היוצרים הנקראים ביותר

יוצרים מן המאגר

יוצר/ת בהפתעה
משה פיליפסון
לדף היוצר
משה פיליפסון (1777‏-1814)
משורר, מחנך, ומוציא לאור יהודי־גרמני [ע"פ לקסיקון הספרות העברית החדשה מאת ג. קרסל]

יצירותיו הנקראות ביותר

יצירה בהפתעה

לידיד נאמן ורע כאח לי ר' יחיאל רבינוביץ

בהוקרה ובהערצה מקדיש את ספרו

המחבר


הקדמה

לפני שנים לא רבות בערך, בזמן שה“חדר” והישיבה שלטו ברחוב

היהודי שלטון בלא מצרים, היה ספר־הספרים שלנו, התנ"כ, מונח בקרן זוית.

מה חדש?

יצירות ויוצרים חדשים באתר, אירועים, סרטונים, וחדשות.

שמשון מלצר

מכתבים: אל הגברת על שפת הים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר גרשון לוין מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. טרונק מאת יצחק ליבוש פרץ; לד"ר יצחק געליבטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ג.י. ליכטנפלד מאת יצחק ליבוש פרץ; אל הכלה מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתב אל ידיד מאת יצחק ליבוש פרץ; הרעיה מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ח. נ. ביאליק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יהואש, ניו־יורק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ה. ד. נומברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יצחק גוידא (ב. גורין) מאת יצחק ליבוש פרץ; אל א. ווייטער מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד ברגלסון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ראובן אשר ברוידס מאת יצחק ליבוש פרץ; אל מנדלי מוכר ספרים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ד"ר נתן בירנבוים מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. צינברג מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פאלק מאת יצחק ליבוש פרץ; אל רוזה יאקובוביץ' מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב צוזמר מאת יצחק ליבוש פרץ; אל י. י. פּרופּוס מאת יצחק ליבוש פרץ; מכתבים אל הבן יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל יעקב דינזון מאת יצחק ליבוש פרץ; אל שלום עליכם מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. אנ־סקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל דוד פינסקי מאת יצחק ליבוש פרץ; אל ש. ניגר מאת יצחק ליבוש פרץ
פרוזה: אל משפחת זילבר מאת יצחק ליבוש פרץ
מאמרים ומסות: מפוזר ומפורד; מנדלי; שלום עליכם; אברהם רייזן; יעקב דינזוֹן; אַש; בועידת הלשון בטשרנוביץ; על ספרות יידיש; ספּור ישן; שותפות; אל רבונו של עולם

אילת נגב

מאמרים ומסות: כמו מכת ברק

אפרים א. ליסיצקי

מאמרים ומסות: הקדמה - ל"כוכבים נופלים"
שירה: אוּרֵי אָבִיב; סַמְכוּנִי בְּכוֹס הַכַּלָּנִית; מְנַגְּנִים בְּנִבְלֵי־הַפָּז; מִנְאוֹת הַחֲלוֹם; הֵד פַּעֲמֵי פֶלִאי; דְּמוּת־יָהּ; יִשַּׁנְתִּי צָרוֹתַּי; הַלּוֹטוֹס אַיֵּהוּ?; פִלַּלְתִּי עַל חַיַּי; גֶּשֶׁר חֲנִינָה; הַצָּפוּן בְּחֻבִּי; פְּרֻדַּת אַהֲבַת־תֹּם; מַה תֵּבְךְּ אַח כּוֹאֵב; לִי קָסַם נוֹף־רָז; לֹא אֵשַׁם בַּבְּדִידוּת; עַל סַף זְבוּל הָעִלּוּם; חֲלוֹמוֹתַי הֵם; אָבִינָה בְחַשְׁרַת הָאֵד; בְּהוֹפִיעֲךָ, אֵלִי, עָלַי; שְׁמַע: צְלִילֵי מְשׁוֹרְרִים שְׁנַיִם; חַג אָבִיב בַּיַּעַר; תִּמְרוּ הֶהָרִים; בַּמִּנְהָרָה; עֲרִירִי; לְרוּחַ צְפוֹנִית; אֳנִיַּת־חַיַּי צוֹלְלָה; בְּכֹחֵךְ, בַּת־דִּמְיוֹן; אָכֵן, עוֹד מְעַט: יִדַּם שִׁיר־חַיַּי; לְמַדוּסָה; נִתְעֵיתִי מִנּוֹף־הַחֲלוֹם; לְחֶמְלָה; שְׂעִפַּי; מוּל הֵיכַל הַשִּׁירָה; מַצְפֵּנְךָ, אֱלֹהִים; לַמָּוֶת; בְּהִתְרוֹמֵם הַשֶּׂכֶר; אַסִּיר בִּדְבִיר־קְסָמִים; לְגוּפִי; חָזוּת קָשָׁה

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

זרקור על יצירה

שלמה אבינרי: "הגזענות כפי שחזה הרצל"

מאת שני אבנשטיין סיגלוב

ערב הבחירות לכנסת השמונה עשרה פרסם עיתון “הארץ” מאמר מאת שלמה אבינרי על אודות השתקפות חזון הרצל, כפי שהוא מוצג בספרו “תל אביב” (אלטנוילנד) משנת 1902, במדינת ישראל המודרנית. אבינרי משווה בין מערכת הבחירות שתוארה בספר לבין זו שתוצאותיה יקבעו מחר. להלן ציטוטים מן הכתבה:

“אחד ההיבטים המרתקים ביותר בספר הוא תיאור מערכת בחירות – שאמורה להיערך בארץ בשנת 1923 – המתמקד בזכויות תושביה הלא-יהודים. בניגוד למה שנטען לפעמים כנגד הציונות כאילו התעלמה מקיומם של ערבים בארץ, הרי בספר יש לא רק מודעות לקיומה של אוכלוסייה ערבית; המדינה היהודית מבוססת על כך שכל תושביה – ללא הבדל דת, גזע ומין – נהנים משוויון זכויות ומזכות בחירה. מדובר לא רק בערבים, אלא גם בנשים, שכן בזמן כתיבת הספר בשום מדינה מערבית דמוקרטית לא היתה זכות בחירה לנשים.” […]

“באוטופיות הקלסיות ששימשו נר לרגלי הרצל – מ”האוטופיה" של תומאס מורוס ועד לאוטופיות הסוציאליות של המאה ה-19 – מתוארת תמיד חברה אידיאלית, שאין בה פגם. הרצל, לעומת זאת, שילב ב“אלטנוילנד” חברה אידיאלית יחד עם ריאליזם פוליטי: כמי שחזה את הגזענות האירופית האנטי יהודית, הוא תיאר לעצמו, כי גם יהודים מסוגלים להיות גזענים והכניס לתיאור האוטופי שלו דמות חריגה וצורמת של גזען יהודי."

בניגוד לאירופה, שם ניצחה הגזענות, שילב הרצל בספרו סוף טוב.

זרקור על יוצר/ת

מנהיג פוליטי ואיש אשכולות

מאת Asaf Bartov

ז’בוטינסקי זכור בעיקר כמנהיג פוליטי, אבל אותנו מעניין הצד הספרותי שלו, והוא עשיר!

כצעיר אינטלקטואלי ותאב־קריאה באודסה, גדל ז’בוטינסקי על מיטב התרבות האירופית והרוסית של זמנו, והיא המשיכה להדהד בכתיבתו, הן הפוליטית והן הספרותית, כל חייו.

בנוסף להמנון בית“ר ושירים פוליטיים אחרים, חיבר ז’בוטינסקי רומאנים מצוינים (“שמשון”, “חמשתם”), פיליטונים, מסות ספרותיות, ותרגומים מופלאים ממש ליצירות מופת כגון “העורב” מאת א”א פּוֹ, קטעים מ“התופת” מאת דאנטה אליגיירי, מ“סיראנו דה ברז’רק” של רוסטאן, ועוד ועוד.

בנוסף לכל כתביו העבריים, אנו מנגישים הרבה ממה שכתב בשפות אחרות (כגון הרומאנים), באדיבות משפחות המתרגמים. נסו ותיהנו!

המתנדבים שלנו

צחה וקנין כרמל

מתנדבת בפרויקט בן-יהודה משנת 2007. בעלת מספר מקצועות שהאחרון בהם ספרנות. עיסוקי בפרויקט: הקלדות, הגהות, סריקות, חיפוש ביבליוגרפי, רכזת מתנדבים, מכנסת משימות כהכנה לעריכה טכנית. בעלת משפחה: אמא וסבתא.
אני רואה חשיבות רבה ליצירת ספרייה דיגיטלית בה מאגר רחב של מידע בכל תחומי החיים. ספרייה שמנגישה יצירות שנעלמו מהספריות, לקהל קוראים מגוון וצמא לידע, לקהל האוכלוסיות המיוחדות שאין באפשרותם להגיע למקור ידע אחר. בהתנדבות זו אני יותר נתרמת מאשר תורמת. וזה שכרי.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47902 יצירות מאת 2669 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20429 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!