דנה אמיר נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. למדה בבית הספר "הריאלי" ובקונסרבטוריון למוזיקה ע"ש רובין. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר דוקטור במסגרת התוכנית לפילוסופיה של הפסיכואנליזה מאוניברסיטת חיפה. בוגרת המכון הפסיכואנליטי בירושלים. מרצה באוניברסיטת חיפה בתחומי הספרות, הפסיכולוגיה והפילוסופיה. ביקורות ספרים שלה התפרסמו במוספים ובכתבי עת לספרות.
פרסומה הראשון היה ספר השירה עכשיו, במתיקות הזאת (ספרית פועלים, 1993). לאחר מכן פירסמה עוד שלושה ספרי שירה:
עד בוא האדמה (1998); חיי אחינֹעם (2004); ושירי אִינִיג (2007). הנושא המרכזי בשירתה הוא מערכות היחסים שבין האני לעצמו, בין אהובות ואהובים, בין אם לעוברה ובין אם לילדיה. נקודת המבט הבוחנת את מערכות היחסים הללו משלבת בין שתי פרספקטיבות עיקריות, פסיכולוגית ופילוסופית, המתארות את הכמיהה לאחד בין ניגודים: גוף ונפש, ערות וחלום, חוויה והמשגה. מאפיין נוסף של מערכות יחסים אלה הוא שיח אינטרוספקטיבי התר אחר ביטויי היופי ביצרי האהבה והמוות, לרוב במרחב אקזוטי, לעתים אף מיסטי, ולכן שירתה כמעט אינה מתייחסת למציאות החיצונית, לשמות מקומות ולאקטואליה.
שירתה גם ממעטת בהתייחסות ליצירות ספרות אחרות. לעומת זאת, בולט השיח עם מקורות יהודיים ויצירות מוזיקליות. לדוגמה, שיר ז' במחזור חיי אחינֹעם: "קְרוּמֵי הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים נִבְקָעִים כְּשֶׁמְּחוֹג הַשָּׁעוֹת/ נֶעֱצַר עַל הַסִּפְרָה שֶׁבַע/ כְּמוֹ אֶצְבַּע אֱלֹהִים שֶׁנּוֹגַעַת פִּתְאֹם בַּאֲדָמָה./ אַי אֶם יוֹר מֶן, שָׁר לֵאוֹנַרְד כֹּהֵן וּבֵין יְרֵכַיִךְ/ רוֹאִים אֶת תְּנוּעַת הָרוּחַ". השיר משלב באופן חתרני, במסגרת מערכת יחסים לסבית או אוטוארוטית, בין אצבע אלוהים השאולה מנסי האל בספר שמות ובין שיר אהבה של הזמר והמשורר ליאונרד כהן, שבו הדובר מביע נכונות לעשות הכול עבור אהובתו.
הפואטיקה שלה היא לירית, פיגורטיבית, מאופקת, זהירה ובעלת לשון גבוהה. זו שירה שנדירים בה השימושים בצורות פורמליות ובסדירות מצלולית. אמיר נוטה לעצב מחזורי פרגמנטים המתלכדים להיגד מורכב, שמשקף מערכות יחסים מורכבות.
מחקרה על הליריות של הנפש (2008), המבוסס על עבודת הדוקטור שלה, משלב בין שני תחומיה העיקריים: פסיכולוגיה וספרות. הטענה המרכזית בספר היא שהלירי הוא תכונה אנושית אוניברסלית. תכונה חיונית שיש לה איכויות תרפויטיות מפני שיש לה יכולת ליצור סינתזות משמעותיות בין סתירות פנימיות ועמוקות, כגון הפרדוקס בין הקבוע למשתנה. אפשר לראות במחקרה מניפסט פסיכולוגי-פילוסופי של שירתה.
זכתה בפרס הקרן על שם רון אדלר על ספרה עכשיו, במתיקות הזאת (1992); בפרס קרן תרבות חיפה על ספריה
עד בוא האדמה (1998) וחיי אחינֹעם (2004); ובפרס בהט לספר עיון מקורי על
על הליריות של הנפש (2006).
דנה אמיר נשואה ואֵם לשניים.
נכתב על ידי גלעד מאירי
עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים:
ויקיפדיה]
דנה אמיר נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. למדה בבית הספר "הריאלי" ובקונסרבטוריון למוזיקה ע"ש רובין. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר דוקטור במסגרת התוכנית לפילוסופיה של הפסיכואנליזה מאוניברסיטת חיפה. בוגרת המכון הפסיכואנליטי בירושלים. מרצה באוניברסיטת חיפה בתחומי הספרות, הפסיכולוגיה והפילוסופיה. ביקורות ספרים שלה התפרסמו במוספים ובכתבי עת לספרות.