היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
אברהם בן־יצחק
לדף היוצר
אברהם בן־יצחק (1883‏-1950)
משורר עברי. נחשב מהאבות המייסדים של השירה העברית המודרנית. חרף מיעוט השירים שכתב, הריהו נחשב המורה הגדול, עם אחרים, של השירה העברית שבעטה בסד הברזל של החרוז והמשקל.
יצירה בהפתעה

נִשְׁמַת יְפַת עֲלָמוֹת עַל אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְטוּב טַעְמוֹ

תִּתְעַנַּג יוֹם יוֹם תַּעֲנֶה שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ

שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה


נִשְׁמַת הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב מֵי יֶשַׁע וְאָמְצָה

מִתְאַמֶּצֶת הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ לֵאמֹר בְּכָל מוֹבָא וּמוֹצָא

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה


נִשְׁמַת וְרוּחַ אֱלֹהִים תְּעִירָהּ לֵאמֹר אַל תִּירָאִי

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יהודה קורן

מאמרים ומסות: ציונאצי

נורית גוברין

מאמרים ומסות: צריך ביוגרפיות מצולמות; שֵׁמוֹת במסכות: על התופעה של שמות־עט בספרות; "הכאב הציוני" (י. ח. ברנר); אשרי מי שמת והשלום למראשותיו; ענף עץ אבות; חשבון־הדורות וחשבון־הדור: מדיניות התרבות של ישראל כהן; "צריך ביוגרפיות"; על דעת המקום והזמן; שילוב דורות; עם פרישה; לאחוז בשולי ההיסטוריה: דור שנות ה־30 ומשהו – קטלוג חוויות; נספחות ל: "ג. שופמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו"; כוחה של מחלוקת: דין־תורה בספרות העברית; חדרי־חדרים: ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה; "בעיר ההרגה" בדורה ולדורות; ביאליק שלי; שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים; כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות: שמונים שנה לרצח ברנר (2 במאי 1921); שופמן והספרות הרוסית; בין אזעקה לארגעה: תל־אביב בימי הַפְצָצָה – אנתולוגיה שופמנית; "הסרטן דבר נפלא"; האשמת שווא נוראה; ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק; קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה; התכווצו מזמן; דמויות "אסורות"; הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות; "יצירות נאות שרוח בארץ־ישראל שׁוֹרָה עליהן" – על הכמיהה ליצירה אחרת בארץ ישראל; נושאות הכלים: נשים במערכות ישראל, בראי הספרות העברית; קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק; במחיצתו של עגנון; עגנון ומבקריו הראשונים; עגנון ומפרשיו; "הנשמה פתחה את לועה" – יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות; המשיכה אל התהום בספרות העברית – "האדם הוא סכום החטא והאש העצורה בעצמותיו"

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת; פַּנְטוֹמִימָה; צִיּוֹנוּת; עֵצוֹת; הִתְבּוֹסְסוּת אוֹ הַשְּׁבִיתָה בְּ"אָתָא"; לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים; צְרִימָה; הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָעוֹבֶדֶת; זֶה הַשַּׁעַר; בְּשָׂרִים; תְּפִלָּה למוהר"ר כִּי יַעֲטֹף; הַחֲטוּפוֹת; מַחֲשׂוֹף; כָּךְ אוֹ כָּךְ

שלמה טנאי

שירה: שיר קופטי מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חשכת חושים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; דממת הים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הרגשת אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; גבולות אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אולטימטום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; רכוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נוכחות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מן ההר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; קרבת האהוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אהבה חדשה, חיים חדשים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חמישה שירי פון שטיין מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; לראשונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אושר המכאוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; בעוברי בדרך מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שירי מיניון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; האל והבידרה: אגדה הודית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נשר ויונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שיר צוענים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; המלך בטולה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מלך הרפאים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; על "שירו של נוצרי אל ישו" של לאוואטר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שני שירי הנודד בערוב היום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; ערגה ברוכה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; משאלות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מכתמים ונציאניים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מתוך מכתמי גיתה־שילר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אפילוג ל"שיר הפעמון" מאת שילר (קטע) מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הניסיון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה

רפאל אליעז

שירה: [אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]; [יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]; [הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]; [אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]; [אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]; [בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]; [מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]; [הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]; [בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]; [גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]; [צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]; [צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]; [הַשָּׂדוֹת]; [בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]; [בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]; [אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]; [מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]; [בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]; [לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]; [וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]; [אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]; [עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]; [הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]; [אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]; [לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]; [עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]; [רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]; [עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]; [זְכֹר נָא]; [אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]; [אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]; [לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]; [הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:

“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]

“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."

בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51477 יצירות מאת 2812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!