יגאל לב, בן טייבלה ואברהם לב
(לעוו), נולד בישראל.
היה בן קיבוץ גבעת השלושה (את לימודיו העל-יסודיים עשה בקיבוץ עין חרוד).
לאחר שירותו הצבאי ב-1954 עזב את המסגרת הקיבוצית ולמד פילוסופיה
באוניברסיטה העברית בירושלים.
אביו אברהם לב היה משורר שהשתייך לקבוצת "יונג וילנע", זרם ספרותי יידישאי וילנאי. בארץ נמנה אברהם לב על חבורת משוררי היידיש בארץ ישראל.
כחייל השתתף לב ברבות ממלחמות ישראל וסיים את שירותו הצבאי בדרגת סגן אלוף
במילואים. על תקופה זו העיד כי: "המלחמות שבהן השתתפתי הניבו כמה מספרי
הטובים". את פעילותו העיתונאית החל בעיתון "למרחב". שנים רבות עבד כעיתונאי ב"מעריב" ופרסם את המדור פנטהאוז במוסף "סופשבוע", משנת 1959.
לב היה יושב ראש האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל וחבר נשיאות מועצת העיתונות. על פעלו זכה בפרס שווימר לעיתונות. כסופר פרסם למעלה מארבעים ספרים, רבים מהם רבי-מכר
ורבים תורגמו לשפות זרות. לאחר מלחמת יום הכיפורים הגיע לשיא כוחו כיוצר,
בהטיפו נגד המלחמה. יגאל לב נישא פעמיים, ולו שלושה בנים. יגאל לב
נפטר בכ"ג בחשון תשס"ב, 9 בנובמבר 2001 ונטמן בטקס חילוני בבית העלמין של קיבוצו, גבעת השלושה.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה,
ITHL]