היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
נפתלי הרץ אימבר
לדף היוצר
משורר עברי, מחבר "התקווה", ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. התקוה (שירה)
  2. תפילה לדיקרנוסא (שירה)
  3. כִּי אֶרְאֶה פָנָיִךְ (שירה)
  4. דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים (זכרונות ויומנים)
  5. אש ומים (שירה)
יצירה בהפתעה

ב־10 ביוני 1987 נפטר בחולון הסופר והחוקר עמנואל בן־גריון בגיל 84. בכך

נחתמה פרשת חיים ארוכה של אדם מיוחד במינו, שהקדיש את רוב שנותיו להגשמת

הייעוד שהציב לעצמו בנעוריו: גאולת מורשתו הרוחנית של אביו, הסופר והוגה

הדעות העברי הגדול מיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

עמנואל בן־גריון נולד ב־18.6.1903 בעיר ברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב

שבפולין) לאביו ולאמו רחל לבית רמברג, ושם עברו עליו שמונה שנות חייו

הראשונות. כבן חמש היה כאשר סר הסופר יוסף חיים ברנר, בדרכו מלונדון ללבוב,

לבקר את ידידו הנערץ מיכה יוסף ברדיצ’בסקי. בביקור זה, שתועד ביומנו של

ברדיצ’בסקי, התיידד ברנר עם הילד, והוסיף לשאול עליו ולהתעניין בו בהמשך

חליפת המכתבים עם אביו. מתשובותיו של ברדיצ’בסקי ניכרת דאגתו לחינוכו

ולהתפתחותו הרוחנית של בנו. בתשובה לשאלתו של ברנר "אם לומד עמנואל מעט

עברית ומה טיבו בתור אדם", השיב לו ברדיצ’בסקי ב16.4.1913:

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רפאל אליעז

שירה: שְׂדוֹת בֵּית־שְׁאָן אֶל הָאָדָם; עַל הַכַּרְמֶל; [אתה אולי אני]; אִם אֶוָּלֵד שֵׁנִית; אֶל אִמִּי; לֵיל נְדוּדִים; לֵיל קָיִץ; בִּמְקוֹם תְּפִלַּת שַׁחֲרִית; הגשר העתיק בסלמנקה; עלמה קבצנית צועניה; חתן איש אנדלוס; פליט וחשמן; גלגולו של נזיר; חזיון תעתועים וגשם בכנסיה קטנה של כפר; בית אלהים אביונים; פרדס הרמונים; אורח בירושלים; מסע חוה אמי ואדם אבי; אי חרמונים?; פרשת נח; מראות מאשנב הרכבת; מבט מעל הגג; שיר החצים; המלים שאהבתי; ספר שירים שלי; בלדה על השימפנזה; בלדה על קבורת האביון; בלדה על מלח ובועת סבון; בלדה על הכילי; בלדה על האפר; בלדה על מות החורף; בלדה על האורחים; בלדה על השופטת השחורה; ליצן של גבס חי; בלדה על עלמת הקרקס; בלדה על הלולין; בלדה על מוקיון של קמח; בלדה על ליצן ובובה; שאלות מאת פדריקו גרסיה לורקה; שיר הפלפל מאת אלמוני/ת; התרנגולת מאת אלמוני/ת; ג'וני הספן מאת ויליאם שייקספיר; שיר ערש מאת ויליאם שייקספיר; החייט והעכבר מאת ויליאם שייקספיר; זמר ציפורים מאת ויליאם שייקספיר; שני כורי פחם מאת ויליאם שייקספיר; שיר השיכר מאת ויליאם שייקספיר; מתוך "ספר השטויות" מאת אדוארד ליר; סונטה 43 מאת ויליאם שייקספיר; סונטה 22 מאת ויליאם שייקספיר; האגרטל השבור מאת סילי פרידום; בוא אלי המוות... מאת ויליאם שייקספיר; בהיותי נער קט וחמוד מאת ויליאם שייקספיר; יקירתי לאן פנייך מאת ויליאם שייקספיר; שלוש ואלקירות מאת היינריך היינה; שתי אגרות אהבה שלא הגיעו; שלש אהבות; אהבה נוסח ישן; ונציה בחורף; אהבת קיץ; הברקן; ריב פרחים; זמר אהבה; א שׁוּק הַפְּרָחִים; ב אַנְטוֹנְיוֹ; ג מָרִיָּה דּוֹלוֹרֶס; אידיליה קסטילית; סיפורו של ג'ו בסביליה
מחזות: אֵשֶׁת הַסַּנְדְּלָר הַתִּמְהוֹנִית מאת פדריקו גרסיה לורקה; בֵּית בֶּרְנַרְדָה אַלְבָּה מאת פדריקו גרסיה לורקה

משה גליקסון

עיון: מבוא לתולדות הפילוסופיה החדשה מאת קוּנוֹ פישר
מאמרים ומסות: על המשבר: לאחר ועידת לונדון; לקראת הקונגרס השנים־עשר; [יסודות ומקורות]; חלוף משמרות; אומה ולשון; בשעת מעבר; ועידת ציוני רוסיא; סעיף ד׳; על ״העם״ היומי; מדת חסידות; הדקלרציה האנגלית; ממלכה ומולדת; שאלות הקונגרס השלשה־עשר; מאנטיתיזות לסינתיזה; הציונות והחנוך; על היסודות; הציונות הכללית והקונגרס הי"ז; מפלגות, פרוגרמות, טכסיסים; ממרחקים; לפתיחת הקונגרס העשרים; בעניני הציונות הכללית; על הפירוד במחנה הציונים הכלליים; על התאחדות הציונים הכלליים (לקראת ועידתה הארצית); על אחוד המחנה המפולג; נוער ציוני כללי; לאן!; יחסים; "לוקאוט" ושביתות; התחלה טובה; עד מתי?; שְאֵת; תעודת ה"מרכז"; על התורות החדשות; סכסוכי־עבודה; סכסוכי העבודה החדשים; על "הקונטרולה הלאומית"; חוקה או הסכמים?; "משטר בוררות" וחוקת־עבודה; לתקנת יחסינו הפנימיים; בשעה זו – על "המשבר" ועל לקחו; התאחדות האכרים ו"המשטר הציוני"; לתקנת הצבור האזרחי; בערפלה של לונדון; הוכוח הפנימי שלנו ולקוייו; דוגמא מאלפת; מזוועות הימים; בשעת פורענות; בחזית; במצור; במבוכת הימים; על בית הספר הכללי; בין זרמים חנוכיים לזרמים פוליטיים בחנוך; הקדמה – חידוש היסודות; דרכה של גאולה; דרך הסינתיזה בכלכלתנו הלאומית; הון לאומי והון פרטי; באזני הציונות הכללית; בזעת אפים נקנית ארץ; פיקוח לאומי; ההתישבות החקלאית; החשבון הלאומי; הרחבת גבולין; קרדיט לאומי; תכניתיות משקית; על היזמה הפרטית; כחה של מולדת; מדבריו; "שולחן ערוך"; בחודש מאי הזה; יובלה של ראשון־לציון; חמש־עשרה שנה; אביב שגז; יום זכרון לציונות; אל־דמי; נסיון חדש; מלואים למאמר הקודם; יהדותו של מרטין בובר; על שיחה אחת; קודש וחול בחיינו; על השבת; פסח; חג חרותנו; מועדים ל"שמחה"; חג השבועות; ימים נוראים; יום הכפורים; בימים ההם ובזמן ההוא; ביום המר והנמהר; מכשלה; על חודש השבת; שבת וסוציאליזם; בלי דוֹגמה; "מסילה"; התסביך היהודי של קרל מארכס; עם אסון אוסטריה; איוויאן; בין שני עולמות; מוסקבה 1937; לאחר עשרים שנה

שמואל יוסף פין

מכתבים: אל הקורא: סופרי ישראל – קבוצת מכתבי גדולי סופרי ישראל מימי הנשיא רב חסדאי בן שפרוט בימי המאה השביעית לאלף החמישי עד ימי הדור הזה; מכתב הנשיא רב חסדאי בן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים; תשובת יוסף המלך הכוזרי אל הנשיא רב חסדאי; ר' מנחם בן סרוק אל ר' חסדאי בן יצחק הנשיא; רבינו שלמה בן יצחק (רש"י) אל ר' נתן ב"ר מכיר; רבינו יהודה הלוי אל רבינו נתן בר' שמואל המצרים; רבינו יהודה הלוי אל הרב ר' אהרן בר' השר הגדול הרופא ר' ישועה; ר' יוסף ב"ר יהודה בן שמעון אל רבו רבינו משה בן מיימון; תשובת הרמב"ם לתלמידו זה; הרמב"ם אל תלמידן הר"ר יוסף בן שמעון; הרב ר' אנטולי אל הרמב"ם; תשובת הרמב"ם אל הרב רבי אנטולי; רבינו יהונתן הכהן מלוניל אל הרמב"ם; תשובת הרמב"ם אל רבינו יהונתן הכהן; מכתב הרמב'ן לקהלות ארגון נאבארא וקאסטיליא; רבינו מאיר הלוי מטולטילא אל הרמב"ן; מכתב הרמב"ן אל רבני צרפת; הרב ר' יהודה אלפכאר אל הרב ר' דוד קמחי (הרד"ק); תשובת הרב ר' דוד קמחי אל הרב ר' יהודה אלפאכאר; תשובת הרב רבי יהודה אלפכאר להרב ר' דוד קמחי; רבינו בחיי בר משה אל קהלות אראגון; הר"ר דוד פרידלענדער אל הד"ר יוסף אליאס בווילנא; תשובת הר"ר יוסף אל הרד"פ; הרד"פ אל הד"ר יוסף אליאס; הר'ר יוסף אליאס אל הרד'פ; הרב ר' שלמה מדובנא אל הר"ר יואל ברי'ל; מהר"ר יהודה ליב בן זאב אל הר"ר דוב בער גינצבורג; הרב שמואל דוד לוצאטו לאחד מידידיו; הרב ר' שלמה רפאפורט אל הרב ר' הירש חיות; הרב ר' שמשון בלאך אל הרב ר' נחמן קראכמאל; הרב מאיר הלוי לעטעריס להרב מוהר'ן קראכמאל

דב סדן

מאמרים ומסות: בין לשון שירתו ללשון תרגומו – לדרכו של ח. נ. ביאליק; שחוקו של משורר – ל"עמא דדהבא" של ש. טשרניחובסקי; ארץ אשכנז – על ש. בן־ציון ותרגומו; בינות לטורים – מטבעות לשון ודרך תשלובם בפיסקת שיר ושיר של שמעון הלקין; מאמר א': עם ילקוט "שירי הימים"; מאמר ב': עם תרגום יבגני אוניגין" מהדורה ראשונה; מאמר א': בין שמדי לשלמי; מאמר ב': עם ספר התיבה המזמרת; אור זרוע – בינה בלשונותיו של שמשון מלצר; שלוש הערות לחדשים גם ישנים כרך ראשון; קושיה וישובה – על א.נ. גנסין וסביביו; ועוד על איוב ורעיו – בענין י. ח. ברנר; מאמר א: במבואי ספר וספר – עם ספרה של יהודית צוויק־הלוי; מאמר ב: על הספק שבאמצע; מאמר ג: על עיר הורתו וגידולו; לשירת השקיעה – על "וויגוואמים שותקים" לישראל אפרת; שיבה משולשת – מבוא לכתבי מרדכי גיאורגו לאנגר; ציון לאצ"ג – דברי־הספד במליאת האקדמיה ללשון העברית; בשתים אספקלריות – על שמשון מלצר; אילן ורוחותיו – על יעקב אורלנד; בפתחה של שירת אמונים – עם ספרו של ר' יוחנן גיטרמן; בין עדות לתורה – על שרגא קדרי; מספר ויעודו – על אהרן אפלפלד; שלוש הערות לחדשים גם ישנים כרך ב; לבטי מסת בכורה – על פעלו של מאיר פינס; מצל־השיכחה לאור־הזכרון – על צבי ביקלס־שפיצר; פרוזדור מועט לטרקלין מרובה – עם "תדמית העיירה" לדן מירון; כמו־שכתוב – הערות־מבוא לתורותיו של טוביה החולב; למסכת התירגום ואריגתה – במלאת ארבעים שנה לפטירת י. ל. פרץ; תירגום־מבית; תביעה למהימנות וטיבה – על יצחק באשוויס; שיחה על סיפור בכורה – עם "נוצות" לחיים באר; מאמר א: על האוצר; מאמר ב: על בעליו; מאמר ג: תוכחת התיש; תרי דאינון חד – לסוד־קסמו של ר' בנימין; וזאת ליהודה – על ר' יהודה אבן־שמואל; בין אמונה לאמנות – עם שני כרכי ספרו של אהרון צייטלין; אפיקי נהריים – עם ספרו של משה שטרקמאן; מפתח כפול – על ישורון קשת; מאמר א: בערבו של יובל וחצי־יובל; מאמר ב: אישים מן המקרא; מאמר ג: בחיבוטי־השקפה; בין חזון לאמת – על ספרו של דן מירון ואגפיו; במחבואי חרוזים – ללשונותיה של פניה ברגשטיין; בשער ההרחבה – ללשונותיו של איצי פרנהוף; לפום ריהטא – על יצחק בן־דור; לבטי־אמצע – ללשונו של ישראל זרחי; חומרת הקו – על שלמה צמח; בין אפשרות לממשות – על אליעזר מאיר ליפשיץ; בין חקר ותוכחה – על אברהם יעקב ברוֶר; בעל סיפורי־המעשיות – על מרדכי־בןיחזקאל; סביביו נשֹערה מאד – על אברהם קריב; הולך חשכים ונוגה לו – על ירוחם טולקס

אבות ישורון

שירה: לֶחֶם וָמֶלַח; גְּדֹל הַמַּיִם; הָרֶקַע לַתְּמֻנָּה זֶה לָבָן; אֲנִי וְאָח; הַאלִי כֹּכָב; רְחוֹב יוֹכֶבֶד בַּת־מִרְיָם; קֶבֶר קֹבְנֶר; אֲנִי הֹלֵךְ סֹבֵב; אֲנִי אֹסֵף יֹם יֹם; דִּינָמוֹ; אָז זֶה הָיָה; קֹמַנְדּוֹ סֻס; הַשִּׁיר שֶׁלִּי יִלְלְ; מַלְכֵי מְלָכִים; מִרְיָם יֵשׁ?; הלכתי בשווקים; רְשִׁימָה מַה בְּיָפוֹ; לְבַד מֵחָתוּל; מַלְאָךְ הַבָּא; עַל חוּט חֲרוּזִים; פתיחה לראיון; ההגבה; מירווח זמן; משא זאנג; [לַגְּמַלִּים מֵעַיּוּן קַארָה]; [שָׁמַעְתִּי יֶלֶד אַבְיָם]; [הַיּוֹם הַהוּא וַאֲנִי עוֹמֵד עַל חוֹף חֵיפָה וְאֹכֵל]; בְּכָל לָשֹׁן; שֶׁיִּהְיֶה לְךָ פֹּה; שְׁטֹלְצִין; בַּחֶלְקָה; בְּאֵיזֶה מִן הַצַּד; הַצִּפֳּרִים וְהַהִתְיַשְּׁבֻת; מַה יֵּשׁ שָׁם; מִלָּה טֹבָה; הַשְּׁאֵלָה בְּרַעֲנַנָּה; שָׁאוּל בְּעֵינָיו; כָּל חֵלֶק הָלַךְ; הִתְחִילֻ לְחַלֵּק רְשֻׁמֹת; הַסֻּס וְהַחֶבֶל; עִיר הַדְּמֻיִם; צִפֳּרִים לְמָשָׁל; סָעִיף עָטֻף; זֶה שֻׁם דָּבָר לֹא זֶה יַעֲבֹר לוֹ; בְּלִי לֵילִיֻּת; לֹלָה פֶּערֶעלְמוּטֶער; עַכְשָׁו הֻא; אֲנִי הַקֻּקִיָּה; שָׂפָה תֵּלאָבִיבְרִית; פַּארַאגְרַאף I I; הַחַיָּט; הַמֹּרֶה; עִיר עַל תֶּקֶן אֶחָד; יְהֻדִית; הַחֲטִיפָה וַאנוּנוּ; הַקֹּשְׁ'צְ'יֻל; הַחֲטִיפָה מִן הַקֹּשְׁ'צְ'יֻל; כַּמָּה זֶה שֹׁקֵל; מַה זֶּה?; וְלֹא חֹזֵר לָעֹלָם מֵהָאֲדָמָה; וִיהִי לְפֶּסֶל; חוּלָהלֶה; כָּתַבְתִּי שִׁיר; מַה שֶּׁיִּהְיֶה; אַלְמָקֹם; הַשָּׂפָה שֶׁבָּהּ מְדַבְּרִים; הַנָּהָר הָלַךְ; בֶּן הַקִּיר; לְאָן הוּא הָלַךְ לִי; בֵּין שִׁמְשׁוֹת; הַקּוֹצִים עוֹד; סַע סַע; הָאִזְדָּרֶכֶת חָדְלָה; שִׁנּוּי בָּאָרֶץ; הִתְחִיל כְּבָר; הָיָה בָּרַדְיוֹ; צַ'פְּלִין; בַּתְיָה לִישַׁנְסְקִי; וְזֶה אוֹמֵר לְךָ; הַזְּמַן רָץ; הָאוֹפָה מִבֶּרְדִּיצֶ'בְסְקִי אוּרִימְלַנִד; אֲנִי עֵשָׂו; אָמַרְתִּי לַנָּשִׂיא סַעֲרַת נַפְשֵׁנוּ; הָאִישׁ-מֻל-מֵת; גָּרַרְתִּי אֶת הַלַּיְלָה; הַשָּׁעֹן שֶׁלִּי זֶה; בָּאָה לְנֹצֵץ; פְּרָחִים גְּנֻבִים; יְהֻדִים, אַיֵּכֶּם?; רֵיאַלִיזְם; נֶגַח בֶּטֹן; יַעֲקֹב לֶוִינְסוֹן II; הַסֻּס וְהָעֲגָלָה; קֹדְמַי קָרְא; כִּפְלִיטִים וְסֻס; יֹם קֹדֶם יֹם כִּפֻּר; קִנְיַן הַיָּמִים; בּוֹ בָּרֶגַע; הַנַּעֲלָמִים; שַׂק בִּשְׁפַּגַאט; שִׁיר מִן הַקַּרַנְטִין; תֻּכְרְכֻ בְּתֻגָּה; הַבַּלֶבָּתִּים; הֲיַעֲקֹר הַדִּין; הַיֹּם שָׁמְעֻ; שִׁיר עֲבֹדַת יָד; דַּלִיטֶה דַּלִיטֶה; בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם; נְגִינַת אֶלְדִּין; לַמְנַצֵּחַ בְּצָיוֹן

ישראל ישעיהו

מאמרים ומסות: תורה לאכסניה שלה; המציאות המקפחת – חוסר השכלה ומקצוע; השפעתו של ר׳ שלם שבזי על עליית יהודי תימן; עניינו של השער מיזוג גלויות; קיבוץ הגלויות והחלוקה לעדות; בעיות האשה מעדות המזרח; המסגרת התנועתית והמסגרת העדתית; מקיבוץ גלויות – לעם אחד; פרשת "בני ישראל"; המחמירים מסכנים קיום הדת ואחדות העם; כיצד נתייחס לעדת הפלאשים?; עניינו של השער המדינה והדת; עם הבחירות לרבנות הראשית; מדוע ירד מעמדה של הדת במדינת ישראל?; המדינה כיסוד להתעוררות דתית; הסכנה לפילוג האומה; שם הנושא "מיהו יהודי" – מטעה; ישראל קודמין לתורה; עניינו של השער הצד האנושי של הפוליטיקה; הצד האנושי שבפרשת יוסל'ה; בן גוריון בגבורותיו; בן־גוריון והעדה התימנית; גלגולי מאבקיו של בן־גוריון בעניין "הפרשה"; אין להדחיק בעיות עדתיות – אין להפריד בין דת ומדינה; נחדש ההשראה והזהות המפלגתית; משימות־יסוד; לחדש עליונות המוסר החברתי – מכתב פרידה; עניינו של השער תנועת העבודה ויריביה; אין אלטרנטיבה לתנועת הפועלים; חוק שירות התעסוקה; מסקנות מהבחירות לכנסת השלישית; הביקורת העצמית; שערוריית "חירות" בכנסת; עיתון יומי למפלגת פועלי א"י; בעקבות הוועידה השמינית של מפא"י; מערכות מפא"י בשנת 1958

יוסי שריד

זכרונות ויומנים: זה הניתוח שלי

דוד שמעוני

מחזות: מוֹצַרְט וְסַלְיֵרִי מאת אלכסנדר סרגיביץ' פושקין; הָרוּסַלְקָה מאת אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
שירה: אַל סְפֹד...; לֹא שַׁאֲנַנִּים וְחוֹגְגִים...; לִטְרֻמְפֶּלְדּור; חֶבְרוֹן; בְּבוֹא הַשּׁוֹאָה...; גִּדְעוֹן; מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל; לָהֵם; אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל; מִי הוּא זֶה...; פְּסוּקִים; בִּקְדוּשַׁת הַתִּקְווֹת שֶׁל קְדוּמַת הָאֻמּוֹת סְחַרְתֶּם,; לְדָוִד יַעֲקבִי; לְחַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב; מֵילָא...; הַטֵּרוּף הַלָּזֶה; תֵּל־חַי; דְּגָנִיָּה; אִנַּסְנוּ...; [לֹא! אֶת דָּמֵנוּ לֹא נַפְקִיר!]; [צְעַקְנָה, אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם]; לַנֶּהָג הָעִבְרִי; לֵיל סוֹף נִיסָן...; עַל הַגָּג; בְּהַר אֶפְרַיִם, בְּיָקְנְעָם...; בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה; שָׂדוֹת בּוֹעֲרִים; הַאֵין מַה לְּתַקֵּן?; זוֹלֵל הַטָּמוּן; בַּאֲבֹד רְשָׁעִים...; הַגַּאֲוָה וְהַמָּוֶת; אֵין בּוֹדְקִים לִמְזוֹנוֹת; אַהֲבַת הָאַלְמוֹנִי; רַק הַזֹּךְ הַשָּׁלֵם...; רַבִּי ווֹלְף בַּעַל־בִּטָּחוֹן; ר' אַהֲרֹנִ'צֶה; שירים, ספר שני: הקדמה; [חממיני, חמה]; [השמש השקתני]; מִלְחָמָה; [בהיות הסערה]; [לא אש נעם]; אֶחָד מִנִּי אֶלֶף; בַּכְּלוּב; [בנשוב מים הרוח]; [טוב לשכב]; [לא עץ אנחנו]; [מה מוזר זה]; [מה נאה אילן זה]; אִם נִרְדַּם יָם נֶאְדָּרִי...; דַּיָּג; מַעְיָנִים; כִּסְפִינָה נָמָה; עַל קֶבֶר; [כל הלילה בכתה]; רוֹמַנְס; לֶקֶט; נַחַל שֶׁחָרַב; אֵגֶל; [מברק הרזים]; [זה מוסר אכזר]

אביגדור המאירי

שירה: מָמוֹן וְקַרְנֶבָל מאת אנדרה אדי; דָּם וְזָהָב מאת אנדרה אדי; בְּרֶכֶב אֵלִיָּהוּ מאת אנדרה אדי; אֲדוֹנֵנוּ: מָמוֹן מאת אנדרה אדי; בְּשָׁמְעִי נְשִׁיקוֹת מאת אנדרה אדי; אַרְמוֹן הַנְּשִׁיקָה הַנִּרְדָּם מאת אנדרה אדי; חֲלוֹם הָעֹשֶׁר מאת אנדרה אדי; תַּחַת עֵץ-הַחַיִּים מאת אנדרה אדי; הַגִּזְבָּר הַגָּדוֹל מאת אנדרה אדי; רֶגַע מאת אנדרה אדי; יְהוּדָה אִישׁ קְרִיּוֹת מאת אנדרה אדי; מִכְתָּבָהּ שֶׁל זוֹזוֹ מאת אנדרה אדי; כְּלוּלוֹת הָאַבִּיר שֶׁפַע מאת אנדרה אדי; דַּיַר הָאַכְסַנְיָה מאת אנדרה אדי; קְצִיר הָרְגָעִים מאת אנדרה אדי; עַל דּוּכַן הַפָּז מאת אנדרה אדי; קְרָב עִם חֲזִיר-הָרֹאשׁ מאת אנדרה אדי; הַבְּחִילָה הַנִּכְסֶפֶת מאת אנדרה אדי; עַל מַיִם חֲדָשִׁים מאת אנדרה אדי; בְּפָּרִיס עָבַר הַסְּתָו מאת אנדרה אדי; הַשֶּׁחָץ הַקַּדְמוֹן מאת אנדרה אדי; לִמְחוֹת וְלִרְצוֹת מאת אנדרה אדי; הֲמֻלָּה סְתָוִית מאת אנדרה אדי; זֶמֶר בֶּעָפָר מאת אנדרה אדי; שְׁאֵרוֹ שֶׁל הַמָּוֶת מאת אנדרה אדי; הַמְאַחֲרִים תָּמִיד מאת אנדרה אדי; לִקְרַאת מָחֳרָתַיִם מאת אנדרה אדי; הַבַּיְתָה אֶל כְּפָרִי מאת אנדרה אדי; בְּהַגִּיעַ אֱלֹהִים מאת אנדרה אדי; מוֹת הַקֶּשֶׁת-בֶּעָנָן מאת אנדרה אדי; אוֹתוֹ הַנַּעַר מאת אנדרה אדי; שֶׁלֶג בָּרֶפֶשׁ מאת אנדרה אדי

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שיר ללא שם / אבשלום פיינברג

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

שיר זה נשלח לרבקה אהרונסון במכתב, בשנת 1911.

כי אשבע לך: אוהבך נצח! אל תאמיני, ילדה, לשבועתי בכל-זאת הושיטי פּיך, עיניך והמצח ללטיפתי ולנשיקתי. ימים עוברים, גלים שוטפים והשמש כל יום זורח וקרני השמש תמיד מלטפים ושיר הים תמיד שמח.

והבּחרוּת נצח צעירה למרות הייאושים והלילות והאהבה תמיד בהירה ותמיד יפים החלומות.

ולתמונה זו או אחרת תמיד אנו נאמנים והאם השמש בוחרת מקום לקרניה הלטפנים?!

[לקריאת מכתבים נוספים מאת אבשלום פיינברג לרבקה אהרונסון, לחץ כאן]

אח, אבשלום! לוּ חַי היום, ודאי הייתי מתאהבת בו.

הוא כתב בעיקר כשהיה לו רע, ומכתביו רצופים תיאורים של תהפוכות-נפש, התלבטויות ונסיונות לגשר על המרחק, הקושי ותלאות היום-יום. הוא מיואש, ועם זאת מלא תקווה; שופך את הלב, ומיד ממהר להתנצל ולהודות שהמצב לא באמת גרוע כל כך. אני משוכנעת שהיו לו גם תקופות טובות, אלא שאלה לא באות לידי ביטוי במכתביו, שכן לרוב כתב רק כשמשא הבדידות נעשה כבד מדי. בעתות שמחה לא התגעגע, ולכן לא כתב. רק מדי פעם מתגנב למכתבו איזה תיאור מתרפק של נשיקה חטופה, ומה שקרה שם אנחנו יכולים רק לדמיין…

על אף שמכתביו לשרה אהרונסון מלאים בביטויי אהבה וחיבה אינסופית, בכל זאת אפשר להבחין בסגנון שונה לעומת מכתביו אל אהובתו, רבקה. אם קוראים את המכתבים לשרה קודם, אפשר לחשוב שהוא מאוהב בה – אך יתכן שהוא פשוט היה מאותם האנשים, שמוכנים להעניק בלי סוף (כיום מסירות כזאת בין ידידים נראית לנו מוזרה!). מכתביו לרבקה מכילים הרבה יותר מהאושר והעליצות שבידידות – הם מכילים גם את המרירות, הקשיים והעימותים של מערכת יחסים רומנטית.

הוא היה דמות מורכבת, נפש מיוחדת ובעלת מעוף. כדאי לכל רומנטיקן לקרוא את מכתביו – אל שתי

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49258 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!