בימים מקדם, בהיות עוד אֲבִי אָבִי נער קטון מאד גם הוא, והוא לבוש מכנסים אדֻמים ומעיל אדום וחגוֹרה במתניו ונוֹצה במצנפתו, כי כן ילבשו הנערים הקטנים אשר היו בימיו, אז נראו מראות על פני חוּץ השונים מאד מן המראות אשר כיום הזה, והתּכוּנה אשר בחוץ היתה גדולה ורבּה מאד, והכּבוּדה אשר ברחובות העיר היתה עצוּמה וגדולה מאד, והתפארת אשר בשוָקים ואשר לאדם לא היתה לה קֵצֶה, ועינינו לא תראינה עוד כמוהן, כי השמדנוּ אותן מקרב הארץ ואמרנו עליהן: קדמוניות הן אשר נוציא מפני החדשות – ואולם לא תמָלא אֹזן משמוע בסַפר הזקן את דברי כל הנפלאות האלה אשר היו מקדם.

אכן גדולה היתה התכונה והכבודה והתפארת וכל המראה אשר נראה על פני חוץ ברחוב העיר ביוֹם הִקָּבֵץ חברת הרצענים כלם יחד לעשות חג ולהעביר את הַצּיוּן אשר להם מן הבית הישן אשר היה להם לבית-מועד ולהביאו אל הבית החדש אשר בנו להיות להם לבית-מועד חדש. אז נשאו את דגלם העשוי משי, והוא מתנוסס אנה ואנה בין השמים ובין הארץ, ותמונת האות אשר להם מרֻקמת על פני הדגל, תמונת סנדל היא גדול במדתו ועליו מרחף הנשר אשר לו שני ראשים; ועוזריהם הקטנים נושאים את הגביעים אשר מהם ישתו בבואם אל הבית החדש, וגם את הארון ישָׂאו; וְקִשּוּרִים אדֻמים ולבנים יורדים מזרועות כָּתְנוֹתיהם ומתנוֹססים על כנפי הרוח; והגדולים עוברים חלוצים לפני המסע וחרבותיהם שלופות בידיהם, ופרי תפוח תקוע בראש כל חרב. והמנגנים והמזמרים הולכים גם הם בתפים ובמצלתים, והנבחר מכּלי-השיר אשר להם הוא “הצפור”, כי כן יקרא אֲבי אָבי לבּד העשוי עץ, והוא גבוה מאד וראשו עשוי גֻלַּת כותרת עגֻלה, ושם תלוים כל כלי-שיר ופעמונים ומצלתים וצלצלי שמע, והיה כאשר ירימו וכאשר יניפו את הבּד, ונשמע קול הפעמונים וקול המצלתים וקול הצלצלים וקול המנענעים, עד אשר תחרשנה האזנים משמוע, וגם העינים תֻּכֶּינָה בסנורים מרב הזהב והכסף והנחֹשת הנוצצים באור פני השמש.

ולפני המחנה ירוץ הַלֵּץ, והוא לבוש בגדים אשר תּפר לו מכל סמרטוּט ומכל מטלית אשר שלל צבעים להם, ופניו משוחים בפיח ועל ראשו פעמונים וצלצלים, והיה כראש הסוס הרתום לעגלת חרף. והלץ מכּה בשוט אשר בידו, והשוט לא ימחץ ולא יכאיב, ורק ישמיע קול רעש והמֻלה; והעם אשר ברחוב העיר רב מאד, והוא הולך הלוך ורב עוד; ונערים קטנים ונערות קטנות רצים הנה והלום, והם נדחפים ונכשלים ונופלים אל תוך הבִּיבים אשר לפני הבתים; ונשים זקנות נִגָּשׁוֹת בכתף, והן סרות וזועפות מאד; ואנשים הולכים ויש אשר ישחקו בקול גדול, ויש אשר ישיחו איש באחיו; ועל המעלות אשר לפני הבּתים וגם בחלונות הבתים ועל הגגות יֵרָאֶה עם רב אשר התאסף לראות בנסוע המחנה; והשמש שולח אור גדול, ואחרי כן יבוא הגשם, וגם הוא יהיה לטובה, כי עליו ישמח האִכּר, ותחת הבגדים הרטובים ממים תעלה הברכה והיתה למחיה לכל יושב הארץ.