היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
חיים חרמש
לדף היוצר
חיים חרמש (1919‏-2007)
מצנחני היישוב, פעיל פוליטי ולוחם אנטי-פשיסטי ישראלי, יליד הונגריה.

יצירותיו הנקראות ביותר

  1. בצל המצודה (פרוזה)
  2. מבצע אמסטרדם (זכרונות ויומנים)
יצירה בהפתעה

נֹכַח פְּנֵי שַׁעַר

גַּן חַיְתוֹ יַעַר,

יָשַׁב פְרַנְץ הַמֶּלֶךְ,

וְיַחַד בִּמְסִבָּתוֹ,


כָּל־הוֹרֵי מַלְכוּתוֹ

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת

שלמה טנאי

שירה: שיר קופטי מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חשכת חושים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; דממת הים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הרגשת אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; גבולות אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אולטימטום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; רכוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נוכחות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מן ההר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; קרבת האהוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אהבה חדשה, חיים חדשים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חמישה שירי פון שטיין מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; לראשונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אושר המכאוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; בעוברי בדרך מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שירי מיניון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; האל והבידרה: אגדה הודית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נשר ויונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שיר צוענים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; המלך בטולה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מלך הרפאים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; על "שירו של נוצרי אל ישו" של לאוואטר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שני שירי הנודד בערוב היום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; ערגה ברוכה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; משאלות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מכתמים ונציאניים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מתוך מכתמי גיתה־שילר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אפילוג ל"שיר הפעמון" מאת שילר (קטע) מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הניסיון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה

נורית גוברין

מאמרים ומסות: נשים בעיתונות העברית – ההתחלות; צריך ביוגרפיות מצולמות; שֵׁמוֹת במסכות: על התופעה של שמות־עט בספרות; "הכאב הציוני" (י. ח. ברנר); אשרי מי שמת והשלום למראשותיו; ענף עץ אבות; חשבון־הדורות וחשבון־הדור: מדיניות התרבות של ישראל כהן; "צריך ביוגרפיות"; על דעת המקום והזמן; שילוב דורות; עם פרישה; לאחוז בשולי ההיסטוריה: דור שנות ה־30 ומשהו – קטלוג חוויות; נספחות ל: "ג. שופמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו"; כוחה של מחלוקת: דין־תורה בספרות העברית; חדרי־חדרים: ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה; "בעיר ההרגה" בדורה ולדורות; ביאליק שלי; שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים; כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות: שמונים שנה לרצח ברנר (2 במאי 1921); שופמן והספרות הרוסית; בין אזעקה לארגעה: תל־אביב בימי הַפְצָצָה – אנתולוגיה שופמנית; "הסרטן דבר נפלא"; האשמת שווא נוראה; ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק; קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה; התכווצו מזמן; דמויות "אסורות"; הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות; "יצירות נאות שרוח בארץ־ישראל שׁוֹרָה עליהן" – על הכמיהה ליצירה אחרת בארץ ישראל; נושאות הכלים: נשים במערכות ישראל, בראי הספרות העברית; קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק

רפאל אליעז

שירה: [אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]; [יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]; [הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]; [אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]; [אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]; [בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]; [מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]; [הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]; [בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]; [גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]; [צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]; [צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]; [הַשָּׂדוֹת]; [בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]; [בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]; [אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]; [מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]; [בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]; [לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]; [וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]; [אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]; [עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]; [הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]; [אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]; [לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]; [עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]; [רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]; [עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]; [זְכֹר נָא]; [אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]; [אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]; [לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]; [הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

אהרונוביץ' על "הערכים שלנו"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה

יוסף אהרונוביץ כותב במסגרת דבריו בנושא “לתפקידה של חברת העובדים”, שם הוא מתחבט בדילמת הדרך בה יעבדו את קרקע הציבור: “להפקיד את העם לשומר על הערכים שלנו, זה אומר, איפוא – להסתלק מהם.”

אני מסופקת אם הוא ראה משפט זה כאוקסימורון. כשהוא אומר “הערכים שלנו”, הוא לא מתכוון לערכים שלנו, של העם היהודי, אלא שלנו, בעלי החזון. המשפט אינו אוקסימורון מכיוון שהוא חדור אליטיסטיות. התפיסה הנובעת ממנו היא כי העם – עמך, אספסוף – אנשים חלשים שנוטים לקפיטליזם, מובל בידי בעלי חזון ציונים סוציאליסטיים אידדיאליסטיים, שרק תפיסתם נכונה, ועליהם מוטל להכריח את העם לפעול ולחיות לפי תפיסה זו, גם במחיר האינטרסים הכלכליים של הפרטים בעם. ההתלבטות היא רק באשר לשיטה – נדר או חוזה?

אני מוצאת את גישת האוקסימורון בריאה יותר. אם לעם יש ערכים אמיתיים, שהם מערכי היסוד שלו, ואנו העם, הרי שלתת לעם לשמור על ערכיו זה כמו לתת לפרה לשמור על החלב – השמירה הטובה ביותר.

זרקור על יוצר/ת

מסגנן פרסומי הכנסת

מאת Asaf Bartov

רבים מן הסופרים העבריים נאלצו לעבוד בכל מיני משרות כדי להתפרנס. תחום נפוץ היה הוראה.

אבל אביגדור המאירי החזיק במשרה ייחודית: במשך העשור הראשון של מדינת ישראל כיהן בתפקיד שנקרא “מסגנן פרסומי הכנסת”.

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51411 יצירות מאת 2810 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21702 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!