוֹת רַבִּים מִסְּפוֹר בְּמֵרוֹץ הָעִדָּנִים.

כִּי לֹא כֻלִּי אָמוּת; מִכִּלָּיוֹן חָרוּץ

אֶפְרַח בְּמַהֲלָל חָדָשׁ, עַד שֶׁכֹּהֵן עוֹלֶה

בַּקַּפִּיטוֹלִיּוֹן עִם שַׁתְקָנִית עַלְמָה ¹

לִי יֵאָמֵר: בְּמָקוֹם יִסְעַר בְּאוֹן הָאַבְפִיד ²

וּבְאֶרֶץ חֲרֵבָה, אֲשֶׁר שָׁם דַּבְן מָלַךְ, ³

רוֹדֶה בְּעַמִּים פְּרָאִים, מִשְׁפַל דַּרְגָּה עָלָה,

וְהוּא רִאשׁוֹן הִכְנִיס נִגּוּן-יָוָן בְּתוֹךְ

שִׁירַת הָאִיטַלְקִים. נָא, מֶלְפּוֹמֶנָה, שְׂאִי ⁴

אֶת-מִפְעָלִי שֶׁלִּי וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה

לִי מִדַּפְנֵי-דֶלְפֵי עִטְרִי כְּלִיל לְרֹאשִׁי. ⁵

ירושלים, 2.11.1932