אגור שיף נולד בתל-אביב לאביו, הסופר והעיתונאי מידד שיף. גדל בצפון העיר וברמת-גן. למד באקדמיה לאמנות בלונדון St Martin's School of Art, שם התמחה באנימציה (1977־1981) והשתלם באקדמיה המלכותית לאמנויות  באמסטרדם בטכניקות  של איור והדפס אומנותי (1983־1985). פעילותו הקולנועית כללה  סרטים קצרים בטכניקות מעורבות וכן סרט עלילתי באורך מלא. בתחילת שנות התשעים החל לפרסם סיפורים קצרים שפורסמו במוספי ספרות שונים. אגור הוא מרצה בכיר במחלקה לאומנויות המסך באקדמיה  לאומנות ועיצוב בצלאל בירושלים, שם הוא מנחה סרטי גמר ומלמד כתיבה יצירתית ופיתוח רעיונות קולנועיים. שיף מתגורר עם אשתו רותי בתל אביב והם הורים לבן ובת.

סרטו הקצר Leon's Birthday זכה בפרס ''דרקון הכסף'' של פסטיבל קראקוב ב-1981. ב-1997 יצר סרט באורך מלא, ז'נטילה, שזכה בפרס הצטיינות בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. ב-1995 יצא לאור ספרו הראשון, קובץ הסיפורים חיות מתות ומזג אוויר בסדרת ''צד התפר'' (כתר). הספר זכה בפרס ''כתרדיסקונט''. ב-2000 יצא לאור קובץ סיפוריו השני, סיפורים לנסיעות קצרות. הוא כולל סיפורים קצרים וקצרצרים, עשירים מבחינה עלילתית, הממקמים את גיבוריו במקומות פרוזאיים, המאופיינים באווירה מנוכרת ומתוחה, המבליטה את זהותם הישראלית. בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת עבר לכתיבת רומנים: הרגלים רעים (2004); מה שרציתם (2007); ובחול (2010). ב-2010 קיבל את פרס ראש הממשלה לספרות. כתיבתו מברקית, כמעט תסריטאית. לשון דמויותיו היא יומיומית וההוויה שבה מתרחשות העלילות גדושה במצבים קומיים ואבסורדיים. אולם לצד הקלילות, המתח והקריאה הסוחפת מסתתרת רגישות רבה למצבן של הדמויות ולמהלך חייהן. הוא מטפל בדמויותיו בעדינות וביד זהירה. הוא מעצב אותן באמצעות קווים דקים וחלקיים: רסיסי חלומות, שברי זיכרונות, נימות קול וקטעי תיאורים חיצוניים, וחושף טפח אחר טפח מעולמן הפנימי, העמוק והסבוך. ספרו האחרון עד כה הוא אלמוניות (2017) שבמרכזו שני סופרים חטופים שנחטפו מבית מלון במרוקו שאליו הגיעו במסגרת השתתפותם בפסטיבל סופרים. ברומן זה, המלא בהומור כמו שאר יצירותיו, שיף ''סוגר חשבון'' עם עולם הספרות שמעלה על נס את הסופרים המפורסמים ומשכיח את סופרי השוליים.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, אתרו של אגור שיף]

ספריו: