היצירות הנקראות ביותר החודש
- עַל הַשְּׁחִיטָה / חיים נחמן ביאליק
- אוצר המשלים והפתגמים / ישראל חיים טביוב
- אני ואימא בבית־המשוגעות: רומן / יעל ישראל
- [פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה] / רחל בלובשטיין
- הנסיך הקטן / אנטואן דה סנט-אכזופרי / אריה לרנר
- דברי ימי עם עולם: כרך שלישי: מחורבן יהודה עד ירידת מרכזי המזרח / שמעון דובנוב / ברוך קרוא
- העוורת / יעקב שטיינברג
- לְבַדִּי / חיים נחמן ביאליק
- יגון / אנטון צ'כוב / דבורה בארון
- בְּעִיר הַהֲרֵגָה / חיים נחמן ביאליק
היצירות החדשות ביותר
- טיסה לכיוון ההפוך – פרק סופי. / יוסף מונדי
- והזונה הזאת מכירה אותנו / יוסף מונדי
- "ג'אקיס בר סלוּן" (לשעבר) – כיום "לֶה בּוּקַנְיֶה" / יוסף מונדי
- העננים הלבנים החולפים מעל שמי מאלאקוף והלילה הגדול / יוסף מונדי
- רוז'ה ואני מצילים את מסייה יא־יא / יוסף מונדי
- פגישה עם ג'ורדאנו ברונו במרומי הסקרה־קאר / יוסף מונדי
- ההולנדי המעופף והתוך של המאנגו / יוסף מונדי
- נסיעה מפוקפקת מעבר לים התיכון / יוסף מונדי
- השיבה לשום מקום / יוסף מונדי
- פרשת ויצא / רחל אליאור
יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.
פרוזה: מיכאל
פרוזה: תרגיל בכתיבה יוצרת
פרוזה: השיבה לשום מקום; נסיעה מפוקפקת מעבר לים התיכון; ההולנדי המעופף והתוך של המאנגו; פגישה עם ג'ורדאנו ברונו במרומי הסקרה־קאר; רוז'ה ואני מצילים את מסייה יא־יא; העננים הלבנים החולפים מעל שמי מאלאקוף והלילה הגדול; "ג'אקיס בר סלוּן" (לשעבר) – כיום "לֶה בּוּקַנְיֶה"; והזונה הזאת מכירה אותנו; טיסה לכיוון ההפוך – פרק סופי.
מאמרים ומסות: פרשת ויצא
שירה: צבא בוגרים
מאמרים ומסות: הקדמת המחבר ל"ילדי רוחי"; מאמרים בעניני ארץ־ישראל (תרל"ה–תרמ"ד)
זכרונות ויומנים: יוֹמָן: מלונדון עד ארץ־ישראל
מכתבים: ממכתביו לשולחיו
מאמרים ומסות: משפט לעשוקים
מאמרים ומסות: מבוא: פינס והתחיה
פרוזה: שומר הכרם
מאמרים ומסות: מי הוא יהודי?; מי הוא יהודי?; מי הוא יהודי?
מאמרים ומסות: אנושיות בעת משבר
פרוזה: טְרִיפוֹן מאת דניס סילק
מאמרים ומסות: חדרים 3 – שער פנימי
זכרונות ויומנים: 1978/תחריטים
מאמרים ומסות: הערות בשולי החוברת
שירה: הַאֲמֵן לִי
מאמרים ומסות: ד"ר משה שפיצר
מאמרים ומסות: על קפה הפוך: [מסות]; הלקח האחד
שירה: מְנַשֶּׁה; בֵּית בְּיָאלִיק
זכרונות ויומנים: מתוך שיחה שלא הסתיימה עם ד"ר משה שפיצר
מאמרים ומסות: הקדמה לאתר של נחמה פוחצ'בסקי
מאמרים ומסות: השיבה הביתה, השיבה ללבנון
שירה: שִׁיבַת הַמַּלָּחִים מאת סעיד עקל
שירה: שִׁיר בַּמִּטְבָּח; סַאלְוָה; קְרָעִים שֶׁל אֲדָמָה
מאמרים ומסות: בשבוע השלישי
מאמרים ומסות: פואטיקה ופוליטיקה: אסוציאציות על נושא
שירה: בְּבֵית חַיִּים
מאמרים ומסות: לא אסלח לך
מאמרים ומסות: ציונים ביבליוגרפיים; הצדעה לספרות הישראלית: הקדמה; התקופה הישראלית בספרות העברית; מיפוי חדש – הגדרה חדשה; שנות השמונים בסיפורת הישראלית; מבוא: ציונות וצבריות בעימות תרבותי; הציונות בראי הספרות הישראלית; "מולכו" – א.ב. יהושע; "רומן רוסי" – מאיר שלו; פרידה מדמות הצבר; "ילדי השעשועים" – משה שמיר
שירה: הַצֶּמֶד
פרוזה: ימי צינה בראי המוצק
מאמרים ומסות: עד ארגיעה: מסות
זרקור על יצירה
שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"
ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:
“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]
“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."
בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.
המתנדבים שלנו
שלי אוקמן
אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים.
פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014.
תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה
עד כה העלינו למאגר 53659 יצירות מאת 3272 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22195 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.
בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.
נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!