תֵּל-אָבִיב

בַּמִּישׁוֹר הַלָּז כִּי אֵצֵא לָשׂוּחַ

יֵרְחַב לִבִּי, יֵעָרֶה עָלַי רוּחַ

וּקְרָבַי כֻּלָּם יֵעֹרוּ יִכֹּנוּ;

וּבְסֵתֶר כִּלְיוֹתַי רַעְיוֹן יִוָּלֶד

וּשְׂעִפַּי יַאֲבִירוּ לִקְצוֹת הֶחָלֶד

וּבִגְאוֹן יוֹצֵר כֹּל יִצְהֲלוּ יָרֹנוּ.

יוֹצֵר כֹּל בָּאֹמֶר בִּתְעוּפַת עָיִן,

בּוֹרֵא תֵבֵל מֵהֶבֶל, כֹּל מֵאָיִן,

הוּא שִׁכֵּן שֶׁמֶשׁ זֹאת פֹּה בָּרָקִיעַ,

הוּא אָמַר וַיִּזַּל זֶה פֶּלֶג מָיִם

וּנְאוֹת הַשָּׂדֶה הִלְבִּישׁ רִקְמָתָיִם,

הוּא הַר חֶמֶד זֶה עַל עָמְדוֹ הִטְבִּיעַ.

הוּא גַם בִּי הָרוּחַ נָפַח נָפֹחַ

וּבְלִבִּי שָׂם דַּעַת וּבְמָתְנַי כֹּחַ,

בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה וּבְחִכִּי טוּב טָעַם

לָשׂוּחַ פֹּה בַּשָּׂדֶה לִמְצוֹא נַחַת

בִּיקַר שַׁחַק מֵעָל, אֶרֶץ מִתָּחַת,

לָדַעַת כִּי אֶחָד עָשָׂה כֻּלָּהַם.

הוּא יַשֵּׁב רוּחוֹ יִבֹּל זֶה הַפֶּרַח,

נָהָר זֶה יִקְפָּא כִּי יִתְעַלֶּם-קֶרַח,

הַר זֶה יִתְגַּלָּע, תִּתְקַדֵּר הַשֶּׁמֶשׁ;

הוּא יֶאֱסֹף רוּחוֹ גַּם אֲנִי אֶבֹּלָה,

יִתְפָּרְדוּ עַצְמוֹתַי, אָשׁוּב לִשְׁאוֹלָה,

אָז חָרְבוֹת מֹחִי יֹאכַל עָש וָרֶמֶשׂ.

הוּא יַצְהִיל פָּנָיו אָז יָשׁוּב כָּל הֶדֶר,

אָז יֵצֵא אָבִיב כֶּחָתָן מֵחֶדֶר

וַאֲדָמָה כַּלָּתוֹ יַעֲטֹף-שִׁית זֹהַר;

לַהֲקוֹת צִפֳּרִים יָשׁוּבוּ וִישׁוֹרֵרוּ,

הָרִים וּגְבָעוֹת יִרְקְדוּן וִיכַרְכֵּרוּ,

עַל כָּל-כָּבוֹד חֻפָּה שָׁמַיִם לָטֹהַר!

גַּם עָלַי לֹא תֶאְטַר בּוֹר תַּחְתִּית פִּיהָ

כִּי תָשׁוּב נִשְׁמָתִי אֶל בֵּית אָבִיהָ

לָגוּר כִּנְעוּרֶיהָ בֵּין כּוֹכְבֵי לָיְלָה;

תֵּבֵל עִם תַּבְלִיתָהּ תִּשְׁכַּח שָׁכֹחַ,

עַל שַׁדַּי תִּתְעַנֵּג, תִּשְׂמַח שָׂמֹחַ,

תֵּדַע דַּעַת עֶלְיוֹן מַטָּה וָמָעְלָה.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה