רבקה אלמן נולדה בקיבוץ שריד בכ״ד באלול תשי״א, 25 בספטמבר 1951 להורים שעלו מרומניה. אביה, אליהו אלמן ז״ל, היה מורה לטבע,
מייסד הגן הבוטני
במכללת ״אורנים״ ואמה זמרת. שירה הראשון פורסם כשהיתה בת שבע-עשרה, בכתב העת שדמות.
המשורר
נתן יונתן, מחנכה בכיתות הגבוהות של התיכון בשריד, פתח בפניה את שערי הלשון העברית
ושירתה.
למדה תולדות האמנות וספרות עברית וכללית באוניברסיטת חיפה (1970).
השלימה את לימודיה בחינוך מיוחד במכללת ״אורנים״ והוסמכה למורה בכירה (1978).
ספר שיריה הראשון, חג עולה מתהום (ספרית פועלים, 1973),
ראה אור בהיותה בת עשרים ושתיים. הספר התקבל באהדה על ידי מבקרים, שציינו כי שירתה
מדויקת ומזוככת. פירסמה עד כה עוד תשעה ספרי שירה: ציפור רוקמת מראות (1981);
עד מה זעיר היה הכל (1989); לפרח עמך בזהירות (1995); היה לנו זמן
קצוב לאהבה (1998); אשה שממתיקה מי ים (2006); כל איש נסתר ונגלה: שירים
(2009); שמות הכאבים, יצא לאור בתשע״ז 2017 וספרה שיריה האחרון, נוגעת במה שאינו, יצא לאור בהוצאת
׳צבעונים׳ בתשפ״א, 2021.
נושאי שירתה הם אהבה ופרֵדה, געגועים וחלום. הם עוסקים גם בסוגיית
החילופיות של החיים והמוות כמעצימים את החיים. ברבים מהשירים יש נגיעות בסודות החיים
ובפלא הקיום האנושי. היא מאמינה, כפי שעולה משיריה, בתפקידם המיוחד של המשוררים ב״הצמחת
כנפיים״ לאדם.
מתגוררת כעת בכרמיאל.