היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
יעקב רמברג
לדף היוצר
יעקב רמברג (1855‏-1928)
מוציא לאור ומילונאי עברי

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

א

דוד ישעיהו זילברבוש – בנעימת השם עצמו כאילו חבוי ריח ימיםרחוקים. ובאמת מה רבה מחיצת המרחק שבינינו ובין פרץ סמולנסקין, לא כל שכן בינינו לבין זמר-העם וולוולה זבארז’ר. ממש מחיצה של תקופות. והנה זה האיש זילברבוש התהלך עמהם כאח-כרע, עמד במחיצתם – ואין הוא רחוק, אלא קרוב, קרוב ביותר. אתה רואה אותו, בן השמונים ושתים, ברחוב, ביחוד בבית קפה ועמידתו זקופה ונאבקת בזקנה המבקשה לכופפה, אף שערותיו לא שערות שיבה והשחרורית מרובה בהן ועיניו כשחוקו – חיות רבה מנוצצת בהם. וכמותו כן ספרו “מפנקס זכרונותי” שיצא לאור לפני ימים מעטים – חבוי וגנוז בו ריח ימים רחוקים, אך הריח צרור בו בושם חי ורענן.

והספר מקפל תקופות תקופות. תחילה קרקע-הגידול – זליזטשיקי, עיירת המולדת. רוב חסידים, מעט חצאי אשכנזים, רוב ספרי יראים וספר יתום של שאינם יראים, שני דוקטורים ושלושה בחורי חמד קוראי “המגיד”, רוב מלמדים מהלכים בדרך מסורה ואחד מפליג לחיבת תנ“ך ודקדוק, רוב השתקעות בחריפות של פלפול ומעט פיזול לנוי המליצות שבמחזורי-תפילה, רוב לילות של תלמוד תורה וליל-ניטל של קריאה ב”מגדל עוז" – הרי בקוים כוללים מסגרת הילדות, שבה ראשית נצנוצי המעבר מחסידות להשכלה. וראוי להדגיש, כי לא בסערה בא המעבר, אלא כאילו בדרך-מנעמים, במקצת אפילו בהיסח-הדעת. וקו חשוב הוא להבנת דמותו של האיש, דרך כתיבתו וגם דרכו בזכרונות שלפנינו. המעבר, שנעשה ללא סערת קרב גדולה, לא הרבה ממילא בעקירה ויותר משאנו רואים את ההשכלה כבאה לרשת אויבתה, אנו רואים אותה כמשתלבה עם קודמתה ואף מתמזגת בה.

כן, לא אויב ומתפקר הוא שהעלה את הכותב על דרך ההשכלה, אלא אחד היראים והשלימים, מחשובי-החסידים דמות המתוארת ברוב חיבה, הוא הישיש מזלוזיץ אשר לעיני “נפל חייץ-הדורות אין מוקדם ואין מאוחר לפניו; כותלי בית המדרש ביבנה, בנהרדעא ובפומבדיתא ככותלי בית המדרש בוולוז’ין, בלובלין ובפרשבורג, מוכיחים אשר מוכיחים והחידושים שבהם הם חידושי תורה אחת”. הוא, הירא והשלם, מעורר את הצעיר על רמזי אבן-עזרא, על ביאורי רד"ק. קו זה היה, כמדומה, מן המכריעים על דרכו של הסופר לעתיד לבוא, דרכו בחיים, בספרות ואף בכרך הזכרונות שלפנינו, שנחת-הרצאתו כאילו מפילה חייץ-הדורות לפנינו, ממזגה מוקדם ומאוחר מזיגה אחת.

ב

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אפרים א. ליסיצקי

שירה: הַב שֵׁנִית לִי, אֵל, כּוֹס תַּרְעֵלָה; מִכְּאֵבִי אֶחֱזָיָה בָּבוּאָתְךָ; דָּפַקְתִּי דְלָתֶיךָ; פִּלַּלְתִּי אֵל; אֲדֹנָי אָמַר לִשְׁכּוֹן בַּעֲרָפֶל; חִוָּרוֹן טֶרֶם שָׁחַר; לְוַן־גּוֹג; חֲלוֹמוֹתַי; אִי, אַחֲרוֹן מֶבַּט עֵין גּוֹסֵס; אֲרֶשֶׁת הֲגִיגֵי כִסּוּפִים; אַהֲבַת־רְמִיָּה; לְבַת־שִׁירָתִי; כְּבוֹד אֵל בַּשַּׁלֶּכֶת; "אִילַן־הַסְּפִירוֹת"; אַהֲבָה וַאֲחוֹתָהּ; לֹא שָׁמַר הַלַּיְלָה עַל סוֹדִי; אַדְמוֹן מַשְׁכִּים; קַו־פָּז פָּרַט; מְחוֹלַת־חָג; חוּטֵי טֶלֶגְרַף; שָׁבְתָה אֶרְאֵל; שִׂרְטוּטֵי צְחוֹר־סַהַר; נָגַע אָבִיב בְּמוֹ מַטֵּה־מִידַס; לָעֶרֶב; דָּמִיתִי לְצוֹפֶה אֳפָקִים; נְשָׁמָה נָתַתָּ לִי, אֵל; בַּשָּׁפֵל; סְפִינְכְּס רוֹבֵץ לְיַרְכְּתֵי הַמִּדְבָּר; עֲרֵבִים צְלִילֵי מַלְקוֹשׁ; לָאַהֲבָה; סָגֹר אֶסְגֹּר וְאֶנְעַל אֶת דַּלְתִּי; פָּרֹשׂ אֶפְרְשָׂה שׁוּב מִפְרָשַׂיִךְ; לָעֵשֵׂב; אִי, חֶרֶב בִּמְבוֹא עֵדֶן; עֶרְגַּת נִשְׁמַת הָעוֹלָם; לֹא נִשְׁלַם עוֹד שִׁירִי; אִי, קָשֶׁה מוּסָרְךָ, הַנֹּחַם; שָׁוְא שַׂשְׂתָּ עַל טַרְפְּךָ; סֵפֶר הָעוֹלָם; לֶב־עַל; תַּם שְׁבִילִי; חַסְדֵי אֱלוֹהַּ; זוֹ תְפִלָּה עַל שִׁירִי; לוּ אֱהִי כְעָנָן בּוֹעֵר; יָשַׁנְתִּי וּלְבָבִי בַל עִמִּי; מִי יָשִׁיב לִי צְלִילִי הָאָבוּד; יְגוֹנִי; אֲנִי וָאָתָּה; יֵשׁ יִרְחַשׁ הַלֵּב; כַּסּוּנִי הֶהָרִים; סְנֵה־חֲזוֹנִי; שְׁעוֹנְךָ, לְבָבִי, אֱלוֹהַּ; מַעֲשֵׂה אֵל הַשָּׁמַיִם; מַפְתֵּחֲךָ, אִי, שׁוֹעֵר פֶּלִאי; צִפֳּרִים מִתְעוֹפְפוֹת נֶגְבָּה; יְסוֹכְכוּ חַיַּי; מְנַקֵּי הַזְּמָן; כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים; הִתְלַפַּפְתִּי כְקִיסוֹס; יְעֻצַּב לְכִנּוֹר לֵב נִשְׁבָּר; לִשְׁקוֹעַ בַּנְּקוּדָה הַפְּלִיאָה; שְׁלַל־שָׁוְא; מַה יִתְאוֹנֵן אֲמֵלָל; חֲתוֹם הַמַּעְיָן; לַשֶּׁפֶק; אַחֲרוֹנַת אֲלֻמָּה; סֹב עַל קַרוֹסוּלַת־בְּרִיאָה; לְבָבִי נָשָׁה תְפִלָּה; נֵר אֱלֹהִים כָּבָה; הִצְטַמְצֵם עִגּוּלִי בַחֶלֶד; לֵיל טוֹב, הָעוֹלָם!; תְּכַנְּסֵנִי כוֹס־פִּרְחֲךָ, לַיְלָה; שְׂעִפַּי; הִתְחַנְנָה תֵבַת־זִמְרָתִי; שִׁירָה בִדְמָמָה; אָנָה הָלְכָה שֶׁצּוֹדְדָה נַפְשִׁי; לֹא אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵאֵל; אָרַג שֶׂפֶק טְוִי קוּרָיו עַל נַפְשִׁי; מַה תָּאִיצָה בִי; אִם לֹא יָדַע אֵל שָׁרְשִׁי; סְלִיחָה, מָוֶת; שַׁלָּמָה אָגוּרָה קֵץ בָּשָׂר; בִּמְרוּצַת חוּג כְּשָׁפִים; יְדַעְתִּיךָ, אֱלוֹהַּ; מַה נֶּפֶשׁ תִּקָּבַע בַּחֲלַל הַמִּסְגֶּרֶת; לֹא יָדַעְתָּ מָה אֱנוֹשׁ; יִשְׁתַּוַּע שַׁוְעַת־מֶרֶד; גַּחְלִילִיּוֹת־שְׂעִפִּים; לֹא יָמוּת כִּי יִחְיֶה; מַה קַּנֵּא אֲקַנֵּא בָכֶם; לְחוֹף נָפַת אָשְׁרִי; נְקוּדָה לְבָבִי; בְּעַרְסַל־הַחֲלוֹם; תִּתְרוֹנֵן הַבְּרֵכָה; דָּמִיתִי לְסַפָּן שָׂב; רָדַנִי גוֹרָלִי; סָלַחְתִּי, מָחַלְתִּי; יָקְדוּ חַלּוֹנוֹת בֵּית־חָמְרִי; סוֹכְכִינִי בְמַחֲסֵה צֵל כְּנָפַיִךְ; דִּמְמָתֵךְ תַּאֲצִילִי בְחַסְדֵּךְ; הֵעִיר הַשַּׁחַר אֶת נִבְלוֹ; יֵשׁ יִשְׁפֹּת אֵל שְׁלוֹמוֹ; פּוֹלֵשׁ הָאֵד סִלּוֹן אוֹר; לֵיל הִטְבִּיל מַכְּחוֹלוֹ; בְּעִקְבֵי חֲלוֹמִי; נִסְתַּם הַגּוֹלֵל; נוֹף קְלוּי שַׁלֶּכֶת כְּסוּי צְחוֹר שֶׁלֶג; דְּבִיר־הַגָּבִישׁ בְּלִבִּי כַתּוֹת; רְצִי, בַּת־הַשִּׁיר, אֶת צְלִיל שִׁירִי; מְשׁוֹךְ, אֵל, לְפַרְפָּר זְעֵיר חֶסֶד; בְּעָמְדִי בְתוֹךְ בֵּית־הַקְּברוֹת; עָלִים נְשׁוּרֵי שַׁלֶּכֶת; חָדְלָה הַדַּיָּה מִנַּקֵּר לְבָבִי; בַּנָּתִיב הַלָּבָן; הַכְרֵז הִכְרִיז כְּרוּז נִיסָן; מִשּׁוּט בְּתֹהוּ־רוֹם

ישראל זמורה

פרוזה: אֶל בְּנֵי דּוֹרִי מאת היינריך פון קלייסט; אָנֶקְדּוֹטָה מִן הַמִּלְחָמָה הַפְּרוּסִית הָאַחֲרוֹנָה מאת היינריך פון קלייסט; מֻפְלָאוֹת עַל הַגֶּנֶרַל וֶסְטֶרְמַן מאת היינריך פון קלייסט; אַנֶקְדוֹטָה (שני מתאגרפים) מאת היינריך פון קלייסט; אִגַּרְתּוֹ שֶׁל צַיָּר אֶל בְּנוֹ מאת היינריך פון קלייסט; אַנֶּקְדוֹטָה (התליה) מאת היינריך פון קלייסט; שִׁכּוֹר יַיִן־הַשָּׂרָף וּפַעֲמוֹנֵי בֶּרְלִין מאת היינריך פון קלייסט; עַל תֵּאַטְרוֹן הַבֻּבּוֹת מאת היינריך פון קלייסט; תַּרְגִּיּל צָרְפַתִי שֶׁכְּדַאי לְחַקּוֹתוֹ מאת היינריך פון קלייסט; הַכְּלָבִים וְהַצִּפּוֹר מאת היינריך פון קלייסט; מְאֹרַע־יוֹם מאת היינריך פון קלייסט; וֶרְטֶר הֶחָדָשׁ ( הַמְאֻשָּׁר יוֹתֵר) מאת היינריך פון קלייסט; מְבוּכָתוֹ שֶׁל רֹאשׁ־עִיר מאת היינריך פון קלייסט; עֻבְדוֹת בִּלְתִּי־מֻסְבָּרוֹת מאת היינריך פון קלייסט
מאמרים ומסות: כתבי אליעזר ירושלמי ז"ל

יצחק דמיאל

מאמרים ומסות: על מלאכת היישוּר; הלא את ה"צימוק" בשביל כתבה כבר מצאנו...; על המבחן ועוד; היסורים הממרקין; המכאוב הבוהה; ההתעמלות הקשה ביותר; גילויי אמיתות; הנסתרות והנגלות; על ה"פשטות"; "וילבישם"...; טיבה של תקופה; סולמו של יעקב; "הומו"...; האמנם עד כדי כך?; נארקומנים; "ההברה האחת"...; ראיון; המעשה והמשכו; עוד "מעשה יונה"; כאן יש רק לשתוק...; הרנסנס שלנו; האורות והכלים; מיכל העוצמה; העונש; ספרות אנושית שלימה; תחושת הגלות; מדרש "נחש הנחושת"; התהו והניגון; הזמר המוסמך ותעודתו; "שיחה ספרותית"; וזכנו, אלוהים...; עצם הכושר הזה...; האינטואיציה של אי־הידיעה; החתירה בקיר; מ"בין ההרים"; עצה שימושית; אשר לא ישמע שפתו; ההיכל והפרוזדור; השכינות; "הקשר הסמוי"...; הדביקות הבולמת; בלי "מניין"; הסנה לא צעק; הסיכוי; בלכתי משם...; מכאן ומכאן; "אני"...; הגילוי וגם הכיסוי; מחוץ לכל "סידור"...; מחניים; "אמת בנלית"; הטלטלה; כך היא זאת! ובכל זאת...; המטבע שנשחקה והביטוי הממצה; אזרחי העולם אשר משם...; ליד המדורה; המחצב; הציוּן שהוסר; מי מכיר? מי יודע?...; האבחנה הנעמנית; נטוּלי כלים; ומודים אנחנו...; אל נטשטש; משני העברים; "עבודת הקרבנות"; מעשה אהרון; בעירום; מן האיתוּתים; המשוח המרודף; ואפשר...; הטירה והמחכים; תרבותנו; "על האי שופרא"...; משה בדמי לילה עם הסלע

אילת נגב

זכרונות ויומנים: רק מתגעגעת

מידד שיף

פרוזה: סנצ'ו פנצ'ר - הקדמה; ראשו של מר בר-מינן; שימשילולה, היזהר; ניסוי חברתי; לימונים מתוקים; הסכם ג'נטלמני; ינקלביץ; טוביה מספר בדיחה; מן הפרט אל הכלל; הרציחות ברחוב שמואל הנגיד; מעשה באיש ממהר; סוסו של המלך אחשורוש; פעם אחת שוכנעתי; הבוגד; מדביר הג'ובּ-ג'ובּ; פליטות המטבחים; ד"ר בורדקוש יצא לצוד; האשה לא נעלבה; משפט שלמה; איך הוציאנו אמין מן הכלים; מה שמו; ביוגראפיה לילית של אשה; עבירה קלה; פסיכופאתולוגיה של חיי יום יום; הברכה שבבריכה; שכר עצה טובה; צדיק; טלפון בחצות לילה; חשוב מאוד; מלחמת הבלוריות בקרחות; מדוע אינני שוטר; בחור טוב; רפורמה באפסנאות צה"ל; הגבר שריחמו עליו נשים; מכתבים למערכת; בר מזל; החג הגדול; מינרווזה והינשוף; דיפלומטיה גבוהה; סימפטומים מדאיגים; הטראגדיה הגדולה; הטראקטור והפיל; תדריך לשוטרי המקופים; מעשה באיש מעשה; עינים מושפלות; יחי החופש!; רק לא להעליב; המוסר והחוק; מלחמת העוילים בצרעים; מדוע אינני עשיר; אבא; הפרה ואני; על עבדות הגבר; איך חגג שופתכיף את הפסח; פרשת שמות; שעור קצר בטאקט; המסתופפים בהיכל התרבות; היחסיות של היחס; מחיאות כפיים; לבי, לבי ההפכפך; ביקורת; פרקי חינוך; לץ היין; איש חי; המושל המוגרבי של קפריסין; בית היוצר לנשמת האומה; אלי הגיבור; שכל ישר; סגולה לאריכות ימים; איך הגיע תור אסתר; מסתרי הנזיר והנזר

אליעזר שטיינמן

מאמרים ומסות: האגדות; כשפים; תיק־תק וטיף־טיף; בראשית; אוצר השמחה; קול דממה דקה; נחמו, נחמו...; נס הרחמנות; ניסים ונפלאות; מישנת שפינוזה; התבוננות; בכרם אלהים; תהפוכות; הכאב; חזון; גרים אנו; היחיד והעולם; למי עולם; אלהים, אדם, עולם; נבכים; החדש והחידוש; מושג הקדושה; נר אלהים; על השגעון; הקונכיה ההומיה; היכלות ושערים; מחשבות זרות; אמת ואמונה; ידיעה ואמונה; שגגות והזנחות; קטניהו; עשירים ועניים; האגדות; כשפים; תיק־תק וטיף־טיף; בראשית; אוצר השמחה; קול דממה דקה; נחמו, נחמו...; נס הרחמנות; ניסים ונפלאות; מישנת שפינוזה; התבוננות; בכרם אלהים; תהפוכות; הכאב; חזון; גרים אנו; היחיד והעולם; למי עולם; אלהים, אדם, עולם; נבכים; החדש והחידוש; מושג הקדושה; נר אלהים; על השגעון; הקונכיה ההומיה; היכלות ושערים; מחשבות זרות; אמת ואמונה; ידיעה ואמונה; שגגות והזנחות; קטניהו; עשירים ועניים; תקציב השטן; כלות הנפש; צהריים; במדבר הזמן; להבין – לסלוח; כיסופים לאדם השלם; חדש וישן; קלו ימינו מני ארג; לא טובים השניים; אח לא פדה יפדה איש; אמת; הידיד; היריב; נס האדם; נשיקת המות

ק. א. ברתיני

שירה: הָבָה; שׁוּב "בֵּית־דָּנִיֵּאל"; כָּל עוֹד אַסְפָּקַת הָאֲוִיר; פָּנִים; רִשּׁוּם שֶׁל שִׁגְרָה; חַיָּה אַחַת; עַתִּיקוֹת; הַמֶּזֶג הַקַּר; הִנֵּה לַיְלָה; חָזַרְתִּי מִן הָעִיר הָעַתִּיקָה; לוּחוֹת הַזְּמַנִּים; מַה שֶּׁהָיָה; אֲנִי חָשׁ בְּגַבִּי; עִיִּים וְיָרֵחַ; תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם; אִילָנוֹן בּוֹדֵד עַל כִּתְפֵי הַחוֹמָה; תַּלְפִּיּוֹת שֶׁל עַגְנוֹן; כָּל הַתְּפִלּוֹת כָּל הַשִּׁירִים; עֵינַיִם בְּתוֹךְ שַׁלְהָבוֹת; הוּא שׁוֹתֵק; מוֹצָאֵי שַׁבָּת; מַשְׁמָעוּת הַלַּיְלָה הַזֶּה; בֵּין שְׁתֵּי הַכִּפּוֹת; פְיוֹרְד; יוֹרְק; בַּלָּדָה קְצָרָה: בְּלֵיל הַסְּלִיחוֹת; פְּסוּקוֹ שֶׁל לַיְלָה; מעֻנָּן חֶלְקִית עַד מְעֻנָּן; לִפְנֵי מְשֹוּכַת הַקִּיּוּם הַזֶּה; לְלֹא שׂיחַ; סְדִינִים אֲפֹרִים; רָצִיתִי לִשְׁמֹע; לָקוּם בַּלַּיְלָה; הִנֵּה שַׁבַּתֵּנוּ; נְגִיעָה וָרֵיחַ; הַדְּיוֹקָן שֶׁבִּפְנִים; מִן הַגְּנִיזָה; וֶנֶּצְיָה; שַׁבָּת שֶׁבְּטֶרֶם; דּוֹמֵם; יוֹם לְיוֹם; הַדְּמָמָה אֶל תּוֹכָהּ; הַכְּחוֹל הֶעַמוּם; סֵדֶר

צבי שַׁמַשי

זכרונות ויומנים: זכרונות

ראובן ולנרוד

זכרונות ויומנים: בית בכפר
פרוזה: באין דור

רות בונדי

מאמרים ומסות: בפתח הדברים; פעם עולה – תמיד עולה; על גדות הנהר; הצפיה הגדולה; וביום הששי תמה המלחמה; קשה להיות מנצח; כמה מידידי הטובים ביותר; לפתע – בלב המזרח; צירים של אחר־המלחמה; מאז ימי יתרו; ים התקוות האבודות; צבא ואהבה; גיבורים מתים צעירים; חיי הסוכן; לא לזכור ולא לשכוח; נס לא קרה לנו; מסובך להיות יהודי; גוי אחד בארץ; יתום עולמי; שאלו לשלום השלום; נפילתה ועליתה של הציונות; אם תרצו אין זו מציאות; לא ככל העמים; אלימות לשם אלימות; מסע אל העבר; איזון עדין; בזכות המבוכה; העבודה היתה חיינו; בטלנות לשם בטלנות; אשרי האיש הדואג תמיד; אין על מי להישען; לפי שעה אין עתיד; קשה להיות בן־חורין; עליה ואהבה; ארץ הסחי; בעקבות היציבות האבודה; כל ישראל צמודים זה לזה; כל הכבוד לכבוד; מקום שמור בצמרת; עשרים וחמש השנים הראשונות; פני הדור כפני הלחם; יהודים מדברים על ישו; אנטישמיות: מאז ועד עולם; מלחמת יום הכיפורים; שותפות גורל – חצי נחמה; סוֹפה של תקופה; מזון לנשמה; והיה אם תיפסק האש; המלחמה על השלום; בין עורף לחזית; אנשי כוח לשלטון; הגלוי והנסתר; מגלות לחירות ובחזרה; זה הקטן גדול יהיה; ומה שלום המדינה?

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על פירגון ועל מומחיות

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת נגה רובין:

במסגרת ההקלדות לפרויקט בן-יהודה קיבלתי משימת הקלדה מתוך כתביו של אליעזר יפה*. האמת שלא הכרתי את האיש (זכרתי שהוא היה פעיל ציוני כלשהו) והתחלתי להקליד. תוך כדי הקלדה פגשתי באדם מיוחד מאוד, שכתיבתו רגישה, מחד, ועוקצנית, אם כי, לפחות לאחר כמה וכמה עשרות שנים, נעימה מאוד לקריאה.

אביא כאן שני ציטוטים יפים מתוך כרך א' של כתביו, שנדפס בהוצאת עם עובד בשנת תש"ז (1947):

בראשית דברי בשאלת ההתישבות בארץ־ישראל אני נאלץ להביע את השתוממותי על זה, שההנהלה שלנו מסרה את ההרצאה בשאלה זו לאיש, אשר זה חמש־עשרה שנה לא היה בארץ־ישראל ואינו יודע על כן כלום מכל הנסיון אשר רכשנו שם בעבודתנו. ומה שמפליא ביותר במעשה זה של ההנהלה, הוא קלוּת ראשה עד כדי כך שלא מצאה אף לנחוּץ לשלוח את ד"ר סוסקין, אשר יעדה להרצות בשאלה זו, לבקר את ארץ־ישראל, למרות זה ששלחה אותו לבקר קצוי ארץ ואיים רחוקים, באירופה ואמריקה ואף סין ויאפן. והן ישנם אגרונומים מומחים בארץ־ישראל עצמה, והן מנהל המחלקה להתישבות וחקלאות בארץ־ישראל, האגר' י. אטינגר, עוסק זה עשרות שנים בעבודת התישבות, ברוסיה, ארגנטינה וארץ־ישראל, ומדוע לא מסרה לו ההנהלה להרצות כאן בשאלה זו?

ואכן כפרי מעלליה הושב לה להנהלה שלנו! והמרצה שלה ד“ר סוסקין הקריא לפני הקונגרס הזה לא הרצאה על התישבות, כי אם פליטון. כי הן לא שמענו כאן בדבריו כל תענית מסוּימת לעבודתנו הישובית בארץ־ישראל. הן לא סיפר לנו כאן שום דבר מלבד זה שבארץ־ישראל ישנה שמש, וכי באספּמיה מגדלים אבטיחים על חולות ים. ואף המספר היחידי אשר הזכיר לנו, והוא שב־300 לירות אנגליות אפשר ליישב משפחה עובדת, אף על מספר זה העיד בעצמו, כי שמע ע”ד זה מפי ארץ־ישראליים כאן, והוא “מאמין” להם שכך

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47430 יצירות מאת 537 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 1949 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!