יוסי
לוי, נולד בכ"א באייר תשכ"ב, 25 במאי 1962 ברעננה, בן בכור להורים
יוצאי איראן ואפגניסטאן. למד בתיכון על שם כצנלסון בכפר סבא והיה חניך בפנימיית שטיינברג
למצוינות. יוסי לוי למד מזרחנות בעתודה צבאית, ושירת בצה"ל כקצין מחקר באמ"ן.
אחרי הצבא למד משפטים והיסטוריה. ב-1994 הצטרף לקורס צוערים של משרד החוץ. שנים אחדות
התגורר באירופה, ומילא תפקידים בשירות החוץ של מדינת ישראל בברלין (סגן קונסול), בלגראד
(ממונה על השגרירות בתקופת מילושוביץ'), וארשה (סגן השגריר) ובסרביה-מונטנגרו (שגריר).
כמו כן שימש כדובר משרד החוץ. יוסי לוי פירסם רשימות ביקורת ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות".
סיפורו הראשון פורסם בסוף שנות ה-80 בקובץ סיפורים קצרים. ב-1991 זכה סיפורו "כאבים"
בתחרות הסיפור הקצר של עיתון 'הארץ'. באותן שנים השתמש בשמות בדויים, בים יוסי תשרי
ויוסי אבני. את האחרון אימץ כשם עט מאז הופיע ספרו הראשון ב-1995. סיפורו "מסע" נכלל
באנתולוגיה "חמישים שנה חמישים סיפורים" בעריכת זיסי סתוי (1998) וסיפורו "מלים יפות
של פרידה" נכלל בקובץ "רצח ליד הבית, סיפורי רצח ישראליים" בעריכת דורית זילברמן ואדיבה
גפן (2001). סיפורו "מסעי הצלב האחרונים" נכלל באנתולוגיה בשפה הגרמנית Wüstenwind
auf der Allee שיצאה לאור ב-1998. יוסי אבני לוי
היה בין זוכי
פרס היצירה של ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לשנת תשס"ח.
[מקורות:
לקסיקון הקשרים
לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה,
ITHL]
גן העצים המתים (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ה 1995) <תורגם
לגרמנית>
Der Garten der toten Bäume : Roman in fünfzehn
Episoden / Jossi Avni ; aus dem Neuhebräischen von Katharina Hacker und Markus
Lemke (Hamburg : MännerschwarmScript Verlag, 2000) (Frankfurt am Main : Suhrkamp,
2002)
כנגד ארבעה בנים (תל אביב : זמורה-ביתן, 1998)
דודה פרהומה לא היתה זונה (תל אביב : עם עובד, תשס"ג 2002)
<רומן> <תורגם לפולנית>
Ciotka Farhuma nie była dziwką / z hebrajskiego
przełożył Lezek Kwiatkowski (Warszawa : Sic!, 2007)
איש ללא צל (אור-יהודה : זמורה ביתן, 2007) <תורגם לסרבית>
Čovek bez senke / Josi Avni-Levi ; prevela
sa hebrejskog Dušica Stojanović-Čvorić (Beograd : Harodna Biblioteka Srbije,
2012)
שירת החטאים (אור-יהודה : זמורה-ביתן, תש"ע 2010)
כולם אוהבים אותי (אור יהודה : כנרת, זמורה ביתן, דביר - מוציאים לאור, תשע"ד
2014) <איורים – אלה כהן ; עריכה – תמי הראל>
חלוץ, דורון. רעידת
האדמה הפרטית שלי.הארץ, מוסף שבועי, כ"ח בשבט תשע"ז, 24 בפברואר
2017, עמ' 42־48 <שיחה עם הסופר>
ליבנה, יוני. יצרים. ידיעות אחרונות, 7 לילות, כ"ח בשבט
תש"ע, 12 בפברואר 2010, עמ' 20 <ראיון עם יוסי אבני-לוי וסבך הזהויות שמרכיב את
חייו – מזרחי עם אובססיה לשואה הומו ועובד מדינה – ראיון>
הולצמן, אבנר. מניפסטים הומוסקסואליים. בספרו:
מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ
המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 156־157 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות',
יוני 1995>
טיפנברון, ערן. יוסי אבני, שם בדוי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת
- תרבות, ספרות, אמנות, כ"ט באב תשנ"ח, 21 באוגוסט 1998, עמ' 26 <ריאיון עם הסופר
בצאת ספרו "גן העצים המתים">