מלכה אדלר (לבית מטרני) נולדה בכפר חיטים למשפחה יוצאת בולגריה. בעלת תואר ראשון בחינוך ובפסיכולוגיה ותואר שני בייעוץ חינוכי. עוסקת בהנחיה בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך ובכתיבת סיפורי חיים. ספרה הראשון
בואי דודה, נרקוד (משכל, 2001) מתאר בגוף ראשון ובשפה אותנטית את סיפור חייה ואת חשבון הנפש של מריקה, אישה יוצאת בולגריה בת שבעים וחמש, שעלתה לארץ בגיל שבע עשרה. הספר זכה לשבחי הביקורת על הצלחתו לתעד את חוויותיהם של עולי בולגריה בארץ מבלי לייצר תחושה של פטרונות או קולוניאליזם ספרותי. הוא הומחז והועלה על הבמה בתיאטרון בית לסין, בכיכובה של של חנה מרון, ב-2004.
ספרה השני, איצ'ו וברנרד (2004) מתאר בשפה מטלטלת את סיפורם של שני אחים בני חמש-עשרה ושש-עשרה, ילידי הרי הקרפטים, שחוו את זוועות מחנות הריכוז וההשמדה והצליחו להינצל. הספר מלווה גם את מאבקם של השניים לאחר המלחמה – הפעם, מאבק על השפיות – בבתי חולים באירופה, וגם לאחר עלייתם לארץ ישראל.
ב-2005 יצא לאור ספרה לילדים הילדה המסתורית של סבא. ב-2011 יצא ספרה
שבי יפה, תחייכי העוסק בקורותיהן של אם ובת בתקופת השואה ולאחריה. ב-2017 ראה אור ספרה
אלמה וביורן, ספרה החמישי והראשון שלא עוסק בשואה אלא מתאר סיפור אהבה בין ישראלית לנורבגי.