היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יצירה בהפתעה

1

ברור, כי בתנאי המדיניוּת הישראלית הקיימת, ולפי התקנות הקיימות, מילאו

השלטונות את חובתם היסודית בסכלם את נסיון ההתנחלות של שלושים הצעירים

היהודים בראשית שבוע זה.

ברור כי לנוכח המדיניות והתקנות הקיימות אין לנסיונות־התנחלות פארטיזאניים

שום סיכויי הצלחה מעשית וגם ערכם ההפגנתי עשוי לפוג לאחר כמה נסיונות, שכן

חיילי צה"ל הם שיצטרכו לטפל בהם ולסלקם ואפשר לחזות מראש למי תהיה נתונה,

בצדק, אהדת הציבור, אם תיהפכנה הפגנות אלו למעמסה ואולי אף לסכנה לכוחות

הבטחוניים.

ואף־על־פי־כן, מי שבא, לאחר סיכולו של נסיון ההתנחלות, לגנות את הצעירים

שאמרו להתנחל בניגוד לתקנות, לגנות אותם בלבד ולהסתפק בכך, נמצא עושה

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רחל אליאור

מאמרים ומסות: פרשת ויצא

אורי ליפשיץ

מאמרים ומסות: חדרים 3 – שער פנימי
זכרונות ויומנים: 1978/תחריטים

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אהרונוביץ' על "הערכים שלנו"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה

יוסף אהרונוביץ כותב במסגרת דבריו בנושא “לתפקידה של חברת העובדים”, שם הוא מתחבט בדילמת הדרך בה יעבדו את קרקע הציבור: “להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו, זה אומר, איפוא – להסתלק מהם.”

אני מסופקת אם הוא ראה משפט זה כאוקסימורון. כשהוא אומר “הערכים שלנו”, הוא לא מתכוון לערכים שלנו, של העם היהודי, אלא שלנו, בעלי החזון. המשפט אינו אוקסימורון מכיוון שהוא חדור אליטיסטיות. התפיסה הנובעת ממנו היא כי העם – עמך, אספסוף – אנשים חלשים שנוטים לקפיטליזם, מובל בידי בעלי חזון ציונים סוציאליסטיים אידדיאליסטיים, שרק תפיסתם נכונה, ועליהם מוטל להכריח את העם לפעול ולחיות לפי תפיסה זו, גם במחיר האינטרסים הכלכליים של הפרטים בעם. ההתלבטות היא רק באשר לשיטה – נדר או חוזה?

אני מוצאת את גישת האוקסימורון בריאה יותר. אם לעם יש ערכים אמיתיים, שהם מערכי היסוד שלו, ואנו העם, הרי שלתת לעם לשמור על ערכיו זה כמו לתת לפרה לשמור על החלב – השמירה הטובה ביותר.

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53700 יצירות מאת 3273 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22202 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!