היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצירה בהפתעה

שבע-סבל ומרורים, מוּכּה ודרוס המשיך עם-ישראל לרקום את מסכת קיומו אחרי מלחמת-העולם השניה. במשך עשרות שנים רבות לא יתאושש מהמכה האכזרית אשר הוכה ללא כל תקנה בהשמדת ששה מיליונים, שליש היהדות. מעמי-העולם הקריבו במלחמת-אימים זו: פולין – 13,6%, שבהם 3000.000 יהודים, יוגוסלביה – 10% מתושביה, רוסיה הסוביטית–3,7%, שבהם אחוז ניכר של יהודים, צרפת והולנד – כל אחת 2%, בריטניה הגדולה – 0,13%, גרמניה המרשעת – 0,52%, ואילו היהודים הפסידו 33% ממספרם. אם מספר כל חללי-המלחמה הוא 18 מיליון, הרי היהודים הפסידו שליש של קרבנות כל העולם; ומספר אבדותיהם קרוב למספר האבידות של רוסיה הסוביטית.

טבח ההמונים הזה, רצח של עם אחד – הוא רצח אפוקליפטי, שאין לו דוגמה בהיסטוריה האנושית. האכזריות המשגעת של רצח זה מתבלטת שבעתיים, כשאנו מביאים בחשבון את המומנטים הבאים:

א) כל עמי העולם קרבנותיהם הם קרבנות-מלחמה, פרי התגוששות הדדית על זירת העולם לשם כיבוש ונצחון, הם קרבנות תאונת-הכיבוש של גדול מטורפי-העולם, רב-הטבחים של האנושות. העם היהודי הוא היחיד שנרצח אך ורק בעוון “יהדותו”, שרציחתו הוכרזה לכתחילה כאחת ממטרות-המלחמה, ללא כל תועלת.

ב) עוד שנים רבות נכתוב את מגילת-איכה המזעזעת על צורת השמדתה של היהדות האירופית. הזכרון–היא אחת משתי מידות-היסוד, שבהן נתברך מפי הגבורה כל עם בעל הכרה עצמית השומר על כבודו וערכו. “שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד”. כל עם ועם נצטווה לשמור את ערכיו ונכסיו החמריים והרוחניים ולזכור–וזוהי בעצם אותה השמירה–את הטוב ועוד יותר את הרע, שעוללה לו ההיסטוריה. זכור את אשר עשה לך עמלק בצאתך ממצרים, זכר ליציאת מצרים וכדומה. רוב חלקם של הפורענויות והתלאות אשר באו על ישראל בגולה הוא פרי חוסר-הזכרון הזה, פרי השכחה, שהיתה כרוכה באופטימיות הפטליסטית של יהודי-הגולה, אשר ביקשו בכל מיני דרכים להתחמק ולהתנכר ולהתכחש לאזהרות החמורות מאד של הגולה. השיכחה הזאת לבשה צורות ציבוריות שונות, ואולם כל התנועות הציבוריות האלו–אם הן נקראו בשם אֶמנציפציה, או תנועת הריפורמה הדתית, או ההתבוללות, או האבטונומיה הגלותית, או הקוסמופוליטיות וכו’–לא היו ביסודן אלא חילופי צורה של אותה השכחנות, של אותו קוצר-הדעת בהשגת מסקנות היסטוריות, אותה הבריחה מצו הגורל, שבהם לקה עם ישראל ושהם פועלים עד היום ביהדות, על אף שתי עוּבדות-היסוד ההיסטוריות המכריעות: השמדת היהדות באירופה והקמת המדינה העברית. ואם כך הדבר אצלנו, לא ייפלא שאומות העולם הלא-יהודיות מתחרות זו בזו בסלחנות ושכחנות לגבי העם הגרמני. ואין צורך להדגיש, שסלחנות זו נובעת לא חלילה ממקור שיקולים מוּסריים לגבי עם של זובחי-אדם ורוצחי-ילדים, אלא היא נובעת ממקור טמא של אימפריאליזם עולמי, השואף לזכּוֹת באהדה הפוליטית של הגרמנים לצרכיו הוא. סלחנות זו אף היא לא באה לפתע פתאום, אלא נתפקעה מביצי-צפעונים של כמה ארצות דימוקרטיות, שבמשך מלחמת העולם ידעו על השמדת היהודים ועמדו באדישות פושעת על דם המיליונים המושמדים, ולא נקפו באצבע הקטנה כדי להחריד את האויב וכדי לעזור לעם היהודי. הזכרון הלאומי שלנו נתבע איפוא לזכור לא רק מה שעשה עמלק, אלא גם מה שלא עשו רבים מידידנו בתקופה ההיא.

ג) אין אנו נוהגים להבדיל בין דם לדם יהודי. כל קיבוצי-היהדות הם חלק אורגני ושוות-ערך של היהדות. ואולם מבחינה אחת אנו רשאים להבדיל ביניהם: בחינת השתרשותם והתערותם בתרבות ובמסורת הישראלית כפועל-יוצא של סיבות היסטוריות שונות, וביניהן גם ריכוז הקיבוצים האלה במדינות מפגרות פיגור ציויליזטורי וסוציאלי. והנה עוּבדה היא, שהושמדה כל היהדות באירופה המזרחית, שנצטיינה פי שבעים ושבעה משאר קיבוצי היהדות בדתיותה, בגזעיותה, בשרשיותה, באורח-חייה היהודית ובקשריה הנפשיים לארץ-ישראל. רצח ההמונים הזה הנמיך באופן מבהיל את הקוֹאֶפיציינט של האידישקייט בגולה. שתי דוּגמאות: כמעט כל הקיבוצים הנזכרים היו שייכים–לפי החלוקה הסוציולוגית הידועה של ארתור רופין–לשכבה הדתית ביהדות. שכבה זו היתה השומרת המובהקת ביותר על תכונות-היהדות החיוביות, כטיפוח ערכי-יהדות היסטוריים, חיסון כלפי התבוללות, יצר-לאומי סטיכי, תת-הכרתי וגם ריבוי טבעי. דוגמה שניה: כל הקיבוצים האלה היו ברובם המכריע דוברי-אידיש. עם השמדתם הפכה יהדוּת הגולה ליהדוּת דוברת לועזית. ניטל ממנו הגורם המלאים והמבודד הראשי, והעם הופקר לסערת רוחות רעות של הלעז המבולל והמטמיע בגולה.

ד) חשבון ששת המיליונים הוא חשבון מוטעה. נביא בחשבון את מסקנותיו של המומחה היהודי הגדול ביותר פרופ' ל. הֶרש בבעיות הדימוגרפיה, הקובע כי 2/3 של כל הריבוי הטבעי היהודי נתנו יהודי אירופה. על סמך חישוביו יוצא, שהיהדות המזרחית היתה היחידה, שנתנה עודף של ילודה על תמותה. הושמדו בעיקר ילדים ונוער, שהבטיחו בשנים הבאות ילודה. פרופ' הרש כופר באפשרות הקיום הפיסי של העם באירופה. החשבון ברור: הפסדנו לא 6 מיליונים, אלא מיליונים נוספים, שהיינו מקבלים על-ידי הריבוי הטבעי בשנים הבאות, כל עשר שנים מיליון, שהיה גדל והולך.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שלמה טנאי

שירה: בְּמַתָּנָה מאת היינריך היינה; אֵשׁ זָרָה מאת היינריך היינה; גַּם לִי יֵשׁ אֲהוּבָה מאת היינריך היינה; עָנִי מָרוּד מאת היינריך היינה; תָּבוֹא הַיּוֹם? מאת היינריך היינה; עַם עָצֵל מאת היינריך היינה; הַנַּגָּר מאת היינריך היינה; הַזַּמָּר מאת היינריך היינה; מַעֲדַנִּים מאת היינריך היינה; הַפֶּרַח הָאָדֹם מאת היינריך היינה; מִלִּים מָרוֹת מאת היינריך היינה; הַתַּפּוּחִים מאת היינריך היינה; אוֹר לַיְלָה מאת היינריך היינה; חוּץ וּפְנִים מאת היינריך היינה; בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה מאת היינריך היינה; בַּתְּחִילָּה מאת היינריך היינה; חַיֵּי־עוֹלָם מאת היינריך היינה; כְּאֵב לִבִּי מאת היינריך היינה; הַשִׁיר הֶעָצוּב מאת היינריך היינה; מִי מַכְאִיב לְךָ מאת היינריך היינה; בַּיַעַר הַיָּרֹק מאת היינריך היינה; יוֹם וְלַיְלָה מאת היינריך היינה; וְלֹא יוֹתֵר מאת היינריך היינה; אָנוּ שׁוֹתִים מאת היינריך היינה; אֲנִי עַצְמִי מאת היינריך היינה; [לְעֶרֶב יוֹם הַנִּשׂוּאִין] מאת היינריך היינה; דַּפֵּי דִין וְחֶשְׁבּוֹן; רֹאשׁ בַּכֹּתֶל; אֶל הָעֵצִים וְאֶל הָאֲנָשִׁים; יוֹם יְרוּשָׁלַיִם; עַד שֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם; עַל קְצֵה הָאֶצְבָּעוֹת; קֶבַע; בֵּין הַבְּתָרִים; בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת; מִכָּל מֶרְחָק; מֵעֵבֶר לְדַלְתִּי; בִּמְצוּקָה; מַחֲנֵה עָבָר; הִתְהַוּוּת; שְׁלֹשָׁה רְגָעִים; צְמָדִים; מַחְלָפוֹת; אֶבֶן בְּהָקִיץ; בְּדִמְמַת חֲצוֹת; שְׁפָתַיִם חֲתוּמוֹת; זוּג בָּרְחוֹב, בַּבֹּקֶר; בְּסֵתֶר; בַּעֲרָפֶל; פְּגִישָׁה בְּבַיִת יָשָׁן; דְּיוֹקַן עַצְמִי; מָה; עַל הַסַּפְסָל; לְעֵינֵי כֹּל; יְמֵי שֶׁמֶשׁ; רִגְעֵי־זִקְנָה; לֶעָתִיד; בַּמִּפְרָץ הַשָּׁקֵט; תְּגוּבָה; עֶרֶב בַּמַּעֲרָב

יובל אברמוב

מאמרים ומסות: יזהר

עינת קפקא

מאמרים ומסות: תור העדות

דוד בדר

זכרונות ויומנים: מן הימים ההם; מקבוצת "אחוה" לגבעת השלושה; מתוך יומני; בכלא עכו; מה בינינו לבני דודנו?
מאמרים ומסות: קיצור דברי ימי הקומונה בפתח־תקוה; השרשרת; המשמרת הראשונה בפתח־תקוה; 30 שנה לועידה הראשונה בעין־גנים; נתקבלתי; המתנדבים בעם; ביום כיבוש יהודה; מקוה־ישראל; "העליה מן המדבר"; לענין הגמלים; "עליה חפשית", זיפזיף וקרן רחוב אלנבי; ממעמקים...; דבר אל הנהגים; עולי תימן; בחוגים ליד רעננה; בבית החרושת פחטר־הופטמן בחיפה; במחצבה; כרכור– קלקליה; מעשה בפועלים שנשלחו לשבור את ההסתדרות; הלנו הם?; שועת הסבלים בחיפה; מתאוננים ובצדק; זכיתי...; לקח טוב; שמחה בשמחה; בחירות; "הבטחון"; ידים ברוכות; אנה אוליך את חרפתי? – –; ברכה לאכסניה; איכה ראיתיך, זכרון?...; בירח הבראה בגבע; על החסכון והביטוח; ממש כמו אצלנו ביהודה; מחלקי סרטים; "טענות" על ארץ־ישראל; קופת חולים; טעות לעולם חוזרת; לזכרו של ויתקין; על תוצרת הארץ ועל המסחר בה; "מועדונים"; מגרשים באויר; העיר והכפר; ישיבת סלובודקה בפתח־תקוה; למען חיילנו; נוסעים לפי מספר המקומות; "בין שמים וארץ"; כייסי לילה; ביטוח ל"בתי־אבות"; על הנערים העזובים; אנשים מתהוים; כן יעשו; משדליץ עד... קהיר; כאז כן... עתה; "ערעורים" מאז ועד... עתה; פכים קטנים; "ערעורים" מאז ועד... עתה; ציוני דרך; מימי העבר... ולקראת העתיד; עובדות אחדות; בתשעה באב; ועמך השכנים כולם צדיקים?; "אודך, צור ישראל"; שלוש שכחות; "הזקן מתעקש"; חיים־ברוך ומלון "פלטין"; ה"ספונז'ה" שלנו...; "אידיאליסטים", "פראי אדם"; עתונאי בזכות קופת־חולים; מנהג חדש בא למדינה; אין חדש; זוכה אדם; "צמר, צמר לי..."; שמעתי ונזכרתי; עובדות; ועוד ל"שאלה הכאובה"; איזוהי מתנה טובה?; מכתב גלוי לכייס האלמוני; סודות מן החדר; "המעביר... צאנו"; אחוזים, אחוזים...; מהמושבות בדרום יהודה עד יפונה ב"מיכל בת שאול"; מתי אזכה סוף־סוף?; מה אענה לבן שכני?; מעין מכתב גלוי לפועלי השרון; לזכור!; שלושה דורות; לפתח־תקוה העובדת; בין נוער בארץ; מי הוא?; שאלת ההורים; למען העברית; אין כל חדש; הכזאת היא העיר?; זה וזה; על ההכרזות בקולי־קולות; דבש; למה רק באמפיתיאטרון?; וכן יעשו כל עדת ישראל; על המותרות; נייר, נייר, נייר...; צער ילדים; תערוכה בצריף; זכר "שקל" מלפני 40 שנה; עם צאת הכוכבים; לבי, לבי לפושטים...; הבו גודל לעכברושים; הצילו!; הייתכן?; עלי "עין"...; הצילו את המצילים; ברחובות תל־אביב; דברים אחדים כהויתם; פליטים בבית הכנסת; הקץ לחילול כבוד המתים; האמנם קשה הדבר?...; שתי הערות; בראשית המיליון הראשון; על חטא של כולנו; יו"ט שני של גלויות; תרבות לעולה
פרוזה: בן־שלום; מצאתי את אחי...; ב"אחרי מות" הכירו זה את זה; ינעמו לך...

שלמה צמח

מאמרים ומסות: ז'בוטינסקי

משה אטר (אטינגר)

שירה: נביא מאת ריינר מריה רילקה; ירמיהו מאת ריינר מריה רילקה; אניַת מהגרים מאת ריינר מריה רילקה; הפתוי מאת ריינר מריה רילקה; הסומא מאת ריינר מריה רילקה; המטורפים מאת ריינר מריה רילקה; גברת לפני הראי מאת ריינר מריה רילקה; מחיי קדוש מאת ריינר מריה רילקה; הקדשת מוחמד מאת ריינר מריה רילקה; שמואל עולה באוב לפני שאול מאת ריינר מריה רילקה; מוֹת האהובה מאת ריינר מריה רילקה; הגיטרה מאת ריינר מריה רילקה; לֶדָּה מאת ריינר מריה רילקה; גופו של אפולו קדמאי מאת ריינר מריה רילקה; קינה על יהונתן מאת ריינר מריה רילקה; נחמת אליהו מאת ריינר מריה רילקה; אסתר מאת ריינר מריה רילקה; שלהי סתיו בוונציה מאת ריינר מריה רילקה; אדם מאת ריינר מריה רילקה; חוָה מאת ריינר מריה רילקה; המיטה מאת ריינר מריה רילקה; פגישה בשדרת ערמונים מאת ריינר מריה רילקה; טהרת המת מאת ריינר מריה רילקה; שאול בנביאים מאת ריינר מריה רילקה; צליבה מאת ריינר מריה רילקה; חתולה שחורה מאת ריינר מריה רילקה; קינת נזירה מאת ריינר מריה רילקה; שיר [את, שאינני אומר לך, כי] מאת ריינר מריה רילקה; טיוטה מאת ריינר מריה רילקה; ליל ירח מאת ריינר מריה רילקה; האלגיה הראשונה מאת ריינר מריה רילקה; האלגיה העשירית: נוסח ראשון מאת ריינר מריה רילקה; [נוֹשְׁרוֹת הַפְּנִינִים. הוֹ, הֲנִתַּק הַחוּט?] מאת ריינר מריה רילקה; מִשְׁלוֹשׁ ספרדי מאת ריינר מריה רילקה; הַחְיָאַת אלעזר מאת ריינר מריה רילקה; אל הכרוב מאת ריינר מריה רילקה; נרקיס מאת ריינר מריה רילקה; [אֲנִי הוּא הַזָּמִיר, אֲנִי הוּא שֶׁתְּשִׁירוֹ] מאת ריינר מריה רילקה; חרוזים של חורף מאת ריינר מריה רילקה; חמישה סונטים מאת ריינר מריה רילקה; מִפְנֶה מאת ריינר מריה רילקה; [לְהַרְגִּישׁוֹ כִּמְעַט רוֹמֵז כָּל עֶצֶם] מאת ריינר מריה רילקה; מות משה מאת ריינר מריה רילקה; [נָטוּשׁ בָּדָד עַל הַרְרֵי הַלֵּב. רְאֵה מַה קָּט שָׁם] מאת ריינר מריה רילקה; דבר אֲדֹנָי אשר היה על יוחנן בְּפַטְמוֹס מאת ריינר מריה רילקה; המוֶת מאת ריינר מריה רילקה; [בַּחֶדֶר הַנְּעָרוֹת, כַּמָּה אוֹתָן הֵבַכְתִּי] מאת ריינר מריה רילקה; [מַה תַּעֲשֶׂה, מְשׁוֹרֵר, הַגֵּד?] מאת ריינר מריה רילקה; [לָשׁוּב, לְאָן? כָּל הַזְּרוֹעוֹת יַכְאִיבוּ] מאת ריינר מריה רילקה; סונטים אל אורפאוס: חלק ראשון מאת ריינר מריה רילקה; האלגיה התשיעית מאת ריינר מריה רילקה; סונטים אל אורפאוס: חלק שני מאת ריינר מריה רילקה; שנת התירוש הקטנה מאת ריינר מריה רילקה; [שְׁלַח לְלִבְּךָ אֶת הַפֶּתֶק] מאת ריינר מריה רילקה; החרטום מאת ריינר מריה רילקה; [כְּמוֹ צְלִיל אֲשֶׁר בָּרְאִי נִשְׁקָף] מאת ריינר מריה רילקה; אֶרוֹס מאת ריינר מריה רילקה; [לוּא גַּם בָּעָבָר חֶדְוָה רוֹגֶשֶׁת] מאת ריינר מריה רילקה; [אֵיךְ קָרָה זֶה? לֶאֱהֹב הִצְלִיחַ] מאת ריינר מריה רילקה; [הוֹ, כְּבָר אָז טָעַם הוּא מִן הַמֶּגֶד] מאת ריינר מריה רילקה; טיול מאת ריינר מריה רילקה; [כְּשֵׁם שֶׁהַטֶּבַע אֶת בְּרוּאָיו מַפְקִיר] מאת ריינר מריה רילקה; [עַל שְׂפַת דֶּרֶךְ יְדוּעַת שֶׁמֶשׁ, בְּתוֹךְ] מאת ריינר מריה רילקה; [מִשְׂחָק זֶה, בּוֹ נִצְּבוּ לְיַד אִילָנִים] מאת ריינר מריה רילקה; סתו מאת ריינר מריה רילקה; [אָדָם מוֹצֵא יָהּ רַק בְּהֵאָשְׁרוֹ] מאת ריינר מריה רילקה; [וֶרֶד, הוֹ, כְּלִיל סְתִירָה. חֶמְדַּת] מאת ריינר מריה רילקה; [אַתָּה, אַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ אוֹדֶה, גְּשָׁה הֵנָּה] מאת ריינר מריה רילקה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת אסף ברטוב

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 60967 יצירות מאת 3979 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!