גם זה קורה בפרויקט בן-יהודה:
לפני יותר משנתיים הקלדתי את קורות העתים לישורון בארץ ישראל, ספר זכרונותיו של מנחם מנדל מקאמיניץ.
היום קבלתי טלפון מגברת – רבקה מפתח-תקוה – היא ראתה באתר את 'קורות העתים', והיא נרגשת.
אולי אוכל לעזור לה?
היא מצאצאי אותו מנחם מנדל, ועוסקת באיסוף תולדות המשפחה.
אלי היא פונה כ'מומחה': היו לסבא-רבא-רבא שלה 14 ילדים [אחד מהם נפטר כשביקר עם אביו בא"י], וחסרים לה שמות של שניים מהם.
אולי אני יודע?
התנצלתי: אני רק מקליד, והאתר רק סורק את הספרים הקיימים.
ראו-נא ראו: מקלידי בן-יהודה הפכו לחוקרים-מומחים בעיני הקהל!
2 תגובות על “מחפשים את ילדי קאמיניץ”
ר/שומה מרגשת במיוחד שגם עוררה בי קצת מחשבות פילוסופיות – מה זו מומחיות?
מי שיש להם ידע רב או מיומנות בתחום מסוים?
האם רק ידע או מיומנות הם הקריטריון למומחיות?
מה עם הנוכחות הרבה שלכם, מקלידי החומר, ברשת?
אולי הנוכחות שלכם ברשת גורמת לכך שיש לכם יותר פוטנציאל להיחשף לצאצאיו של מנחם מנדל וזה מה שהופך אתכם ל"מומחים" באיתור?
נהוג לומר שמומחה הוא אחד שעשה את כל הטעויות האפשריות בתחום מסויים. במקרה הזה נראה לי שעצם ההתעסקות עם החומר הופכת את האנשים לאלה שמכירים אותו הכי טוב.