היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצירה בהפתעה

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


(מהרצאה בוועידה החמישית של אחדות העבודה)


מדי פעם מופיעות לפנינו הצעות מ“ימין” ומ“שמאל” להוציא את הלשכה מידינו ולייסד לשכה “ניטרלית” ממשלתית או עירונית, כלשכה בכל הארצות. אילו היה לנו מעמד קיים, משק בנוי ומדינה עומדת על תילה, היינו בוודאי מסכימים למסור מכשלה זו של הדאגה למחוסרי עבודה ותיווך העבודה לממשלה ולעיריות – אולם במצבנו כיום בארץ אין אנו יכולים ורשאים לסלק מעל עצמנו את הדאגה הזאת, הדאגה לקליטת העולים, למחוסרי עבודה ולחוקה צודקת של העבודה בארץ. התיווך וסידור העבודה בידי עצמנו ושלטוננו על שוק העבודה הוא תנאי הכרחי לקיומו של הפועל בארץ, כי מבלעדינו אין כוח המעוניין בהקלטת העולה והפועל העברי בעבודה והמוכשר לעשות זאת בתנאים הקשים של שוק העבודה בארץ. בלי לשכת העבודה שלנו ובלי משק פועלים עצמי לא נחדור לעבודה במשק ההון הפרטי. לא היינו מסוגלים לחדור באלפינו למושבה כמו שחדרנו השנה, אילולא משקינו החקלאיים, ולא היינו חודרים לעבודת הבניין הפרטית כאשר חדרנו, אילולא משקנו השיתופי בקבלנות הבניין, והוא הדין בלשכה. יש אולי מקום אחד ששם יש לדבר על מוסד עירוני לתיווך העבודה – זהו תל-אביב, וגם זה בתנאי אם יהיה בידי העיריה לחייב את כל נותני העבודה לקבל פועלים רק דרך הלשכה שלה; אבל לא ייתכן סידור לשכה ניטרלית בידי הקהילה, ועוד פחות מזה בידי העיריה בחיפה או בירושלים. הקהילה אין לה כל שליטה על שוק העבודה. והעיריה שאינה כולה עברית לא תוכל לספק את צרכי העבודה העברית התלויה עכשיו כמעט רק בשוק העבודה העברי, אשר תנאיו שונים מתנאי שוק העבודה הערבי. אם רוצים נותני העבודה להשתתף בלשכת העבודה – אין לנו כל יסוד להתנגד לכך, אולם בתנאי אחד: שיתקשרו את ההסתדרות בחוזי-עבודה.

החזקת לשכת העבודה היא לא זכות ויתרון כי אם חובה ומעמסה להסתדרות, אבל אין ההסתדרות יכולה להשתחרר מחובה זו כל זמן שאין גוף אחר אשר יטיל אותה על עצמו.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

צבי ינאי

זכרונות ויומנים: מאוחר מדי

יערה בן־דוד

שירה: [אֲנִי עוֹקֶפֶת אֶת כְּאֵב הַמַּכָּה]; אישור מחדש; זמן / Panta Rei; קיימת; זמן אחֵר; שיר; נ.ב; מחסנית דיו; משקעים; פּרֶלוּדים; אני; פושטת צורה; מוטב כאן; בלי כרטיס ביקור; שיר תולעת; קל וחומר; סליחה שדיברתי בה; שַׁי; גב אל הקיר; שלושה שירי מקום; תופעות לוואי; ביקור פתאומי בחלום; שירים אחריה; [בֵּין הַקִּירוֹת הַפְּנִימִיִּים]; דאגה; קתרזיס; קולאז'; קילופים; המקום הריק; חדר אחר; [אֶת כְּתַב יָדָהּ שֶׁל אִמִּי]; אחד־אחד לקופסת העץ; בטרם; תמונה מסרט אילם; רגלי מבשֵׂר; נראֶה, בלתי נראֶה; הצטלבות חדה; התמעטות; ואני שומעת אותה צוחקת בְּקִרְבָּה; בְּלוּז להוד מלכותה; מה שהצלתי מזכרונה; נשמת פרפר בשעווה; אפשרות אחרונה; הסתלקות; התכרבלות; [מֵהַבְטָחָה עַל סַף מָוֶת]; קָצֶה; לפני רדת המסך; בלילות; תמונה וקול בזמן אמת; שם, באותה נקודה; מוקדם, מאוחר; מָלַךְ לבדו; אבן הפוכה; חצו את האל־חזור; ואחָיו קינאו בו; נגיעות; קורבן אָשָׁם; ארבעה שירים: נשארה, עזבה, החליפה; זינגר – קולאז'; הומאז' לדודתי הממתינה לטלפון מניסים; ארבעה שירים מתוקף הנסיבות; [גַּעֲגוּעִים כְּמוֹ יַבָּלוֹת]; על אוכף הזמן; [אוּלַי תַּחְנֹט אוֹתִי כָּךְ]; Bel Canto; פֶרְמָטָה; גרוויטציה / זמן אמצע; במלוא צהריה; שריר וקיים; זהות אחרת; שיר אושר; דביק; כאילו לא היה צַלף הזמן בחושך אורב; מטמורפוזה; בידיעה שאי אפשר; שיר צונאמי; דלת מסתובבת; מי; שיר אֶלסוף; חריקה טקטונית; שקע ברומטרי; מיצג; הצִידה; קשב עמוק; איש ירח – אקסיומה; פעמיים קפה; משירי אזמרלדה

א. ש. טל

מאמרים ומסות: אוהב הבריות

ד. כהן

מאמרים ומסות: המשמש בקודש

יהודה ארז

מאמרים ומסות: דרך חיים

עזה צבי

מאמרים ומסות: והנה חלום

שלמה מנדלקרן

שירה: הָאֶלֶף לְךָ, אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי !; רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי; בַּת הַבּוֹגֵד; אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם?!; מוֹצָא אַבְנֵי-יְקָר; שְׁנֵי שְׁפָטִים; מוֹרֶה הַשָּׁעוֹת; קֶבֶר אָבוֹת; חַיֵּי אַל-מָוֶת [^3]; עַל-רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; בִּגְוַע הַצַּדִּיק; מִי אַדִּיר עַל-הַכֹּל? [^4]; קוֹל עֲנוֹת; אֶל-מוֹרֵי יִשְׂרָאֵל; שַׁבָּת הַמַּלְכָּה; לְרֵאשִׁית הַשָּׁנָה; צֹאן קָדָשִׁים; יְמֵי הַפּוּרִים בִּזְמַנֵּיהֶם; בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם; לְתִשְׁעָה בְאָב; שַׁוְעַת בַּת-עַמִּי; לֶאֱדוֹם; לִבְנֵי – יֶפֶת; יוֹרְדֵי הַיָּם; הַפֶּלֶג; פֶּלַח אֶבֶן; הַנַּעַר וְהָאוֹפָן; הַקֹּף בַּנְּעָלִים; כֶּלֶב שׁוֹטֶה; אָכֵן יֵשׁ תִּקְוָה!; כּוֹס הַתַּעֲנוּגִים; מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה; כַּךְ מְקֻבְּלַנִּי!; הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה; הַפֶּלֶא; עֵד נֶאֱמָן; בִּרְכַת שָׁדָיִם; לְשֵׁם יֹפִי; לְפָנִים וְהַיּוֹם; כִּכַּר-לָחֶם; דֶּבֶק טוֹב; זֹאת הַבְּרָכָה!; טַעַם לִשְׁבַח; הַיֹּפִי וְהַנֹּעַם; נַחֲלִיאֵל; דִּישׁוֹן הַמְקַנֵּא; פַּלְמוֹנִי הַסּוֹפֵר; צֵל וָאוֹר; סֵפֶר הַחַיִּים; קָטוֹן וְגָדוֹל; הַחֶסְרוֹן; אֵין אַתָּה בֶן-חוֹרִין; מְקוֹמְךָ אַל-תַּנַּח!; לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה; לִרְאוֹת לִשְׁמוֹעַ וְלַעֲשׂוֹת; מַלְאַךְ הַמָּוֶת; הַשֵּׁנָה וְהַחֲלוֹם; הַמְּנוּחָה; עַל-מוֹת סְמָאלֶענְסְקִין; אֲנִי תְפִלָּתִי; עִנּוּיֵי נֶפֶשׁ; לִפְלֹנִי הַמְחַבֵּר; בַּעֲבוּר חוּשִׁי בִי; אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין; מֵיטַב הַשִּׁיר; אִישׁ מַצְלִיחַ; שִׁירֵי עֲלִילָה; הֲלָךְ-נָפֶשׁ; לִפְלֹנִי הַמְשׁוֹרֵר; מַשִּׁיב הָרוּחַ; לִפְלֹנִי הַמִּתְיַחֵשׂ; כְּמִצְוַת הַנָּבִיא; לְקַיֵּם מַה-שֶּׁנֶּאֱמַר; נְשִׂיאֵי קָלוֹן; כְּנֶגֶד הַמְבָרְכִים; הַדְּמָעוֹת; לִפְלֹנִי הַכִּילַי; אַל-תִּירָאוּ!; בְּמוֹת מַלְוֶה בְרִבִּית; סוֹחֵר נִסְפֶּה בְּלֹא-עֵת; הַמַּלְוֶה וְהַלּוֶֹה; מִסְפֵּד מָר; הַדְּאָגָה הָאַחֲרֹנָה; הַמִּתְיָאֵשׁ; בַּעַל הַנִּסָּיוֹן; בְּאֶפֶס יָד; בֶּן-דּוּמָה; בִּדְבַר הֶחָכָם; צַיִד בְּפִיו; מִנְחַת זִכָּרוֹן; עַזְמָוֶת; שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי; לְבַעֲלֵי הַהֲזָיָה; מַדּוּעַ?; בְּאֶרֶץ הַקֶּדֶם; אָזְנַיִם לַכּוֹתֵל; הַדֵּעָה וְהַדִּבּוּר; תְּלוּנַת שָׁוְא; קְרוֹבִים נַעֲשׁוּ רְחוֹקִים; בְּנֵי בְלִי-שֵׁם; אֵימַת מָיִם; שֻׁלְחָן עָרוּךְ; עוֹלָם הָפוּךְ; שר-הָאֹפִים; מִגְדַּל עֹפֶל; מִי אָתָּה?; פֶּרַח וְהַשִּׁירָה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על השירה והנצח

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

במאמרו בדפי הספרות של ידיעות אחרונות מתאריך 3 באפריל 2009, כותב אלי הירש כך:

מה זה משורר? מי שפיענח את סוד השירה. ומה הסוד הזה? קשה לומר, זה סוד, אבל הוא קשור לכך ששירה היא טכנולוגיית הזיכרון המוצלחת ביותר שהגה המין האנושי.

ואכן, כבר באיליאדה של הומרוס, שחוברה לפני למעלה מ-2,500 שנה, מראה לנו המשורר את מודעותו לקשר שבין שירה ובין העתיד: הלנה היפה, השוכנת בארמון בטרויה בעוד היוונים, ובראשם בעלה הנבגד מנלאוס ואחיו אגממנון, נלחמים על השבתהּ ליוון לאחר שנחטפה-מרצונה על-ידי הנסיך הטרויאני הפוחז פאריס, פוגשת את הנסיך הקטור השב משדה הקרב כדי להיפרד מאשתו ומבנו התינוק; בשלב זה, הלנה כבר ניחמת בה על שברחה עם פאריס (שנקרא גם אלכסנדרוס), שהתברר כפחדן וטווס ריקני, ובמרירות היא אומרת להקטור:

אָנָּא, הוֹי גִּיסִי, הִכָּנֵס וְשֶׁב-לְךָ פֹּה עַל-הַכִּסֵּא, יַעַן אֵין אִישׁ, אֲשֶׁר לִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה כָמוֹךָ
בְּעֶטְיִי שֶׁלִּי, בַּת-אִי-בֹשֶׁת, וּבַעֲוֹן אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, אַךְ בִּגְלָלֵנוּ, כִּי גְזֵרַת בֶּן-קְרוֹנוֹס הָרָעָה – וְנִהְיֶה לְשִׁירָה בְּפִי הַזַּמָּרִים, הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ בֶעָתִיד".

(איליאדה, שיר ששי, שורות 355–358, הומרוס, תרגם שאול טשרניחובסקי, עם עובד, 1991)

ודק מן הדק השילוב שעושה המשורר, בין תפיסת הגורל המוכתב מלמעלה (פאטאליזם) של הלנה, לבין הצורך הפסיכולוגי הטבעי להרחיק את האשמה מעצמה. אולם אם נקשיב רק למלותיה של הלנה ולא לרחשי לבה, הרי היא טוענת שזאוס (הוא בן-קרונוס) גזר עליה לבגוד בבעלה ולברוח עם פאריס לטרויה, כדי שתתחולל המלחמה הנוראה הזו, כדי לספק חומר לשירי-עלילה (אפוסים) למשוררי העתיד. זו תפיסה טראגית, מצמררת. כך או כך,

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58381 יצירות מאת 3783 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!