חיים נגיד (1940)

Haim Nagid


חיים נגיד.
    הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית : היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ  / חיים נגיד. -- [תל אביב] : ספרא : אסף מחקרים, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה כץ, החוג לאמנות התאטרון, אוניברסיטת תל-אביב, 2013.
    248  עמ'.
    The Melancholic Joker : the seriousness of the Israeli Comedy : the serio-comedies of Hanoch Levin, Nissim Aloni and Michael Gurevich

    נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ הם שלושת המחזאים שיצירותיהם עומדות במרכזו של ספר זה, המבקש להפנות את תשומת הלב אל הז'אנר המאתגר והמוערך ביותר בדרמה העברית: הז'אנר הרציני-מצחיק. זהו הז'אנר שבצלמו נוצרו כמה מן המחזות הנחשבים ביותר בקנון הישראלי: הקומדיות הססגוניות והפיוטיות של נסים אלוני כמו בגדי המלך ו הנסיכה האמריקאית, קומדיות השכונה של חנוך לוין - חפץ ו יעקבי ולידנטל, כמו גם הדרמות המטאפיסיות שלו - ייסורי איוב, הזונה הגדולה מבבל, הוצאה להורג; והפארסות המעודנות של מיקי גורביץ - צל חולף ו מילה של אהבה. הספר דן במבנים ובמובנים המשותפים לשלושה מחזאים-במאים אלה, באמיתות החדשות שיצקו אל התאטרון הישראלי, יצירות שהיו תערובת ייחודית של טרגדיה ופארסה, פיוט ופנטסיה, רצינות שהיא תמיד מצחיקה וצחוק שהוא לרוב עגום ולעתים מצמרר, תערובת ששימשה בסיס לבנייה מחדש של הדרמה העברית.

תוכן העניינים:

  • מבוא (עמ' 7־9)
  • פרק ראשון: הטרגי, הקומי ויוצאי חלציהם : על כמה תכונות של הטרגדיה, הקומדיה והז'אנר הסריו-קומי (עמ' 10־20)
  • פרק שני: לא מלך הוא, ויפול - לא על חרבו : בין יונסקו לברכט: דרכו של נסים אלוני אל הקומדיה הרצינית  (עמ' 21־37)
  • פרק שלישי: הקרנבל - והחיים מצידם ההפוך : מחזות אלוני - ושפת התאטרון הסריו-קומי  (עמ' 38־47)
  • פרק רביעי: הך! הך! הך! חוצבים מנהרה אל האושר : הסימטריה הצורמת ב סולומון גריפ, חפץ, יעקובי ולידנטל ו סוחרי גומי  (עמ' 48־84)
  • פרק חמישי: שרשרת ההוויה הקטנה : גברים ונשים ב נעורי ורדה'לה וב פעורי פה (עמ' 85־104)
  • פרק שישי: כל-גבר מוקע על עמוד הקלון : מטאפורה כמערכת אלגוריות ב הוצאה להורג  (עמ' 105־131)
  • פרק שביעי: גבר ואישה צמודים יחד בחיבוק האוקסימורון : המזוכיזם ב הוצאה להורג וב האישה המופלאה שבתוכנו  (עמ' 132־145)
  • פרק שמיני: פסיון בממלכת הרשע : פחיתות טרגית ורצינות קומית ב יסורי איוב  (עמ' 146־163)
  • פרק תשיעי: השטן לבש בגדי אישה וקרא לעצמו בגווי : על  הזונה הגדולה מבבל ועל הקשרים הסמויים בינה לבין  שיץ (עמ' 164־183)
  • פרק עשירי: פליטים מול חוף אי הרחמים : על המוטיב הסמוי של השואה ב הילד חולם  (עמ' 184־195)
  • פרק אחד-עשר: ההיפך - וההיפך מההיפך : קרנבליות ופסיביות במבנה העומק של מחזות חנוך לוין  (עמ' 196־223)
  • פרק שני-עשר: צל לא אילם : על הצל ב צל חולף של מיקי גורביץ  (עמ' 224־232)
  • פרק שלושה-עשר: מילה ללא אהבה : תחומיהם הנחצים של המציאות הבדיונית, הבימתית והחוץ בימתית  (עמ' 233־242)
  • ביבליוגרפיה נבחרת (עמ' 243־245)
  • מפתח (עמ' 246־248)

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף