דויד גרוסמן (1954)

David Grossman


גבריאל צורן.
    הקליפה הדקה של כדור־הארץ
: קריאה בפרוזה של דוד גרוסמן / גבריאל צורן ; עריכה – מנחם פרי. — בני־ברק : ספרי סימן קריאה : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2024.
448 עמ׳. – (הספריה החדשה)
    The Thin Crust of Earth : a Reading in David Grossman's Fiction / Gabriel Zoran
 

    הקליפה הדקה של כדור־הארץ מצייר דיוקן ייחודי של סופר ייחודי. למרות המרכזיוּת והפופולריוּת הבלתי־מעורערות של דויד גרוסמן בספרות העברית והעולמית, טרם נכתב עליו ספר מקיף, המתבונן במכלול יצירתו ״מבפנים״, ולא דרך מונוקל של אספקט אחד. ספרו של צורן בא אפוא למלא צורך מורגש.
    זהו ניסיון להתחקות שלב־שלב אחר צמיחת עולמו של גרוסמן ולהתבונן בַּמלֵאוּת הגועשת של פרטיו. בחדות ראייה וברגישות מופלאה לניואנסים מגלה קריאתו של צורן את התווים המשותפים לכל מה שגרוסמן כתב, את הזרימה בין היצירות, ואת הדהודיהן זו בזו.
    צורן מאתר בארבעת העשורים של כתיבתו של גרוסמן שלושה מרכזים עוקבים, השולחים שלוחות זה אל זה. בראשון הולך גרוסמן בגדולות ושואל שאלות היסטוריות ולאומיות (על השואה, על הכיבוש). אחריו באה הסתגרות בעולמו של הפרט, או בתאים של הזוגיות ושל המשפחה, והכתיבה מתמקדת ביחסי אדם עם גופו ועם זולתו. המרכז השלישי עומד בסימן הבשורה והאובדן, בנים מוקדשים בו למשימות לאומיות, רשויות שרירותיות מתערבות בחיי הפרט, והדמויות מתמודדות עם בשורות קשות ואסונות.
    בכל שנות כתיבתו מרתק את גרוסמן, לפי צורן, כוחה של המלה לתת משמעות לקיום ולהעניק חירות פנימית. החירות מושגת באמצעות האפשרות לתת ביטוי למצבך במילותיך שלך, תוך דחייה של כל ניסוח המוטל עליך מבחוץ. גיבורי הסיפורים חלקם בונים מתוך ייסורים סיפור קוהרנטי, ולוּ גם דמיוני ומופרך, כדי לזרות אור על אזור של צללים המאפיל את עולמם, וחלקם מתענים בניסיון לברוח מבשורות מוכתבות מראש ומסיפורים שנכפו עליהם.

תוכן העניינים:

  • הקדמה (עמ׳ 7–10)
  • חיים ומפעל-חיים <הערת פתיחה> (עמ׳ 11–17)

  • שער ראשון: בין ההר לארץ-שם
  • מחד-קוליות לרב-קוליות: התחלות (עמ׳ 21–29)
  • פרק א: מעבר לגבול של עצמי: ״רץ״ (עמ׳ 31–54)
  • פרק ב: הצוק שאין לו הסבר: ״יאני על ההר״ (עמ׳ 55–70)
  • פרק ג: אחר־צהריים עם אבא: ״מיכאל צידון, מייקל״ (עמ׳ 71–85)
  • פרק ד: היה או לא היה: חיוך הגדי (עמ׳ 87–120)
  • פרק ה: בין חורבן לאוטופיה: עיין ערך אהבה (עמ׳121–175)

  • שער שני: הגוף והבית
  • הסוגיה הפסיכו־פיזית (עמ׳ 179–183)
  • פרק ו: שמות הגוף וזמן הנפש: ספר הדקדוק הפנימי (עמ׳ 185–209)
  • פרק ז: עד לימות הגשמים: שתהיי לי הסכין (עמ׳ 211–223)
  • פרק ח: זוג זה המון אדם: ״אטרוף״ (עמ׳ 225–235)
  • פרק ט: חיית־עיגול אגדית ועצומת עפעפיים: ״בגוף אני מבינה״ (עמ׳ 237–242)
  • פרק י: ילדות והתבגרות, אמנות ופשיעה: יש ילדים זיגזג; מישהו לרוץ איתו (עמ׳ 243–288)

  • שער שלישי: ״קצר פה כל-כך האביב ...״
  • פרק יא: כאילו הארץ נפרמה: אשה בורחת מבשורה (עמ׳ 291–338)
  • פרק יב: מחוץ לזמן, מחוץ למקום: נופל מחוץ לזמן (עמ׳ 339–367)
  • פרק יג: הבשורה על-פי דובלה: סוס אחד נכנס לבר (עמ׳ 369–386)
  • פרק יד: בחזרה למקום הפצע: אתי החיים משחק הרבה (עמ׳ 387–400)
  • פרק טו: לשון, ספרות, פוליטיקה <מעין אפילוג> (עמ׳ 401–414)
  • ועוד כמה מלים לסיום (עמ׳ 415–416)

  • ביבליוגרפיה (עמ׳ 417–448)
הספריה הלאומית – 997012653926005171 OCLC – 1428466397 LC – 2023433418 ISBN – 978-965-02-1291-9
עודכן לאחרונה: 30 ביולי 2025

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף