היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
משה בר שבתי
לדף היוצר
משה בר שבתי (המחצית השניה של המאה ה־11‏-)
פייטן, חי ברומא במחצית השנייה של המאה ה-11
יצירה בהפתעה

(דברי הספד על ח. נ. ביאליק באולם הנהלת הסוכנות היהודית לא“י, יום כ”ב תמוז תרצ"ד)


התהלך בתוכנו בן-אדם גדול. וצנוע היה האדם הגדול הזה בתכלית הצניעות. וידע את ערך המלה והתיחס אליה בכבוד ובזהירות קיצונית והיה סופר ושוקל כל ניב וניב שהיה מוציא מפיו. וברכה קטנה שלח אדם זה לחיים נחמן שלנו, כאשר הגיע ליובל שנת חייו. וכתב לו בברכה הזו:

“במה אברכך, ידידי וחברי, הלוא אתה אחד מהיחידים שזכית לראות את עולמך בחייך. אתה הנך היחיד, שמימות רבי יהודה הלוי – ואולי מימות ישעיהו הנביא – לא קם כמותך בישראל”.

את הדברים הללו כתב בשעתו אחד העם, כאשר הגיש את ברכתו לחיים נחמן ביאליק לחג יובל החמשים שלו. על דברים מפורשים כאלה אין להוסיף מאומה. אבל אין לנו גם הרשות לגרוע מהם. ומה נאמר אנחנו בני הדור? לבני הדור יש תמיד נטיה פנימית – והיא נתונה בטבע בן האדם – להנמיך כל קומה של הדגול ולהשוות קטן כגדול. בני הדור אינם משלימים עם הרעיון, שבאוצר הנשמות יש נשמות מיוחדות, שיוצר העולם מוציא אותן מנרתיקן, מהתא הגנוז, רק לעתים רחוקות, לפעמים פעם בדור, לפעמים פעם בתקופה ולפעמים רק פעם באלף שנים, כי הם בעיניו “כיום אתמול כי יעבור”, וחושב היוצר, כי מתנהג הוא בפזרנות בהפרישו לנו בכל יום שלו תרומה הגונה כזו מבית גנזיו. אפילו בני הדורות הקודמים, אשר התהלכו עלי אדמות בשעה שהחזון היה עוד נפרץ, כשלא נחתמה עדיין הנבואה ולא היה עוד צורך להשתמש רק בבת קולה, בהדה הרחוק – גם אלה לא הרגישו בנביאיהם ולא הבינו את ערכם. ורק הדורות שבאו אחריהם ידעו “כי נביא היה בתוכם”. גם אנו, בני הדור הזה, לא הכרנו כראוי את המאורות שנגד אורם התחממנו ומשפעם התפרנסנו כולנו. והלואי שהדור אשר יבוא אחרינו יזכה להבין את ערכם, ליהנות מזיום שלא יכבה ולקבל את השפעתם.

אין עדיין השעה מוכשרת ומסוגלת להערכות. כאב האומה, שהוסרה ממנה עטרתה וכאב כל יחיד מאתנו כחלק של האומה, מעכב כל הערכה.

היתה לי הזכות הגדולה לבוא יחד עם חיים נחמן שלנו לארץ ולחיות עמו במחיצה אחת במשך עשר שנים. ניתנה לי האפשרות להסתכל באישיות זו ובכל זאת חידה סתומה וחתומה היתה בעיני, ותהי לחידה. הרגשתי, כי כשם שיוצר העולם מחדש בכל יום מעשי בראשית, והשמש הבוקעת ועולה היום אינה זו ששקעה במערב אתמול, כי אם היא שמש שנתחדשה ע"י התחדשות של כל הבריאה; כשם שדברי תורה, לפי שלימדונו, אינם רשאים להיות בעינינו כעתיקות וישנות, אלא כאילו קיבלנום היום מהר סיני, כך ראיתי את הענק הזה לפני בהתחדשותו המתמדת, ובכל יום ויום הרגשתי את המתנה הטובה שנתן יוצר העולם לאומתנו בדורנו זה. אינני חושב שמי מאתנו יעיז לקחת קנה מידה בידיו ולגשת אל אישיות ענקית זו כדי להעריכה הערכה גמורה.

בשבילי היתה ונשארה אישיות זו סמל כל המעולה והמובחר אשר באומתנו, רכוז מצפונה וכוח יצירתה. נזכרתי בריב ההרים העתיק בשעת מתן תורה. כולם רקדו, כולם קפצו ממקומם, כולם רצו להתנשא. וכרוז יצא ואמר להם: “למה תרצדון הרים גבנונים, ההר חמד אלהים לשבתו” היה רק הר אחד, הר סיני, ואת ההר הזה בחר לו נותן התורה להשמיע ממנו את מדברותיו. כמוס סוד הבחירה. וכשנפגשתי בתופעה, איך ננסים וגמדים, שמידתם אצבע או טפח לכל היותר, רצו גם הם להתנשא ולהתרומם, באתי לידי הכרה, כי גם השכינה מצטמצמת ולא מתוך כל גרון היא מדברת. יש רק הר אחד, שהיא בחרה בו.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אברהם שלונסקי

שירה: עֲקֵדָה; מַסְעֵי; אַי טַלְטֵלָה; הוֹנוֹלוּלוּ; וּבְכֵן?; הוֹ זֵעָה!; יִתְנוֹפְפוּ שְׁמֵי־שַׁחֲרִית; הַלְבִּישִׁינִי אִמָּא כְּשֵׁרָה; אֶת מִנְעָלַי הַמְאֻבָּקִים אֶשַּׁל; יָרַד עֶרֶב אֶל הָעָיִן; הָבָה נִתְנַשְּׁקָה גְדִי!; וְשָׁם מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַגִּלְבֹּעַ; אָז יַעֲלֶה רֵיחַ שַׂלְמוֹתַיִךְ בְּאַפִּי; כָּפוּף צַוָּארִי; חֲרַזְתֶּם: לִבֵּנוּ אַרְמוֹן; חֹרֶב; מָטָר; אֲדָמָה; כִּזְקֵנוֹת גִּבְּנוֹת; הַזְּרִיחָה גּוֹעָה לִי; הִשְׂעִירָה אַדְמַת־אָבִיב; פְּרוּם־חֻלְצָה; בַּלַּיְלָה יוּאֲרוּ אֹהָלִים; בְּכַרְמְךָ יָהּ; אַתָּה אֲשֶׁר הִשְׁקֵיתָ טַל; אֲנִי רָץ; הַגַּתָּה! הַגַּתָּה!; וְעַתָּה שַׂקֵּי־גַּרְגְּרִים אָנוּ; הָעֵדֶר כִּי יִגְלֹשׁ; כִּטְלֵה־עִזִּים עָזוּב; עֵת אָסִיף לִי; עַל חֶלְקַת הָרִצְפָּה; עֲטָף־נָא אֵל־שַׁדַּי; פֹּה הַתַּחֲנָה; גִּלְבֹּעַ – זֶה נִשְׁמַע כְּרֶמֶז; צֹהַב בַּמָּרוֹם; הַחַמָּה פָּרְשָׁה מַעֲדַנּוֹת; עַד שֶׁתִּתְרַפֵּק לָהּ; וּבְשׁוּבֵנוּ מֵעֲמַל יוֹם; הִנֵּה יָצָא הָעֶרֶב; בַּמֶּרְחָק שׁוֹקֵק נְחַשׁ־הַבַּרְזֶל; וְהִנֵּה גַּם עֶרֶב־הַזְּקוּנִים; עוֹד הַרְבֵּה־הַרְבֵּה מוֹנִים; עוֹד אֶת גְּבִיעִי לֹא מָצִיתִי; וְהַלַּיִל פִּזְמוֹן־דֶּלֶף שָׁר; רוֹכֵל מְפַהֵק; טַיָּל אַחְרוֹן; וְשׁוּב עֲבוֹדָה אָיִן; לָמָּה אֶנְעַר מִנַּעַל; אֵי־בָּזֶה תָּעִיתִי?; לָלֶכֶת? לֹא!; גַּמֶּלֶת־עֶרֶב; אֶל הַמּוֹרִיָּה נְהַגְתִּיךָ; אוֹי לִי כִּי הוּשַׂם עָלַי; הוּגְפוּ תְּרִיסִים; לוּא יִהְיֶה כָּךְ; עִם לֵיל בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה; יֵשׁ פָּסוּק נוֹשָׁן; שׁוּב הָלַךְ יוֹמִי; יוֹמָם חוֹפְזוֹת הַהַלְוָיוֹת; פָּנָסִים דָּעֲכוּ; כִּירִיעוֹת דְּרָכִים; וּבִכְרַכֵּי הַיָּם; וְאִגֶּרֶת קְטַנָּה שְׁלוּחָה; וּבִשְׁנַת כָּךְ־וְכָךְ; וְהָאָב בַּשָּׁמַיִם כֹּה רָחוֹק; רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם!; אָמַרְתִּי: יָד לְפֶה; עוֹד זֵכֶר לַיּוֹם הַגּוֹוֵעַ; וְעַתָּה כָּבְדוּ הָרַגְלַיִם; מָעֲטָה הַשִּׂמְחָה בְּעוֹלָמְךָ אֵלִי; יָדַעְתִּי; יִצְחָק טוֹעֵן אֶת עֲצֵי עוֹלָתוֹ; אוֹדְךָ; לַהֲדָם; בְּשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת; מְתֹם; סִּיוּם; מַדּוּעַ תֵּשְׂט מִמֶּנִּי יֶלֶד; רְאֵה רִבּוֹנִי; אַל תִּשְׁלַח אֶת יָדְךָ; מַלְּטֵנִי יָהּ; עֲצֶרֶת חַג הַיּוֹם; הַלַּיִל שְׂדֵה פְּחָדִים; כַּעֲנָנִים שָׁבוֹת; קָשֶׁה לָשֵׂאת מַשָּׂא עַל שֶׁכֶם; לָמָּה בָּאתִי עַד הֲלֹם; הַשִּׁגָּעוֹן הוּא זֶה; הַאִם הִקְדַּמְתִּי בֹּא; הִרְבֵּיתִי שִׁיר וְעוֹד לֹא זֶה; אַבִּיט יָמִים גּוֹלְשִׁים מִנֶּגֶד; כִּי לֹא אָבִין; הַבְרוּנִי לֶחֶם צַר; הִנֵּה בֵּית־אֵל; לָכֶם שִׁרְיוֹן־גָּלְיַת; כְּרֶכֶב־יָהּ; אֶת יַלְדֵי הַמֶּרִי; שְׁסָה רְמָח; מִי כּוֹכָבִים יַרְבִּיץ; בְּכִי יֶלֶד וָהָס; יָצָאתִי כְּנִכְלָם; אַחַר אַיֶּלֶת־שָׁוְא; אֵין דָּבָר; מִי הִרְבִּיצֵךְ חַמָּה; כְּעֵץ שָׁתוּל גּוּפִי; בְּאֶלֶף שׁוֹפָרוֹת; זַמְּרִי לִי עוֹד; וְהוּא יִבְעַר; פִּתְאֹם הִבְרִיק הָאֵת; סֻלָּם אֶל קִיר; בֵּין בַּיִת לְבַיִת; כָּכָה לָשׁוּ הַיָּדַיִם; וּבַלֵּילוֹת; יָצָאתִי; אָנַפְתָּ בִּי אַב־הַיְשִׁימוֹן; וְשׁוּב יָדַיִם תְּלוּשֶׁינָה; יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ; שֵׁשׁ עָרִים בָּאָרֶץ; קַלְּלִי נַפְשִׁי; אַל תֵּעָצְבִי נַפְשִׁי; בְּאֵלֶּה הַיָּמִים; פָּרֹכִיּוֹת עָשָׁן; עֲלֵה־הַלַּעֲנָה"; גַּגּוֹת גַּגּוֹת; אַךְ יֵשׁ אֵימַת אֵין־גָּג; אֵינִי יוֹדֵעַ; נִדְלַק פָּנָס; אֲנִי הוֹלֵךְ; אוֹי לִי; שׁוּב יוֹם נִגְרַף; הִנֵּה קָרַב אֵלַי אֶחָד; תַּהְפּוּכוֹת וְסוֹד; הַצְּבִי כְּפוּל הַקַּרְנַיִם; כָּל־כָּךְ דּוֹמֵם; תָּמִים וּבְתֻמָּתוֹ אֻמְלָל; הַדָּם הַדָּם; הַשִּׁכָּרוֹן מִזֶּה; מִצּוּק אֶל צוּק

שמשון מלצר

שירה: יֶשְׁנָן מִלִּים... מאת זישה לנדוי; מֵאַיִן? מאת אברהם רייזן ; מִי עוֹזֵר מאת אברהם רייזן ; אַל נָא תֹאמְרוּ... מאת אברהם רייזן ; לְוָיָה מאת מני ליב; אֲנִי הַזַּמָּר מאת איציק מאנגר; אִילָן כָּפוּף מאת אברהם רייזן ; רְחוֹב אַחֲרוֹן מאת אברהם רייזן ; הַנּוֹף, נִרְחָב וּבְהִיר הָעֵשֶׂב... מאת זישה לנדוי; עַל חַלּוֹן בֵּיתִי מאת מני ליב; עָרִים, אֲרָצוֹת מאת מני ליב; הַיָּם נִרְחָב מאת מני ליב; לַיְלָה מאת מני ליב; אָבִיב חָדָשׁ מאת יצחק קיסין; הַשֶּׁמֶשׁ נֶעְלַם מִשְּׁמֵי־קֶדֶם מאת יצחק קיסין; הַיּוֹנִים הוֹגוֹת מאת יצחק קיסין; בַּזְּמַן וּבֶחָלָל מאת אבא שטולצנברג; חֳרָבוֹת מאת אבא שטולצנברג; רוֹכְלִים בַּכְּפָר מאת נחום בומזה ; אָבִיב בִּרְחוֹב סְלוֹנֶצְ'נָה מאת נחום בומזה ; עֲרְבַּיִם שֶל חֹרֶף... מאת דוד הופשטיין ; עָבְרָה כְּבָר הַשַּׁבָּת... מאת דוד הופשטיין ; הַשֶּׁלֶג שֶׁל אִמִּי מאת משה שימל; נָשִׁים בְּנוֹת הָעֹנִי מאת אבא שטולצנברג; אֲנִי כְּבָר גָּדוֹל מאת נחום בומזה ; אוֹרֵח לִפְנוֹת עֶרֶב מאת נחום בומזה ; תְּפִלָּה שֶׁל אִמִּי לִפְנוֹת עֶרֶב מאת נחום בומזה ; לִפְנֵי מוֹתָהּ מאת נחום בומזה ; אַבָּא־אִמָּא חוֹלִים מאת נחום בומזה ; אִמּוֹתֵינוּ מֵתוֹת מאת נחום בומזה ; הַבַּלָּדָה עַל הַלֶּחֶם הַלָּבָן מאת איציק מאנגר; הַבַּלָּדָה עַל הַיְּהוּדִי שֶׁהִגִּיעַ מֵאָפֹר אֶל כָּחֹל מאת איציק מאנגר; רַ' שְׁלֹמה שׁוֹאֵב הַמַּיִם מאת מני ליב; אֵלִיָּהוּ בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ מאת מני ליב; פּוֹשֵׁט־יָד מאת י. י. סיגל
פרוזה: מכתב אל העורך מאת יצחק ליבוש פרץ; ערפלי שנות הילדות מאת יצחק ליבוש פרץ; עוד שנים ערפּליות מאת יצחק ליבוש פרץ; זאַמושץ, שעברשין, זאַמושץ; שני מלמדים האחרונים; חלומות מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; עלילה; אברהם מאניס; שוב השׂכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; ר' משה ואַהל; אהבת שלוש אחיות מאת יצחק ליבוש פרץ; שלוֹשה טפחים מעל לאגם־ההשׂכלה; אהבה עזה אל החיים; בעיות בעניין המות; מפתח הספריה מאת יצחק ליבוש פרץ; בית־מדרשם "שלהם", חורבות שבמוח; אני רוצה לברוח; אמא; אני נעשה חתן מאת יצחק ליבוש פרץ; נכנסתי לחוּפּה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל העורך מאת יצחק ליבוש פרץ; ערפלי שנות הילדות מאת יצחק ליבוש פרץ; עוד שנים ערפּליות מאת יצחק ליבוש פרץ; זאַמושץ, שעברשין, זאַמושץ; שני מלמדים האחרונים; חלומות מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; עלילה; אברהם מאניס; שוב השׂכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; השׂכלה; ר' משה ואַהל; אהבת שלוש אחיות מאת יצחק ליבוש פרץ; שלוֹשה טפחים מעל לאגם־ההשׂכלה; אהבה עזה אל החיים; בעיות בעניין המות; מפתח הספריה מאת יצחק ליבוש פרץ; בית־מדרשם "שלהם", חורבות שבמוח; אני רוצה לברוח; אמא; אני נעשה חתן מאת יצחק ליבוש פרץ; נכנסתי לחוּפּה מאת יצחק ליבוש פרץ; ברל החייט מאת יצחק ליבוש פרץ; שמחה שבשמחה מאת יצחק ליבוש פרץ; התגלוּת או המעשׂה בשׂעיר־העזים (ממעשׂיותיו של ר' נחמנ'קה) מאת יצחק ליבוש פרץ; "תורה" מאת יצחק ליבוש פרץ; מה לי לשקר? מאת יצחק ליבוש פרץ; כבוד־אב מאת יצחק ליבוש פרץ

חיים נחמן ביאליק

עיון: הַמִּקְדָשׁ בְּתִפְאַרְתּוֹ; גְּנִיזַת הָאָרוֹן; כֶּתֶר כְּהֻנָּה; שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק; מִקְדַּשׁ חוֹנְיוֹ; דְּיוֹפְלוֹסְטוֹן שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא; מִשְׁפְּחוֹת כּוֹהֲנִים; אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֻקְדוֹן; שִׁעְבּוּד יָוָן וּמַרְשִׁיעֵי בְּרִית; אֵם הַבָּנִים; בֵּית חַשְׁמוֹנָאִים; בִּנְיַן הוֹרְדוֹס; הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; נִסּים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; כּוֹהֲנִים זְרִיזִים; קָרְבַּן פֶּסַח; הָעֹמֶר; הֲבָאַת בִּכּוּרִים; עֲבוֹדַת יוֹם־הַכִּפּוּרִים; נְטִילַת לוּלָב; נִסּוּךְ הַמַּיִם; שִׂמְחַת בֵּית הַשְּׁאוּבָה (הַשּׁוֹאֵבָה); פָּרָשַׁת הַמֶּלֶךְ; שְׁמִינִי עֲצֶרֶת וּמוֹצָאֵי הֶחָג; עֲלִיָּה לְרֶגֶל; עֲלִיָּה בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה; חָכְמָתָם שֶׁל בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם; הָאָרֶץ וְיִשְׂרָאֵל; הָאָרֶץ וְיִשּׁוּבָהּ; חִבַּת הָאָרֶץ; קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ; תּוֹרַת הָאָרֶץ; עֶרְכָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ; אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ; יְרוּשָׁלַיִם

אליהו יונס

זכרונות ויומנים: על פי הבור

שמואל שבת

זכרונות ויומנים: במחנות הצפון

רחל אליאור

מאמרים ומסות: פרשת צו

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

עיון: דבר אל הקוראים; ספר ראשון [מֵרֵאשִׁית יְמֵי הָעָם עד גָּלוּת בָּבֶל]; ספר שני : מִן הָעֲלִיָּה מִבָּבֶל עַד עַמוֹד מַמְלֶכֶת יְהוּדָה בִּרְשׁוּת עַצְמָהּ; ספר שלישי: מִזְמַן יוֹחָנָן הוֹרְקָנוֹס עַד חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר רביעי: מֵחָרְבַּן הַבַּיִת הַשֵּׁנִי עַד חֲתִימַת הַתַּלְמוּד; ספר חמישי: זְמַן רַבָּנָן סְבוּרָאִי וְהַגְּאוֹנִים; ספר ששי: מִזְּמַן רַבִּי חִסְדָאִי אִבְּן שַׁפְּרוּט עַד מוֹת הַרַמְבַּ"ם; ספר שביעי: מִימֵי מַסְעֵי הַצְּלָב עַד יְצִיאַת הַיְּהוּדִים מֵאַנְגְּלִיָּה בִּשְׁנַת 1230; ספר שמיני: מִימֵי רַבִּי מֵאִיר מֵרוֹטֶנְבּוּרְג עַד גְלוֹת הַיְהוּדִים מִסְּפָרַד וּפוֹרְטוּגַל בִּשְׁנַת 1427 אַחַר חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי; ספר תשיעי: מֵאַחֲרֵי הַגֵּרוּשׁ מִסְּפָרַד עַד צְמִיחַת הַחֲסִידוּת; ספר עשירי: מִתְּקוּפַת מֶנְדֶלְזוֹן עַד זְמַן הִתְעוֹרְרוּת הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית הַחֲדָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אחד העם מתבדח [על חשבון רבניצקי]

מאת מלאכי שפר

למר י.ח. רבניצקי, אודיסא.

ווארשא, כ“ב סיון תרנ”ו (יוני 96).

בקבלי מכתבך האחרון וקראתי דבריך ע“ד מאמרי בשביל ה”פרדס", אמרתי אל לבי: הבה אאזור כגבר חלצי ואקיים נפש אחת מישראל (הלא כך אמרת: כי בנפשך הוא). אך כעין הקדמה, צריך אני לבאר לך סדר יומי:

בבוקר אקום בשבע שעות, ועד שמונה אני כותב מכתבים פרטיים, פעמַיים בשבוע – לביתי ובית אבי, וביתר הימים – לשאר אוהבַי ומכירי הפונים אלי במכתביהם. אחרי כן אשתה טהע ואקרא לפעמים קריאה קלה, מכ"ע או איזה ספר. ובתשע ומחצה אלך לבית “אחיאסף” ואשב שם כל היום (מלבד שעה ומחצה לארוחת הצהרים) ואשוב למעוני בשמונה או שמונה ומחצה בערב. ועד שאגמור ארוחת הערב ושתית הטהע תעבור שעה ויותר. אז אצא לשאוף רוח מעט בגן העיר, ובאחת עשרה אשוב לביתי. זה הוא משפטי יום יום.

ובכן, כאשר נדבה רוחי להציל נפשך משחת, החלטתי לקום כל יום בחמש שעות ולהקדיש שתי שעות לעבודת ה“פרדס” עד שאגמור המלאכה. וביום ב' שעבר החלותי. התגברתי כארי וגזלתי שתי שעות משנתי, ובחמש ומחצה כבר ישבתי אל שולחני ועטי בידי, ובשבע שעות הנחתי עטי מידי – והנייר נשאר חלק כשהיה. כי ראשי היה כבד עלי ממיעוט שֵנה, וכל השתדלותי לא עמדה לי לאסוף מחשבותי כראוי ולסדרן בדברים. ביום ההוא לא כתבתי עוד מכתבים פרטיים וגם עבודת “אחיאסף” התנהגה בכבדות, כי הייתי חש בראשי כל היום.

אז ראיתי, כי קשה לשנות מן המנהג, אחר שעברו עלי רוב שנותי ולא הייתי ממשכימי קום, וגמרתי בלבי להקדיש לך שעות הערב. ואתמול היה הערב הראשון אשר לא יצאתי לשאוף רוח אחר עמל היום, כי אם ישבתי כלוא בחדרי וחשבתי מחשבות ע“ד ה”פרדס“. מתחלה חשבתי ע”ד הנושא אשר אבחר למאמרי, וכשהעמקתי לחשוב בו, ראיתי, כי אין בי די כח במצבי עתה לבארו

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 54480 יצירות מאת 3346 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22222 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!