לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

ס. יזהר (1916–2006)

<בהכנה>

S. Yizhar

    יזהר סמילנסקי, סופר, מסאי, חוקר ומחנך, נולד ברחובות בכ״ט באלול תרע״ו, 27 בספטמבר 1916 למשפחת חלוצים, אנשי ספרות, חקלאים ואנשי ציבור שחיה בארץ ישראל משנות התשעים של המאה התשע-עשרה. אביו, זאב סמילנסקי, היה ממייסדי מפלגת ״הפועל הצעיר״ וביטאונה, שבו השתתף כפובליציסט, וכן הניח יסודות למחקר הסטטיסטי של היישוב החדש בארץ ישראל. גדל בחולדה, בתל אביב וברחובות ולמד בבית המדרש למורים בירושלים (לימים גם באוניברסיטה העברית בירושלים). במשך שנים רבות עסק בהוראה בכפר הנוער בן-שמן, ביבניאל, ברחובות, ואחר כך גם באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת לוינסקי. היה חבר כנסת במשך שבע-עשרה שנים (1949–1966), תחילה מטעם מפא״י, ובסיום כהונתו מטעם מפלגת רפ״י, שהיה אחד ממייסדיה. הוא החל בכתיבת סיפורת בימי שחרותו והגיע לפרסום ראשון ב-1938, עם הופעת הסיפור ״אפרים חוזר לאספסת״ בכתב העת גליונות, ואחריו נדפסו באותו כתב עת גם סיפורים נוספים שלו.
    מבחינה כרונולוגית ותמטית מתפצלת יצירתו הסיפורית לשלושה גושים: בסיפוריו המוקדמים (1938–1947) עסק ביחיד הארץ-ישראלי במסגרת העבודה החלוצית הקולקטיבית, התובעת הקרבת משאות נפש וחלומות, וכן בקבוצה הנתונה במאבק קיומי בקונפליקט היהודי-ערבי התובע קורבנות אדם ומלחמה. ביצירות אחדות הובלט בעיקר הנושא הראשון (כך באפרים חוזר לאספסת, במשעולים בשדות ובנובלה המורחבת בפאתי נגב, יצירתו הראשונה שהופיעה כספר (עם עובד, 1945). ביצירות אחרות הובלט יותר הנושא השני (״לילה בלי יריות״, ובעיקר בנובלה ״בחורשה אשר בגבעה״, שהופיעה עם מבחר הסיפורים המוקדמים בקובץ החורשה בגבעה, 1947). בתקופה ה״תיכונה״ של יצירתו, משלהי 1947 ובמשך יותר מעשור, התמקד יזהר במלחמת העצמאות על מכלול היבטיה – הקיומי, החברתי והמוסרי. ב-1949 פורסמו הסיפורים ״סיפור חִרבת חִזעה״ ו״השבוי״ בקובץ סיפור חִרבת חִזעה. ב-1950 ראתה אור הנובלה המורחבת שיירה של חצות, וב-1958 רומן הענק ימי צקלג, שעל כתיבתו שקד כמעט עשור שלם. לאחר פרסום רומן זה נראתה יצירתו הסיפורית של יזהר כקרבה והולכת למיצויה. בשנות השישים הראשונות נכתבו כמה סיפורים, שקובצו עם הנובלה האקספרסיוניסטית הניסיונית ״סיפור שלא התחיל״ בקובץ סיפורי מישור (1964), שעם פרסומו פנה המספר לכתיבה מסאית ומחקרית, ובה ביטא את עמדותיו הייחודיות בענייני חינוך (אין מקום לחינוך ל״ערכים״ באשר חינוך כזה לעולם לא ישיג את מטרתו) ובענייני ספרות (הקריאה הנכונה כרוכה בהיצמדות מוחלטת למרקם הסגנוני-המוזיקלי של הטקסט, אפילו של חלק ממנו, ללא כל התחשבות בגורמים היסטוריים, ביוגרפיים, ז׳אנריים וכו׳). העיסוק בחקר הספרות ובהוראתה הגיע למיצוי עם הופעת המחקר המקיף לקרוא סיפור (1982). יזהר אף הביע תכופות את עמדותיו החדות והברורות בענייני ציבור בכתיבה עיתונאית תמציתית ומבריקה. במשך כל התקופה הממושכת הזאת (1964–1990) כמעט לא נוספו ליצירתו הסיפורית אלא דברים מעטים בתחום הסיפור לנוער ולילדים, ז׳אנר שהתמיד בו משנות הארבעים המאוחרות ואילך, ואף העמיד שני קבצים בולטים: שישה סיפורי קיץ (1950) וברגליים יחפות (1959).
    בסוף שנות השמונים ניגש יזהר לפרסום מחודש של סיפוריו המוקדמים בנוסח מתוקן, וייתכן שחזרה זו אל הסיפורת עוררה בו מחדש את כוח היצירה. הוא החל בכתיבת רומן אוטוביוגרפי ששני חלקיו, מקדמות וצלהבים, ראו אור ב-1991 וב-1993. נוספו להם בשנות התשעים שלושה קובצי סיפורים חדשים, צדדיים (1996), אצל הים (1996) ומלקומיה יפהפייה (1998). ב-1999 ראה אור גם סיפור הרפורטאז׳ה הנרחב גילוי אליהו, שנושאו מלחמת יום הכיפורים. כך נוסף ליצירה הסיפורית של יזהר הגוש המאוחר שלה, שהוא בעיקרו אוטוביוגרפי-זיכרוני, ועומד בסימן חשבון הנפש האישי והחברתי-הלאומי, הסתכלות לאחור מעמדת התצפית של הזקנה אל ימי הנוער האישיים וכן אל ימי ה״נוער״ וה״תום״ של המפעל הציוני החלוצי בארץ ישראל. שורשיו של ״גוש״ זה ביצירת המחבר נעוצים, כפי שאפשר להוכיח, בסיפורי הנוער המוקדמים שלו ובסיפורים שכונסו בסיפורי מישור.

   
לכתבות נוספות על ס. יזהר בספריה הלאומית
ערב קריאה ביצירת ס. יזהר לרגל השלמת קליטת ארכיון ס. יזהר בספרייה הלאומית (חלק א) (חלק ב) (חלק ג)

    הסיפורת של יזהר היא החטיבה המשמעותית והעקרונית ביותר בפרוזה הישראלית, לפחות עד הופעת הרומנים של יעקב שבתאי, שיזהר עצמו התייחס אליהם בכבוד מופלג וראה בהם את ה״המשך״ או את ״הצעד הבא״ בסיפורת, לאחר יצירתו שלו. החשיבות של סיפורי יזהר נעוצה לא רק ברמתם האמנותית, המגיעה פעם אחר פעם לפסגות הפרוזה הלירית בשפה העברית, אלא גם במיצוי שהם ממצים היבטים עקרוניים של המהפך המנטלי שחולל המפעל הציוני בארץ ישראל, השינוי ששינה את יסודות ״הדמיון היהודי״ המסורתי, גם כפי שהשתקף לא רק בטקסטים המקודשים אלא גם במיטב הספרות העברית החדשה שנכתבה עד הקמת מדינת ישראל. אם דמיון זה עמד בעיקרו על הפרמטרים של הזיכרון, ההיסטוריה (זמן), הטקסט כפרשן המציאות והקיום כהוויית סבל, העמיד אותו יזהר על פרמטרים של ההווה במשמעותו הקיומית המיידית ביותר, המרחב הפיזי הקונקרטי (המקום) והקיום כהוויה של מאבק – בטבע ובאויב האנושי כאחד. הטקסט המקודש (בייחוד המקרא) אמנם חילחל עד לעומקיה של יצירת יזהר, טבע את חותמו בסגנונה ויצר בה חיבורים מפתיעים וחדשניים בין חטיבות הלשון המגובשות, הקלאסיות, לבין הרצף הנזיל של שפת הדיבור, ועוד יותר מזה של שפת המונולוג הפנימי, שעליו עומד חלקה העיקרי של יצירתו ובו מגיעה העברית הארץ-ישראלית המודרנית למלוא העוצמה הלירית-מוזיקלית שלה. אולם ברגע שבו תובע הטקסט לעצמו את המעמד ה״מקודש״ של פרשן המציאות בהתרחשותה העכשווית – כגון בניסיון לפרש את קרבות הדמים על חִרבת מחאז (וכך, באורח סמלי, את קרבות מלחמת העצמאות בכללה) כאילו היו אלה קרבות על גאולת צקלג, עירו הקדומה של דוד לפני הקמת מלכותו (וכך, באורח סמלי, לרמז על כך שהמלחמה לא באה אלא כדי להקים לתחייה את מלכות העברים הקדומה) – הוא מוצג כנלעג ואפילו כשקרי. לגבי יזהר, חִרבת מחאז היא חִרבת מחאז, ואין כל קשר בינה לבין צקלג, כמו גם בין המלחמה בכללותה למלחמות דוד בפלשתים.
    ביצירתו שעד סיפוריו האוטוביוגרפיים המאוחרים העמיד בשיטתיות דמויות אנשים צעירים הנתונים במצבי מאבק, הן בניסיונם ״לביית״ את המדבר והן במלחמתם עם אויבים ומתנכלים. אנשים אלה שרויים תמיד במרחבים הפתוחים והפראיים למחצה. חלקים מעטים מאוד מהסיפורים מתרחשים תחת קורת גג, במקום שיש בו משום עידון כלשהו של בית. תחת זאת פורשים הסיפורים מרחב פתוח, מעובד ומיושב רק למחצה (לרוב מרחב שפלת החוף הדרומית, על קו התפר שבינה לבין מדבר הנגב), הצימאון היהודי-ציוני ל״מקום״ רווה כאן מעבר לכל שיעור. האנשים הצעירים במרחבים הפתוחים אינם בעלי זיכרון עשיר, והרהוריהם נוטים אך מעט לעבר שחזור חוויות והתנסויות מן העבר. זאת, לא רק משום שהם נתונים כמעט תמיד במאמץ ובסכנה התובעים את מלוא תשומת לבם, אלא משום הנטייה המוטבעת של המחבר למצות את הרגע החווייתי בהתרחשותו – עוד ועוד, גם אם זה כרוך בחזרות מרובות, שהוא אינו נרתע מהן. כדי לממש את הרגע הזה, העשוי ״להימתח״ ולהתמשך על פני עמודים רבים, נזקק יזהר באורח שיטתי לטכניקות של ״זרם התודעה״, שקלט אותן בעיקר מיצירתו הסיפורית של אורי ניסן גנסין (אף כי הכיר, ללא ספק, גם את דוגמאות המופת של השימוש בטכניקה זו בסיפורת האנגלו-סקסית המודרנית: ג׳יימס ג׳ויס, וירג׳יניה וולף, ויליאם פוקנר). אולם בהתמקדותו במסירת המונולוג הפנימי של הגיבורים נאחז יזהר גם במסורת ה״חיטוט״ המוסרי והשיפוט העצמי הקשה, ששלטה בספרות העברית של ראשית המאה העשרים והגיעה אל יצירת יזהר בעיקר באמצעות המודל של סיפורי יוסף חיים ברנר. בזכות האחיזה במסורת זו נעשתה יצירתו לא פעם ולא פעמיים לאורך התפתחותה לקול המצפון הישראלי-היהודי. הסיפורים על הגליית הפלאחים הפלסטינים ועקירתם מנוף מכורתם במהלך מלחמת העצמאות היו רק הדוגמאות הבולטות ביותר של הביקורת העצמית הברנרית, שהיא עיקר מעיקריה של יצירת יזהר. בסיפורים האוטוביוגרפיים המאוחרים הוסיף המחבר לממדים של יצירתו המוקדמת את ממדי הזיכרון והשיפוט העצמי ההיסטורי. הרומנים והסיפורים בוחנים ללא רתע הן את המקורות הבעייתיים של שליחות המספר של יזהר (חולשתו הפיזית של יזהר הילד; המגבלות האמוציונליות-חברתיות שמנעו ממנו השתלבות בחברת הנוער שאליה רצה להשתייך; עוניו ועליבותו של האב, שמאמציו כחלוץ וכסופר לא זכו לתגמול; הקנאה באח הבכור, עלם שופע קסמים, אהוב הלבבות, שידו בכול וחייו כביכול סיפור ניצחון מתמשך) והן את הפגמים החברתיים והמוסריים של החברה הציונית הארץ-ישראלית אף בעידן ה״זוהר״ החלוצי שלה, שלא היה כל כך תמים וזוהר כפי שהיא עצמה רצתה להאמין. עם זאת, מצטרפים הסיפורים המאוחרים לקינה על ארץ הכרמים והמרחבים הפתוחים שנעלמה, ועל חברה שלפחות ניסתה לקיים אורח חיים רצוף משמעות רוחנית, עד שנבלעה בחברה חומרנית גסה וקהה.
    גודל הישגו של יזהר וחשיבות מפעלו הוכרו כמעט מראשית דרכו. על יצירתו נכתבה ספרות ביקורתית עשירה. הוא זכה בכל הפרסים הספרותיים שיכלה החברה הישראלית להעניק לו, בהם פרס ברנר (1959), פרס ביאליק (1991), פרס ישראל (1959) ופרס אמ״ת (2002). יזהר היה ונשאר נביא בעירו.
    ס. יזהר נפטר בכ״ז באב תשס״ו, 21 באוגוסט 2006.


יצירות ס. יזהר בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי דן מירון עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה,  Электронная еврейская энциклопедия,  ס. יזהר חוזר – הכתבים הלא מכונסים של ס. יזהר]

ספריו:

  • בפאתי נגב (תל-אביב : עם עובד, תש״ה 1945)
  • החורשה בגבעה : ועוד שלושה סיפורים (מרחביה : ספרית פועלים, 1947) <איורים - נעמי וולמן>
  • ספור חרבת-חזעה : השבוי (מרחביה : ספרית פועלים, 1949) <תורגם לאנגלית>
  • Khirbet Khizeh / translated by Nicholas de Lange and Yaacob Dweck (Jerusalem : Ibis, 2008) <Afterword by David Shulman>
  • שיירה של חצות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״י 1950) <תורגם לאנגלית>
  • Midnight convoy, and other stories (Jerusalem : Institute for the Translation of Hebrew Literature, and, Israel Universities Press, 1969)‎‏
    Contents:
    • Ephraim goes back to alfalfa / translated by Misha Louvish (pp. 1-75)
    • Habakuk / translated by Miriam Arad (pp. 77-112)
    • Midnight convoy / translated by Reuven Ben-Yosef (pp. 113-256)
    • Miron, Dan. S. Yizhar: Some general observations (pp. 257-272)
    • A selective list of Yizhar׳s works in English translations (p. 273)
  • שישה סיפורי קיץ (מרחביה : ספרית פועלים, 1950) <איורים, נעמי וולמן>
  • ימי צקלג : סיפור (תל-אביב : עם עובד, תשי״ח 1958)
  • עלילות חומית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ח) <איורים – נעמי סמילנסקי>
  • ארבעה סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ט 1959)  <התוכן: בטרם יציאה – חרבת-חזעה – השבוי – שיירה של חצות>
  • ברגלים יחפות : ששה ספורים לבני הנעורים (ירושלים : ספרי תרשיש, 1959) <איורים – נעמי סמילנסקי>
  • תפו ופוזה (תל-אביב : ספרית פועלים, תשכ״א 1960) <איורים, נעמי סמילנסקי>
  • הרפתקה באגם : מעשה שהיה בים החולה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ג) <צילומים, פטר מרום>
  • סיפורי מישור (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ״ד 1963)
  • 7 סיפורים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971)
  • הכרכרה של הדוד משה : ספור (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ג) <איורים, גלי הוס> <״הסיפור נדפס לראשונה ב׳דבר לילדים׳, כרך ל׳ תש״ך״>
  • על חינוך ועל חינוך לערכים (תל-אביב : עם עובד – תרבות וחינוך, תשל״ה 1974)
  • בפאתי נגב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978) <מהדורה מתוקנת>
  • אפרים חוזר לאספסת (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ח 1978) <נדפס לראשונה ב׳גליונות׳, ב-1938> <תורגם לאנגלית - ראה לעיל>
  • החורשה בגבעה (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1979) <מהדורה מתוקנת>
  • לקרוא סיפור (תל-אביב : עם עובד, תשמ״ב 1982) <עריכה - חיים פסח>
  • סיפור אינו (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ד 1983)
  • קריאה לחינוך (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984)
  • דפי ריב (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ח 1988) <עריכה - חיים פסח>
  • פרידה מן החינוך ועוד שתי מסות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ט 1989) <עריכה - חיים פסח>
  • ימי צקלג : סיפור (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ״ט 1989)
  • סיפור חרבת חזעה ועוד שלושה סיפורי מלחמה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1989)
  • שני פולמוסים – פולמוס החינוך ופולמוס הספרות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1990)
  • שישה סיפורי קיץ (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1990) <איורים - נעמי סמילנסקי>
  • סיפורי מישור (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1990)
  • החורשה בגבעה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תש״ן 1990)
  • אפרים חוזר לאספסת (תל-אביב : זמורה-ביתן, 1991) <איורים, נעמי סמילנסקי>
  • בטרם יציאה ; חבקוק ; השבוי (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ב 1991)
  • מקדמות (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ב 1992) <עריכה - חיים פסח>
  • עלילות חומית (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ב 1992) <איורים - נעמי סמילנסקי>
  • צלהבים (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ג 1993)
  • צדדיים (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ו 1996)
  • אצל הים : שלושה סיפורים (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ז 1996)
  • מלקומיה יפהפיה (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ח 1998)
  • גילוי אליהו (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ט 1999)
  • הכרכרה של הדוד משה : סיפור (רעננה : אבן חושן, 2006) <הדפסה מיוחדת ליום הולדתו ה-90 של יזהר, ערב ראש השנה תשס״ז>
  • ‎‏خربة خزعة :‏‎ ‎‏رواية /‏‎ ‎‏يزهار سميلانسكي ؛ ترجمة توفيق فياض.‏‎ (‎‏بيروت :‏‎ ‎‏دار الكلمة،‏‎ ‎‏١٩٨١)
  • Auftakte : Roman / tr. Ruth Achlama (Reinbek bei Hamburg : Rowohlt, 1996)
  • Geschichten von Krieg und Frieden / tr. Ruth Achlama (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)
  • Prémices : roman / tr. Ziva Avran et Arlette Pierrot (Arles : Actes sud, 1997)
  • Convoi de minuit : nouvelles / tr. Laurent Schuman (Arles : Actes sud, 2000)
 

על המחבר ויצירתו:

ספרים: מאמרים:
  • אב, יצחק.  ספור פשוט : עם קריאת ״פרידה״ לס. יזהר.  משמר, כ״ה בתמוז תש״ה, 6 ביולי 1945, עמ׳ 4.
  • אביגור-רותם, גבריאלה. איפה איפה הן, הנערות ההן, ואיפה האהבה ההיא. הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשנ״ז, 4 באוקטובר 1996, עמ׳ ד 1. <על דמותו של הסופר ס׳ יזהר>
  • אבנרי, אורי.  קינה על תרבות שמתה.  Time Out תל אביב, גל׳ 199 (24 עד 31 באוגוסט 2006), עמ׳ 117.
  • אוכמני, עזריאל.  גדולה וחולשה ביצירת ס׳ יזהר.  בספרו לעבר האדם : דברים בשולי ספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 327–372 ובספרו קולות אדם : מסות  (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד הוצאת מסדה, 1967), עמ׳ 89–122 <נחתם: 1952>
  • אופנהיימר, יוחאי.  ס׳ יזהר וייצוג הערבי בסיפורת מלחמת העצמאות.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 467–495.
  • איני, לאה.  ה-ס. וה-יזהר.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א׳ באלול תשס״ו, 25 באוגוסט 2006, עמ׳ 27.
  • אלטשולר, מור.  איש אדיר אחד איש עצום.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א באב תשס״ח, 22 באוגוסט 2008, עמ׳ 4 <על נקדימון אלטשולר אותו הנציח ס. יזהר בסיפור ״ריצה אצל הים״>
  • אלקד-להמן, אילנה.  וזה כל טעם שיעור הספרות : על גישתו של יזהר להוראת הספרות.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ז, 6 באוקטובר 2006, עמ׳ 3.
  • בייזר-בורר, רות.  בדיון ומציאות בדרכי הצגת הדמויות אצל יזהר.  בצרון (סדרה חדשה), כרך ו׳, גל׳ 24–25 (354–355) (אדר תשמ״ה, מארס 1985), עמ׳ 83–90.
  • בלאט, אברהם.  ס. יזהר – לאן?  הצופה, כ״ד בשבט תשכ״ד, 7 בפברואר 1964, עמ׳ 4.
  • בלאט, אברהם.  ס. יזהר.    בספרו:  בנתיב סופרים (תל-אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 77–94.
  • בן-ארי, ניצה. הסוד השמור ביותר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ז׳ בתשרי תשנ״ז, 20 בספטמבר 1996, עמ׳ 28 <דברים שנאמרו ע״י עורכת הוצאת זמורה-ביתן במסיבה לכבוד ס׳ יזהר>
  • בן-ארי, ניצה.  ס. יזהר (אנטי-)גיבור תרבות.  קשת החדשה, חוב׳ 21 (סתיו 2007), עמ׳ 169–178 <על מעמדו של ס. יזהר בתרבות הישראלית: האם הפנימה התקשורת את האמביוולנטיות העקרונית בדמותו? האם התעלמה מחתרנותו בשל חוסר הבנה, או שמא באיחור רב הפכה חתרנותו של יזהר חלק מהקונצנזוס?>
  • בן-ברוך, יוסי. יזהר א׳, יזהר ב׳.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשנ״ז, 4 באוקטובר 1996, עמ׳ ד 3 <תגובה לרשימתה של בתיה גור ב״תרבות וספרות״ מיום ה- 20.9.96 – ראה להלן>
  • בן-גריון, עמנואל.  הסיפור העברי בתש״ה.  כנסת (1946)
  • בן-חיים, דניאל.  יחיעם ויץ וס׳ יזהר : מאחורי הקלעים של המיתוס.  החינוך וסביבו, כרך ל״ה (תשע״ג 2013), עמ׳ 293–314.
  • בן-שחר, רינה.  ס׳ יזהר: מאפיינים לשוניים-סגנוניים בספריו המאוחרים.  ספר רפאל ניר : מחקרים בתקשורת, בבלשנות ובהוראת לשון / בעריכת אורה (רודריג) שורצולד, שושנה בלום-קולקה, עלית אולשטיין (ירושלים: כרמל, תש״ס 2000), עמ׳ 103–124.
  • ברדוגו, סמי.  ״לצאת, לחרוג, להימלט החוצה, למרחב, החוצה ...״ : ס. יזהר: המורד הבלתי מתפשר של הספרות העברית. החינוך וסביבו, כרך ל״ו (תשע״ה 2015), עמ׳  247–259.
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי ס. יזהר. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 171–177 <דיון בסיפורים ״השבוי״, ו״הנמלט״>
  • ברזל, הלל.  מיתוס של חירות בסיפוריו של ס. יזהר.  בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 51–53.
    •
  • ברטוב, חנוך.  שני רגעים בפאתי הזמן.  בספרו: לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2007), עמ׳ 23–32. <דברים שנכתבו למהדורה מיוחדת של כל כתבי ס׳ יזהר, זמורה-ביתן, 1996>
  • ברטוב, חנוך.  מ״אפרים חוזר לאספסת״ עד The Marker.  בספרו: לגדול ולכתוב בארץ ישראל (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2007), עמ׳ 33–46. <דברים במעמד החלוקה הראשונה של פרס ס׳ יזהר, סמינר לוינסקי, 26 במאי 2005>
  • גוברין, נורית. ״איך אבא מושיב ילד על קן צרעות״ : קריאה מחודשת בסיפורי ס. יזהר. בספרה קריאת הדורות, כרך ד׳ (תשס״ח 2008), עמ׳ 25–64 <נחתם: שבט תשס״ז, פברואר 2007> <הרצאה בפסטיבל ליהדות בכפר בלום ״לא בשמים 2007״, ט׳ בתמוז תשס״ז, 25 ביוני 2007>
  • גוברין, נורית. דיוקנו של סופר כבן להוריו.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 1 (ניסן-אייר תשס״ט, אפריל 2009), עמ׳ 2–7 <דיון, בין היתר ביצירתם של צבי אנקורי, ס. יזהר, חיים גורי, א״ב יהושע ואהרן מגד>
  • גולן, אבירמה.  לשון האדם והאדמה.  הארץ, גלריה, כ״ח באב תשס״ו, 22 באוגוסט 2006, עמ׳ 1, 2.
  • גור, בתיה. בהיגלות לבו מבעד לדפים: ס׳ יזהר בן שמונים. הארץ, תרבות וספרות, ז׳ בתשרי תשנ״ז, 20 בספטמבר 1996, עמ׳ ד 1 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 331–334> <הגיב על כך יוסי בן ברוך - ראה לעיל>
  • גורי, חיים.  אחינו הבכור : דברים על קברו של ס. יזהר.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א׳ באלול תשס״ו, 25 באוגוסט 2006, עמ׳ 27.
  • גורן, נתן.  בשדה ספר: ספרותנו היפה.  עם וספר, ספטמבר 1946.
  • גלסנר, אריק.  הדינוזאור האחרון.  מקור ראשון, יומן, א׳ באלול תשס״ו, 25 באוגוסט 2006, עמ׳ 14–15 <פרידה מס. יזהר>
  • גלעד, מירי. מכמיהה להתבוננות ועד התגלות. קשת החדשה, חוב׳ 8 (קיץ 2004), עמ׳ 113–122 <דיון משווה ביצירתם של וירג׳יניה וולף וס. יזהר>
  • גרנות, משה.  ס׳ יזהר: במכנסיים קצרים וחולצת טי שרט.  מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 5–6 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 36–37.
  • גרנות, משה.  ״חשבתי לומר על כלום את הכול״ : שיחה עם ס׳ יזהר.  בספרו: שיחות עם סופרים (תל-אביב : קווים, 2007), עמ׳ 71–84.
  • גרץ, נורית.  ס. יזהר וסיפורת שנות השלושים.  הדואר, שנה 65, גל׳ ג׳ (ב׳ בכסלו תשמ״ו, 15 בנובמבר 1985), עמ׳ 16–19.
  • הופרט, שמואל. גם הללויה וגם רקוויאם. ידיעות אחרונות, כ״ו בכסלו תשנ״ד, 10 בדצמבר 1993, עמ׳ 28–29 <ראיון עם ס. יזהר>
  • הירשפלד, אריאל.  שירת הג׳קרנדה.  הארץ, מוסף הארץ, ט״ו בסיון תשס״ז, 1 ביוני 2007, עמ׳ 16 <בין היתר, על תמונה מתוך סיפורו ״הנמלט״>
  • הלפרין, חגית.  ״אני רוצה בהחלט מן הצד״  : אברהם שלונסקי וס׳ יזהר - בין ריחוק לקרבה.  גג : כתב-עת לספרות, גל׳ 25 (חורף 2011), עמ׳ 161–164.
  • הלפרן, יחיאל.  הדור הישראלי החדש : ס. יזהר.  בספרו: המהפכה היהודית : מאבקים רוחניים בעת החדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ״א 1961), כרך ב, עמ׳ 633–693.
  • וייס, יפעת.  היסטוריון בעל כורחו.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 705 (ו׳ באלול תשס״ו, 30 באוגוסט 2006), עמ׳ 2 <מה שמפתיע ביצירתו של ס. יזהר ומייחד אותה הוא הפער בין אהבת הארץ לאהבת המולדת; בה בשעה שנפשו יוצאת אל לוחמי צקלג ונעוריהם הנגזלים, הוא איננו חדל מלבכות את מר גורלו של המקום הנרמס תחת מעשה המלחמה. קריאה אחרת ביצירתו של יזהר סמילנסקי, ימים אחדים לאחר מותו>
  • ויס, הלל.  כזוהר הרקיע. נתיב, שנה 19, גל׳ 4–5 (111–112) (אלול תשס״ו, ספטמבר 2006), עמ׳ 84–86 <עם פטירתו של ס׳ יזהר>
  • טרסי-גיא, אסתר. ״הצניחה מן הצמרת״ : הצעה לקריאה משותפת. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 264–269.
  • יגיל, רן.  החשבון של ברוך קורצווייל עם ס. יזהר.  יקוד: כתב-עת לספרות עברית <מקוון>, 13 באוקטובר 2013.
  • יונתן, נתן. חברים מקשיבים לקולך : דברים שנאמרו בערב שהוקדש לס. יזהר עם קבלת פרס ביאליק. מאזנים, כרך ס״ו, גל׳ 9 (1992), עמ׳ 27–29.
  • ירדני, רות.  ״רק לאמור ויש עולם״ : על סגנונו של ס׳ יזהר.  החינוך וסביבו: שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, כרך כ״ט (תשס״ז 2007), עמ׳  327–331.
  • כנעני, דוד.  בשיירה ובצדה : על יצירתו של ס. יזהר.  אורלוגין, חוב׳ 5 (מארס 1952), עמ׳ 45–65 <חזר ונדפס בספרו בינם לבין זמנם : מסות על הספרות העברית החדשה (מרחביה : ספרית פועלים, 1955), עמ׳ 94–135; נוסח מקוצר נדפס  בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 57–83>
  • כפרי, יהודית. על חומריות המים ועל השחיה כמשל. עתון 77, גל׳ 174 (אב תשנ״ד, יולי 1994), עמ׳ 6. <על הסיפור ״שחייה בים״ לס. יזהר>
  • לב-ארי, שירי.  ס׳ יזהר, 1916–2006.  הארץ, גלריה, כ״ח באב תשס״ו, 22 באוגוסט 2006, עמ׳ 1, 8.
  • לוז, צבי.  מפלט הילדות : על סיפורי ס. יזהר.  בספרו: מציאות ואדם בספרות הארץ-ישראלית (תל אביב : דביר, תש״ל 1970), עמ׳ 53–67.
  • לוז, צבי.  הילדות של היחיד : האכזבה מהקולקטיב והבריחה אל הארוס הערטילאי בסיפורי ס. יזהר.  בתוך: לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים - שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990), עמ׳ 123–140.
  • לויתן, עמוס.  אהבתיו : ס. יזהר 1916–2006.  עתון 77, גל׳ 314 (תשרי תשס״ז, ספטמבר 2006), עמ׳ 17.
  • ליבנה, נרי.  היד שאוחזת בעפיפון.  הארץ, מוסף, ערב ראש השנה, כ״ט באלול תשס״ז, 22 בספטמבר 2006, עמ׳ 36–42 <שיחה עם נעמי סמילנסקי>
  • ליפסקר, אבידב.  צמרות של הזיה : סגנון אימפרסיוניסטי בלשונם של גנסין, בארון, קמחי ויזהר.  בקורת ופרשנות: כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב׳ 29 (סיון תשנ״ג, יוני 1993), עמ׳ 121–142.
  • ליפשיץ, אריה.  אמת ומצפון בסיפורי ס. יזהר.  גזית, כרך י״ג, גל׳ ו-י (אדר-סיון תשי״ד, פברואר-יוני 1954), עמ׳ 79–82.
  • למברגר, דורית.  ״ואל תשכח את הרוח״.  הצופה, סופרים וספרים, א׳ באלול תשס״ו, 25 באוגוסט 2006, עמ׳   <לזכרו של ס. יזהר>
  • לנדר (אלעד), פנחס [פ. עזאי]. ״בצל המגדל״.  גליונות, ינואר 1945.
  • מגד, איל.  כתב את הארץ.  מקור ראשון, יומן, א׳ באלול תשס״ו, 25 באוגוסט 2006, עמ׳ 14 <עם פטירתו של ס. יזהר>
  • מהלו, אביבה. ס. יזהר בין ״שרטוטים״ ל״עבודה״: גילויים חדשים על ניסיונותיו הספרותיים הראשונים של ס. יזהר. שאנן: שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, כרך 12 (2007), עמ׳ 181–207 <במאמר נעשה ניסיון לחשוף את שורשיה החבויים של יצירתו הסיפורית של הסופר יזהר – באמצעות גילויים חדשים: בחלקו הראשון מתועדים ניסיונותיו הכושלים של יזהר לפרסם את פרי עטו ב״מאזנים״ וב״גיליונות״, עד שלמדן, עורך ״גיליונות״, מקבל לדפוס את סיפורו הראשון. מתוך חליפת המכתבים ביניהם – נחשפות לראשונה יצירותיו הגנוזות: ״טרקטור״ ו״משעול השדה״, ומתברר, שניסה כוחו הן בשירה והן בפרוזה. חלקו השני של המאמר מוקדש לניתוח היצירות הנ״ל: הקריאה ב״טרקטור״ מעלה את השימוש, שעושה יזהר במאפייני הז׳אנר של הנובלה הלירית – כדי לתת ביטוי לקונפליקט הפנימי של ׳המספר היזהרי׳: בין הצורך להמשיך מורשת אבות לבין הרצון ליצור דבר חדש. המעבר משירה – לנובלה לירית מוצג באמצעות ה׳פואמה׳: ״משעול השדה״, שנדחתה על-ידי למדן, והנובלה הלירית: ״משעולים בשדות״, שראתה אור ב״גיליונות״ שבעריכתו>
  • מהלו, אביבה.  וכי עירום אתה?! אמת ומיתוס בסיפורי דור הפלמ״ח (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס״ט 2008) <דיון על סיפורי דור הפלמ״ח, בעיקר דיון ביצירתם של משה שמיר, יגאל מוסינזון, ס. יזהר, נתן שחם ואהרן מגד>
    •
  • מוקד, גבריאל.  על ס׳ יזהר: בין שני צירי דיון.  מקור ראשון, שבת, י״ט בחשון תשס״ז, 10 בנובמבר 2006, עמ׳ 11 <״הממד הפוליטי ביצירתו של יזהר הועצם ללא הצדקה לממדי ענק, המשכיח את גדולתו האמיתית כמודרניסט עברי״>
  • מור, גלילה.  על תצורה ומשמעות בלשונו של ס׳ יזהר.  לשוננו, כרך 78, חוב׳ 4 (אלול תשע״ו, ספטמבר 2016), עמ׳ 469–493.
  • מיכלי, ב״י [ב. י. דוחובני].  שני מספרים: ס. יזהר.  מאזנים, כרך ט״ז, גל׳ 3 (89) (יוני 1943), עמ׳ 188–189.
  • מירון, דן.  לדמות הגיבור ביצירתו המוקדמת של ס. יזהר.  גזית, כרך יח, חוב׳ ה-ח (רט-ריב) (אב תש״ך-חשון תשכ״א, אוגוסט-נובמבר 1960), עמ׳ 32–39 <הערות ל״משעולים בשדות״ ול״לילה בלי יריות״>
  • מירון, דן.  הזמן ביצירתו של יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בטבת תשכ״א, 30 בדצמבר 1960, עמ׳ 10  <חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962)>
  • מירון, דן.  זמנמרחב ביצירות ס. יזהר ויהודה עמיחי : שני מודלים קוגניטיביים בספרות הישראלית המוקדמת.  בתוך: תרבות, זיכרון והיסטוריה : בהוקרה לאניטה שפירא / עורכים מאיר חזן, אורי כהן. כרך שני: תרבות וזיכרון ישראלי (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב ; ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע״ב 2012), עמ׳ 383–419.
  • מלכין, יעקב.  על ספוריו של ס. יזהר.  משמר, כ׳ בניסן תש״ז, 10 באפריל 1947, עמ׳ 7, 8.
  • מעפיל, אבי.  שני רעים יצאו לדרך : על יזהר סמילנסקי ויחיעם ויץ.  ספר איתי זמרן (במכללה, חוב׳ 16–17) (אביב תשס״ה), עמ׳ 335–351 <נדפס גם ב׳מכאן׳: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס״ח), עמ׳ 183–211> *
  • מרגלית, פנחס.  היופי שלא היה למופת.  מקור ראשון, שבת, כ״ב באלול תשס״ו, 15 בספטמבר 2006, עמ׳ 7 <״עכשיו יבואו ההספדים ההרואיים על מי שהיה מורי האהוב. אבל האיש, שלא חסר לו דבר, אהב את המלה ולאו דווקא את הארץ״>
  • נגב, אילת.  ס. יזהר מיואש.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ח בכסלו תשנ״ז, 29 בנובמבר 1996, עמ׳ 12–14, 16, 20 <ריאיון עם הסופר>
  • נגב, אילת.  [ראיון עם ס. יזהר].  בספרה: חיים פרטיים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001), עמ׳ 269–278.
    •
  • נגיד, חיים.  התפתחות הביקורת על סיפורי ס. יזהר.  בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 7–37.
  • נוימן, יוסף.  כן, ״ללכת״, ״ללכת״ : שלוש פגישות עם ס׳ יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ז, 6 באוקטובר 2006, עמ׳ 2.
  • עסיס, עמית.  העושר שבתוך האחד.  מקור ראשון, שבת, כ״ב באלול תשס״ו, 15 בספטמבר 2006, עמ׳ 6–7, 17 <״האירועים שיזהר מתאר יכולים היו להסתכם בשני משפטים בכל ספר אחר, אבל אצלו הם כל הסיפור. כי העושר מצוי בתוך אירוע אחד ובאינסוף המתמצה בו, אותו אינסוף שאליו הולכות כל המילים״>
  • עסיס, עמית. שמות בראשית - אחרי ארונו של ס. יזהר. אשמורת, כרך א (2008), עמ׳ 89–95.
  • עסיס, עמית.  ספרות, זהות והזדהות ביצירתו של ס. יזהר ובהתקבלותה.  עיונים בתקומת ישראל, כרך 22 (תשע״ג 2012), עמ׳ 260–289.
  • עסיס, עמית.  ציונות, רליגיוזיות ואירוניה בייצוג המציאות הספרותי של ס׳ יזהר.  מכאן, כרך יז (תשע״ח, ספטמבר 2017), עמ׳ 24–52.
  • עשהאל, ישראל. הידיעה הגדולה או חדוות הנפש המתפעלת – מקרא ביזהר של שנות ה-90.  קשת החדשה, חוב׳ 1 (סתיו 2002), עמ׳ 14–26; חוב׳ 2 (חורף 2002), עמ׳ 40–58.
  • עשהאל, ישראל.  יזהר המאוחר והנפש המתפעלת.  מעריב, 6 במאי 2003.
  • עשהאל, ישראל. ס. יזהר - אמירה נכונה.  קשת החדשה, חוב׳ 18 (חורף 2006), עמ׳ 26-29.
  • פורת, אלישע.  מפאתי צפון - עד ״פאתי נגב״.  עתון 77, גל׳ 202 (1996), עמ׳ 16–18 <חזר ונדפס בספרו קריאה מאוחרת (תל-אביב : גוונים, תשס״ח 2008), עמ׳ 104–114>
  • פז, עוזי.  הקול הירוק.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ז, 6 באוקטובר 2006, עמ׳ 2 <על תרומתו של ס׳ יזהר בקידום שמירת הטבע בהיותו חבר-כנסת>
  • פלדמן, אהובה.  ס. יזהר. בספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל-אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 94–111.
  • פלדמן, יעל. של מי הקרבן הזה, לעזאזל? : עלייתו ונפילתו של אברהם העוקד בשנות החמישים.  מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס״ח), עמ׳ 125–157. <דיון, בין היתר, ביצירותיהם של יגאל מוסינזון, משה שמיר וס. יזהר>
  • פנואלי, ש״י. סיפורי ס. יזהר.  גליונות, פברואר 1942.
  • פנואלי, ש״י. ״פרקים בספרותנו הצעירה״.  גליונות, מארס 1946.
  • פנואלי, ש״י. דרך ספורו של ס. יזהר : בצאת סיפורו החמישי וספרו הראשון.  דבר, ז׳ בחשון תש״ז, 1 בנובמבר 1946, עמ׳ 4.
  • פנואלי, ש״י. ס. יזהר. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי״ג 1953), עמ׳ 193–203.
  • צור, דביר.  ׳חזיון הולדת היהודי החדש בארץ החדשה׳ : על יחסי חלוצים וילידים בכמה מסיפורי ס׳ יזהר, או: על ריבוי הפנים של הבית הילידי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ח (תשע״ו 2016), עמ׳ 167–198.
  • קורצווייל, ברוך.  אמנות הספור או ליטראריזציה של החיים?  הארץ, כ״ו בטבת תשי״ד, 1 בינואר 1954, עמ׳ <חזר ונדפס בספרו בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ״ו), עמ׳ 351–358; ובמהדורתו השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 391–402; וכן  בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 93–98>
  • קריב, אברהם. פנים חדשות. בתוך: בכור : מאסף בן זמנו (תל אביב : חוג אבניים, תש״א), עמ׳ 289–292 <על ״אפרים חוזר לאספסת״, ״משעולים בשדות״ ו״לילה בלי יריות״> <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 190–197 ובתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 39–43>
  • קריץ, ראובן.  כניסתו של ס. יזהר לספרות.  בספרו: הסיפורת של דור המאבק לעצמאות (קרית מוצקין : פורה, תשל״ח 1978), עמ׳  117–139 <כולל סקירה ביוגרפית ותמונה (עמ׳ 117–118); על ״בפאתי נגב״ (עמ׳ 119–128) ועל שלושה סיפורים של ס. יזהר שלא כונסו (עמ׳ 129–139)>
  • קרמר, שלום. הפרוזה הארץ-ישראלית.  בתוך: סדרים : מאסף סופרי ארץ-ישראל לספרות ולדברי מחשבה (תל אביב : החברה למפעלי הספרות בארץ ישראל על יד אגודת הסופרים העברים בארץ ישראל בהשתתפות קרן התרבות באמריקה, תש״ב 1942), עמ׳
  • קרמר, שלום. פרקי יזהר <א. אהבת האדם בסיפוריו ; ב. הכלל והפרט בתפיסתו>  מאזנים, כרך ו׳, חוב׳ ג (שבט תשי״ח, פברואר 1958), עמ׳ 158–161 <חזר ונדפס בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 191–196, בשם: אדם וחברה>
  • קרמר, שלום. זמר של חסידים. מאזנים, כרך כ״ה, גל׳ 3 (1967), עמ׳ 203–208 <על ס. יזהר והתיאורים המשוקעים בספריו, ועל הדמיון בין כתיבתו לכתיבתו של גנסין‬> <חזר ונדפס בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 185–191>
  • רוזן, ברוך.  דברים ששאל ס. יזהר ממשה סמילנסקי, או: מנין נחל יזהר את סיפורו ״ערימת הדשן״.  הארץ, תרבות וספרות, כ״א בתשרי תשס״ח, 3 באוקטובר 2007, עמ׳ 1.
  • רטוש, יונתן.  הבריחה אל המציאות.  אלף, חוב׳ ב׳ (מאי 1950), עמ׳ 8–9 <על ״לילה בלי יריות״> <חזר ונדפס.בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 52–56>
  • שביד, אלי.  נוער ישראלי באספקלריה כפולה : על סיפורי משה שמיר וס. יזהר.  בספרו:  שלוש אשמורות (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ד 1964), עמ׳  185–201.
  • שביט, דן.  ״כתבת ספר יפה ובו כמה דפים מינוריים המפכים באוושה מדייקת״ : על דיאלוג סמוי וגלוי עם ס׳ יזהר, בשלוש תחנות.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ז, 6 באוקטובר 2006, עמ׳ 2.
  • שהם, אורי. הערבה הפתוחה, הפרדס הסגור והכפר הערבי : על מצבי יסוד ושאלות מוסר ביצירתו של ס. יזהר. סימן קריאה, חוב׳ 3–4 (1974), עמ׳ 336–346 <חזר ונדפס בספרו: גיבור דורנו בארץ (תל-אביב : פפירוס, בית ההוצאה באוניברסיטת תל-אביב, תשמ״ו 1986), עמ׳ 44–66>
  • שטיינר, משה.  הכיוון הניהיליסטי בסיפורת הישראלית. האומה, שנה י, גל׳ 37 (תשל״ג), עמ׳ 329–339 <דיון בסיפורת של  ס׳ יזהר, א״ב יהושע, ב׳ תמוז, א׳ בן-עזר ועמוס עוז> <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 141–152>
  • שייט, הדי. לא ״מרגיש אייזן״ : הצבר-התלוש בסיפורת המוקדמת של ״דור בארץ״ על-פי יצירות של ס׳ יזהר, משה שמיר וחנוך ברטוב.  מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס״ח), עמ׳ 158–182.
  • שקד, גרשון.  שבוי ב״חרבת חזעה״.  ארץ אחרת, גל׳ 35 (אב-אלול תשס״ו, אוגוסט-ספטמבר 2006), עמ׳ 12–13.
  • שריד, יוסי.  יזהר הפרטי שלי.   הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 706 (י״ג באלול תשס״ו, 6 בספטמבר 2006), עמ׳ 10.
  • תמיר־סמילנסקי, נורית.  היצג, ארגון ואמצעי קישור בסיפורי ס. יזהר.  החינוך וסביבו, כרך ט״ו (תשנ״ג 1993), עמ׳ 23–35.
  • Fuchs, Esther. I hope my work will be enjoyed by readers who don׳t know what Arabs and Jews are : an interview with S. Yizhar. In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications. 1982), pp. 15-26.
  • Halkin, Hillel.  Hebrew literature and Jewish identity : Bare ground and nothing above it : an interview with S. Yizhar.  Modern Hebrew literature, New series, no. 12 (Spring/Summer 1994), pp. 4-6.
  • Jobani, Yuval. and Gideon Katz. In the convoy and alongside it : a study of S. Yizhar׳s works on education and literature. Contemporary Jewry, vol. 36, no. 2 (July 2016), pp. 203-224.
  • Miron, Dan. S. Yizhar: Some general observations. In: Midnight convoy, and other stories / S. Yizhar (Jerusalem : Institute for the Translation of Hebrew Literature and Israel Universities Press, 1969), pp. 257-272.<Reprinted in Modern Hebrew literature (New series), no. 3 (Fall 1989), pp. 10-14>
  • Negev, Eilat. S. Yizhar: No stone is worth dying for. In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 37-45.
  • Peleg, Yaron. Writing the land : language and territory in Modern Hebrew literature.  Journal of Modern Jewish studies, vol. 12, no. 2 (July 2013), pp. 297-312 <on S. Yizhar, Amos Oz and Orly Castel-Bloom>
  • Rotshtein, Menachem D. S. Yizhar: writer on native ground. Jewish Book Annual, vol. 43 (1985-1986), pp. 154-162.
  • Setter, Shaul. The time that returns: speculative temporality in S. Yizhar׳s 1948. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 38-54. *
על ״אפרים חוזר לאספסת״
  • אובסי, יהושע. אפרים חוזר לאספסת.  הדואר, דצמבר 1938.
  • בורשטיין, דרור.  לדבר בלי רשות דיבור.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 694 (י״ח בסיוון תשס״ו, 14 ביוני 2006), עמ׳  24.
  • ברתנא, אורציון. אל המרחב (שבין הגדרות) : חמישים שנה ל״אפרים חוזר לאספסת״. מעריב, ספרות, ח׳ בטבת תשמ״ט, 16 בדצמבר 1988, עמ׳ 1–2.
  • לנדר (אלעד), פנחס [פלס].  על התחלה אחת.  גליונות, כרך ז׳ (תרצ״ח, מאי 1938), עמ׳ 150 <חזר ונדפס.בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 38>
  • קריב, אברהם. פנים חדשות. בתוך: בכור : מאסף בן זמנו (תל אביב : חוג אבניים, תש״א), עמ׳ 289–292 <על ״אפרים חוזר לאספסת״, ״משעולים בשדות״ ו״לילה בלי יריות״> <חזר ונדפס בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש״י 1950), עמ׳ 190–197 ובתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 39–43>
  • קריץ, אורי וראובן.  העייפות - במבט לירי וגרוטסקי.  בספרם: סיפורי הקיבוץ, כרך ראשון (תל-אביב : ספרי פורה, 1997), עמ׳ 178–184.
  • שור, שמעון. ״אפרים חוזר לאספסת״ לס. יזהר כהדגמה ספרותית להיבטים סוציולוגיים, לתפקיד הקומוניקאציה ולתיפקוד דעת הקהל בקיבוץ. בתוך: לספר את הקיבוץ : מחקר וביקורת / עורכים - שמעון שור ולאה הדומי (תל אביב : ספרית פועלים, 1990),  עמ׳ 110–122.
על ״בפאתי נגב״ על ״החורשה בגבעה״
  • מעפיל, אבי. מסדנת האמן: ״בחורשה אשר בגבעה״ של ס. יזהר.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ב (תש״ן 1990), עמ׳ 253–275.
  • עוגן, יצחק [י. עין].  ״החורשה בגבעה״.  גליונות, מאי 1947.
  • צפוני, יוסף.  ״החורשה בגבעה״.  גזית, כרך י׳, גל׳ ה-ו (שבט-אדר תש״ח, פברואר-מארס 1948), עמ׳ 48.
  • קורצווייל, ברוך.  בחורשה אשר בגבעה.  הארץ, י״א בסיון תש״ז, 30 במאי 1947 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 119–124>
  • ראב, י.  מאצטבת הספרים: ״החורשה אשר בגבעה״.  דבר, י״ד בתשרי תש״ח,  28 בספטמבר 1947, עמ׳ 7.
  • שאנן, אברהם. לדרכו של הסיפור העברי החדש. מולד, כרך א׳, גל׳ 4 (תמוז תש״ח, יולי 1948), עמ׳ 241–243.
  • שה-לבן, יוסף.  הקשר לקרקע בספרות הישראלית הצעירה.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ב׳ (תשכ״ג), עמ׳ 131–141.
על ״סיפור חרבת חזעה״ על ״השבוי״ על ״שישה סיפורי קיץ״
  • האפרתי, יוסף. עיון ״ברחצה בבריכה״.  בתוך: על שלושה סיפורים : חוברת הדרכה למורים בכתה ז׳ (תל אביב : הוצאת ״תרבות וחינוך״, 1964), עמ׳ 74–87 <חזר ונדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 180–186>
על ״שיירה של חצות״
  • אבן, יוסף. מבט לאחור על ״שיירה של חצות״. מאזנים, כרך מ״ו, גל׳ 5–6 (ניסן-אייר תשל״ח 1978), עמ׳ 376–381.
  • אסינג, נילי.  ״זהרורים מתאבכים״ ו״גביע לוהב״ : לשון פיגורטיבית ב׳שיירה של חצות׳ לס׳ יזהר.  בקורת ופרשנות, חוב׳ 38 (קיץ תשס״ה 2005), עמ׳ 41–64.
  • טרסי-גיא, אסתר. ״שיירה של חצות״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 145–146.
  • יפה, אברהם ב.  חזותו של ס. יזהר.  על המשמר, כ״ט באב תשי״א, 31 באוגוסט 1951, עמ׳ 5, 6.
  • צמח, שלמה.  תשואת הוויתם.  בחינות, חוב׳ 2 (תמוז תשי״ב), עמ׳ 20–25 <חזר ונדפס בספרו מסה וביקורת (תל אביב : הוצאת אגודת הסופרים העברים ליד דביר, 1954), עמ׳ 241–252 ; פרק מתוך המאמר נדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 84–92>
  • שקד, גרשון.  הפלאי והשיירה.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 6, גל׳ 32 (176) (י״ט באב תשט״ז, 27 ביולי 1956), עמ׳ א, ב; גל׳ 33 (177) (כ״ו באב תשט״ז, 3 באוגוסט 1956), עמ׳ א׳, ב <חזר ונדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 99–116>
על ״הכרכרה של הדוד משה״ על ״תפו ופוזה״ על ״סיפורי מישור״
על ״לקרוא סיפור״
  • נגיד, חיים. פני הספרות נמחצות בראי : מבקרים ומבוקרים בארבעה ספרים חדשים.  מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 5 (ניסן תשמ״ג, אפריל 1983), עמ׳ 40–44.
על ״על החינוך וחינוך לערכים״
  • בנימינוב, ישראל. חינוך - ללא ערכים. מקרא ועיון: כתב-עת להוראת המקצועות בתחומים של מדעי הרוח ושל מדעי החברה, גל׳ 59 (84) (1991), עמ׳ 7–13.
  • ברג, עדנה. על הבנה מסולפת של משנת יזהר : הערות למאמרם של הרצל ובלפור חקק. מעלות, כרך ח׳, גל׳ 5 (1977), עמ׳ 43–46 <ראה להלן>
  • ברזילי, יצחק.  כפירה מיאוש : הערות והשגות על דעות ס. יזהר בפרשת החינוך לערכים.  הדואר, שנה 60, גל׳ ל״ו (כ״ו באלול תשמ״א, 25 בספטמבר 1981), עמ׳ 577–579.
  • חקק, הרצל. משנת יזהר: תל א-זעתר וחירבת הערכים : עיונים בקונטרס ״על חינוך ועל חינוך לערכים״. מעלות, כרך ח׳, גל׳ 4 (1977), עמ׳ 9–16 <הגיבה על כך עדנה ברג – לעיל>
על ״קריאה לחינוך״
  • קדמי, יחיאל. חינוך חופשי או חופש מחינוך? החינוך המשותף, כרך ל״ד, גל׳ 113 (1984), עמ׳ 139–142.
על ״צלהבים״
  • ברתנא, אורציון. שיר השירים אשר לקוהלת. על המשמר, ח׳ בסיון תשנ״ג, 28 במאי 1993, עמ׳ 18, 20.
  • גור, בתיה. האין כלום לגמרי האדיר הזה. הארץ, ט״ז באייר תשנ״ג, 7 במאי 1993, עמ׳ ב 8.
  • הגורני-גרין, אברהם.  האדמה והאדם, הערבים ואנחנו.  בספרו: בחבלי שלום : מסות על השלום והשלם (אבן יהודה : רכס, 1994), עמ׳ 42-46.
  • Green, Jeffrey M. Field and sun and rain and man. Modern Hebrew literature, New series, no. 12 (Spring/Summer 1994), pp. 36-38.
על ״ימי צקלג״
  • אוהל, מילא.  עם ״ימי צקלג״.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 8, גל׳ 47 (ב׳ בחשון תשי״ט,14 בנובמבר 1958), עמ׳ 5, 6.
  • אורבך, יוסף.  ״ימי צקלג״ לס. יזהר – מאמר ראשון: דיוקנו של דור.  על המשמר, ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958, עמ׳ 10;  דור במבחן.  על המשמר, כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958, עמ׳ 5, 6 ;  ס. יזהר במעגלי יצירתו.  על המשמר, כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958, עמ׳ 5, 6 <חזר ונדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 117–139>
  • אורן, יוסף. מ״ימי צקלג״ ועד ״התגנבות יחידים״. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 5–6 (תשמ״ט), עמ׳ 117–120 <חזר ונדפס בספרו: ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 95–101>
  • ארן, דוד.  יזהר וגיבוריו.  על המשמר, ג׳ בחשון תשי״ט, 17 באוקטובר 1958, עמ׳ 5, 6.
  • ארן, דוד.  העיצוב האמנותי ב״ימי צקלג״.  על המשמר, י׳ בחשון תשי״ט, 24 באוקטובר 1958, עמ׳ 5, 6.
  • בלאט, אברהם.  ס. יזהר – בנתיב היחיד.  הצופה, ט״ז בכסלו תשי״ט, 28 בנובמבר 1958, עמ׳ 5.
  • בן-דב, ניצה.  ילדי הדמיון שלי : מציאות ובדיון ב״ימי צקלג״ של ס. יזהר וב״אם יש גן עדן״ של רון לשם.  קשת החדשה: רבעון לספרות, עיון וביקורת, חוב׳ 23 (אביב 2008), עמ׳ 132–139 <נוסח אנגלי פורסם ב-2009 - להלן>
  • ברתנא, אורציון. ״השמים? מה יש בהם?״ מעריב, ספרות, כ״ו באדר א׳ תשמ״ט, 3 במארס 1989, עמ׳ 1–2.
  • גלעד, מירי. מכמיהה להתבוננות ועד התגלות : דיון משווה ביצירתם של וירג׳יניה וולף וס. יזהר. קשת החדשה: רבעון לספרות, עיון וביקורת, חוב׳ 8 (2004), עמ׳ 113–122.
  • דן, יוסף. אויר פסגות : ממד הזמן ותפיסת האדם ב״ימי צקלג״.  בספרו: הנכרי והמנדרין : עיונים בספרות זמננו (רמת-גן : מסדה, 1975), עמ׳ 96–106.
  • הגורני-גרין, אברהם.  ס׳ יזהר - היכן הם, הבחורים ההם? - פתיחה למסה. בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 80–84.
  • הרסגור, מיכאל.  הערות ל״ימי צקלג״ לס. יזהר – הגיבור היזהרי.  קול העם, י״ג באלול תשי״ח, 29 באוגוסט 1958, עמ׳ 4; ״נפצו כל דגל קורא למוות!״.  קול העם, כ׳ באלול תשי״ח, 5 בספטמבר 1958, עמ׳ 5;
  • זוסמן, עזרא.  סיפור של שירה.  דבר, ו׳ באלול תשי״ח, 22 באוגוסט 1958, עמ׳ 5; י״ג באלול תשי״ח, 29 באוגוסט 1958, עמ׳ 5.
  • טרסי-גיא, אסתר. ״נמלים עמלות״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 146–150.
  • כידן, אהרן.  המאזן הסופי : עם ״ימי צקלג״ לס. יזהר.  קשת, שנה ראשונה, חוב׳ א (סתיו 1958), עמ׳  27–34.
  • כלב, יפה. עיון מחדש בעיצוב הנוף ב״ימי צקלג״ של ס. יזהר. החינוך וסביבו, כרך י׳ (תשמ״ז-תשמ״ח), עמ׳ 139–152.
  • לאור, יצחק. אנחנו ה-12 שבעפר השוחות : קריאה ב״ימי צקלג״ של ס. יזהר אחרי 32 שנים. הארץ, ה׳ בסיון תש״ן, 29 במאי 1990, עמ׳ ב 11-ב13 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 50–75>
  • מגד, מתי.  עם ״ימי צקלג״ לס. יזהר.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 8, גל׳ 39 (י״ב בתשרי תשי״ט, 26 בספטמבר 1958), עמ׳ א, ב ; שנה 8, גל׳ 40 (י״ד בתשרי תשי״ט, 28 בספטמבר 1958), עמ׳ 5.
  • [מוקד, גבריאל].  ימי צקלג.   עכשיו. חוב׳ 3–4 (אביב תשי״ט, 1959), עמ׳ 157–160.
  • מירון, דן.  במעגל שבעת הימים : פתח הערות ל׳ימי צקלג׳ מאת ס. יזהר.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958, עמ׳ 7; כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958, עמ׳ 7, 8 <חלקו השני של המאמר תחת הכותרת: ״חייו הגדושים של הרגע״> <חזר ונדפס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 297–315 ובמהדורת תשל״ה (1975), עמ׳ 381–399.
  • מירון, דן.  ימי צקלג : המשמעות האירונית.  משא (מצורף ל׳למרחב’), שנה ח, גל׳ 32 (כ״ב באב תשי״ח, 8 באוגוסט 1958), עמ׳ א; גל׳ 33 (כ״ט באב תשי״ח, 15 באוגוסט 1958), עמ׳ א, ב.  <חלקו השני של המאמר תחת הכותרת: ״הומור ואימה בימי צקלג״>. <כונס בספרו ׳ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו׳ (תשכ״ב 1962), עמ׳ 315–330 ובמהדורת תשל״ה (1975), עמ׳ 399–414. חזר ונדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳  164–175>
  • מעפיל, אבי. ׳ימי צקלג׳ : בין מציאות לבדיון.  בתוך: אתגר הריבונות : יצירה והגות בעשור הראשון למדינה / העורך, מרדכי בר-און (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ״ט), עמ׳ 408–428. <על אירועי הקרב על ח׳רבת מחאז בנגב, ספטמבר-אוקטובר 1948>
  • נבו, גידי. עיצוב המרחב ב׳ימי צקלג׳. עיונים בתקומת ישראל, כרך 13 (תשס״ג 2003), עמ׳ 323–343 *
  • נבות, אמנון. שיירה של חצות? מאזנים, כרך ס״א, גל׳ 10–11 (תשמ״ח), עמ׳ 64–70. <על ס. יזהר ובעיקר על הרומן ״ימי צקלג״>
  • סקולסקי, שלמה.  פנינים שאבדו במים עכורים : על ״ימי צקלג״ לס. יזהר.  חרות, י״ג באלול תשי״ח, 29 באוגוסט 1958, עמ׳ 5.
  • עסיס, עמית. ׳זה שכאן הוא זה אחר לגמרי׳: קריאה של אסטרטגיות שימוש בלשון ושל יחסי ייצוג בפסקה ב׳ימי צקלג׳ לס׳ יזהר. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 457–485 <המאמר מתחקה אחר ייצוג המציאות בספרו של יזהר ״ימי צקלג״ באמצעות קריאה צמודה בפסקה אחת מני רבות שאיננה מתארת מהלך של קרב אלא רגע של חולין באתר הקרבות. המחבר מנסה לעמוד על ההשלכות של השימוש הייחודי של יזהר בלשון על הייצוג הלשוני של המציאות ביצירה>
  • פוגרבינסקי, יוחנן.  על ״ימי צקלג״ לס. יזהר.  חרות, ספרות, אמנות, חינוך, ט״ו באב תשי״ח, 1 באוגוסט 1958, עמ׳ 5.
  • קורצווייל, ברוך. הערות לפרק מרומאן חדש לס׳ יזהר. הארץ, ג׳׳ באלול תשי״ז,  30 באוגוסט 1957, עמ׳  <חזר ונדפס בספרו: בין חזון לבין האבסורדי : פרקים לדרך ספרותנו במאה העשרים (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תשכ״ו 1966), עמ׳  ובמהדורה השניה (תשל״ג 1973), עמ׳ 416–443. כונס גם בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 124–133>
  • קורצווייל, ברוך. האכזבה הגדולה. דבר, ו׳ באלול תשי״ח, 22 באוגוסט 1958, עמ׳ 5, 6 ; בחסות אימת המות,  דבר, י״ג באלול תשי״ח, 29 באוגוסט 1958, עמ׳  5, 6.
  • רוזנצווייג, ישראל.  הבקעה והאלהים.  על המשמר, כ״ט באלול תשי״ט, 2 באוקטובר 1959, עמ׳ 15, 16.
  • שביד, אלי.  לפני שערים נעולים.  מולד, חוב׳ 121–122 (אוגוסט-ספטמבר 1958), עמ׳ 478–485 <חזר ונדפס בתוך: ס. יזהר : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה – חיים נגיד (תל אביב : עם עובד וקרן תל אביב לספרות ולאמנות, תשל״ב 1972), עמ׳ 140–153>
  • שטובר, שמעון. מירקם אידיאי ותודעה קולקטיבית ברומן ״ימי צקלג״ לס׳ יזהר. עם וספר, כרך ז (תשנ״ב), עמ׳ 84–101.
  • Alter, Robert. The Days of Ziklag : the assessment of an ideology.  Judaism, vol. 10, no. 1 (Winter 1961), pp. 3-12 <also published in his After the tradition : essays on modern Jewish writing (New York : E. P. Dutton & Co., 1969), pp. 210-225, under the title: The Days of Ziklag - in search of a cultural past>
  • Ben-Dov, Nitza.  My imaginary offspring : reality and fantasy in Days of Ziklag  by S. Yizhar and in If there is a Heaven  by Ron Leshem.  Hebrew Studies, vol. 50 (2009), pp. 185-194 <Hebrew version published in 2008>
  • Handelsaltz, Michael. ״This book still lives, hurts and bleeds״. Modern Hebrew literature (New series), no. 3 (Fall 1989), pp. 15-16 <An interview with S. Yizhar on his book>
  • Nevo, Gideon. The realism of S. Yizhar׳s ימי צקלג (Days of Ziklag).  Hebrew studies, vol. 47 (2006), pp. 299-320.
על ״עלילות חומית״
  • טרסי-גיא, אסתר. ״עלילות חומית״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 257–263.
על ״ברגלים יחפות״
  • אבישי, מרדכי. חזרה אל הנעורים. על המשמר, 29 בדצמבר 1989, עמ׳ 21.
  • גלבוע, מנוחה. לא רק לילדים. דבר, ז׳ בשבט תש״ן, 2 בפברואר 1990, עמ׳ 20.
  • הולצמן, אבנר. והכל היה פתוח. הארץ, כ״ח בתשרי תש״ן, 27 באוקטובר 1989, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 317–320>
  • טרסי-גיא, אסתר. ״ברגלים יחפות״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 67–69.
  • צור, יגאל. זהב נמס וחם.  ידיעות אחרונות, 4 באוקטובר 1989, עמ׳ 27.
על ״מקדמות״
  • אופיר, עדי. ספרים. מעריב, השבוע, 20 במארס 1992, עמ׳ 52.
  • אופנהיימר, יוחאי. יזהר: השלב הפוסט-ציוני. דבר, כ׳ בניסן תשנ״ב, 23 באפריל 1992, עמ׳ 25.
  • אורן, יוסף. ס׳ יזהר או: הביוגרפיה ככלי לשיווק רעיוני. נתיב, גל׳ 1 (30) (1993), עמ׳ 58–66.
  • ארן, דוד. בעקבות ״ילקוט הרעים״, ״מקדמות״ ו״פוסט-מורטם״ : על סופרי ״דור תש״ח״ והספרות שנכתבה עם קום המדינה. על המשמר, ב׳ בכסלו תשנ״ג, 27 בנובמבר 1992, עמ׳ 19–20.
  • בושס, הדה. טעם עדנת היופי הזה. הארץ, 31 במארס 1992, עמ׳ ב 4.
  • בלאט, אברהם. השיבה אל גן העדן האבוד של הילדות. הצופה, כ״ח בניסן תשנ״ב, 1 במאי 1992, עמ׳ 6.
  • בן-דב, ניצה. לדבר עליו ועל העולם בנשימה אחת. עתון 77, גל׳ 151–152 (אב-אלול תשנ״ב, אוגוסט-ספטמבר 1992), עמ׳ 22–25, 54.
  • בן-דב, ניצה.  אפוס על בן נבחר, עם ועולם : על מקדמות של ס. יזהר.  בספרה: חיים כתובים : על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע״א 2011), עמ׳ 52–76.
  • ברזל, אלכסנדר. מיהו ה״אנחנו״ המבקש מקומו בהמשך הסיפור. דבר, ט״ז בתשרי תשנ״ד, 1 באוקטובר 1993, עמ׳ 23. <ביקורת על ספריו של ס. יזהר ״מקדמות״ ו״צלהבים״>
  • ברתנא, אורציון. הנוף האנטי-ציוני (והאנטי-ארצישראלי) של ס. יזהר. נקודה, גל׳ 158 (1992), עמ׳ 42–45.
  • ברתנא, אורציון.  עצבים : על ׳מקדמות׳ לס. יזהר.  בספרו: שמונים : ספרות ישראלית בעשור האחרון (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993), עמ׳ 54–65.
  • גוברין, נורית. מלחמת העולם הראשונה בראי הספרות העברית בשנים האחרונות.  זמנים: רבעון להיסטוריה, גל׳ 126 (אביב 2014), עמ׳ 96–109.
    •
  • גור, בתיה. כניד עפעף הנצח. הארץ, כ״ט באדר ב׳ תשנ״ב, 3 באפריל 1992, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 335–339>
  • גורביץ׳, זלי. ההייקו של יזהר. דבר, ו׳ באלול תשנ״ב, 4 בספטמבר 1992, עמ׳ 24.
  • המאירי, עירית. רומאן חדש של ס. יזהר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ז באדר א׳ תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 22.
  • ויס, הלל. יזהר עושה חשבון עם הראשונים. מעריב, ספרות אמנות, כ׳ בניסן תשנ״ב, 23 באפריל 1992, עמ׳ 14.
  • ורון, מירי. מקדם למקדמות - חזרה אל הראשית. החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, כרך 19 (1997), עמ׳ 19–40.
  • ורון, מירי. ״מקדם״ ל׳מקדמות׳ : על ״מקדמות״ לס. יזהר. עלי שיח, חוב׳ 39 (קיץ תשנ״ז 1997), עמ׳ 25–37.
  • זהבי, אלכס. חותם האור. דמוי, גל׳ 5–6 (1993), עמ׳ 35–37.
  • לויתן, עמוס. יפה והכרחי. על המשמר, כ״ט באדר ב׳ תשנ״ב, 3 באפריל 1992, עמ׳ 19, 21.
  • מירון, דן. יזהר חוזר לסיפורת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט״ו באדר ב׳ תשנ״ב, 20 במארס 1992, עמ׳ 22–23; כ״ט באדר ב׳ תשנ״ב, 3 באפריל 1992, עמ׳ 26–27.
  • מלמד, אריאנה. שתיקה הולכת ונמשכת של סופר. חדשות, המדריך, י״ז באדר א׳ תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 30.
  • מלמד, אריאנה. קץ השתיקה. חדשות, מוסף, ח׳ באדר ב׳ תשנ״ב, 13 במארס 1992, עמ׳ 6–8, 11 <ראיון עם ס. יזהר עם צאת ספרו>
  • מלמד, אריאנה. איך יפה לספר נכון. חדשות, המדריך, ט״ו באדר ב׳ תשנ״ב, 20 במארס 1992, עמ׳ 30–31.
  • נסים, קובי. חזיון הולדת היהודי החדש. על המשמר, ז׳ בניסן תשנ״ב, 10 באפריל 1992, עמ׳ 19.
  • סיוון, אריה. אריה סיוון על מקדמות של ס. יזהר. מעריב, ספרות אמנות, י״ח בסיוון תשנ״ב, 19 ביוני 1992, עמ׳ 2.
  • עוז, עמוס. מתוך ׳החום, היום והרוח׳ : מסה, מתוך ״דברים ליזהר״. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, א׳ בטבת תשס״ד, 26 בדצמבר 2003, עמ׳ 25.
  • פרייליך, לאה.  האב, הבן ומלאכת הזיכרון : לשאלת הסוגה של  מקדמות מאת ס. יזהר.  מכאן, כרך ד (חורף תשס״ה ינואר 2005), עמ׳ 108–127.
  • שקד, גרשון.  ארץ ישראל יפהפיה של מלים : על מקדמות מאת ס. יזהר.  בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 181–199.
  • Alter, Robert.  Genesis recollected.  Modern Hebrew Literature, N.S., nos. 8-9 (Spring/Fall 1992), pp. 8-10.
  • Ben-Dov, Nitza.  An epic of birth, survival, and growth: Preliminaries, by S.Yizhar.  Hebrew Studies, vol. 52 (2011), pp. 293-314 *
    Hebrew version published in 2011 in her חיים כתובים
  • Jelen, Sheila E. Israeli children in a European theater : Amos Oz׳s A Tale of Love and Darkness and S. Yizhar׳s Preliminaries. Jewish quarterly review, vol. 100, no. 3 (Summer 2010), pp. 504-518.
על הסרט ״מקדמות״ המבוסס על ספרו של ס. יזהר על ״סיפור אינו״
  • אורן, יוסף.  מסע-צלב נגד ׳אנשי הספרות׳.  ידיעות אחרונות, המוסף הספרותי, 9 במארס 1984 <נוסח מורחב נדפס בספרו מגמות בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 10–16>
  • עינת, עמלה. היש והאין שבספרות. עתון 77, גל׳ 51 (אדר ב׳ תשמ״ד, מארס 1984), עמ׳ 48.
על ״צדדיים״
  • ברתנא, אורציון.  ״פורץ גדר ישכנו נחש״.  בספרו: סוף מאה וסף מאה (תל-אביב : עקד : המכללה האקדמית יהודה ושומרון, תשס״א 2001), עמ׳ 117-123.
  • וגנר, נפתלי.  צלילים זרים : גלות מוזיקלית בשלושה מסיפורי ס׳ יזהר מתוך הקובץ ״צדדיים״.  זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 7 (תשע״ו 2016), עמ׳ 121–143.
  • יצחקי, ידידיה. המעשה והמדרש. עתון 77, גל׳ 198 (תמוז תשנ״ו, יולי 1996), עמ׳ 5.
  • מירון, דן.  בצד, באמצע. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 161 (ז׳ בניסן תשנ״ו, 27 במארס 1996), עמ׳ 1, 14 <חזר ונדפס בספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980–2005 (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ׳ 386–396>
  • כפרי, יהודית. השעטה לחולדה. עתון 77, גל׳ 201 (כסלו תשנ״ז, נובמבר 1996), עמ׳ 13–14.
  • פאלק, ישעיהו.  ״פסנתר בודד בלילה״, מתוך ״צדדיים״.  מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 4 (תשס״ו 2006), עמ׳ 24–32 <בסיפורו ״פסנתר בודד בלילה״ מתאר ס. יזהר את המפגש הראשוני של נער עם מוסיקה קלאסית. המחבר עומד על ייחודה של היצירה ששמע הדובר בסיפור - רומנסה מתוך הקונצ’רטו ה-20 של מוצרט. באמצעות ״ניתוח״ מאפייני היצירה, ניתן להבין מה ״שמע״ גיבור הסיפור של ס. יזהר, וכיצד המוסיקה השפיעה על נפשו>
  • רז, טובה. לזכרה של תקופה ארוכה. מאזנים, כרך ע׳, גל׳ 9 (1996), עמ׳ 25–26.
על ״אצל הים״
  • אלטר, אורי.  יזהר עכשיו.  הארץ, מוסף לספרים, גל׳ 208 (י״ב באדר א׳ תשנ״ז, 19 בפברואר 1997), עמ׳ 8.
  • גור, בתיה. ס׳ יזהר, ה״אני״ והים. הארץ, תרבות וספרות, י״ז בטבת תשנ״ז, 27 בדצמבר 1996, עמ׳ ד 2.
על ״מלקומיה יפהפיה״
  • אדמון, תלמה. סיפור? לא, לא סיפור. מעריב, מוסף יום העצמאות - ספרות וספרים, ג׳ באייר תשנ״ח, 29 באפריל 1998, עמ׳ 55.
  • אורן, יוסף. דרך עלם בעלמה. מאזנים, כרך ע״ג, גל׳ 7 (אפריל 1999), עמ׳ 48–52 <נוסח מורחב נדפס בספרו רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש״ס 2000), עמ׳ 15–27>
  • בלאט, אברהם. הליכה ומלים מעבר לגבולות. הצופה, המוסף, ג׳ באדר תשנ״ט, 19 בפברואר 1999, עמ׳ 10.
  • גור, בתיה. פלא הבריאה הנשית. הארץ, תרבות וספרות, כ״ה בסיוון תשנ״ח, 19 ביוני 1998, עמ׳ ב 14.
  • לויתן, עמוס. ותעור האביונה. עתון 77, גל׳ 219 (1998), עמ׳ 36–38 <חזר ונדפס בספרו מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשס״ה 2005), עמ׳ 18–25, בשם: ׳סיפור של ״אמצע״׳>
  • פרליס, איזה.  דיוקן האמן כנער מתבגר.  הדאר, שנה 77, גל׳ כ״ב (ערב ראש השנה תשנ״ט, 20 בספטמבר 1998), עמ׳ 30–31.
  • שץ, אבנר.  טבע האהבה ואהבת הטבע. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ב באייר תשנ״ח, 8 במאי 1998, עמ׳ 26–27.
על ״גילוי אליהו״
  • בלאט, אברהם. מלחמת הקיום והאשליה האמנותית. הצופה, המוסף, כ״ח בתשרי תש״ס, 8 באוקטובר 1999, עמ׳ 10.
  • בן-ארי, ניצה וישראל סמילנסקי.  זאת - אכן - מלחמה שלא היתה צריכה להיות. אות: כתב-עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 4 (קיץ 2014), עמ׳ 189–200 *
  • ברקוביץ, עינת. הלם הקרב השני של ס. יזהר. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט׳ בניסן תשנ״ט, 26 במארס 1999, עמ׳ 44–45, 47–48, 100.
  • דקל, יעל.  ״ברגע זה נתגלתה לו ובאה לו״ : אלוהות ולאומיות ב גילוי אליהו לס׳ יזהר.  מכאן, כרך יז (תשע״ח, ספטמבר 2017), עמ׳ 5–23.
  • הולצמן, אבנר. הוא היה שם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ד באייר תשנ״ט, 30 באפריל 1999, עמ׳ 26–27 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ׳ 209–211>
  • חבר, חנן.  זאת מלחמה שלא היתה צריכה להיות.  אות: כתב-עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 4 (קיץ 2014), עמ׳ 169–188   <חזר ונדפס בספרו אנחנו שברי חרוזים : פוליטיקה של טראומה בספרות הישראלית (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס האוניברסיטה העברית, תשע״ז 2017), עמ׳ 219–239>
  • לאור, יצחק. איך היינו בזבזנים, עד מאוד. הארץ, תרבות וספרות, י״ג בסיוון תשנ״ט, 28 במאי 1999, עמ׳ ב 14.
  • לב, אלאונורה. לבשורתו צריך להאמין יותר. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 328 (כ״ה בסיוון תשנ״ט, 9 ביוני 1999), עמ׳ 1, 57.
  • לויתן, עמוס. לפתע המוות, לאט החיים. עתון 77, גל׳ 232 (תמוז תשנ״ט, יוני 1999), עמ׳ 32–35 <חזר ונדפס בספרו: מצד זה : מאמרים על ספרות וחברה (תל-אביב : ספרי עתון 77, תשס״ה 2005), עמ׳ 9–17>
  • מלצר, יורם. מהומת אלוהים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ז׳ באייר תשנ״ט, 23 באפריל 1999, עמ׳ 27.
  • עוז, עמוס.  יזהר יקר.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תשס״ז, 6 באוקטובר 2006, עמ׳  1 <מכתב אל ס. יזהר שכתב עמוס עוז אחרי קריאה ברומאן ״גילוי אליהו״>
  • פלדמן, אהובה. פניה של ״הישראליות״ בשלוש יצירות של המלחמה. נתיב, שנה 14, חוב׳ 84 (2002), עמ׳ 114–120 <עיון ביצירות ״גילוי אליהו״ לס. יזהר, ״כיפור״ (סרט) לעמוס גיתאי ו״תאום כוונות״ לרב חיים סבתו> <נדפס גם הכתה העת ״גג״, גל׳ 8 (2003), עמ׳ 26–35 ובספרה: שנאה (לא) כבושה : על שנאה עצמית יהודית בספרות העברית בת זמננו (תל-אביב : תמוז, תשס״ז 2006), עמ׳ 208–220>
  • שקלובסקי, רחל. הערך המוחלט של חיי היחיד. עתון 77, גל׳ 232 (תמוז תשנ״ט, יוני 1999), עמ׳ 12.
  • שקלובסקי, רחל. אבנים במלחמת התרבות. עתון 77, גל׳ 260 (חשון תשס״ב, אוקטובר 2001), עמ׳ 14, 15.
  • Shait, Heddy. The dilemma of missing soldiers in contemporary Israeli literature : narratives of quest and deviation. Australian journal of Jewish studies, vol. 26 (2012), pp. 70-94.

קישורים:

OpenLibrary – OL127326A Wikidata – Q528647 NLI – 000247374 J9U – 987007302504205171 LC – n82245475 VIAF – 51736133
עודכן לאחרונה: 7 ביולי 2024

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף