מיכאל
גורביץ, מחזאי ובמאי תיאטרון, נולד בא' בכסלו תשי"ב, 30 בנובמבר 1951 בתל אביב, בנם
של הרקדנית והכוראוגרפית – הילדה קסטן, והצייר ומעצב הבמה – אנטול גורביץ'. יוצא להקת
פיקוד הצפון, בוגר הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, שם הוא מורה כיום. השתלם בלונדון
בבימוי ובחינוך. היה במאי בית בתאטרון "הבימה" במשך שש שנים וממאי 2001
משמש כמנהל אמנותי של תיאטרון החאן הירושלמי. מיכאל גורביץ' זכה בפרס פינקל עבור
גן ריקי, בפרס מוזיאון תל אביב ע"ש ד"ר גמזו , בפרס מרגלית ונבחר לבמאי
השנה 1999 במסגרת פרס התיאטרון הישראלי עבור צל חולף, ב- 2004 עבור בימוי
הקמצן, וב- 2005 זכה שוב בפרס בימאי השנה עבור בימוי אושר. זכה בפרס לנדאו לשנת
2004. זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2005 על עבודות בימוי ועל תרומתו לתיאטרון הישראלי. ביוני 2012 קיבל תואר ד"ר לפילוסופיה לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
[מקורות:
אתרו של מיכאל
גורביץ,
ויקיפדיה]
[צילום: אורן זיו]
נגיד, חיים. צל לא אילם
: על הצל ב'צל חולף' של מיקי גורביץ. בספרו: הליצן בן
דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון
של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 224־232.
נגיד, חיים. 'מילה ללא אהבה'
: תחומיהם הנחצים של המציאות הבדיונית, הבימתית והחוץ בימתית. בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה
הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל
אביב : ספרא, 2013), עמ' 233־242.