היוצרים הנקראים ביותר

היוצרים החדשים ביותר

יוצר/ת בהפתעה
שמעון בכרך
לדף היוצר
שמעון בכרך (1823‏-1891)
משורר עברי, איש תנועת ההשכלה בהונגריה

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

אֶתְמוֹל עוֹד הָיִיתִי חַלָּשׁ

וְהַיּוֹם נִהְיֵיתִי מוּצָק;

וּכְמוֹ תַחַת הַשָּׁמַיִם

עַמּוּד בַּרְזֶל פִּתְאֹם הֻצָּג.


אָכֵן צַיָּר כְּלָל אֵינֶנִּי,

אַף לֹא פַּיְטָן, לֹא פִילוֹסוֹף;

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

דב סדן

מאמרים ומסות: מאמר א: שאלה ותשובה לה; מאמר ב: רוב דחיה ומעט קירוב; מאמר ג: קצת הרהורים בעניני תפילה; מאמר ד: בין שרשים לספיחים; מאמר ה: בין צדק לצדקה; מאמר א: בין מיצר למרחב; מאמר ב: בין קודש לחול; מאמר ג: דגושין ורפויין; מאמר ד: בין הלכה למעשה; מאמר ה: בית מקרא; בכבודם של שני מסַפרים: על יהודה יערי ושרגא קדרי; הר וצלעותיו – על עמוס עוז; בין מזמור למצעד – על יעקב נתנאלי; מאמר א: עם כתביו; מאמר ב: תורגמן ודרכו; פלאי־סגולה – על שלמה דיקמן; נתיב יאיר – על צבי מאיר שטיינמץ; שלוש הערות (הקדמה ל"אבני גדר"); בין מעין ליובליו, על ח. נ. ביאליק – מאמר א: בין הגות וחזון; בין מעין ליובליו, על ח. נ. ביאליק – מאמר ב: עודפה של שירה; בין מעין ליובליו, על ח. נ. ביאליק – מאמר ג: עדוּת משולשת; בין מעין ליובליו, על ח. נ. ביאליק – מאמר ד: בעניני נגינה; כמה פנים בשיר, על יעקב פיכמן; שירת השואה ומשוררה, על יצחק קצנלסון; במזל שיבה, על אריה לודוויג שטראוס; בשני נחיריך, על מנדלי מוכר ספרים – מאמר א: ראשי פרקים; בשני נחיריך, על מנדלי מוכר ספרים – מאמר ב: צבת ראשונה; בשני נחיריך, על מנדלי מוכר ספרים – מאמר ג: בין שתי הלשונות; שלוש הערות: הקדמה ל"אבני בדק"; מסת־מבוא ל"אבני בדק"
זכרונות ויומנים: ממעגל הנעורים: כתבי וידוי וזכרון

שלום שבזי

שירה: אֲהַלֵּל לְמֶלֶךְ מַלְכַיָּא; אֲהַלֵּל לְמַלְכָּא רָמָא; אֲהַלֵּל לְמַלְכָּא רָמָא דִּיהַב; אֲהַלֵּל לְמָרְהוֹן; אֲהַלֵּל לְרָם; אֲהַלֵּל לִשְׁמָא; אֲהַלֵּל לִשְׁמָא דְּקֻדְשָׁא; אֲהַלֵּל קוֹנִי; אֱלָהָא דְּדִילֵיהּ; בְּנֵי חָכְמָה; בְּצֵאת תַּלְמִיד; אַהֲדֵר; אַהֲלֵל אֵל; אֲהֲַלֵּל אֱלָהּ; אֲהַלֵּל בְּאַרְשָׁא; אֲהַלֵּל בְּאַרְשַׁאי; אֲהַלֵּל בְּדַחְלָא; אֲהַלֵּל בְּחֶדְוָא; אֲהַלֵּל בְּחֶדְוָא… סָבִין; אֲהַלֵּל בְּחַדְוָן לְרִבּוֹן דְּמַלְכְּוָן; אֲהַלֵּל בְּלִישָׁן וְשִׂפְוְתִין רְחִישָׁן; אֲהַלֵּל בְּנִיבִין; אֲהַלֵּל בְּקָלָא; אֲהַלֵּל בְּשִׂיחִי; אֲהַלֵּל בְּשִׂפְוָתִין; עֲלֵי כָל אֲכִילָה אֲבָרֵךְ; אֵל מְרוֹמָם; אַשְׁרֵי עַם; בְּרִית מִילָה; שְׁבָח אַזְכִּיר; שָׁמַעְתִּי קוֹל תֹּף; אֱלָהָא דִּי; אֱלָהָא דְּכוֹלָא; אֱלָהָא דְּקָיְמִין; אֻמַדַּח בִּלְחנַתִי; אִמדִחִי רוּחִי; בְּרִיךְ רַחְמָנָא; הַלְלוּ כָּל; הַלְלוּ שׁוֹכֵן; הַלְלִי נַפְשִׁי; הַלְלִי נַפְשִׁי וְרוּחִי; הַלְלִי נַפְשִׁי לְקוֹנֵךְ; הַלְלִי רַעְיָה; אָבְלוּ הַשְּׁעָרִים; אֲהָהּ עַל אִישׁ; אֲהָהּ עַל רָב; אִמְרוּ הוֹדָיָה; אֶסְפּוֹד בְּקוֹל; בַּת גַּלִּים סִפְדִי; מֶלֶךְ רַב; יָהּ וּמֵקִים; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְוֹיָ; יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יָ׳ה; יְוֹיָ אֱלֹהֵי; כַּבִּיר וְאַדִּיר; רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם; רִבּוֹנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם עֲשֵׂה; מַחְסִי בַּיְוֹיָ; מעמד א: אֱלֹהִים מַעֲשֶׂיךָ; מעמד ב: עַל סְגַן; מעמד ג: עֵינִי רַב; מעמד ד: נַפְשִׁי מְאֹד; מעמד ה: לְבָבִי מֵחֲרָדָה; מעמד ו: הוֹי עַל רֵעַ; מעמד ז: הוֹי עַל רַב; אהבת יום שבת מנוחה תנחיני; אַהֲבַת שַׁבָּת; אִם אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֶנְשֶׁה יְגוֹנִים; אֶפְתַּח בְּיוֹם שַׁבָּת בִּשְׁבָח לְקוֹנִי; אֲקַדֵּם בְּשִׁיר; אָשִׁיר בְּיוֹם שַׁבָּת; בְּיוֹם שַׁבָּת אֲהַלֵּל אֵל; בְּיוֹם שַׁבָּת אֲשַׁבֵּחַ לְאֵל חַי; בְּיוֹם שַׁבָּת תִּשְׂמַח מְאֹד נַפְשִׁי; נוֹחֲלֵי יוֹם; שַׁבָּת מְנוּחָה הִיא; שִׂמְחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת יַלְדֵי גְּבִירָה; אֲיֻמָּתִי בְּחֵן

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת Shani Evenstein Sigalov

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 43045 יצירות מאת 2370 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־29 שפות. העלינו גם 18143 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!