_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

נשואי-תערובת*

צבי פרץ חיות

לתוכן הענינים

 

הבעייה של נשואי-התערובת, הצריכה להדריך מנוחתו של כל יהודי ישר-לב החושש לעתיד אומתו, איננה – כפי שיכול לחשוב כל היודע את ההיסטוריה היהודית ידיעה שטחית – תוצאה של מצב-העניינים החדש, של כניסת יהודים, מאז המהפכה הצרפתית, לתוך החברה האירופית.   שאלה זו מטרידה את הטובים שבנו זה אלפי שנים, ואפשר לומר, זה יותר מתקופה של שלושת אלפי שנים, מאז עמדו אישי-האומה הראשונים על חובותיהם כלפי הדורות הבאים.   דווקא בפרשה של השבוע אנו קוראים, כי כשרצה אברהם, אבי-האומה, למצוא בת-זוג לבנו יורש ביתו שנולד לו לעת זקנתו, השביע את בן-משק ביתו, את אליעזר, בכל היקר והקדוש לו, שלא יקח לבנו ליצחק אשה מבנות כנען, אלא ילך אל ארצו ומולדתו ויקח לו משם אשה הקרובה לו קרבת-דם.   בדומה לכך מסופר גם בפרשה שלאחר זו על דאגתה הגדולה של רבקה, שמא יבקש לו יעקב בנה-יקירה את מזלו בנישואין עם בת עם זר.   מי מכם אינו יודע את סופו הטראגי של שמשון, הגבור האגדי, שקיפח את כל כוחו וגבורתו בשל בגידת דלילה אשתו-אהובתו.   כל מי שדרך הסיפור המקראי נהיר לו, ידע ויבין, כי כתבי-הקודש מציגים מאורע זה במידת-מה כאזהרה והתראה.   דלילה יכלה אמנם ללכת אחרי בעלה הגיבור בנאמנות ובמסירות, אבל כשבאה התנגשות בין האינטרסים של עמה ובין אלה של משפחתה החדשה, הכריעה לטובת עמה והטראגדיה התחוללה ובאה.

(ודאי, בכתבי-הקודש מסופר לנו גם על אחרת, על רות…)

גם החכם מכל אדם, שלמה המלך, לא נוקה מנזיפתם של כתבי-הקודש, על-שום שגרם בנישואיו עם בנות-מלכים נכריות לידי דלדולם והתרופפותם של חיי הדת והמדינה בתוך ביתו וארצו.   המלך דימה להבטיח על-יד נישואיו עם בת-המלכה המצרית את גורל מדינתו, בעוד שברית-נישואים זו דווקא נתנה לו למלך מצרים תואנה להתערב בענייניה הפנימיים של ארץ-ישראל ולשעבדה במסים וארנוניות.

בתחילת הבית השני היו נישואי-התערובת לאסון לאומי לישראל.   כשקיבל עזרא הסופר לידיו את הנהגת העם, מצא כי קשרי-החיתון עם בנות-הנכר חדרו, כחזיון שבכל יום, עד לחוגים הגבוהים, וכי יד השרים וסגנים במעל הזה.   הבנים רחקו מתורתם ולשונם של אבותיהם, חצים מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר בשפת יהודית, ובית ישראל ניסח ונעקר משורשו.   הוא ניגש לעשות סדרים ביד תקיפה.   כל שלא אבה להישמע ולהשיב את אשתו הנכריה, הוצא בלי רחמים מקהל ישראל.   תפיסה היסטורית ליבּראלית כביכול רואה בעזרא קנאי חשוך ושליט קשוח-לב.   אבל חז"ל חרצו עליו משפט אמת וממצה יותר, בהעמידם אותו ואת חשיבות ערכו הרמה בדרגה אחת עם זו של בן-עמרם נותן התורה.   אנו חייבים תודה לעזרא על-כך, שהוציא את התורה מרשותה של משפחת הכוהנים המיוחסת ועשה אותה קניינם של בני-העם, וכן אנו מחזיקים לו טובה, שעל-ידי חיזוקה וביצורה של המשפחה בישראל נתאפשר לנו להביא את קיומנו במשך אלפי שנות פזורנו בתפוצות לידי ביסוס איתן ומוצק.   ואמנם, מאות רבות בשנים פסקו נישואי-התערובת מלהיות עוד סכנה לגופנו הלאומי.   ודאי, גם בתקופה המאוחרת יותר ובימי-הבינים לא חסרו מקרים בודדים; שכן די להזכיר את ההחלטות של הקונצילים במאות הראשונות של הנצרות, כדי לדעת שקרו מקרים כגון אלה.   אבל אלה לא יכלו עוד, כאמור, להוות סכנה לציבור, בזכות התגוננותה הפנימית של המשפחה בישראל.   רק במאות השנים האחרונות…

שבת, פרשת חיי שרה תרע"ט

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



* קטעי דברים שנרשמו לאחר זמן.  מתוך העזבון