היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ויירה פיגנר
לדף היוצרת
ויירה פיגנר (1852‏-1942)

יצירותיה הנקראות ביותר

  1. זִכְרוֹנוֹת וְיֶירָה פִיגְנֶר מימי מאסרה בשליסלבורג / ויירה פיגנר (זכרונות ויומנים)
יצירה בהפתעה

זה כשלושים שנה שאנחנו מתעסקים בענייני היישוב בארץ-ישראל, ואף פעם לא התעוררה אצלנו שאלה על דבר הרמת הדגל, גלויו והסתרתו. תמיד, בכל השנים האלו, היה אצלנו הדגל מורם ועומד:

כל מושבה שנבנתה, כל עץ שניטע, כל שעל אדמה שנחרש, נזרע ועובד על ידינו, כל כביש שנסלל בכוחותינו, כל בית-ספר שנוסד, היה עד חי, אשר הכריז על הדגל שעליו אנו חונים. ואפילו באותה התקופה השחורה, בעת ששערי ארץ-ישראל ננעלו בפנינו, גם אז התנוסס דגלנו זה החי לרגלי הרי יהודה והרי כנען, על גבעות אפרים ובין הרי הגלעד, ועמד והעיד על שאיפותינו, עמד והורה על הסיסמה שלנו. ואם הרמת הדגל בפומבי מעידה על כוח מרימיו, הרי היו המפעלים האלה הכוח עצמו, הכוח בצורתו היותר בולטת, שאינו זקוק יותר לעדים וראיות, הכוח שאין בו שום פוליטיקה, שאין לפניו מיסיונרים ואין מאחוריו ציי מלחמה ותותחים, שרק מטרה גלויה וברורה לפניו – עבודה ובנין בתחלתו ועבודה ובנין בסופו. כזאת היתה עבודתנו כל אותן השנים, וכזאת היא צריכה להיות גם עכשיו.

אך הנה, קמה בציוניות תקופה של דבורים וניצחה את תקופת המעשים – ושאלת הדגל נעשתה פתאום לשיחה בפיות אחדים מהעסקנים שלנו בארץ-ישראל. “אם יין-שרף אין לנו, נשוחח על כל פנים על אודותיו” – אומר האיכר הרוסי, והעסקנים הללו רוצים, כנראה, גם כן לשעשע את לבם בשיחות על דבר הדגל במקום העבודה הציונית שאין בידם לעשותה. ואם תמיד ובכל מקום עלולים דבורים יתירים על איזה ענין להשפיל את ערך הענין גופו ולהשכיחו, הנה פה בארץ-ישראל, יכולים הדבורים והמעשים הנפוחים, – שאין להם כל ערך כשהם לעצמם והבאים רק כעין הפגנה, – לגרום לנו הרבה אי נעימות. הקונסטיטוציה התורכית, שפתחה את הפיות והתירה את הידיים של אלה הרוצים באמת לעבוד ולפעול לטובת הארץ, היא פתחה גם את הפיות של נרגנים שונים, הרוצים, תחת מסווה פטריוטי, להפיק תועלת להם עצמם, ומשתמשים למטרה זו בהתנפלות על עמים אחרים, ביחוד – על היהודים. מובן, שכשם שאנחנו מחויבים לקדם את פני הראשונים וללכת איתם יד ביד, ככה אנו צריכים גם להיות מוכנים כלפי האחרונים ולשלם להם כגמולם. אם קום איזה עורך “הכרמל”1, או צורר יהודים אחר, להתגרות בנו מלחמה, לא נתחבא מפניו ובכל תוקף הרגש האנושי והלאומי שבנו נתקומם נגדו. בכלל אין אנו רוצים ואין אנו צריכים להסתיר את שאיפותינו ממי שהוא, כי אין אנו מוצאים בהן שום דבר המתנגד לשאיפת עותומניה המאוחדת. ולהיפך – אנחנו רשאים לדרוש מאת הממשלה התורכית שהיא לא רק שלא תתנגד לעבודתנו בארץ-ישראל, אלא גם תתמוך בה בחומר וברוח, מפני שעבודתנו זו מביאה תועלת לממשלה לא פחות מאשר לנו היהודים. ואולם מתנגדים אנו להפגנות ומילים מפוצצות, שהן נותנות רק פיתחון פה למקטרגים שונים לחשוד בנו במה שאין בנו.


  1. ftn1א  ↩︎

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, הקלטות שמע, וחדשות.

דב סדן

מאמרים ומסות: שלוש הערות [ל"אבני מפתן" כרך שלישי]; חידה ופתרונה: על אליעזר שטיינבאַרג; משורר – תוכו וברו: על איציק מאנגר; בשבחו של צייר: על ארתור קולניק; בין תכלת ושמש: על יעקב צבי שארגל; רואה וצאן מראיתו: על יעקב פרידמן; במיתר דק: על פרל האלטר; בין הייסין לירושלים: על יוסף קרלר; על מלאכת התרגום; שבתא טבא: על יוסף ארליך; לקירובו של שבט רחוק: על פייבל זיגלבוים; פה ומקרוב; מגיא ההריגה: על ירחמיאל בריקס; דילמה טראגית: עם אחרון ספריו של מיכאל ווייכרט; בשערי זימרה ונגינה: עם ספרו של יששכר פאטר על המוסיקאים היהודים בפולין; לחיבורה של הגדה אחת: דברים בקונגרס השלישי של יוצאי פולין; בין חקר לפולמוס: על שמואל יעקב אימבר; סוגיה במסכת השחוק: על עמנואל אולסבנגר; חכמת יידיש באבלה: על מכס וּיינרייך; נוסח קורדון: על א.מ. פוקס; מצבה: על בית ברגנר; עיר וציירה: על הרץ ברגנר; בינה בחשכה: על ישעיה שפיגל; מבואי כפר: על יוסף ארליך; בשבחו של עילוי: על אוריאל ווינרייך; חוקר ומחצבתו: על שמואל זיינוול פּיפּע; בין נחלים לים: דברים בכינוס סופרים בתל־אביב; לשון ומורשתה: דברים בסימפוזיון בבית מערכת "על המשמר"; בשער לשונותיים: דברים במועדון פּאֶן היידי בניו־יורק; חכמת יידיש: דברים בכינוס ייוואָ בניו־יורק; אומר ועושה

ישראל ישעיהו

מאמרים ומסות: סיכום המושב השנתי הראשון של הכנסת השמינית; סיכום כנס החורף של המושב הב' של הכנסת ה־8; סיכום המושב השנתי השני של הכנסת השמינית; פתיחת הדיון על הכנסת ועל סדרי עבודתה; סיכום המושב השנתי והאחרון של הכנסת השמינית; שיבוש הלשון העברית בדיבור בפומבי ובכלי התקשורת וחובת חברי הכנסת; יום עיון של חברי הכנסת בטכניון; בעיות ומגמות בטיפול בתלונות הציבור; טכס סיום כהונתו של הנשיא ז. שזר והצהרת האמונים של הנשיא הנבחר מר אפרים קציר; ברכה לממשלה החדשה; עם האמנים והפסלים במשכן הכנסת; כ"ה שנים לאופרה הישראלית; חמש שנים למלחמת ששת הימים; כנס מיוחד של הכנסת עקב מלחמת יום הכיפורים; התייחדות עם זכר חללי רצח במעלות ובסביבתה; ברכת יושב־ראש הכנסת לפדויי שבי סוריה; משלחת פרלמנטרית מקולומביה בראשות יושב־ראש בית הנבחרים דוד אלחורי רמירז מקולומביה; המשלחת הפרלמנטרית מאוסטריה בראשות יו"ר הפרלנט האוסטרי מר אנטון בניה; משלחת ועדת החוץ של הבונדסטאג הגרמני בראשות ד"ר שרדר; המשלחת הפרלמנטרית מארגנטינה; מר קורנליוס ברקהוביר, יושב־ראש הפרלמנט האירופי; עם קבוצת חברים מבתי הנבחרים של ארה"ב; משלחת פרלמנטרית שוויצרית; במעמד חברי הסינט וביה"נ האמריקאי בראשות יו"ר הקונגרס מר קרל אלברט, – לכבוד משלחת הכנסת; בפגישה עם נשיא ארה"ב – מר ג'ראלד פורד; נשיא הסינט הצרפתי מר אלאן פוהר; נשיא קוסטה ריקה מר דניאל אודובר קירוס; נשיאת הבונדסטאג של גרמניה המערבית, הגב' אנאמרי רנגר; משלחת הפרלמנט האירופי בראשות ג'ורג' ספנאלה; ראשי בתי המחוקקים המדינתיים בארצות הברית; משלחת "הפורום האיטלקי"; ארוחת חג בסוכת הכנסת לכבוד הגב' גולדה מאיר; עם פרישתו של השופט אגרנט מכהונת נשיא בית המשפט העליון; עם ועידת היובל של הסתדרות ציוני אמריקה; בפתיחת הנהלת הקונגרס היהודי העולמי במשכן הכנסת; משלחת של חברי הנהלת ועד שליחי הקהילות בבריטניה; ועידת העובד הדתי; בפתיחת כנס ירושלים לאחדות ישראל; ישיבת הנעילה של ועידת היהדות המתקדמת; פגישת חברי הכנסת הראשונה; יום ירושלים; במרוץ הלפיד; פתיחת מפעל ההגרלה השנתי של האגודה למען החייל; בכנס הבונים החופשים; בטקס חלוקת פרס רוטשילד [1972]; בטקס חלוקת פרסי רוטשילד [1974]; בטקס חלוקת פרסי רוטשילד [1976] במשכן הכנסת

שמשון מלצר

שירה: נוֹסְעִים לְאֲמֶרִיקָה מאת ה. רויזנבלט; בּוֹא, משֶׁה / נַחוּם שְׁטֶרְנְהַים מאת אלמוני/ת; אֵצֶל הָרַבִּי / נַחוּם שְׁטֶרְנְהַים מאת אלמוני/ת; חוּץ לָעִיר / זַלְמָן רוֹזֶנְטַל מאת אלמוני/ת; אֶל הַחֹרֶשׁ מאת אלמוני/ת; צִפָּה'לִי יְפֵהפִיָּה / משה בְּרוֹדֶרְזוֹן; חַנָה'לִי שֶׁלִּי / משה בְּרוֹדֶרְזוֹן; עַל הָהָר הָרָם / משה בְּרוֹדֶרְזוֹן; מִי יֵשׁ לוֹ / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; סִפּוּר מַעֲשֶׂה יָשָׁן / משה ברודרזון; מִשֶּׁבָּא הַקַּיִץ / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; הוֹי מַה שֶּׁיָּגַעְתִּי / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; יוֹמָא, יוֹמָא... / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; שַׁדְּכָן לִהְיוֹת אֵין זֶה קָשֶׁה / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; זֶמֶר לְכַלָּה / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; חַם הַתֵּה, קַר הַתֵּה / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; הוֹי נַעֲרָה נֶחְמֶדֶת / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; הָלַכְתִּי לִי לָשׂוּחַ / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; עַל הָהָר וְעַל הָעֵמֶק / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; בַּחוּץ הַיּוֹם קוֹדֵר וָקַר / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; חוֹמָה אֲנִי בָּנִיתִי / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; אִמָּא רְחִימָה / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן; לְטַיֵּל הָלַכְנוּ / משֶׁה בְּרוֹדֶרְזוֹן

מרוה זוהר

זכרונות ויומנים: בַּשִּׁבְעָה

אודי בן סעדיה

זכרונות ויומנים: ניסע לדובאי

יסמין הלוי

זכרונות ויומנים: הניצוץ

מגי אוצרי

זכרונות ויומנים: אדום

גלית ראב"ד

מאמרים ומסות: ואין שלום

רוחמה וייס

זכרונות ויומנים: 106 מעלות צלזיוס

משה גיל

מאמרים ומסות: בין אשמורות

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית"ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א"א פּוֹ, קטעים מ"התופת" מאת דאנטה אליגיירי, מ"סיראנו דה ברז’רק" של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 66931 יצירות מאת 4171 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!