עדי וולפסון נולד בערד בכ״ח באב תשל״א, 19 באוגוסט 1971, בה גדל והתחנך. תואר ראשון, שני ותואר דוקטור עשה במחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא ראש המחלקה להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון, קמפוס באר שבע. עוסק במחקר בנושא הכימיה הירוקה, פעיל ומוביל את ההטמעה של תרבות הסביבה בחינוך, בקהילה, בתעשייה ובקרב מקבלי ההחלטות. בעל טור קבוע בענייני הסביבה, בעבר ב-nrg וכיום ב-ynet. זכה באות הגלובוס הירוק למתנדב ב-2014, ובתואר יקיר העיר באר שבע ב-2017.
    שיריו התפרסמו לראשונה בעתון 77 (גיליון 174, יולי 1994): ״ניסיון״, ״מבול״, ״בראשית״, ״תהום״. שלושת האחרונים פורסמו בספרו הראשון, שירים בארבעה ממדים (חלונות, 1997). וולפסון הוא מחלוצי האקו-פואטיקה בארץ. נושאי שירתו אופייניים לשירה הלירית: אהבה, ילדות, אבהות, נוף, הגות וארספואטיקה, לצד עיסוק בסביבה ובהשפעותיה. מוטיב ייחודי לשירתו הוא שילוב מטפורי של ז׳רגון המדעים המדויקים בדיון על נושאים אלה. הז׳רגון המדעי בא לידי ביטוי הן בהקשרים קרובים, למשל רפואיים, כמו לידת ילד, והן ברחוקים, למשל ארוטיים וקיומיים. כך, שורות הפתיחה בשיר ״פרפר״: ״טְבִיעוֹת הַצֹּפֶן הַגֶּנֶטִי/ רְשׁוּמוֹת בְּגוּפֵנוּ/ כְּקַעֲקוּעַ״ (בגוף אחד, 2000). יש לציין שהשיר לקוח ממחזור ארוך המכונה ״תאומים״ והמתאר את מערכת היחסים הפיזית, הביוגרפית והמיתית בין הדובר לאחיו התאום. ולכן יש להבין את הקעקוע הגנטי בהקשר מורכב – פלאי (כמעט מיסטי), מדעי, פואטי (רישום צופן) – של דמיון חיצוני בין תאומים. דוגמה אחרת היא מיזוג שדות סמנטיים מנוגדים לכאורה, של מדע ואהבה, כמו, למשל, בית זה בשיר ״סוֹף עוֹנָה״: ״בַּמַּעְבָּדָה שֶׁלִּי/ מוּלֶקוּלוֹת עוֹשׂוֹת/ אַהֲבָה/ וְאֶלֶקְטְרוֹנִים מִזְדַּוְּגִים״ (שם). אמנות השיר שלו מאופיינת בפיגורטיביות, בלשון דיבור, בנטייה לצורות פתוחות ובהיעדר סדירות מצלולית. עד כה הוציא שבעה ספרי שירה: שירים בארבעה ממדים (1997), בגוף אחד (2000), אני שלישי (2013), מטמון – שירים ומסלולי טיול בבאר שבע (יחד עם מסלולי טיול של זאב זיון ותמונות של גואל דרורי, 2015), אויקוס (2018), אני אבא שלך (2019) ובגוף ולא רק בו (2021). שני ספריו האחרונים חושפים את המבט ההורי על חוויית הנפש וההתמודדות שלו ושל בנו הטרנסג׳נדר.
    וולפסון זכה בפרס הקרן על שם רון אדלר מטעם אוניברסיטת חיפה (1999), בפרס לפרסום ספר שירה בסדרת מפתנים מטעם המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1999), ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול ז״ל לשנת 2017.

נכתב על-ידי גלעד מאירי עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[צילום: דודו גרינשפן]
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]

• שירים בארבעה ממדים (תל-אביב : חלונות, תשנ״ז 1997)
• בגוף אחד : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תש״ס 2000) <העורך - אורי ברנשטיין>
• אני שלישי : שירים (רעננה : אבן חושן, תשע״ג 2013)
• מטמון : שירים ומסלולי טיול בבאר שבע (באר שבע : Iprinted, תשע״ו 2015) <בשיתוף זאב זיוון וגואל דרורי> <תורגם לאנגלית>
• Be׳er Sheva tours and trails : an historic and poetic guidebook to hidden treasures (Be׳er Sheva, 2017) <with Zeev Zivan, Ethelea Katzenell and Haim Ohayon>
• אויקוס = اويكوس = Oikos (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ח 2018) <תרגום לערבית – מרזוק אלחלבי ; תרגום לאנגלית – מיכאל בורץ׳ ולאה קצנל>
• אני אבא שלך (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ט 2019) <עריכה – אלי הירש>
• בגוף ולא רק בו (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״א 2021) <עריכה – אלי הירש>
• כל החוקים נשמעים לו : מדע ומיתוס בשירת דן פגיס  (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ג 2023) <בשיתוף ורד טוהר>   

• Sustainability through Service : Perspectives, Concepts and Examples (Cham : Springer, 2014) <with Shlomo Mark, Patrick M. Martin, and Dorith Tavor>
• Sustainable service (New York : Business Expert Press, 2016)
• צריך לקיים : ‏אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ו 2016) <תורגם לאנגלית>
• Humankind, society and environment : lessons of the past and responsibility to the future (Washington, DC : Academia Press, 2018) <edited by Galia Limor-Sagiv ; translated from the Hebrew by Ethelea Katzenell>
• Sustainability and the city : the service approach (New York  :  Business Expert Press,  2018)

• אני שלישי באתר הוצאת אבן חושן