ראובן ואלנרוד נולד בכ״ב בשבט תרנ״ט, 2 בפברואר 1899 בעיירה וויזנה ליד העיר סלוצק ברוסיה הלבנה. קיבל חינוך יהודי מסורתי. ב-1920 עלה לארץ-ישראל כחלוץ מחלוצי העלייה השלישית, ועבד בסלילת כבישים בגליל ובעמק יזרעאל. כעבור כשנה עזב את הארץ, שהה תקופת-מה בצרפת וב-1923 הגיע לארצות הברית, וחי עד סוף ימיו בניו-יורק. למד באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קולומביה, ולימד ספרות עברית בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק (מ-1936) ובברוקלין קולג׳ (מ-1939). ראובן ולנרוד נפטר בביתו בסילבר ספרינגס,
מרילנד ביום י״ח בכסלו תשכ״ז, 1 בדצמבר 1966. פרס על שמו מוענק מטעם אגודת הסופרים העברים.
עיקר יצירתו הספרותית של ואלנרוד מרוכז בארבעה מספריו, שהופיעו כולם בארץ: קבצי הסיפורים
בדיוטה השלישית (1938) ובין חומות ניו-יורק (1952) והרומנים כי פנה יום (1946; הופיע גם באנגלית ב-1957 בתרגומו של המחבר בשם
Dusk in the Catskills) ובאין דור (1953). הנושא המרכזי ביצירתו הוא חוויית המהגר היהודי בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. חלק מיצירותיו, בעיקר קובץ הסיפורים הראשון והרומן
באין דור, עוקבות אחר המהגר הצעיר, התלוש ואובד הדרך בחוצות ניו-יורק, שזהותו השתבשה והוא הגיע למבוי סתום. יצירות אחרות, בעיקר קובץ הסיפורים השני והרומן
כי פנה יום, מעמידות במרכזן את דמות המהגר הוותיק, המבוגר, הספוג שורשיות יהודית וזיכרון יהודי. גיבור זה כואב את תהליכי ההתפוררות והניכור במשפחתו עם התרחבותו של פער הדורות בינו לבין בניו, הנטמעים ומתבססים במציאות האמריקנית. הדמויות ביצירותיו הן אנשים ממוצעים וחסרי ייחוד בולט, והם ממוקמים בהקשר חברתי ריאלי המעוצב בפירוט ניכר. התמודדויותיהם עם החיים מתרחשות בזירת הקיום היומיומי ולא במישורים אידאיים מופשטים. תפיסת העולם המובלעת בסיפוריו גורסת כי האדם הוא יציר הנסיבות החברתיות והסביבתיות, ואלה קובעות את מהלכיו ומשפיעות על חיי הנפש שלו. עמדת המספר רוויה אמפתיה לדמויותיו, ודרכי התיאור הריאליסטיות שלו מאופקות ומעודנות גם כאשר הן מציגות אנשים במצבים קיצוניים של מצוקה ומשבר.
הביקורת הצביעה על מגוון רחב של מקורות השפעה אפשריים שהותירו אולי את רישומם ביצירתו של ואלנרוד. ביניהם סיפורת הריאליזם החברתי העברי (ברקוביץ, ברש), ספרות התלושים הפסיכולוגית-לירית בעברית וביידיש (שופמן, יעקב שטיינברג, ברגלסון, נומברג), סיפורת המהגרים היהודית האמריקנית (הנרי רות, אברהם קאהאן) והריאליזם האמריקני המחוספס בין שתי מלחמות העולם (תיאודור דרייזר, סינקלר לואיס). עם זאת נראה שהצליח להעמיד תרכובת סגנונית מקורית, ריאליסטית-אימפרסיוניסטית, ובמיטב יצירתו העמיק לחדור אל הסבך הקיומי הכרוך בתהליך ההגירה וההיקלעות בין עולמות ותרבויות.
מלבד ארבעת ספריו המרכזיים חיבר ואלנרוד ספר של זכרונות ילדות (בית בכפר, תשכ״ה), קובץ רשימות מסע
(דרכים ודרך, 1950), שני ספרי עיון על הספרות האמריקנית (שבילים בספרות אמריקה החדשה,
1940; מספרי אמריקה, 1958) ומספר ספרי לימוד של הלשון העברית. כמו כן חיבר ספר-מבוא באנגלית על הספרות העברית (The Literature of Modern Israel, 1956).
Reuben Wallenrod, was born in
Vizna, near Slutsk in Russia on February 2, 1899. As a teenager, he was accepted
into the boy’s classical gymnasium in Slutsk, where tight quotas mandated a very
small Jewish acceptance rate. This was a rigorous intellectual secular environment,
and provided him with a strong academic background. In 1920 he emigrated to
Palestine,
and there he worked with Gedud Haavodah in the Galil and Jezreal Valley, drying
swamps and paving roads. He left Israel in 1921, and spent two years in Paris. He
arrived in America on July 1, 1923, working in the garment industry and in other
assorted jobs, including time as a Western Union Messenger. Wallenrod received his
BA from NYU in 1929, and his MA from Columbia Teacher’s College in 1930, with degrees
in education and French. In 1929 he moved to Paris to study for his PhD at the Sorbonne,
and his dissertation John Dewey, Educateur, was published in 1932. After a short
stay in Palestine he returned to the U.S. and began teaching at Brooklyn College
in 1939, where he taught until 1963. He published significantly in the 1940s and
50s, and his work includes numerous articles and several books, covering a wide
arena of fiction and non-fiction. He won many awards for his work, including a Guggenheim
Fellowship in 1948. In his work he emphasized several things: Hebrew as a living
and literary language; interpreting American Jewish life; analysis of American writers
and those in Israel through the 1950s. He died in Silver Spring, Maryland on December
1, 1966. [Special thanks to Prof. Naima (Wallenrod) Prevots]
בן-מרדכי, יצחק. בראי הריאליזם הצלול
: יצירתו של ראובן ואלנרוד. בתוך: מגוון: מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו
שבעים שנה / התקין וערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ״ח 1988), עמ׳ 35–51.
הולנדר, פיליפ. הספרות העברית באמריקה כמקור היסטורי: ייצוג שבר
בין-דורי ב״כשתילי זיתים״ של ראובן וולנרוד. הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״א 2010, עמ׳ 81–89.
ריבולוב, מנחם. מספרים
עבריים באמריקה: ראובן ולנרוד. בספרו: עם הכד
אל המבוע : מסות בקרת (ניו יורק : הוצאת עֹגן על יד ההסתדרות
העברית באמריקה, 1950), עמ׳ 250–255.