הַטַּלִּית הִיא אוֹצָר יָקָר,

קֹדֶשׁ לַיְּהוּדִים הִיא;

בָּהּ תִּשְׁתַּפֵּךְ עֱנוּת לֵב מָר

הַנֹּחַם בַּנְּדוּדִים הִיא.

הוֹי טַלִּית הַיָּקָר, נֶחָמַת לֵב,

קֵן לִתְפִילוֹתֵינוּ אַתְּ,

בָּךְ נָשִׂיחָה כָּל עֹנִי וּכְאֵב

וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ בַּלָּאט.

הַיְּהוּדִי בָךְ יִתְהַדֵּר

בְּיוֹם בְּרִיתוֹ, יוֹם גִּילוֹ,

וּבָךְ יִתְעַטֵּף עֵת בַּמַעֲדֵר

חוֹפְרִים קֶבֶר בִּשְׁבִילוֹ.

אַתְּ בְּאוֹר וּבָאֲפֵלָה

בַּת לִוְיָתוֹ סֶלָה.

הַטַּלִּית, הַטַּלִּית, מַלְבּוּשׁ יָחִיד,

בְּשָׂשׂוֹן, בְּאָסוֹן, בְּגִיל וָפִיד,

מִיּוֹם הוּלֶדֶת עַד הַמָּוֶת

עֲדֵי אַחֲרוֹן יוֹם;

הַיְּהוּדִי הַמָּרוּד,

רְכוּשׁוֹ אַךְ שָׁדוּד,

כֹּחוֹ פַּס אָבוּד,

שׁוֹדְדִים עַד תּוֹם:

יֵינוֹ, פִּתּוֹ,

אַךְ טַלִּיתוֹ,

לֹא בַזּוּ עַד כֹּה –

לֹא! לֹא! לֹא!

-——————–

חילק: קיומה של קושטא ונפילת שוקרא (באדריאנופול) מן התלמוד מנין?

בילק: “קושטא קאי, שוקרא לא קאי”.

-———————-

חילק: אמר לי מיד “לשון נופל על לשון”.

בילק: ב"עין גנים אין גנים ב"עין חי" – אין חי.

תרגום

שַׁלָּמָה אֹהַבְךָ לֵיל אוֹרָה כָּל כַּךְ,

וּלְבָבִי הַמְּעֻנֶּה אַחֲרֶיךָ נִמְשָׁךְ?

שַׁלָּמָה אֹהַבְךָ לֵיל שׁוֹקֵט וָרַךְ –

הֵן לֹא לִי – לַאֲחֵרִים מְנוּחָה בָּךְ…

מַה לִי כוֹכְבֵי אוֹר,

סַהַר, אֹפֶק, עָבֵי צְחוֹר,

אוֹר הַזַּךְ הַנּוֹפֵל עַל סֶלַע מֵעָל,

וְהוֹפֵך לִפְנִינִים אֶת אֶגְלֵי הַטָּל,

וְכִשְׁבִיל הַזָּהָב בַּיָּם יִתְגָּל?

לָיִל! מַדּוּעַ אֹהַב אֶת זָהֳרֵךָ כָּל כַּךְ –

הַהוּא לִי יַמְתִּיקָה מְרִי דֶמַע וּכְאֵב?

הֲיֵקַל לְרוּחִי הַנִּפְעָם, הַדָּךְ?

מַה פֵּשֶׁר יַגִּיד לִי לִסְפֵקוֹת הַלֵּב?

לֹא אֵדָעָה… עַל מַה זֶּה אֹהַבְךָ לֵיל זַךְ

וּלְבָבִי הַמְעֻנֶּה אַחֲרֶיךָ נִמְשָׁך.

הַאֻמְנָם כֹּה נַפְשִׁי תִּכָּסֵף לָךְ

יַעַן שֶׁלְבָבִי בִּי לֹא יָנַח?…

הַמְּחֻתָּן אֱלֹהֵינוּ, הַכַּלָּה תּוֹרָתֵנוּ,

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שַׁדְכָנֵנוּ נִקְרָא;

יִשְׂרָאֵל בֶּן חוֹרִין חֲתַן הַתּוֹרָה,

הַר קֹדֶשׁ, הַר סִינַי, לְחֻפָּה נִבְרָא…

לְכוּ נְרַנְּנָה, שִׁיר נְשַׁנְּנָה,

יַחְדָּו בְּמַקְהֵלָה,

צַד חָתָן, צַד כַּלָּה

– מַזָּל טוֹב!

* *

הַמְּחֻתֶּנֶת אַרְצֵנוּ, הַכַּלָּה עֲבוֹדָתֵנוּ,

הָרַעֲיוֹן הַלְּאֻמִּי שַׁדְכָנֵנוּ נִקְרָא;

הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר חֲתַן הָעֲבוֹדָה,

רָקִיעַ שֶׁל תְּכֵלֶת לְחֻפָּה נִבְרָא…

לְכוּ נְרַנְּנָה, שִׁיר נְשַׁנְּנָה,

יַחְדָּו בְּמַקְהֵלָה,

צַד חָתָן, צַד כַּלָּה

– מַזָּל טוֹב!