גבריאל (גבי) צורן
נולד בחיפה, שם עברו עליו שנות ילדותו ומעוריו. למד בבית
הספר הריאלי ולאחר שירות צבאי, בשנים 1967־1987 התגורר בירושלים. את
לימודיו לתואר שני השלים בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית
בירושלים, ואת לימודיו לתואר דוקטור בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת
תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' בנימין הרושובסקי. כבר בחיבוריו לתואר שני ושלישי עסק
צורן בנושא שהיה למוקד עבודתו המחקרית - תפישת המרחב ביצירה הספרותית.
מחקרו המקיף והחדשני בנושא זה מבוסס על מושגים מתורת הספרות, מן הפילוסופיה
ומן הגיאוגרפיה, ומבחינה מתודית הוא שואב בעיקר מן הסטרוקטורליזם. ב-1987
שב לחיפה ושם משמש כפרופסור לספרות ומלמד בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה
ובאוניברסיטה הפתוחה. הוא עוסק גם בתרגום ספרותי (בעיקר
מגרמנית ומיוונית קלאסית). שימש כעורך כתב העת האקדמי
"דפים למחקר בספרות".
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
אתר החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה,
ויקיפדיה]
סרנה, יגאל. עולם שנעלם.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' באדר א' תשמ"ט, 10 בפברואר 1989, עמ' 21.
קריץ, ראובן. בני-אדם תועים בעולם שרירותי.
מעריב, ספרות, י"ט באדר א' תשמ"ט, 24 בפברואר 1989, עמ' 1 <חזר
ונדפס בספרו: ערב רב : על ספרים, סופרים וסוגיות סיפרות (תל-אביב :
פורה, 1990), עמ' 27־30>
על "רטוריקה" לאריסטו
פינקלברג, מרגלית. "הנואמים במועצה לעולם לא יודו כי הם נושאים עצה שאינה מכוונת להועיל".
הארץ, מוסף ספרים, גל' 510 (א' בטבת תשס"ג, 4 בדצמבר 2002), עמ' 11.
על "הרבה צרות היו לט עם המלחמות" לוולפגנג בורכרט
אנגל, מיקי. תמיד יהיו חסרות לנו המילים. TimeOut תל אביב, גל' 270 (3 עד 10 בינואר 2008), עמ' 121.