היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
מאיר בן משה
לדף היוצר
מרומא, חי באי סִיצִילְיָה במחצית הראשונה של המאה הי"ג
יצירה בהפתעה

מִדַּת הַדִּין צָנְפָה אוֹתָם בַּחֹפֶן,

מַעְדֵּר תָּקְעָה לְכַף מְתֵי מַדָּע,

וּכְפוּפֵי גַב, חֲשׂוּפֵי גֵו עַד מֹתֶן,


מִתַּחַת שְׁמֵי סִבִּיר, תּוֹךְ אַדְמָתָהּ

חָצְבוּ מֵמַד אֶבְקְלִידֶס מֶטֶר־מֶטֶר,

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

רפאל אליעז

שירה: [אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]; [יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]; [הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]; [אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]; [אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]; [בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]; [מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]; [הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]; [בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]; [גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]; [צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]; [צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]; [הַשָּׂדוֹת]; [בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]; [בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]; [אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]; [מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]; [בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]; [לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]; [וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]; [אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]; [עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]; [הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]; [אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]; [לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]; [עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]; [רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]; [עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]; [זְכֹר נָא]; [אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]; [אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]; [לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]; [הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]; זמר על הרועה הקטנה; דוניקה; זמר כלה; שיר התופרת; זמר הפרש; שיר זמר להגר; זמר אהבה לים; שיר העמק; מדן ועד באר־שבע...; בואה דודי; זמר חתן; בְּסִימַן הַטְּלַאי הַצָּהֹב מאת סימצ'ו איסאקוב; תִּשְׁעָה בְּמַרְס מאת סימצ'ו איסאקוב

יהודה קורן

מאמרים ומסות: ציונאצי

נורית גוברין

מאמרים ומסות: נספחות ל: "ג. שופמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו"; כוחה של מחלוקת: דין־תורה בספרות העברית; חדרי־חדרים: ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה; "בעיר ההרגה" בדורה ולדורות; ביאליק שלי; שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים; כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות: שמונים שנה לרצח ברנר (2 במאי 1921); שופמן והספרות הרוסית; בין אזעקה לארגעה: תל־אביב בימי הַפְצָצָה – אנתולוגיה שופמנית; "הסרטן דבר נפלא"; האשמת שווא נוראה; ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק; קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה; התכווצו מזמן; דמויות "אסורות"; הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות; "יצירות נאות שרוח בארץ־ישראל שׁוֹרָה עליהן" – על הכמיהה ליצירה אחרת בארץ ישראל; נושאות הכלים: נשים במערכות ישראל, בראי הספרות העברית; קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק; במחיצתו של עגנון; עגנון ומבקריו הראשונים; עגנון ומפרשיו; "הנשמה פתחה את לועה" – יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות; המשיכה אל התהום בספרות העברית – "האדם הוא סכום החטא והאש העצורה בעצמותיו"

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת; פַּנְטוֹמִימָה; צִיּוֹנוּת; עֵצוֹת; הִתְבּוֹסְסוּת אוֹ הַשְּׁבִיתָה בְּ"אָתָא"; לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים; צְרִימָה; הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָעוֹבֶדֶת; זֶה הַשַּׁעַר; בְּשָׂרִים; תְּפִלָּה למוהר"ר כִּי יַעֲטֹף; הַחֲטוּפוֹת; מַחֲשׂוֹף; כָּךְ אוֹ כָּךְ

שלמה טנאי

שירה: שיר קופטי מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חשכת חושים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; דממת הים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הרגשת אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; גבולות אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אולטימטום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; רכוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נוכחות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מן ההר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; קרבת האהוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אהבה חדשה, חיים חדשים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חמישה שירי פון שטיין מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; לראשונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אושר המכאוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; בעוברי בדרך מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שירי מיניון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; האל והבידרה: אגדה הודית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נשר ויונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שיר צוענים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; המלך בטולה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מלך הרפאים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; על "שירו של נוצרי אל ישו" של לאוואטר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שני שירי הנודד בערוב היום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; ערגה ברוכה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; משאלות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מכתמים ונציאניים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מתוך מכתמי גיתה־שילר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אפילוג ל"שיר הפעמון" מאת שילר (קטע) מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הניסיון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

על יעקובינה ("בת רוחמה") מאת שרה הירש

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

מאת המתנדבת אורנה אגמון בן-יהודה: במהלך קריאת הסיפור על יעקובינה שיניתי דעתי פעמים מספר לגבי המטרה הדידקטית של המחברת: אולי עוסק הסיפור בזכותו של אדם לבחור לו את דרך חייו, לא משנה באיזה גיל? האם עיקר הסיפור בתירוצים שממציאים אנשים לעצמם כדי להצדיק התנהגות שבה בחרו ממילא? האם מטרת הסיפור פשוט להפגין את גדולתה של הסופרת, אשר מצליחה לסחוף את הקורא להזדהות עם דמויות כה רבות, אשר מניעיהן סותרים? אולי זה סיפור על ערכי האמונה לעומת קדושת המשפחה? בבדיחות הדעת שקלתי אפילו כי מטרת הספור ללמד על הסכנות שבהתקפת “אדם באמצע” על תקשורות.

בנוסף, שקעתי בהרהורים אשר לא חשבתי שהיו חלק מן התכנית: מה חשוב יותר – קרבת דם או יחסים הנרקמים בין אנשים? במקרה של התעללות בילדים, האם עדיף לילד לקבל סיוע בביתו, בחיק משפחתו אשר פוגעת בו, או שעדיף להוציאו מחזקת הוריו? האם החלק החשוב בדת הוא הדרך בה אדם פונה לאלוהיו, ואיך הוא מגדיר את דתו, או שמה שחשוב זה איך הוא מתייחס לבני אדם אחרים בשם אותו אל? הדרך בה אתה מתפלל, או המניעים לכך והבנתך את שמאחורי המילים?

בסוף הספור כבר הבנתי כמה מן התשובות של המחברת, בת תקופת ההשכלה, לפחות לאותן השאלות שאכן נראה שהתכוונה שהקוראים יעסקו בהם. לא בכל העניינים אנו רואות עין בעין. בפרט, סדר העדיפויות הנחשף באופן בוטה בשלב ההתרה של הסיפור מדגיש את הפער בין ראיית עולמה של שרה הירש, בת תקופת ההשכלה, לבין ראיית עולמי החילונית המאוחרת ביותר ממאה שנה.

כמו-כן, נראה שלדעתה של המחברת, לסיפור סוף סגור, באותו מובן שסיפור המסתיים בהצעת נישואין הוא בעל סוף סגור. אך כפי שהבעיות האמיתיות מתחילות רק לאחר שמנסים לחיות יחד, כך גם אני נותרתי לתהות על גורל הדמויות, כאילו הותירה המחברת

...

זרקור על יוצר/ת

לא רק חסמבה וקזבלן!

מאת Asaf Bartov

רבים מאיתנו מכירים את חבורת סוד מוחלט בהחלט, הלא היא חסמב"ה, ואת קזבלן שהולך תמיד ראשון, הלא הם יצירי רוחו של יגאל מוסינזון.

אבל מוסינזון היה סופר ומחזאי פורה גם מעבר ליצירות האהובות הללו, וגם על רקע דור הנפילים שבו צמח, דור שכלל את ס. יזהר, משה שמיר, אהרן מגד, ואחרים, נחשב מוסינזון למְסַפֵּר ולמחזאי מוכשר ובולט.

זכויות היוצרים שלו עודן בתוקף, אך משפחתו התירה לנו להנגיש כבר עכשיו את כל מחזותיו. יש בהם מחזות מהווי ימינו (כלומר ימיו), מחזות תנ"כיים, ומחזות הסטוריים אחרים, וכולם מחכים לכם בדף היוצר שלו.

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51493 יצירות מאת 2814 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!