הַטַּלִּית הִיא אוֹצָר יָקָר,

קֹדֶשׁ לַיְּהוּדִים הִיא;

בָּהּ תִּשְׁתַּפֵּךְ עֱנוּת לֵב מָר

הַנֹּחַם בַּנְּדוּדִים הִיא.

הוֹי טַלִּית הַיָּקָר, נֶחָמַת לֵב,

קֵן לִתְפִילוֹתֵינוּ אַתְּ,

בָּךְ נָשִׂיחָה כָּל עֹנִי וּכְאֵב

וְנִשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ בַּלָּאט.

הַיְּהוּדִי בָךְ יִתְהַדֵּר

בְּיוֹם בְּרִיתוֹ, יוֹם גִּילוֹ,

וּבָךְ יִתְעַטֵּף עֵת בַּמַעֲדֵר

חוֹפְרִים קֶבֶר בִּשְׁבִילוֹ.

אַתְּ בְּאוֹר וּבָאֲפֵלָה

בַּת לִוְיָתוֹ סֶלָה.

הַטַּלִּית, הַטַּלִּית, מַלְבּוּשׁ יָחִיד,

בְּשָׂשׂוֹן, בְּאָסוֹן, בְּגִיל וָפִיד,

מִיּוֹם הוּלֶדֶת עַד הַמָּוֶת

עֲדֵי אַחֲרוֹן יוֹם;

הַיְּהוּדִי הַמָּרוּד,

רְכוּשׁוֹ אַךְ שָׁדוּד,

כֹּחוֹ פַּס אָבוּד,

שׁוֹדְדִים עַד תּוֹם:

יֵינוֹ, פִּתּוֹ,

אַךְ טַלִּיתוֹ,

לֹא בַזּוּ עַד כֹּה –

לֹא! לֹא! לֹא!

-——————–

חילק: קיומה של קושטא ונפילת שוקרא (באדריאנופול) מן התלמוד מנין?

בילק: “קושטא קאי, שוקרא לא קאי”.

-———————-

חילק: אמר לי מיד “לשון נופל על לשון”.

בילק: ב“עין גנים אין גנים ב”עין חי" – אין חי.