היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
שמעון קושניר
לדף היוצר
שמעון קושניר (1895‏-1986)
סופר עברי ועסקן ציוני ביישוב.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. איש מארץ תל־חי (עיון)
  2. הרואה למרחוק (עיון)
יצירה בהפתעה

א

מתוך חצר האצילים רחבת הידים, שתפסה מקום על חוף הנהר הגבוה, הרחק

ממבואות העיירה אשר מסביב לשוק היהודים, היתה יוצאת לפעמים רק מרכבת-טיול

אחת. לעתים, לפנות ערב בקיץ, היו נפתחים שערי החצר הרחבים, שלישיה של

סוסים גבוהים ואמוצים היו טופפים ויוצאים, כשהם מושכים במרכבה מכוסה,

ששני קירותיה, מימין ומשמאל, עשויים זכוכית מתנוצצת כעין ראי; הסוסים היו

חוסמים לרגע את המסילה, הנמשכת לאורך הגדר, ומעבר המרכבה מזה ומזה היו

מתקבצים חבורות של טיילים יהודים, ברובם בחורים ועלמות, שזה שנים אחדות

קבעו להם למקום טיול את מסילת הדרך הארוכה, הנמשכת ליד הגדר הצהובה של

חצר האחוזה הזאת. בערבים השקטים אשר באוקראינה היו אלו מתהלכים כאן

בזריזות, הלוך ושוב במסילה הצרה, ורק לעתים רחוקות קרה הדבר כי אחד מהם,

מן הבחורים אשר ספרם בידם בשעת הטיול, היה מציץ דרך החרכים ומעיף את מבטו

על פני החצר הריקה הרחבה, במקום שבאמצע הככר, המעלה עשבים, היתה מעומדת

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רפאל אליעז

שירה: זמר על חרב, סוס וחליל; לנשמת אחייני יצחק בן שושן, שנפל בטרם אראהו על אדמת המולדת; אם קמת לקדש את החירות; דמדום אחר ניתוח; מן השדירה למדבר; דף מיומן מלחמה; בלדה על שלושה חיילים; ראובן; האויב; הנער הגידם; סיפורו של חייל; רקויאם למשורר; אִגֶּרֶת לְכַרְמֶנְסִיטָה; רוֹפֵא הַנְּפָשׁוֹת בְּבֹקֶר אוֹר; שמשון; קִינַת הַתִּמְנִית; וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׁוֹרֵק וְשְׁמָהּ דְּלִילָה; קבצן וזונה – לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ; בלדה על איש וחדרו; בלדה על חפרפרת בארמון; בלדה על רעות־הגורל; בלדה על נמלה וחרגול; בלדה ירוקה; בלדה על השמח בחלקו; בלדה על הנער הטבוע; בלדה על האגדה; בלדה על סנדלר; בלדה על לב לבן; בלדה על עלמת תיאטרון הבובות; בלדה על חתונת היער; בלדה על כומר אדום; בלדה על פסיכיה והרועה; בלדה קטנה; הַשְּׁבֶדִי וְתַפּוּזֵי יָפוֹ; שִׁיר רַחֲמֵי הָאוֹר; דליה חומה וחכמת הקפה; הנחש על הגג; הקלפן שטבע בים; מות העכבר והיונה; שני חיילים במועדון לילה; טיול יונה לאשדוד; חזון יונה בין העיים; הזקן והפרחחית באור השקיעה; ח נ בְּיַאלִיק מאת סימצ'ו איסאקוב; ש טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; שִׂיחָה עִם הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; הַשָּׁעוֹן וְהַלֵּב מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל אִמִּי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֵצֶל הָרוֹפֵא מאת סימצ'ו איסאקוב; מִקְרֶה עָגוּם אוֹ דִּיאוֹגֶנֶס מָצָא אָדָם... מאת סימצ'ו איסאקוב; רוֹמַנְטִי מאת סימצ'ו איסאקוב; הַחַמָּנִית מאת סימצ'ו איסאקוב; בְּסוֹפִיָה מאת סימצ'ו איסאקוב; בֹּקֶר בְּעִיר יְרֻקָּה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִפְנֵי חַלּוֹן רַאֲוָה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִידִידַי הַצְּעִירִים מאת סימצ'ו איסאקוב; כְּפוֹר בָּאָבִיב מאת סימצ'ו איסאקוב; השיר על ארץ צין; שיר השודדים; שיר הדבש; שיר הזורע; פרח הפלאים; ממלכת הפרחים; זה נפלא; הנסיכה השבויה במגדל; שיר שלושת החתנים; זמר לירח הדבש; גולית, גאוותה של גת; המשל ברב פפישון, השטר והעכבר; חופשי בכלא; ברכה; איוב שמח; תפילה; הכניסה אסורה – למלאכים; מזמור לבית־לחם; גבוה ונמוך; אחר אהבתי אלייך; שיר הסוד; סיפור בדים; שיר החיילים; זרח הזקן כתרח; לגימה לגרגרת; מי פוחד; איש גיבור כארנב בן ארנבת; עין לא עצמתי; שיר הבלנים; השעמום; שעשועים; מחול רועים; סוסת פרעה; לחתן צרור המור; שיר בנות שונם; הן בידך היתה התרנגולת מאת אלמוני/ת; תבערה בכפר; הַשַּׁלְוָה הַבּוֹעֶרֶת; מַאֲפִיּוֹת בַּלַּיְלָה (קִינוֹת); לחיים אברביה; קינה למשורר; אם שכולה; ליל שמורים; שיר אשכבה; זעקת הבן; הלווית הקנאי; עצת הקבצן; שלוש מתנות; יפו בלילה; הזר ברחוב יפת; פרחחים; שיר ספנים מדומה; אביב בבית־עלמין עתיק; שרב על־פני הים; חורבת ארמון; פגישת מרקוריוס והמלכה שמירמית בכיכר השעון; שוק הפשפשים; בעקבות הגשם; הכנופיה; קרב הנערים; רכילות קטנה; האלבני; סמטת המעדנים; הקטטה; שכנים טובים; העגלון מרקדו; בן החיט
מחזות: מדיאה אהובת האלים; מוֹת חַוָּה אִמֵּנוּ

מרדכי גולדנברג

שירה: [אֵלִי! אִם לֹא גְדוֹלָה מְנָת הַיֹּפִי]; [בֵּית־קְבָרוֹת עַתִּיק ]; [חוּגוֹת מִתְנַשְּׂאוֹת]; [יֵחַם לֵב הַשַּׁחַק פִּתְאֹם]; [בַּמֶּרְכָּבָה אֲנִי עוֹבֵר]; [חֹרְשָׁה יֶשׁ־לָהּ לָעֲרָבָה]; [בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה]; בְּאֵר; טַל; אִילָן; [בְּדִמְמַת הָעֲרָבָה]; [הַמַּסָּע עָבַר חִישׁ]; בָּעֲרָפֶל; בַּשְּׂדֵרָה; [אֵלִי! כְּשִׁבֹּלֶת]; הִמְנוֹן; חִבְּקַנִּי סָבָא...; פְּתִיחָה; [צוֹעֲנִי זָקֵן עֶדְרוֹ רוֹעֶה]; [צְמֵאָה, צְמֵאָה, הָעֲרָבָה]; [לִבִּי אֶל מֶרְחַקֵּי שָׂדוֹת]; עִם עָרֶב; צָהֳרָיִם; שְׁקִיעָה; רוֹעֶה; [מַרְבַדֵּי מֶשִׁי יָרֹק]; [מְכֻשַּׁף־דְּמָמָה עוֹמֵד עוֹלָם]; [כָּכָה נָעִים רַךְ הָעֶרֶב]; שִׂיחַ לְיַד הַדֶּרֶךְ; שְׁכִינָה; מִמַּעֲמַקִים; הקדמת המחבר לספר השירים: רשפים בערבה; בַּיַּעַר; הַשָּׂבָה וְהַנֶּכְדָּה (אִידִילִיָּה); בְּצָהֳרֵי קַיִץ; הָעוֹלָם מְחַכֶּה...; עִם שְׁעַת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת; הדממה בלילה; אָז; וַלְס; הַכֹּהֵן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; סִפְרֵי הַסָּבָא...; כִּי מָה הִיא הַשִּׁירָה?; וּמָה הוּא הַפִּרְסוּם?; בֵּית־הַמְּשֻׁגָּעִים; נְכָאִים; הָאֹשֶׁר; אז אשר ככרוב; עִם עֶרֶב־קָיִץ; בְּלֵיל־קָיִץ; מַלְכַּת־הַסְּתָו; עִם בּוֹא הַשַּׁבָּת; לֵיל הַשַּׁבָּת; הַנֵּרוֹת גּוֹסְסִים; עִם צֵאת הַשַּׁבָּת; כָּל־נִדְרֵי; הפנות שבחדרי; צְלִילֵי לָיְלָה; בַּמַּחֲשַׁכִּים; עֲצַבְתִּי; בַּנֶשֶׁף; יָגוֹן; כִּכְלוֹת...; לָאָדָם; בָּעֶרֶב; עַל עֶרֶשׂ דְּוָי; מֵ"חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת"; מפלצתי – חידלון; לְרָעָב שִׁיר; לא הסיר אל; בעד אשנב ילדות; עִם שְׁקִּיעַת הַחַמָּה; שֶׁלֶד; פַּנָּס; לִפְנֵי דַף הַזִּכְרוֹנוֹת (אֶלֶּגִיָּה); רתמני גורלי (חֲתִימָה); אָבוֹת; רַשִּׁ"י; בְּבֵית מִדְרָשִׁי; שְׁפִּינוֹזָה; הַגָּאוֹן מִוִּילְנָה; רֹבֶּרְט סְקוֹט; מַיְן־רִיד; הֶרְצְל; בִּתִּי; בְּנִי; דּוֹדִי; אִשְׁתִּי; אָחִי; אֶל...; [רוּחַ עָבַר עַל הַקָּמָה]; יֶלֶד מֵת; לֵיל נְדוּדִים; מִשִּׁירֵי זְמַנֵּנוּ; חֵלְכָּאִים; א בַּנִּקְרָה; ב הַמַּעְיָן; בְּעֶרֶב חֹרֶף; בְּלֵיל־חָג; שִׁירַת הַקּוֹנְדוֹר; בְּעוֹלַם הַדְּמָמָה; עַל שְׂפַת הַיָּם; מֶרְחַקִּים; בַּדֻּמִּיָּה; בַּלַּיְלָה; בַּמִּקְדָּשׁ; בְּכִי יֶלֶד בַּלֵּיל; כֻּלָּם מֵתוּ...; מָוֶת; בְּבֵית־עָלְמִין עַתִּיק; אַלְמָוֶת; מִסֵּפֶר הַמִּסְתּוֹרִין

אפרים די־זהב

פרוזה: כִּבּוּד אָב; כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ...; הַנַּעֲלַיִם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה; שְׁלֹמֹה'לִי; הַנָּזִיר; בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים; תְּשׁוּבָה מַעֲבִירָה אֶת רוֹעַ הַגְּזֵירָה; גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל נִגּוּן; חֲזָנֵי יְרוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים; חֻרְבָּן הַסֻּכָּה; עַרְבֵי נַחַל; אֻשְׁפִּיז לְחַג הַסֻּכּוֹת; הַסֻּכָּה שֶׁבְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר; נִיגוּן חָדָשׁ לַהֲקָפוֹת; דָּנִי נַעֲשָׂה גָּדוֹל; נֵס חֲנֻכָּה; נֶשֶׁף חֲנֻכָּה אַחֲרוֹן בָּעִיר הָעַתִּיקָה; תַּפּוּחַ הַזָּהָב הַמְיֻתָּם; בְּלֵיל קְרִיאַת הַמְּגִלָּה; הֵם הִכִּירוּ אוֹתִי; מִשְׁלֹחַ הַמָּנוֹת שֶׁל גָּדִּי; לֵיל הַסֵּדֶר הַנּוֹרָא; הַ"סֵּדֶר" בַּנֵּכָר; לֵיל הַסֵּדֶר בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; פֵייגֶה־רָחֵל עוֹרֶכֶת סֵדֶר; הַנֵּדֶר שֶׁשֻּׁלַּם; אָנוּ נוֹסְעִים לְמֵירוֹן; יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת; בִּשְׂדוֹת בֵּית־לֶחֶם; לֵיל ט' בְּאָב לְיַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי; הַ"סְלִיחוֹת" שֶׁל ר' יִצְחָק; הָרַבִּי בָא עַל עָנְשׁוֹ; נִסִּים סוֹחֵר בְּבוּלִים; מַעֲשֵׂה יַלְדוּת; הַגַּנָּב; סִפּוּרָהּ הַנִּפְלָא שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה; הַנַּחֲלָה; תְּחִיַּת הַמֵּתִים; טִיּוּל סְבִיב חוֹמַת יְרוּשָׁלָיִם; בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; טִיּוּל מִירוּשָׁלַיִם לְהַרְטוֹב; מִגִּבּוֹרֵי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר; הַזַּמֶּרֶת הַקְּטַנָּה; בְּשִׁבְחָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם

משה בסוק

שירה: הקדמה – יהואש מאת יהואש; יוֹנִים וּנְחָשִׁים – טויבּן און שלאַנגען מאת יהואש; בֵּין דֶּשֶׁא וְכוֹכָב – צווישן גראָז און שטערן מאת יהואש; נֵר דּוֹעֵךְ – אַ ליכט וואָס צאַנקט מאת יהואש; יַאנְג סֶה־פוּ – יאַנג סע־פו מאת יהואש; זֶמֶר יָשָׁן – אַן אַלט ליד מאת יהואש; אֶל אִכָּר זָקֵן – צום אַלטן פּויער מאת יהואש; הקדמה – אברהם ליסין מאת אברהם ליסין; הָאשֶׁר דַּעַת עַל הָאשֶׁר לְוַתֵּר – דאָס גליק צו קענן אויך זיך אָפּזאָגן פון גליק מאת אברהם ליסין; אוֹרוֹת בְּרוֹדְוֵי – די פייערן פון בראָדוויי מאת אברהם ליסין; בַּמִּדְבָּר – אין וויסטעניש מאת אברהם ליסין; מִתַּחַת חַלּוֹנִי – אונטער מיינע פענצטער מאת אברהם ליסין; שַחֲרִית – אין דער פרי מאת אברהם ליסין; מִמַּעֲמַקִּים מאת אברהם ליסין; הקדמה – מרדכי גבירטיג מאת מרדכי גבירטיג; הַעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת – אונזער שטעטל ברענט מאת מרדכי גבירטיג; שָלוֹם לָךְ קְרַאקוֹב - בלייבּ געזוּנט מיר, קראָקע מאת מרדכי גבירטיג; הקדמה – מנחם בורישו מאת מנחם בורישו; דֶּרֶךְ בַּיַּעַר – אַ וועג אין וואַלד מאת מנחם בורישו; אַתָּה עוֹד צָעִיר – עס קלאָגט זיך די מאַמע מאת מנחם בורישו; לֹא בִּשְׁבִילִי אוֹתוֹת בִּקַּשְׁתִּי – ניט פאַר זיך געזוכט ביי דער השגחה מאת מנחם בורישו; הקדמה – זישו לאנדוי מאת זישה לנדוי; שִׁירָה מאת זישה לנדוי; אֶל הֶַצֶּ'יכַנוֹבִי מאת זישה לנדוי; יָצָא הַבֶּעשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ מאת זישה לנדוי; הקדמה – דוד הופשטיין מאת דוד הופשטיין ; תַּהֲלוּכָה מאת דוד הופשטיין ; שֵׁמוֹת מאת דוד הופשטיין ; יָגוֹן מאת דוד הופשטיין ; הקדמה – שמואל יעקב אימבר מאת שמואל יעקב אימבר; הַשָּׂדֶה לֹא יֹאמַר עוֹד דָּבָר לִי? מאת שמואל יעקב אימבר; נִתְעֵיתָ אֶל בֵּין מֶרְחַקִּים מאת שמואל יעקב אימבר; בְּהִגָּדַע הַיַּעַר מאת שמואל יעקב אימבר

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50263 יצירות מאת 2771 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21409 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!