היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יואל משה סלומון
לדף היוצר
שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס, מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. שיר אדמת הקודש (שירה)
  2. שירת ציון (שירה)
  3. שיר תפארת בית יעקב (שירה)
  4. שיר ציון (שירה)
  5. האם והילד (שירה)
יצירה בהפתעה

יְרָא הָאֵל בְּחֻקָּתוֹ

וְהַמֶּלֶךְ בְּמִצְוָתוֹ

וְשָׁמְרָה אֶת־בְּרִית רֵעַ

וְדָת־חָבֵר בְּאַהְבָתוֹ.


מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יעקב קלצקין

מאמרים ומסות: זוטות - הקדמה; פשוטו של עולם; דור דור ולעגו; שעור־קומה; סמני־התפתחות; העלאת השעבוד; מחזור־החמדה; שטף־הדבור; חיים בכונה; ראיה שהיא ידיעה; כחו של חיוב; הכלל והיוצא; האמת המעַנֶות; מהותה של בושה; יחוד ואחוד; פתוס־המרחק; שיחת נשמות; אבדת נשמה; זכויות של שעבוד; אמונה שלא־מדעת; טעות־גומלים; חשבון ערום; פולחן של הנאה ופולחן של צער; הערצת הישות והערצת הכליון; זכותה של אמונה עלובה; קדושה ודממה; הנאת חרות; המחלט של חמדה; נקמה שלא־מדעת; הזולת; יתרון עלוב; ערבא ערבא צריך; הסח־הדעת; מחשבה יתומה; צעיפה של מחשבה; קפיצת־הדרך; נשיקה ונשיכה; חרוז־חוזר; מחשבה בצבור; מסננת; שלש משיחות; משל אחרים; תורה ובית־מדרש; עדותה של פנטסיה; קציר־מחשבות; משקלה של נשמה; מחשבות זוחלות; מתנות עניים; יהירות של צעיף; רעבון של תלושים; זווגים בלשון; מלים בישניות; סמל ובטוי; מעלתה של מגרעת; חיים כבושים; כשרון ההעתקה; צלו של צבור; שירוים קדומים; יסוד רופף; נקודת־שובע; שטתיות חשודה; וירטואוֹסיות שבמחשבה; אכזריות של מחשבה; אפיו של הרהור; אחריותו של רעיון; סכנתה של רוחניות; יתר מתוך חסר; זווג קשה; תפקידה של מליצה; לוז של בטוי; התוכן שבמוסיקה; מלודיה והרמוניה; החוץ של הפנים; זכויותיו של גאון; חברת סופרים; אפלולית מעושה; פשטות מעושה; אוירה של אישיות; ספרות שבעל־פה; סדר הפוך; עטור סופרים; חמש בחינות; הרבה שהוא מעט; כשלונה של יכולת; שטר־חובו של סופר; מוסר האומן; שעבוד לשון; כח־הנגוד של האישיות; הידען; טַפִּילי־רוח; דברן וכתבן; השופט; תריס בפני גאוה; חוש השואל; סוד שנתק לעשה; הפקחים למיניהם; טרדה לשמה; צורך ההערצה; שקידה מתוך עצלות; הגנה של חצאיות; מחצית המוסר; דם ורוח; מקור וחטא; שכר תשובה; מדת צדיקים; קנה־מדה של אהבה; חסד של אמת; חוש־הזמן; נזק מחשבה; כפלות של האני; הכשרת קליטה; יש מאין; ענין למלומדים; חב שלא בחובתו; שקרן וגזלן; התיחסות המחלט; עתיד שבהוה; המוסרן; עדות פסולה; אפשר־המציאות; וינינגר; סמל האמתיות; מלאכותיות שביצירה; בחזקת שמור; אִמוניטָה של רעיון; שויון צורך אי־שויון; מעֵבר לטוב ולרע; תריס בפני רע; חשבון בולע; ברכת עבדים; מתנות מדומות; שקר שלא־מדעת; שכר גלות; מעֵבר לאדם; מוסר שבשלילה; צער התשובה; תהום אל תהום קורא; תחלתו מקרה וסופו הכרח; מן הנשמה ולחוץ; אמת יהירה ואמת ענותנית; אימת הפשוט; טעם אין; בינו לבינה - הקדמה; [יפה עונה זו בחיים]; [זה דורות שר הגבר על האשה]; [פתגם עתיק אומר:]; [האשה היא יציר טרגי]; [אין האיש כובש את האשה]; האשה חסה על בתוליה; [קסמי האשה הם חידה לה לעצמה]; [אל תתן לאשה לפקוח את עיניה]; [אשה ללא תאוה נוחה להכבש]; [בדורנו מצוי ביותר הטפוס של נשים קרירות]; [אין לך דבר המביא את האדם]; [בנדון אהבה אין הדרך הקצרה]; [מוטב לגבר שיהיה בעל חובה של האשה]; [מדרגה גבוהה של צניעות]; [לא כל הנקודות של שדה־מחישה שוות הן]; [יש ואנו מתפלאים על אהבתו של איש]; [עד היכן מדת הנמוס?]; [וזה ענשו של הגבר:]; [עינים שחורות, לוהטות]; [אין צעירות מכוערות]; [גדול באשה החלק הבהמי]; [כמדומני יש למנות בנשים]; [אל תהיה מתון־מתון אהבה]; [האשה היא שלילה]; [לא הרי מדת־הזמן שבנשמת האשה]; [כל יום ברוֹר לך אשה חדשה]; [האשה היא בבחינה מוסרית]; [אשה יפה, היודעת את קסמי חנה]; [סמן יפה לזווג]; [מרובות הנשים שהן]; [רק שוטים מתמרמרים על האשה]; [כמדומני, אם נבדוק כראוי]; [אין האשה יפה]; [הריני להשיאך עצה הגונה]; [אם אשה אחת נעשתה מרכז לאהבתך]; [יש צנועות והן זונות]; [אל תשהה את האשה בלי אהבה]; [רובן של זונות הן נדבניות]; [מציאותה של האשה]; [בן פלוני לבת פלוני]; [מעלתם היחידה של חיי נשואין]; [אפשר אולי להבחין]; [האשה היא בעלת־מום]; [בגדת באשתך]; [זו קללתו של הגבר]; [יפה שיחה נפשית בין איש ואשה]; [העמים הקדומים]; [כל אבר באשה הוא סרסור לעבירה]; [מצות חכמים על בני ישראל]; [מאן הויא ליומא?]; [אלמלי ידעה האשה היפה]; [יש יופי של אשה]; [יופי דקדוקי]; [יפה כחה של האשה משל האיש]; [לא הרי מזג חם, טמפרמנט, כהרי תאוה]; [אף באמני זמננו]; [העתיד לפוליגמיה]; [איזו האשה ההוגנת לגבר?]; [התאוה הגדולה, העמוקה]; [כל אשה יש לה עונה מיוחדה של יופי]; [יש נשים שמראה־פניהם הרגיל]; [חיי פוליגמיה]; [כדי לכבוש את האשה]; [הנשואין דומים לבית שדלתו מוגפת]; [קשר הנשואים]; [הנמוסים המקובלים]; [כלום אמן גדול הוא היוצר?]; [אין לך בבני־אדם]; [האהבה האפלטונית]; [הזהר מפני אשה]; [אם עוררתָּ את האשה]; [תאות האשה טעונה חנוך]; [אולם בכך נכּר כחו של גבר]; [שפול או עלה אל האשה]; [צדק ואהבה]; [אנו אוהבים באשה את הזר והרחוק]; [האשה זקוקה להשכלה מיוחדה]; [קול רם באשה – ערוה]; [אפילו הסִמפוניה היותר עזה]; [סוד גדול כמוס בלב האשה]; [האשה אין לה יחס אל אין־הסוף]; [רק האהבה מטעמת אותנו]; פילנטרופיה; גרמנים בני דת משה; משיחותיו של דוד ולפסון; אב ובנו; בשעת־חרום (מתוך פנקסי: תרע"ד–תרע"ח); מעזבונו של סופר

אבנר טריינין

שירה: חָתוּל בַּשֹּׁבֶךְ; שׁוֹלָל; כְּתֹנֶת אִישׁ־הַמַּחֲנוֹת; בַּחֲזָרָה לְאוֹשְׁבִיץ; מִנְזַר קַטָּמוֹן 1954; טִיּוּל הַיְתוֹמִים; לְאוֹר הַיּוֹם; שִׁירֵי קִיר; שִׁירֵי בַּיִת; גְּבוּלוֹת; כְּפָר נָטוּשׁ; הַכֶּרֶם הֶעָזוּב; כְּפָר־שָׁאוּל; שִׁירֵי חֹרֶף; גְּסִיסַת הָעֵינַיִם; כַּלְבַּת הָעִוֵּר; אוֹר הַבִּצּוֹת; כִּי טוֹב; פִּרְחֵי־בָּר; אַכְזָב; מַפָּה; שִׁירֵי יוֹם; אֲנָשִׁים עַל הָרֶכֶס; דֶּשֶׁא; קַרְנַיִם; עִשְׂבֵי יַלְדוּתִי; חֲלוֹם לֵיל־קַיִץ; מַקֵּל שָׁקֵד; שָׁקֵד בַּגֶּשֶׁם; אֳרָנִים; עֵץ לְסֻכּוֹת; גֹּלֶם בָּעַלְוָה; שׁוֹבֵר-גַּלִּים; עֲלוֹת הַסַּהַר; מִקְדָּשׁ שָׁמֵם; מִזְמוֹר עַתִּיק; [עֵר בְּטֶרֶם אוֹר וּבַחַלּוֹן אֶרְאֶה]; [יָמִים מִתְקַצְּרִים וְהוֹלְכִים]; [אֶת הַבֹּקֶר הַהוּא]; [וּכְבָר אַתָּה מְתַרְגֵּל מְתַרְגֵּל]; [וּמַהוּ הַנָּתוּן, פִּיתַגּוֹרַס אִישׁ סַמּוֹס?]; [אַנְטוּאַן לוֹרַן לָווּאַזְיֶה]; [גַּם הַחִפּוּשׂ הַכְּפִיָּתִי אַחַר אֵיזוֹ מַהוּת]; [כְּרָץ הַבַּיְתָה מִן הַשְּׁכוּנָה]; ["אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִינִים וְאֵינָם רוֹאִים"]; שמות; [מנוף מעל העיר]; [האתיופים משחרים]; [מישהו ביקש שאצלמו]; [קפה המצודה]; [מוחק לאן, מנין]; [המערכה המחזורית]; [מטבע מנדטורי]; [הטבע נלחם בטבע]; [ירושלים קמה]; [אך רוח לא נשבה]; [היכן היתה כאן הטעות]; [הבית הראשון]; [נדים היינו]; [הזאת העיר]; [מסוגרים עודנו]; [לא בחלום לא בהקיץ]; להטוט; המקום ירחם; דיוקן הכלב כאמן צעיר; [מה היא אֵם]; [בתוך גלגולת מכוסה]; [כל כך מהר חולפת]; [ומה הוא העולם]; [פעמון זכוכית]; [טירוף אחד חוזר]; [עירי סובבת]; [שכך נברא היסוס]; [אך חייבים באיזו הכרעה]; [כיתה על פני טיפה]; [גזוזטרה מתוך גזוזטרה]; [מכבשני הכוכבים]; [חירם נער מגודל]; [יקום שמתפשט]; [ובכן אין חיים במאדים]; [באין צורה אחרת]; [גם זה עבר]; [בהרות של חזזית]; [עידן הכרכום הראשון]; [חלון סתום]; [כלב בחלונינו]; [הנה ימים באים]; [למטה ירושלים]; [על הר מנוחות]; [בצהרי היום]; [הרבה אותות]; [מי זה בא מחברון]; [וכמו ניתן האות]; [באפריון דאדא]; [לובים וכושים]; [שעות על שעות קראו]

שלמה צמח

מאמרים ומסות: דין ודברים

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אהרונוביץ' על "הערכים שלנו"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה

יוסף אהרונוביץ כותב במסגרת דבריו בנושא “לתפקידה של חברת העובדים”, שם הוא מתחבט בדילמת הדרך בה יעבדו את קרקע הציבור: “להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו, זה אומר, איפוא – להסתלק מהם.”

אני מסופקת אם הוא ראה משפט זה כאוקסימורון. כשהוא אומר “הערכים שלנו”, הוא לא מתכוון לערכים שלנו, של העם היהודי, אלא שלנו, בעלי החזון. המשפט אינו אוקסימורון מכיוון שהוא חדור אליטיסטיות. התפיסה הנובעת ממנו היא כי העם – עמך, אספסוף – אנשים חלשים שנוטים לקפיטליזם, מובל בידי בעלי חזון ציונים סוציאליסטיים אידדיאליסטיים, שרק תפיסתם נכונה, ועליהם מוטל להכריח את העם לפעול ולחיות לפי תפיסה זו, גם במחיר האינטרסים הכלכליים של הפרטים בעם. ההתלבטות היא רק באשר לשיטה – נדר או חוזה?

אני מוצאת את גישת האוקסימורון בריאה יותר. אם לעם יש ערכים אמיתיים, שהם מערכי היסוד שלו, ואנו העם, הרי שלתת לעם לשמור על ערכיו זה כמו לתת לפרה לשמור על החלב – השמירה הטובה ביותר.

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51177 יצירות מאת 2795 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21663 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!