שמואל (תומס) הופרט נולד בטשין, צ'כיה, בכ״ו בתמוז תרצ״ו, 16 ביולי 1936 במשפחה מתבוללת. הוריו נתנו לו שני שמות: תומס, על שם נשיא צ'כיה תומס מסריק, ושמואל, כדי לשמח את סבו מצד אמו, שהיה יהודי מסורתי. בהיותו בן שלוש וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה. אביו שהה אז בארץ ישראל, ושמואל ובני משפחתו הסתתרו בכפר פולני קטן אצל משפחת האומנת שלו. ב-1942 גורשו על ידי הגסטאפו לבית הסוהר בעיר קרוסנו, משם עברו הופרט ואמו לגטו ז'שוב, ולבסוף למחנה ברגן-בלזן. בתום המלחמה, ב-16 ביולי 1945, הוא יום הולדתו התשיעי, הגיעו לארץ וגרו בחיפה.
    למד בבית הספר ״חוגים״ בחיפה, היה חבר תנועת הנוער ״המחנות העולים״ ושירת בנח״ל. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית ואנגלית. לימד ספרות ב״תיכון שליד האוניברסיטה״ והשתתף בקורס הראשון לעורכי תוכניות ב״קול ישראל״. ב-1970 החל לעבוד במדור לספרות ברדיו, ומ-1974 עד פרישתו ב-2001 היה מנהל המדור. במקביל לעבודתו ברדיו החל לעסוק בחקר שיריו של אורי צבי גרינברג, וכתב עבודת דוקטור על הנושא ״גלות וגאולה בשירתו של אורי צבי גרינברג״. המשיך בחקר שירת אצ״ג, ובספרו האחרון, ״קודקוד אש – במחיצתו של המשורר אורי צבי גרינברג״ (2006), תיאר פגישות עם המשורר והאיר צדדים שונים בשירתו.
    יצירתו הספרותית כוללת קודם כל ספרי ילדים: ״אל תספרו לסימה״ (1970); ״אריות בירושלים״ (1973) שזיכה אותו בפרס זאב לספרות ילדים ונוער; ״סיפורי דודים״ (1981) (פרס שרה כהן); ״אותי לא שאלו״ (1984); ״הג'ירפה עפה״ (1988), שכתב בד בבד עם גידול ילדיו ועם הדי המאורעות שהתרחשו בארץ באותה תקופה (מלחמת ששת הימים, הירידה מהארץ ועוד). למבוגרים החל לכתוב רק אחרי פרסום ספרה התיעודי של אמו על השואה, ״יד ביד עם תומי״, שאותו כתבה אחרי הגיעם ארצה. הופרט תירגם את הספר מגרמנית ועיבד אותו (מורשת, 1978). הספר זכה למהדורות רבות וראה אור גם בגרמניה, בצ'כיה ובהולנד. בעקבותיו ערך מפגשים עם קוראים בארץ ובאירופה.
    בתשתית יצירתו למבוגרים טמונה חוויית השואה, שהתעצמה עם השנים. עלילות ספריו ״יהודים יפים״ (1986) ו״האם ראיתי את אנה פרנק״ (1997) מתרחשות בנופי מרכז ומזרח-אירופה, ובצורה זו או אחרת הספרים נקראים כסיפורה של משפחתו. ספרו ״החאג' והמהנדס בצל הצפצפה״ (2005) מתרחש בישראל ובגרמניה ונולד בעקבות פגישה עם קשיש פלסטיני שישב על ספסל ליד ״קול ישראל״. בספר מתוארת מערכת יחסים בין אותו קשיש ובין טכנאי רדיו, שגרו בשכנות בירושלים.
    שמואל הופרט נפטר בירושלים בט' בחשון תשס״ז, 31 באוקטובר 2006.

נכתב על-ידי זיסי סתוי עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: לקסיקון אופק לספרות ילדים, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]

ספריו:

• אל תספרו לסימה, או, המסע לנוה-ירדן (מרחביה : ספרית פועלים, תש״ל)
• אריות בירושלים (רמת-גן : מסדה, 1973) <איורים – יוסי שטרן>
• סיפורי דודים : סיפורים לבני-הנעורים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981) <איורים – יוני בן-שלום>
• אותי לא שאלו (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1984) <איורים – אבי כץ>
• יהודים יפים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ו 1986)
• הג'ירפה עפה (ירושלים : כתר, 1988) <ציורים – איתן קדמי>
• האם ראיתי את אנה פראנק? (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ח 1997)
• סבא מרחף כאנפה (ירושלים : כרמל, תש״ס 2000)
• החאג' והמהנדס - בצל הצפצפה : רומן (ירושלים : כרמל, תשס״ה 2005)
• קודקוד-אש : במחיצתו של המשורר אורי צבי גרינברג (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006)

• יד ביד עם תומי : פרקי עדות 1939־1945 / הילדה הופרט (תל-אביב : מורשת, תשל״ח 1978)
• לקט משירי אורי צבי גרינברג / בחר, הקדים הקדמה והציע פירוש לחמישה שירים שמואל הופרט ; הכינו את המילון משה מנור ודני בר (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ״א)