זיוה שמיר.
להתחיל מאלף : שירת רטוש - מקוריות ומקורותיה / זיוה שמיר.
-- תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1993. 238 עמ'. The Origins of Originality : the poetry of Jonathan
Ratosh, Father of the New Hebrew Youth ("Canaanites") / Ziva Shamir
"רטוש הופיע בשמי השירה העברית כמשורר
מהפכני בתכלית, ששירתו הבראשיתית נבראה לכאורה "יש מאין", ללא מקורות
השראה מן הספרות העברית או מספרות העולם. על שאלת השאלות - "המשך או
מהפכה" - נשברו קולמוסים רבים, אך רבות מההכללות שהעלו המבקרים המתינו
שנים רבות לביסוס מחקרי. הספרים שיצאו עד כה על רטוש ועל התנועה
ה"כנענית" שמו דגש רב על נושאים אידיאולוגיים, ומיעטו לגעת באמנות
הכתיבה.צדה הפואטי של יצירת רטוש יצא אפוא
מקופח, וזאת חרף העובדה שדווקא שיריו של רטוש, על רקמתם הטקסטואלית
הייחודית, הם המקנים לו כיום חיי-נצח, הם ולא הגותו החברתית-מדינית. את
החלל הזה מבקשת למלא זיוה שמיר, מהחוג לספרות עברית באוניברסיטת
תל-אביב.
כאביה של הקבוצה ה"כנענית", האמין רטוש, כי על הספרות העברית להינתק
ניתוק חד ומוחלט, ולא מתון והדרגתי, מכל ערכיה של ספרות ישראל שנכתבה
על אדמת נכר ("ספרות יהודית בלשון העברית", כניסוחו). הספרות
הארץ-ישראלית שלאחר המהפכה העברית, תוכל לשמר מן העבר, כך סבר
בקיצוניות של מהפכן אוטופיסט, רק יצירות מעטות, שלא דבק שמץ מערכיו של
הקיום היהודי הגלותי. כך ביקש ליצור מרחב מחיה לאותם חידושים, הנוגעים
להתחדשות ההוויה בארץ. אין תימה אפוא שאת שירתו שאף להציג כיצירה,
המנותקת מכל שורש וייחור, שמקור יניקתם בתרבות המערב, לרבות התרבות
העברית באלפיים שנות גולה.
למרות שספר זה חושף אחדים ממקורות ההשראה של רטוש, אין בו כדי לפגוע או
לפגום בדיוקנו הכולל של המשורר כיוצר מקורי וייחודי במלוא מובן המלה.
המקוריות היתה לגבי דידו של רטוש ערך עליון. הוא סירב אפילו לשכפל את
הישגי 'חופה שחורה' שלו, שכן בכל שלב משלבי יצירתו, ביקש לפרוץ נתיבים
חדשים; וכדבריו - הוא לא היה מוכן אפילו להיות "אפיגון של עצמו". "
פרק ראשון: נגד ההולכִי בַּתלם – שירת רטוש – מקוריוּת ומקורותיה
(עמ' 9־28)
א. שירה עברית ללא מקורות השראה ותקדימים? (עמ' 9־14)
ב. חשיבותה של מקוריות בעיני רטוש (עמ' 14־22)
ג. חקר רטוש – בין אידיאולוגיה לפואטיקה (עמ' 22־26)
הערות (עמ' 26־28)
פרק שני: אור מן ההפקר – התכחשות לשירה העברית הקלאסי-רומנטית
(עמ' 29־44)
א. משורר שנקלע בכף הקלע (עמ' 29־31)
ב. זיקה בלתי-מודעת ליל"ג (עמ' 31־34)
ג. צנזורה "כנענית" לח"נ ביאליק (עמ' 34־38)
ד. מתקפה חסרת-רסן על ז' שניאור (עמ' 39־43)
הערות (עמ' 43־44)
פרק שלישי: בארגמן – שירי חרב ודם (עמ' 45־66)
א. שירי טשרניחובסקי כפרוטו-טיפוס של שירת המרי הרוויזיוניסטית
(עמ' 45־48)
ב. טשטוש הזיקה אל משוררי ה"ימין" (עמ' 48־52)
ג. בעקבות ז'בוטינסקי – המדינאי ואיש-העט (עמ' 52־56)
ד. מן הקינה וההמנון האקטואליים אל השיר המודרניסטי "חסר התכלית"
(עמ' 56־64)
הערות (עמ' 64־66)
פרק רביעי: בין סטיכיה למשמעת – רטוש ושירת המערב הכתובה ב"קצב
המטרונום" (עמ' 67־87)
א. רטוש וה"ניגון" הכפייתי של הסימבוליסטים (עמ' 67־71)
ב. שירת רטוש לאור תרגומם העברי של שירי א"א פו (עמ'
71־77)
ג. על צִדה המתוכנן והמכולכל של שירת רטוש (עמ' 77־86)
הערות (עמ' 86־87)
פרק חמישי: עת לעקור משורש – הנחות-יסוד מעורפלות בביקורת רטוש
(עמ' 89־109)
א.פרימיטיביזם או מאנייריזם?
(עמ' 89־92)
ב. שירתו ה"כנענית" של רטוש – המשך או מהפכה? (עמ'
92־95)
ג. יצירה מונוליתית או מפוצלת? (עמ' 95־106)
הערות (עמ' 107־109)
פרק שישי: פּוּרָה דרכתי לבדי – שירה חדשנית של "איש קצוות"
(עמ' 111־132)
א. החיפוש אחר נוסח מודרניסטי שלא נכבש (עמ' 111־115)
ב. שירת רטוש והאוקסימורון המודרניסטי (עמ' 115־120)
ג. שיר עברי-"כנעני" מהו? (עמ' 120־131)
הערות (עמ' 131־132)
פרק שביעי: גביע מגוב – שירי יין וחשק מודרניים
(עמ' 133־149)
א. שירי היין של רטוש – החייאתו של ז'אנר ישן-נושן (עמ'
133־143)
ב. מין, און ופריון בשיריו הליבידינאליים של רטוש (עמ'
143־148)
הערות (עמ' 148־149)
פרק שמיני: יונתן שבין נתן לנתן – שירתו ה"שכלתנית" של י' רטוש
(עמ' 151־165)
א. שימושו של רטוש באַפוריזמים – כצורתם ובצורתם המסורסת
(עמ' 151־156)
ב. מן המכתם אל המשל ה"דידקטי" (עמ' 156־158)
ג. שירת רטוש – "אינטרמצו" בין אלתרמן לזך
(עמ' 158־164)
הערות (עמ' 164־165)
פרק תשיעי: 'מריבת קיץ' – תחילת המרד בסמכותו של
אלתרמן (עמ' 167־178)
א. הרקע לקרע בין אלתרמן לבין רטוש
(עמ' 167־170)
ב. השיר 'מריבת קיץ' – נקודת השיא במחלוקת (עמ'
170־174)
ג. מקטרגים מימין ומשמאל (עמ' 174־176)
הערות (עמ' 176־178)
פרק עשירי: סיכום – מה הוריש לנו רטוש (עמ'
179־187)
נספח א. אחות רחוקה – מירי דור – המשוררת
המודרניסטית הראשונה (עמ' 189־208)
א. מעגלי חיים ויצירה (עמ' 189־192)
ב. מירי דור על רקע "מקהלת בנות מרים"
(עמ' 192־200)
ג. מאפייני שירתה של מירי דור
(עמ' 200־206)
הערות (עמ' 206־208)
נספח ב. שירי רטוש –מקור ותרגום : שירים שלא נדפסו בספרים או
שנדפסו בהם בגרסה מתוקנת, מסודרים לפי סדר כתיבתם (עמ'
209־211)
