היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יצירה בהפתעה

חָפְשִׁי כַּנֶּשֶר, כְּיֶלֶד רַךְ, רַעֲנָן,

כְּעַלְמָה צוֹהֵלָה, כְּגִבְעוֹל חַי, זָךְ,

כְּגַל יַרְדֵּן עָלִיז, כְּקַו שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר –

שִׁירִי, הַשִּׁיר לִי, בְּעֻזּוֹ עֵת יַךְ!


עֵת יַךְ וְיַעַל כַּעֲנַן קִיטוֹר אֵשׁ,

מִתְרוֹמֵם לְמַעְלָה עַד שִׂיא הָעָב,

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רות נצר

שירה: הלא ימינו כחרס הנשבר; ריסי האור; אור; עצם; לפתע; אז; דמדומים; בין השמשות; הכול; הסתר; אבן הטועים; לשונות; ברושים; לקראת שבת; ברוש; מלים; תרגום; [ אֵין לִי סִפּוּרִים. בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לִי]; נפשך היא עריסה; טרום טיסה; טיסה הלוך; אגם קומו מאג'ורה; יפן / כמו הייקו; ליסבון: חזיון זאבים; ליסבון: פסל המדונה הלבנה; אקוודור: כפר נדח; ניו-ג'רסי: עגל הזהב; ניו- ג'רסי: השמע אותותיך; קליפורניה: הסוס שהזמן שכח; קליפורניה: תצפית לויתנים; סן פרנציסקו: נסיעה באוטובוס; מנהטן: נסיעה באוטובוס; מנהטן: מבט אל העיר שמעבר לנהר ההדסון; נהר ההדסון; טיסה; הביתה; מה את רואה; המקום; קריאה; מי; יקום; הבלתי; דווקא זה; גלגלים; כל רגע; זה; קופסה; סבלנות; מות התמוז 2014; מבט; להישאר; ער; אור; דברים; פצע התינוק; חשאי; בית; החפצים; מעבר; מבעד החלון; גן העדן; בראשית; ברית; סולם; יעקב; שאול המלך; שמשון; יונה; אֵשֶׁת לוֹט; נעמי; כמו רחל; בחצר; החתול; תרנגולים; החיה הלבנה; הכלבה הקטנה; תנים; ציפור; הדג; ארנב הדשא; נסיעה

יחיאל מיכל פוחצ'בסקי

זכרונות ויומנים: מהתם להכא [משם לפה] פתיחה; "בית אבותי"; "בבית המדרש"; נשים צדקניות; חיבת ציון; "ראשית צעדי בדרך לעליה"; ראש פינה; יסוד המעלה – ראשית; קורות הקדחת בחולה; ביקור הברון בראש פינה; יסוד המעלה – התבססות; לקראת פרדה; הילולה דרבי שמעון במירון – ל"ג בעומר תרמ"ח; "חזרה ליהודה" – מראש פינה לראשון לציון; ראשון לציון – רשמים ראשונים; הפקידות ומלאכתה – בלוך ושלטונו בראשון לציון; הפקידות ומלאכתה – מחדל קניית האדמות; העבודה בראשון לציון; באר טוביה; חיי החברה במושבות יהודה; ואדי אל חנין; פתח תקוה; שידוך; המסע לרוסיה; שוב בשערי הארץ; קן צעיר; הפקידות ומלאכתה – על נוהל העבודה במושבות; זמורות גפנים מיסוד המעלה – "אלף לילה ולילה"; על כן נקרא שמה רחובות; עלייה לרגל לירושלים; הפקידות ומלאכתה – עבודה פורייה ובזבוז; האפוטרופסות ובנותיה – דיכוי ושחיתות; טרגדיה ראשונה במשפחה; פורים ברחובות; חינוך עברי ביפו; "אורות וצללים" – הגל השני של העלייה הראשונה; בלוך והצרפתייה – חלק א; "תור הזהב"; קשיי משפחה צעירה; מפקיד לאיכר חופשי; מכת פקידים; בלוך והצרפתייה – חלק ב; האפוטרופסות והמשפחה המורחבת; שני טיולים לגליל; התפתחות ענף הגפן ומחדל שיווק היין; "שפתנו כובשת מעמד"; השחיתות יוצאת לאור; מעבר המושבות לניהול יק"א; לַעֲקוֹר נָטוּעַ; אוגנדה; נצחון העברית; אגודת הכורמים; "דם"; "מכת ארבה"; גזרות על היישוב; נסיגת הטורקים בדרום הארץ; ניל"י; מלחמה במושבות יהודה; פיצול הארץ; השלמת הכיבוש הבריטי; אחרית דבר (תרפ"ז); "בדרך" – מבריסק לאודסה; "תחנות" – מהים השחור לים התיכון[^9]; "בשערי הארץ"; יפו, רשמים ראשונים; ביקור בראשון לציון; היום המשותף הראשון של השישה; המסע מיפו לזכרון יעקב
מאמרים ומסות: נסיונותינו על פי יזמת הברון אדמונד; לתולדות התפתחות הגפן בישובנו החדש; שאלות ותשובות על־אודות הגפן; שאלות ותשובות לגִדול השקדים; מסיקת הזיתים, כִּבושם, ואופן עצירת השמן; החזזיות על העצים; על הקרציות ומזיקים אחרים

חנוך ברטוב

מאמרים ומסות: תמונות מפלנטה אחרת; הכלות והכלים של יוסל ברגנר; ילדי המלח; בין אשם לאמונה; האוניברסיטאות של "הזקן"; ההיסטוריה כעניין אישי; סוד מסודות ההווייה ההיסטורית; געגועים על פיכמן; בין טיפות־מים לשירים וסיפורים; "לכו הביתה וקחו אתכם את הזז!"; גלות וקצפת; אכן, גלות הגועל; הוויית קוצים; אחרון הראשונים; "הגאווה להיות יוצרי העברית המהלכת"; יומה של ההיסטוריה; שלושה נרות; סהר אחד עשה שנינו; תנים וחרב וכינור; "אנחנו חרישים נלכה"; קול מתוק מעז; עם הלל – עד יריחו; זה לא היה בעיתון; מישהו פה צריך לבקש סליחה; היכן אתה היום?; שלושת גלגולי הרופא מחארבין; החיים, הגורל, הספרות; החיים, הגורל ובוריס ולאסטארו; איסאק אמנואילוביץ והמחסום הבלתי־עביר; טיול ישראלי בגולאג; מעגל נסגר ונפתח; מי "השילוח" ההולכים אל היאור; ג'ורג' סטיינר וחילול השתיקה; עם פיליפ רות ב"אלגונקין"; עם אנטוני סלונימסקי בשטוקהולם; סופרים מדברים משפטים; עם בעל "עץ המשי" – חדר מול חדר; ש"י עגנון בק"ק לונדון; בארנהם, ברביעית – סיפור בתוך סיפור

אלי טנא

מאמרים ומסות: הדף הראשון

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על יעקובינה ("בת רוחמה") מאת שרה הירש

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: במהלך קריאת הסיפור על יעקובינה שיניתי דעתי פעמים מספר לגבי המטרה הדידקטית של המחברת: אולי עוסק הסיפור בזכותו של אדם לבחור לו את דרך חייו, לא משנה באיזה גיל? האם עיקר הסיפור בתירוצים שממציאים אנשים לעצמם כדי להצדיק התנהגות שבה בחרו ממילא? האם מטרת הסיפור פשוט להפגין את גדולתה של הסופרת, אשר מצליחה לסחוף את הקורא להזדהות עם דמויות כה רבות, אשר מניעיהן סותרים? אולי זה סיפור על ערכי האמונה לעומת קדושת המשפחה? בבדיחות הדעת שקלתי אפילו כי מטרת הספור ללמד על הסכנות שבהתקפת “אדם באמצע” על תקשורות.

בנוסף, שקעתי בהרהורים אשר לא חשבתי שהיו חלק מן התכנית: מה חשוב יותר – קרבת דם או יחסים הנרקמים בין אנשים? במקרה של התעללות בילדים, האם עדיף לילד לקבל סיוע בביתו, בחיק משפחתו אשר פוגעת בו, או שעדיף להוציאו מחזקת הוריו? האם החלק החשוב בדת הוא הדרך בה אדם פונה לאלוהיו, ואיך הוא מגדיר את דתו, או שמה שחשוב זה איך הוא מתייחס לבני אדם אחרים בשם אותו אל? הדרך בה אתה מתפלל, או המניעים לכך והבנתך את שמאחורי המילים?

בסוף הספור כבר הבנתי כמה מן התשובות של המחברת, בת תקופת ההשכלה, לפחות לאותן השאלות שאכן נראה שהתכוונה שהקוראים יעסקו בהם. לא בכל העניינים אנו רואות עין בעין. בפרט, סדר העדיפויות הנחשף באופן בוטה בשלב ההתרה של הסיפור מדגיש את הפער בין ראיית עולמה של שרה הירש, בת תקופת ההשכלה, לבין ראיית עולמי החילונית המאוחרת ביותר ממאה שנה.

כמו-כן, נראה שלדעתה של המחברת, לסיפור סוף סגור, באותו מובן שסיפור המסתיים בהצעת נישואין הוא בעל סוף סגור. אך כפי שהבעיות האמיתיות מתחילות רק לאחר שמנסים לחיות יחד, כך גם אני נותרתי לתהות על גורל הדמויות, כאילו הותירה המחברת

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58874 יצירות מאת 3832 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!