חנה סנש נולדה בבודפשט, הונגריה בי״א בתמוז תרפ״א, 17 ביולי 1921. אביה, בלא סנש (שמו האמיתי היה שמואל שלזינגר) היה סופר יהודי־הונגרי שנפטר בילדותה. חנה חונכה בהשראת אמה ובהשפעתה. היא פנתה מגיל צעיר ביותר לציונות וללימוד עברית. ב־1939 עלתה ארצה ולמדה בבית הספר לצעירות בנהלל. לאחר שנתיים הצטרפה לקיבוץ שדות־ים בקיסריה. בשלהי 1943 למדה אלחוטאות וצניחה במטרה לפעול מאחורי קווי האויב הגרמני באירופה. במארס 1944 יצאה לשליחותה וצנחה ביוגוסלביה על מנת לעבור את הגבול ולהגיע לבודפשט. במאי 1944 נכבשה הונגריה ותוך חיפושי דרכים, נתפסה ליד הגבול ההונגרי ונחקרה בעינויים. לבסוף הועברה לבית־הסוהר בבודפשט ושם הוצאה להורג בכ״א בחשון תש״ה, 7 בנובמבר 1944. עצמותיה הועלו ארצה ב־1950 ונטמנו בהר־הרצל בירושלים.
    חנה סנש החלה את כתיבתה בהונגרית בהיותה בת 13 וניהלה יומן. החלה לכתוב עברית עוד בטרם עלייתה ארצה ומ־1940 אף החלה לכתוב שירה עברית. שירה העברי האחרון ״אשרי הגפרור״ הוא מראשית מאי 1944. לאחר מותה יצא המחזה שלה ״הכינור״, מחזה מחיי הקיבוץ (תש״ו) ובאותה שנה הופיע הקובץ ״חנה סנש, שליחותה ומותה״ בעריכת משה ברסלבסקי (הקובץ יצא במהדורות רבות, מורחבות הכוללים גם את המחזה וכן תרגומים מהונגרית לעברית שתורגמו על־ידי אביגדור המאירי).
    ארכיונה של חנה סנש הופקד בספריה הלאומית בירושלים.

לכתבות נוספות על חנה סנש בספריה הלאומית למידע נוסף על חנה סנש בספריה הלאומית לפודקאסט על חנה סנש בספריה הלאומית

יצירות חנה סנש בפרויקט בן־יהודה

מקורות: קרסל, ויקיפדיה, Электронная еврейская энциклопедия, אתר חנה סנש