היצירות הנקראות ביותר החודש
- עַל הַשְּׁחִיטָה / חיים נחמן ביאליק
- אוצר המשלים והפתגמים / ישראל חיים טביוב
- אני ואימא בבית־המשוגעות: רומן / יעל ישראל
- [פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה] / רחל בלובשטיין
- הנסיך הקטן / אנטואן דה סנט-אכזופרי / אריה לרנר
- דברי ימי עם עולם: כרך שלישי: מחורבן יהודה עד ירידת מרכזי המזרח / שמעון דובנוב / ברוך קרוא
- העוורת / יעקב שטיינברג
- יגון / אנטון צ'כוב / דבורה בארון
- לְבַדִּי / חיים נחמן ביאליק
- בְּעִיר הַהֲרֵגָה / חיים נחמן ביאליק
היצירות החדשות ביותר
- טיסה לכיוון ההפוך – פרק סופי. / יוסף מונדי
- והזונה הזאת מכירה אותנו / יוסף מונדי
- "ג'אקיס בר סלוּן" (לשעבר) – כיום "לֶה בּוּקַנְיֶה" / יוסף מונדי
- העננים הלבנים החולפים מעל שמי מאלאקוף והלילה הגדול / יוסף מונדי
- רוז'ה ואני מצילים את מסייה יא־יא / יוסף מונדי
- פגישה עם ג'ורדאנו ברונו במרומי הסקרה־קאר / יוסף מונדי
- ההולנדי המעופף והתוך של המאנגו / יוסף מונדי
- נסיעה מפוקפקת מעבר לים התיכון / יוסף מונדי
- השיבה לשום מקום / יוסף מונדי
- פרשת ויצא / רחל אליאור
יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.
פרוזה: מיכאל
פרוזה: תרגיל בכתיבה יוצרת
פרוזה: השיבה לשום מקום; נסיעה מפוקפקת מעבר לים התיכון; ההולנדי המעופף והתוך של המאנגו; פגישה עם ג'ורדאנו ברונו במרומי הסקרה־קאר; רוז'ה ואני מצילים את מסייה יא־יא; העננים הלבנים החולפים מעל שמי מאלאקוף והלילה הגדול; "ג'אקיס בר סלוּן" (לשעבר) – כיום "לֶה בּוּקַנְיֶה"; והזונה הזאת מכירה אותנו; טיסה לכיוון ההפוך – פרק סופי.
מאמרים ומסות: פרשת ויצא
שירה: צבא בוגרים
מאמרים ומסות: הקדמת המחבר ל"ילדי רוחי"; מאמרים בעניני ארץ־ישראל (תרל"ה–תרמ"ד)
זכרונות ויומנים: יוֹמָן: מלונדון עד ארץ־ישראל
מכתבים: ממכתביו לשולחיו
מאמרים ומסות: משפט לעשוקים
מאמרים ומסות: מבוא: פינס והתחיה
פרוזה: שומר הכרם
מאמרים ומסות: מי הוא יהודי?; מי הוא יהודי?; מי הוא יהודי?
מאמרים ומסות: אנושיות בעת משבר
פרוזה: טְרִיפוֹן מאת דניס סילק
מאמרים ומסות: חדרים 3 – שער פנימי
זכרונות ויומנים: 1978/תחריטים
מאמרים ומסות: הערות בשולי החוברת
שירה: הַאֲמֵן לִי
מאמרים ומסות: ד"ר משה שפיצר
מאמרים ומסות: על קפה הפוך: [מסות]; הלקח האחד
שירה: מְנַשֶּׁה; בֵּית בְּיָאלִיק
זכרונות ויומנים: מתוך שיחה שלא הסתיימה עם ד"ר משה שפיצר
מאמרים ומסות: הקדמה לאתר של נחמה פוחצ'בסקי
מאמרים ומסות: השיבה הביתה, השיבה ללבנון
שירה: שִׁיבַת הַמַּלָּחִים מאת סעיד עקל
שירה: שִׁיר בַּמִּטְבָּח; סַאלְוָה; קְרָעִים שֶׁל אֲדָמָה
מאמרים ומסות: בשבוע השלישי
מאמרים ומסות: פואטיקה ופוליטיקה: אסוציאציות על נושא
שירה: בְּבֵית חַיִּים
מאמרים ומסות: לא אסלח לך
מאמרים ומסות: ציונים ביבליוגרפיים; הצדעה לספרות הישראלית: הקדמה; התקופה הישראלית בספרות העברית; מיפוי חדש – הגדרה חדשה; שנות השמונים בסיפורת הישראלית; מבוא: ציונות וצבריות בעימות תרבותי; הציונות בראי הספרות הישראלית; "מולכו" – א.ב. יהושע; "רומן רוסי" – מאיר שלו; פרידה מדמות הצבר; "ילדי השעשועים" – משה שמיר
שירה: הַצֶּמֶד
פרוזה: ימי צינה בראי המוצק
מאמרים ומסות: עד ארגיעה: מסות
זרקור על יצירה
ארך־אפיים ורב חדק
מאת המתנדבת ר' גלי: עיינו נא בסיפור פיל בן פילים מאת קיפלינג (בתרגומו העסיסי של רגלסון) אם למי מכם חשוב לברר כיצד קרה שבעוד שרוב החוטמים – בין אם מצטנעים להם על הפרצוף כזוג נחיריים נחבא אל הכלים, או בין אם מזדקרים להם כעטרת סולדת, או בולבוסית, פחוסה, או חדה, או כל צורה, תהיה לטעמכם כעורה או נאה, (ובענייני ריח עוד יותר חבל להתווכח) – כיצד קרה שדוקא הפיל נתברך במלוא אורכו של חדק – ממש גף־אף נוסף? לכו לקרוא, הרשומה תחכה!
ואולי משום היות הפיל יצור ארך־אפיים, נולד הביטוי “סבלנות של פילים”. הקונוטציה האלוהית מובהקת בדת ההודית – גאנֶשׁ (Ganesh) הוא אל שראשו ראש פיל ממש (כולל חדק, ובדרך כלל גם נחש, כמו הפתן בסיפור).
(אחד השמות של גנש בלשון הטאמילית הוא Pille, שפירושו ילד קטן/עולל, וכן גם Pillaiyar, שפירושו ילד אציל, ובאופן מפתיע – בדומה מאד לעברית – גם שן, או שן פיל, וכללית – פיל צעיר).
ואמנם, באגדה זו, למרות שזירת התרחשותה היא אפריקה, יש רמזים שחושפים את הקשר של קיפלינג להודו, ארץ הולדתו. שכן קיפלינג מתאר כאן פילון קטן שמתנכלים לו, (בדומה לגנש ההודי, שגם הוא בצעירותו סבל מאפלייה) ורק לכשיגלה סוף סוף את כוחו – ואף יפגין אותו בראש חוצות – רק אז יחליפו יתר הברואים את יחסם האכזרי ליחס של יראת כבוד.
ולגבי יראת כבוד, נראה שאגדה זו – עיקר מוסר ההשכל שהיא מציעה הוא בדיוק הקשר העצוב בין יראה לכבוד: מי שמנומס – בזים לו, ואילו מי שמעורר פחד – מכבדים אותו. וכשהפילון ‘מגלה’ את כוחו – כוח זה צריך להיות לא רק תגלית פרטית אלא אף גלוי לעיני כל. כי הַבְּרִיוֹת, רק כשהן מפחדות, חדלות הן להתנכל ולהתאכזר. ולפיכך, כדי להימנע מהיות קורבן, לא די בכח אלא נחוצה אף כוחניות – חריגה מהתחום
...המתנדבים שלנו
שלי אוקמן
אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים.
פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014.
תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה
עד כה העלינו למאגר 53658 יצירות מאת 3272 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22195 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.
בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.
נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!