חֶרְפַּת אָדָם[1]

אָדָם יְלוּד אִשּׁה קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז.

בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵש.

חִדְלוּ לָכֶם מִן-הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ

כִּי בַמָּה נֶחְשָׁב הוּא.

אָדָם אֲדָמָה הוֹרָתוֹ, אָבִיו הקֶּבֶר,

בּוֹ מָשְׁחָתוֹ אוֹכֵל אוֹתוֹ כַּדֶבֶר,

גַּם כָּל יָמָיו יַקִּיפוּ אֵיד וָשֶבֶר

מִצְעֲדֵי גָבָר וְאָדָם

אָדָם! דֶרֶךְ אֶחָד לָךְ לָעָשׁ וּלְתוֹלָעַת,

הַיּוֹם תִּחְיֶה, מָחָר נַפְשְׁךָ נֵסַּעַת,

וּמַה-יַמְרִיצְךָ אִם גַּם תּוֹסִיף דָּעַת –

כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם?

אָדָם זוּ דַרְכּוֹ כֶּסֶל לוֹ, תַּרְמִית עֵינָיִם,

חֶפְצוֹ מָרוֹם מֶנּוּ כִּמְרוֹם שָׁמַיִם,

טֹרַח וּמְרֹרִים יָסֹבּוּ כַּמַּיִם

אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים וְהָאָדָם,

אָדָם יָשָׁר יִצְעַק חָמָס וּמִי שׁוֹמֵעַ?

כִּי אֶרֶץ נִתְּנָה בִּידֵי הַמְּבַלֵּעַ,

לַשּׁוְא יֶאֱנֹק אֻמְלָל, יָהִים גֹּוֵעַ –

אֵין יוֹדֵעַ הָאָדָם!

אָדָם! מַה-יִתְהַלֵּל גֵּבּוֹר? יִתְהַדֵּר מֶלֶךְ!

נִצְחוֹ לֹא נַצַח, שַׁרְבִיטוֹ אַךְ פֶּלֶךְ,

סִפּוּן בֵּית אֲרָזיו אַךְ סֻכַּת הֵלֶךְ –

כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם!

אָדָם עָצָב נִבְזֶה אֶל כָּל צַמִּים הוּא אֹכֶל.

פֹּתָה! לתִּקְוָה תַּאֲמִין וּפִיהָ נוֹכֵל:

צֵל נָטוּי יָמֶיךָ וּכְאַבְקַת רוֹכֵל

שֵׂכֶל אָדָם.

אָדָם קַו תֹּהוּ יַטֶּה עַל כָּל אַפְסֵי חָלֶד,

רוּחַ יַהַר רוּחַ וָרִיק יִוָּלֶד.

שָׂב, הֲלֹא תֵּבוֹש הִתְהוֹלֵל כַּיָּלֶד!

לְצָרָה יִוָּלֵד אָדָם!

אָדָם! תִּוָלֵד תִּחְיֶה תָּמוּת כַּחֲסַר לֵב!

לַרְבּוֹת יְגִיעַת בָּשָׁר לַנֶּפֶש לֹא טוֹב,

גַם אֲסוֹף רָב דַּעַת אֵין נַחַת לַגֵּו!

אֵין טוֹב לָאָדָם!

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

---

[1] (שתי שלמוניות מיֻסָּדות על-פי א"ב ושם המחבר בסופן)