היוצרים הנקראים ביותר

היוצרים החדשים ביותר

יוצר/ת בהפתעה
אליעזר רפאל מלאכי [2051]
לדף היוצר
ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי־אמריקאי יליד ירושלים

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

א

עשׂרוֹת בּשנים, משנכנס העוֹלם הישׂראלי לכלל מגע פּוֹליטי-ציבּוּרי עם העוֹלם החיצוֹני, משנהרסוּ שערי הגיטוֹ – היתה לנוּ המחאה עיקר כּלי-השרת להגנת חיינוּ וּזכוּיוֹתינוּ. מדי פּעם בּפעם, כּשהעוול שעוֹללוּ לנוּ היה ללא נשׂוֹא, היינוּ מתיצבים בּפני עמי העוֹלם וגדוֹליו, בּין שהיוּ שליטים בּזרוֹע, אדירי-ממוֹן אוֹ נבחרי –עמים, וּבין שהיוּ בּני-תוֹרה וראשי דעת-הקהל – והיינוּ מתמרמרים על גוֹרלנוּ ודוֹרשים מהם, בּשם קדוּשת העקרוֹנוֹת שלהם אוֹ בּשם חשיבוּת הענינים שלהם, שיעשׂוּ עמנוּ צדק אוֹ שישפּיעוּ על האחרים – ויחדל העוול. ולא היה הבדל שבעִקרוֹן אלא הבדל שבּצוּרה בּלבד, שהיא ילידת המקוֹם והזמן, - אם מחאתנוּ ודרישוֹתנוּ מכוּונוֹת היוּ לאנשי כּספים, למיניסטרים אוֹ להמוֹנים סוֹציאליסטים, אוֹ אם מחאתנוּ ודרישוֹתנוּ היתה תזכּיר חשאי, מעשׂה שתדלנוּת, אוֹ נאוּם קֶצף וּמאמר זעם, היסוֹד היה תמיד אחד: העם הדל והנרדף, שאין בּכוֹחוֹ לעצב בּעצמוֹ לעצמוֹ את חייו וּלהגן על קיוּמוֹ ועל זכוּתוֹ, מבקש, דוֹרש אוֹ תוֹבע מהן עזרה מידי עמים אחרים.

עשׂרוֹת בּשנים נתוּנים היינוּ בּמצב כּזה מבּלי שנוּכל אפילוּ לבדוֹֹק מה תוֹעלת וּמה כּבוֹד בּאוֹתה דרך. לא בּרירה היתה כּאן אלא הכרח. זוֹ היתה לנוּ דרך, מידה, וסוֹפה שנעשׂתה ממילא מסוֹרת.

ואשר לתוֹצאוֹת למעשׂה, - נוֹדה שהיוּ עלוּבוֹת למדי. כּדוּגמה בּוֹלטת: כּל התאמצוּתנוּ בּמשך עשׂרוֹת שנים, לא היה בּה כּדי למַגר את משטר העוול לא לבד של האימפֶריה הצארית הכּבּירה אלא אפילוּ של רוֹמניה הקטנה בּערך. ואף הנסיוֹן שלאחר המלחמה – בּאוֹתה רוֹמניה עצמה, בּרוּסיה המוֹעצתית בּיחסה לציוֹנוּת ולתרבּוּת העברית בּהוּנגריה וּבכמה מקרים בּפוֹלין, איננוּ מעוֹדד בּיוֹתר. התוֹצאה כּמוֹה כּאַין. והרי הרעשנוּ עוֹלמוֹת, וּמי ימנה מספּר לנאוּמים, למאמרים, לתזכּירים לישיבוֹת, לאסיפוֹת, שכּוּלם-כּוּלם הוּקדשו לשאלה היהוּדית. מי ימנה מספר לרבּי-מדינה ואישי-ציבּוּר, לסוֹפרים וּלאנשי המדע וּליפי-רוּח למיניהם, שרתמנוּ אוֹתם בּעגלת העבודה הזוֹ, וּמה רב המרץ, הכּוֹחוֹת, ואף הכּסף שהשקענוּ בּאוֹתה מלאכה.

ואמר האוֹמר: אוֹתה מלחמת-המחאה בּמשך עשׂרוֹת שנים, אינה ניתנת להערכה “מעשׂית”. עצם-המערכה היא מתן שֹכרה, בּיחוד רב ערכּה החינוּכי לעם היהוּדי עצמוֹ. שהרי עם “מוֹחה” – ודאי קוֹמה זקוּפה לוֹ, ואין לזלזל גם בּערכּה הארגוּני של המלחמה הזוֹ, המלכּדת כּמחנה אחד את “אבק-אדם”, המפוֹרר בּתפוּצוֹת ישׂראל.

יש מקוֹם לפקפּק אם “קוֹמה זקוּפה” משמעה לפנוֹת תמיד בּבקשה, בּדרישה, בּמחאה לעמים אחרים, ואוֹתוֹ פּקפּוּק בּעינוֹ עוֹמד גם משעה שהנוֹאם אוֹ הסוֹפר - היהוּדי אוֹ הגוֹי – שוֹפך גפרית ממש על ראשיהם של עמי העוֹלם בּגלל העוול שנעשׂה לישׂראל, ל“עם הנצחי”, ל“עם התנ”ך“, ל”עם שנתן לאנוֹשוּת" וכו'. יש מקוֹם להקשוֹת, אם בּשתיקת “יהוּדי הגיטוֹ”, שהדוֹרוֹת החדשים בּישׂראל למדוּ לזלזל בּוֹ כּל כּך, אם בּשתיקתוֹ לא היה יוֹתר רגש כּבוֹד עצמי, יוֹתר בּּוז לרשע מבּכל התזכּירים והנאוּמים והמאמרים, שתבעוּ דין המשפט לישׂראל ושהצפּנוּ בּהם את עוֹלם הרֶשע.

ועוֹד זאת: מבּחינה חינוּכית וארגוּנית היה בּאוֹתה דרך גם קלקוּל בּמידה לא מעטה, הרי בּהשפּעתה היא הוּרגלנוּ לבקש עזר והצלה אצל אחרים. הוּרגלנוּ לסמוֹך על האחרים, להיוֹת נתוּנים לחסוּתם. ושוּב: לא היה אלא הבדל צוּרה בּין שתדלנוּת בּפני המוֹשל-בּכיפה אוֹ אדיר-הממוֹן וּבין האַפֶלַציה לעיקרי המשפּט וּלהרגשת הסוֹלידַריוּת של ההמוֹנים הסוֹציאליסטים. היה בּקרבנוּ מי שסמך על קידמת-ההשׂכּלה של האחרים והיה מי שסמך על השויוֹן המוּחלט, שמעל למעמדוֹת וּלגזעים, ושעתיד להתפשט על אחרים. ואף הבחינה החינוּכית לקתה בּפגם קשה. שהרי, בּעצם, נשארה בּעינה הפּסיביוּת היהוּדית, אי-יכוֹלתוֹ של העם ליטוֹל את חייו בּידיו וליצוֹר אוֹתוֹ כּרצוֹנוֹ; בּשעה שמלחמת-המחאה כּיסתה את אזלת-היד מבַּית בּכסוּת-רמיה של פּעילוּת כּוֹזבת, בּכסוּת של ישיבוֹת אסיפוֹת והפגנוֹת וכדוֹמה, ראה היהוּדי שמכשיר בּידוֹ להגנת חייו וּלהגנת זכוּיוֹת אחיו, מכשיר שכּל עיקרוֹ בּתביעה מאחרים, וסבוּר היה שאין לפניו אלא מלאכה אחת – להניע את מכוֹנת התביעה, להשמיע נאוּם, לחתוֹם על תזכּיר, לבקר אצל מיניסטר אוֹ מנהיג-הציבּוּר, ללכת לאסיפה וּלהפגנה, וּמשעשׂה את המלאכה הזאת, עשׂה את שלו.

ואם לא נרצה להשלות עצמנוּ, עלינוּ להוֹדוֹת בּעל כּרחנוּ, שגם הבחינה הארגוּנית רעוּעה. שהרי תפוּצות-הגוֹלה נשארוּ מפוֹרָרוֹת חרות זוֹ לזוֹ והליכּוּד החיצוֹני של “המחאה המשוּתפת” אין בּוֹ אפילוּ מקוֹצוֹ של אוֹתוֹ הליכּוּד שידע הגיטוֹ הבּזוּי. ויחסם הנפשי של יהוּדי המערב ליהוּדים הנרדפים של מזרח-אירוֹפּה יוֹכיח.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אליעזר שטיינמן

זכרונות ויומנים: פני עצמי

הלל יפה

זכרונות ויומנים: דור מעפילים

ט. כרמי

שירה: נְאוּם הַמְשׁוֹרֵר; הִתְנַצְּלוּת הַמְחַבֵּר; פְּקֻדַּת יוֹם; זֵכֶר פִּתְאֹמִי; תְּרִיסָיו מוּגָפִים; אֲנָטוֹמְיָה שֶׁל מִלְחָמָה; מַה שֶּׁקָּרָה –; מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה; חֵץ; אַנְפִּין; רָצִיף מס' 8; מִשָּׁם וְאֵילָךְ; דּוֹמְמִים; תְּפִלָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה; שִׁירִים קְצָרִים עַל הָרֶכֶס; אַשְׁמוּרוֹת; תַּחְבִּיר; פֻּלְחַן הָאָבִיב; קַבָּלַת פָּנִים; גִּלְגּוּלִים; חוֹבוֹת; עֲצִירַת גְּשָׁמִים בִּירוּשָׁלַיִם; שִׁיר רְחוֹב; נְאוּם הַמַּאֲמִין; עֶרֶב קְרִיאָה; הַמְשׁוֹרֵר וְהַיָּרֵחַ; קִטְעֵי מִשְׂחָק; פְּרָט; לְזֵכֶר לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג; לְבַד; יַלְדָּה בָּאָרוֹן; שִׁפְחָה; אִשָּׁה דּוּ־פַּרְצוּפִית; פִּיו וְלִבּוֹ; פְּגִישׁוֹת; אִישׁ־הַמַּרְאָה מִתְנַצֵּל; בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבְּרִיּוֹת; וַרְיַאצְיוֹת עַל שֶׁלֶג, תשל"ג; אֵל הַשֶּׁלֶג שֶׁל אַבּוּ־תּוֹר; עַל סַף בֵּיתִי; מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית; לְיַד שֻׁלְחַן הַבִּילְיַארְד אֲנִי כּוֹתֵב מִכְתָּב לְאִשְׁתִּי; 2; מִקְלַחַת; שִׁיר אַהֲבָה; קְרָב; לְפִילֶגֶשׁ, שֶׁאֲהוּבָהּ מֵת בְּחֵיק מִשְׁפַּחְתּוֹ; זִכְרוֹנוֹת... שׁוֹפָרוֹת; בַּחֲדַר־הַהַמְתָּנָה, בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת; פְּרֵדָה שֶׁל שַׁחֲרִית; רַק בְּעֵינֶיךָ תַּבִּיט; תִּקּוּן חֲצוֹת; בַּדֶּרֶךְ לִשְׂדֵה הַתְּעוּפָה; בָּאֲוִיר; נְחִיתָה; מִכְתָּב לִקְצִין הַמֶּכֶס; הוּא חָשַׁב שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת; בְּמוּזֵיאוֹן לְעַתִּיקוֹת בְּאַתּוּנָה; כַּזַּיִת; עֵינָא בִּישָׁא; מָוֶת וְחַיִּים; הַזְּמַן עוֹבֵר; מִבַּחוּץ; לַיְלָה בְּלִי שֵׁם; אשֶׁר; גְּמָר; יַלְדָּה יְשֵׁנָה; פְּרָטִים; אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל בְּחוּ"ל; לְוָיָה צְבָאִית כְּחֹם הַיּוֹם; שִׁיר לִרְחוֹבִי; עַל כֹּבֶד רֹאשׁוֹ שֶׁל הַשִּׁיר; לְיַד אֶבֶן הַטּוֹעִים; בְּכָל עֵת; כָּאן הַקַּבַּרְנִיט; שִׁיר תּוֹדָה; אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי; בַּלַּיְלָה הַהוּא; שִׁיר שְׁקִיעָה; אָדָם מַסְבִּיר אֶת פֵּשֶׁר שְׁתִיקָתוֹ; דִּבְרֵי לְמוּאֵל; בְּבֵית הַקָּפֶה; בַּלֵּילוֹת; דִּין; שִׁיר עֶרֶשׂ; עוֹד שִׁיר עַל יָרֵחַ; חַוָּה יָדְעָה; כְּהֶרֶף־עַיִן; דַּפֵּי יוֹמָן: 16 במרץ 1978; בְּגַן הָעַצְמָאוּת; עָלֶיהָ וְעָלָיו; פּוּרָה, שַׂר־שֶׁל־שִׁכְחָה, מְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ; דְּיוֹקָן; בָּרְחוֹב; אֵשׁ־תָּמִיד; עַל הַנִּסִּים; תְּאוּנָה; דִּבְרֵי פְּרֵדָה; סְקִיצוֹת לְפּוֹרְטְרֶט; 1. אַתְּ מַתִּירָה בִּי; 2. הַתַּאֲוָה הַזֹּאת; 3. זִכְרוֹנִי הוֹלֵךְ וְנֶחְלָשׁ.; 4. אֲנִי מְפַחֵד תָּמִיד; 5. יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי; מְקוֹמִי; רִשְׁמֵי מַסָּע; בַּחֲדַר הַחשֶׁךְ; מֵקַח טָעוּת; הֶסְבֵּרִים; בִּקְתַּת הַסְּקִי; בָּרְחוֹב הַסּוֹאֵן, נֵס; חֲצִי תַּאֲוָתִי; בְּאֵיזֶה לְלֹד?; דִּמּוּי; מוֹלָד; מַעֲשֵׂה־בְּרֵאשִׁית; לִקּוּי פְּרָטִי; מִמֶּרְחַקִּים; דּוּ־שִׂיחַ; בְּאֹהֶל הַחַמְצָן; בִּזְמַן שֶׁאֲנִי; לְאַחַר מַעֲשֶׂה; הִתְפַּכְּחוּת; אֵשֶׁת־אֵשׁ; תְּמוּנַת מַצָּב; הֶסְבֵּר; הַפִּנְקָס פָּתוּחַ; חֶשְׁבּוֹן פָּשׁוּט; דּוּ"חַ מַצָּב: אָבִיב 82'; שׁוֹטֶה שֶׁכְּמוֹתְךָ; תְּפִלָּה לְעָנִי; עֵצוֹת לְדוֹד; "הוּא נוֹסֵעַ לְמַלֵּא אֶת הַבָּטָרִיּוֹת"; חַוַּת־דַּעַת רְפוּאִית; עוֹד אוֹרַקְל; לְמַעַן הַשֵּׁם; קוֹרוֹת לַיְלָה אֶחָד; מִלִּים בַּחֲשֵׁכָה; מַאֲרָב; סוֹף דָּבָר; סוּפָה בְּפִירֶנְצֶה; תַּצְלוּם חֲתֻנָּה; וְחוֹזֵר חֲלִילָה; מַה נִּשְׁתַּנָּה; "פֶּגֶר בָּקָר", 1925; פְּתִיחָה; אַחַת הִיא לִי; לִי וְגַם לָךְ; רִשּׁוּם; אָמַּן הַכִּסּוּפִים; דּוֹמֵם; חִשּׁוּב הַקֵּץ; בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת הַלָּזֶה; הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵינוּ; עַל הַשִּׁשִּׁית, מִזְמוֹר; סִפּוּר עָצוּב; הֶסְתֵּר פָּנִים; שִׁיר לְתַלְמִידָה חֲכָמָה; דִּקְדּוּקִים; מִכְתָּב: דִּמְדּוּמִים; מִכְתָּב: בֵּין דִּמְדּוּמִים לְלַיְלָה; בֹּקֶר; יוֹמָם וָלַיְלָה; חָזוּת; עוֹלָם הָפוּךְ; גְּזַר־דִּין; בְּזֶה הָרֶגַע; דִּבּוּק – צֵא!; פָּרָשַׁת הַמַּיִם; מֵעוֹנָה לְעוֹנָה; הַצְלָבָה; אַחֲרִית־דָּבָר; לְזֵכֶר דָּן פַּגִיס; נְאוּם הַשָּׂרִיד; נְאוּם בַּעֲרֹב יָמָיו; נְאוּם הָאָבֵל עַל יְדִידוֹ; נְאוּם הָאַלְמָנָה; נְאוּם הַטּוֹבֵעַ; שַׁח עַל הַחוֹף; פְּגִישָׁה בָּרְחוֹב; תֻּכִּי בָּעִיר הָעַתִּיקָה; פִּצּוּץ בִּירוּשָׁלַיִם; הַקְּלִיֶּנְט הָאַחֲרוֹן; כְּשֶׁאַתָּה מִתְגָּרֵשׁ; הַפֶּה; 1. חֲלוֹם; 2. לֹא זָכִינוּ; 3. בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן; 4. לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי; 5. עוֹד חֲלוֹם; 6. לְפִי שָׁעָה; טְמוּנָה בַּחֲלוֹמָהּ; וְעַד מָתַי?; בֵּין כֹּה; רַק הַזְּמַן; יָד וָשֵׁם; מִשְׁאָלָה; וְעַד מָתַי?; אִם יַעֲלֶה רָצוֹן; מִשְׁמֶרֶת; עַל לֵב רַע; שִׁיר קָצָר לְכ"ג בְּטֵבֵת; הִנֵּה מִטָּתִי; טל"ח; יְקִיצָה; לַכֹּל זְמַן; נִימוּסִין; מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה; הַבַּדַּאי; מִשְׁלֵי אֵפֶר; נְאוּם הָאִשָּׁה; נְאוּם הָעֲזוּבָה (א'); נְאוּם הָעֲזוּבָה (ב'); נְאוּם הַמּוֹצִיא לַפֹּעַל; נְאוּם הַמְאַהֵב; נְאוּם הָרוֹמַנְטִיקָן; נְאוּם אֶל יֶלֶד־זְקוּנִים; נְאוּם הַמְשׁוֹרֵר; כָּל הָאֱמֶת; מַחֲבוֹאִים; הָאַלְטְרוּאִיסְט; "כָּל הַיָּמִים הָאֵלֶּה"; אֱמֶת מֵאֶרֶץ; אֱמֶת מִיָּם; בַּקָּשָׁה; שִׁיר הַמַּעֲלוֹת; מִכְתָּב אֶל הָאֲנִי הַלִּירִי; שְׁבָרִים; נְאוּם הָעֲרִירִית; עִנּוּי הַנֶּפֶשׁ; נְאוּם הַכּוֹפֵר; נְאוּם הַבּוֹגֵד; אוֹי; הֶסְפֵּד; קֻבְלָנָה פְּרָטִית; "אֲנַחְנוּ מְלִינִים אֶת הַמֵּת"; שִׁיר סָתוּם; מַעֲשֵׂי אָבוֹת; אֶפִּיפַנְיָה; בָּעִיר הַלְּבָנָה; הֻלֶּדֶת הֶעָבָר; זוּג; סִתְוָנִית; גְּלוּיוֹת מִקֵּיסַרְיָה; בַּיָּם הָאַחֲרוֹן; הַשִּׁירָה הִיא מִין שֶׁקֶר; בִּגְנוּת הַשִּׁירָה; בֵּית־הַקְּבָרוֹת שֶׁלִּי בְּטוֹקְיוֹ; נֶאֱמָנוּת; אַלְבָּה; גֵּרוּשִׁין; טֶקְסְטוּרוֹת; כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת; אֲרוּחַת־בֹּקֶר; אוֹרְפֵאוּס בִּגְרֶנִיץ' וִילֶג'; עַל־מוּת לָאָב; אִי־הַדִּבּוּר; זִהוּי; סוֹף הָעוֹנָה; בִּרְחוֹב הַנְּבִיאִים; עַל־מוּת לָאֵם; שִׁיר בְּטֶרֶם; לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב; הוֹרָאוֹת אַחֲרוֹנוֹת; יְצִיאוֹת; DÉJÀ VU; שְׁנֵי שִׁירֵי רְחוֹב; נְאוּם אִישׁ הַמִּלִּים; ג'יימס ג'ויס ECCE PUER; 1. "יֵשׁ סִכּוּי לֹא קָטָן"; 2. " רַק בִּזְכוּת הַשִּׁכְחָה"; 3. " עַכְשָׁו אֲנִי מְלוֹן־אוֹרְחִים"; 4. [בַּקָּשַׁת מְחִילָה]; 5. "הַיּוֹם נוֹדַע לִי"; 6. [יָמִים אַחֲרוֹנִים]; 7. " תַּן סָר אֶל מְעוֹנִי"; 8. [הַדְמָיָה]; 9. [הִתְנַצְּלוּת נוֹסֶפֶת: When thou hast done]; 10. [טְרִיאוֹלֶט פָּגוּם]

זרקור על יצירה

משכיל צעיר מגלה את קופרניקוס

מאת Shani Evenstein

פנינה מתוך זכרונותיו של “בוקי בן-יגלי”, הלא הוא יהודה ליב בנימין קצנלסון:

– הראית מימיך את הספר “כוכבא דשביט” של ר' חיים זליג סלונימסקי? גם בספר הקטן הזה ידובר על אודות בנין העולם והגלגלים.

– את הספר הזה לא ראיתי. גם את שמו לא שמעתי בלתי היום.

– את הספר הזה תוכל לראות בביתי. אנכי איני משאיל ספרים לאיש, אבל בביתי יוכל כל מי שירצה לבא ולקרא בהם.

בבואי אל ביתו ביום המחרת, הובילני אל אוצר ספריו. שני חדרים מרווחים שכל כתליהם היו מכוסים ארונות-עץ יפים מלאי ספרים שהתנשאו מן הרצפה עד התקרה. באמצע כל חדר עמד שלחן עגול עם כסאות מסביב לו. ורק נגד אחד החלונות עמדה ספה רכה ושלחן קטן על ידה. על ספה זו, כנראה, היה אדון הבית מעיין בספר בשעות הפנויות ממסחרו. ר' יהודה הראה לי על ארון אחד פתוח ויאמר אלי לעיני משרתו: פה תמצא את הספר אשר תבקש. ואל החדר הזה תוכל לבוא בכל שעה פנויה מלמודך ולקרוא פה ככל אַות נפשך. ואחרי צוותו להמשרת להביא לי כוס טהיי מתוק, עזבני וילך. נדמה לי כאלו נכנסתי בהיכל קודש לפני ולפנים. ספרים, ספרים וספרים. אל אלהי חיי, היספיקו חיי אני לקרוא את כל הספרים האלה?

ברוב עמל מצאתי את הספר “כוכבא דשביט” ועל ידו, לגודל תמהוני, את הספר “תעודה בישראל” ליצחק בר לוינזון. את שם המחבר הזה שמעתי. אומרים עליו, שהיה, ימח שמו, ראש אפיקורסי הדור, שבספריו היה מטיף לבני ישראל, שישתמדו חס ושלום, ושבערים רבות שרפו את הספר הזה בפומבי בחדר בית-הכנסת… תמה אני, איך איש חסיד וירא שמים כר' יהודה יחזיק בביתו ספר שכתבו מין… הלא דבר הוא… ופתאום נזכרתי את הנאמר בפרק אבות: “דע מה שתשיב לאפיקורס”, אבל איך אוכל לדעת מה להשיב לו, אם לא אדע את דבריו? אם כן הלא מותר לקרוא ספרים כאלה… אבל מיד אחרי

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

איילת צנקל

שמי איילת צנקל. אני מקרית אונו, נשואה לאייל ואמא לשני בנים - מיכאל ובן. מתנדבת מתחילת יולי 2013 בהקלדות ובהגהות. עובדת במשרת רכזת מידע שגם כוללת הרבה הקלדות והגהות.
אני מאוד אוהבת את השפה העברית ומאוד מעריכה את הפרויקט, שותפיו ויוזמיו. הפרויקט הוא בעיני דוגמה חיה לכך שהשפה והטקסטים בעברית לא עומדים במקום אלא צועדים קדימה אל עבר העתיד.