היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
אהרון זאב אשכולי
לדף היוצר
היסטוריון ישראלי, חוקר יהדות וחסידות, חוקר התנועות המשיחיות, מתרגם, מורה ורב צבאי.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. החסידות בפולין (עיון)
  2. מאמר הספרות (עיון)
יצירה בהפתעה

שני סוגים לספרי זכרונות.

יש כותבים ספרי זכרונות בדיעבד; אחרי שנסתיימה פרשה בה היה

להם חלק או תקופה בה היו פעילים. מסתכלים אחורה בשרשרת ימיהם, מחפשים בה

הגיון, ומכיון שהם עושים חשבון עם יריביהם, חולקים מחמאות לרעיהם. או

להיפך: מלמדים קטגוריה על חבריהם וסנגוריה על מתנגדיהם, הכל לפי טעמם.

ומשתדלים הם להוכיח שתמיד היו צודקים, תמיד נבונים, תמיד ראו את הנולד; ואם

נכשלו – הרי האשמה בזולת או בנסיבות שאין להתגבר עליהן. ובזכרונות מסוג זה

מעורבת האמת עם פרי הדמיון; כנות עם שקר; יסודות של היסטוריה עם יסודות

הספרות, עד שלפעמים ספר הזכרונות מתקפל, מלכתחילה, בלבוש של רומן. תמצאו

דוגמאות לסוג זה של ספר זכרונות ביומן של נפוליאון, ב“מחיי” של גיטה,

ב“זכרונות” מאת חיים ווייצמן.

וישנם גם יומנים המורכבים מרשימות ארעיות, שנרשמו, יום־יום

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

ברוך קטינקא

זכרונות ויומנים: מאז ועד הנה

חיים נחמן ביאליק

עיון: אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; יְצִיאַת מִצְרָיִם; קְרִיעַת יַם סוּף וּבִזַּת הַיָּם; מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר; הַמָּן; הַבְּאֵר; עַנְנֵי כָבוֹד; מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; מַתַּן תּוֹרָה; נָדָב וַאֲבִיהוּא; חֵטְא הָעֵגֶל; הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו; אֶרֶץ הַבְּחִירָה; יְהוֹשֻׁעַ; בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים; דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה; יִפְתָּח וּבִתּוֹ; שִׁמְשׁוֹן; פֶּסֶל מִיכָה; מְגִלַּת רוּת; אֶלְקָנָה וְחַנָּה; בְּנֵי עֵלִי; שְׁמוּאֵל; חֻרְבַּן שִׁילֹה; בְּנֵי שְׁמוּאֵל; שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ; מִיתָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל; דָּוִד הָרוֹעֶה; דָּוִד וּמַעֲשֵׂי ה'; כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד; חֵטְא דָּוִד וּתְשׁוּבָתוֹ; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל דָּוִד; דָּוִד וְאַבְנֵר; דָּוִד וְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל; דָּוִד וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ; דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב; מִיתָתוֹ שֶׁל דָּוִד; חָכְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; בִּנְיַן שְׁלֹמֹה; כִּסֵּא שְׁלֹמֹה; שְׁלֹמֹה וּמַלְכַּת שְׁבָא; שְׁלֹמֹה – מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט; יָרָבְעָם; עָמְרִי וְאַחְאָב; אֵלִיָּהוּ וְעוֹבְדֵי הַבַּעַל; יוֹנָה; גָּלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים; הַכּוּתִים; חִזְקִיָּהוּ וּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב; חִזְקִיָּהוּ וִישַׁעְיָהוּ; שְׂכַר שְׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן; מְנַשֶּׁה; צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ; נְבוּכַדְנֶאצַּר; יְהוֹיָקִים וִיכָנְיָה; חֻרְבַּן הַבַּיִת; תִּשְׁעָה בְאָב; עַל חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם; סִלּוּק שְׁכִינָה; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה; אֵבֶל אָבוֹת; דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה; יִסּוּרֵי הַגּוֹלִים; עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל; גַּעְגּוּעִים; נֶחָמָה; דָּנִיֵּאל וְהַתַּנִּין בְּבָבֶל; מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל; חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; עֶזְרָא; אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; דְּבוֹרָה וְאֶסְתֵּר; סְעֻדַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ; גְּדֻלַּת הָמָן; מַחֲשֶׁבֶת הָמָן; מַלְשִׁינוּת הָמָן וּגְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; מַפֶּלֶת הָמָן וּגְדֻלַּת מָרְדְּכַי; תְּלִיַּת הָמָן

אפרים צורף

פרוזה: גביעי זהב; ר' ישראל בעל שם טוב – הבעש"ט; ר' דוב בר המגיד ממזריץ'; ר' ישראל בן שבתאי המגיד מקוז'ניץ; ר' אריה לייב "הסבא" משפולא; ר' לוי יצחק מברדיצ'ב; ר' לייב שרהס; ר' יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה" מלובלין; ר' יעקב יצחק, "היהודי הקדוש" מפשיסחא; ר' אהרון הגדול מקארלין; ר' אלימלך מליז'נסק; ר' מנחם־מנדל בעל ה"צמח צדק"; ר' מנחם מנדל מרימנוב; ר' ישראל מרוז'ין; ר' מנחם מנדל מקוצק; ר' מרדכי מלכוביץ'; ר' יששכר בר מראדושיץ; ר' אורי מסטרליסק – ה"שרף"; ר' מרדכי מנישחיז; ר' אברהם יהושע השיל מאפטא; ר' דוד מללוב; ר' יצחק טויב מקאלוב; ר' משה לייב מסאסוב; ר' זושא מאניפולי; ר' חיים מצאנז; ר' זאב מסטריקוב; ר' מאיר מפרמישלאן; יצחק קאליש מוורקא; ר' יחיאל מיכל מזלוצ'ב; ר' יעקב קראנץ המגיד מדובנו; מקורות לגביעי הזהב; ר' נחמן מברצלב; ר' שניאור זלמן מליאדי; ר' פנחס מקוריץ; ר' שמחה בונם מפשיסחא; ר' שלמה הלוי מקארלין; ר' שמואל הורוביץ מניקלשבורג; ר' שלמה מרדומסק; ר' משה מקוברין; ר' שמואל אבא מז'יכלין; ר' נפתלי צבי מרופשיץ
מאמרים ומסות: מבוא להיכל החסידות; דברִי [סוף דבר ל"גביעי זהב"]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מלחמת השפות – מכתבי שמריהו לוין

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

שמריהו לוין (1867–1935), מספרת הויקיפדיה העברית, היה מנהיג ציוני, פובליציסט וסופר, מראשי הדוברים בקונגרסים הציוניים הראשונים ומהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה. הוא היה מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה, ונאבק לצד אחד העם לשמירת אופיו העברי של הטכניון. בזמן מלחה“ע הראשונה היה פעיל בהפצת תעמולה ציונית בארה”ב ובקנדה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל וכתב במספר עיתונים מרכזיים.

מכתבים נבחרים שכתב נאספו בספר המחולק לכרכים לפי תקופות. הסגנון נעים ורהוט והתוכן מרתק; למשל, בכרך “העברית בימי מלחמת השפות בארץ ישראל” מאוגדים המכתבים הסובבים סביב נושא המאבק על שפת הלימוד בטכניון, האם תהיה גרמנית או עברית.

במכתב שנכתב לאחד העם מחיפה, ב-4 ביולי 1913, כותב לוין:

“מתפלא אני שעובר אתה בשתיקה על הנקודה הפוליטית שיש בדבר. הן מי כמוך יודע, עד כמה העלינו עלינו את חשדה של הממשלה האנגלית ע”י הגרמניות החיצונית שיש בהציונות, והנה על הראשונים אנו מצטערים ונבוא להוסיף מוסד גרמני מכף רגל ועד ראש. היתכן, כי גם אנו נסייע לדבר כזה?"

ממכתבי לוין אפשר ללמוד הרבה על המאבק הפוליטי שהתרחש, על האינטרסים של הקבוצות השונות המעורבות בוויכוח – הנדבנים האמריקאים, הציונים וחברת “עזרה” הגרמנית (ה“הילפספעראיין”) ומייסדה ד"ר פאול נתן – על המאמצים שהושקעו, וגם לא מעט “כביסה מלוכלכת”.

ב-2 לספטמבר 1913 כותב לוין ליהודה לייב מאגנס, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בניו-יורק:

"את מכתבך מן כ' אוקטובר קיבלתי אחרי ישיבת הקוראטריום […]. קשה היה לנו להשיבך בבירור איך עליכם להתנהג כעת, אחרי שנגזר דינו של המוסד הטכני לשלילה. כבר הראיתי לך במכתבי מחיפה, מן כ' סיון שנה עברה על הסכנה הצפויה להמוסד מצד האדונים הברלינים, המתעתדים להכניסו

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53987 יצירות מאת 3225 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!