דן מירון.
    בין חזון לאמת : ניצני הרומאן העברי והיידי במאה התשע-עשרה / דן מירון. – ירושלים : מוסד ביאליק,  תשל״ט 1979.
    424 עמ׳.
    From Romance to the Novel : Studies in the Emergence of the Hebrew and Yiddish Novel in the Nineteenth Century / Dan Miron

    חמשת המחקרים שכונסו בספר זה מצטרפים למחזור ראשון בין כמה מחזורי עיונים ברומאנים עבריים ויידיים מרכזיים לאורך התפתחות הז׳אנר הרומאניסטי בספרותנו החדשה על שתי לשונותיה. שלושה מחזורים יוקדשו לרומאנים מן המאה הי״ט - אלו המצוינים תכופות כנציגים של ׳רומאן ההשכלה׳. מחזורים אחרים יפנו לעבר המאה העשרים והעידן המודרני בהתפתחות הרומאן בספרותנו. הספר הנוכחי איננו אפוא אלא חטיבה ראשונה בסידרה מחקרית-עיונית מקיפה, ואני מביא אותו לפני הקוראים לא כמפתח אלא כחוגר.

תוכן העניינים:

• הקדמה (עמ׳ 11–14)

הציפוי המזהיר : האמנות המליצית של אברהם מאפו ב׳אהבת ציון׳ (עמ׳ 15–51)
• א. שדמות בית-לחם  (עמ׳ 17–21)
• ב. בריכות המלך (עמ׳ 21–23)
• ג. המקום הנחמד (עמ׳ 23–27)
• ד. הסגנון השיבוצי (עמ׳ 28–32)
• ה. הפוליפוניה של ה׳מליצה׳  (עמ׳ 32–36)
• ו. הציפוי המכסה על הכיעור (עמ׳ 36–39)
• ז. היונה והפרס (עמ׳ 39–47)
• ח. אור-יקרות  (עמ׳ 47–51)

ארמון נוּטש : פרקי מבוא ל׳אשמת שומרון׳ (עמ׳ 53–175)
• א. ׳אשמת שומרון׳ בעיני יוצרה  (עמ׳ 55–74)
• ב. הקוראים והמעריכים  (עמ׳ 75–94)
• ג. הרהורים מיתודולוגיים (עמ׳ 94–99)
• ד. גיבורים ב׳שחור-לבן׳  (עמ׳ 99–112)
• ה. תסבוכת ומהימנות בסיפור-המעשה (עמ׳ 112–118)
• ו. פאבּוּלה והגוּת (עמ׳ 118–124)
• ז. המיבנה (עמ׳ 124–145)
• ח. המשמעות (עמ׳ 146–157)
• ט. טבע ותרבות (עמ׳ 157–167)
• י. בעניין הלשון (עמ׳ 167–175)

שביס הפנינים, או, על התועלת שבזיוף : עקרון המציאות ברומאן ׳דאָס שטערנטיכל׳ לישראל אקסנפלד (עמ׳ 177–216)
• א. ׳שביס-הפנינים׳ ושיקופו הספרותי (עמ׳ 179–184)
• ב. ההקשר האתנוגראפי  (עמ׳ 184–191)
• ג. ההקשר הסטרוּקטוּראלי-הז׳נארי (עמ׳ 191–196)
• ד. ההקשר הסטרוּקטוּראלי-האידיאי (עמ׳ 196–200)
• ה. משמעותו הסמלית של השביס - כסף ושווה-כסף (עמ׳ 200–208)
• ו. תרבות המערב - עוברת לסוחר הישר (עמ׳ 208–216)

בראשית הרומאן העברי האקטואלי : הערות ל׳למדו היטב׳ - ׳האבות והבנים׳ מאת ש. י. אברמוביץ (עמ׳ 217–334)
• א. החוליה הראשונה (עמ׳ 219–231)
• ב. הנצוּ הרמנים - המאבק על גיבוש הפואטיקה של הרומאן (עמ׳ 231–256)
• ג. בעיות הרומאן העברי האקטואלי (עמ׳ 256–265)
• ד. יסודות רומאן-האינטריגה ב׳למדו היטב׳ - ׳האבות והבנים׳ (עמ׳ 265–279)
• ה. הופעת הערים ה׳מנדלאיות׳ (עמ׳ 280–292)
• ו. החדשנות באמצעיו האמנותיים של אברמוביץ ב׳לימדו היטב׳ - ׳האבות והבנים׳ (עמ׳ 292–305)
• ז. בתוך מעגל הטבע (עמ׳ 305–322)
• ח. בין ׳למדו היטב׳ ל׳האבות והבנים׳ (עמ׳ 322–334)

׳פישקה החיגר׳ מאת ש. י. אברמוביץ : נוסח-בראשית של הסיפור, משמעותו לשעתו ומקומו בוויכוח על הסיפור המורחב (עמ׳ 335–411)
• א. מושג ה׳התפתחות׳ של הטקסט - הבעיות העקרוניות (עמ׳ 337–345)
• ב. גישות בביקורת אל הבעיות המיבנה והקומפוזיציה של ׳פישקה החיגר׳ (עמ׳ 345–359)
• ג. המיבנה של ׳פישקה החיגר׳ בנוסחו הראשון (עמ׳ 359–366)
• ד. החטיבה הראשונה - מידת הדין (עמ׳ 367–384)
• ה. החטיבה השנייה - מידת הרחמים (עמ׳ 384–395)
• ו. תאווה - אהבה - נישואין (עמ׳ 395–404)
• ז. המחלוקת על המיבנה של ׳פישקה החיגר׳ לאור נוסח-הבראשית (עמ׳ 404–411)


• מפתחות (עמ׳ 413–424)