היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
שמואל ישראל מולדר
לדף היוצר
סופר, מחנך ומתרגם יהודי-הולנדי

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. ברוריא, בת רב חנינא בן תרדיון (שירה)
יצירה בהפתעה

גֵּחֲזִי הָיָה אוֹהֵב בֶּצַע וְצַר עֵינָיִם

לְרֵעֵהוּ לֹא עָשָׂה טוֹבָה בְּלִי מַתְּנַת יָדָיִם

וְחַי אָנִי כִּי גָוַע עוֹד הַפַּעַם וַיֵּאָסֶף

לוּ רָאָה קוֹרְאֵי מַצַּבְתּוֹ – חִנָּם אֵין כָּסֶף!

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יצחק קצנלסון

שירה: פְּתִיחָה; נְעִילָה; שִׁיר עָם; אֱלֵי קִיר; יְרִיבִים; שִׁיר הַמָּחוֹל לְבַת חֲסִידִים; מְשׁוֹרֵר; שַׁבָּת; קֻשִּׁיּוֹת; מִשִּׁירֵי הָאַהֲבָה לְרִצְפָּה בַת אַיָּה; לְנַעַר; מָחוֹל חָדָשׁ; בְּמָחוֹל חָדָשׁ; עֵזֶר; מִשִּׁירֵי אוֹבֵד; לְוָיָה; אֲנִי וָהִיא; מִמִּלְחֶמֶת הָאוֹר עִם הַחֹשֶׁךְ; גּוֹרָל; בְּרֹגֶז; צְלָלִים; עֵינַיִם; מִן הַמֵּצָר; בַּעַל־חוֹב; נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם; פְּחָדִים; אוֹרוֹת מַתְעִים; עֵינֵי פוֹנֶר; סוֹלְדַטֶּסְקָה; אֲהוּבִים; מִתּוֹךְ רוֹמָן; גַּלְמוּד; לְרוּחַ הַלָּיְלָה; צִפִּיָּה; מִתּוֹךְ הַמְתָּנָה; עָתִיד; נְשִׁיָּה; כּוֹכָב נָפָל; לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה; מַנְגִּינַת סְתָו; מַשָּׂא; שְׁבוּיִים; אַכְזָבָה; שַׁלֶּכֶת; רֵאשִׁית סָעַר; תַּפּוּחַ; עִם רֶדֶת הַלָּיְלָה; עַל דְאַבְּדִין; לֵיל שִׁמּוּרִים; אָבִי; טָהֳרָה
זכרונות ויומנים: פִּנְקַס וִיטֶל; לְחַנָּה רַעְיָתִי, לְבַת־אֵלֶם
מחזות: חַנִּיבַעַל

רפאל אליעז

שירה: המלך ציווה להביא מאת אלמוני/ת; מר בול עץ בן עץ הדלעת מאת אלמוני/ת; מיטתה של הכלה מאת אלמוני/ת; אופליה מאת ארתור רמבו; דג מלוח מאת שרל קרו; שיר כושים בקובה/ פדריקו גרסיה לורקה מאת פדריקו גרסיה לורקה; לונה ונוף החרקים/ פדריקו גרסיה לורקה מאת פדריקו גרסיה לורקה; בלדה על השוורים/ פדריקו גרסיה לורקה מאת פדריקו גרסיה לורקה; הַחַיָּט הַכָּחֹל; ליד קבר אבי; איחולי אב; שיח אב ובנו; רוֹעֶה־צַיָּד; תשורה לדרך; ילדות; צוואה; האש; אחותי כלה; צפור ואשה; קול במדבר; חבקוק; החי והמת; יש לי פת; זמר לאופה; זמר על חרב, סוס וחליל; לנשמת אחייני יצחק בן שושן, שנפל בטרם אראהו על אדמת המולדת; אם קמת לקדש את החירות; דמדום אחר ניתוח; מן השדירה למדבר; דף מיומן מלחמה; בלדה על שלושה חיילים; ראובן; האויב; הנער הגידם; סיפורו של חייל; רקויאם למשורר; אִגֶּרֶת לְכַרְמֶנְסִיטָה; רוֹפֵא הַנְּפָשׁוֹת בְּבֹקֶר אוֹר; שמשון; קִינַת הַתִּמְנִית; וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שׁוֹרֵק וְשְׁמָהּ דְּלִילָה; קבצן וזונה – לְחוֹף יַמָּהּ שֶׁל יָפוֹ; בלדה על איש וחדרו; בלדה על חפרפרת בארמון; בלדה על רעות־הגורל; בלדה על נמלה וחרגול; בלדה ירוקה; בלדה על השמח בחלקו; בלדה על הנער הטבוע; בלדה על האגדה; בלדה על סנדלר; בלדה על לב לבן; בלדה על עלמת תיאטרון הבובות; בלדה על חתונת היער; בלדה על כומר אדום; בלדה על פסיכיה והרועה; בלדה קטנה; הַשְּׁבֶדִי וְתַפּוּזֵי יָפוֹ; שִׁיר רַחֲמֵי הָאוֹר; דליה חומה וחכמת הקפה; הנחש על הגג; הקלפן שטבע בים; מות העכבר והיונה; שני חיילים במועדון לילה; טיול יונה לאשדוד; חזון יונה בין העיים; הזקן והפרחחית באור השקיעה; ח נ בְּיַאלִיק מאת סימצ'ו איסאקוב; ש טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; שִׂיחָה עִם הַיְנְרִיךְ הַיְנֶה מאת סימצ'ו איסאקוב; הַשָּׁעוֹן וְהַלֵּב מאת סימצ'ו איסאקוב; אֶל אִמִּי מאת סימצ'ו איסאקוב; אֵצֶל הָרוֹפֵא מאת סימצ'ו איסאקוב; מִקְרֶה עָגוּם אוֹ דִּיאוֹגֶנֶס מָצָא אָדָם... מאת סימצ'ו איסאקוב; רוֹמַנְטִי מאת סימצ'ו איסאקוב; הַחַמָּנִית מאת סימצ'ו איסאקוב; בְּסוֹפִיָה מאת סימצ'ו איסאקוב; בֹּקֶר בְּעִיר יְרֻקָּה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִפְנֵי חַלּוֹן רַאֲוָה מאת סימצ'ו איסאקוב; לִידִידַי הַצְּעִירִים מאת סימצ'ו איסאקוב; כְּפוֹר בָּאָבִיב מאת סימצ'ו איסאקוב; השיר על ארץ צין; שיר השודדים; שיר הדבש; שיר הזורע; פרח הפלאים; ממלכת הפרחים; זה נפלא; הנסיכה השבויה במגדל; שיר שלושת החתנים; זמר לירח הדבש; גולית, גאוותה של גת; המשל ברב פפישון, השטר והעכבר; חופשי בכלא; ברכה; איוב שמח; תפילה; הכניסה אסורה – למלאכים; מזמור לבית־לחם; גבוה ונמוך; אחר אהבתי אלייך; שיר הסוד; סיפור בדים; שיר החיילים; זרח הזקן כתרח; לגימה לגרגרת; מי פוחד; איש גיבור כארנב בן ארנבת; עין לא עצמתי; שיר הבלנים; השעמום; שעשועים; מחול רועים; סוסת פרעה; לחתן צרור המור; שיר בנות שונם; הן בידך היתה התרנגולת מאת אלמוני/ת
מחזות: יֶרְמָה מאת פדריקו גרסיה לורקה; מדיאה אהובת האלים; מוֹת חַוָּה אִמֵּנוּ

אפרים די־זהב

פרוזה: כִּבּוּד אָב; כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ...; הַנַּעֲלַיִם לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה; שְׁלֹמֹה'לִי; הַנָּזִיר; בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים; תְּשׁוּבָה מַעֲבִירָה אֶת רוֹעַ הַגְּזֵירָה; גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל נִגּוּן; חֲזָנֵי יְרוּשָׁלַיִם בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים; חֻרְבָּן הַסֻּכָּה; עַרְבֵי נַחַל; אֻשְׁפִּיז לְחַג הַסֻּכּוֹת; הַסֻּכָּה שֶׁבְּשֶׁטַח הַהֶפְקֵר; נִיגוּן חָדָשׁ לַהֲקָפוֹת; דָּנִי נַעֲשָׂה גָּדוֹל; נֵס חֲנֻכָּה; נֶשֶׁף חֲנֻכָּה אַחֲרוֹן בָּעִיר הָעַתִּיקָה; תַּפּוּחַ הַזָּהָב הַמְיֻתָּם; בְּלֵיל קְרִיאַת הַמְּגִלָּה; הֵם הִכִּירוּ אוֹתִי; מִשְׁלֹחַ הַמָּנוֹת שֶׁל גָּדִּי; לֵיל הַסֵּדֶר הַנּוֹרָא; הַ"סֵּדֶר" בַּנֵּכָר; לֵיל הַסֵּדֶר בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; פֵייגֶה־רָחֵל עוֹרֶכֶת סֵדֶר; הַנֵּדֶר שֶׁשֻּׁלַּם; אָנוּ נוֹסְעִים לְמֵירוֹן; יֶרֶק לְשָׁבוּעוֹת; בִּשְׂדוֹת בֵּית־לֶחֶם; לֵיל ט' בְּאָב לְיַד הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי; הַ"סְלִיחוֹת" שֶׁל ר' יִצְחָק; הָרַבִּי בָא עַל עָנְשׁוֹ; נִסִּים סוֹחֵר בְּבוּלִים; מַעֲשֵׂה יַלְדוּת; הַגַּנָּב; סִפּוּרָהּ הַנִּפְלָא שֶׁל שׁוֹשַׁנָּה; הַנַּחֲלָה; תְּחִיַּת הַמֵּתִים; טִיּוּל סְבִיב חוֹמַת יְרוּשָׁלָיִם; בִּירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה; טִיּוּל מִירוּשָׁלַיִם לְהַרְטוֹב; מִגִּבּוֹרֵי מִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר; הַזַּמֶּרֶת הַקְּטַנָּה; בְּשִׁבְחָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם

משה בסוק

שירה: הקדמה – יהואש מאת יהואש; יוֹנִים וּנְחָשִׁים – טויבּן און שלאַנגען מאת יהואש; בֵּין דֶּשֶׁא וְכוֹכָב – צווישן גראָז און שטערן מאת יהואש; נֵר דּוֹעֵךְ – אַ ליכט וואָס צאַנקט מאת יהואש; יַאנְג סֶה־פוּ – יאַנג סע־פו מאת יהואש; זֶמֶר יָשָׁן – אַן אַלט ליד מאת יהואש; אֶל אִכָּר זָקֵן – צום אַלטן פּויער מאת יהואש; הקדמה – אברהם ליסין מאת אברהם ליסין; הָאשֶׁר דַּעַת עַל הָאשֶׁר לְוַתֵּר – דאָס גליק צו קענן אויך זיך אָפּזאָגן פון גליק מאת אברהם ליסין; אוֹרוֹת בְּרוֹדְוֵי – די פייערן פון בראָדוויי מאת אברהם ליסין; בַּמִּדְבָּר – אין וויסטעניש מאת אברהם ליסין; מִתַּחַת חַלּוֹנִי – אונטער מיינע פענצטער מאת אברהם ליסין; שַחֲרִית – אין דער פרי מאת אברהם ליסין; מִמַּעֲמַקִּים מאת אברהם ליסין; הקדמה – מרדכי גבירטיג מאת מרדכי גבירטיג; הַעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת – אונזער שטעטל ברענט מאת מרדכי גבירטיג; שָלוֹם לָךְ קְרַאקוֹב - בלייבּ געזוּנט מיר, קראָקע מאת מרדכי גבירטיג; הקדמה – מנחם בורישו מאת מנחם בורישו; דֶּרֶךְ בַּיַּעַר – אַ וועג אין וואַלד מאת מנחם בורישו; אַתָּה עוֹד צָעִיר – עס קלאָגט זיך די מאַמע מאת מנחם בורישו; לֹא בִּשְׁבִילִי אוֹתוֹת בִּקַּשְׁתִּי – ניט פאַר זיך געזוכט ביי דער השגחה מאת מנחם בורישו; הקדמה – זישו לאנדוי מאת זישה לנדוי; שִׁירָה מאת זישה לנדוי; אֶל הֶַצֶּ'יכַנוֹבִי מאת זישה לנדוי; יָצָא הַבֶּעשְׁ"ט הַקָּדוֹשׁ מאת זישה לנדוי; הקדמה – דוד הופשטיין מאת דוד הופשטיין ; תַּהֲלוּכָה מאת דוד הופשטיין ; שֵׁמוֹת מאת דוד הופשטיין ; יָגוֹן מאת דוד הופשטיין ; הקדמה – שמואל יעקב אימבר מאת שמואל יעקב אימבר; הַשָּׂדֶה לֹא יֹאמַר עוֹד דָּבָר לִי? מאת שמואל יעקב אימבר; נִתְעֵיתָ אֶל בֵּין מֶרְחַקִּים מאת שמואל יעקב אימבר; בְּהִגָּדַע הַיַּעַר מאת שמואל יעקב אימבר

יוסף עוזר

שירה: פתיחה לשער ראשון; שׁוֹנִים; זְנְגוּלָה                ; שִׁיר לַיְלָה מוּרָד – הַפֶּרַח שֶׁלִּי ; שאלת חלום; "רוֹחָה בָּלָה רַגְ'עָה"; סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה [נוסח א]; סַבְתָּא טוֹבָה וְסַבְתָּא סָלִימָה [נוסח ב]; מִכָּל שָׁלֶכֶת מִכָּל צִפּוֹר      ; לבנים של חלום; ידיעה; חלה במלח; בְּמוֹשָׁב בָּרָק; עמדות קרב; ליום ההלדת ה27; עוד ביובש הזה; צפרים כנשימות; פְּרִי; בְּמַאֲמָץ לְהָנֵץ; אֶקְסְפְּרוֹמְט; תפנית נוף מולדת; תרנגולת; סכין המבתרת דבש; שִׁיר לְסִיּוּם הַלִּמּוּדִים; שעון חול; כמה שיר שוה ; רק בשר; שיר הפוגה; אור תכלת עזה; למצא תקוות תשובה; שיר תשובה; תשובה; מברק בהול; פְּרֻדַּת אַהֲבַתְךָ; עיני אמונה; לפעמים רוצה; רָעָב; מסרב לארוחה; חזון לטווח קצר; שלושה תווים; טפין טפין; בחדר פתוח בחברת ידידים; לפני "ערבית"; פרחים פורחים בסבלנות; שם עולם; קִבּוּץ; בְּמוֹשָׁב בָּרָק [נוסח מורחב]; עֵמֶק יִזְרְעֶאל יְרוּשָׁלַיִם; לֵיל הָעֲנָבִים; אוֹכְלִים; שִׁיר מִבֻגָּרִים; מְתוּקָה מְסַפֶּרֶת; אֲנִי יְצִירָה מוּסִיקָלִית; פֵּרוּט מְדֻיָּק שֶׁל הַיְרֻשָּׁה שֶׁקִּבַּלְתִּי מִסָּבִי אֵלִיָּהוּ; דבר אל העצים; והיו הדברים; יש להם נטיה; האולר; איזדרכת; לאורך השביל; שתילה; מתחת לשטח; הברוש במושב ברק; נמחק את המילה; היא; עץ מצטער; בגן; לטעת מחדש; צלחת; סגול רועד; מה שנשאר; האורנים; האקליפטוס; צפצפות; נייר; אישה עץ; שלום עליכם; אורחים; העצים מדברים; הקול; הגרעינים; רגע; המסע; רואה; לשיר במקום השמש; ראיתי; ממה שאני עשוי; שָׂהֲדִי; סימטריה; אור; אנחנו; במלחמה הבאה; צניעות; לזכרי; אפשר; זיתים; הַתְפָּלָה; האלון של גתה; מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ; סוד ביער; קוגל יזרעאל; הגזלייטינג; מדענית; טעם של עוד
פרוזה: הרימונים
מאמרים ומסות: הקדמה ל"דבר אל העצים"; סוף דבר ל"דבר אל העצים"

אלישע פורת

שירה: הקדמה של ידידי המחבר; חֲוָיָה תָּנָ"כִית; הֶסְכֵּם יָשָׁן; אִיקוֹנִין סָדוּק; שָׁפוּט נִצְחִי; זִכָּרוֹן עָצֵל; חֵרְשׁוּת חֶלְקִית; הַבֵּן הָאוֹבֵד; עֲצִירַת פִּתְאֹם; צְבָת בִּצְבָת; אֲלִימוּת מִלּוּלִית; שִׁיבָה; הִלָּה; קְרִיאָה מֻקְדֶּמֶת; הַדִּינוֹזָאוּרִים שֶׁל הַלָּשׁוֹן; פְּחָדִים; מַגְרְסוֹת הַחַיִּים; הַמְרָאָה; סִיּוּט; סוֹד מִקְצוֹעִי; רוֹעֶה מָסוּר; זִהוּי בָּטוּחַ; סְגֻלָּה בְּטוּחָה; בָּשָׂר פְּרָאִי; עָפָר וְאַהֲבָה; דְּחִיסָה: אַיִל צָעִיר; פְּרִישָׁה; דְּחִיסָה; שֻׁתָּף לְבִנְיָן; שִׁעוּר בְּגֵיאוֹלוֹגְיָה; גָּלוּת; זִכְרוֹן נְעוּרִים; עוֹרְקִים חַמִּים; עַלְעַל חֲמִישִׁי; עַל שְׂפַת הַיָּם; "צוֹפֶה נָאִיוִי"; נִיחוֹחַ הַוֶרְבֶּנָה; חֲדֵרָה בַּחֹרֶף; סְפִירָה חֲדָשָׁה; מַלְאָךְ שׁוֹמֵר; קַיִץ; הַתְמָרָה; מְשׁוֹרֵר נִרְדָּף; תִּקּוּן קָטָן; נְפִילָה; דְּקִירָה; בְּעָתָה; וְלִפְעָמִים; תַּכְרִיכֵי נְיָר

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מלחמת השפות – מכתבי שמריהו לוין

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

שמריהו לוין (1867–1935), מספרת הויקיפדיה העברית, היה מנהיג ציוני, פובליציסט וסופר, מראשי הדוברים בקונגרסים הציוניים הראשונים ומהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה. הוא היה מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה, ונאבק לצד אחד העם לשמירת אופיו העברי של הטכניון. בזמן מלחה“ע הראשונה היה פעיל בהפצת תעמולה ציונית בארה”ב ובקנדה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל וכתב במספר עיתונים מרכזיים.

מכתבים נבחרים שכתב נאספו בספר המחולק לכרכים לפי תקופות. הסגנון נעים ורהוט והתוכן מרתק; למשל, בכרך “העברית בימי מלחמת השפות בארץ ישראל” מאוגדים המכתבים הסובבים סביב נושא המאבק על שפת הלימוד בטכניון, האם תהיה גרמנית או עברית.

במכתב שנכתב לאחד העם מחיפה, ב-4 ביולי 1913, כותב לוין:

“מתפלא אני שעובר אתה בשתיקה על הנקודה הפוליטית שיש בדבר. הן מי כמוך יודע, עד כמה העלינו עלינו את חשדה של הממשלה האנגלית ע”י הגרמניות החיצונית שיש בהציונות, והנה על הראשונים אנו מצטערים ונבוא להוסיף מוסד גרמני מכף רגל ועד ראש. היתכן, כי גם אנו נסייע לדבר כזה?"

ממכתבי לוין אפשר ללמוד הרבה על המאבק הפוליטי שהתרחש, על האינטרסים של הקבוצות השונות המעורבות בוויכוח – הנדבנים האמריקאים, הציונים וחברת “עזרה” הגרמנית (ה“הילפספעראיין”) ומייסדה ד"ר פאול נתן – על המאמצים שהושקעו, וגם לא מעט “כביסה מלוכלכת”.

ב-2 לספטמבר 1913 כותב לוין ליהודה לייב מאגנס, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בניו-יורק:

"את מכתבך מן כ' אוקטובר קיבלתי אחרי ישיבת הקוראטריום […]. קשה היה לנו להשיבך בבירור איך עליכם להתנהג כעת, אחרי שנגזר דינו של המוסד הטכני לשלילה. כבר הראיתי לך במכתבי מחיפה, מן כ' סיון שנה עברה על הסכנה הצפויה להמוסד מצד האדונים הברלינים, המתעתדים להכניסו

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50110 יצירות מאת 2767 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!