היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יוסף בן ישראל
לדף היוצר
יוסף בן ישראל (המאה ה־16‏-)
משורר ופייטן יהודי־תימני בן המאה ה־16

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. אשאל אלהי יגאלה שבויים (שירה)
  2. ישקף אלהים (שירה)
יצירה בהפתעה

כאשר הלשינו על משה בן־עמרם לפני פרעה, כי הרג את

הַמִּצְרִי, ברח משה המדברה; ועם אויביו, אשר הלשינו עליו, עשה פרעה

טובות, וישם את אחד מהם ל“שר האוצרות”, ואת השני ל“שר המשקים”, ואת יתר

המלשינים שם לנציבים בארץ ופקידים על החיל.

ולא ארכו הימים, וַיִּוָּדַע הדבר, כי הֵרִיק שר האוצרות את אוצרות המדינה1 ויברח, ושר המשקים שָׂם

רַעַל בכוס פרעה, ויתר הפקידים והנציבים – אויבי משה – גִלּוּ סודות הארץ

למלך מדין; וגם הַבְטֵחַ הבטיחוהו, כי אם יבא להלחם במצרים, ימסרו את

הארץ בידו.

ויקצף פרעה מאד, ויצו להסיר את ראשי הבוגדים מעליהם ולכתב את עֲוֹנָם בדמם על שערי מצרים.

אך הבוגדים ברחו בעוד מועד הַמִּדְבָּרָה.


  1. 3  ↩

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יערה בן־דוד

שירה: [אֲנִי עוֹקֶפֶת אֶת כְּאֵב הַמַּכָּה]; אישור מחדש; זמן / Panta Rei; קיימת; זמן אחֵר; שיר; נ.ב; מחסנית דיו; משקעים; פּרֶלוּדים; אני; פושטת צורה; מוטב כאן; בלי כרטיס ביקור; שיר תולעת; קל וחומר; סליחה שדיברתי בה; שַׁי; גב אל הקיר; שלושה שירי מקום; תופעות לוואי; ביקור פתאומי בחלום; שירים אחריה; [בֵּין הַקִּירוֹת הַפְּנִימִיִּים]; דאגה; קתרזיס; קולאז'; קילופים; המקום הריק; חדר אחר; [אֶת כְּתַב יָדָהּ שֶׁל אִמִּי]; אחד־אחד לקופסת העץ; בטרם; תמונה מסרט אילם; רגלי מבשֵׂר; נראֶה, בלתי נראֶה; הצטלבות חדה; התמעטות; ואני שומעת אותה צוחקת בְּקִרְבָּה; בְּלוּז להוד מלכותה; מה שהצלתי מזכרונה; נשמת פרפר בשעווה; אפשרות אחרונה; הסתלקות; התכרבלות; [מֵהַבְטָחָה עַל סַף מָוֶת]; קָצֶה; לפני רדת המסך; בלילות; תמונה וקול בזמן אמת; שם, באותה נקודה; מוקדם, מאוחר; מָלַךְ לבדו; אבן הפוכה; חצו את האל־חזור; ואחָיו קינאו בו; נגיעות; קורבן אָשָׁם; ארבעה שירים: נשארה, עזבה, החליפה; זינגר – קולאז'; הומאז' לדודתי הממתינה לטלפון מניסים; ארבעה שירים מתוקף הנסיבות; [גַּעֲגוּעִים כְּמוֹ יַבָּלוֹת]; על אוכף הזמן; [אוּלַי תַּחְנֹט אוֹתִי כָּךְ]; Bel Canto; פֶרְמָטָה; גרוויטציה / זמן אמצע; במלוא צהריה; שריר וקיים; זהות אחרת; שיר אושר; דביק; כאילו לא היה צַלף הזמן בחושך אורב; מטמורפוזה; בידיעה שאי אפשר; שיר צונאמי; דלת מסתובבת; מי; שיר אֶלסוף; חריקה טקטונית; שקע ברומטרי; מיצג; הצִידה; קשב עמוק; איש ירח – אקסיומה; פעמיים קפה; משירי אזמרלדה

א. ש. טל

מאמרים ומסות: אוהב הבריות

ד. כהן

מאמרים ומסות: המשמש בקודש

יהודה ארז

מאמרים ומסות: דרך חיים

עזה צבי

מאמרים ומסות: והנה חלום

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מה?! להפוך את כולנו למשוררים אתה אומר?

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת ר' גלי: במאמרו “מצוות הלשון”, שעלה למאגר הפרויקט החודש, פונה אברהם רגלסון אל חבר הקיבוץ החרוץ, רב העמל, מפריח השממה, ומבקש ממנו בכל לשון של בקשה שגם את שממת הלשון יפריח; שישבח את השפה שלו, כמו שהוא משבח את אדמת השדה שלו, כדי שתהיה זו פוריה ומניבה; שיטפח את הלשון לא פחות משמטפח הוא כרם או מטע שיניבו פירות יפים שיזינו דורות על גבי דורות אחריו:

“זה הקניין הלאומי הכביר, שאתה ודורך אחראים להחייאתו ולשילוּח יונקותיו באדמת-המולדת …!”

ומיוֹנקות ליניקה: רגלסון אף משווה את הלשון העברית לחלב-אם, ובכך מעמיק את דימוי הלשון כמזון הבסיסי וחיוני ביותר עבורנו. והאם המניבה את החלב המזין היא הספרות העברית על כל מקורותיה:

“מהיכן תינק את לשונך? בראש ובראשונה, ממקורותינו הקדומים: מקרא, משנה, מדרש ופיוט. פרקים נבחרים מן המקרא (ירמיה ל"א, נבואת-השלום של ישעיה, חזון-העצמות של יחזקאל, תיאור נפלאות-הטבע שבאיוב, שיר-השירים, תיאור-הזיקנה שבקוהלת, שירת-האזינו והשירה על הים, וכל המוצא חן בעיניך ביותר). ומן האגדה… ומשירת-ספרד (“ציון הלא תשאלי”…) – יפה שתדע אותם בעל-פה ממש.”

זו רשימה חלקית בלבד של נכסי-המסורת שרגלסון מציג לא רק כמחצבה ממנה חוצבים גדולי-הספרות, אלא אף מועיד אותה לבן-הקיבוץ לחצוב ממנה. ובחוצבו ממנה, חבר הקיבוץ הפשוט הופך לא רק ראוי יותר “לעמוד על הגיגם וניבם של … מיכ”ל, מאפו, יל“ג, מנדלי, פרישמן, ביאליק, ברדיצ’בסקי, שלום-עליכם העברי (ברקוביץ), וחבריהם” – אלא אף משתתף עמם בתרומתם “לתהליך תחיית הלשון העברית – הליכתה מן הספר העתיק אל הספר החדש, ומשניהם אל שוק-החיים.”

ואם נדמה שדי לנו בעברית הדלילה אשר בפינו כי ענייני היומיום אינם מנחיצים שפה עשירה, ולמקרה

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58463 יצירות מאת 3783 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!