היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
מנחם שטיין
לדף היוצר
מנחם שטיין (1895‏-1943)
היסטוריון יהודי-פולני, רקטור המכון למדעי היהדות בוורשה ויושב ראש אגודת הסופרים העבריים בוורשה. חקר ולימד היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה של יוון ורומא בתקופה ההלניסטית, פילוסופיה יהודית ומדרש. בתקופת כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית נכלא עם שאר בני הקהילה היהודית בגטו ורשה. נרצח במחנה הריכוז טרווניקי.
יצירה בהפתעה

הרבה שאלות הנוגעות למהותה של האמנות מברר קנז ביצירותיו,

כגון: מי זכאי להיחשב לאמן? האם שליטה בטכניקה, ולוא גם שליטה מושלמת,

מספיקה כדי להפוך את בעליה לאמן? איך מבדילים בין יצירה שהיא אמנות לבין

מוצר המתיימר להצטייר ככזו? כיצד ועל־פי אלו אמות־מידה שופטים יצירת אמנות?

איזו תועלת אישית וחברתית מפיק האמן עצמו מהעיסוק באמנות? האם כל עיסוק

באמנות מוכרח להיות כרוך בתשלום מחיר אישי וחברתי על־ידי האמן? באיזו תמורה

זוכה האמן עבור הקרבנות האישיים והחברתיים שהוא מעלה כדי לעסוק באמנות? האם

יכול אמן להתקיים בלי לעסוק ביעוד הזה של חייו? וכיצד צריך אמן לפתור את

שאלת הזיקה בין האמנות לחיים בקיומו? קנז איננו מברר את השאלות הללו על

מהות האמנות ועל חיי האמן כשאלות עיוניות, אלא תמיד דרך העלילה, שבה הוא

משלב לעיתים קרובות אמנים, מתאר בהרחבה את פעילותם ואת יצירותיהם ומתעד את

ההשפעה המאגית של האמנות על אלה שזכו לחוות אותה במחיצתם.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

אמיל פוירשטיין

מאמרים ומסות: שילר: "וילהלם טל"; פלאטון: "המשתה"; פלאטון: "המשתה"; פלאטון: "המשתה"; פלאטון: "המשתה"; פלאטון: "המשתה"; פלאטון: "המשתה"; מולייר: "טרטיף" ו"הקמצן"; טולסטוי: "מלחמה ושלום"; אלפרד נובל והפרס לספרות; סוּלִי פְּרוּדְהוֹם; תֵּיאוֹדוֹר מוֹמְסֶן; א. ס. פושקין: "יבגני אוניגין"; בְּיורְנְסְטֶרְן בְּיוֹרְנִסוֹן; פְרֶדֶרִיק מִיסְטְראַל; חוֹזֶה אֶצֶ'גַראי; הֶנְרִיק סְיֶנְקאֶבִיץ'; סטנדהאל: "האדום והשחור"; נ. ו. גוגול: "נפשות מתות"; מאַן: "יוסף ואחיו"; גי דה מוֹפאַסאַן: “באֶל אַמי”; והיטמאן: “עלי עשב”; פלובאֶר: "מאדאם בובארי"; פלובאֶר: "מאדאם בובארי"
עיון: פָּאוּל פוֹן הֶייזֶה; מוֹרִיס מאַטֶרְלִינְק; גֶרְהאַרְט הַאוּפְּטְמַן; רַבִּינְדְרַנַת טאַגוֹרִי; גֵ'שׁוּעַ קאַרְדוּצִ'י; רוּדְיאַרְד קִיפְּלִינְג; רוּדוֹלְף אֶוּקֶן; סֶלְמָה לאַגֶרְלוֹף; ג'ון ארנסט סטיינבק; גאורגיוס ספריס; עם הספר; לאֶסינג: "נתן החכם"; ביירון: "מנגינות עבריות"

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

מבטים על יהודה נפך

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: יהודה נֹפך מוזכר בביוגרפיה שכתב שמואל ליב ציטרון על לב לבנדה, סופר רוסי אשר משלו תרגם ציטרון את הנובלה אברהם בן יוסף. בביוגרפיה של לבנדה מצטייר נפך כבדחן. לבנדה כותב אודותיו לציטרון:

“הואילה נא לאמר בשמי למר נפך, כי נכון אני להחזיק לו טובה מרובה אם יטריח את עצמו לרשום לי בכתב בלשון היהודית את הביאור המופלא, שנתן המורה המנוח שאפיר לתלמידיו בדיני “שוא נע ושוא נח”. ביאור זה הוא כל כך עשיר בהומור שלו, עד שבכל פעם שהריני נזכר בו, קרוב אני להֵחָנֵק, ממש, משחוק. לפיכך רוצה אני מאד, שיהא ההומור המופתי הזה נמצא אצלי על גבי הנייר, כדי שאוכל להנאות בו אנשים אחרים אוהבי הומור בריא כמותי”.

מתיאור זה מתקבל הרושם כי נפך התנהג כחקיין בכיתה י"ב, אשר מחקה את מוריו במסיבת הסיום. בביוגרפיה של ציטרון על נפך עצמו מצטיר נפך בדגשים שונים לגמרי. אידיאליסט מיסיונר, העוסק בעבודת תעמולה יחידנית, כמו גם מעל דפי העתון. אדם מתוחכם, אשר מעניק שעורי חינם (בחצות הליל) בלימודי חול לתלמידי תלמוד תורה. האם גם בימינו לומדים דתיים אורתודוקסים לימודי חול בהסתר?

את בית הספר המקצועי שהקים הפך ל “בית-גִדול בעלי-מלאכה עברים שומּרי תורת מאַרקס”. בעיני דוקא מצא חן סגנון החשיבה העצמית שלימד לתלמידיו. הלוואי שכל בתי הספר היום היו עובדים בשיטה זו.

"עברו שנה ושנתים ונופך עצמו רכש לו ידיעה גדולה בכל מקצעות-המלאכה הנלמדים בבית-הספר. את מלאכת המסגר ידע על בוריה ולעומקה כאחד האומנים המצוינים. ולא עוד אלא שגם עמד לו כשרונו להמציא תכניות לענפי-עבודה חדשים בברזל ובעשת. ביתרון הכשר דעת הבין להכניס רוח של אמנות בהכלים והחפצים השונים, תוצרת בית-הספר, המוּצאים לשוק. מרוחו זה אצל על

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53988 יצירות מאת 3312 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22210 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!