ניצה בן-ארי. ס. יזהר - סיפור חיים /
ניצה בן-ארי. --
תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, תשע"ד
2013–תשע"ז 2017.
כרך ראשון: 468 עמ' ; כרך שני: 831 עמ'. S. Yizhar : a life story / Nitsa Ben-Ari
יזהר סמילנסקי אינו רק אחד מחשובי הסופרים בישראל, הוא גם אחת מן הדמויות האיקוניות שלה: צבר, מפקד ב"הגנה", קצין במלחמת השחרור, חבר כנסת, מורה ומרצה, סופר עטור פרסים שכתביו ודעותיו גרמו אי נחת בימין וגם בשמאל-מי היה האיש הזה?
בעזרת יומנים, מכתבים, עדויות בני משפחה וחברים, וכמובן בעזרת ספריו וסיפוריו, משחזר הכרך הראשון במונוגרפיה החדשה מאת ניצה בן-ארי את העולם שבו עוצבה דמותו רבת המתחים והסתירות של ס. יזהר.
בעזרת יומנים, מכתבים, עדויות בני משפחה וחברים, וכמובן בעזרת יצירותיו, ממשיך
ומשחזר הכרך השני, במונוגרפיה מאת ניצה בן-ארי, את דמותו רבת
המתחים והסתירות של ס. יזהר, בשבעים שנות יצירה ועשייה, מאז "אפרים חוזר לאספסת" ועד
מותו, בתקופה רבת תהפוכות בחיי המדינה.
מילדות חלם יזהר על כתיבת יצירת המופת שלו,התכונן ונערך לקראתה, ואף קיבל על עצמו,
שלל חובות והתחייבויות ובלבד שיוכל להגשים את שאיפתו. ה"כישלון" של ימי צקלג, כפי
שהוא ראה זאת, גרר אותו למשבר קשה, שבו פקפק אם יחזור
ויכתוב אי-פעם, או אף ימשיך לחיות. בלי הכתיבה,
ההתחייבויות, שנטל על עצמו, הפכו למסגרת ריקה ואף לכלא,
שממנו היה מסוגל להיחלץ רק באמצעות חיים כפולים. 28 שנות
שתיקה ספרותית, הניבו תואר אקדמי במדיניות החינוך ומאות
מאמרים חריפים בנושאי ספרות, חברה ומדינה. הוא הפך למרצה נערץ ושנוי במחלוקת: מבחוץ נראה כמצליף הלאומי, תקיף ושופע ביטחון
עצמי, אך למעשה היה בודד, רווי ביקורת עצמית וחסר יכולת הכרעה. "אני אמן הכתיבה
והשתיקה", כתב לעצמו בשעת דיכאון כבד ב-1966. ובחשבון נפש אכזרי ביום הולדתו
ה-63, שירבט לעצמו: "אין אומץ, והיגררות: ושום דבר לכתוב.
כלום. בועות זמן עבר. ערער. לא פורה. ואם אין מת אנוכי."
האם הפצעים החלימו לבסוף? שובו לכתיבה בגיל שבעים וחמש היה
בחזקת חגיגה ספרותית, שהניבה שישה ספרים חדשים ומחדשים.
הכתיבה הפוליפונית גילתה ס. יזהר שהתפתח במרוצת השנים.
יזהר האיש המשיך עד הרגע האחרון בחיי המחתרת, ונותר,
כתמיד, איש חידה.
כרך שני:
