היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
ענן בר מרינוס הכהן
לדף היוצר
ענן בר מרינוס הכהן (המחצית השנייה של המאה ה־11‏-)
פייטן מספּוֹנְטוֹ באיטליה הדרומית, חי במחצית השניה של המאה ה־11
יצירה בהפתעה

(אהובתו של ביאליק בשלושת חדשי שהייתו בלונדון בשנות

העשרים)

גם אותה פגשתי, את המורה הסטודנטית בחוג לחינוך באינסטיטות לחינוך בלונדון.

זכיתי בלימודי חינם שם כי התחלפתי עם אחד הסטודנטים שלהם. הוא שמע הרצאות

בקולג' שלי (קינג’ס קולג' סטראֶנד) ואני שמעתי בתמורה הרצאות באינסטיטות

לחינוך שלו.

באתי להרצאה בהוראה בתקשורת. בעיקר ברדיו. ראיתי סטודנטית מבוגרת. בעיני בת

שמונה-עשרה נראתה הסטודנטית שלמעלה משלושים כזקנה בלה. היה לה כובע בעל

תתורת גדולה, שוליים רחבים מאד, שחורים, באולם הרצאות חשוך. ישבה בשורה

הראשונה כך שראיתיה מגבה. עורף דק וצנום. שער שחור. עור מצהיב קמעה באור

החשמל המודלק ביום סגריר.

הוצאתי עתון עברי “הארץ” שקבלתי מהורי בארץ. היתה עוד שהות להרצאה. מיד

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

זכרונות ויומנים: מהתם להכא [מפה לשם] פתיחה; "בית אבותי"; "בבית המדרש"; נשים צדקניות; חיבת ציון; "ראשית צעדי בדרך לעליה"; ראש פינה; יסוד המעלה – ראשית; קורות הקדחת בחולה; ביקור הברון בראש פינה; יסוד המעלה – התבססות; לקראת פרדה; הילולה דרבי שמעון במירון – ל"ג בעומר תרמ"ח; "חזרה ליהודה" – מראש פינה לראשון לציון; ראשון לציון – רשמים ראשונים; הפקידות ומלאכתה – בלוך ושלטונו בראשון לציון; הפקידות ומלאכתה – מחדל קניית האדמות; העבודה בראשון לציון; באר טוביה; חיי החברה במושבות יהודה; ואדי אל חנין; פתח תקוה; שידוך; המסע לרוסיה; שוב בשערי הארץ; קן צעיר; הפקידות ומלאכתה – על נוהל העבודה במושבות; זמורות גפנים מיסוד המעלה – "אלף לילה ולילה"; על כן נקרא שמה רחובות; עלייה לרגל לירושלים; הפקידות ומלאכתה – עבודה פורייה ובזבוז; האפוטרופסות ובנותיה – דיכוי ושחיתות; טרגדיה ראשונה במשפחה; פורים ברחובות; חינוך עברי ביפו; "אורות וצללים" – הגל השני של העלייה הראשונה; בלוך והצרפתייה – חלק א; "תור הזהב"; קשיי משפחה צעירה; מפקיד לאיכר חופשי; מכת פקידים; בלוך והצרפתייה – חלק ב; האפוטרופסות והמשפחה המורחבת; שני טיולים לגליל; התפתחות ענף הגפן ומחדל שיווק היין; "שפתנו כובשת מעמד"; השחיתות יוצאת לאור; מעבר המושבות לניהול יק"א; לַעֲקוֹר נָטוּעַ; אוגנדה; נצחון העברית; אגודת הכורמים; "דם"; "מכת ארבה"; גזרות על היישוב; נסיגת הטורקים בדרום הארץ; ניל"י; מלחמה במושבות יהודה; פיצול הארץ; השלמת הכיבוש הבריטי; אחרית דבר (תרפ"ז)
מאמרים ומסות: נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד; לתולדות התפתחות הגפן בישובנו החדש; שאלות ותשובות על־אודות הגפן; שאלות ותשובות לגִדול השקדים; מסיקת הזיתים, כִּבושם, ואופן עצירת השמן; החזזיות על העצים; על הקרציות ומזיקים אחרים

חנוך ברטוב

פרוזה: מעל פסגת הר הצופים; הגניבה הספרותית הגדולה; פה, על הר זה; אמת מארץ־ישראל, 1990; עצמנו ובשרנו; ביאליק, אבי ואמי; אין נס־חרוב; לשבת ולכתוב קצת
מאמרים ומסות: תמונות מפלנטה אחרת; הכלות והכלים של יוסל ברגנר; ילדי המלח; בין אשם לאמונה; האוניברסיטאות של "הזקן"; ההיסטוריה כעניין אישי; סוד מסודות ההווייה ההיסטורית; געגועים על פיכמן; בין טיפות־מים לשירים וסיפורים; "לכו הביתה וקחו אתכם את הזז!"; גלות וקצפת; אכן, גלות הגועל; הוויית קוצים; אחרון הראשונים; "הגאווה להיות יוצרי העברית המהלכת"; יומה של ההיסטוריה; שלושה נרות; סהר אחד עשה שנינו; תנים וחרב וכינור; "אנחנו חרישים נלכה"; קול מתוק מעז; עם הלל – עד יריחו; זה לא היה בעיתון; מישהו פה צריך לבקש סליחה; היכן אתה היום?; שלושת גלגולי הרופא מחארבין; החיים, הגורל, הספרות; החיים, הגורל ובוריס ולאסטארו; איסאק אמנואילוביץ והמחסום הבלתי־עביר; טיול ישראלי בגולאג; מעגל נסגר ונפתח; מי "השילוח" ההולכים אל היאור; ג'ורג' סטיינר וחילול השתיקה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על השירה והנצח

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

במאמרו בדפי הספרות של ידיעות אחרונות מתאריך 3 באפריל 2009, כותב אלי הירש כך:

מה זה משורר? מי שפיענח את סוד השירה. ומה הסוד הזה? קשה לומר, זה סוד, אבל הוא קשור לכך ששירה היא טכנולוגיית הזיכרון המוצלחת ביותר שהגה המין האנושי.

ואכן, כבר באיליאדה של הומרוס, שחוברה לפני למעלה מ-2,500 שנה, מראה לנו המשורר את מודעותו לקשר שבין שירה ובין העתיד: הלנה היפה, השוכנת בארמון בטרויה בעוד היוונים, ובראשם בעלה הנבגד מנלאוס ואחיו אגממנון, נלחמים על השבתהּ ליוון לאחר שנחטפה-מרצונה על-ידי הנסיך הטרויאני הפוחז פאריס, פוגשת את הנסיך הקטור השב משדה הקרב כדי להיפרד מאשתו ומבנו התינוק; בשלב זה, הלנה כבר ניחמת בה על שברחה עם פאריס (שנקרא גם אלכסנדרוס), שהתברר כפחדן וטווס ריקני, ובמרירות היא אומרת להקטור:

אָנָּא, הוֹי גִּיסִי, הִכָּנֵס וְשֶׁב-לְךָ פֹּה עַל-הַכִּסֵּא, יַעַן אֵין אִישׁ, אֲשֶׁר לִבּוֹ מָלֵא דְאָגָה כָמוֹךָ
בְּעֶטְיִי שֶׁלִּי, בַּת-אִי-בֹשֶׁת, וּבַעֲוֹן אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס, אַךְ בִּגְלָלֵנוּ, כִּי גְזֵרַת בֶּן-קְרוֹנוֹס הָרָעָה – וְנִהְיֶה לְשִׁירָה בְּפִי הַזַּמָּרִים, הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ בֶעָתִיד".

(איליאדה, שיר ששי, שורות 355–358, הומרוס, תרגם שאול טשרניחובסקי, עם עובד, 1991)

ודק מן הדק השילוב שעושה המשורר, בין תפיסת הגורל המוכתב מלמעלה (פאטאליזם) של הלנה, לבין הצורך הפסיכולוגי הטבעי להרחיק את האשמה מעצמה. אולם אם נקשיב רק למלותיה של הלנה ולא לרחשי לבה, הרי היא טוענת שזאוס (הוא בן-קרונוס) גזר עליה לבגוד בבעלה ולברוח עם פאריס לטרויה, כדי שתתחולל המלחמה הנוראה הזו, כדי לספק חומר לשירי-עלילה (אפוסים) למשוררי העתיד. זו תפיסה טראגית, מצמררת. כך או כך,

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58690 יצירות מאת 3828 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!