צְרִיחוֹת שֶׁצָּרַחְתִּי נוֹאֶשֶׁת, כּוֹאֶבֶת

בִּשְׁעוֹת מְצוּקָה וְאָבְדָן,

הָיוּ לְמַחֲרֹזֶת מִלִּים מְלַבֶּבֶת,

לְסֵפֶר שִׁירַי הַלָּבָן.

נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לֹא גִלִּיתִי לְרֵעַ,

נֶחְשַׂף הֶחָתוּם בִּי בְּאֵשׁ,

וְאֶת תּוּגָתוֹ שֶׁל הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ

יַד כֹּל בִּמְנוּחָה תְּמַשֵּׁשׁ.

ניסן, תרפ"ז

זְכוּרַתְנִי, עוֹדִי תִינֹקֶת,

לִוַּנִי עֶצֶב נִסְתָּר;

בְּבֶגֶד-אֶבְלִי הָיִיתִי

שׁוֹנָה וְנִבְדֶּלֶת מִשְּׁאָר.

עָבְרוּ יָמִים וְאֵינֶנִּי

תִּינֹקֶת בֵּין תִּינוֹקוֹת,

אֲבָל לֹא נָגוֹז הָעֶצֶב,

וְטֶרֶם הוּסַר הָאוֹת.

עֲדַיִן חוֹצֵץ הַחַיִץ

בֵּינִי לַשְּׁאָר. אַךְ עַתָּה,

עַתָּה שׁוֹנָה וְנִבְדֶּלֶת

נַפְשִׁי בִּשְׁחוֹר יַתְמוּתָהּ.

תרפ"ז

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,

אוּלַי

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן,

לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבְתֹם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי… הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

תרפ"ז

עַל עֲרוּגוֹת הַגָּן, בְּנוֹף טָלוּל וָחָם

פִּרְחֵי-אוּלַי גָדְלוּ רַעֲנַנִּים;

כַּטּוֹב בַּגַּנָּנִים יָדַעְתִּי לְטַפְּחָם,

כַּטּוֹב בַּגַּנָּנִים!

וְלַיְלָה בְּלֵילוֹ – זָקִיף עַל הַמִּשְׁמָר

בְּשַׁעֲרֵי הַגָּן לְלֹא לֵאוּת

סַכּוֹתִי עַל צִיצַי בִּפְנֵי רוּחָהּ הַקַּר,

רוּחָהּ שֶׁל וַדָּאוּת.

אַךְ הִיא מָצְאָה סוֹדִי וַתַּעֲרִים עָלַי,

אַךְ הִיא שָׁקְדָה מְאֹד עַל גְּזַר-הַדִּין;

לָתֵת כְּבֵית-עָלְמִין אֶת גַּן שַׁעֲשׁוּעַי,

לָתֵת כְּבֵית-עָלְמִין.

תרפ"ח

אִם צַו הַגּוֹרָל

לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ –

תִּתְּנִינִי, כִּנֶּרֶת,

לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ.

אֵין דְּמִי-חִדָּלוֹן

בָּעֶצֶב שֶׁלּוֹ הָרוֹגֵעַ,

וְשִׁיר-עֲבוֹדָה

מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ בּוֹקֵעַ.

וְזֵכֶר שׁוֹכְנָיו

עוֹדֶנּוּ אָרוּג בַּמַּסֶּכֶת,

וְעֵץ מַצֵּבָה

מִמַּעַל כְּיָד מְבָרֶכֶת.

אִם צַו הַגּוֹרָל

לִחְיוֹת רְחוֹקָה מִגְּבוּלַיִךְ –

אָבוֹאָה, כִּנֶּרֶת,

לָנוּחַ בְּבֵית-קִבְרוֹתַיִךְ!

תרפ"ח

כַּעֲלִיַּת הַקִּיר שֶׁל אֵלִיָּהוּ

חַדְרִי בִּמְרוֹם הַגָּג. וּלְעִתִּים

אֲנִי הוֹגָה בּוֹ, בַּיָּשִׁישׁ הַפֶּלִאי,

הַמְחַיֶּה מֵתִים.

וַיִתְמוֹדֵד עַד שֶׁבַע עַל הַיֶּלֶד,

קוֹל תְּפִלָּה קוֹרֵעַ וְהוֹלֵךְ,

וַיָּשָׁב אֶל הָאֵם הַמְקוֹנֶנֶת:

“רְאִי, חַי בְּנֵךְ”.

מֵתַי שֶׁלִּי! הוּא לֹא יָבוֹא כְּקֶדֶם,

לֹא יִשְׂתָּרֵעַ עֲלֵיכֶם וּפִיו – יְקוֹד,

קָרִים אַתֶּם, וְקוֹל וְקֶשֶׁב אָיִן,

וְלֹא תָקוּמוּ עוֹד.

כ“ט טבת, תרפ”ח

לזלמן

בְּרִית הַהֵד הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ

לֹא יָכְלוּ לָהּ צִבְאוֹת הַיָּמִים,

עוֹד מֵאִיר בִּתְהוֹמוֹת לִבֵּנוּ

זֵכֶר “אָז” טָהוֹר וְתָמִים.

עַל הָהָר הֵם עוֹמְדִים הַשְּׁנַיִם,

גִּיל חַיִּים בָּהּ פּוֹרֵץ וּמַמְרִיא,

הוּא חִוֵּר וַעֲמֹק-עֵינַיִם,

חֵן שָׁקֵט שֶׁל נַעַר עִבְרִי.

הוּא אוֹמֵר לָהּ: "קוֹלֵךְ כְּמִקֶּדֶם

קוֹל רוֹעִים בְּהָרֵי-יְהוּדָה".

מַהוּ סוֹד הַנִּיבִים הַלָּלוּ,

לְהַרְקִים בַּלֵּב אַגָּדָה?

מַה סּוֹדָם כִּי לִוּוּ אֶת שְׁנֵינוּ

בְּאָרְחוֹת גּוֹלָה נְשַׁמִּים,

וְלַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵּינֵינוּ

לֹא יָכְלוּ צִבְאוֹת הַיָּמִים?

ג' שבט, תרפ"ח

כִּבְשַׂת הָרָשׁ, זֶה רַחֲשִׁי אֵלֶיךָ,

וּבְצַמְרָהּ הָרַךְ

יֵחַם לְלֵב קוֹפֵא, לְלֵב חֵלֵכָה

לְלֵב לֵאֶה כָּל כָּךְ.

אֵין זוּלָתָהּ, וּפַחַד מַרְעִידֵנִי:

גּוֹרַל הָרָשׁ הוּא דְוָי –

יָדַעְתִּי יַד עָשִׁיר תִּגְזֹל אוֹתָהּ מִמֶּנִּי,

הִיא לֹא תָחוּס עָלָי.

תרפ"ח

לזר

מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת

לֹא פּוֹגֶשֶׁת יָד אָחוֹת?

וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע

וְהִנֵּה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.

גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.

גַּן נָעוּל – אָדָם.

הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע

עַד זוֹב דָּם?

אדר, תרפ"ח

וְכָךְ מִיּוֹם אֶל יוֹם, אֲנִי אַסְכִּין לָעִיר,

לִסְחִי חוּצוֹת, לַהֲמֻלָּה מַמְאֶרֶת,

לְשִׁמְמַת בֶּטוֹן, לִפְנֵי זָרִים בַּכֹּל,

וְלֹא אֶקְבֹּל, וְלֹא אֶלְחַשׁ: “כִּנֶּרֶת!…”

וְרַק בִּשְׁעוֹת הַלֵּיל, בִּשְׁעוֹת הָעִצָּבוֹן,

רַק בַּלֵּילוֹת, בַּאֲפֵלָה וָשֶׁקֶט,

אֶבְכֶּה וַאֲגָרֵד בְּחֶרֶס-זִכְרוֹנוֹת

הַפֶּצַע הַהוֹפֵךְ צַלֶּקֶת.

תרפ"ח

בֹּקֶר וָעֶרֶב לְךָ וְעָלֶיךָ,

לְךָ וְעָלֶיךָ שָׁרוּ שִׁירָי:

סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,

פֶּצַע וָצֹרִי, נַחַת וּדְוָי.

יֵשׁ לֹא הִבְחַנְתִּי קוֹל מַעֲנֶךָ,

יֵשׁ וְנִתְּקָה הַשַּׁרְשֶׁרֶת כִּמְעַט,

רֶגַע – וְשָׁבוּ וְשָׁרוּ עָלֶיךָ,

שָׁרוּ עָלֶיךָ, אַהַב וּשְׁאָט.

לְךָ וְעָלֶיךָ, לְךָ וְעָלֶיךָ –

זֶמֶר יָחִיד הוּא לְאֶלֶף כִּנּוֹר;

סַעַר וָדֹמִי, צַהַל וּבֶכֶה,

פֶּצַע וָצֹרִי, אֹפֶל וָאוֹר.

ניסן תרפ"ח

לְהָקִיץ וְלָדַעַת: חֲלוֹם הִבְעִיתַנִי,

רַק חֲלוֹם הוּא – יָרֵאתִי בִּכְדִי;

וְשֵׁנִית, כְּאֶתְמוֹל, לְהַבִּיט בְּעֵינֶיךָ,

וְלָחוּשׁ אֶת יָדְךָ בְּיָדִי.

לֹא הִכְלַמְנוּ הַכְלֵם אֶת חֶמְדַּת-נְעוּרֵינוּ,

בֶּעָבָר לֹא בָּגַדְנוּ בָּגוֹד,

וְשִׁמְשָׁהּ הַנָּדִיב שֶׁל כִּנֶּרֶת אִמֵּנוּ

לֹא שָׁקַע וּמֵיטִיב לָנוּ עוֹד.

כְּאֶתְמוֹל כְּמֵאָז מְקַשְּׁרֵנוּ עֲדַיִן

זֶה הַחוּט הַטָּמִיר-הָאַמִּיץ.

רַק חֲלוֹם בַּלָּהוֹת הוּא אֲשֶׁר הִבְעִיתָנִי.

הָהּ, אֵלִי! לְהָקִיץ – – לְהָקִיץ – –

כ“ג אייר, תרפ”ח

הֶעֱבַרְתָּ יָדְךָ בְּלִטּוּף מְפֻזָּר

עַל רֹאשִׁי הַכָּפוּף קִמְעָה,

וְעַצֶּבֶת פִּתְאֹם בְּנִטְלָהּ הַקַּר

אֶת לִבִּי לָחֲצָה עַד דִּמְעָה.

הַאֻמְנָם הַגּוֹרָל הוּא לְלֹא-נֶחָמָה

וְהַכּוֹס תִּשָּׁתֶה עַד תֹּם?

וְאָדָם לְאָדָם עַל פְּנֵי אֲדָמָה

כְּכוֹכָב לְכוֹכָב בַּמָּרוֹם?

י' סיון, תרפ"ח

פָּשַׁטְתִּי יָד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים,

פַּת-רַחֲמִים זְעוּמָה;

יוֹמִי הֶעֱרִיב וְלִבִּי מַשְׁמִים,

דַּרְכִּי עֲגוּמָה.

אֲטוּמוֹת הֵן מֵאָז לְקוֹל הָרָעֵב

אָזְנֵי נָגִיד וְנָדִיב.

אַךְ לָמָּה אֶבְיוֹן לֹא רָאָה לַלֵּב

שֶׁל אֶבְיוֹן אָחִיו!…

לֹא גוֹאֵל – וְקָרוֹב כָּל כָּךְ,

לֹא נָכְרִי – וְכָל כָּךְ רָחוֹק,

וּתְמִיהָה נְבוֹכָה יִצֹּק

הַמַּגָע הָרָךְ.

הֲתִזְכֹּר? סָגְרוּ הַקִּירוֹת

וּמֵעַל לֶהָמוֹן הַזָּר

מִקּוּרֵי-מַבָּטִים נִשְׁזַר

גֶּשֶׁר – אוֹת.

אִם הִכְאַבְתָּ – בָּרוּךְ הַכְּאֵב

יֵשׁ לַכְּאֵב חַלּוֹנוֹת צַחִים,

נְתִיבִי בְּצִדֵּי דְרָכִים

וְלִבִּי שָׁלֵו.

תמוז, תרפ"ח

בֵּן לוּ הָיָה לִי! יֶלֶד קָטָן,

שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן.

לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וְלִפְסֹעַ לְאַט

בִּשְׁבִילֵי הַגָּן.

יֶלֶד.

קָטָן.

אוּרִי אֶקְרָא לוֹ, אוּרִי שֶׁלִּי!

רַךְ וְצָלוּל הוּא הַשֵּׁם הַקָּצָר.

רְסִיס נְהָרָה.

לְיַלְדִּי הַשְּׁחַרְחַר

“אוּרִי!” –

אֶקְרָא!

עוֹד אֶתְמַרְמֵר כְּרָחֵל הָאֵם.

עוֹד אֶתְפַּלֵּל כְּחַנָּה בְּשִׁילֹה.

עוֹד אֲחַכֶּה

לוֹ.

תרפ"ח

טָעֹם טָעַמְתִּי – – מְעַט דְּבַשׁ

הִנְנִי אָמוּת

(שמואל א', י“ד, מ”ג)

מִבַּעַד לְדֹק מֶרְחַקִּים – צֶלֶם עָנֹג,

נַעַר רַךְ בְּתִלְבֹּשֶת-הָדָר;

לֵב-אֱמוּנִים, לֹא נָטַשׁ רֵעַ בַּצָּר.

וּבַקְּרָב אָחוֹר לֹא נָסוֹג.

וְעָלֶיךָ לָמוּת יוֹנָתָן?… מֶה עָגוּם

נְתִיב אָדָם בָּעוֹלָם הַזּוֹעֵם!

עַל כֻּלָּנוּ בִּמְחִיר הַחַיִּים לְשַׁלֵּם

אֶת מְעַט הַדְּבַשׁ הַטָּעוּם.

סוף תרפ"ח

הַיָּד הָעִקֶּשֶׁת

דּוֹפֶקֶת, דּוֹפֶקֶת עַל שַׁעַר נָעוּל;

הָעוֹר רֻפַּט,

נוֹטֵף עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל

דָּמָהּ הַמְּעַט.

אֵין עוֹנֶה, אֵין קוֹל.

בּוֹשֵׁשׁ הַשּׁוֹעֵר.

יְאַחֵר, יְאַחֵר רֶגַע נִכְסָף –

עַל הַסַּף

מֵתָה אֶפֹּל.

סוף תרפ"ח

לזכר ש.פ.

לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,

לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ,

הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה

הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,

וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי…"

וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר,

הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ,

וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ

יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,

וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי…"

וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיוֹם,

בִּשְׁלֹט בִּי תוּגַת-דִּמְדּוּמִים,

עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי

הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,

וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי…"

סוף תרפ"ח

הַיּוֹם בְּטֶרֶם נִפְטַר, הַשַּׁחַק עוֹד מַאְדִּים,

וּכְבָר רָבְצָה עַל הַכֹּל תּוּגַת עַרְבִית עֲקָרָה.

יָפָה הַשָּׁעָה הַזֹּאת לְסַפֵּר סִפּוּרֵי בַּדִּים:

“הָיֹה הָיְתָה נַעֲרָה…”

"הָיֹה הָיְתָה נַעֲרָה וְלָהּ רַגְלַיִם קַלּוֹת

לַחְפֹּז אַחֲרֵי הַחוֹרֵשׁ עִם מֶשֶׁךְ-זֶרַע בַּיָּד.

רָחוֹק הַשָּׂדֶה הַהוּא: שָׁמָּה כָּל נְתִיבוֹת

גָּדַר הַגּוֹרָל לָעַד".

"גָּדַר הַגּוֹרָל לָעַד, אַךְ רֶגַע קָט וְאֵינֵךְ,

אַרְבַּע פִּנּוֹת הַמִּשְׁכָּן נָגְעָה בָּן רוּחַ קָדִים".

– שָׂבַעְתִּי עָצְבֵּךְ, עַרְבִית! לִבִּי אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ

אַחֲרֵי סִפּוּרֵי בַּדִּים.

סוף תרפ"ח

מִשְׁעוֹלֵי הַשָּׂדוֹת וּשְׁבִילִים / רחל המשוררת

מִשְׁעוֹלֵי הַשָּׂדוֹת וּשְׁבִילִים

הַחוֹצִים, מַפְרִידִים, מַגְבִּילִים;

לֹא יֻכַּר מְקוֹמָם, יְטֻשְׁטַשׁ –

בְּשִׁפְעַת הָאָבִיב הֶחָדָשׁ.

אַךְ יְמֵי הַפֵּרוּד הַקָּשִׁים

לֹא יֵדְעוּ אֲבִיבִים חֲדָשִׁים

וְהוֹסִיף זִכְרוֹנָם הֶעָגוּם

הַפְרִידֵנוּ כְּאֶבֶן הַתְּחוּם.

כ' חשון, תרפ"ט

לחיה

בָּעֶרֶב, בַּסְּתָו, בִּצְרִיף-פּוֹעֲלִים, בַּמּוֹלֶדֶת,

עֲפַר הָרִצְפָּה, סִדְקֵי הַקִּירוֹת הַדַּקִים,

בְּקֶרֶן-זָוִית עֲרִיסָה בְּלִבְנַת כִּסּוּיֶיהָ,

בַּחַלּוֹן – מֶרְחַקִּים.

הַנְחוּנִי כְּאָז, עָמָל עַקְשָׁנִי וְתוֹחֶלֶת!

שֶׁלָּךְ אָנֹכִי, דַּלּוּת סַבְלָנִית וּבָרָה!

נִגְּשׁוּ תִינוֹקוֹת, הִסְתַּכְּלוּ, הֶחֱרִישׁוּ, עַל מַה זֶּה

נֶעֶצְבָה הַדּוֹדָה הַזָּרָה?

שלהי קיץ, תרפ"ט

הוֹי, אַרְצִי, הוֹרָתִי, מַדּוּעַ

כֹּה שָׁדוּף נוֹפֵךְ וְעָצֵב?

זִכְרוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ חוֹרֶגֶת

בְּלִי מֵשִׂים עוֹלֶה עַל הַלֵּב:

עַל גִּבְעָה – פִּרְחֲחֵי אַשּׁוּחַ,

בַּמִּישׁוֹר – יְשִׁישֵׁי אַלּוֹן.

בַּמּוֹרָד, עַל חוֹפֵי הַפֶּלֶג,

בְּנוֹת לִבְנֶה בִּכְסוּת שַׁבָּתוֹן;

יַד הַשֶּׁמֶשׁ תִּקְצַר מִתְּקֹעַ

בְּלֵב הַיַּעַר רֹמַח אָדֹם,

יוֹם תָּמִים בְּמִשְׁכַּן בְּנֵי אֹרֶן

אֲפֵלָה רֵיחָנִית וַחֲלוֹם.

הוֹי, אִמִּי! הֵן נֶחֱלֶה עָלַיִךְ,

הֵן נִתְבַּע עֶלְבּוֹנֵךְ מֵאֵל –

עַל מֻכֵּי צָהֳרַיִךְ כְּקֶדֶם

עוֹד תַּרְעִיפִי נִיחוֹחַ וָצֵל.

שלהי קיץ, תרפ"ט

הֶהָיִיתִי חַיָּה בֵּין חַיּוֹת הַשָּׂדֶה

בְּיָמִים רְחוֹקִים, בְּאַחַד גִּלְגּוּלַי?

וּמֵאָז לִי קִרְבַת הָאָחוֹת לְחַי

וְאֵימַת הָאָדָם הָרוֹדֶה?

אֲפֹרַת הַנּוֹצָה וְחַסְרַת הַמָּגֵן

גֻּלְגְּלָה-פִּרְפְּרָה בִּי נִשְׁמַת צִפּוֹר?

מַנְגִּינָה עַגְמוּמִית, אַהֲבַת הַדְּרוֹר –

הֵן מִמֶּנָּה, מִמֶּנָּה שְׁתֵּיהֶן.

וְאוּלַי בַּגִּלְגּוּל הָרָחוֹק-קָדוּם

הָיִיתִי גִבְעוֹל-עֲשָׂבִים יְרַקְרַק?

וְלָכֵן בְּאִמִּי-אֲדָמָה אֶדְבַּק,

וּמְנוּחַי בְּחֵיקָהּ הַשָּׁחוּם.

שלהי קיץ, תרפ"ט

חוֹפֵי יַרְדֵּן: מְלֹא זֹהַר יוֹם.

סִירַת דּוּגָה; אֶשְׁכַּב אֶשְׁתֶּה

שִׁקּוּי שָׁלוֹם.

אַבִּיט אֶל עָל: הָאוֹר מָה רָב!

וְגַם בַּלֵּב כְּבַיַלְדוּת

אַף צֵל שֶׁל עָב.

עַתָּה יָדַעְתִּי: פֹּה – הַכֹּל.

רֵאשִׁית וְקֵצֶה, כָּל דִּכְפִין

יֶאֱתֶא, יִטֹּל.

דגניה, 1920

בַּלַּילָה

לאורי

מִסָּבִיב, עַל כַּר וְעַל כֶּסֶת,

מִכְתָּבִים יְשָׁנִים לָרֹב.

וַאֲנִי עַל גַּבָּם קוֹרֶסֶת

כָּאִשָּׁה הַקּוֹסֶמֶת בָּאוֹב.

אַךְ לְיוֹם הַמָּחָר – כָּמוֹהָ –

לֹא אֶשְׁאַל אֶת פִּי הַנָּבִיא.

כִּי רָחַק מִמֶּנִּי אֱלוֹהַּ

הֵן יוֹדֵעַ כְּבָר לְבָבִי.

הוּא יוֹדֵעַ עֶצֶב גִּלְבֹּעַ

וְנָכוֹן לָעֶצֶב הַהוּא.

כָּל הַלַּיְלָה אַבִּיט בְּלִי נוֹעַ

בַּשּׁוּרוֹת בְּטֶרֶם דָּהוּ.

כ“ט טבת, תרפ”ט

וְזֶהוּ? רַק זֶה?

וְאֶל זֶה לָשֵׂאת עֵינַיִם כָּלוֹת,

וְאֶל זֶה שְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת לְשַׁרְבֵּב,

וּבָזֶה לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב

בְּצִנַּת לֵילוֹת?

בְּשֶׁל זֶה לְנָאֵץ אֱלֹהִים,

וְלִבְעֹט בְּעֻלּוֹ?

זֶה… וְתוּ לֹא… תּוּ לֹא?

תרפ"ט

למ.ב.

Весенний ветер за дверьми –

в кого б влюбиться, чорт возьми! ¹

וְהִנֵּהוּ שׁוּב לְפָנַי –

מִתְחַטֵּא, מְשַׁדֵּל, מְפַיֵּס

וּמַדְלִיק בְּלִבִּי מְדוּרָה

כִּבְחַג שֶׁל בַּעַל הַנֵּס.

עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְּרִיתִי,

לִי רֵעִים בְּסֵתֶר הַיָּם,

וְשִׂיחַת אִילָנוֹת אָבִין

כִּשְׁלֹמֹה הַנָּבוֹן בָּאָדָם.

לְקוֹלוֹת הַלַּיְלָה בִּי נִיב,

לְחֶדְוַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּיּוֹם –

הַאֲנִי אַכְלִים אֶת הַיָּד

הַמּוּשֶׁטֶת לִי לְשָׁלוֹם?

אדר, תרפ"ט

לחנה מייזל

אַתְּ זוֹכֶרֶת? אָבִיב וּבֹקֶר

(הָאָבִיב, הַבֹּקֶר – אַיָּם?)

לְרַגְלֵי הַכַּרְמֶל – גַּנֵּנוּ,

וּמִנֶּגֶד לוֹ – כֹּחַל-הַיָּם.

אַתְּ מִתַּחַת לָעֵץ עוֹמֶדֶת

וַאֲנִי עַל בַּד, כְּצִפּוֹר;

בְּצַמֶּרֶת זַיִת מָכְסֶפֶת

עֲנָפִים מַשְׁחִירִים נִזְמֹר.

וְרִשְׁרוּשׁ מַשּׂוֹרֵךְ מִלְּמַטָּה

כֹּה קָצוּב מַגִּיעַ אֵלַי,

וַאֲנִי מִמַּעַל עָלַיִךְ

מַמְטִירָה קִטְעֵי חֲרוּזַי.

אַתְּ זוֹכֶרֶת? בֹּקֶר וָאֹשֶׁר…

זֶה הָיָה, זֶה אֵינֶנּוּ יוֹתֵר.

כָּאָבִיב הַקָּצֵר בְּאַרְצֵנוּ

כֵּן אֲבִיב-הַיָּמִים הַקָּצֵר.

זֶה נֵטֶל הַשְּׁתִיקָה לָאָרֶץ מְדַכְּאֵנִי,

זוֹ חֶרֶב הַשְּׁתִיקָה גוֹזְרָה אֶת לְבָבִי.

אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה וּמַמְתִּינָה – עוֹדֶנִּי,

וְדַם שִׁירַי פָּלוּט עוֹד מַאְדִּים סְבִיבִי.

הַמָּוֶת הוּא דוֹמֵם, אָכֵן נִדֹּם כֻּלָּנוּ

כְּתֹם, בְּבוֹא הַיוֹם, הָאֹרַח הַקָּצֵר;

אַךְ לַחַיִּים יֵשׁ קוֹל וְנִיב לָהֶם, וְלָנוּ

הֶמְיָה לַנִּיב הַזֶּה וְהֵד צָלוּל וָעֵר.

הִיא מַקְפִּיאָה אוֹתִי. עִמָּהּ אֵימַת הַקֶּבֶר

אֶת פִּיהָ הֶעָקֹם פּוֹעֶרֶת לִבְלִי חֹק – –

אֲנִי עוֹדֶנִּי פֹּה – – עוֹדֶנִּי פֹּה – – מֵעֵבֶר – –

הַכֵּנִי בְּמִלִּים! אַךְ אַל נָא – אַל תִּשְׁתֹּק!

זוֹכֶרֶת,

אֶזְכֹּר לֹא אַחַת:

כְּסוּס נִבְעָת

דָּהַר הַלֵּב הַחוֹלֶה:

הַכֹּל, כִּלְאוֹר שֶׁל יָרֵחַ מָלֵא,

הָיָה מְדֻמֶּה וְחִוֵּר.

וּפִתְאֹם – – בַּדְּמִי – –

רֶמֶז אֵשׁ.

מְבַשֵּׂר וּמַזְכִּיר וּמַרְוֶה וּמַצְמִיא

וּמוֹחֵץ וְחוֹבֵשׁ.

אביב, תרפ"ט

לֹא אַחַת רָאִיתִי: הוּנַף הַקַּרְדֹּם

וְהוּרַד וְנִנְעַץ בַּשְּׁאֵר;

מְעוֹלָל בְּעָפָר הוּא שָׂרוּעַ דֹּם –

זֶה הַנּוֹף הַמַּרְטִיט, הַנּוֹהֵר.

הַשָּׂרִיד הַיָּתוֹם מִזְדַּקֵּר נוּגוֹת

מְיֻתָּר וְעֵירֹם מִכֹּל.

וְתָמִיד נִדְמֶה: הַפַּעַם הַזֹּאת

לֹא יִשְׁכַּח הָעֵץ, לֹא יִמְחֹל…

תִּפְקְדֶנוּ שׁוּב, אַךְ שָׁנָה תִנְקֹף –

תַּעֲמֹד מִשְׁתָּאֶה, תַּבִּיט:

לַמָּרוֹם כְּאָז כָּמֵהַּ הַנּוֹף,

וְנוֹהֵר כְּאָז, וּמַרְטִיט.

ניסן, תרפ"ט

לְאוֹר הַצֹּהַר / רחל המשוררת

כֵּלַי הוּא הָאוֹר שֶׁמִּבַּעַד לַצֹּהַר.

אַךְ רֶגַע הִלְבִּין – וְנָמוֹג.

אֶל שֶׁפַע הַשֶּׁמֶשׁ בְּלֶב-הָרָקִיעַ

בְּאֶפֶס תִּקְוָה אֶעֱרֹג.

הַשֶּׁמֶשׁ! הַשֶּׁמֶשׁ! הָיִית לִי, נִגְלֵית לִי

שׁוֹטֶפֶת, צוֹהֶלֶת, חַמָּה,

מַבְרֶקֶת בַּטַּל, מְרַקֶּדֶת בַּדֶּשֶׁא,

מַזְהֶבֶת בִּזְהַב הַקָּמָה.

יָדַעְתִּי: יָמַי יִתְרוֹקְנוּ וְיַחְוִירוּ

בָּאוֹר הַחִוֵּר וְהָרֵיק.

עַל זֵכֶר הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַד לַצֹּהַר

בְּאֶפֶס אוֹנִים אֶתְרַפֵּק.

ב' סיון, תרפ"ט

מַחֲשִׁים – אַתָּה וַאֲנִי.

מַמְתִּינִים – אֲנִי וְאַתָּה,

בְּסִתְרֵי עֻקְמָנִי עֲלָטָה

וּדְמָמָה בְּסִתְרֵי עֻקְמָנִי.

לֹא אוֹשִׁיט אֶת יָדִי – הֲתָבִין?

לֹא אֹחַז בְּיָדְךָ לְהַנְחוֹת.

אֶחֱשֶׁה וְאַמְתִּין – לְאוֹת.

אֶחֱשֶׁה, אַמְתִּין.

כִּי תִלְעַג; “עִקֶּשֶׁת כָּמוֹךְ”,

כִּי תִרְחַק – אַצְדִּיק אֶת הַדִּין.

גַּם אֲנִי, גַּם אַתָּה – נָבִין.

נֶחֱשֶׁה, נִבּוֹךְ.

תרפ"ט

מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה…

כָּךְ:

בְּמַבָּט מָסוּר וְעָגוּם

שֶׁל עֶבֶד, שֶׁל כֶּלֶב נָבוֹן.

הָרֶגַע גָּדוּשׁ וָזָךְ.

דּוּמִיָּה

וְכֹסֶף סָתוּם

לְנַשֵּׁק אֶת יַד הָאָדוֹן – –

י' סיון, תרפ"ט

עֵינַי אֶעֱצֹם / רחל המשוררת

עֵינַי אֶעֱצֹם

פֶּן אֶקְרָא בְּעֵינֶיךָ.

פָּנַי אָלִיט

פֶּן יַכֵּם מַגְלֵב-הָאֱמֶת.

גָּזַרְתִּי: אָסוּר!

נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי

אַךְ הַלֵּב הָעִקֵּשׁ לֹא צִיֵּת.

“עֱנוּת הָאֱמֶת” –

אֵי מָנוֹס מִפָּנֶיהָ?

עֱנוּת הָאֵימָה שֶׁל אֱמֶת מְבִישָׁה.

כָּבֵד הַמַּשָּׂא מִכְּתֵפַיִם.

כִּתְפֵי-אִשָּׁה.

א' תמוז, תרפ"ט

תִּקְרְאִי נָא בִּשְׁמִי לְבִתֵּךְ הַקְּטַנָּה,

לְהַצִּיב לִי יָד.

כֹּה עָגוּם –

לַעֲבֹר לָעַד.

שִׁירִי הַיָּתוֹם,

זֶה נִגּוּן עַרְבִּי שֶׁנָּדַם –

הִיא תַשְׁמִיעַ-תַּמְשִׁיךְ בְּבֹקֶר-יוֹם.

זֶה חוּטִי שֶׁנִּתַּק

יְשֻׁזַּר אֶל בִּתָּהּ, נֶכְדָּתָהּ –

לַמֶּרְחָק.

אב, תרפ"ט

כִּי לִטּוּף אַחִים שָׁאַלְתִּי מִמְּךָ –

הַאֻמְנָם הִקְשֵׁיתִי לִשְׁאֹל?

עָיְפָה נַפְשִׁי מִמַּסָּע-לֹא-דֶרֶךְ

בְּמִדְבַּר-חַיִּים הַגָּדוֹל.

וּבְמִי הָאָשָׁם אִם קָרָא לַמֶּרֶד

זֶה הַלֵּב הַמַּצְדִּיק אֶת הַדִּין? –

עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָנִי עִם הָנֵץ הַשַּׁחַר

אַחֲרוֹן מִכְתָּבִי יַלְבִּין.

תמוז, תרפ"ט

אַתָּה לִי – כְּקֶדֶם, וְכָךְ – עַד הַסּוֹף

נָעוּל וְגָלוּי וְנָכְרִי וְקָרוֹב.

אַתָּה לִי – שָׂרֶטֶת בַּלֵּב, וְדָמָהּ

מַסְמִיק וּמַבְרִיק וְרוֹנֵן בָּרָמָה.

הַקְשִׁיבָה, הַקְשֵׁב לוֹ לַקּוֹל הַפּוֹרֵץ!

אֵלֶיךָ, עָלֶיךָ, מִמְּךָ – עַד הַקֵּץ…

הַפֶּתַח נִפְתַּח, הַפֶּתַח נִסְגַּר,

הַפַּעַם יָדַעְתִּי: רָב!

אֶנְקַת צִמָּאוֹן לֹא תָשְׁקַט בְּמַיִם

מִבְּאֵר-מַרְאוֹת-הַשָּׁרָב.

כֶּלֶא-חַדְרִי, אֵלֶם-סִפְרִי –

אֵימַת הַחַיִּים עָלַי…

גַּם אִם חָטָאתִי – זֶה כְּבָר לָקַחְתִּי

כִּפְלַיִם מִיַּד אֲדֹנָי!

ב' תשרי, תר"ץ

כּוֹרֶה / רחל המשוררת

שַׁוְעַת מַכּוֹש בְּיַד גֹּוֵעַ.

בְּעֹמֶק הַמִּכְרוֹת:

– "עוֹדֶנִּי חַי! אַיֶכָּה, רֵעַ?

עֲנֵנִי, תֵּן לִי אוֹת!"

עוֹד יוֹם, עוֹד לֵיל – אֵין קוֹל, אֵין קֶשֶׁב –

עוֹד יוֹם, עוֹד לֵיל תָּמִים;

יִפֹּל מַכּוֹשׁ מִיָּד נֶחֱלֶשֶׁת.

יִשְׁבֹּת לְעוֹלָמִים.

אֲנִי פְּלִיטַת אָסוֹן כָּמוֹהוּ,

אֶכְלֶה בְּצִפִּיָּה.

הָיָה חֶלְקִי זֶה אֶל הַתֹּהוּ

לִזְעֹק: “עוֹדִי חַיָּה…”

כָּל דַּק – שָׁעָה, כָּל דַּק פּוֹצֵעַ

תּוֹחֶלֶת הַמָּחָר.

עֶזְרַת חָבֵר, כּוֹרֶה יָגֵעַ,

תָּבוֹא בִּמְאֻחָר.

ג' תשרי, תר"ץ

זֶה צַו הַגַּאֲוָה: בְּמוֹ יָדִי…

נַתֵּק הַחוּט, שָׂרוֹף הַגֶּשֶׁר

בְּמוֹ יָדִי.

בְּלֵב שִׂמְחָה־תִּינֹקֶת

נָעוֹץ סַכִּין… זֶה צַו הַגַּאֲוָה.

תר"ץ

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:

הֲבָא? הֲיָבוֹא?

בְּכָל צִפִּיָּה

יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם

שֶׁל נַחַל אֶחָד.

צוּר הַגְּזֵרָה:

רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד

שָׁמָּה – אֵין בָּא,

אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ

עַל אֶרֶץ רַבָּה.

חורף, תר"ץ

הַפַּחַד הַמַּדְאִיב – פֶּן נַעֲכֹר

זִכְרוֹ שֶׁל רֶגֶשׁ מֵת,

אִם בְּמַגָּע לֹא-רֹךְ אוֹ בְּמַבָּט לֹא-אוֹר,

בְּאֹמֶר לֹא אֱמֶת.

נָסֹךְ עַל הֶעָבָר! אֵלָיו מֻצְמָד

הֹוֶה, וְאִם נִכְשָׁל –

כְּתַיָּרֵי הָרִים בַּחֶבֶל הָאֶחָד:

הַתְּהוֹמָה אוֹ אֶל עָל.

בִּבְרִית הַעְפָּלָה – חַיֵּי אֱנוֹשׁ –

קֻדַּשְׁנוּ – אָח, אָחוֹת.

נֵדַע-נָא עַלִּיזִים וּזְקוּפֵי רֹאשׁ

לִנְשֹׁם אֲוִיר פְּסָגוֹת.

חורף, תר"ץ

אֶל הֶהָרִים / רחל המשוררת

אֹהַבְכֶם כִּי רַמְתֶּם מֵאֶרֶץ

וּלְבַשְׁתֶּם תְּכֵלֶת זַכָּה,

כִּי אֶל סֵתֶר נְוֵכֶם הַדֶּרֶךְ

רְחוֹקָה, רְחוֹקָה.

אֶת סִבְלִי אַעֲמִיס עַל הַשֶּׁכֶם

כְּמִצְוַת שִׁלְטוֹנְכֶם עָלַי.

לְהַעְפִּיל – מְבַשֵּׂר צָנוּעַ

שֶׁל הַבָּא אַחֲרַי.

אֲעוֹלֵל כַּגֶּפֶן

שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ

וְאֶשְׁלַח מִנְחָה לָךְ

מִזִּמְרַת לִבִּי –

כָּל שֶׁיַּד הָעֶצֶב

לֹא עָקְרָה מִשֹּׁרֶשׁ,

שֶׁקְּדִים־הַזַּעַם

לֹא שָׁדַף עוֹד בִּי.

אֲרַפֵּד הַטֶּנֶא

זִכְרוֹנוֹת כִּנֶּרֶת,

וֶרֶד שְׁמֵי הַבֹּקֶר

בֵּין עֲצֵי הַגָּן,

זְהַב הַצָּהֳרַיִם

בְּמֶרְחָב רוֹגֵעַ

וְלִילַךְ הָעֶרֶב

עַל הָרֵי גוֹלָן;

זֵכֶר לֵיל הַסַּהַר

עַל חֶלְקַת הַמַּיִם.

זוֹ תְּרוּעַת הָאֹשֶׁר

בַּעֲלוֹת יָמַי,

כְּבִשְׁנִי תוֹלַעַת

בָּהּ אֶקְשֹׁר הַטֶּנֶא

וְאֶשְׁלַח אֵלֶיךָ –

הֲתִשְׂמַח לַשַּׁי?

תר"ץ