היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
אבשלום אליצור
לדף היוצר
מדען והוגה דעות ישראלי, אוטודידקט, מחקריו עוסקים בפיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה ופילוסופיה
יצירה בהפתעה

בבואי להקדים דברי־מבוא לאסופת מסותיו ומאמריו של ירוחם

טולקס (“בסוד סופרים והוגים”, תל־אביב, תשל״ז) הוריתי היתר לעצמי לפתוח

בעיר הורתו וגידולו, בלזא, ודרכו בה וממנה. אך קודם־כל אזכיר, שראוי להיזהר

ושלא להימשך לתמונה המקובלת שמעלים, כדרך־הטבע־וההרגל, שמה וזכרה – בירת

שושלת הצדיקים לבית רוקח, החל במיסדה, ר׳ שלום, דרך בנו ר׳ יהושע ונכדו ר׳

ישכר־בר עד נינו ר׳ אהרן, שעיר שליטתם אין בה אלא מי ומה שהם נאים ויאים

לה, לאמור: עיר שכולה חסידים, וחסידי־רבם בלבד. עד היכן חובת הזהירות מגעת

– כמעט מבשׂרי חזיתי. מגודל במשפחה, שרבו כן רבו בה חסידי השושלת הזאת

מדורות, ומהם ביחוד חסידי מרת איידלה, בת ר׳ שלום, ראיתי בדמיוני את העיר

ההיא כדמות חסידיה בעיר־מולדתי, ברודי, שהיו לה בה שני מקדשי־מעט –

בית־המדרש על שם יוֹלס והקלויז על שם מאצ׳ב, שהיו משונים מעט בנוסח התפילה,

וביחוד בקצבה; ורבים מהם, ובכללם, ואף בראשם, דודי־זקני וצעירי־בניו, היו

נוסעים שנה־שנה, לימים הנוראים, לפקוד את רבם; עד לבוב במחלקה השלישית

ומלבוב לבלזא במחלקה הרביעית, שפעלה בקו־רכבת זה בלבד, והיא מחוה של אדיבות

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

יהודה קורן

מאמרים ומסות: ציונאצי

נורית גוברין

מאמרים ומסות: צריך ביוגרפיות מצולמות; שֵׁמוֹת במסכות: על התופעה של שמות־עט בספרות; "הכאב הציוני" (י. ח. ברנר); אשרי מי שמת והשלום למראשותיו; ענף עץ אבות; חשבון־הדורות וחשבון־הדור: מדיניות התרבות של ישראל כהן; "צריך ביוגרפיות"; על דעת המקום והזמן; שילוב דורות; עם פרישה; לאחוז בשולי ההיסטוריה: דור שנות ה־30 ומשהו – קטלוג חוויות; נספחות ל: "ג. שופמן: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו"; כוחה של מחלוקת: דין־תורה בספרות העברית; חדרי־חדרים: ביקורת סדרי הלימוד ב"חדר" בספרות העברית לדורותיה; "בעיר ההרגה" בדורה ולדורות; ביאליק שלי; שאול טשרניחובסקי: שני מכתבים; כאב התוכחה – יוסף חיים ברנר בדורו ולדורות: שמונים שנה לרצח ברנר (2 במאי 1921); שופמן והספרות הרוסית; בין אזעקה לארגעה: תל־אביב בימי הַפְצָצָה – אנתולוגיה שופמנית; "הסרטן דבר נפלא"; האשמת שווא נוראה; ידידות עמוקה – שופמן וק. צטניק; קראה והתאהבה – שופמן, ק. צטניק ורעייתו נינה; התכווצו מזמן; דמויות "אסורות"; הקול המזרחי בספרות העברית – ההתחלות; "יצירות נאות שרוח בארץ־ישראל שׁוֹרָה עליהן" – על הכמיהה ליצירה אחרת בארץ ישראל; נושאות הכלים: נשים במערכות ישראל, בראי הספרות העברית; קריאה בסמוי מן העין: דרכה של זיוה שמיר בחקר ביאליק; במחיצתו של עגנון; עגנון ומבקריו הראשונים; עגנון ומפרשיו; "הנשמה פתחה את לועה" – יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות; המשיכה אל התהום בספרות העברית – "האדם הוא סכום החטא והאש העצורה בעצמותיו"

יצחק אורן

שירה: העשור; דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא; הַסְּטוּדֶנְט; בַּשַׁרְשֶׁרֶת; סֵדֶר בְּדִיקַת חָמֵץ; וַיְהִי בִּנְסֹעַ; אִינְפְלַצְיָה; מַעְגַּל קְסָמִים; באין דלק; יִצּוּג; אַגָּדָה כַּלְכָּלִית; סֵדֶר וּמִשְׁטָר; לִירִיקָה; חֲצָאֵי דְּרָכִים; מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה; מִשִּׁירֵי דָּנִי לִשְׁנַת תשי"ד; עַל רָמוֹת וְעַל חַיִּים; תְּפִלָּה זַכָּה; עַל גַּלְגַּלִּים; הַנִּצְנוּץ; הַזּוּג הַקַּדְמוֹנִי; בֵּין אָדָם לָאָדָם; הַתַּיָּר הַצִּיּוֹנִי; הַמִכְתָּב מִשְׁנַת תַּשָּׁ"ח; יְדִידוּת; הַפָּקִיד; יוֹבֵל; נִעְנוּעַ; הַיַּחֲסִיּוּת הָרוֹמַנְטִית; בְּחִירוֹת בַּשָּׁרָב; בַּעֲלֵי חַיִּים; מִי יְנַצֵחַ; יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה; יְרֵחִים; בִּקֹּרֶת; הַלּוֹחֵם; שִׁחְרוּר הָאִכָּרִים; שִׁמְשׁוֹן; תַּנִּינִים; שְׁבִיתָתוֹ שֶׁל אֶגֶד; עוֹלֶה יָשָׁן נוֹשָׁן; אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ; עַל פַּיְטָנִים וְרוֹדָנִים; קַו 38; אִינְטֶרְנַצְיוֹנָל; מְכוֹנַת הָאוּ"ם; בְּסִיסִים; הַזְמָנָה; דַּרְגּוֹת; פַּנְטוֹמִימָה; צִיּוֹנוּת; עֵצוֹת; הִתְבּוֹסְסוּת אוֹ הַשְּׁבִיתָה בְּ"אָתָא"; לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים; צְרִימָה; הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָעוֹבֶדֶת; זֶה הַשַּׁעַר; בְּשָׂרִים; תְּפִלָּה למוהר"ר כִּי יַעֲטֹף; הַחֲטוּפוֹת; מַחֲשׂוֹף; כָּךְ אוֹ כָּךְ

שלמה טנאי

שירה: שיר קופטי מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חשכת חושים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; דממת הים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הרגשת אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; גבולות אנוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אולטימטום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; רכוש מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נוכחות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מן ההר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; קרבת האהוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אהבה חדשה, חיים חדשים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; חמישה שירי פון שטיין מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; לראשונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אושר המכאוב מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; בעוברי בדרך מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שירי מיניון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; האל והבידרה: אגדה הודית מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; נשר ויונה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שיר צוענים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; המלך בטולה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מלך הרפאים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; על "שירו של נוצרי אל ישו" של לאוואטר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; שני שירי הנודד בערוב היום מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; ערגה ברוכה מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; משאלות מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מכתמים ונציאניים מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; מתוך מכתמי גיתה־שילר מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; אפילוג ל"שיר הפעמון" מאת שילר (קטע) מאת יוהאן וולפגנג פון גתה; הניסיון מאת יוהאן וולפגנג פון גתה

רפאל אליעז

שירה: [אַהֲבָתֵנוּ יוֹשֶׁבֶת עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים]; [יָרַד לַיְלָה אֶל לֵב הַיְלָדִים]; [הַאִם הָיוּ לוֹ הַחַיִּים רַק טֶקֶס?]; [אוֹמְרִים כִּי כּוֹכָבֵנוּ קָטָן]; [אֵין נְשָׁמוֹת בּוֹדְדוֹת בֶּחָלָל]; [בָּעִיר סוּפַת עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ]; [מֵעַל גַּגּוֹת הָעִיר]; [הֵבֵאתָ לִי שַׁי: הַיֵּאוּשׁ]; [בְּהִכָּנְסִי לְבַיִת זֶה הָיִיתִי אַהֲבָה וָיַיִן]; [גַּעְגּוּעִים עַל שִׁעֲמוּם שֶׁל עֶרֶב]; [צֹהַב הַמִּדְבָּר אָהַבְתִּי]; [צָלְבוּ אֶת גּוּפְךָ]; [הַשָּׂדוֹת]; [בִּלְעָדֵינוּ שֶׁמֶשׁ לֹא תִּזְרַח]; [בָּרוּחַ נִשְּׂאוּ כִּנּוֹרוֹת]; [אֵין פְּלִיאָה מֵאִישׁ צָעִיר]; [מְשׁוֹרֵר שָׁחֹר בַּלַּיְלָה]; [בּוֹאִי כִּשְׁעַת הָעֶרֶב הַנִּכְנֶסֶת]; [לְהַפְלִיג בְּדָמֵךְ כְּשֶׁדָּמֵךְ חוֹלֵם]; [וְאִם נֶחְדַּל לַחֲלֹם מַה יַעֲשׂוּ הַחֲלוֹמוֹת?]; [אוֹר הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת רְאִי מַשְׁקִיף]; [עָמֹק הַנָּהָר מִבִּינַת הַלֵּב]; [הַבְּכִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי]; [אַגְמֵי הָהָר הַמַּבִּיטִים לְמַעְלָה]; [לְהִפָּרֵד מִטֵּרוּפָם שֶׁל חֲכָמִים וּתְמִימֵי לֵב]; [עֲדַיִן שׁוֹטֶפֶת שָׂדֶה אֶל הָאֹפֶק]; [רוּחַ אוֹרֵב שֶׁל עֶרֶב]; [עֲנָפִים מֻרְכָּנִים לֹא סָגְדוּ לָעֶרֶב]; [זְכֹר נָא]; [אֵין הַכּוֹכָבִים יוֹדְעִים לְשׂוֹחֵחַ]; [אִלּוּ אֲנִי רוּחַ סוֹעָה]; [לִהְיוֹת חֲסַר דֵּעָה בְּעֵינֵיהֶם]; [הֵם נָפְחוּ נַפְשָׁם]

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

משכיל צעיר מגלה את קופרניקוס

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

פנינה מתוך זכרונותיו של “בוקי בן-יגלי”, הלא הוא יהודה ליב בנימין קצנלסון:

– הראית מימיך את הספר “כוכבא דשביט” של ר' חיים זליג סלונימסקי? גם בספר הקטן הזה ידובר על אודות בנין העולם והגלגלים.

– את הספר הזה לא ראיתי. גם את שמו לא שמעתי בלתי היום.

– את הספר הזה תוכל לראות בביתי. אנכי איני משאיל ספרים לאיש, אבל בביתי יוכל כל מי שירצה לבא ולקרא בהם.

בבואי אל ביתו ביום המחרת, הובילני אל אוצר ספריו. שני חדרים מרווחים שכל כתליהם היו מכוסים ארונות-עץ יפים מלאי ספרים שהתנשאו מן הרצפה עד התקרה. באמצע כל חדר עמד שלחן עגול עם כסאות מסביב לו. ורק נגד אחד החלונות עמדה ספה רכה ושלחן קטן על ידה. על ספה זו, כנראה, היה אדון הבית מעיין בספר בשעות הפנויות ממסחרו. ר' יהודה הראה לי על ארון אחד פתוח ויאמר אלי לעיני משרתו: פה תמצא את הספר אשר תבקש. ואל החדר הזה תוכל לבוא בכל שעה פנויה מלמודך ולקרוא פה ככל אַות נפשך. ואחרי צוותו להמשרת להביא לי כוס טהיי מתוק, עזבני וילך. נדמה לי כאלו נכנסתי בהיכל קודש לפני ולפנים. ספרים, ספרים וספרים. אל אלהי חיי, היספיקו חיי אני לקרוא את כל הספרים האלה?

ברוב עמל מצאתי את הספר “כוכבא דשביט” ועל ידו, לגודל תמהוני, את הספר “תעודה בישראל” ליצחק בר לוינזון. את שם המחבר הזה שמעתי. אומרים עליו, שהיה, ימח שמו, ראש אפיקורסי הדור, שבספריו היה מטיף לבני ישראל, שישתמדו חס ושלום, ושבערים רבות שרפו את הספר הזה בפומבי בחדר בית-הכנסת… תמה אני, איך איש חסיד וירא שמים כר' יהודה יחזיק בביתו ספר שכתבו מין… הלא דבר הוא… ופתאום נזכרתי את הנאמר בפרק אבות: “דע מה שתשיב לאפיקורס”, אבל איך אוכל לדעת מה להשיב לו, אם לא אדע את דבריו? אם כן הלא מותר לקרוא ספרים כאלה… אבל מיד אחרי

...

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

שלי אוקמן

אני גרה בקדימה, בלב השרון. סבתא ל־4 נכדים. פעילותי בפרויקט משלבת את אהבתי לשפה העברית ולמלה הכתובה, עם נסיון של 30 שנה בעבודה שדרשה דיוק רב בהי־טק, ועם זמנִי שהתפנה לאחר יציאתי לגימלאות.
הגעתי לפרויקט ב־2014. תחילה עסקתי בהקלדה, אח"כ בהגהה, וכיום אני רכזת־מתנדבים ועורכת־טכנית (עריכה טכנית היא הפעולה שבה מעלים את היצירה השלמה, המוקלדת והמוגהת, לאתר הפרויקט והופכים אותה זמינה לציבור).

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 51453 יצירות מאת 2812 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21715 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!