_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

"הגרעין החקלאי"

אליעזר ליפא יפה

לתוכן הענינים

 

זה שנים אחדות אשר יטפלו אצלנו ברעיון ובסידור תכניות של שכונת־עובדים ו"גרעין חקלאי".  בשכונת־עובדים, המכוּון הוא לישוב של פועלים ועובדים אחרים ליד עיר, אשר האנשים יעבדו בעיר ויגורו בשכונה מיוחדת להם ליד העיר.  ובשכונתם תהיה להם, מלבד הדירה, גם חלקת אדמה למעט ירק, עצי פרי ועצי נוי.  את השטח קבעו לשני דונמים, או שני דונמים וחצי.  ואת מספר המתישבים קבעו 800 – 1000 משפחות.  ב"גרעין חקלאי", המכוּון הוא לחלק משכונת־העובדים, אר יהיה מיוסד לא על עבודה בעיר, כי אם על עבודה חקלאית אינטנסיבית בשטח של 12 – 15 דונמים.  את מספר המתישבים קבעו 150 – 200 משפחה.  בזמן האחרון קשרו קיבוץ מאנשי שכונת־העובדים ואנשי "גרעין חקלאי" את תכניותיהם אל תכניות ההתישבות בעמק עכו.

לא אדון בשאלה, אם תוכל חיפה, העתידה להיבנות במשך עשר השנים הבאות, אם תוכל לפרנס פרוור כשכונת־העובדים ו"גרעין חקלאי" לידה.  כי זה ענין להשערות.  ורק על הצדדים הישוביים־חקלאיים שבענין זה אחוה דעה.  משום כך גם לא אתעכב על שכונת־העובדים, כי אין האנשים תולים תקוותיהם בהכנסות מעבודה חקלאית במגרשיהם, אלא מעבודתם בעיר.  ואולם עם אנשי "גרעין חקלאי", אשר סידרו לעצמם תכניות לקיום בחקלאות אינטנסיבית על שטח של 12 – 15 דונמים, אתם ישנו צורך להתעכב על תוכן הענין וממשותו.

השם "גרעין חקלאי" בשכונת־העובדים עלול להתעות רבים.  כי בציבורנו רואים את ה"גרעין חקלאי" כחלק משכונת־עובדים ודומה לה בתכנו.  ואולם למעשה, בתכנו ובתכניתו אין ה"גרעין חקלאי" אלא אירגון להתישבות אינטנסיבית.[1]  והנה מלבד ד"ר סוסקין לא נמצא עד עתה איש, מאלה העוסקים ובקיאים בישובה של ארצנו, אשר יניח, כי ישנה כבר האפשרות לישב אצלנו אנשים במעט מאוד כסף ובשטחים מצומצמים ביותר.  אמנם יודעים אנחנו, שגם אצלנו, ליד הערים, נמצאים בודדים, גננים, המתפרנסים ממשקים זעירים למאוד; אך אין לבנות שיטות ישוביות כלליות על יסוד מקרים בודדים יוצאים מן הכלל.  והן לא מזמן סיימנו את הויכוח בנדון זה עם ד"ר סוסקין.  ואף גם עובדה היא, כי למרות עזרתה של ההסתדרות הציונית, ולמרות התקציב שהוקצב להגשמת תכניתו, אין הדבר מתקדם, ומה ראו במסיבתנו לקרב את דבר ה"גרעין חקלאי" בעצם הימים שריחקו את דבר תכנית סוסקין? והן בתוכן הדברים אין בין זה לזה אלא התקציב, אשר הובטח לסוסקין ולא הובטח ל"גרעין חקלאי".  ולא רק שלא הובטח תקציב, אלא אף לא נדרש כמעט כללוּ יחד "גרעין חקלאי" בתוך שכונת־עובדים; שיערו, כי אנשי שכונת־עובדים, אשר יעבדו בעיר, יחסכו סכומים כדי השתתפות הגונה בבנין השכונה, ותלו תקוות בקרדיטים גדולים מבנקים.  ומתוך "גזרה־שווה", כנראה, הרחיבו את הרעיונות האלה גם על "גרעין חקלאי".  – וקשה להבין איך הגיעו להערכה כזו של הענינים אם לא נגרם זה על־ידי שינוי השם: מ"התישבות חקלאית" ל"גרעין חקלאי" בתוך שכונת־עובדים.  כי הרי במושג התישבות חקלאית הגענו כבר להבנה, שאין לצמצם ביותר בקרקע ובתקציב.  ואף אנשי ה"קבוצה הגדולה", אשר לפני חמש שנים התיימרו להיות מיישבים בזול שבזול, בקרקע וכסף אשר ידרשו לישובה של משפחה חקלאית, הרי כיום אין כבר הפרש גדול בין דרישותיהם של אלה בקרקע וכסף למשפחה חקלאית לבין דרישות ההתישבות הבודדת.  וכן הגענו להבנה, שאי־אפשר לנו לסדר התישבות חקלאית בלי "תקציב מלא" מצד המוסדות המיישבים.  וההתישבות של "המעמד הבינוני", אשר התיימרה, רק לפני שנה בערך, לקנות קרקע ולהיבנות על חשבונה הפרטי, כיום אף היא דורשת תקציב מלא.  ואני מפקפק מאוד, אם יעלה בידינו לבסס משפחה, מאותן שהתחילו תחת ה"פירמה" של מעמד בינוני, אף בסכום כסף המספיק לבסס משפחת פועל חקלאי ישן בארץ, המחוסר כל אמצעים.  ומה השיב חכמים אחור וסיכל דעתם עד כדי כך שידרשו מאנשי ה"גרעין חקלאי": 1) השתתפות בכסף להכשרת הקרקע; 2) סידור משקם בעיקר באמצעיהם הם עצמם 3) "אפשרויות קיום על שטח קרקע בחלק אחד משבעה הנחוצים כיום לקיום משפחה חקלאית בארצנו? האמנם די בשינוי השם בלבד כדי לשנות את המזל? האמנם דבר הבלעת מאה־וחמישים – מאתים משפחות חקלאיות בתוך פרוור־עיר בן 800 – 1000 משפחות בלתי חקלאיות, די כדי שלא יצטרכו לקרקע ותקציב מספיקים?

עלינו לא לערבב מושגים שונים, כי זה עלול לבלבל את עצם הענינים ולהטעותנו.  ובנידון שלנו ברור: 1) כי אין כל קשר בין שכונת־עובדים לבין התישבות חקלאית, אף אם יקראו לזה "גרעין חקלאי" של שכונת־עובדים.  בעלי הרעיון הן לא חשבו, כי ה"גרעין חקלאי" ימצא שוק לתוצרתו בתוך שכונת־העובדים, באשר לפי תכניתם יהיה לאנשי שכונת־העובדים גם משק קטן, אשר יספק את צרכי ביתם ויתן עוד עודפים קטנים לשוק העירוני, לשם כך הלא יקצו להם מגרשים גדולים.  ואף אם למעשה לא יסדרו אנשי שכונת־העובדים משק־מכניס במגרשיהם, ורק מעט פרחים ועצי נוי יגדלו שם, גם אז לא יגדל היקף הקניה שלהם בתוצרת חקלאית עד כדי לפרנס את ה"גרעין חקלאי".  – 2) לפי דרכי החיבור שישנם כבר ביום בארצנו, אין כל יתרון לישוב חקלאי הנמצא שני קילומטרים מן הכרך על ישוב חקלאי הרחוק עשרים קילומטר ויותר מן הכרך.  נהלל ושכונותיה, משקי עין־חרוד, דגניה וכנרת מוציאים לשוק חיפה את כל תוצרתן, בטעם יתעוררו בני הכרך משנתם בבוקר.  ויותר מוקדם מזה אין העירונים מוכנים לקנות, אף את התוצרת של החלבן והגנן הנמצאים בתוך תוכה של העיר.  3) ישנם אמנם חלבנים בודדים וגננים בודדים, הנמצאים בעיר או ליָדה, והם מסדרים לעצמם קונים פרטיים, באופן שהם מקמצים את ההוצאות לאנשי הבינים או למוסדות הבינים (וכידוע לוקחים אנשי הבינים את חלק הארי ממכר התוצרת), ולכן יכולים הגננים והחלבנים הבודדים, אשר ירכשו לתוצרתם קונים פרטיים, להתקיים מתוצרת מעטה; ואולם אפשרויות כאלה נמצאות אך ורק לבודדים ולא לציבורים.  כי ציבורים המוציאים את תוצרתם לשוק, מתנגשים בהכרח עם ציבורים אחרים, המחפשים אותו השוק.  ואם אין הם רוצים להתחרות אלו את אלו, הרי הם נאלצים להתאגד יחד וליצור מוסד משותף לממכר תוצרתם, נאמר על־ידי "המשביר" או ע"י מוסדות דומים לו.  אז יקבלו כל המשקים, רחוקים כקרובים, אשר ימציאו לשוק תוצרת מטיב שווה, גם מחיר שווה בעד תוצרתם, "גרעין חקלאי" כנהלל וכדגניה ועין־חרוד.  ואיך זה יעלה ל"גרעין חקלאי" להתקיים מפּחות תוצרת, שזה אומר פחות קרקע ופחות הון השקעה?

ואל נא יתעונו בטענה, ש"גרעין חקלאי" ישקה את כל אדמתו, ואדמתו תהיה הכי מתאימה לגידול תנובות גדולות.  כי אף מקוה־ישראל, שאדמתה היא הכי מתאימה והיא גם מזובלת היטב ומושקה, אף היא אינה משיגה תנובות ירק, מספוא וגרעינים גדולות מתנובות אלה שברבים ממשקי עמק־יזרעאל ועמק־הירדן.  ויתרון למקוה־ישראל ולמשקי עמק־יזרעאל ועמק־הירדן על ה"גרעין חקלאי" בזה, שהאחרונים יצטרכו לקנות מן השוק את רוב המספוא לבעירם, ואם לראשונים עולה עכשיו ליצור ליטר חלב 1.5 – 2 גרוש, הרי זה יעלה הרבה יותר לאחרונים.  וכל הבדל לא יהיה בין הראשונים לאחרונים בזה, שבעונות רבות בשנה ישליכו כולם את ירקותיהם לדומן, מאין להם מחיר.  ועוד הבדל לרעת ה"גרעין חקלאי", שמחיר הקרקע בשבילו יעלה כמה מונים יותר מאשר עולה בשביל המשקים הרחוקים.

על כן אין לקוות לשידוד מערכות התישבותנו בקרוב בימינו, וכל נסיון למה שקוראים "התישבות אינטנסיבית" לא יגיע אף לחצי פעלו ויירש עמל ותלאה.  אז ניזעק, כמובן, לחפש תרופות, אך לא נצליח יותר מאשר לאשר את קיומו של עוד ישוב בעל־מום, נוסף על הישובים בעלי־המום הנמצאים כבר למכביר אצלנו.

ורע ומר מאוד, אשר דבר ה"גרעין החקלאי" כיום איננו רק רעיון מופשט לנסיון ישובי, כי אם עשרות חברים התקשרו אליו וחולמים אותו והוגים אותו בוקר, ערב וצהרים; ואולם אין בידינו להועיל.  בכל אפן מן ההכרח הוא להבדיל בין רעיון ההתישבות האינטנסיבית ובין האנשים אשר התארגנו לשם הרעיון הזה: החברים, אשר התארגנו להתישבות זו, יכולים וצריכים לקיים את אירגונם לשם התישבות חקלאית באחת הצורות הנהוגות כבר אצלנו, ולהירשם אצל המרכז החקלאי בתור להתישבות, שיגעו אליה לפי: 1) זמן היותם בארצנו; 2) זמן עבודתם בחקלאות; 3) מצבם המשפחתי וגילם וכדומה.  ואשר להתישבות אינטנסיבית, צריכים אנו להסתפק בנסיון אשר נעשה על־ידי ד"ר סוסקין, עד אשר נראה את תוצאותיו.  ואם ישנם באירגון ל"גרעין חקלאי" חברים הנוטים דוקא לנסיון בחקלאות אינטנסיבית, הרי טוב ונכון הוא שיתקשרו את ד"ר סוסקין, באשר לו חסרים אנשים מתאימים, ולאנשינו, שהנם בכל אופן המתאימים ביותר, חסר התקציב לנסיון זה.  ועל־ידי התקשרות כזו יוכל למצער להתגשם נסיון אחד של חקלאות אינטנסיבית, זה של ד"ר סוסקין; תחת אשר במצב הענינים כיום אין תקוה לא לזה ולא לזה, שיצעדו אף את צעדיהם הראשונים בדרך לנסיון בהתישבות כזו.  ואם אמנם ישנם אֵילו חילוקי נוסחאות בין התכניות של ד"ר סוסקין לתכנית החברים אשר התארגנו בתל־אביב לגרעין חקלאי, ברור בכל־זאת שדבר זה לא יעכב, והסכמה על התכנית לכללה ולפרטיה יכולה להתקבל;  כי לא בפרט זה או אחר ישנה חשיבות, כי אם בעצם הרעיון של התישבות בחקלאות אינטנסיבית.  וכל המודים באפשרות הדבר כיום, יכולים למצוא דרך לעבוד יחדו.

 

תרפ"ו (1926)

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] כך במקור לדעתי טעות וצ"ל "אינטנסיבי" – נ.ר.