היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יוסף עזריהו
לדף היוצר
יוסף עזריהו (1873‏-1945)
מורה ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב. ערך עם אחרים תוכנית לימודים שיטתית ששימשה את כלל בתי הספר היסודיים בארץ ישראל, ועל בסיסה נבנתה תוכנית הלימודים הרשמית לבתי ספר עממיים; מנהל בית הספר הריאלי בחיפה

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. החינוך העברי בארץ ישראל (עיון)
  2. היצירה החופשית בחיבור (מאמרים ומסות)
יצירה בהפתעה

הִנֵּה הַהִיא שֶׁנִּמְצְאָה מִצְטָרֶפֶת לִמְתֵי מְעַט

בְּמַסָּע שַׁרְעַפִּים שֶׁהִתְחִיל הַרְחֵק

בִּשְׂדֵה פְּעֻלָּה מְצֻלְהָב אֶחָד

שֶׁהָיָה קָרוּא כִּצְרִיחַ

וְנִחַם כְּעָנָף.


מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

זכרונות ויומנים: מהתם להכא [מפה לשם] פתיחה; "בית אבותי"; "בבית המדרש"; נשים צדקניות; חיבת ציון; "ראשית צעדי בדרך לעליה"; ראש פינה; יסוד המעלה – ראשית; קורות הקדחת בחולה; ביקור הברון בראש פינה; יסוד המעלה – התבססות; לקראת פרדה; הילולה דרבי שמעון במירון – ל"ג בעומר תרמ"ח; "חזרה ליהודה" – מראש פינה לראשון לציון; ראשון לציון – רשמים ראשונים; הפקידות ומלאכתה – בלוך ושלטונו בראשון לציון; הפקידות ומלאכתה – מחדל קניית האדמות; העבודה בראשון לציון; באר טוביה; חיי החברה במושבות יהודה; ואדי אל חנין; פתח תקוה; שידוך; המסע לרוסיה; שוב בשערי הארץ; קן צעיר; הפקידות ומלאכתה – על נוהל העבודה במושבות; זמורות גפנים מיסוד המעלה – "אלף לילה ולילה"; על כן נקרא שמה רחובות; עלייה לרגל לירושלים; הפקידות ומלאכתה – עבודה פורייה ובזבוז; האפוטרופסות ובנותיה – דיכוי ושחיתות; טרגדיה ראשונה במשפחה; פורים ברחובות; חינוך עברי ביפו; "אורות וצללים" – הגל השני של העלייה הראשונה; בלוך והצרפתייה – חלק א; "תור הזהב"; קשיי משפחה צעירה; מפקיד לאיכר חופשי; מכת פקידים; בלוך והצרפתייה – חלק ב; האפוטרופסות והמשפחה המורחבת; שני טיולים לגליל; התפתחות ענף הגפן ומחדל שיווק היין; "שפתנו כובשת מעמד"; השחיתות יוצאת לאור; מעבר המושבות לניהול יק"א; לַעֲקוֹר נָטוּעַ; אוגנדה; נצחון העברית; אגודת הכורמים; "דם"; "מכת ארבה"; גזרות על היישוב; נסיגת הטורקים בדרום הארץ; ניל"י; מלחמה במושבות יהודה; פיצול הארץ; השלמת הכיבוש הבריטי; אחרית דבר (תרפ"ז)
מאמרים ומסות: נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד; לתולדות התפתחות הגפן בישובנו החדש; שאלות ותשובות על־אודות הגפן; שאלות ותשובות לגִדול השקדים; מסיקת הזיתים, כִּבושם, ואופן עצירת השמן; החזזיות על העצים; על הקרציות ומזיקים אחרים

חנוך ברטוב

פרוזה: מעל פסגת הר הצופים; הגניבה הספרותית הגדולה; פה, על הר זה; אמת מארץ־ישראל, 1990; עצמנו ובשרנו; ביאליק, אבי ואמי; אין נס־חרוב; לשבת ולכתוב קצת
מאמרים ומסות: תמונות מפלנטה אחרת; הכלות והכלים של יוסל ברגנר; ילדי המלח; בין אשם לאמונה; האוניברסיטאות של "הזקן"; ההיסטוריה כעניין אישי; סוד מסודות ההווייה ההיסטורית; געגועים על פיכמן; בין טיפות־מים לשירים וסיפורים; "לכו הביתה וקחו אתכם את הזז!"; גלות וקצפת; אכן, גלות הגועל; הוויית קוצים; אחרון הראשונים; "הגאווה להיות יוצרי העברית המהלכת"; יומה של ההיסטוריה; שלושה נרות; סהר אחד עשה שנינו; תנים וחרב וכינור; "אנחנו חרישים נלכה"; קול מתוק מעז; עם הלל – עד יריחו; זה לא היה בעיתון; מישהו פה צריך לבקש סליחה; היכן אתה היום?; שלושת גלגולי הרופא מחארבין; החיים, הגורל, הספרות; החיים, הגורל ובוריס ולאסטארו; איסאק אמנואילוביץ והמחסום הבלתי־עביר; טיול ישראלי בגולאג; מעגל נסגר ונפתח; מי "השילוח" ההולכים אל היאור; ג'ורג' סטיינר וחילול השתיקה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אהרונוביץ' על "הערכים שלנו"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה

יוסף אהרונוביץ כותב במסגרת דבריו בנושא “לתפקידה של חברת העובדים”, שם הוא מתחבט בדילמת הדרך בה יעבדו את קרקע הציבור: “להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו, זה אומר, איפוא – להסתלק מהם.”

אני מסופקת אם הוא ראה משפט זה כאוקסימורון. כשהוא אומר “הערכים שלנו”, הוא לא מתכוון לערכים שלנו, של העם היהודי, אלא שלנו, בעלי החזון. המשפט אינו אוקסימורון מכיוון שהוא חדור אליטיסטיות. התפיסה הנובעת ממנו היא כי העם – עמך, אספסוף – אנשים חלשים שנוטים לקפיטליזם, מובל בידי בעלי חזון ציונים סוציאליסטיים אידדיאליסטיים, שרק תפיסתם נכונה, ועליהם מוטל להכריח את העם לפעול ולחיות לפי תפיסה זו, גם במחיר האינטרסים הכלכליים של הפרטים בעם. ההתלבטות היא רק באשר לשיטה – נדר או חוזה?

אני מוצאת את גישת האוקסימורון בריאה יותר. אם לעם יש ערכים אמיתיים, שהם מערכי היסוד שלו, ואנו העם, הרי שלתת לעם לשמור על ערכיו זה כמו לתת לפרה לשמור על החלב – השמירה הטובה ביותר.

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58689 יצירות מאת 3820 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!