לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

דן פגיס (1930–1986)

<בהכנה>

Dan Pagis

    דן פגיס, משורר, מתרגם, מבקר וחוקר שירת ימי הביניים, נולד ברדאוץ, בוקובינה (רומניה) בכ״ד בתשרי תרצ״א, 16 באוקטובר 1930 בשם סֶווֶרין פגיס (Severin Paghis). כבן ארבע היה כאשר נסע אביו, יוסף פגיס, לארץ ישראל כדי להכין בית למשפחתו. חודשים ספורים לאחר נסיעתו של האב ארצה נפטרה האם, יהודית אוסלנדר, ממחלה פתאומית. פגיס נותר עם סבו וסבתו בבית משפחת אוסלנדר. אביו הגיע לבוקובינה ב־1939 וביקש לקחת עמו את בנו, אך סבתו סירבה. בפרקי הפרוזה שלו ״אבא״, שנכללו באסופת כל שיריו (1991), מצטט פגיס את תגובת הסבתא: ״לאן תיקח את הילד, לחולות? למדבר?״ (352). הוא נותר אפוא עם סבו וסבתו, ועמם נשלח אל מחנות העבודה במלחמת העולם השנייה. בספרה לב פתאומי (1995) מתארת אשתו, עדה פגיס, את הניסיון להתחקות אחר עקבות קורותיו בשואה: ״דן לא הסכים לדבר על הגירוש. מה שעבר עליו באותו טרנספורט עכר את כל שנותיו, ובכל כוחותיו ניסה להסתיר זאת מעצמו ומאחרים. אחרי מותו לא הצלחתי לאתר את עקבותיו שם. איש מהמגורשים שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו״ (38). סודות ביוגרפיים נוספים אופפים את דמותו של פגיס עד היום.
    ב־1 באוקטובר 1941 נשלחה משפחת אוסלנדר, ועמם דן בן האחת־עשרה, יחד עם ארבעת אלפים יהודים אחרים, מרדאוץ לעיירה אוטאץ׳ בבסרביה ומשם לטרנסניסטריה. הסב נשלח למחנה אחד ופגיס וסבתו נשלחו למחנה עבודה אחר. הסב נפטר במהלך השואה מדלקת ריאות. בתום המלחמה חזר פגיס לביתו. זמן־מה אחריו הגיעה לשם גם סבתו.
    ב־1946 עלה לארץ ישראל במסגרת ׳עליית הנוער׳. הוא עיברת את שמו הפרטי – שאותו לא הסכים לפרסם ברבים עד יום מותו – לדן. התחנך בחברת הנוער בקיבוץ מרחביה, ולאחר מכן למד בסמינר הקיבוצים, ובשנים 1951–1955 שימש כמורה במקום ואף לימד בבית הספר היסודי בקיבוץ גת. בתקופה זו הכיר את המשורר טוביה ריבנר, שליווה אותו כל חייו. בשנים אלה הכיר גם את לאה גולדברג והיה לבן טיפוחיה, וספריו הראשונים יצאו בזכות המלצותיה. ב־1956 עבר לירושלים ולמד אנגלית וספרות עברית באוניברסיטה העברית, ובמקביל שימש כמורה לספרות בגימנסיה ׳רחביה׳. ב־1976 נעשה חבר סגל בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ולבסוף היה פרופסור מן המניין. הוא נשא משרה זו עד יום מותו.
    היה חוקר חשוב ומשפיע, בעל מוניטין בינלאומי, בתחום שירת ימי הביניים העברית. מחקריו עוסקים, בין השאר, בשירת החול ובתורת השיר העברית בספרד ובתולדות החידה העברית באיטליה ובהולנד; ז׳אנר שהיה קרוב ללבו, והוא יסוד מכונן ברבים משיריו.
    במהלך חייו פירסם שישה קובצי שירה, וכן עסק בתרגום ובעריכה. פירסם את שיריו הראשונים בעיתון על המשמר ב־1949. ב־1959 פירסם את ספר שיריו הראשון, שעון הצל (ספרית פועלים). ספר שיריו השני, שהות מאוחרת, ראה אור ב־1964. שני הספרים התקבלו כמעט בשתיקה. רק בספריו הגלגול (1970) ומוח (1975), שבהם החל לגולל את סיפור השואה, זכה להתקבלות ניכרת יותר. ספר השירה מלים נרדפות (1982) כלל גם חלק בפרוזה, מחוץ לשורה. בחלק זה הצליח לפרוץ את החוויה השואבת־כול של השואה על ידי חשיפה של חוויות אוטוביוגרפיות שקדמו לשואה. בכך המשיך בפרקי הפרוזה אבא שהתפרסמו לאחר מותו.
    בשנים 1963–1967 פירסם פגיס רשימות בעיתון הנוער מחנה גדנ״ע בשם העט גד פנסי, שהוא אנגראמה לשם דן פגיס. בספרה לב פתאומי כותבת עדה פגיס כי ברשימותיו נחשף פגיס יותר מאשר בשיריו, שבהם הרבה הסוואות. לטענתה, הנימה הכללית של הרשימות מזכירה את סגנונם של עיתוני הילדים והנוער באירופה בין שתי מלחמות העולם, שבהם ניכרה האמונה כי בכוחם של התרבות, המוסר והתבונה להציל מן הרוע. ב־1973 הוציא פגיס את ספר הילדים הראשון, הביצה שהתחפשה, שנמכר בעשרות אלפי עותקים, זכה לעשרות המחזות, והוא ספר אהוב מאוד עד היום. היה לו עניין רב גם בשירה העברית החדשה, ובמיוחד בשירתו של דוד פוגל, שאותה כינס במהדורת כל השירים (1966) בצירוף מבוא ומקורות.
    מכלול שירתו התפרסם לאחר מותו בספרו כל השירים (1991) בעריכת חנן חבר וט׳ כרמי. לאחר מותו ראה אור ספרו מחוץ לשורה (2003). הספר כולל מסות ורשימות על השירה העברית המודרנית ובהן מאמרים על דוד פוגל, לאה גולדברג, אברהם בן יצחק, יעקב שטיינברג, חיים גורי ואברהם שלונסקי. את הספר ערך חנן חבר, שגם הקדים לו מבוא.
    כמו כן תירגם שני ספרי שירה: התבוננות בתחריטי גולגולת הפיל מאת הנרי מור בירושלים בזמן המלחמה (1980) של שירלי קאופמן והכד העתיק של אריה לודוויג שטראוס (1960).
    שיריו הראשונים מאופיינים בצורות שיריות מסורתיות של חריזה ומשקל. המבע השירי סגור בפני העולם ודמות הדובר כמו מתכנסת למין ״בועה״ – כשהיא עושה שימוש במנגנונים מתוחכמים של הגנה, הדחקה והכחשה של פרטי הריאליה של העולם הזה, המאיימים עליה. בה בעת ניכר כאן, ועוד יותר בשירים המאוחרים יותר, חיפוש תמידי אחר ״המקום הריק״, שאינו מכיל את השואה ושמערער על הקטגוריה המצמיתה ״ניצול שואה״.
    ממד הזמן הוא מרכזי ביצירתו. בשיריו חוזרים ומתהפכים הזמנים במין ״גלגול״ אינסופי שמצליח לערבל בין נצחיות לחלופיות. למרות שפגיס פירסם את ספריו הראשונים בשנות השישים, הוא לא השתייך לחבורת ״לקראת״ של יוצרי ״דור המדינה״, ואף לא לחבורת היוצרים המאוחרת יותר של מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ ויונה וולך.
    המחקר הספרותי העוסק בשירתו נוטה להדגיש את מבעו השירי כביטוי של סובייקט המצוי במצב פוסט־טראומטי. רוב החוקרים מציבים את הדובר במצב סטטי ודיכוטומי של גוף־נפש, ונוטים להתעלם משלל ההשלכות ששירתו אוצרת ביחס למורכבות משחק הזהויות שבה. שהרי אפשר לתאר את שירתו כתנועה לוליינית בין עקבות, סימנים וזהויות הצצים ונעלמים מחדש. חלקי זיכרונות, שברירי ביוגרפיה מגיחים ונעלמים, בבחינת ״ראיות״ שנגלות ונמחקות, עד כי לא ניתן ״לתפוש״ את קול הדובר. הפרסונה של ״האני המדבר״, בעיקר בקורפוס המוקדם של יצירתו, היא אחת ה״ישויות״ הממירות־צורה והחמקמקות ביותר בספרות העברית.
    בספריו האחרונים פרץ פגיס את כבלי השירה המסורתית אל עבר שורות רחבות, פרוזאיות, שבהן גם החל לכתוב על חוויות אוטוביוגרפיות שקדמו לתקופת השואה. מהלך זה הבשיל לחלוטין בפרקי הפרוזה ״אבא״, שבהם העז להתחקות אחר עקבות הביוגרפיה שלו, כמו גם אחר תוצאותיו של המהלך הזה: תחושת הזרות שחש הדובר כלפי הוריו, תחושת הנטישה הקשה שחווה מהאב, הכאב על מותה המוקדם של אמו, החרדה, הבהלה והתוקפנות – כל אלה מכלים את כוחו של הדובר ובסופו של הספר הוא מכריז על מותו.
    דן פגיס זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (1973). שירו המפורסם ״כתוב בעפרון בקרון החתום״ (גלגול) נחקק על האנדרטה לזכר קורבנות השואה בבלז׳ץ.
    דן פגיס נפטר בירושלים בכ״ב בסיון תשמ״ו, 29 ביוני 1986.

 
לכתבות נוספות על דן פגיס בספריה הלאומית 		   

נכתב על־ידי הדס שבת־נדיר ויגאל שוורץ עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ארכיון המדינה, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия] 

ספריו:

  • שעון הצל (מרחביה : ספרית פועלים, 1959) <שירים>
  • שהות מאוחרת : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ד 1964)
  • שירי החול של משה אבן עזרא (ירושלים, תשכ״ז) <דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ״ז>
  • שירת החול ותורת השיר למשה אבן־עזרא ובני דורו (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ל)
  • גלגול : שירים (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד ״מסדה״, 1970) <תורגם לספרדית>
  • Guilgul : la metamorfosis de Dan Pagis / [introducción y traducción por], María Pérez Valverde, Alicia Ramos González (Granada : Universidad de Granada, 1994)
  • הביצה שהתחפשה (תל־אביב : עם עובד, תשל״ג)
  • Poems / translated by Stephen Mitchell (Oxford : Carcanet Press, 1972)
  • מח (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו) <שירים>
  • חידוש ומסורת בשירת־החול העברית : ספרד ואיטליה (ירושלים : כתר, 1976)
  • כחוט השני : שירי אהבה עבריים מספרד, איטליה, תורכיה ותימן / ליקט וביאור דן פגיס (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ט)
  • Points of departure / translated by Stephen Mitchell ; with an introduction by Robert Alter (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1981) <עברית ואנגלית>
  • שנים־עשר פנים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״א 1981) <מבחר שירים>
  • מלים נרדפות : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ״ב 1982)
  • על סוד חתום : לתולדות החידה העברית באיטליה ובהולנד (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, תשמ״ו)
  • שירים אחרונים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987) <ערך והוסיף אחרית דבר – שמעון זנדבנק>
  • שנים־עשר פנים (תל־אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988) <מקבץ שירים>
  • כל השירים : ״אבא״ – פרקי פרוזה (ירושלים : הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, תשנ״ב 1991) <בעריכת חנן חבר וט׳ כרמי>
  • Erdichteter Mensch = אדם בדוי : Gedichte : Hebräisch/Deutsch / Dan Pagis ; aus dem Hebräischen übertragen und mit einem Nachwort versehen von Tuvia Rübner (Frankfurt am Main : Jücircleher Verlag, 1993)
  • השיר דבור על אופניו : מחקרים ומסות בשירה העברית של ימי הביניים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, תשנ״ג 1993) <ערך והתקין לדפוס עזרא פליישר>
  • מחוץ לשורה : מסות ורשימות על השירה העברית המודרנית (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ג 2003) <ערך, הקדים דברים והביא לדפוס חנן חבר>
    תוכן העניינים

עריכה:

  • כל השירים / דוד פוגל (תל־אביב : אגודת הסופרים על ידי הוצאת מחברות לספרות, תשכ״ו) <מלוקטים בצירוף מבוא ומקורות בידי דן פגיס> <מהדורה שניה מתוקנת ומורחבת יצאה לאור בתשל״ב>
  • תורת השירה הספרדית / מאת דוד ילין (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל״ב) <מהד׳ שניה מצולמת של מהדורת ת״ש עם מבוא וביבליוגרפיה מאת דן פגיס. מהד׳ שלישית יצאה לאור בתשל״ח>

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיה ספרים:
  • פגיס, עדה. לב פתאומי (תל־אביב : עם עובד, תשנ״ו 1995)
    על הספר:
    • אדמון, תלמה. אינטימיות. מעריב, ספרות, כ״ב בכסלו תשנ״ו, 15 בדצמבר 1995, עמ׳ 28.
    • ארן, דוד. ״מילת הקסם: את ... ״. דבר ראשון, משא, ט״ו בשבט תשנ״ו, 16 בפברואר 1996, עמ׳ 14.
    • בן, מנחם. כמעט ספר מופת. מעריב, כ״ט בכסלו תשנ״ו, 22 בדצמבר 1995, עמ׳ 87. <הגיב על כך יורם קניוק – להלן>
    • בסר, יעקב. היה לו רצון להפתח והיה לו קושי עצום. דבר ראשון, משא, כ״ט בכסלו תשנ״ו, 22 בדצמבר 1995, עמ׳ 13.
    • ברונובסקי, יורם [יוחנן רשת]. פגיס לפי עדה פגיס. הארץ, תרבות, י״ג בטבת תשנ״ו, 5 בינואר 1996, עמ׳ ב 8.
    • המאירי, עירית. עדה פגיס על דן פגיס. ידיעות אחרונות, ספרות, כ״ד בחשון תשנ״ו, 17 בנובמבר 1995, עמ׳ 30.
    • וייכרט, רפי. הפנים מאחורי המסכה. ידיעות אחרונות, ספרות, י״ג בטבת תשנ״ו, 5 בינואר 1996, עמ׳ 28–29.
    • זנדבנק, שמעון. זהו זה, וכל השאר שקר וחנופה. הארץ, תרבות, ג׳ באדר תשנ״ו, 23 בפברואר 1996, עמ׳ ד 2.
    • יעקבי, תמר. מעין מעשה כפרה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 158 (ט״ו באדר תשנ״ו, 6 במארס 1996), עמ׳ 7.
    • לעאל, איריס. ״לב פתאומי״. הד החינוך, ינואר 1996, עמ׳ 32.
    • קלדרון, נסים. ״ותחושת החורבן היא שמשכה אותי אליו״. ששי, כ״ו בשבט תשנ״ו, 16 בפברואר 1996, עמ׳ 12.
    • קניוק, יורם. מה מובילים המובילים? ידיעות אחרונות, י״ג בטבת תשנ״ו, 5 בינואר 1996, עמ׳ 72 <רשימת תגובה לרשימתו של מנחם בן – לעיל>
    • קרפל, דליה. חופש המשורר. הארץ, מוסף, ט״ו בכסלו תשנ״ו, 8 בדצמבר 1995, עמ׳ 45–46.
    • רביקוביץ, דליה. אלמנת המשורר. ששי, גל׳ 107 כ״ז בטבת תשנ״ו, 19 בינואר 1996, עמ׳ 9.
    • שי, אלי. כנעני נודיסטי. כלבו חיפה, כ״א באייר תשנ״ו, 10 במאי 1996, עמ׳ 111.
    • Furstenberg, Rochelle. An accidental poet. Jerusalem Report, May 16, 1996, pp. 44–45.
    • Green, Jeff. Reading from right to left. Jerusalem Post, December 29, 1995, pp. 26.
  • אסופת מאמרים לזכר דן פגיס / העורכים – מנחם ברינקר, יוסף יהלום, יונה פרנקל (ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים – הפקולטה למדעי הרוח – המכון למדעי היהדות, תשמ״ח) 2 כר׳ (מחקרי ירושלים בספרות עברית ; י–יא)
    תוכן העניינים
  • דן פגיס – מחקרים ותעודות / בעריכת חנן חֶבֶר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ו 2016)
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • וולפסון, עדי וורד טוהר.  כל החוקים נשמעים לו : מדע ומיתוס בשירת דן פגיס  (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשפ״ג 2023)  
  • שבת־נדיר, הדס. תיק מספר אפס : קריאה בלשית ביצירת דן פגיס ובחייו (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשפ״ב 2022)
מאמרים:
על ״שעון הצל״
על ״שהות מאוחרת״
  • בחור, יונה.  עיגול קסום וזר.  הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתמוז תשכ״ד, 19 ביוני 1964, עמ׳ 10 <גם על ״שעון הצל״> <חזר ונדפס בספרה:  רשימות על ספרות (תל–אביב : ירון גולן, 1993), עמ׳ 19–21>
  • זנדבנק, שמעון.  על שיריו החדשים של דן פגיס.  אמות: דו־ירחון לענייני חברה וספרות, שנה ג, חוב׳ א (י״ג) (אב–אלול תשכ״ד, אוגוסט–ספטמבר 1964), עמ׳ 95–97 <גם על ״שעון הצל״>
  • שקד, גרשון.  הקונכית והים.  האומה, שנה ג׳, גל׳ 4 (12) (תשכ״ה, מארס 1965), עמ׳ 708–713 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 285–301>
על ״שירת החול ותורת השיר של משה אבן עזרא ובני דורו״
  • מגד, מתי. לקרב שירה רחוקה. מולד, כרך ג, חוב׳ 17 (תשל״א), עמ׳ 568–574.
על ״הביצה שהתחפשה״
על ״מוח״
  • מוקד, גבריאל. בפריסמת האינטלקט המדויקת. עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב׳ 33–34 (1976), עמ׳ 279–281 <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 151–153>
  • Sharoni, Edna.  Brain.  Modern Hebrew literature, vol. 2, no. 1 (Spring 1976), pp. 36–41.
על ״חידוש ומסורת בשירת־החול העברית״
  • בירנבוים, פלטיאל.  שני ספרים על השירה העברית.  הדואר, שנה 57, גל׳ ג׳  (ח׳ בכסלו תשל״ח, 18 בנובמבר 1977), עמ׳ 42–43.
  • Stern, David.  New directions in medieval Hebrew poetry.  Prooftexts, vol. 1, no. 1 (January 1981), pp. 104–115.
על ״כחוט השני״
על ״שנים־עשר פנים״
  • בר־יוסף, חמוטל.  שנים־עשר פנים של דן פגיס.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, כ׳ בטבת תשמ״ב, 15 בינואר 1982, עמ׳ 22  <חזר ונדפס בספרה: טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת־ציון : צבעונים, 2006), עמ׳ 101–104>
  • קינסטלר, עדה. כיסויים שקופים ושיקופים מכוסים : על שירתו של דן פגיס עם הופעת המיבחר ״שנים־עשר פנים״. מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 3 (1982), עמ׳ 10–15.
על ״מלים נרדפות״
  • חבר, חנן.  בקצה השורות.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 16–17 (1983), עמ׳ 330 <חזר ונדפס בספרו : קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 150–152>
  • פלס, ידידיה.  כפילויות.  מאזנים, כרך נ״ו, גל׳ 5 (ניסן תשמ״ג, אפריל 1983), עמ׳ 51.
  • שקד, גרשון.  משל שהיה.  עתון 77, גל׳ 39 (מארס 1983), עמ׳ 19–20 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 285–301>
על ״סוד חתום״ על ״כל השירים: ׳אבא׳ (פרקי פרוזה)״
  • ברוך, אדם. זה בעניין התמונות. מעריב, השבוע, כ״ז בטבת תשנ״ב, 3 בינואר 1992, עמ׳ 57.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 20 בדצמבר 1991, עמ׳ ב 9.
  • חבר, חנן. ״שהרי כבר הגענו, נכון?״  דבר, י״ז באדר א׳ תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 26 <חזר ונדפס בספרו : קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 153–156>
  • שקד, גרשון.  המת החי : הערות על שירת דן פגיס עם הופעת כל שיריו.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ג בטבת תשנ״ב, 20 בדצמבר 1991, עמ׳ 23 <חזר ונדפס בספרו ספרות אז כאן ועכשיו (תל־אביב : זמורה־ביתן, תשנ״ג 1993), עמ׳ 285–301>
על ״אבא״ מתוך ״כל השירים״
  • בורשטיין, דרור. ״רוח ורוח נגדית יתערבו לעינינו״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 696 (ב׳ בתמוז תשס״ו, 28 ביוני 2006), עמ׳ 16.
  • גור־יעיש, נורית. ״הפנים הפונות בשלווה אל החושך״ – ניתוח פסיכולוגי של ״אבא״ לדן פגיס. נפש: רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, גל׳ 12 (2002), עמ׳ 23–27.
  • ניישטט בורנשטיין, לילך.  ״לא הבנת את אבא שלך״ : פגיס והחידה האוטוביוגרפית.  החינוך וסביבו: שנתון המכללה, כרך ל״ח (תשע״ו 2016), עמ׳ 323–328.
  • ניישטט בורנשטיין, לילך.  כמה שנים איחרת להציל את חיי.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשפ״א, 6 בספטמבר 2021, עמ׳ 2 <עוד על אוסף הפרגמנטים ׳אבא׳ של דן פגיס>
  • Baruch, Robert K. Rereading Dan Pagis׳s ״Abba״. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 369–377.
על ״השיר דבור על אופניו״
  • גור, בתיה. פגיס, הפרפקציוניזם. הארץ, י׳ באלול תשנ״ג, 27 באוגוסט 1993, עמ׳ ב 8 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז׳זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ׳ 297–299>
  • קרטון־בלום, רות. חידת השיר.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט׳ בשבט תשנ״ד, 21 בינואר 1994, עמ׳ 29.
  • רוזן, טובה. תמיד רדף אחרי המלה הנכונה. הארץ, י״ב בכסלו תשנ״ד, 26 בנובמבר 1993, עמ׳ ב 8.
על ״מחוץ לשורה״
על ״תורת השירה הספרדית״ לדוד ילין עם מבוא וביבליוגרפיה מאת דן פגיס
  • דוד, יונה. ישן וחדש בחקר השירה העברית בספרד.  מאזנים, כרך ל״ו, גל׳ 1 (טבת תשל״ג, דצמבר 1972), עמ׳ 70–72.
קישורים:

OpenLibrary – OL169153A Wikidata – Q2732690 J9U – 987007266218005171 NLI – 000102672 LC – n81092150 VIAF – 56689348
עודכן לאחרונה: 21 בדצמבר 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף