בפתח הספר
|
עמ' 9־12
|
חלק א. חיים נחמן ביאליק – מבט חדש
|
|
"מתי מדבר": אל-זמן, אל-מקום
|
עמ' 13־38
|
זיקות תנ"כיות: "הנביא האחרון"
|
עמ' 39־53
|
שירה והיסטוריה: פרעות קישינוב 1903 ("בעיר ההרגה") – תיאורן
על-ידי ביאליק ודובנוב
|
עמד 54־74
|
חורבן וגאולה: "מגילת האש" ו"ידעתי בליל ערפל" בהקבלה ל"אגדת שלושה
וארבעה" ו"עם שמש"
|
עמ' 75־94
|
"הציץ ומת": המשמעות העלומה
|
עמ' 95־119
|
"צנח לו זלזל": יחיד ורבים, חולף ונצחי
|
עמ' 120־129
|
שיר ליד שיר – כניגוד וכהשלמה
|
עמ' 130־164
|
טעמי גניזה
|
עמ' 165־179
|
שירה ופרוזה: מקרא ב"ספיח"
|
עמ' 180־191
|
חלק ב. שמואל יוסף עגנון – מוקדם ומאוחר
|
|
היסטוריה והיסטוריוסופיה
|
עמ' 193־208
|
מכשול ותיקון: "בלבב ימים"
|
עמ' 209־225
|
"העלייה השנייה": עילוי וגינוי
|
עמ' 226־241
|
משלי חיות ב"תמול שלשום": "מעשה בראשית", "מעשה בצבוע"
|
עמ' 242־256
|
ירוק בטרם-עת: "גבעת החול"
|
עמ' 257־292
|
"פת שלימה" – הסיפור לפירושיו ולנוסחיו
|
עמ' 293־307
|
"תהילה" – וספר תהילים
|
עמ' 308־313
|
"עיר ומלואה": עובדה ובדיה
|
עמ' 314־321
|
מ"ספר המלבושים" ל"בחנותו של מר לובלין"
|
עמ' 322־328
|
סיפורים מטאביוגראפיים: "לפנים מן החומה"
|
עמ' 329־337
|
נחרוזות של קודש: "קורות בתינו", "ספר האותיות"
|
עמ' 338־352
|
אחרונים – כראשונים: "תכריך של סיפורים"
|
עמ' 353־367
|
בנאום, במאמר ובמכתב: "מעצמי אל עצמי", "אסתרליין יקירתי"
|
עמ' 368־384
|
ביאליק ועגנון: גניזה וכינוס
|
עמ' 385־386
|
הערה ביבליוגרפית – מפתחות
|
|