היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
בנימין בן זרח
לדף היוצר
בנימין בן זרח (פעל באמצע המאה ה־11‏-)
פייטן, נודע כאחד מבעלי השם. בן דורו של רש"י

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. אדברה וירוח לי (שירה)
יצירה בהפתעה

פְּלָאוֹת מְסַפְּרִים בְּכָל תְּפוּצוֹת הַגוֹלָה. מַעֲשֶׂה, שֶכְּמוֹתוֹ

לֹא נִרְאָה וְלֹא נִשְמַע לָעוֹלָמִים הָיָה בְּאַחַת הֶעָרִים

הַגְדוֹלוֹת אֲשֶר קְהִלַת הַיְהוּדִים שֶבָּה גַם כֵּן גְדוֹלָה,

וְהַסַכָּנָה וְהָרָעָה, שֶבָּהֶן הָיְתָה קְהִלָה זוֹ נְתוּנָה – נורָאוֹת

הָיוּ מְאֹד מְאֹד: אַחַד גְדוֹלֵי הַכְּמָרִים, שֶבְּאוֹתָהּ הָעִיר,

צוֹרֵר הַיְהוּדִים, הָיָה נוֹהֵג לִדְרשׁ שָם בְּכָל חַג וָחַג מֵחַגֵי

הַנוֹצְרִים. יוֹדְעִים הָיוּ כָל הַנוֹצְרִים שֶבָּעִיר וּסְבִיבוֹתֶיהָ,

שֶכֹּמֶר גָדוֹל זֶה יִדְרשׁ שָם וְנֶאֶסְפוּ אֵלָיו בִּכְדֵי לִשְמוֹעַ

אֶת דְרָשָתוֹ. לֹא יָכוֹל בֵּית הַכְּנִיסָה לְהָכִיל אֶת כָּל

הַנֶאֱסָפִים, וּבָנוּ בִימָה גְדוֹלָה וְנֶהְדָרָה עַל הַכִּכָּר

הַגְדוֹלָה וְהָרְחָבָה אֲשֶר לִפְנֵי בֵּית־הַכְּנִיסָה. נִצַב הַכֹּמֶר

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

מרדכי גולדנברג

שירה: [אֵלִי! אִם לֹא גְדוֹלָה מְנָת הַיֹּפִי]; [בֵּית־קְבָרוֹת עַתִּיק ]; [חוּגוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת]; [יֵחַם לֵב הַשַּׁחַק פִּתְאֹם]; [בַּמֶּרְכָּבָה אֲנִי עוֹבֵר]; [חֹרְשָׁה יֶשׁ־לָהּ לָעֲרָבָה]; [בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה]; בְּאֵר; טַל; אִילָן; [בְּדִמְמַת הָעֲרָבָה]; [הַמַּסָּע עָבַר חִישׁ]; בָּעֲרָפֶל; בַּשְּׂדֵרָה; [אֵלִי! כְּשִׁבֹּלֶת]; הִמְנוֹן; חִבְּקַנִּי סָבָא...; פְּתִיחָה; [צוֹעֲנִי זָקֵן עֶדְרוֹ רוֹעֶה]; [צְמֵאָה, צְמֵאָה, הָעֲרָבָה]; [לִבִּי אֶל מֶרְחַקֵּי שָׂדוֹת]; עִם עָרֶב; צָהֳרָיִם; שְׁקִיעָה; רוֹעֶה; [מַרְבַדֵּי מֶשִׁי יָרֹק]; [מְכֻשַּׁף־דְּמָמָה עוֹמֵד עוֹלָם]; [כָּכָה נָעִים רַךְ הָעֶרֶב]; שִׂיחַ לְיַד הַדֶּרֶךְ; שְׁכִינָה; מִמַּעֲמַקִים; הקדמת המחבר לספר השירים: רשפים בערבה; בַּיַּעַר; הַשָּׂבָה וְהַנֶּכְדָּה (אִידִילִיָּה); בְּצָהֳרֵי קַיִץ; הָעוֹלָם מְחַכֶּה...; עִם שְׁעַת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת; הדממה בלילה; אָז; וַלְס; הַכֹּהֵן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; סִפְרֵי הַסָּבָא...; כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה?; וּמָה הוּא הַפִּרְסוּם?; בֵּית־הַמְּשֻׁגָּעִים; נְכָאִים; הָאֹשֶׁר; אז אשר ככרוב; עִם עֶרֶב־קָיִץ; בְּלֵיל־קָיִץ; מַלְכַּת־הַסְּתָו; עִם בּוֹא הַשַּׁבָּת; לֵיל הַשַּׁבָּת; הַנֵּרוֹת גּוֹסְסִים; עִם צֵאת הַשַּׁבָּת; כָּל־נִדְרֵי; הפנות שבחדרי; צְלִילֵי לָיְלָה; בַּמַּחֲשַׁכִּים; עֲצַבְתִּי; בַּנֶשֶׁף; יָגוֹן; כִּכְלוֹת...; לָאָדָם; בָּעֶרֶב; עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; מֵ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת"; מפלצתי – חידלון; לְרָעָב שִׁיר; לא הסיר אל; בעד אשנב ילדות; עִם שְׁקִּיעַת הַחַמָּה; שֶׁלֶד; פַּנָּס; לִפְנֵי דַף הַזִּכְרוֹנוֹת (אֶלֶּגִיָּה); רתמני גורלי (חֲתִימָה); אָבוֹת; רַשִּׁ"י; בְּבֵית מִדְרָשִׁי; שְׁפִּינוֹזָה; הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה; רֹבֶּרְט סְקוֹט; מַיְן־רִיד; הֶרְצְל; בִּתִּי; בְּנִי; דּוֹדִי; אִשְׁתִּי; אָחִי; אֶל...; [רוּחַ עָבַר עַל הַקָּמָה]; יֶלֶד מֵת; לֵיל נְדוּדִים; מִשִּׁירֵי זְמַנֵּנוּ; חֵלְכָּאִים; א בַּנִּקְרָה; ב הַמַּעְיָן; בְּעֶרֶב חֹרֶף; בְּלֵיל־חָג; שִׁירַת הַקּוֹנְדוֹר; בְּעוֹלַם הַדְּמָמָה; עַל שְׂפַת הַיָּם; מֶרְחַקִּים; בַּדֻּמִּיָּה; בַּלַּיְלָה; בַּמִּקְדָּשׁ; בְּכִי יֶלֶד בַּלֵּיל; כֻּלָּם מֵתוּ...; מָוֶת; בְּבֵית־עָלְמִין עַתִּיק; אַלְמָוֶת; מִסֵּפֶר הַמִּסְתּוֹרִין

רפאל אליעז

שירה: הַחַיָּט הַכָּחֹל; ליד קבר אבי; איחולי אב; שיח אב ובנו; רוֹעֶה־צַיָּד; תשורה לדרך; ילדות; צוואה; האש; אחותי כלה; צפור ואשה; קול במדבר; חבקוק; החי והמת; יש לי פת; זמר לאופה; זמר על חרב, סוס וחליל; לנשמת אחייני יצחק בן שושן, שנפל בטרם אראהו על אדמת המולדת; אם קמת לקדש את החירות; דמדום אחר ניתוח; מן השדירה למדבר; דף מיומן מלחמה; בלדה על שלושה חיילים; ראובן; האויב; הנער הגידם; סיפורו של חייל; רקויאם למשורר; אִגֶּרֶת לְכַרְמֶנְסִיטָה; רוֹפֵא הַנְּפָשׁוֹת בְּבֹקֶר אוֹר; שמשון; קִינַת הַתִּמְנִית; וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׁוֹרֵק וְשְׁמָהּ דְּלִילָה; קבצן וזונה – לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ; בלדה על איש וחדרו; בלדה על חפרפרת בארמון; בלדה על רעות־הגורל; בלדה על נמלה וחרגול; בלדה ירוקה; בלדה על השמח בחלקו; בלדה על הנער הטבוע; בלדה על האגדה; בלדה על סנדלר; בלדה על לב לבן; בלדה על עלמת תיאטרון הבובות; בלדה על חתונת היער; בלדה על כומר אדום; בלדה על פסיכיה והרועה; בלדה קטנה; הַשְּׁבֶדִי וְתַפּוּזֵי יָפוֹ; שִׁיר רַחֲמֵי הָאוֹר; דליה חומה וחכמת הקפה; הנחש על הגג; הקלפן שטבע בים; מות העכבר והיונה; שני חיילים במועדון לילה; טיול יונה לאשדוד; חזון יונה בין העיים; הזקן והפרחחית באור השקיעה; ח נ בְּיַאלִיק מאת סימצ'ו איסאקוב; ש טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; שִׂיחָה עִם הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; הַשָּׁעוֹן וְהַלֵּב מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל אִמִּי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֵצֶל הָרוֹפֵא מאת סימצ'ו איסאקוב; מִקְרֶה עָגוּם אוֹ דִּיאוֹגֶנֶס מָצָא אָדָם... מאת סימצ'ו איסאקוב; רוֹמַנְטִי מאת סימצ'ו איסאקוב; הַחַמָּנִית מאת סימצ'ו איסאקוב; בְּסוֹפִיָה מאת סימצ'ו איסאקוב; בֹּקֶר בְּעִיר יְרֻקָּה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִפְנֵי חַלּוֹן רַאֲוָה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִידִידַי הַצְּעִירִים מאת סימצ'ו איסאקוב; כְּפוֹר בָּאָבִיב מאת סימצ'ו איסאקוב; השיר על ארץ צין; שיר השודדים; שיר הדבש; שיר הזורע; פרח הפלאים; ממלכת הפרחים; זה נפלא; הנסיכה השבויה במגדל; שיר שלושת החתנים; זמר לירח הדבש; גולית, גאוותה של גת; המשל ברב פפישון, השטר והעכבר; חופשי בכלא; ברכה; איוב שמח; תפילה; הכניסה אסורה – למלאכים; מזמור לבית־לחם; גבוה ונמוך; אחר אהבתי אלייך; שיר הסוד; סיפור בדים; שיר החיילים; זרח הזקן כתרח; לגימה לגרגרת; מי פוחד; איש גיבור כארנב בן ארנבת; עין לא עצמתי; שיר הבלנים; השעמום; שעשועים; מחול רועים; סוסת פרעה; לחתן צרור המור; שיר בנות שונם; הן בידך היתה התרנגולת מאת אלמוני/ת; תבערה בכפר; הַשַּׁלְוָה הַבּוֹעֶרֶת; מַאֲפִיּוֹת בַּלַּיְלָה (קִינוֹת); לחיים אברביה; קינה למשורר; אם שכולה; ליל שמורים; שיר אשכבה; זעקת הבן; הלווית הקנאי; עצת הקבצן; שלוש מתנות; יפו בלילה; הזר ברחוב יפת; פרחחים; שיר ספנים מדומה; אביב בבית־עלמין עתיק; שרב על־פני הים; חורבת ארמון; פגישת מרקוריוס והמלכה שמירמית בכיכר השעון; שוק הפשפשים; בעקבות הגשם
מחזות: מדיאה אהובת האלים; מוֹת חַוָּה אִמֵּנוּ

יצחק קצנלסון

שירה: פְּתִיחָה; נְעִילָה; שִׁיר עָם; אֱלֵי קִיר; יְרִיבִים; שִׁיר הַמָּחוֹל לְבַת חֲסִידִים; מְשׁוֹרֵר; שַׁבָּת; קֻשִּׁיּוֹת; מִשִּׁירֵי הָאַהֲבָה לְרִצְפָּה בַת אַיָּה; לְנַעַר; מָחוֹל חָדָשׁ; בְּמָחוֹל חָדָשׁ; עֵזֶר; מִשִּׁירֵי אוֹבֵד; לְוָיָה; אֲנִי וָהִיא; מִמִּלְחֶמֶת הָאוֹר עִם הַחֹשֶׁךְ; גּוֹרָל; בְּרֹגֶז; צְלָלִים; עֵינַיִם; מִן הַמֵּצָר; בַּעַל־חוֹב; נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם; פְּחָדִים; אוֹרוֹת מַתְעִים; עֵינֵי פוֹנֶר; סוֹלְדַטֶּסְקָה; אֲהוּבִים; מִתּוֹךְ רוֹמָן; גַּלְמוּד; לְרוּחַ הַלָּיְלָה; צִפִּיָּה; מִתּוֹךְ הַמְתָּנָה; עָתִיד; נְשִׁיָּה; כּוֹכָב נָפָל; לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה; מַנְגִּינַת סְתָו; מַשָּׂא; שְׁבוּיִים; אַכְזָבָה; שַׁלֶּכֶת; רֵאשִׁית סָעַר; תַּפּוּחַ; עִם רֶדֶת הַלָּיְלָה; עַל דְאַבְּדִין; לֵיל שִׁמּוּרִים; אָבִי; טָהֳרָה
זכרונות ויומנים: פִּנְקַס וִיטֶל; לְחַנָּה רַעְיָתִי, לְבַת־אֵלֶם
מחזות: חַנִּיבַעַל

אפרים די־זהב

פרוזה: כִּבּוּד אָב; כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ...; הַנַּעֲלַיִם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה; שְׁלֹמֹה'לִי; הַנָּזִיר; בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים; תְּשׁוּבָה מַעֲבִירָה אֶת רוֹעַ הַגְּזֵירָה; גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל נִגּוּן; חֲזָנֵי יְרוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים; חֻרְבָּן הַסֻּכָּה; עַרְבֵי נַחַל; אֻשְׁפִּיז לְחַג הַסֻּכּוֹת; הַסֻּכָּה שֶׁבְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר; נִיגוּן חָדָשׁ לַהֲקָפוֹת; דָּנִי נַעֲשָׂה גָּדוֹל; נֵס חֲנֻכָּה; נֶשֶׁף חֲנֻכָּה אַחֲרוֹן בָּעִיר הָעַתִּיקָה; תַּפּוּחַ הַזָּהָב הַמְיֻתָּם; בְּלֵיל קְרִיאַת הַמְּגִלָּה; הֵם הִכִּירוּ אוֹתִי; מִשְׁלֹחַ הַמָּנוֹת שֶׁל גָּדִּי; לֵיל הַסֵּדֶר הַנּוֹרָא; הַ"סֵּדֶר" בַּנֵּכָר; לֵיל הַסֵּדֶר בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; פֵייגֶה־רָחֵל עוֹרֶכֶת סֵדֶר; הַנֵּדֶר שֶׁשֻּׁלַּם; אָנוּ נוֹסְעִים לְמֵירוֹן; יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת; בִּשְׂדוֹת בֵּית־לֶחֶם; לֵיל ט' בְּאָב לְיַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי; הַ"סְלִיחוֹת" שֶׁל ר' יִצְחָק; הָרַבִּי בָא עַל עָנְשׁוֹ; נִסִּים סוֹחֵר בְּבוּלִים; מַעֲשֵׂה יַלְדוּת; הַגַּנָּב; סִפּוּרָהּ הַנִּפְלָא שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה; הַנַּחֲלָה; תְּחִיַּת הַמֵּתִים; טִיּוּל סְבִיב חוֹמַת יְרוּשָׁלָיִם; בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; טִיּוּל מִירוּשָׁלַיִם לְהַרְטוֹב; מִגִּבּוֹרֵי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר; הַזַּמֶּרֶת הַקְּטַנָּה; בְּשִׁבְחָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם

משה בסוק

שירה: הקדמה – יהואש מאת יהואש; יוֹנִים וּנְחָשִׁים – טויבּן און שלאַנגען מאת יהואש; בֵּין דֶּשֶׁא וְכוֹכָב – צווישן גראָז און שטערן מאת יהואש; נֵר דּוֹעֵךְ – אַ ליכט וואָס צאַנקט מאת יהואש; יַאנְג סֶה־פוּ – יאַנג סע־פו מאת יהואש; זֶמֶר יָשָׁן – אַן אַלט ליד מאת יהואש; אֶל אִכָּר זָקֵן – צום אַלטן פּויער מאת יהואש; הקדמה – אברהם ליסין מאת אברהם ליסין; הָאשֶׁר דַּעַת עַל הָאשֶׁר לְוַתֵּר – דאָס גליק צו קענן אויך זיך אָפּזאָגן פון גליק מאת אברהם ליסין; אוֹרוֹת בְּרוֹדְוֵי – די פייערן פון בראָדוויי מאת אברהם ליסין; בַּמִּדְבָּר – אין וויסטעניש מאת אברהם ליסין; מִתַּחַת חַלּוֹנִי – אונטער מיינע פענצטער מאת אברהם ליסין; שַחֲרִית – אין דער פרי מאת אברהם ליסין; מִמַּעֲמַקִּים מאת אברהם ליסין; הקדמה – מרדכי גבירטיג מאת מרדכי גבירטיג; הַעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת – אונזער שטעטל ברענט מאת מרדכי גבירטיג; שָלוֹם לָךְ קְרַאקוֹב - בלייבּ געזוּנט מיר, קראָקע מאת מרדכי גבירטיג; הקדמה – מנחם בורישו מאת מנחם בורישו; דֶּרֶךְ בַּיַּעַר – אַ וועג אין וואַלד מאת מנחם בורישו; אַתָּה עוֹד צָעִיר – עס קלאָגט זיך די מאַמע מאת מנחם בורישו; לֹא בִּשְׁבִילִי אוֹתוֹת בִּקַּשְׁתִּי – ניט פאַר זיך געזוכט ביי דער השגחה מאת מנחם בורישו; הקדמה – זישו לאנדוי מאת זישה לנדוי; שִׁירָה מאת זישה לנדוי; אֶל הֶַצֶּ'יכַנוֹבִי מאת זישה לנדוי; יָצָא הַבֶּעשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ מאת זישה לנדוי; הקדמה – דוד הופשטיין מאת דוד הופשטיין ; תַּהֲלוּכָה מאת דוד הופשטיין ; שֵׁמוֹת מאת דוד הופשטיין ; יָגוֹן מאת דוד הופשטיין ; הקדמה – שמואל יעקב אימבר מאת שמואל יעקב אימבר; הַשָּׂדֶה לֹא יֹאמַר עוֹד דָּבָר לִי? מאת שמואל יעקב אימבר; נִתְעֵיתָ אֶל בֵּין מֶרְחַקִּים מאת שמואל יעקב אימבר; בְּהִגָּדַע הַיַּעַר מאת שמואל יעקב אימבר

אלישע פורת

שירה: הקדמה של ידידי המחבר; חֲוָיָה תָּנָ"כִית; הֶסְכֵּם יָשָׁן; אִיקוֹנִין סָדוּק; שָׁפוּט נִצְחִי; זִכָּרוֹן עָצֵל; חֵרְשׁוּת חֶלְקִית; הַבֵּן הָאוֹבֵד; עֲצִירַת פִּתְאֹם; צְבָת בִּצְבָת; אֲלִימוּת מִלּוּלִית; שִׁיבָה; הִלָּה; קְרִיאָה מֻקְדֶּמֶת; הַדִּינוֹזָאוּרִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן; פְּחָדִים; מַגְרְסוֹת הַחַיִּים; הַמְרָאָה; סִיּוּט; סוֹד מִקְצוֹעִי; רוֹעֶה מָסוּר; זִהוּי בָּטוּחַ; סְגֻלָּה בְּטוּחָה; בָּשָׂר פְּרָאִי; עָפָר וְאַהֲבָה; דְּחִיסָה: אַיִל צָעִיר; פְּרִישָׁה; דְּחִיסָה; שֻׁתָּף לְבִנְיָן; שִׁעוּר בְּגֵיאוֹלוֹגְיָה; גָּלוּת; זִכְרוֹן נְעוּרִים; עוֹרְקִים חַמִּים; עַלְעַל חֲמִישִׁי; עַל שְׂפַת הַיָּם; "צוֹפֶה נָאִיוִי"; נִיחוֹחַ הַוֶרְבֶּנָה; חֲדֵרָה בַּחֹרֶף; סְפִירָה חֲדָשָׁה; מַלְאָךְ שׁוֹמֵר; קַיִץ; הַתְמָרָה; מְשׁוֹרֵר נִרְדָּף; תִּקּוּן קָטָן; נְפִילָה; דְּקִירָה; בְּעָתָה; וְלִפְעָמִים; תַּכְרִיכֵי נְיָר

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שני קולות מפה אחד אצל אליהשווילי על גיאורגיה

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: ראשיתו של המאמר של נתן אליהשווילי “היהודים הגרוזים בגרוזיה ובארץ ישראל” נדמה כתיאור אותנטי, המבוסס על חוויות אישיות והתרשמויות כלליות, של חיים בגרוזיה של ראשית המאה. ככזה, רווחות בתיאור הכללות גסות, כגון: “היהודי הגרוזי, היה רחוק מנקמה ומרציחה, היה יותר שקט ונוח לבריות, עד כי היה שגור בפי המון עם הארץ: ‘שקט כיהודי’”. הכללות אלה מסתייעות בניסיונות פילוח לשם הכללה: אוכלוסיה כפרית לעומת עירונית, יהודים שמקרוב באו לעומת גרוזים ותיקים. חלק החוויות האישיות הוא ציורי ביותר, ואמינותו בעיני גבוהה:

ועוד היה מנהג מוזר ופראי אחד, שקראו לו “המלאך”. בערב סמוך למנחה, כשהתלמידים היו מתכוננים ללכת לבתיהם, אז המלמד סידר אותם בשורה וקורא לפניהם מלה במלה את הפסוק מברכת יעקב “המלאך הגואל”. מובן, שזה היה טוב אבל הסוף היה רע, רע מאד. בגמר ההקראה, כל תלמיד היה צריך לפשוט את ידו ברצונו הטוב והמלמד היה מצליף על כף ידו במקלו, עד שפני אחדים היו מתעוותים מרוב כאב. וכל זה “כדי שיירשם במוחו ולא יישכח ממנו, מה שלמד במשך היום”. בכלל, היה נחשב המקל לפדגוג מומחה ולעוזר מצוין ביותר בהצלחת הלימודים.

באמצע המאמר מתחיל אליהשווילי לסקור את התעוררות הציונות בגרוזיה, תהליך בו היה לו חלק. בשלב זה מסיר אליהשווילי את הכפפות, ותוך תיאור מהלך האירועים, בייחוד בשליטת הסובייטים, סוגר חשבון עם הזרמים הפוליטיים אליהם לא השתייך. הציפור, אשר ממעופה תוארה ההיסטוריה עד לאותו רגע, עטה על טרפה, וממשיכה לתאר את ההיסטוריה מתוך נקודת הראות של משתתף פעיל.

אלה הכריזו כל האמצעים לכשרים רק לרדוף, להשמיד ולהחריב את הציונות ואת הציונים עד חרמה, עד ששוחט אחד, יהודי אשכנזי, מחסידי ליבאוויץ בכותאיס,

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50249 יצירות מאת 2771 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21409 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!