היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ישראל קושטא
לדף היוצר
ישראל קושטא (1819‏-1897)
סופר עברי, רב, פרשן ומהדיר מליבורנו

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. הֶחָרוּל וְהַחֲבַצֶּלֶת (שירה)
  2. הַלָּשׁוֹן וְהָאָזְנַיִם (שירה)
יצירה בהפתעה

בעזה"י. ערב פסח בירושלם.

לא יצא האיש לא בסיף ולא באלה

מפני שאינן אלא לגנאי. (שבת פ' ו').

קול יצא מהיכל, אשר אחדים מסופרי הזמן טחפוהו כבכורה למצוא בו עון יושבי ירושלם להשניאם ולחייב כליה (רח"ל) ולכלות בהם כל חצי זעם ועברה, אש“ש מד”ב ואש“ף מפ”ב בגליוני “המליץ” הוציאו כל חמתם ולא פלסו נתיב לאפם ולא בחנו בין צדיק לרשע, בין חוטא ללא חוטא, כיון שניתן רשות להשחית, ועל כל גדולי ירושלם וחכמיה ישלחו חרון אפם כי עז ועברתם כי קשתה, ורק אנשי מספר זכו להנצל מחמת רוחם, כי ידם לא היתה בכל מעל, ונפשם זכה ורוחם מטוהרה.

לעבור בשתיקה על מאמרים כאלה – אשר גם סופריהם בעצמם ראוי להם, אם קורטוב של אמת ורביעית דם של אהבת עמם וחבת הקדש נוזלת בעורקיהם, לחזור בהם – יכני לבבי, כי אם אחשה ומצאני עון. ויהי מה אשיחה ואדברה:

א) המכתב “קול מהיכל”. – רבים מגדולי גזברי המחחוזות שבחו“ל הודיעו לממוניהם שבירושלם, כי השאון של מחוללי רעיון ישוב א”י ע“י עבודת האדמה הולך ומכלה את ההכנסות הקבועות לתמיכה יושבי אה”ק, ועוד מעט והחלוקה כליל תחלוף, כי בני הדור ישן מפני חדש יוציאו. אמנם – אמרו עם ספרי הודעותיהם – עוד לא יאמרו נואש, אם רק יקדמו פני העוסקים באותו הרעיון במכתבי בקשה מירושלם. הממונים כשמעם התאספו ואותי צוו להעריך מכתב בכל לשון של בקשה וכן עשיתי; ומכתבי כולו אומר כבוד וגם תודה לאחינו אשר כל לבבם הכינו לאמר לציון עמי ולרצה רוחמה, ובשפה ברורה ונעימה הוכחנו להם כי אין טוב גם להצלחת הענין שהחזיקו בו, אם יהרסו שתות התמיכה רבת השנים, בעוד היונק החדש לא הושרש בארץ גזעו, ותמכתי יתדות מכתבי על מאמר חז“ל: לא ליסתור אינש בי כנישתא עד דבני בי כנישתא אחריתי. נוסח מכתבימ מצא חן בעיני גדולי מפקדי וגם בעיני מחזיקי ברעיון עבודת האדמה; אפס באמור אחדים מהממונים, כי למרבה התועלת טוב להרבות בחותמיו ונתפשט נוסח מכתבי בין יחידים שיש בהם האוהבים חמין ורותחין וגם לפני הסופר הישיש הרי”ס הובא, ויאמרו: מה יושיענו זה; ולשמחת לבבם, הבטיחם הסופר המומחה והמובהק ההוא, לערוך נוסח אשר אין כל ספק כי עד מהרה יפול כל הרעיון לעברי פי פחת והיה כלא היה, והחלוקה תשוב תפרח כחבצלת. ואנכי ונוסחי נחשדנו לנוגעים, כי אינני ממקבלי חלוקה, ובאדמת “פתח תקוה” ובמושב “יהוד” יש לי ב“ה חלק בראש, וזה שש שנים ממוני מונח שמה כארבע מאות רו”כ ומה אות יותר מזה כי נוגע אנכי וחפץ בעבודת האדמה ובביטול החלוקה, וע“כ הנוסח שלי קר ומצונן. ויהי בצאת הנוסח השני מתחת ידי מחברו וכמה ימים עברו עליו, כי זקן האיש וכבר תשש כחו, ורבים מבני העם אשר לבם חרד אל החלוקה תלשו בשערם של העוסקים בו לאמר: טול וצא; ככה אספו לאחד אחד את חותמיו. רבים מהם בטחו בכחו של הזקן המלומד במסות כאלה ואין בודקין ממנו ולמעלה, כי חזקה שלא יוציא חבר וסופר כזה מכתב שאינו הגון מתחת ידו, וכמה מהם בטחו על החותמים הראשונים. ועכ”פ לא עברו ימים שנים והמכתב בחותמיו נמסר לבית הדפוס. המדפיס לא הקפיד, פקידי הבי דואר לא שמו לב כי אם אל הרשומים, ויפץ בישראל, – ושגגתם עלה זדון.

ב) אבק הסופרים. – אם הקול קול יעקב לא ערב לכם, מי התיר לכם בהרמת יד, הידים ידי להקת היחפים והאצבעות אצבעות בעלי האגרופים, להכות שוק על ירך יחד זקנים וחכמים ותמימי דרך, ותמלאו מפלא חפניכם פיח חרופים לתת לחרם ירושלים וציון לגדופים, וגושי עפר הבא מארץ העמים זרקתם השמימה ויהי לאבק פורח על כל הירושלמים, ותוציאו מאוצרותיכם חטאים ועונות ואשמים וספורים מלאים הפלגות וגזומים, וערבוביתא דרישא מתיא לידי עוירא, והשנאה הגלויה קלקלה את השורה, ותערבו חוטאים וזכים, עולבים ודכים, הפכתם חורפים לנחרפים, רודפים לנרדפים. ולא נתקררה דעתו של הסופר אש"ף בהערה למאמרו גדליון 16 בהמליץ, עד אשר שלח ידו אל החור, להוציא מן המחראות והאשפתות הקדומות שהיו סרוחות גם בשעתן, להשליך שקוציהם על ראשי עם קדש עדת ה' יושבת ציון, ודמיונו במאמרו ההוא ובהערותיו, כאריה יכסוף לטרוף מבלי הבחין בין שור נגח מתמול שלשום ובין שה תמימה, ורמס וטרף ואין מציל!

ג) עבודת האדמה באה“ק. – שופטי הענין הזה מרחוק, בעוד עיניהם לא ראוהו ולא נסוהו, לא יוכלו בשום אופן להשען אל בינתם ולחייב את בעלי ממון ובעלי נפשות לסמוך עליהם גם בשעת הדחק; ועל יושבי ירושלם יהיו מי שיהיו הלא נוגעים בעדותם הם מכש”כ שאין לסמוך עליהם, וע"כ מכבר מלתי אמורה, כי בעלי ועד העוסקים בו, לשלוח מהם אנשים חכמים וידועים, אשר ילכו לתומם ולא יהלכו בצדי הדרכים, פן יביאו את עצמם ואת שולחיהם והבוטחים בהם לידי סכנה אשר לא יוכלו המיש צוארם ממנה. כי אם בדרך האמת ילכו אז יראו אור וידעו אל נכונה להשיב שולחיהם דבר ועצה ברורה והגונה.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

ברוך קטינקא

זכרונות ויומנים: מאז ועד הנה

חיים נחמן ביאליק

עיון: אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; יְצִיאַת מִצְרָיִם; קְרִיעַת יַם סוּף וּבִזַּת הַיָּם; מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר; הַמָּן; הַבְּאֵר; עַנְנֵי כָבוֹד; מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; מַתַּן תּוֹרָה; נָדָב וַאֲבִיהוּא; חֵטְא הָעֵגֶל; הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו; אֶרֶץ הַבְּחִירָה; יְהוֹשֻׁעַ; בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים; דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה; יִפְתָּח וּבִתּוֹ; שִׁמְשׁוֹן; פֶּסֶל מִיכָה; מְגִלַּת רוּת; אֶלְקָנָה וְחַנָּה; בְּנֵי עֵלִי; שְׁמוּאֵל; חֻרְבַּן שִׁילֹה; בְּנֵי שְׁמוּאֵל; שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ; מִיתָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל; דָּוִד הָרוֹעֶה; דָּוִד וּמַעֲשֵׂי ה'; כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד; חֵטְא דָּוִד וּתְשׁוּבָתוֹ; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל דָּוִד; דָּוִד וְאַבְנֵר; דָּוִד וְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל; דָּוִד וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ; דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב; מִיתָתוֹ שֶׁל דָּוִד; חָכְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; בִּנְיַן שְׁלֹמֹה; כִּסֵּא שְׁלֹמֹה; שְׁלֹמֹה וּמַלְכַּת שְׁבָא; שְׁלֹמֹה – מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט; יָרָבְעָם; עָמְרִי וְאַחְאָב; אֵלִיָּהוּ וְעוֹבְדֵי הַבַּעַל; יוֹנָה; גָּלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים; הַכּוּתִים; חִזְקִיָּהוּ וּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב; חִזְקִיָּהוּ וִישַׁעְיָהוּ; שְׂכַר שְׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן; מְנַשֶּׁה; צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ; נְבוּכַדְנֶאצַּר; יְהוֹיָקִים וִיכָנְיָה; חֻרְבַּן הַבַּיִת; תִּשְׁעָה בְאָב; עַל חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם; סִלּוּק שְׁכִינָה; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה; אֵבֶל אָבוֹת; דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה; יִסּוּרֵי הַגּוֹלִים; עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל; גַּעְגּוּעִים; נֶחָמָה; דָּנִיֵּאל וְהַתַּנִּין בְּבָבֶל; מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל; חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; עֶזְרָא; אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; דְּבוֹרָה וְאֶסְתֵּר; סְעֻדַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ; גְּדֻלַּת הָמָן; מַחֲשֶׁבֶת הָמָן; מַלְשִׁינוּת הָמָן וּגְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; מַפֶּלֶת הָמָן וּגְדֻלַּת מָרְדְּכַי; תְּלִיַּת הָמָן

אפרים צורף

פרוזה: גביעי זהב; ר' ישראל בעל שם טוב – הבעש"ט; ר' דוב בר המגיד ממזריץ'; ר' ישראל בן שבתאי המגיד מקוז'ניץ; ר' אריה לייב "הסבא" משפולא; ר' לוי יצחק מברדיצ'ב; ר' לייב שרהס; ר' יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה" מלובלין; ר' יעקב יצחק, "היהודי הקדוש" מפשיסחא; ר' אהרון הגדול מקארלין; ר' אלימלך מליז'נסק; ר' מנחם־מנדל בעל ה"צמח צדק"; ר' מנחם מנדל מרימנוב; ר' ישראל מרוז'ין; ר' מנחם מנדל מקוצק; ר' מרדכי מלכוביץ'; ר' יששכר בר מראדושיץ; ר' אורי מסטרליסק – ה"שרף"; ר' מרדכי מנישחיז; ר' אברהם יהושע השיל מאפטא; ר' דוד מללוב; ר' יצחק טויב מקאלוב; ר' משה לייב מסאסוב; ר' זושא מאניפולי; ר' חיים מצאנז; ר' זאב מסטריקוב; ר' מאיר מפרמישלאן; יצחק קאליש מוורקא; ר' יחיאל מיכל מזלוצ'ב; ר' יעקב קראנץ המגיד מדובנו; מקורות לגביעי הזהב; ר' נחמן מברצלב; ר' שניאור זלמן מליאדי; ר' פנחס מקוריץ; ר' שמחה בונם מפשיסחא; ר' שלמה הלוי מקארלין; ר' שמואל הורוביץ מניקלשבורג; ר' שלמה מרדומסק; ר' משה מקוברין; ר' שמואל אבא מז'יכלין; ר' נפתלי צבי מרופשיץ
מאמרים ומסות: מבוא להיכל החסידות; דברִי [סוף דבר ל"גביעי זהב"]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:

“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]

“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."

בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת Asaf Bartov

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53996 יצירות מאת 3226 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!