היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ישראל אוסמן
לדף היוצר
ישראל אוסמן (1887‏-1951)
סופר יידי, עיתונאי ומתרגם ליידיש יליד פולין, היגר לארצות הברית [ע"פ congressforjewishculture]

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. הנשיקה (פרוזה)
  2. עשרה נסיונות (פרוזה)
  3. רבי בונים ליב המלמד (פרוזה)
  4. יוסילי (פרוזה)
  5. השושבינים (פרוזה)
יצירה בהפתעה

כתבלין למאכל, כן הפתגם ללשון ,הן ללשון הדיבור והן ללשון הכתב. וכמה וכמה סגולות לו לפתגם, המכונה בעברית גם “משל”, שהוא מרכז את הרעיון ומעמידו על עיקרו ועל תמציתו, והוא קובעו בלב בלי יגיעה יתרה, והוא משמרו בזכרון בצמצום של לשון ובתבנית אמנותית, שהיא גם מענגת וגם נוחה ללקיחה ולשימוש בכל שעת צורך.

שני מחוזות־מוצא לו לפתגם: רוח העם מאז ימים קדומים, נסיונותיו והסתכלותו בחיים וסיכומם של נסיונות אלה בדרך החכמה העממית ובניסוח מישרים קולע ומשעשע. והמקור השני: רוחם של חכמים, שעינם חדה ותפיסתם חריפה וכשרונם עומד להם להביע רעיונותיהם בעיצוב ובליטוש אמנותי. גם חכמת חכמים סופה שהיא יוצאת מגדרות הספר והכתב וקונה לה שביתה בלבם של בני העם בלשונם ובשיחם.

לשון חיה ניזונית איפוא ומתנאית משני צינורות אלה, ממורשת דורות קדומים, שנתלטשה בגלגולי חייה והתפתחותה, ומיצירת חכמים ונבונים, רחוקים וקרובים. המתמזגת לתוכה ומוסיפה לה נוי וחיוניות. שימוש נאות וקולע בפתגמים ובאמרי חכמה מרבה חינה וציוריותה של לשון ומוציא אותה מכלל צחיחות של שיגרה. יתרה מזו: במשלים ובפתגמים מתגלות תכונותיה הלאומיות המקוריות של הלשון וסגולותיהם הנפשיות של נושאיה, יחודם בראיית העולם והחיים ויחוד סגנונם בתגובתם לגילויי מידות ויחסי־אנוש.

הלשון העברית בקדמותה, בהיות לה מהלכים בחיים, היטיבה לדעת את טעמו של המשל־הפתגם ואף טיפחה אותו כסוג ספרותי מיוחד, הבא לחנך ולהקנות חכמת חיים. כך במקרא וכך בדברי חכמים בימי בית שני. המשך יצירתו של הפתגם העברי לא נפסק גם בכל תקופות גלותנו ובכל ארצות פיזורינו. בעידנים של עליה רוחנית ושל “השכלה” גבר תמיד העיסוק במקצוע זה, וה“השכלה” של הזמן החדש, במאות ה־יח וה־יט, הניחו בספרותנו עושר רב של אָספי משלים ופתגמים, פרי רוחם של חכמים וסופרים למיניהם.

תחיית הלשון העברית בדיבור פה ובהגיוני־לב בכל מערכות החיים החומריים והרוחניים דרשה התגברות על קשיים ועל מעצורים נפשיים, דרשה מתח של מרץ רוחני רב, עד שלא הניחה כנראה מקום לדאוג ל“מותרות” של הידור ושל קישוט הלשון בצורת אמרי חכמה ופתגמים נבונים. נוצרה איפוא רק מסכת שלד של מלים ושל ביטויים, הבאים לספק את הצרכים הראשוניים של ההבעה בתחומי הרעיון והרגש, בלי ציוריות אורגנית ובלי תוספת של קישוט אמנותי. לאוויר המציאות יצא דיבור עברי קלוש, נטול צבע ונטול חיוניות. ובמקביל ללשון הדיבור הלכה בדרך זו גם לשון הכתיבה האקטואלית לסוגיה השונים. אפשר שאשם בכך גם החינוך המודרני, שהוא עצמו רציונאלי, אך אינו גורם הקניית גילויים רציונאליים של רוח האדם, כגון משלים ופתגמים. ספר “משלי שלמה” ו“משלי בן־סירא” וכן “פרקי אבות” לא נעשו נכס חי של הלשון העברית שקמה לתחיה. ואין צריך לומר, ששפע הפתגמים והמשלים הצבורים בספרותנו בימי הבינַיים במקובץ, בספרים מיוחדים ובמפוזר בכל פינות היצירה העברית, נשארו מונחים כאבן שאין לה הופכין, נשארו כחנוטים ולא נתעוררו ולא הבקיעו להם דרך אל התודעה העברית ואל השימוש בלשון העברית.

נדמה, כי בזמן האחרון מורגשת קצת “תזוזה” מבחינה זו, מורגש אי־סיפוק מערטילאיותה של הלשון וממידת ה“יבושת” שבה. כמה וכמה סימנים בחיי התרבות שלנו מעידים על השאיפה להזרים מיצי־חִיות בצורת ניבים, משלים ופתגמים לתוך עורקי הלשון החיה, להחזיר לה מעט מתפארתה בימי פריחתה ולהעשירה בעיטורי חכמה מאוצרותיה הספרותיים ומאוצר ניבי החכמה של תרבות האדם בכלל.

על כן יש להמליץ על ספרו החדש של ישראל כהן “ספר פתגמים מקבילים” (אנגליים, גרמניים ועבריים)1 את המשל: “דבר בעתו מה טוב”. ולא זו בלבד, אלא שאפשר למשוך עליו גם את מחציתו הראשונה של הפסוק, שכּן תכליתו של הספר היא לתת “שמחה לאיש במענה פיו”.

ספר זה אינו לקט ראשון לישראל כהן בשדה הפתגמים, אלא הוא אחיו של קודמו “זה לעומת זה”, אוצר פתגמים מקבילים אנגליים, גרמניים ועבריים,2 והוא עשוי כמתכונתו ומשלים אותו. שיטה אחרת ומגמה אחת לשני הספרים האלה, שהם רבי היקף ועשירי תוכן ושניהם מגלים כשרון מעשה ושקידה רבה כאחד. ובלי הסתייגות אפשר לומר על עבודתו של ישראל כהן, שהיא נחוצה, מועילה ומאלפת גם יחד.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

בנימין טנא

פרוזה: שִׁשָׁה כִּכְּרוֹת לֶחֶם: סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי; פְּרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךְ - (סִיפּוּר־עַם צֶ'כִי); מַעֲשֶׁה בְּתַיִשׁ וּבְצָבוֹעַ - (סִפּוּר עַם כּוּשִׁי); אַגָדַת הַבֹּקֶר – אַגָדָה סִינִית; מִשְׁנֵי עֶבְרֵי הַשְׁבִיל – אַגָדָה סִינִית; אֲגַרְטְלֵי הַבְּדֹלַח – סִפּוּר־עַם סִיאַמִי; הַחַיוֹת וְהָאָדָם – סִפּוּר־עַם הוֹדִי; הַסוּס הַשָׁחוֹר - (אַגָדָה יַפַּנִית); תַּאֲוַת הַזָהָב - (אַגָדָה גְרוּזִינִית); מַעֲשֶׂה בְּזָקֵן אוֹהֵב אַגָדוֹת - (סִפּוּר־עַם רוּסִי); מְכוֹנַת הַפֶּלֶא - סִפּוּר-עַם צֶ'כִי; שְׂפַת חַיוֹת וְעוֹפוֹת - סִפּוּר־עַם צֶ'כִי; מַעֲשֶׂה בְּשַׁטְיָא - סִפּוּר-עַם אַנְגְלִי; הַצְפַרְדֵעַ וְהַחֲפַרְפֶּרֶת - סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי; הַחַיּוֹת וְהָאֵשׁ (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); הַכַּד וְהַתַּן (סִפּוּר־עַם הוֹדִי); הַפַּח וְהַדֶרֶךְ – (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); יוֹדְעִים! יוֹדְעִים! (סִפּוּר־עַם קוֹרֵאָנִי); כֵּיצַד הֻמְלַךְ מַר חוּט לְמֶלֶךְ – סִפּוּר־עַם פּוֹלָנִי; דוּכִיפַת הַזָהָב - אַגָדָה צִֶ'כִית

דב סדן

פרוזה: ארבעה כושים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אסתרל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ארבעה כושים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אגדת יהודים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אבות־זקנים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אנוסים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אמריקני מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אברהם והגר מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אבי־סבא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אונגאר אילם מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; 1819 – 1919 מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אָמָן מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אבא אבא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ארבע מאות שנה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ביער מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ברכבת־משא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; הקללה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; המשפט מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בסאלון מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בּרבּרה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; גרטרוד מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בליל־ירח מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; המשפט מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בטחון מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; אשה שקטה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בוורשא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בחור־חוֹמש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ברכבת־משא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; המשפט מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; במטֶה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בבית־עולם מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בחווה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בעולם מושלג מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; הניגון הטשֶכאנובאי מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; גדייה לבנה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; בעץ־טללון מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; דזשונא מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ב"פֵּנט האַוז" מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; גדייתי המסכנה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; גרים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מעבר לגשר מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מדם מרקיז מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; לינטש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; חיים מצוֹרָרים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מדם מרקיז מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; לינטש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; נוסע יהודי לארץ ישראל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ישוב חדש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מבאר־שבע ועד דן מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; יום ברגנסברוק מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מאה שנה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; יוֹרד מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; "חבריא קדישא" מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; הקללה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; משחק מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; חייו של שמחה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מומוסים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; כורי פחם מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מנדל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; חיים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מתנות מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; כערכך מאה שנה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; הרבנית השרנסקאית מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; התוכי מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; יהירות מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מזוזה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; יום הדין מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; מסביב לתחנת־מים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ייחוס מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; רישומי־ביוגרפיה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; צלבי אש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קונסיליום מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עובר בָטֵל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עריק מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; פלגש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עגמה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; רחל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; פרגיה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; צללים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; פלגש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; רוע מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; נשים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קארל מארכס מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ר' ישעיה'לִה פְשֶדבורזשֶר מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; רבה של לייפניק מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; צלבי אש מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קונסיליום מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עובר בָטֵל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עריק מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; ציידי־בּונים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; סערה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עמל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; עובד־אלילים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; סבך מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שבת אחרי הצהרים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; פרזידנט סמיט מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קדושים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קרב־מוראנוב מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; רב מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; על הר־נבו מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; צללים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; קרוב אל השכל מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; נצח מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שוב במלאווה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שלג מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שובתים מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שני בשבת מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שמחת תורה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; תיקון־חצות מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שמד מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שמות מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שמלת־חופת־עולם מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ; שלושה מאת יוסף אוֹפָּטוֹשוּ

עמוס אורן

מאמרים ומסות: עם שמש

מירי כהן אחדות

מאמרים ומסות: זה כמו

יואב בן־ארי

מאמרים ומסות: סרדינים

נאוה סמל

שירה: המיטה שלנו; לפעמים הוא מתיר; [אין אתה מתענג]; שפת אהבה; חצי כיכר; ריתמוזיקה; יום הולדת; [בארון]; סחף הכאב – סחף התוגה; אבל אתה אמרת לי; רגליים קרות; שירי ו' החיבור; שבנו; [אמרתי לו]; [בחשכה גמורה]; אישה־קין; [ביני לבינה]; Haircut; שמלות של טרקלינים; אהבָתי אליהם; על החוטים; [זרימה שחורה בלילה]; תכלת קשה; גשם חם; היא הולכת בתוכי; לא אני היא; מחלת ים; [אני בתו]; ביניים; טמונה בעמידה; [בנמל הבית המתינה]; אין אני יפה דַיִּי; בא־כוחו של בורא הארץ; [אני אכביד על חייך]; [הִיא מְסַפֶּרֶת]; חדר הילדים; מכבֶּה פנסי הרחוב; בשעות מאוחרות; שירי החלון; אבא קורא רילקה; החדר של סבתא; אמא/סבתא/אני; [יַלְדוּתִי חֲבוּלָה]; ראשית אהבה; בשם הגוף; ליל חג; שיר ארוטי דביק; [מְלִיחוּת הַגּוּף]; [כֻּלָּם מִשְׁתַּתְּפִים]; עושים את זה; [כּוֹתֶבֶת אִגְּרוֹת שֶׁל הֲזָיָה]; עשב פרא; אבנים או פרחים; מבפנים; באשר לכל הדברים האחרים; בלי מלים; הוא לא אמר; [וְאֶת הַמִּלָּה הַמְפֹרֶשֶׁת]; [בָּעֶרֶב הָרִאשׁוֹן נָגְעוּ לְפֶתַע]; קרבֵני; [בַּלַּיְלָה כָּשַׁלְתִּי]; ברלין דֶזָה-ווּ; בירה וּורדים; [זֶה לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי רוֹצָה]; ויטראז' כחול; מה אין לנו; עשתר; עוקרת הבית; בשולי הדף; [יְמֵי הַחַגִּים]; [עֲדַיִן לֹא נוֹדַע]; [אֲנִי מְנַסָה לֶאֱחֹז]; [בְּתוֹךְ הָעֲרָפֶל]; [אֶת מַה שְׁאֲנִי נוֹשֵׂאת]; [סִגְרִי]; [הֵם רַק בְּתוֹך רֹאשִׁי]; [כָּל הַיָּמִים]; [אֲבִיגַיִל מְְהַלֶּכֶת]; [מַה שֶּׁמַּבְשִׁיל בְּתוֹכִי]; [מַה שֶּׁמּוֹבִיל אוֹתִי]; [פָּשׁוֹשׁ]; [אֲנִי רוֹצָה]; [הוּא נָע בְּתוֹךְ גּוּפִי]; [מַה יְּהֵא עָלֵינוּ]; [כְּשֶׁנִכְנַסְתָּ אֵלַי]; [דֶּרֶךְ כָּל בָּשָׂר]; [פִּיל גָּדוֹל]; [שֻׁתָּף שֶׁלִי]; [אֲנִי חוֹטֵאת לְךֳ]; [אַתְּ מְשַׂמַּחַת]; [בִּרְכַּת הָאָרֶץ]; [זֶה לֹא גּוּפִי]; [יַלְדָּה שְׁמֵנָה כָּמוֹנִי]; [חֳמָרִים שֶׁלִי]; [עַכְשָו אַתָּה רוֹאֶה]; [גַבְנוּן בְּדַרְכִּי]; [בְּמולַד הַיָּרֵחַ]; [תִּשְׁעָה יְרָחִים תְּמִימִים]; [עַכְשָׁו אֲנִי יוֹצֵאת]; [אֵיזוֹ מִין יִרְאָה]; [אֲנִי מְצִיצָה]; [עַכְשָׁו אֲנִי כִּמְעַט מוּכָנָה]; [עֻבָּרִי הַמִסְתֹּורִי]; [אַחֲרֵי הַלַּיְלָה הזה]; [עַכְשָׁו אֲנִי יוֹשֶׁבֶת]; [בְּתוֹך הַחֶדֶר הַלָּבָן]; [לָמָּה אַתֶּם קוֹשְׁרִים אוֹתִי]; [אֶבֶן נְיָר וּמִסְפָּרַיִם]; [חַלֹּות שַׁבָּת]; [יוֹצֵא וְנִתָּק]; [אִמָּא שֶׁלִי]; [רוֹאִים אוֹתִי]; [זְקֵנָה חוֹצָה כְּבִיש]; [מַשֶּׁהוּ כָּבֵד]; [נוֹשֶׁמֶת נוֹשֶׁמֶת]; [רוֹפֵא רוֹפֵא]; [מִתֹּוךְ הָעִגּוּל]; [קַדֵש עָלַי]; [הוּא נוֹפֵל בְּחֵיקֵךְ]; [פֶּרַח גְּדוֹל]; [אַחַר כָּךְ שָׁכַבְתִּי]; [מִצְעָד מִיסְטִי שֶׁל עֲרִיסוֹת]; [אוֹרוֹת הַַחג]; [אֲנִי חוֹלֶפֶת כָּאן בַּלַּיְלָה]; [יַלְדִּי שֶׁלִי]; [מָתַי נִכְנֶסֶת לוֹ הַנְּשָׁמָה]; [יַלְדָּה]; לילה מאום; קול יעיל מאוד; טרם חֵטא; באופן מסודר וקפדני; סדר נבטים; איבה; קיפול בספר; שיעורי בית; [גַּם הַשִּׁירָה שְׁקֵטָה]; [אָמַרְתָּ לִי שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת לִכְתֹּב]; איך החסד; שיר ילדים לכאורה; בגן בנימין; הם שבים אלי; בית עלמין בתוך מרפסת; בראשית החולמים; הנה בדיוק היום קוברים; שיר בחמישה פרקים; אוּרבַּניה – כמעט מילניום; [אז לא ידעתי]; אדם אינו מכיר; כמו האור; אשפוז יום; רגע לפני הסוף
פרוזה: אישה על הנייר

חיים נחמן ביאליק

עיון: אַבְרָהָם אָבִינוּ; תְּפִלַּת אַבְרָהָם וְחַטְאוֹת סְדוֹם; זַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם; עֲקֵדַת יִצְחָק; פְּטִירָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם; יִצְחָק, רִבְקָה וְזַרְעָם; בִּרְכַּת יִצְחָק; יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּיצִיאָתוֹ מִבְּאֵר־שָׁבַע; יַעֲקֹב וְעֵשָׂו וְהַמַּלְאָכִים; חֲלֻקַּת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו; מִיתַת רִבְקָה וּקְבוּרַת רָחֵל; בֵּית יַעֲקֹב וּבֵית עֵשָׂו; יוֹסֵף וְאֶחָיו; יְרִידַת יְהוּדָה; יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם; יוֹסֵף לִפְנֵי פַּרְעֹה; אֲחֵי יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם;  יֹוסֵף מִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו; יְרִידַת יַעֲקֹב לְמִצְרָיִם; מִיתָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב; שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם; לֵדָתוֹ וְגִדּוּלוֹ שֶׁל משֶׁה;  משֶׁה יוֹצֵא אֶל אֶחָיו; משֶׁה בְּמִדְיָן; נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל משֶׁה; משֶׁה חוֹזֵר לְמִצְרָיִם; משֶׁה לִפְנֵי פַרְעֹה; קְשִׁי הַשִּׁעְבּוּד; הָאוֹתוֹת וְהַמַּכּוֹת; קֹדֶם יְצִיאַת מִצְרָיִם; בִּזַת מִצְרַיִם; נְסִיעָתָם וַחֲנִיָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; מְרַגְּלִים; מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ; מֵי מְרִיבָה; טַרְחָנִים; אַהֲרֹן; מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; הַנִּסִּים עַל נַחַל אַרְנוֹן; עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן; בִּלְעָם; בְּנוֹת צְלָפְחָד; מִלְחֶמֶת מִדְיָן; סִפּוּק צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר; נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה; אֶלְדָּד וּמֵידָד; משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ; מִיתָתוֹ שֶׁל משֶׁה; קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה

משה רובינגר

שירה: [אֶל מֶרְחַב רוֹם] רוֹנְדֶל; [אָח נַעֲנֶה]; אָבִיב; בִּרְכַּת אוֹרָה; בֵּין עַרְבָּיִם; לַסַּהַר; בַּקָּמָה; לָמָּה?; אֲנִי יוֹדֵעַ יַלְדָּה; לַשָּׁוְא...; [וְהוֹלְכִים הַצְּלָלִים וּגְדוֹלִים]; בְּצֵאתָהּ; טְרִיאוֹלֶט; אַתְּ יוֹשְׁבָה לְפָנַי...; גַּזֶּלָה; יָרֵחַ; [חֲלוֹמוֹת זִיו כִּתְּרוּנִי]; [הָאָבִיב בָּא] רוֹנְדוֹ; [הַשֶּׁמֶשׁ רֻצְּחָה, דָּמָהּ רַד] רוֹנְדֶל; [הַמָּוֶת בָּא] רוֹנְדוֹ; [וַלְס-הָאַהֲבָה]; בַּלֵּילוֹת הַלְּבָנִים; לִי זִיו, לִי גִיל – רַק אַתְּ!; [כְּחֻלִּים חִוְרִים פְּנֵי רָקִיעַ]; בָּאָבִיב; גַּן יְרָקוֹת; הִיא לֹא תֵדַע...; [דּוּמָם, צְנוּעָה וְאֹהֶבֶת]; בְּרוּחַ עֲצוּבָה...; [במדבר עלי פסגת חול]; טְרִיאוֹלֶט; לִפְנֵי הָרְאִי; בַּשַּׁחַר; בַּחַלוֹן; בְּלֵילוֹת סְתָו (רוֹנְדוֹ); אַתְּ מַלְכַּת תֹּם וַעֲדִי (רוֹנְדוֹ); [בְּיָמַי מְדֻכְּאֵי הַפְּגָעִים]; בַּחֲשֹׁךְ הַיּוֹם (רוֹנְדוֹ); הזמיר תר לו (טְרִיאוֹלֶט); הנשימה אש (טְרִיאוֹלֶט); עֲרָפֶל; [עֵת חָלְפוּ קְסָמַיִךְ וְגָזוּ כַחֲלוֹם] (טְרִיאוֹלֶט); נְשִיקָה; [עוֹמֵד עָלַי שַׂר-הַלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר] טְרִיאוֹלֶט; צִלָּה; צָהֳרָיִם; עָלַיִךְ חֶרֶשׁ אֶרְכַּן...; [נְגִינַת עֶצֶב רָן לִי זָמִיר] טְרִיאוֹלֶט; [מִתְגָּעֵשׁ, נִרְתָּע, חָל הַיָּם] רוֹנְדֶל; רוֹעֶה קָטָן; רֵאשִׁית הָאָבִיב; שְׁמִינִית; עַל פְּנֵי כָרֵי שְׁכֹל...; רד השלג (טְרִיאוֹלֶט); קטפתי סגליה ( טְרִיאוֹלֶט)

צבי ישראל שביד

פרוזה: אלברט ולינגהוף Albert Wellinghoff; אוקאשו וגורישה; החמור מסנהדריה: מעשה־פלאים ברוכל ירושלמי; החייל של ליפה־דטמולד חוזר משביו; הנזירה מכבר נחום; המתנסך דומאלה Domala der falsche Prinz; הרוצח האידיאליסטי; לואי הויסר Louis Hausser; פתח דבר לקברט הגדול מאת צבי ישראל שביד; קמיל נובק Kamil Nowak; קונצה איש המגלב Knüppel־Künze; קטע מספור שלא הושלם
שירה: אָדֹם; [אֵין אֱמוּנָה בְּמַמְלֶכֶת הַחשֶׁךְ]; [אֲנַחְנוּ לֹא לָשִׁיר וְלֹא לִצְחֹק נוֹצַרְנוּ]; [אַיֵּכֶם יָמִים שֶׁל חָזוֹן וָלַהַב]; אֲנִי אֵינִי פַּיְטָן; [אֶזְרֶה לָרוּחַ אֶת שִׁירִי]; אַל תַּגִּידִי...; אַתֶּם, אֶגְלֵי־הַטַּל...; [בָּרוּךְ הָאוֹמֵר: עוֹד יָאִיר יוֹם חָדָשׁ]; בִּטָּחוֹן; בֹּקֶר עַל הַכִּנֶּרֶת; [אָפְסוּ הַסִּיגָרוֹת]; בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן; הָאוֹרְחָה; [בְּמוֹרְדוֹת הָרְכָסִים]; [אֶת שְׂפָתַיִךְ נָשַׁקְתִּי רַק פַּעַם]; וְאִם כִּי...; וְאִם; הַנּוֹדֵד; הַיְדַעְתֶּם אֶרֶץ...; יַלֵּל...; זֶה טוֹב...; [זוֹ הָאֵשׁ שֶׁנִּצְּתָה בְּעוֹרְקַי]; [מוֹלַדְתִּי, אַתְּ שָׁם!]; לַשָּׂדוֹת, לָרְחוֹבוֹת, לַלְּבָבוֹת – – –; לֵיל "כֵּן וָלֹא"; לִקְבוּרַת בְּיַאלִיק; [מַה טּוֹב לַחֲסוֹת בְּצֵל אַפְסוּת]; לַמְנַצֵּחַ עַל הַכִּנּוֹר מִזְמוֹר שִׁיר:; לָאָבִיב; לוּחַ הַיְצִירָה; [עַל חַלּוֹנָהּ]; [לָךְ חִכִּיתִי]; [נוֹקְפִים הַיָּמִים בְּלִי תּוֹחֶלֶת]; לַצּוֹחֶקֶת; [כַּגַּפְרוּר הָאַחֲרוֹן]; [קַמְנוּ בַּבֹּקֶר עִם נִשְׁרֵי שָׁמַיִם]; עַל שְׁלשִׁים; שִׁיּר עֶרֶשׂ; רוֹמַנְצָה; שָׁנָה טוֹבָה; [צַר לִי עַל אֵלֶּה סְפוּרֵי הָרְגָעִים]
מחזות: פרומתאוס הכבול מאת אייסכילוס

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

נשים יוצרות

רחל מורפורגו, המשוררת העברית הראשונה, בת המאה ה 19, כתבה שירים למגירה - רק לאחר מותה פורסמו שיריה. ראו שיר שחיבר עליה קרוב משפחתה, שמואל דוד לוצאטו (שד"ל)

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53559 יצירות מאת 3205 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22168 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!