היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
דוד בן הונא
לדף היוצר
פייטן בן המאה העשירית, כנראה
יצירה בהפתעה

א.

דונה חנה־גרציה מינדיזיה נולדה בארץ פורטוגל בשנת חמשת אלפים מאתים ושבעים לבריאת העולם. אביה היה בן משפחה רמה ונשאה בישראל מספרד, משפחת בנבנשתי, אשר מקרבה יצאו אנשים גדולים בתורה ובחכמה, שעמדו בחצרות המלכים. וישאו על שכמם משרות נכבדות במלוכה. שמונה עשרה שנה לפני הולדה גרשו אבותיה מספרד יחד עם כל יהודי הארץ ההיא. אז שמו רבים מהגולים את פניהם ארצה פורטוגל, בתקותם למצוא שם מחסה ומנוס. בעת ההיא מלך בפורטוגל המלך יואן השני. ויאות המלך הזה, במחיר כסף רב, לתת לנודדים האמללים מקלט, אבל רק למשך ירחים אחדים, למען ינוחו מעמל דרכם, ואחר יצאו את הארץ, ויבקשו למו מקום מפלט אחר.

אולם למרות התנאי הזה, שהתנה המלך עם הגולים, נשארו בארץ יהודים ספרדים גם אחרי עבור הזמן הזה, כי לא היה למו מקום אחר להניח עליו ראשם. ותעברנה שנתים ימים, וימת יואן השני, ויירש עמנואל קרובו את כסאו אחריו. הוא הבין לדעת את האֹשר הרב, אשר יוכלו היהודים להביא לארצו בחריצותם ובכשרונותיהם, ויחפוץ לתת למו רשיון לשבת בארצו באין מפריע. אך לאסון היהודים היה המלך הזה איש רפה־רוח, ואנשים רעים יכלו להטותו אל כל חפצם ולמשול ברוחו. ולהגדיל האסון הזה ארש לו עמנואל את איזבילה בת פרדיננד הקטולי לו לאשה. בעת הארוסין התנה המלך פרדיננד את חתנו, כי נותן לו את בתו לאשה, רק על מנת שיגרש את כל היהודים מארצו. והבת היתה אכזריה כפרדיננד אביה וכאיזבילה אמה המרשעת, ותשנא את היהודים בכל לבה הרע.

ויהי אך נשא נשא אותה לו לאשה, ויצר לעמנואל מאד, כי הוא ידע עד כמה דרושים לו היהודים, ומה רב הטוב אשר יביאו לו בכשרונותיהם, אך אשתו הצעירה לא נתנה לו מנוחה, ותדרוש מאתו בחזקה, כי יקום את התנאי אשר התנתה היא והוריה עמו. אז אֻלץ עמנואל להוציא צו, כי במשך שנה על היהודים ועל המחמדים היושבים בפורטוגל להמיר דתם או לעזוב את הארץ. ובני ישראל המלֻמדים ביסורים כבר קבלו עליהם את רע הגזרה, ויהיו נכונים לקחת עוד פעם מקל נודד ולנוע אל ארצות מרחקים. אך אז התעשת עמנואל, כי לא טוב יעשה לארצו, בתתו את האנשים החרוצים האלה לצאת את פורטוגל, וינחם על פקודתו הראשונה, ויוצא פקודה אחרת והיא – לסחוב את כל היהודים אל בתי המסגד הקטולים, להטביל אותם לשם הנצרות על כרחם, לבלי יאלצו עוד לעזוב את הארץ, ובמעשהו האכזרי קוה להרבות תועלת ארצו ולהניח גם דעת אשתו איזבילה המרשעת.

והדת נתנה להטביל את הנערים הצעירים מבני ארבע עשרה שנה. כמעט נודע הדבר ליהודים, וימהרו לצאת את הארץ. אך המלך הוציא צו שנית להחיש מעשה ההמרה. אז קם שאון בארץ: האבות הרימו קול בכי ונאקה, למראה ילדיהם הנסחבים לבתי המסגד. רבים מהאבות המיתו בידיהם את פרי בטנם, הילדים יללו ויבכו, במאנם ללכת אל השמד. אך המלך צוה לבלי חוס עליהם, ויטבילו לא רק ילדים קטנים, כי אם גם בחורים ובתולות מבני ארבע עשרה עד עשרים שנה. אז אלצו אבות רבים להמיר דתם גם הם, לבלי הפרד ממחמדי עיניהם לנצח. והיהודים אשר מאנו להגאל במים נאספו בהמון ויהיו נכונים לצאת את הארץ. אך המלך עכב בערמה את הגולים עד עבור מועד צאתם, ואחר הודיעום הפקידים, כי עתה אין למו עוד רשות לעזוב את הארץ ועליהם או למות בחרב, או להשתמד.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

לוי אשכול

מאמרים ומסות: למהות ההסתדרות; תזכיר על ייסוד דגניה ב'; כך קמה דגניה ב'; לחיות מיגיע כפינו; נאום בוועידת 'הפועל הצעיר'; בעקבות הויכוח; המגבלות החברתיות למדיניותנו הכלכלית; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים; המצב במשקים; התישבות האלף בגוש הקישון; לקראת כיבושים חדשים; יותן הסדן לפעולתנו; הישגי ההתישבות העובדת; ברית האדמה; הנחלת אדמה לעובד; לקראת פסגה נוספת; לשאלת השוויון במושבים; לשאלת השוויון הבינקבוצתי; נס החוּלה; 'ניר' ופעולותיה; בסיום פרק; לבצרון חקלאי; מִגדלי־האור תובעים; ראשית מעשה; תקציב פיתוח הארץ לשנת 3־1952; יסודות לתכנית כלכלית וכספית; הפיתוח וגורם הזמן; הדרך האחת; על איחוד התנועה הקבוצתית; הגושים והתנועה; תכנה החלוצי של 'ניר'; לדמותו של ד"ר א. רופין; המפלגה וחבריה ב'עליה חדשה'; בסימן של פעילות; איזהו הדרך?; חרדה למעשים; יעוד תנועתי לשיכון; לסיומה של פרשה; עקיבא אטינגר; פנינו אל המדבר; אמצעים להתגוננות; מול סכנת הפלישה; היערכות להתגוננותנו; עם התיתמות התנועה (לדמוּתו של אליהו גולומב ז"ל); המערכה על חופש העליה; מאבק רצוף; גזירת 'חוק המים'; תנועה ציונית חזקה – הכרח חיוני; יעודה של ההסתדרות הציונית; תפקידי התנועה הציונית; כפילות – לשם מה?; שתי חזיתות במערכה אחת; לעזרת המדינה; בעקבות הכיבושים הצבאיים; חגורת בטחון למדינה; היאחזות כיבושית; לקראת השנה החדשה; בדרך למשק פועלי סוציאליסטי; התישבות גדולה – כיצד נעשית?; הקץ למחנות העולים החדשים; יישובה של הארץ; לאור החזון; ניצוצות אור; שליחותה של הקבוצה בימינו; הקטרוג על כפרי העבודה; החינוך החקלאי; מהפכה אגררית; חווֹת; חובתה של ההתישבות לעליה החדשה; יחלץ נא הנוער למשימות חלוציות; חזון הדורות; שכר, פריון ועצמאות כלכלית; שכר, תפוקה ורמת־חיים; מחצית הדרך מאחרינו; לקראת קוממיות מדינית וכלכלית; במרי ויכוח; ההון שהובא לארץ ותמורתו בבטחון, בפיתוח וביצירה; על סף העשור השני; התעשיה – בית היוצר לעצמאות כלכלית; לדרכה של התעשיה הישראלית; עתיד התעשיה בישראל; נסתום פרצות; עבודה יוצרת; לקראת יציבות; יסודות לתקציבנו הממלכתי; שכר־עבודה ויציבות המשק; לבנק ישראל ברכה; בשליחות העם והמדינה; מימון תכנית ארבע השנים

חנניה ריכמן

שירה: דוֹן קִישׁוֹט / ד. מֶרֶזְ'קוֹבְסְקִי מאת דמיטרי מרז'קובסקי; שִׁיר הַלֵּצָן / ד. מֶרֶזְ'קוֹבְסְקִי מאת דמיטרי מרז'קובסקי; הַחוּשׁ הַשִּׁשִּׁי מאת ניקולאי גומיליוב; בַּנַּאי מאת ולרי בריוסוב; הַנִּינִים מאת סאשה צ'ורני; דוֹן קִישׁוֹט מאת דמיטרי מרז'קובסקי; שִׁיר הַלֵּצָן מאת דמיטרי מרז'קובסקי; הַחוּשׁ הַשִּׁשִּׁי / נ. גוּמִילְיוֹב מאת ניקולאי גומיליוב; בַּנַּאי / וַלֶרִי בְּרְיוּסוֹב מאת ולרי בריוסוב; הַנִּינִים מאת סאשה צ'ורני; שֵׁדִים מאת אלכסנדר סרגיביץ' פושקין; [עתה בקרתי שוב] מאת אלכסנדר סרגיביץ' פושקין; הַמְּשִׂימָה מאת אלכסנדר סרגיביץ' פושקין; אַכְזָבָה מאת יבגני ברטינסקי; לְחַקְיָנִים מאת יבגני ברטינסקי; הַמָּוֶת מאת יבגני ברטינסקי; [חיינו בזקנה] מאת פיוטר ויאזמסקי; דְמָעוֹת מאת פיודור טיוטצ'ב; Silentium מאת פיודור טיוטצ'ב; אַהֲבָה אַחֲרוֹנָה מאת פיודור טיוטצ'ב; אַל תֹּאהֲבִי מאת פיודור טיוטצ'ב; אַתְּ מְמַלֵּאת מאת פיודור טיוטצ'ב; אֵין יוֹם, בּוֹ אֵין נַפְשִׁי סוֹבֶלֶת מאת פיודור טיוטצ'ב; הִיא בְּשִׁבְתָּהּ עַל הָרִצְפָּה מאת פיודור טיוטצ'ב; סְנוּנִיוֹת מאת אפנאסי פט; בִּבְרָכָה אֵלַיִךְ בָּאתִי מאת אפנאסי פט; נם כל איש מאת אפנאסי פט; אך לשוא תדמה מאת אלכסיי קונסטנטינוביץ' טולסטוי; האמת מאת אלכסיי קונסטנטינוביץ' טולסטוי; בגרזן חד־להב מאת אלכסיי קונסטנטינוביץ' טולסטוי; אנו שנינו מאת ניקולאי נקראסוב; בימי קרבות מאת ניקולאי נקראסוב; מְדוּרָה מאת ארסני גולנישצ'ב־קוטוזוב; כֹּחוֹ שֶׁל דִּבּוּר מאת ניקולאי דוברוליובוב; פְּקַח יְדִיד יָקָר מאת ולדימיר סולוביוב; רַק הַשַּׁחַר יָפֶה מאת סמיון נדסון; אִם זֶה אֹשֶׁר־אֱמֶת מאת סמיון נדסון; פִּי יָרֵא לְסַפֵּר מאת ניקולאי מינסקי; הִיא מַזְהִירָה כַּצָּהֳרַיִם מאת ניקולאי מינסקי; שַׁפְלוֹךְ מאת זאב ז'בוטינסקי; מִכְתָּב לָאֵם מאת סרגי יסנין; [מִדֵּי יוֹם נִפְרוֹשׂ בְּאֹרַח פֶּלִי] מאת סרגי יסנין; בֶּן־כֶּלֶב מאת סרגי יסנין; אֶל כַּלְבוֹ שֶׁל קַצַ'לוֹב מאת סרגי יסנין; [תָּר אֲנִי בְּעֵמֶק] מאת סרגי יסנין; [מִגְרָרָה דּוֹהֶרֶת] מאת סרגי יסנין; [הוֹי, נַגְּנִי, הַרְמוֹשְׁקָה] מאת סרגי יסנין; זֶמֶר מאת סרגי יסנין; [אֶת זִיו שְׂעָרֵךְ הַזּוֹרֵחַ] מאת סרגי יסנין; [אַל תַּבִּיטִי עָלַי בְּתוֹכַחַת] מאת סרגי יסנין; [סַעַר כְּנֵבֶל גּוֹנֵחַ בְּבֶכִי] מאת סרגי יסנין; [פַּעַם, בִּתְכֵלֶת לֵילוֹת הַיָּרֵחַ] מאת סרגי יסנין; [הוֹ, מָוֶת כְּסִיל! ] מאת אלכסנדר טברדובסקי [2042]; [תְּכוּפוֹת מַשְׁלֶה אוֹתָנוּ אוֹרְלוֹגִין] מאת סמואיל מרשק; [לנצח אין בנים] מאת סמואיל מרשק; אֵשֶׁת לוֹט מאת אנה אחמטובה; לְגִימָה מאת אברהם קאולי; מֶה חָוַרְתָּ? מאת ג'ון סקלינג; לַאֲהוּבָה בַּיְשָׁנִית מאת אנדרו מארוול; הַבְּדִידוּת מאת אלכסנדר פופ; הַנָּמֵר מאת ויליאם בלייק; הַזְּבוּב מאת ויליאם בלייק; סוֹד אַהֲבָה מאת ויליאם בלייק; חַקְלַאי פָּשׁוּט הָיָה אָבִי מאת רוברט ברנז; עַל אַף הַכֹּל... מאת רוברט ברנז; לְנַפָּח [^1] מאת רוברט ברנז; שִׁירוֹ שֶׁל צַ'יְלְד־הַרוֹלְד (קֶטַע מִפּוֹאֶמַָה) מאת לורד ביירון; פִילוֹסוֹפְיָה שֶׁל אַהֲבָה מאת פרסי ביש שלי; Cui bono? מאת תומאס קרלייל; אֱהַב אוֹתִי... מאת אליזבת בארט בראונינג; חַיִּים מאת אנה לטישה ברבולד; הַחֵץ וְהַשִּׁיר מאת הנרי וודסוורת' לונגפלו; מִזְמוֹר לַחַיִּים מאת הנרי וודסוורת' לונגפלו; פַּעֲמוֹנִים מאת אדגר אלן פו

חיים נחמן ביאליק

עיון: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן־שָׁטַח; חוֹנִי הַמְּעַגֵּל וְזַרְעוֹ; הִלֵּל הַזָּקֵן; עֲקַבְיָא בֶּן־מַהֲלַלְאֵל; רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֶן; רַ' צָדוֹק וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר; בֵּית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל; יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל; שְׁמוּאֵל הַקָּטָן; רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי; רַ' דּוֹסָא בֶּן־הָרְכִּינַס; רַבִּי חֲנִינָא בֶּן־דּוֹסָא; רַבָּן גַּמְלִיאֵל (הַשֵּׁנִי); רַ' אֱלִיעֶזֶר (הַגָּדוֹל) בֶּן הוּרְקָנוֹס; קֹדֶם הַחֻרְבָּן; עַל מָה חָרְבָה הָאָרֶץ?; רִשְׁעַת אַדְרְיָנוֹס; בְּנֵי צִיּוֹן הַיְּקָרִים; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַבֵּל; מְנַחֵם; אֲבֵלֵי צִיּוֹן; מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; תַּנְחוּמִים; רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה; נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ (גִּמְזוֹ); רַ' טַרְפוֹן; רַ' עֲקִיבָא; עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת; רַ' מֵאִיר, אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה (אַחֵר), בְּרוּרְיָה; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּבְנוֹ רַ' אֶלְעָזָר; רַ' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא וּבְנוֹ רַ' יִשְׁמָעֵאל; רַ' יְהוּדָה בַּר אֶלְעַי; רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וּבְנוֹ רַ' שִׁמְעוֹן; רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל

דוד בן־גוריון

מאמרים ומסות: באין־עליה; הכשרה חלוצית; כלפי פנים; ממצור להסתערות; לחידוש העליה החלוצית; מדיניות־עליה חדשה; עליה פירושה התיישבות; מערכת העליה; קיטרוג מבפנים; תשובה מבחוץ; לקראת הים; זכות העבודה; להצלת העבודה העברית במושבות; יחסי־עבודה; הסכם עבודה; הון לאומי ופרטי; שתי תעודות; הקונגרס הציוני; הפועלים בהנהלה; הגשמה, הכשרה וציוד; המדיניות החיצונית והפנימית של ההנהלה; פעולתנו ודרכנו; גורמי הציונות ותפקידיה בשעה זו; לעם ישראל שֶׁדֶר לראש־השנה; מערכת משולבת; ברכת ראש־השנה לצבא־הגנה לישראל; אגרת לחבר בפלמ"ח; גבורה, תבונה וחזון; לשיחרור הנגב; במלאת שנה לחיל האוויר; מערכת הדרום; צבא להגנה ולבנין; לעם ולצבא; לקראת תנופה חלוצית; קליטת העליה והמלחמה ביוקר החיים; חג־העצמאות; מדינת ישראל והתנועה הציונית; דברי תשובה [בישיבה כ"ט של הכנסת השניה]; חוק שירות בטחון (תיקון); על הנוער; צה"ל; שינויים בממשלה [בישיבה ק"ל של הכנסת השניה]; חוק מעמד ההסתדרות הציונית; דברי תשובה [בישיבה קל"ד של הכנסת השניה]; סמכותה של מנהלת העם; מכתב לחברי מנהלת העם; שדר ערב־פסח תש"ח; סקירת המצב; אם אשכחכם, אנשי ירושלים; הנוכל לעמוד בפני הפולשים?; בטחון ועצמאות; פקודת־יום להקמת צבא־הגנה לישראל; סקירה על המצב הצבאי והמדיני; שֶדֶר על ההפוגה; בימי ההפוגה; לשלום ולמלחמה; מההגנה במחתרת לצבא סדיר; איך תיכון המדינה; מפנה היסטורי; על הייחוד של הפלמ"ח; רצח הרוזן ברנאדוט והקולונל סארו

מנחם פרי

מאמרים ומסות: בחוברת; פתיח

גיטה אבינור

מאמרים ומסות: הפורטת על הפסנתר הכחול; נלי זק"ש – סופרת סבלות ישראל; היא טפשה אבל חכמה; יוזף רוט והאימפריה ההבסבורגית; ושוב: הרמן הסה; יהודים בוינה; הטירה, הכפר ומודד הקרקעות; החידה הבלתי פתורה; מקרה מותו המוזר של אריך מיזם; אריך קסטנר, בן גרמניה האחרת; משפחת מאן המופלאה; גרמניה החצויה; היינריך בל – חתן פרס נובל 1972; מי מפחד מהטבחית השחורה?; השקר השוכן בבית; הנרי ובקט; קנה מידה של נסיכים; סודו של יוליוס קיסר; יונתן סוויפט והאקדמיה הגדולה למדעים; ממזר ממשפחה טובה; לב הסער, לב הקרב; הספרות, הפורנוגרפיה והצנזור; שקיעתו של ג'וד האלמוני; ילדים תמימים על אי בודד; העורב השחור והאהובה המתה; הגבירה הנעלה של הנרי ג'יימס; עין המצלמה; חלום אמריקאי; מולייר הגדול והפונטיקה; המרקיז דה סאד – מורד, מטורף או פושע?; בנימין קונסטן, מאדאם דה סטאל, והאהבה; "קיסר"; יסודות מנוגדים באידיליות טשרניחובסקי; "ברוך ממגנצה" ו"בעיר ההריגה"; בצדי דרכים; שירת המסתורין; נספח: מעירו של קפקא; יעוד העם היהודי בספרי ליאון פויכטונגר; סופרים ומשוררים; זכרונות על פאולה ארנולד; התסכית כצורת אמנות; השקפים שונים על הדת; מעט על שייקספיר; ריצ'רד האמיץ ואחיו ג'ון בן־בלי־ארץ; הרופא והשדים; הקווארטט האלכסנדרוני: יומרה ללא כסוי; השעון אינו מתקתק בארץ שכוחת אל; אלברטו מוראביה – סופר או מחבר רבי־מכר?; מכס פריש ובעיות התקופה; מאבק המינים; גבורי המהפכה של ויקטור הוגו; ד"ר ז'יבגו ובוריס פסטרנק; הבושם והאהבה; אנשים ללא מכנה משותף; הנשיא הבלתי־מכובד

שמעון בכרך

שירה: הקדמה ל"מֻצָּל מֵאֵשׁ"; לאהבי ציוֹן; עצות מרחוק; בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה; מי שם פ" לאדם; "מַה לִי הָכָא מַה לִי הָתָם"; קִלְלַת הַנָּבִיא; תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל; אֶנְקַת אָסִיר בְּחַבְלֵי הַמְּלִיצָה; אלדד ומידד; לִשְׁלֹמֹה; דֶּרֶךְ הַמִּתְפַּלְּלִים; מִי שָׁם פֶּה לָאָדָם; הַשִּׁיר מֵאִישׁ הַחַיִל; הַתַּבְעֵרָה; הַשּׁוֹשַׁנָּה וְהַקֶּבֶר; הַגֹּרֶן; צְרִי נֶחָמָה – – לִקְשֵׁי יוֹמָם; חוּשַׁי הָאַרְכִּי; רַעֲיוֹנֵי שָׁחַר; עֲלֵי בְּכָאִים; תַּעֲלֻמוֹת לֵבָב; בַּחֲלוֹמִי; קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים; תַּאֲוַת אֱלֹהִים; בַּחֲצִי הַלַּיְלָה; כָּלוּ כִּלְיוֹתִי בְּחֵיקִי; וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל; אֶנְקַת לְבָבִי בִּימֵי רָעָה; כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ד' יוֹכִיחַ; לָמָּה זֶה חִישׁ; שַׁבֶּשְׁתָּא כִּיוָן דְעָל עָל; מִפִּי עוֹלְלִים ויוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז; אֵל יְיָ וַיָּאֵר לָנוּ; אֵל ד" וַיָאֵר לָנוּ; אֵלוֹנֵי מוֹרֶה; בִּלְשׁוֹנֵנוּ נַגְבִּיר; אֵבֶן בֹּחַן; תפלה לאל חיי; חשב האפוד; הַצָּלַת הַקֵּיסַר; שיר מקהלות להזכרת נשמות; תוכחה
מחזות: יהויכין מאת יהודה לודוויג פיליפסון
מאמרים ומסות: הערות ל"יהויכין"

אברהם שלונסקי

שירה: פֹּה הַתַּחֲנָה; גִּלְבֹּעַ – זֶה נִשְׁמַע כְּרֶמֶז; צֹהַב בַּמָּרוֹם; הַחַמָּה פָּרְשָׁה מַעֲדַנּוֹת; עַד שֶׁתִּתְרַפֵּק לָהּ; וּבְשׁוּבֵנוּ מֵעֲמַל יוֹם; הִנֵּה יָצָא הָעֶרֶב; בַּמֶּרְחָק שׁוֹקֵק נְחַשׁ־הַבַּרְזֶל; וְהִנֵּה גַּם עֶרֶב־הַזְּקוּנִים; עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים; עוֹד אֶת גְּבִיעִי לֹא מָצִיתִי; וְהַלַּיִל פִּזְמוֹן־דֶּלֶף שָׁר; רוֹכֵל מְפַהֵק; טַיָּל אַחְרוֹן; וְשׁוּב עֲבוֹדָה אָיִן; לָמָּה אֶנְעַר מִנַּעַל; אֵי־בָּזֶה תָּעִיתִי?; לָלֶכֶת? לֹא!; גַּמֶּלֶת־עֶרֶב; אֶל הַמּוֹרִיָּה נְהַגְתִּיךָ; אוֹי לִי כִּי הוּשַׂם עָלַי; הוּגְפוּ תְּרִיסִים; לוּא יִהְיֶה כָּךְ; עִם לֵיל בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה; יֵשׁ פָּסוּק נוֹשָׁן; שׁוּב הָלַךְ יוֹמִי; יוֹמָם חוֹפְזוֹת הַהַלְוָיוֹת; פָּנָסִים דָּעֲכוּ; כִּירִיעוֹת דְּרָכִים; וּבִכְרַכֵּי הַיָּם; וְאִגֶּרֶת קְטַנָּה שְׁלוּחָה; וּבִשְׁנַת כָּךְ־וְכָךְ; וְהָאָב בַּשָּׁמַיִם כֹּה רָחוֹק; רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!; אָמַרְתִּי: יָד לְפֶה; עוֹד זֵכֶר לַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ; וְעַתָּה כָּבְדוּ הָרַגְלַיִם; מָעֲטָה הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלָמְךָ אֵלִי; יָדַעְתִּי; יִצְחָק טוֹעֵן אֶת עֲצֵי עוֹלָתוֹ; אוֹדְךָ; לַהֲדָם; בְּשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת; מְתֹם; סִּיוּם; מַדּוּעַ תֵּשְׂט מִמֶּנִּי יֶלֶד; רְאֵה רִבּוֹנִי; אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ; מַלְּטֵנִי יָהּ; עֲצֶרֶת חַג הַיּוֹם; הַלַּיִל שְׂדֵה פְּחָדִים; כַּעֲנָנִים שָׁבוֹת; קָשֶׁה לָשֵׂאת מַשָּׂא עַל שֶׁכֶם; לָמָּה בָּאתִי עַד הֲלֹם; הַשִּׁגָּעוֹן הוּא זֶה; הַאִם הִקְדַּמְתִּי בֹּא; הִרְבֵּיתִי שִׁיר וְעוֹד לֹא זֶה; אַבִּיט יָמִים גּוֹלְשִׁים מִנֶּגֶד; כִּי לֹא אָבִין; הַבְרוּנִי לֶחֶם צַר; הִנֵּה בֵּית־אֵל; לָכֶם שִׁרְיוֹן־גָּלְיַת; כְּרֶכֶב־יָהּ; אֶת יַלְדֵי הַמֶּרִי; שְׁסָה רְמָח; מִי כּוֹכָבִים יַרְבִּיץ; בְּכִי יֶלֶד וָהָס; יָצָאתִי כְּנִכְלָם; אַחַר אַיֶּלֶת־שָׁוְא; אֵין דָּבָר; מִי הִרְבִּיצֵךְ חַמָּה; כְּעֵץ שָׁתוּל גּוּפִי; בְּאֶלֶף שׁוֹפָרוֹת; זַמְּרִי לִי עוֹד; וְהוּא יִבְעַר; פִּתְאֹם הִבְרִיק הָאֵת; סֻלָּם אֶל קִיר; בֵּין בַּיִת לְבַיִת; כָּכָה לָשׁוּ הַיָּדַיִם; וּבַלֵּילוֹת; יָצָאתִי; אָנַפְתָּ בִּי אַב־הַיְשִׁימוֹן; וְשׁוּב יָדַיִם תְּלוּשֶׁינָה; יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ; שֵׁשׁ עָרִים בָּאָרֶץ; קַלְּלִי נַפְשִׁי; אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי; בְּאֵלֶּה הַיָּמִים; פָּרֹכִיּוֹת עָשָׁן; עֲלֵה־הַלַּעֲנָה"; גַּגּוֹת גַּגּוֹת; אַךְ יֵשׁ אֵימַת אֵין־גָּג; אֵינִי יוֹדֵעַ; נִדְלַק פָּנָס; אֲנִי הוֹלֵךְ; אוֹי לִי; שׁוּב יוֹם נִגְרַף; הִנֵּה קָרַב אֵלַי אֶחָד; תַּהְפּוּכוֹת וְסוֹד; הַצְּבִי כְּפוּל הַקַּרְנַיִם; כָּל־כָּךְ דּוֹמֵם; תָּמִים וּבְתֻמָּתוֹ אֻמְלָל; הַדָּם הַדָּם; הַשִּׁכָּרוֹן מִזֶּה; מִצּוּק אֶל צוּק; הִנָּךְ יָפָה; אַיֵּךְ אַיֵּךְ; אֲשֶׁר הִשְׁכִּין; הִנֵּה הַגְּבוּל; אֲפֵלָה זוֹמֶמֶת; וְעוֹד אֱמֹר לִי עוֹד; בְּפֶתַח מְעָרָה; עֵת רִבֹּאוֹת פִּיּוֹת; הַדָּם זוֹעֵק: גַּרְזֶן; כָּל הַלֵּילוֹת הוֹלְכִים; יָצָאתִי מֵחֶדְרִי; וּמִי הַלָּז; הִנֵּהוּ; בְּצִפָּרְנֵי עֲוִית; אַךְ בַּלֵּילוֹת בְּהִשָּׁפֵךְ יְהֹוָה; וְכֹה אָרוּץ; אַךְ כְּבָר דּוֹהֵר; אוֹר אוֹר; בְּכָל אֲשֶׁר נִפְנֶה; הַפַּעַם רַד הָעֶרֶב כְּנַוָּד; יֵשׁ לַיְלָה זָר מְאֹד; יֵשׁ דּוּמִיָּה כְּצוֹלְלָה נִטְרֶפֶת; עַל סַף הַבַּיִת; צְמַרְמֹרֶת לֵילוֹתַי; אֲנִי הַיּוֹם עַלִּיז מְאֹד; מָה הָאִילָן; הַקְשֵׁב לִבִּי וָדֹם; יוֹנִים דּוֹלְקוֹת; אַךְ הֵם בּוֹנִים; אֲנִי אָמוּת צָעִיר מְאֹד; כֹּה נָכְרִיּוֹת רַגְלַי; הַהֵלֶךְ הַנָּבוֹךְ; אָדָם – דִּמְדּוּם וְדָם; לֵילִי בּוֹעֵר בְּאֵשׁ; הִיא מֵתָה פִּתְאֹם; לֵילוֹת שֶנִּתְקָרְחוּ; מִמֶּךָ. אֵלֶיךָ; אֶל בֹּקֶר; מְתֹם עוֹלָמְךָ; גֻּלְגֹּלֶת־הָר מִזֶּה; תְּנוּמָה בַּיְשִׁימוֹן; עָרְבָה לְחִכִּי תְּפִלָּתָם; כְּכֶלֶב יַלְחִית; הֲשָׁמַעְתָּ; הָהּ לֵיל בְּגִידַת הַצְּלִיל; חוֹרְשֵׁי הַדּוּמִיּוֹת; כִּשְׁקִידַת אֲבֵלִים בְּמִשְׁלַךְ הָרְגָבִים; כִּי שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ הַוַּדַּאי; רַק צִפֳּרֵי־אַכְזָב; אַכְזָר בְּתִפְאַרְתּוֹ; עֶרֶב כִּבָּה אֶת הַנַּחַל; נְאֻם מֵדֵאָה אֶל נְשֵׁי קוֹרִינְתְּ מאת אֶוּריפִּידֶס
פרוזה: מעשה באהבה לא־רֻחָמָה מאת מקסים גורקי

דן צלקה

מאמרים ומסות: חובות הילדות

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

משכיל צעיר מגלה את קופרניקוס

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

פנינה מתוך זכרונותיו של “בוקי בן-יגלי”, הלא הוא יהודה ליב בנימין קצנלסון:

– הראית מימיך את הספר “כוכבא דשביט” של ר' חיים זליג סלונימסקי? גם בספר הקטן הזה ידובר על אודות בנין העולם והגלגלים.

– את הספר הזה לא ראיתי. גם את שמו לא שמעתי בלתי היום.

– את הספר הזה תוכל לראות בביתי. אנכי איני משאיל ספרים לאיש, אבל בביתי יוכל כל מי שירצה לבא ולקרא בהם.

בבואי אל ביתו ביום המחרת, הובילני אל אוצר ספריו. שני חדרים מרווחים שכל כתליהם היו מכוסים ארונות-עץ יפים מלאי ספרים שהתנשאו מן הרצפה עד התקרה. באמצע כל חדר עמד שלחן עגול עם כסאות מסביב לו. ורק נגד אחד החלונות עמדה ספה רכה ושלחן קטן על ידה. על ספה זו, כנראה, היה אדון הבית מעיין בספר בשעות הפנויות ממסחרו. ר' יהודה הראה לי על ארון אחד פתוח ויאמר אלי לעיני משרתו: פה תמצא את הספר אשר תבקש. ואל החדר הזה תוכל לבוא בכל שעה פנויה מלמודך ולקרוא פה ככל אַות נפשך. ואחרי צוותו להמשרת להביא לי כוס טהיי מתוק, עזבני וילך. נדמה לי כאלו נכנסתי בהיכל קודש לפני ולפנים. ספרים, ספרים וספרים. אל אלהי חיי, היספיקו חיי אני לקרוא את כל הספרים האלה?

ברוב עמל מצאתי את הספר “כוכבא דשביט” ועל ידו, לגודל תמהוני, את הספר “תעודה בישראל” ליצחק בר לוינזון. את שם המחבר הזה שמעתי. אומרים עליו, שהיה, ימח שמו, ראש אפיקורסי הדור, שבספריו היה מטיף לבני ישראל, שישתמדו חס ושלום, ושבערים רבות שרפו את הספר הזה בפומבי בחדר בית-הכנסת… תמה אני, איך איש חסיד וירא שמים כר' יהודה יחזיק בביתו ספר שכתבו מין… הלא דבר הוא… ופתאום נזכרתי את הנאמר בפרק אבות: “דע מה שתשיב לאפיקורס”, אבל איך אוכל לדעת מה להשיב לו, אם לא אדע את דבריו? אם כן הלא מותר לקרוא ספרים כאלה… אבל מיד אחרי

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55308 יצירות מאת 3396 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!