היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
מרדכי אמתי
לדף היוצר
מרדכי אמתי (1914‏-1993)
סופר עברי, סופר ילדים, מתרגם ועורך. מחייה ההגדה של פסח בצורתה החילונית

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. עלילות קפסון בן-חיל (שירה)
יצירה בהפתעה

1

בימי האביב שנת תרס"ג היה הדבר. הלומי רעם-קישינוב ישבנו איש בביתו באודיסה

בלב קרוע ומורתח, מלא “חרון אין-אונים”. כשבאו הידיעות המבהילות לעירנו

הקרובה אל החללים, נשמט קולמוסי מידי ולא יכולתי לשוב אל עבודתי ההיסטורית

ימים רבים. עדיין לא הורגלנו בפורעניות כאלה, כי הפּרעות שקדמו להן כעשׂרים

שנה גרמו רק לפחד-מות ולא למיתות משונות במדה כזו. כשעברו ימי האבלות

הראשונים היינו מתכנסים לפונדק אחד, אני ורעי הסופרים שגרו בשכונה אחת,

קרובה לחוף הים: אחד העם, ביאליק, רבניצקי ובן-עמי והיינו מטכּסים עצה מה

לעשׂות. במוחי נקר רעיון אחד: ליסד לשכת-חשאין, שתאסוף את כל הידיעות

מעיר-ההרגה ותמציאן לאנשי שלומנו בחוץ לארץ, כדי שיפרסמו אותן בכתבי העתּים

ויעוררו את הקהל באירופה ובאמריקה למחאות כנגד ממשלת-הזדון שברוסיא. לרעיון

זה נצטרף בשׂיחותינו עוד אחד: לקרוא לסדוּר הגנה עצמית מזוינת בכל קהלות

ישׂראל העלולות לפוֹגרוֹמים (הגנה מעֵין זו נוֹסדה בימים ההם ע"י מפלגת

הפועלים היהודים באודיסה). אבל איך לעשׂות את הדבר הזה, בשעה שמלאכי החבלה

של המיניסטר פליבה היו בודקים בחוֹרים ובסדקים לשם בעוּר-חמץ של


  1. 31  ↩

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

בנימין טנא

פרוזה: מְכוֹנַת הַפֶּלֶא - סִפּוּר-עַם צֶ'כִי; שְׂפַת חַיוֹת וְעוֹפוֹת - סִפּוּר־עַם צֶ'כִי; מַעֲשֶׂה בְּשַׁטְיָא - סִפּוּר-עַם אַנְגְלִי; הַצְפַרְדֵעַ וְהַחֲפַרְפֶּרֶת - סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי; הַחַיּוֹת וְהָאֵשׁ (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); הַכַּד וְהַתַּן (סִפּוּר־עַם הוֹדִי); הַפַּח וְהַדֶרֶךְ – (סִפּוּר־עַם כּוּשִׁי); יוֹדְעִים! יוֹדְעִים! (סִפּוּר־עַם קוֹרֵאָנִי); כֵּיצַד הֻמְלַךְ מַר חוּט לְמֶלֶךְ – סִפּוּר־עַם פּוֹלָנִי; דוּכִיפַת הַזָהָב - אַגָדָה צִֶ'כִית; אוֹנְטַל וּבַת הַמֶלֶךְ - (סִפּוּר־עַם קוֹרֵאָנִי); מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב - (אַגָדָה פּוֹלָנִית); יַדְוִיגָה וּמֶלֶךְ הַשְׁאוֹל - אַגָדָה פּוֹלָנִית; יַקִנְתּוֹן הַפֶּלֶא - (אַגָדָה פּוֹלָנִית); פֶּרַח הַשָׁנִי - (אַגָדָה רוּסִית); רוֹעֵה הָאַרְנָבוֹת (אַגָדָה פּוֹלָנית); הַסַנְדְלָר סַנְדָלוֹן וְהָאַוָז גַעְגַע סִפּוּר-עַם פּוֹלָנִי); הָאַגָדָה עַל הַצְבִי (אַגָדָה פּוֹלָנִית); תָּמִיד יַחְדָו (סִפּוּר־עַם גְרוּזִינִי); אִיוַנוּשְׁקָה שַׁטְיָא וְיֶלֶנָה הַיְפֵהפִיָה (אַגָדָה רוּסִית)

ברוך קטינקא

זכרונות ויומנים: מאז ועד הנה

חיים נחמן ביאליק

עיון: נְסִיעָתָם וַחֲנִיָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; מְרַגְּלִים; מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ; מֵי מְרִיבָה; טַרְחָנִים; אַהֲרֹן; מִיתָתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; הַנִּסִּים עַל נַחַל אַרְנוֹן; עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן; בִּלְעָם; בְּנוֹת צְלָפְחָד; מִלְחֶמֶת מִדְיָן; סִפּוּק צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר; נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה; אֶלְדָּד וּמֵידָד; משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ; מִיתָתוֹ שֶׁל משֶׁה; קִבְרוֹ שֶׁל משֶׁה; אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף; יְצִיאַת מִצְרָיִם; קְרִיעַת יַם סוּף וּבִזַּת הַיָּם; מִמִּצְרַיִם לַמִּדְבָּר; הַמָּן; הַבְּאֵר; עַנְנֵי כָבוֹד; מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; מַתַּן תּוֹרָה; נָדָב וַאֲבִיהוּא; חֵטְא הָעֵגֶל; הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו; אֶרֶץ הַבְּחִירָה; יְהוֹשֻׁעַ; בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים; דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה; יִפְתָּח וּבִתּוֹ; שִׁמְשׁוֹן; פֶּסֶל מִיכָה; מְגִלַּת רוּת; אֶלְקָנָה וְחַנָּה; בְּנֵי עֵלִי; שְׁמוּאֵל; חֻרְבַּן שִׁילֹה; בְּנֵי שְׁמוּאֵל; שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ; מִיתָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל; דָּוִד הָרוֹעֶה; דָּוִד וּמַעֲשֵׂי ה'; כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד; חֵטְא דָּוִד וּתְשׁוּבָתוֹ; עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל דָּוִד; דָּוִד וְאַבְנֵר; דָּוִד וְשׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל; דָּוִד וְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ; דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב; מִיתָתוֹ שֶׁל דָּוִד; חָכְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ; בִּנְיַן שְׁלֹמֹה; כִּסֵּא שְׁלֹמֹה; שְׁלֹמֹה וּמַלְכַּת שְׁבָא; שְׁלֹמֹה – מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט; יָרָבְעָם; עָמְרִי וְאַחְאָב; אֵלִיָּהוּ וְעוֹבְדֵי הַבַּעַל; יוֹנָה; גָּלוּת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים; הַכּוּתִים; חִזְקִיָּהוּ וּמַפֶּלֶת סַנְחֵרִיב; חִזְקִיָּהוּ וִישַׁעְיָהוּ; שְׂכַר שְׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל מְרֹאדַךְ בַּלְאֲדָן; מְנַשֶּׁה; צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ; נְבוּכַדְנֶאצַּר; יְהוֹיָקִים וִיכָנְיָה; חֻרְבַּן הַבַּיִת; תִּשְׁעָה בְאָב; עַל חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם; סִלּוּק שְׁכִינָה; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה; אֵבֶל אָבוֹת; דָּמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה; יִסּוּרֵי הַגּוֹלִים; עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל; גַּעְגּוּעִים; נֶחָמָה; דָּנִיֵּאל וְהַתַּנִּין בְּבָבֶל; מֵתִים שֶׁהֶחֱיָה יְחֶזְקֵאל; חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; עֶזְרָא; אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה; בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר; דְּבוֹרָה וְאֶסְתֵּר; סְעֻדַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ; גְּדֻלַּת הָמָן; מַחֲשֶׁבֶת הָמָן; מַלְשִׁינוּת הָמָן וּגְזֵרַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ; מַפֶּלֶת הָמָן וּגְדֻלַּת מָרְדְּכַי; תְּלִיַּת הָמָן

אפרים צורף

פרוזה: גביעי זהב; ר' ישראל בעל שם טוב – הבעש"ט; ר' דוב בר המגיד ממזריץ'; ר' ישראל בן שבתאי המגיד מקוז'ניץ; ר' אריה לייב "הסבא" משפולא; ר' לוי יצחק מברדיצ'ב; ר' לייב שרהס; ר' יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה" מלובלין; ר' יעקב יצחק, "היהודי הקדוש" מפשיסחא; ר' אהרון הגדול מקארלין; ר' אלימלך מליז'נסק; ר' מנחם־מנדל בעל ה"צמח צדק"; ר' מנחם מנדל מרימנוב; ר' ישראל מרוז'ין; ר' מנחם מנדל מקוצק; ר' מרדכי מלכוביץ'; ר' יששכר בר מראדושיץ; ר' אורי מסטרליסק – ה"שרף"; ר' מרדכי מנישחיז; ר' אברהם יהושע השיל מאפטא; ר' דוד מללוב; ר' יצחק טויב מקאלוב; ר' משה לייב מסאסוב; ר' זושא מאניפולי; ר' חיים מצאנז; ר' זאב מסטריקוב; ר' מאיר מפרמישלאן; יצחק קאליש מוורקא; ר' יחיאל מיכל מזלוצ'ב; ר' יעקב קראנץ המגיד מדובנו; מקורות לגביעי הזהב; ר' נחמן מברצלב; ר' שניאור זלמן מליאדי; ר' פנחס מקוריץ; ר' שמחה בונם מפשיסחא; ר' שלמה הלוי מקארלין; ר' שמואל הורוביץ מניקלשבורג; ר' שלמה מרדומסק; ר' משה מקוברין; ר' שמואל אבא מז'יכלין; ר' נפתלי צבי מרופשיץ
מאמרים ומסות: מבוא להיכל החסידות; דברִי [סוף דבר ל"גביעי זהב"]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מלחמת השפות – מכתבי שמריהו לוין

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

שמריהו לוין (1867–1935), מספרת הויקיפדיה העברית, היה מנהיג ציוני, פובליציסט וסופר, מראשי הדוברים בקונגרסים הציוניים הראשונים ומהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה. הוא היה מיוזמי הקמת הטכניון בחיפה, ונאבק לצד אחד העם לשמירת אופיו העברי של הטכניון. בזמן מלחה“ע הראשונה היה פעיל בהפצת תעמולה ציונית בארה”ב ובקנדה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל וכתב במספר עיתונים מרכזיים.

מכתבים נבחרים שכתב נאספו בספר המחולק לכרכים לפי תקופות. הסגנון נעים ורהוט והתוכן מרתק; למשל, בכרך “העברית בימי מלחמת השפות בארץ ישראל” מאוגדים המכתבים הסובבים סביב נושא המאבק על שפת הלימוד בטכניון, האם תהיה גרמנית או עברית.

במכתב שנכתב לאחד העם מחיפה, ב-4 ביולי 1913, כותב לוין:

“מתפלא אני שעובר אתה בשתיקה על הנקודה הפוליטית שיש בדבר. הן מי כמוך יודע, עד כמה העלינו עלינו את חשדה של הממשלה האנגלית ע”י הגרמניות החיצונית שיש בהציונות, והנה על הראשונים אנו מצטערים ונבוא להוסיף מוסד גרמני מכף רגל ועד ראש. היתכן, כי גם אנו נסייע לדבר כזה?"

ממכתבי לוין אפשר ללמוד הרבה על המאבק הפוליטי שהתרחש, על האינטרסים של הקבוצות השונות המעורבות בוויכוח – הנדבנים האמריקאים, הציונים וחברת “עזרה” הגרמנית (ה“הילפספעראיין”) ומייסדה ד"ר פאול נתן – על המאמצים שהושקעו, וגם לא מעט “כביסה מלוכלכת”.

ב-2 לספטמבר 1913 כותב לוין ליהודה לייב מאגנס, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בניו-יורק:

"את מכתבך מן כ' אוקטובר קיבלתי אחרי ישיבת הקוראטריום […]. קשה היה לנו להשיבך בבירור איך עליכם להתנהג כעת, אחרי שנגזר דינו של המוסד הטכני לשלילה. כבר הראיתי לך במכתבי מחיפה, מן כ' סיון שנה עברה על הסכנה הצפויה להמוסד מצד האדונים הברלינים, המתעתדים להכניסו

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53974 יצירות מאת 3222 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22177 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!