היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
אברהם בן שבתי הכהן
לדף היוצר
רופא יהודי, רב, פילוסוף דתי ומשורר, חי באי זאנטה (זקינתוס)
יצירה בהפתעה

פורסם לראשונה במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ” ביום 18.12.1970, לפני 47 שנים


הרקע למרבית סיפורי הקובץ “סיפורי שני בשבת” של אלפונס

דודאֵ (1840–1897) הוא מלחמת צרפת־פרוסיה בשנת 1870–1871, הבסתו של

נפוליאון השלישי, המצור על פאריס והכנעתה בידי הפרוסים, ימי "הקומונה

הפאריסאית", וימי חוזה השלום שנחתם בוורסאי בין ביסמארק וטיאֵר, לפיו ויתרה

צרפת על מחוז אלזאס, ועל מרבית מחוז לוריין, לטובת גרמניה.

תהפוכות אלזאס־לוריין הן הרקע לסיפור הידוע "השעה

האחרונה", סיפור של ילד אלזאסי קטן, שהופיע ונדפס אצלנו, דומני, לא פעם

אחת, במקראות לבתי־הספר.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

לוי אשכול

מאמרים ומסות: למהות ההסתדרות; תזכיר על ייסוד דגניה ב'; כך קמה דגניה ב'; לחיות מיגיע כפינו; נאום בוועידת 'הפועל הצעיר'; בעקבות הויכוח; המגבלות החברתיות למדיניותנו הכלכלית; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים

חיים נחמן ביאליק

עיון: הַמִּקְדָשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ; גְּנִיזַת הָאָרוֹן; כֶּתֶר כְּהֻנָּה; שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק; מִקְדַּשׁ חוֹנְיוֹ; דְּיוֹפְלוֹסְטוֹן שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא; מִשְׁפְּחוֹת כּוֹהֲנִים; אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדוֹן; שִׁעְבּוּד יָוָן וּמַרְשִׁיעֵי בְּרִית; אֵם הַבָּנִים; בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים; בִּנְיַן הוֹרְדוֹס; הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; נִסּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; כּוֹהֲנִים זְרִיזִים; קָרְבַּן פֶּסַח; הָעֹמֶר; הֲבָאַת בִּכּוּרִים; עֲבוֹדַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים; נְטִילַת לוּלָב; נִסּוּךְ הַמַּיִם; שִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה (הַשּׁוֹאֵבָה); פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ; שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּמוֹצָאֵי הֶחָג; עֲלִיָּה לְרֶגֶל; עֲלִיָּה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה; חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם; הָאָרֶץ וְיִשְׂרָאֵל; הָאָרֶץ וְיִשּׁוּבָהּ; חִבַּת הָאָרֶץ; קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ; תּוֹרַת הָאָרֶץ; עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ; אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ; יְרוּשָׁלַיִם; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח; חוֹנִי הַמְּעַגֵּל וְזַרְעוֹ; הִלֵּל הַזָּקֵן; עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל; רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֶן; רַ' צָדוֹק וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר; בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל; יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל; שְׁמוּאֵל הַקָּטָן; רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי; רַ' דּוֹסָא בֶּן־הָרְכִּינַס; רַבִּי חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל (הַשֵּׁנִי); רַ' אֱלִיעֶזֶר (הַגָּדוֹל) בֶּן הוּרְקָנוֹס

אברהם שלונסקי

שירה: עֲקֵדָה; מַסְעֵי; אַי טַלְטֵלָה; הוֹנוֹלוּלוּ; וּבְכֵן?; הוֹ זֵעָה!; יִתְנוֹפְפוּ שְׁמֵי־שַׁחֲרִית; הַלְבִּישִׁינִי אִמָּא כְּשֵׁרָה; אֶת מִנְעָלַי הַמְאֻבָּקִים אֶשַּׁל; יָרַד עֶרֶב אֶל הָעָיִן; הָבָה נִתְנַשְּׁקָה גְדִי!; וְשָׁם מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ; אָז יַעֲלֶה רֵיחַ שַׂלְמוֹתַיִךְ בְּאַפִּי; כָּפוּף צַוָּארִי; חֲרַזְתֶּם: לִבֵּנוּ אַרְמוֹן; חֹרֶב; מָטָר; אֲדָמָה; כִּזְקֵנוֹת גִּבְּנוֹת; הַזְּרִיחָה גּוֹעָה לִי; הִשְׂעִירָה אַדְמַת־אָבִיב; פְּרוּם־חֻלְצָה; בַּלַּיְלָה יוּאֲרוּ אֹהָלִים; בְּכַרְמְךָ יָהּ; אַתָּה אֲשֶׁר הִשְׁקֵיתָ טַל; אֲנִי רָץ; הַגַּתָּה! הַגַּתָּה!; וְעַתָּה שַׂקֵּי־גַּרְגְּרִים אָנוּ; הָעֵדֶר כִּי יִגְלֹשׁ; כִּטְלֵה־עִזִּים עָזוּב; עֵת אָסִיף לִי; עַל חֶלְקַת הָרִצְפָּה; עֲטָף־נָא אֵל־שַׁדַּי; פֹּה הַתַּחֲנָה; גִּלְבֹּעַ – זֶה נִשְׁמַע כְּרֶמֶז; צֹהַב בַּמָּרוֹם; הַחַמָּה פָּרְשָׁה מַעֲדַנּוֹת; עַד שֶׁתִּתְרַפֵּק לָהּ; וּבְשׁוּבֵנוּ מֵעֲמַל יוֹם; הִנֵּה יָצָא הָעֶרֶב; בַּמֶּרְחָק שׁוֹקֵק נְחַשׁ־הַבַּרְזֶל; וְהִנֵּה גַּם עֶרֶב־הַזְּקוּנִים; עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים; עוֹד אֶת גְּבִיעִי לֹא מָצִיתִי; וְהַלַּיִל פִּזְמוֹן־דֶּלֶף שָׁר; רוֹכֵל מְפַהֵק; טַיָּל אַחְרוֹן; וְשׁוּב עֲבוֹדָה אָיִן; לָמָּה אֶנְעַר מִנַּעַל; אֵי־בָּזֶה תָּעִיתִי?; לָלֶכֶת? לֹא!; גַּמֶּלֶת־עֶרֶב; אֶל הַמּוֹרִיָּה נְהַגְתִּיךָ; אוֹי לִי כִּי הוּשַׂם עָלַי; הוּגְפוּ תְּרִיסִים; לוּא יִהְיֶה כָּךְ; עִם לֵיל בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה; יֵשׁ פָּסוּק נוֹשָׁן; שׁוּב הָלַךְ יוֹמִי; יוֹמָם חוֹפְזוֹת הַהַלְוָיוֹת; פָּנָסִים דָּעֲכוּ; כִּירִיעוֹת דְּרָכִים; וּבִכְרַכֵּי הַיָּם; וְאִגֶּרֶת קְטַנָּה שְׁלוּחָה; וּבִשְׁנַת כָּךְ־וְכָךְ; וְהָאָב בַּשָּׁמַיִם כֹּה רָחוֹק; רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!; אָמַרְתִּי: יָד לְפֶה; עוֹד זֵכֶר לַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ; וְעַתָּה כָּבְדוּ הָרַגְלַיִם; מָעֲטָה הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלָמְךָ אֵלִי; יָדַעְתִּי; יִצְחָק טוֹעֵן אֶת עֲצֵי עוֹלָתוֹ; אוֹדְךָ; לַהֲדָם; בְּשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת; מְתֹם; סִּיוּם; מַדּוּעַ תֵּשְׂט מִמֶּנִּי יֶלֶד; רְאֵה רִבּוֹנִי; אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ; מַלְּטֵנִי יָהּ; עֲצֶרֶת חַג הַיּוֹם; הַלַּיִל שְׂדֵה פְּחָדִים; כַּעֲנָנִים שָׁבוֹת; קָשֶׁה לָשֵׂאת מַשָּׂא עַל שֶׁכֶם; לָמָּה בָּאתִי עַד הֲלֹם; הַשִּׁגָּעוֹן הוּא זֶה; הַאִם הִקְדַּמְתִּי בֹּא; הִרְבֵּיתִי שִׁיר וְעוֹד לֹא זֶה; אַבִּיט יָמִים גּוֹלְשִׁים מִנֶּגֶד; כִּי לֹא אָבִין; הַבְרוּנִי לֶחֶם צַר; הִנֵּה בֵּית־אֵל; לָכֶם שִׁרְיוֹן־גָּלְיַת; כְּרֶכֶב־יָהּ; אֶת יַלְדֵי הַמֶּרִי; שְׁסָה רְמָח; מִי כּוֹכָבִים יַרְבִּיץ; בְּכִי יֶלֶד וָהָס; יָצָאתִי כְּנִכְלָם; אַחַר אַיֶּלֶת־שָׁוְא; אֵין דָּבָר; מִי הִרְבִּיצֵךְ חַמָּה; כְּעֵץ שָׁתוּל גּוּפִי; בְּאֶלֶף שׁוֹפָרוֹת; זַמְּרִי לִי עוֹד; וְהוּא יִבְעַר; פִּתְאֹם הִבְרִיק הָאֵת; סֻלָּם אֶל קִיר; בֵּין בַּיִת לְבַיִת; כָּכָה לָשׁוּ הַיָּדַיִם; וּבַלֵּילוֹת; יָצָאתִי; אָנַפְתָּ בִּי אַב־הַיְשִׁימוֹן; וְשׁוּב יָדַיִם תְּלוּשֶׁינָה; יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ; שֵׁשׁ עָרִים בָּאָרֶץ; קַלְּלִי נַפְשִׁי; אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי; בְּאֵלֶּה הַיָּמִים; פָּרֹכִיּוֹת עָשָׁן; עֲלֵה־הַלַּעֲנָה"; גַּגּוֹת גַּגּוֹת; אַךְ יֵשׁ אֵימַת אֵין־גָּג; אֵינִי יוֹדֵעַ; נִדְלַק פָּנָס; אֲנִי הוֹלֵךְ; אוֹי לִי; שׁוּב יוֹם נִגְרַף; הִנֵּה קָרַב אֵלַי אֶחָד; תַּהְפּוּכוֹת וְסוֹד; הַצְּבִי כְּפוּל הַקַּרְנַיִם; כָּל־כָּךְ דּוֹמֵם; תָּמִים וּבְתֻמָּתוֹ אֻמְלָל; הַדָּם הַדָּם; הַשִּׁכָּרוֹן מִזֶּה; מִצּוּק אֶל צוּק; הִנָּךְ יָפָה; אַיֵּךְ אַיֵּךְ; אֲשֶׁר הִשְׁכִּין; הִנֵּה הַגְּבוּל; אֲפֵלָה זוֹמֶמֶת; וְעוֹד אֱמֹר לִי עוֹד; בְּפֶתַח מְעָרָה; עֵת רִבֹּאוֹת פִּיּוֹת; הַדָּם זוֹעֵק: גַּרְזֶן; כָּל הַלֵּילוֹת הוֹלְכִים; יָצָאתִי מֵחֶדְרִי; וּמִי הַלָּז; הִנֵּהוּ; בְּצִפָּרְנֵי עֲוִית; אַךְ בַּלֵּילוֹת בְּהִשָּׁפֵךְ יְהֹוָה; וְכֹה אָרוּץ; אַךְ כְּבָר דּוֹהֵר; אוֹר אוֹר; בְּכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה; הַפַּעַם רַד הָעֶרֶב כְּנַוָּד; יֵשׁ לַיְלָה זָר מְאֹד; יֵשׁ דּוּמִיָּה כְּצוֹלְלָה נִטְרֶפֶת; עַל סַף הַבַּיִת; צְמַרְמֹרֶת לֵילוֹתַי; אֲנִי הַיּוֹם עַלִּיז מְאֹד; מָה הָאִילָן; הַקְשֵׁב לִבִּי וָדֹם; יוֹנִים דּוֹלְקוֹת; אַךְ הֵם בּוֹנִים; אֲנִי אָמוּת צָעִיר מְאֹד; כֹּה נָכְרִיּוֹת רַגְלַי; הַהֵלֶךְ הַנָּבוֹךְ; אָדָם – דִּמְדּוּם וְדָם; לֵילִי בּוֹעֵר בְּאֵשׁ; הִיא מֵתָה פִּתְאֹם; לֵילוֹת שֶנִּתְקָרְחוּ; מִמֶּךָ. אֵלֶיךָ; אֶל בֹּקֶר; מְתֹם עוֹלָמְךָ; גֻּלְגֹּלֶת־הָר מִזֶּה; תְּנוּמָה בַּיְשִׁימוֹן; עָרְבָה לְחִכִּי תְּפִלָּתָם; כְּכֶלֶב יַלְחִית; הֲשָׁמַעְתָּ; הָהּ לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל; חוֹרְשֵׁי הַדּוּמִיּוֹת; כִּשְׁקִידַת אֲבֵלִים בְּמִשְׁלַךְ הָרְגָבִים; כִּי שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ הַוַּדַּאי; רַק צִפֳּרֵי־אַכְזָב; אַכְזָר בְּתִפְאַרְתּוֹ; עֶרֶב כִּבָּה אֶת הַנַּחַל; נְאֻם מֵדֵאָה אֶל נְשֵׁי קוֹרִינְתְּ מאת אֶוּריפִּידֶס

שמעון בכרך

שירה: הקדמה ל"מֻצָּל מֵאֵשׁ"; לאהבי ציוֹן; עצות מרחוק; בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה; מי שם פ" לאדם; "מַה לִי הָכָא מַה לִי הָתָם"; קִלְלַת הַנָּבִיא; תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל; אֶנְקַת אָסִיר בְּחַבְלֵי הַמְּלִיצָה; אלדד ומידד; לִשְׁלֹמֹה; דֶּרֶךְ הַמִּתְפַּלְּלִים; מִי שָׁם פֶּה לָאָדָם; הַשִּׁיר מֵאִישׁ הַחַיִל; הַתַּבְעֵרָה; הַשּׁוֹשַׁנָּה וְהַקֶּבֶר; הַגֹּרֶן; צְרִי נֶחָמָה – – לִקְשֵׁי יוֹמָם; חוּשַׁי הָאַרְכִּי; רַעֲיוֹנֵי שָׁחַר; עֲלֵי בְּכָאִים; תַּעֲלֻמוֹת לֵבָב; בַּחֲלוֹמִי; קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים; תַּאֲוַת אֱלֹהִים; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה; כָּלוּ כִּלְיוֹתִי בְּחֵיקִי; וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל; אֶנְקַת לְבָבִי בִּימֵי רָעָה; כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ד' יוֹכִיחַ; לָמָּה זֶה חִישׁ; שַׁבֶּשְׁתָּא כִּיוָן דְעָל עָל; מִפִּי עוֹלְלִים ויוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז; אֵל יְיָ וַיָּאֵר לָנוּ; אֵל ד" וַיָאֵר לָנוּ; אֵלוֹנֵי מוֹרֶה; בִּלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר; אֵבֶן בֹּחַן; תפלה לאל חיי; חשב האפוד; הַצָּלַת הַקֵּיסַר; שיר מקהלות להזכרת נשמות; תוכחה

שמשון מלצר

שירה: יֶשְׁנָן מִלִּים... מאת זישה לנדוי; מֵאַיִן? מאת אברהם רייזן ; מִי עוֹזֵר מאת אברהם רייזן ; אַל נָא תֹאמְרוּ... מאת אברהם רייזן ; לְוָיָה מאת מני ליב; אֲנִי הַזַּמָּר מאת איציק מאנגר; אִילָן כָּפוּף מאת אברהם רייזן ; רְחוֹב אַחֲרוֹן מאת אברהם רייזן ; הַנּוֹף, נִרְחָב וּבְהִיר הָעֵשֶׂב... מאת זישה לנדוי; עַל חַלּוֹן בֵּיתִי מאת מני ליב; עָרִים, אֲרָצוֹת מאת מני ליב; הַיָּם נִרְחָב מאת מני ליב; לַיְלָה מאת מני ליב; אָבִיב חָדָשׁ מאת יצחק קיסין; הַשֶּׁמֶשׁ נֶעְלַם מִשְּׁמֵי־קֶדֶם מאת יצחק קיסין; הַיּוֹנִים הוֹגוֹת מאת יצחק קיסין; בַּזְּמַן וּבֶחָלָל מאת אבא שטולצנברג; חֳרָבוֹת מאת אבא שטולצנברג; רוֹכְלִים בַּכְּפָר מאת נחום בומזה ; אָבִיב בִּרְחוֹב סְלוֹנֶצְ'נָה מאת נחום בומזה ; עֲרְבַּיִם שֶל חֹרֶף... מאת דוד הופשטיין ; עָבְרָה כְּבָר הַשַּׁבָּת... מאת דוד הופשטיין ; הַשֶּׁלֶג שֶׁל אִמִּי מאת משה שימל; נָשִׁים בְּנוֹת הָעֹנִי מאת אבא שטולצנברג; אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל מאת נחום בומזה ; אוֹרֵח לִפְנוֹת עֶרֶב מאת נחום בומזה ; תְּפִלָּה שֶׁל אִמִּי לִפְנוֹת עֶרֶב מאת נחום בומזה ; לִפְנֵי מוֹתָהּ מאת נחום בומזה ; אַבָּא־אִמָּא חוֹלִים מאת נחום בומזה ; אִמּוֹתֵינוּ מֵתוֹת מאת נחום בומזה ; הַבַּלָּדָה עַל הַלֶּחֶם הַלָּבָן מאת איציק מאנגר; הַבַּלָּדָה עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ מֵאָפֹר אֶל כָּחֹל מאת איציק מאנגר; רַ' שְׁלֹמה שׁוֹאֵב הַמַּיִם מאת מני ליב; אֵלִיָּהוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ מאת מני ליב; פּוֹשֵׁט־יָד מאת י. י. סיגל
פרוזה: מכתב אל העורך מאת יצחק ליבוש פרץ; ערפלי שנות הילדות מאת יצחק ליבוש פרץ; עוד שנים ערפּליות מאת יצחק ליבוש פרץ; זאַמושץ, שעברשין, זאַמושץ; שני מלמדים האחרונים; חלומות מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; עלילה; אברהם מאניס; שוב השׂכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; ר' משה ואַהל; אהבת שלוש אחיות מאת יצחק ליבוש פרץ; שלוֹשה טפחים מעל לאגם־ההשׂכלה; אהבה עזה אל החיים; בעיות בעניין המות; מפתח הספריה מאת יצחק ליבוש פרץ; בית־מדרשם "שלהם", חורבות שבמוח; אני רוצה לברוח; אמא; אני נעשה חתן מאת יצחק ליבוש פרץ; נכנסתי לחוּפּה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל העורך מאת יצחק ליבוש פרץ; ערפלי שנות הילדות מאת יצחק ליבוש פרץ; עוד שנים ערפּליות מאת יצחק ליבוש פרץ; זאַמושץ, שעברשין, זאַמושץ; שני מלמדים האחרונים; חלומות מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; עלילה; אברהם מאניס; שוב השׂכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; ר' משה ואַהל; אהבת שלוש אחיות מאת יצחק ליבוש פרץ; שלוֹשה טפחים מעל לאגם־ההשׂכלה; אהבה עזה אל החיים; בעיות בעניין המות; מפתח הספריה מאת יצחק ליבוש פרץ; בית־מדרשם "שלהם", חורבות שבמוח; אני רוצה לברוח; אמא; אני נעשה חתן מאת יצחק ליבוש פרץ; נכנסתי לחוּפּה מאת יצחק ליבוש פרץ; ברל החייט מאת יצחק ליבוש פרץ; שמחה שבשמחה מאת יצחק ליבוש פרץ; התגלוּת או המעשׂה בשׂעיר־העזים (ממעשׂיותיו של ר' נחמנ'קה) מאת יצחק ליבוש פרץ; "תורה" מאת יצחק ליבוש פרץ; מה לי לשקר? מאת יצחק ליבוש פרץ; כבוד־אב מאת יצחק ליבוש פרץ

אליהו יונס

זכרונות ויומנים: על פי הבור

שמואל שבת

זכרונות ויומנים: במחנות הצפון

רחל אליאור

מאמרים ומסות: פרשת צו

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על יעקובינה ("בת רוחמה") מאת שרה הירש

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: במהלך קריאת הסיפור על יעקובינה שיניתי דעתי פעמים מספר לגבי המטרה הדידקטית של המחברת: אולי עוסק הסיפור בזכותו של אדם לבחור לו את דרך חייו, לא משנה באיזה גיל? האם עיקר הסיפור בתירוצים שממציאים אנשים לעצמם כדי להצדיק התנהגות שבה בחרו ממילא? האם מטרת הסיפור פשוט להפגין את גדולתה של הסופרת, אשר מצליחה לסחוף את הקורא להזדהות עם דמויות כה רבות, אשר מניעיהן סותרים? אולי זה סיפור על ערכי האמונה לעומת קדושת המשפחה? בבדיחות הדעת שקלתי אפילו כי מטרת הספור ללמד על הסכנות שבהתקפת “אדם באמצע” על תקשורות.

בנוסף, שקעתי בהרהורים אשר לא חשבתי שהיו חלק מן התכנית: מה חשוב יותר – קרבת דם או יחסים הנרקמים בין אנשים? במקרה של התעללות בילדים, האם עדיף לילד לקבל סיוע בביתו, בחיק משפחתו אשר פוגעת בו, או שעדיף להוציאו מחזקת הוריו? האם החלק החשוב בדת הוא הדרך בה אדם פונה לאלוהיו, ואיך הוא מגדיר את דתו, או שמה שחשוב זה איך הוא מתייחס לבני אדם אחרים בשם אותו אל? הדרך בה אתה מתפלל, או המניעים לכך והבנתך את שמאחורי המילים?

בסוף הספור כבר הבנתי כמה מן התשובות של המחברת, בת תקופת ההשכלה, לפחות לאותן השאלות שאכן נראה שהתכוונה שהקוראים יעסקו בהם. לא בכל העניינים אנו רואות עין בעין. בפרט, סדר העדיפויות הנחשף באופן בוטה בשלב ההתרה של הסיפור מדגיש את הפער בין ראיית עולמה של שרה הירש, בת תקופת ההשכלה, לבין ראיית עולמי החילונית המאוחרת ביותר ממאה שנה.

כמו-כן, נראה שלדעתה של המחברת, לסיפור סוף סגור, באותו מובן שסיפור המסתיים בהצעת נישואין הוא בעל סוף סגור. אך כפי שהבעיות האמיתיות מתחילות רק לאחר שמנסים לחיות יחד, כך גם אני נותרתי לתהות על גורל הדמויות, כאילו הותירה המחברת

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54685 יצירות מאת 3353 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22228 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!