היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצירה בהפתעה

(לזכרו של יחיאל צ’לינוב)

זה היה בשנת 1881, בעיר הבירה מוסקבה, ואני אז בן 18, תלמיד הכתה האחרונה

בבית-ספר ריאלי. בבית שבסימטת דגטיארני, דירה מול דירה, גרו שתי משפחות

יהודיות: צ’לינוב ואוסישקין. ולמשפחת צ’לינוב שלשה בנים, והבן הצעיר היה

יחיאל, תלמיד הכתה השביעית בגימנסיה. הוא היה בן-גילי, צעיר ממני בחודש

וחצי (שנינו נולדנו באותה שנה: 1863; אני – בר“ח אלול, והוא – בחוה”מ

סוכות).

משפחת צ’לינוב עברה לגור במוסקבה קרוב לאותו זמן, בשנת 1876 בערך, מהעיר

קרמנצ’וג (פלך פולטבה) אשר על נהר דניפר. אבי המשפחה, זאב צ’לינוב, היה

סוחר, ממשפחת חסידים, איש תורני ומשכיל. במדה ידועה כבר סיגל לעצמו

במלבושיו ובמנהגיו צורה מודרנית, אירופאית. אם המשפחה, שימה, מוצאה היה

משקלוב, ממשפחת מוניסון הידועה, שכולם היו סוחרים גדולים וחסידים קיצוניים,

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

בנימין טנא

פרוזה: פְּרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךְ - (סִיפּוּר־עַם צֶ'כִי); מַעֲשֶׁה בְּתַיִשׁ וּבְצָבוֹעַ - (סִפּוּר עַם כּוּשִׁי); אַגָדַת הַבֹּקֶר – אַגָדָה סִינִית; מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַשְׁבִיל – אַגָדָה סִינִית; אֲגַרְטְלֵי הַבְּדֹלַח – סִפּוּר־עַם סִיאַמִי; הַחַיוֹת וְהָאָדָם – סִפּוּר־עַם הוֹדִי; הַסוּס הַשָׁחוֹר - (אַגָדָה יַפַּנִית); תַּאֲוַת הַזָהָב - (אַגָדָה גְרוּזִינִית); מַעֲשֶׂה בְּזָקֵן אוֹהֵב אַגָדוֹת - (סִפּוּר־עַם רוּסִי); מְכוֹנַת הַפֶּלֶא - סִפּוּר-עַם צֶ'כִי; שְׂפַת חַיוֹת וְעוֹפוֹת - סִפּוּר־עַם צֶ'כִי; מַעֲשֶׂה בְּשַׁטְיָא - סִפּוּר-עַם אַנְגְלִי; הַצְפַרְדֵעַ וְהַחֲפַרְפֶּרֶת - סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי; הַחַיּוֹת וְהָאֵשׁ (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); הַכַּד וְהַתַּן (סִפּוּר־עַם הוֹדִי); הַפַּח וְהַדֶרֶךְ – (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); יוֹדְעִים! יוֹדְעִים! (סִפּוּר־עַם קוֹרֵאָנִי); כֵּיצַד הֻמְלַךְ מַר חוּט לְמֶלֶךְ – סִפּוּר־עַם פּוֹלָנִי; דוּכִיפַת הַזָהָב - אַגָדָה צִֶ'כִית; אוֹנְטַל וּבַת הַמֶלֶךְ - (סִפּוּר־עַם קוֹרֵאָנִי); מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב - (אַגָדָה פּוֹלָנִית); יַדְוִיגָה וּמֶלֶךְ הַשְׁאוֹל - אַגָדָה פּוֹלָנִית; יַקִנְתּוֹן הַפֶּלֶא - (אַגָדָה פּוֹלָנִית); פֶּרַח הַשָׁנִי - (אַגָדָה רוּסִית); רוֹעֵה הָאַרְנָבוֹת (אַגָדָה פּוֹלָנית); הַסַנְדְלָר סַנְדָלוֹן וְהָאַוָז גַעְגַע סִפּוּר-עַם פּוֹלָנִי); הָאַגָדָה עַל הַצְבִי (אַגָדָה פּוֹלָנִית); תָּמִיד יַחְדָו (סִפּוּר־עַם גְרוּזִינִי); אִיוַנוּשְׁקָה שַׁטְיָא וְיֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה (אַגָדָה רוּסִית)

ברוך קטינקא

זכרונות ויומנים: מאז ועד הנה

חיים נחמן ביאליק

עיון: נְסִיעָתָם וַחֲנִיָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; מְרַגְּלִים; מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ; מֵי מְרִיבָה; טַרְחָנִים; אַהֲרֹן; מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; הַנִּסִּים עַל נַחַל אַרְנוֹן; עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן; בִּלְעָם; בְּנוֹת צְלָפְחָד; מִלְחֶמֶת מִדְיָן; סִפּוּק צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר; נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה; אֶלְדָּד וּמֵידָד; משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ; מִיתָתוֹ שֶׁל משֶׁה; קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה; אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; יְצִיאַת מִצְרָיִם; קְרִיעַת יַם סוּף וּבִזַּת הַיָּם; מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר; הַמָּן; הַבְּאֵר; עַנְנֵי כָבוֹד; מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; מַתַּן תּוֹרָה; נָדָב וַאֲבִיהוּא; חֵטְא הָעֵגֶל; הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו; אֶרֶץ הַבְּחִירָה; יְהוֹשֻׁעַ; בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים; דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה; יִפְתָּח וּבִתּוֹ; שִׁמְשׁוֹן; פֶּסֶל מִיכָה; מְגִלַּת רוּת; אֶלְקָנָה וְחַנָּה; בְּנֵי עֵלִי; שְׁמוּאֵל; חֻרְבַּן שִׁילֹה; בְּנֵי שְׁמוּאֵל; שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ; מִיתָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל; דָּוִד הָרוֹעֶה; דָּוִד וּמַעֲשֵׂי ה'; כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד; חֵטְא דָּוִד וּתְשׁוּבָתוֹ; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל דָּוִד; דָּוִד וְאַבְנֵר; דָּוִד וְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל; דָּוִד וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ; דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב; מִיתָתוֹ שֶׁל דָּוִד; חָכְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; בִּנְיַן שְׁלֹמֹה; כִּסֵּא שְׁלֹמֹה; שְׁלֹמֹה וּמַלְכַּת שְׁבָא; שְׁלֹמֹה – מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט; יָרָבְעָם; עָמְרִי וְאַחְאָב; אֵלִיָּהוּ וְעוֹבְדֵי הַבַּעַל; יוֹנָה; גָּלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים; הַכּוּתִים; חִזְקִיָּהוּ וּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב; חִזְקִיָּהוּ וִישַׁעְיָהוּ; שְׂכַר שְׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן; מְנַשֶּׁה; צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ; נְבוּכַדְנֶאצַּר; יְהוֹיָקִים וִיכָנְיָה; חֻרְבַּן הַבַּיִת; תִּשְׁעָה בְאָב; עַל חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם; סִלּוּק שְׁכִינָה; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה; אֵבֶל אָבוֹת; דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה; יִסּוּרֵי הַגּוֹלִים; עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל; גַּעְגּוּעִים; נֶחָמָה; דָּנִיֵּאל וְהַתַּנִּין בְּבָבֶל; מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל; חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; עֶזְרָא; אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; דְּבוֹרָה וְאֶסְתֵּר; סְעֻדַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ; גְּדֻלַּת הָמָן; מַחֲשֶׁבֶת הָמָן; מַלְשִׁינוּת הָמָן וּגְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; מַפֶּלֶת הָמָן וּגְדֻלַּת מָרְדְּכַי; תְּלִיַּת הָמָן

אפרים צורף

פרוזה: גביעי זהב; ר' ישראל בעל שם טוב – הבעש"ט; ר' דוב בר המגיד ממזריץ'; ר' ישראל בן שבתאי המגיד מקוז'ניץ; ר' אריה לייב "הסבא" משפולא; ר' לוי יצחק מברדיצ'ב; ר' לייב שרהס; ר' יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה" מלובלין; ר' יעקב יצחק, "היהודי הקדוש" מפשיסחא; ר' אהרון הגדול מקארלין; ר' אלימלך מליז'נסק; ר' מנחם־מנדל בעל ה"צמח צדק"; ר' מנחם מנדל מרימנוב; ר' ישראל מרוז'ין; ר' מנחם מנדל מקוצק; ר' מרדכי מלכוביץ'; ר' יששכר בר מראדושיץ; ר' אורי מסטרליסק – ה"שרף"; ר' מרדכי מנישחיז; ר' אברהם יהושע השיל מאפטא; ר' דוד מללוב; ר' יצחק טויב מקאלוב; ר' משה לייב מסאסוב; ר' זושא מאניפולי; ר' חיים מצאנז; ר' זאב מסטריקוב; ר' מאיר מפרמישלאן; יצחק קאליש מוורקא; ר' יחיאל מיכל מזלוצ'ב; ר' יעקב קראנץ המגיד מדובנו; מקורות לגביעי הזהב; ר' נחמן מברצלב; ר' שניאור זלמן מליאדי; ר' פנחס מקוריץ; ר' שמחה בונם מפשיסחא; ר' שלמה הלוי מקארלין; ר' שמואל הורוביץ מניקלשבורג; ר' שלמה מרדומסק; ר' משה מקוברין; ר' שמואל אבא מז'יכלין; ר' נפתלי צבי מרופשיץ
מאמרים ומסות: מבוא להיכל החסידות; דברִי [סוף דבר ל"גביעי זהב"]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על השירה והנצח

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

במאמרו בדפי הספרות של ידיעות אחרונות מתאריך 3 באפריל 2009, כותב אלי הירש כך:

מה זה משורר? מי שפיענח את סוד השירה. ומה הסוד הזה? קשה לומר, זה סוד, אבל הוא קשור לכך ששירה היא טכנולוגיית הזיכרון המוצלחת ביותר שהגה המין האנושי.

ואכן, כבר באיליאדה של הומרוס, שחוברה לפני למעלה מ-2,500 שנה, מראה לנו המשורר את מודעותו לקשר שבין שירה ובין העתיד: הלנה היפה, השוכנת בארמון בטרויה בעוד היוונים, ובראשם בעלה הנבגד מנלאוס ואחיו אגממנון, נלחמים על השבתהּ ליוון לאחר שנחטפה-מרצונה על-ידי הנסיך הטרויאני הפוחז פאריס, פוגשת את הנסיך הקטור השב משדה הקרב כדי להיפרד מאשתו ומבנו התינוק; בשלב זה, הלנה כבר ניחמת בה על שברחה עם פאריס (שנקרא גם אלכסנדרוס), שהתברר כפחדן וטווס ריקני, ובמרירות היא אומרת להקטור:

אָנָּא, הוֹי גִּיסִי, הִכָּנֵס וְשֶׁב-לְךָ פֹּה עַל-הַכִּסֵּא, יַעַן אֵין אִישׁ, אֲשֶׁר לִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה כָמוֹךָ
בְּעֶטְיִי שֶׁלִּי, בַּת-אִי-בֹשֶׁת, וּבַעֲוֹן אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, אַךְ בִּגְלָלֵנוּ, כִּי גְזֵרַת בֶּן-קְרוֹנוֹס הָרָעָה – וְנִהְיֶה לְשִׁירָה בְּפִי הַזַּמָּרִים, הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ בֶעָתִיד".

(איליאדה, שיר ששי, שורות 355–358, הומרוס, תרגם שאול טשרניחובסקי, עם עובד, 1991)

ודק מן הדק השילוב שעושה המשורר, בין תפיסת הגורל המוכתב מלמעלה (פאטאליזם) של הלנה, לבין הצורך הפסיכולוגי הטבעי להרחיק את האשמה מעצמה. אולם אם נקשיב רק למלותיה של הלנה ולא לרחשי לבה, הרי היא טוענת שזאוס (הוא בן-קרונוס) גזר עליה לבגוד בבעלה ולברוח עם פאריס לטרויה, כדי שתתחולל המלחמה הנוראה הזו, כדי לספק חומר לשירי-עלילה (אפוסים) למשוררי העתיד. זו תפיסה טראגית, מצמררת. כך או כך,

...

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת Asaf Bartov

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53972 יצירות מאת 3222 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!